כסיסת ציפורניים פוגמת ב IQ

ידוע מזה זמן שחשיפה לעופרת יכולה להביא לבעיות התפתחות בילדים. מחקרים קודמים הראו שייתכן שהיא גם פוגעת במערכת העצבים.
עופרת מצויה באופן טבעי באדמה ובאבק. כתוצאה מכך, היא נצרכת על ידי ירקות או פירות שלא נרחצו מספיק. גברים רבים, למשל שרברבים, צבעים ומדפיסים, נחשפים לעופרת במהלך העבודה.
ואולם מדענים במרכז האזורי לאפידמולוגיה סביבתית ביקטרינבורג באורל מאמינים שכסיסת ציפורניים יכולה להסביר מדוע יש ילדים שמראים רמות גבוהות של הכימיקל.

הם העריכו ילדים במספר ערים באורל ומצאו שעד שניים מכל שלושה ילדים הראו רמות מדאיגות של עופרת.
הרמות השתנו בהתאם למיקום המגורים, למשל בקרבת כבישים סואנים, והרגלים כמו אכילת אדמה, שלג או צבע.
אבל נמצא גם קשר ישיר בין רמות גבוהות של עופרת וילדים שכססו ציפורניים בקביעות.
יותר מ 69 אחוז מהילדות ו 62 אחוז מהילדים שהיו מעורבים במחקר, כססו ציפורניים או חפצים אחרים כמו עפרונות.
כל הילדים שהשתתפו במחקר גרו בערים מתועשות שיש בהן רמות גבוהות במיוחד של עופרת.
ואולם ילדים הגרים בבריטניה ובערים אחרות במערב עלולים להיות גם הם בסיכון דומה.

ד"ר אריק מילסטון, מרצה בכיר באוניברסיטת ססקס אומר "הממשלה הפסיקה לאסוף נתונים לגבי רמות העופרת בדם לפני מספר שנים.
ואולם אני לא אתפלא אם 6-10 אחוזים מהילדים מתחת לגיל שש יראו רמות עופרת כאלה שברור שיש להן השפעות שליליות."
רמות עופרת באדמה בכל בריטניה נמוכות למדי. ואולם בצבעים ישנים עדין ניתן למצוא מקור לכימיקל בעל הפוטנציאל המסוכן.
"הרבה בתים שנבנו באמצע שנות השישים נצבעו בצבעים עם עופרת" אומר ד"ר מילסטון.
כשמשייפים את הצבע, יוצרים אבק מזוהם בעופרת.
מסיבה זו לא צריך למנוע מהילדים להכניס את היד לפה אחרי שנגעו בכל מיני דברים, אלא לוודא שאנחנו מבינים את החשיבות של טיפול נאות בצבעים על בסיס עופרת.