דמנציה וטיפולי הורמונים

אצל נשים מבוגרות המטופלות בהורמונים משולבים נמצא שיעור כפול של שטיון (דמנציה), כולל אלצהיימר, בהשוואה לנשים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי, כך עולה ממצאים חדשים מתת מחקר בנושא זיכרון ביוזמה לבריאות נשים (WHI). המחקר מצא שהסיכון מוגבר אצל נשים בגילאי 65 ומעלה, שמקבלות את התרופה Prempro, המשלבת אסטרוגן ופרוגסטין.
המחקר גם מצא שהטיפול המשולב לא מגן מפני התפתחות כשל קוגניטיבי קל (MCI), צורה של הידרדרות קוגניטיבית קלה יותר משטיון.
"בגלל נזק אפשרי לחלקים מסוימים, והיעדר יתרונות מוכחים באחרים, הגענו למסקנה שטיפול הורמונים משולב לא צריך להינתן לנשים מבוגרות לאחר גיל המעבר, וזאת על מנת לשמור על היכולת הקוגניטיבית שלהן" אומרת ד"ר ג'ודית סלרנו, סגנית מנהל המכון הארצי להזדקנות (NIA), במשרד הבריאות בארצות הברית.
תת המחקר בנושא זיכרון מומן על ידי חברת התרופות המייצרת את Prempro. המחקר המורחב מומן על ידי המוסד הארצי ללב, ריאה ודם ששייך למשרד הבריאות. ה NIA היה מעורב בסקירת הממצאים.
חשוב לציין כי הנשים שהשתתפו במחקר כבר לא מקבלות את הטיפול. ביולי 2002 כל הרכיבים בטיפול המשולב נפסקו, כשנמצא שיש סיכון מוגבר גם לסרטן השד, למחלת לב, לשבץ, ולקרישי דם בקרב הנשים שקיבלו את הטיפול, וכי הסיכון בטיפול עולה על היתרונות האפשריים כנגד סדקים באגן, והגנה מסרטן המעי הגס.
כפי שנעשה בדו"ח מיולי 2002 לגבי הסיכון לסרטן השד, מחלת לב ושבץ, החוקרים מדגישים בהצהרה הזו שיש לבחון את הנתונים בפרספקטיבה. בעוד הסיכון לשטיון משמעותי בחישוב נוכח אוכלוסיה גדולה של נשים, הסיכון לכל אישה בנפרד קטן באופן יחסי.
הממצאים הנוכחיים מתייחסים לשילוב של אסטרוגן ופרוגסטין בטיפול, ובעיקר Prempro בקרב נשים בנות 65 ומעלה. עבור נשים צעירות יותר, הסכנות הקוגניטיביות והיתרונות של הטיפול המשולב לא ידועים. טיפול הורמונלי לטווח הקצר אצל נשים צעירות עבור תסמינים של גיל המעבר אושרו על ידי ה FDA והממצאים החדשים לא מתייחסים ישירות להחלטות אלה ולטיפולים מהסוג הזה. חוקרים וגורמים רשמיים ב NIH אומרים שנשים בכל גיל צריכות להתייעץ עם רופא לגבי הסכנות והיתרונות לגבי כל אחת באופן אישי.
הממצאים מהמחקר על נשים בגילאי 65 ומעלה הראה כי בתקופה של חמש שנים:
- הסיכון לשטיון בקרב נשים שקיבלו אסטרוגן ופרוגסטין עמד על שיעור כפול מזה של הנשים שלקחו את כדורי הדמה (פלצבו). הדבר מייצג עלייה בכל שנה של 22 נשים מתוך 10000 בסיכון לשטיון בקבוצת הפלצבו, בהשוואה ל 45 נשים בכל 10000 בקבוצה שקיבלה את הטיפול. 61 מקרים של שטיון אובחנו בקרב 4500 נשים שהשתתפו במחקר, 66 אחוזים מהמקרים הללו התרחשו אצל נשים שקיבלו את התרופה, ו 34% אצל נשים שקיבלו את תרופת הדמה.
- מרבית מקרי השטיון שנמצאו אצל הנשים שהשתתפו במחקר תוארו בסבירות גבוהה למחלת האלצהיימר, שטיון ווסקולרי דורג במקום השני. נתגלו 20 מקרים של אלצהיימר בקרב 40 מקרי שטיון אצל נשים בקבוצה שקיבלה את הטיפול המשולב (50%), ו 12 מתוך 21 מקרים אצל הנשים שקיבלו את תרופת הדמה 57 אחוזים.
- לא נמצא הבדל משמעותי בסיכון ל MCI בלבד בהשוואה בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת.

כ 4500 נשים השתתפו בתת המחקר לגבי זיכרון בקרב נשים בגילאי 65 ומעלה. לאחר שנמצאו מתאימות, המשתתפות גם עברו בדיקות על מנת לוודא שאינן סובלות משטיון בתחילת המחקר, והמשתתפות שוייכו אקראית לקבוצת הניסוי או לקבוצת הביקורת. המצב הקוגניטיבי הוערך בכל שנה, ונשים שהראו סימנים של הידרדרות נבחנו ביתר קפדנות על מנת להמשיך ולאפיין את המצב הקוגניטיבי שלהן.
החוקרים בחנו מספר גורמים שעשויים להשפיע על המצב הקוגניטיבי, כולל מצב סוציו-אקונומי, השכלה, שימוש קודם באסטרוגן או פרוגסטין, ושימוש בתרופות להורדת רמת הכולסטרול או אספירין או תרופות אנטי דלקתיות. גורמים אלה לא הביאו לשינויים משמעותיים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת בהדרדרות הקוגניטיבית, אומרים החוקרים.
דוח נוסף הראה כי הרמה הקוגניטיבית הכללית מושפעת לרעה על ידי הטיפול המשולב אצל נשים מבוגרות. החוקר ד"ר סטיבן ראפ, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וויק פורסט, ועמיתיו במקומות אחרים בחנו את התפקוד של המשתתפות במחקר על ידי המבחן המקובל Modified Mini-Mental State Exam 3MS. הממוצע של כל המשתתפות השתפר לאורך זמן, והחוקרים מייחסים זאת לאפקט האימון, כתוצאה מהעובדה שעברו את אותו מבחן בכל שנה. ואולם, שיעור השיפור אצל נשים במבחני ה- 3MS היה נמוך יותר אצל נשים בקבוצת הניסוי בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת.
כ 3000 נשים עדין משתתפות בחלק השני של הניסוי, הבוחן את השפעות טיפול באסטרוגן בלבד על נשים שעברו כריתת רחם. וועדת הביקורת תמשיך לעקוב אחר התוצאות ותשווה סיכונים ויתרונות במחקר