הקשר הראשון בין אמא והתינוק

אבחון וטיפול בבעיות פוריות יכולים להשתפר הודות לגילוי מולקולה המסייעת לעוברים להתמקם בצורה טובה ברחם אימם.
בהערכה גסה כשלושה רבעים מהעוברים האנושיים שלא מצליחים לשרוד את 20 השבועות הראשונים, נכשלים משום שהם לא מצליחים להתמקם כראוי ברחם. למרות התקדמות הטיפולים בבעיות פוריות, מדענים עדין מתקשים להסביר את שיעור התמותה הגבוה.
עוברים צפים מצליחים להשיג דריסת רגל באמצעות חלבון שנקרא L-selectin במעטפת החיצונית, אומרת סוזן פישר מאוניברסיטת קליפורניה. פישר ועמיתיה הראו ששרשרת חרוזים מצופים בחלבון נדבקים לרקמה אנושית רחמית.
פישר טוענת שהשתלה לא מספיקה, במיוחד אם היא עומדת בבסיס בעיות פוריות, עשויה להשתפר על ידי שימוש בתרופות המאיצות בעובר את "ההידבקות".
הצלחת ההפריה החוץ גופית (IVF), שבה כשליש מהעוברים מושתלים, עשויה להשתפר גם היא, אומר סודהנסו דב, ביולוג רבייה מאוניברסיטת נשוויל בטנסי. "שיעור התמותה לפני ההשתלה הוא עצום" הוא אומר. "זה ממצא חדשני ומרגש מאוד".
במהלך ההפריה, ניתן יהיה לבדוק אם העוברים מפיקים מספיק L-selectin לפני שהם מועברים. ואפשר גם לבדוק נשים על מנת לוודא שהן מייצרות מספיק מולקולות רחמיות שאיתן מתקשר החלבון.
ואולם דב מציין שהצלחת ההשתלה לא תתבסס על החלבון בלבד. להערכתו, לא מדובר רק במולקולה אחת. מספר חלבונים אחרים כבר התגלו. ואיזה מהם יותר חיוני עדין לא ידוע.

המגע הראשוני
על ידי שימוש בחלקי רקמות ממרפאה פרטית להפריה, הקבוצה של פישר הראתה כי עוברים אנושיים מתחילים בייצור L-selectin על פני המעטפת שישה ימים לאחר ההפריה, בערך בשלב ההשתלה.
בו בזמן, ולמעשה בכל חודש, ביופסיות הראו שמשטח הרחם מאפשר מגוון של פחמימות שאיתן נקשר החלבון. מאוחר יותר, לאחר ההשתלה, אותן מולקולות מסייעות לפלצנטה לחזור לדופן הרחם.
עוברים ככל הנראה נדבקים לדופן הרחם על ידי שימוש באותה מערכת המשמשת להעברת התאים הלבנים חיסוניים, אומרים החוקרים. התאים המאיצים משתמשים בחלבון L-selectin על מנת להיתלות בצידי כלי הדם, וכך הם חודרים לרקמות ומטפלים בזיהומים.
Science, 299, 405 - 408, 2002