אין רגשות אין השמנה
התמקדות ברגשות יכולה לסייע במאבק נגד ההשמנה, אומרים מדענים בארצות הברית.
מחקר חדש מראה שחסימת מרכזי העונג של המוח מביאים להפסקה בהתנפלות על שומן אצל עכברים. המחקר הוצג בכינוס השנתי של האגודה הנוירו-מדעית בפלורידה.
חוקרי השמנה רבים מתמקדים בסוגיה כיצד הדלק של הגוף ורמות השומן שולטים בתיאבון. אבל כמו שיודעים אכלני הגחמות, הרגלים ותשוקות לעיתים קרובות משתלטים על הצורך המטבולי.
במחקר האחרון, עכברים שקיבלו זריקות של כימיקלים "מתגמלים" הנקראים אופיואידים אכלו עד פי שש מכמות השומן הנקי הנורמלית. ההרגשה דומה לאושר הפנימי שחשים בעת נגיסה מענגת בעוגת גבינה ושוקולד אומרת אן קלי מאוניברסיטת וויסקונסין.
ואולם עכברים שקיבלו זריקות המכבות את האזור במוח שנקרא אמיגדלה, שהוא בעל תפקיד מרכזי בעיבוד רגשות, התעלמו מהשומן המגרה, מצא צוות המחקר. ייתכן שהאמיגדלה מלמדת את המוח לאהוב מזונות עתירי שומן וסוכר. היא אומרת "זה מקביל להעצמה של התענוג".
חוקרים המבקשים לפתח תרופות נגד השמנה לעיתים מתעלמים מהמעגלים במוח, חלק מהמטרות הללו לא קיבלו תשומת לב מספקת מחברות התרופות.
בקו האיזון
הרגלים יכולים בעליל להתעלם מרעב, מסכים חוקר ההשמנה רנדי סילי מאוניברסיטת סינסינטי. למשל, אוכלים בצהרים כי זו השעה שבה נפתחת המסעדה.
ואולם תחושת שובע והשמנה חשובות במידה שווה בקביעת משקל הגוף שלנו, טוענים חוקרים אחרים. המוח נחשב לשולט בהרגלי האכילה ובמשקל בתגובה לגורמים הכוללים את רמת הסוכר בדם והורמונים.
האיזון בין הגורמים מחייב צריכת דלק מדוייקת לחלוטין בהתאם לצרכים. אדם שמשמין חצי קילו בשנה, יצטרך לאכול רק 4000 קלוריות יותר מידי. שבריר מזערי ביחס ל 900000 קלוריות שיהיה עליו לצרוך כדי לשמור על המשקל.
ואולם לאחר ההשמנה, הגוף מתרגל למצב החדש, ומתנגד לדיאטה. "המערכת המטבולית חייבת להציל אותנו, אבל ככל הנראה אינה חזקה מספיק" אומר הנס רודולף ברטהאוד מאוניברסיטת לואיזיאנה.
כ 7% מאוכלוסיית העולם נחשבת לשמנה מבחינה קלינית, ורבים אחרים סובלים מעודף משקל. כלל המרצים שהשתתפו בדיון מסכימים שאכילה מופחתת והגברה של הפעילות הגופנית מהוות ללא ספק את הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הבעיה. אבל אם גם זה לא יצליח, בסופו של דבר מדעני הרגש הם אלה שאולי יספקו תשובות לגבי הטיפול.
