לגלות את סוד החיים

בשבוע שבו פורסמו הגנומים של יתוש המלריה והטפיל, קרייג וונטר מספר שהוא יכול לחזות את היום בו כולנו נוכל ליצור צורות חיים מלאכותיות.

יש אנשים שמנהיגים מאחורי האנשים שלפניהם, אבל מנהיגים אמיתיים מובילים באמת לוקחים את הסיכונים. את התגלית הזו יישם קרייג וונטר בתחום המדע, כעומד בראש החברה האמריקאית לביוטכנולוגיה Celera Genomics, חברה המטפלת בהיבטים השיווקיים של המירוץ לגילוי הגנום האנושי. כשוונטר עומד בראש המחנה, המכשולים הטכניים מצטמצמים, והאופק מתקרב במהירות מסחררת.
דמותו השנויה במחלוקת של וונטר נוגעת דווקא להיבטים האתיים. כיצד הוא מגיב לטענה ששגה כשחשף שה- DNA שלו עצמו היה בין חמש הדומיות בהן השתמשה החברה כדי לחקור את הגנום? לדבריו הוא לא מתחרט. הפרסום מסייע לו להתגבר על חוסר ההבנה לגבי מה הגנים בעצם עושים.
יש גישת מחשבה דטרמיניסטית לגבי גנים, גם בבריטניה וגם בארצות הברית. אולי משום שהעיתונות מדווחת על גן לזה וגן להוא. אבל כל גנטיקאי ראוי יאמר שהגנים הללו אינם אחראים על כלום. כולנו יודעים זאת מהנסיון עם תאומים זהים. ולמרות זאת, אומר וונטר, אנשים נוטים להגיב להתפתחות בתחום הגנטיקה כאילו הם מציצים אל העתיד הלא ברור.
בהרצאות שנתן בעבר בסן פרנציסקו, נערכו מעריצים בתור כדי לקבל חתימה שלו, ובתום ההרצאה קיבל תשואות רמות במיוחד. בשבוע האחרון הרצה שוב בלונדון, והקהל, שכלל בעיקר אנשי אקדמיה, ראה בו מרצה של כבוד. בשתי ההרצאות, למרות ההבדלים בסוג הקהל, שמר וונטר על דיבור בהיר ומדוייק.
מהי הרגשתו נוכח הפרסום לו זכה? "מהצד החיובי, יש כאן אפשרות אסטרטגית לקדם את העניין שלי בסיוע לציבור להבין מה משמעות גילוי הגנום. יחד עם זאת הגישה שלי לגבי הפרסום שלילית בדרך כלל. בקהילה המדעית אנשים שונאים אותך רק כי הגעת למעמד שהם לא הגיעו אליו. לעיתים רחוקות מדובר במשהו נעים."
בהרצאה בלונדון בחר בשני יישומים לגנומיקה. הראשון הוא מלריה. ביחסי המשולש המרכיבים את המחלה, אנחנו מכירים את הגנום של שחקן אחד (אנחנו), ואילו השניים האחרים (היתוש והטיפיל) פוענחו ופורסמו בשבוע שעבר. טווח המטרות האפשריות למחקר נוסף יגדל בהתאמה.
הדוגמה השניה פחות ברורה מאליה: borrelia, הספירוכטה האחראית למחלה Lyme המגיעה מקרציות. חקר הגנים שלה מסייע להסביר את הקשר לקרציה, ואיפשר סוג חדש של מחקר רפואי.
קל לשאול שאלות במדע" הוא אומר. "יותר קשה לשאול שאלות משמעותיות. הגנומיקה מסייעת לנו.
להערכתו של ונטר קצב ההתפתחות בביולוגיה מולקולרית ומיחשוב ימשיך, ועלות פענוח הגנום האנושי בטכנולוגיה של היום תגיע לפחות מחצי מליון דולר. "אבל אם רואים איפה היינו בגנום הראשון ב 1995, ואיפה אנחנו היום, בתוך חמש שנים נוכל להגיע לטווח של אלף דולר לגנום." הוא מדבר על כל ילוד שעוזב את מחלקת ילודים בבית החולים כאשר הקוד הגנטי שלו כבר מקודד, לא כאפשרות עתידית, אלא כוודאות בהישג יד.
עיסוק נוסף של וונטר נוגע לפרוייקט הגנום המינימלי: הנסיון להבין כמה מהגנים שלו צריך אורגניזם כדי לשרוד. למען האמת ייתכן שאין לשאלה זו תשובה יחידה, שכן בכל זמן נתון הדבר תלוי בסביבה. ואולם תוצאות המחקר כבר מביאים את המוסד לחקר הגנום בהנהלת וונטר לחשוב על יצירת צורת חיים מלאכותית.