מאישה נשואה לאלמנה עצמאית

נשים שהתאלמנו בשלב מאוחר של חייהן עוברות שינוי זהות שיכול להיות חיובי מאוד מבחינת התפתחות אישית, כך עולה ממחקר חדש.

למעלה מ 2.5 מליון נשים אלמנות בנות יותר מ 65 חיות בבריטניה (וכחצי מליון אלמנים). השינוי שעוברות נשים מבוגרות שהתאלמנו מתאפיין בשלושה שלבים: החיבור למצב המשפחתי "נשוי" שנמשך, מעבר הזמן, ולבסוף גדילה אישית.
החוקרים ראיינו נשים בגילאים 55-95 שהתאלמנו בתקופות שונות. הם מצאו שמרבית האלמנות דיווחו על תחושת אובדן חזקה בעקבות מות הבעל, שלעיתים קרובות תיארו במונחים של אבדן יד או רגל. מרבית הנשים חוו את הזהות העצמית שלהן לפחות חלקית, כרעיה, חלק מזוג או משפחה.
המעבר לקראת תחושת ה"אישה לבד" מצויין בחלקו על ידי ויתור על כמה מהחפצים היקרים ביותר של הבעל, למרות שמרבית הנשים שומרות לעצמן חפצים כמו חלוק רחצה או שעון.

לאחר זמן, הגדילה האישית מכניסה משמעות חדשה של בטחון וסיפוק עצמיים. נשים מצטרפות למועדונים חדשים, מתחילות לפתח תחביבים חדשים, ומשתתפות בפעילות התנדבותית. אישה אחת, שמעולם לא נסעה לבד, היתה כבר בכל העולם לאחר מות בעלה. "אני הולכת לטייל, וחושבת לעצמי 'למה לי לנקות בעצם'" אומרת אישה אחרת.
החוקרים מדגישים שזהותן של מרבית האלמנות, גם לאחר שנים של אלמנות, עדין כרוכה בזהותן כנשים נשואות. זוהי התוצאה של הקשר המתמשך עם הנפטר, חשיבות הנישואים בכלל, והמעמד החברתי של נישואים בחברה המערבית. אבל הם מסכמים "אנחנו מאמינים שמה שקורה זה שהזהות האישית חייבת לגדול על מנת לפצות על מצב האישה הבודדה".