הזיהום האסיאני, קטלני

ה"ענן החום", שמיכה באורך שלושה קילומטר של זיהום מעל לדרום אסיה יכולה להיות הסיבה למקרי מוות בטרם עת של כחצי מליון אנשים בהודו מידי שנה, שטפונות הרסניים באזורים מסוימים, ושרב באזורים אחרים, כך עולה מהמחקר המקיף ביותר עד כה של התופעה.
השילוב המטונף של אפר, פיח, חומצות וחלקיקים אחרים הנישאים באוויר נוצר ממזהמים וותיקים כמו תנורים המוסקים בעץ או בגללים, מדורות בישול וניקוי יערות, כמו גם מפסולת תעשייתית, כך עולה במחקר שמומן על ידי האו"ם.
"כשחושבים על זיהום אוויר, הרבה אנשים חושבים על תעשייה ודלק מאובן כגורמים הבלעדיים" מדווח אחד המחברים, פול קרוצאו, מדען במרכז לכימיה במיינץ, גרמניה.
הרבה פעמים מתעלמים, הוא אומר, מ"שריפה גדולה" כמו למשל שריפות ביערות ושריפת צמחייה על מנת לנקות שטח אדמה או כדי לחמם את בתי העניים.
יותר מ 200 מדענים השתתפו במחקר, שפוקח על ידי תכנית הסביבה של האו"ם לקראת הפסגה העולמית לפיתוח לטווח הארוך שהתקיימה בדרום אפריקה באוגוסט 2002. המדענים עשו שימוש בנתונים שנלקחו מאוניות, מטוסים ולווינים על מנת לבחון את הערפיח האסיאני מ 1995 ועד 2000.
המדענים אומרים שיש צורך במחקר נוסף אבל כבר עכשיו ניתן לעמוד על כמה מגמות. מחלות נשימה נמצאות בעלייה במקביל לאזור בו הזיהום רב יותר, המאוכלס בצפיפות. מחקר אחד מונה 500000 מקרי מוות בטרם עת מידי שנה בהודו.
ענן הזיהום הסמיך, הנגרם גם מפליטת מכוניות, בתי חרושת ושריפת פסולת, מפחית את כמות האור המגיעה לארץ ולימים ב 10-15 אחוזים, ומקרר את האדמה ואת המים בעוד הוא מחמם את האטמוספירה.
תופעה זו ככל הנראה הביאה לשינוי בעונת המונסון הגשומה, והעלתה את כמות המשקעים והשטפונות בבנגלדש, נפאל וצפון מזרח אסיה, והפחיתה את כמות המשקעים העונתית הנדרשת בפקיסטן ובצפון מערב אסיה.
שטפונות, בצורת, הפחתה בכמות האור וגשם חומצי יכולים לחבל ביבול החקלאי, כשהדוח מצביע על זיהום שפוגע ביבול האורז השנתי של הודו בעד 10%.
וירבהדאן רמאנתן מהמכון לאוקיינוגרפיה בקליפורניה, אחד המחברים של המחקר, אומר כי מידת האור שנעלם היתה "הפתעה גדולה".
מדענים אומרים שעדין מוקדם להסיק מסקנות חותכות לגבי השפעת הענן, או עננים אחרים במזרח אסיה, דרום אמריקה ואפריקה.
"אנחנו צריכים עוד הרבה מאוד נתונים מדעיים בסיסיים על מנת לבסס את ההשלכות לבריאות האדם ולאיכות הסביבה" אומר קרוצן, שותף למחקר שזכה בפרס נובל לכימיה ב 1995 על עבודתו על שכבת האוזון.
ואולם הם מזהירים שההשלכה יכולה להיות גלובלית שכן רוחות חזקות דוחפות את הזיהום סביב חצי העולם בפחות משבוע.
במשך שנים רבות מדענים האמינו שרק גזים קלים, כמו קרבון דיוקסייד הנוצר משריפת דלק מאובן כמו נפט או בנזין היו בעלי השפעה כלל עולמית.
היום אומרים שחלקיקים מיקרוסקופיים של מזהמים, הנקראים אירוסולים על ידי מדעני אטמוספירה, נישאים גם הם על פני העולם כולו.
לא ברור מה הקשר של הערפיח להתחממות כדור הארץ, שמרבית המדענים סבורים נוצרת משחרור גזים קלים הלוכדים את חום כדור הארץ. ענן הזיהום ככל הנראה מקרר את האזור מתחתיו על ידי חסימת השמש.
קלאוס טנפר, המנהל בפועל של תכנית הסביבה של האו"ם, אומר שמדענים וקובעי מדיניות "צריכים להימנע מהערכות סופיות מוקדם מידי", אלא יתחילו לנסות להפחית את הזיהום על ידי הכנסת תנורי חימום יעילים יותר במדינות מתפתחות, ושימוש באנרגיה סולארית ומקורות נקיים אחרים של אנרגיה.
באגודת "ידיד כדור הארץ" אומרים "פעולה מיידית נדרשת באופן בהול על מנת לתקוף את הגורמים לענן הרעיל הנורא הזה".
"פעולות צריכות לכלול הגבלה על שריפת דלקים, והחלפתם באנרגיה נקיה, ירוקה וניתנת למחזור. כמו כן יש לחוקק חוקים נוקשים להגן על יערות העולם" אומרת מתאמת האגודה.
רמאנתן אומר שההפתעות שעלו במחקר יובילו את המדענים להמשך המחקר של השפעת בני האדם על הסביבה.
"בחנו סוגיות סביבתיות במהלך העשורים האחרונים, ובכל זאת הופתענו מהערפיח האסיאני" הוא אומר. "אנחנו לא יודעים כמה עוד הפתעות מחכות לנו".

The World Summit on Sustainable Development, Johannesburg, 23 August-4 September, 2002