האפקט המעורר של הקפה

מחקר מראה כי שתיית קפה לאורך זמן לא מגבירה את היעילות הפיזית, וכי אלה שאינם שותים על בסיס קבוע נהנים מההתעוררות יותר מאלה ששותים באופן קבוע.
מחברת המחקר, אן מורו לינדברג מציינת "תקשורת טובה מעוררת כמו קפה שחור, וקשה לא פחות לישון לאחריה". בעוד אמנות השיחה כבר עברה עליות ומורדות, קפה נחשב למעורר המוכר ביותר מאז הופעתו הראשונה בסביבות שנת 1000 לאחר הספירה.

רקע
המשתמשים הראשונים מוכרים היו בני שבט גאלה באתיופיה, שהבחינו כי הם מקבלים זריקת אנרגיה כשטחנו את פולי הקפה וערבבו אותם עם שומן חיות. אלף שנה לאחר מכן רבים מבני השבט המוכר ככוח העובד נשבעים כי כוס קפה חזק מוחק את השפעות הלילה ללא שינה. שימו לב, למשל, לכך שאלפי אנשים המגינים על המדינה סומכים על כוס קפה על מנת שתסייע להם להטיס מטוס או לשמור על רדאר, או להישאר ערניים לאורך זמן על מנת לתכנן פעולות לוחמה.
אמריקאים שרגילים לקפה הבוקר שלהם קוראים למנת הקפאין היומית "זריקה" או "מעורר". פסיכולוגים, המדענים שחוקרים מה משפיע על הגוף, קוראים לתופעה ארגונית.
אבל נשאלת השאלה אם כל אותם לוחמים, עובדי צווארון לבן, עובדי צווארון כחול, או סתם פועלים בחולצות טריקו צודקים כשהם מניחים שצריכת הקפה תסייע להם "לעבור את היום"?
מספר מחקרים נערכו על מנת להדגים כי קפאין הנצרך לפני פעילות גופנית גורם לשיפור מהיר ומשמעותי בתפקוד, במיוחד בתרגילים אירוביים. מרבית החוקרים מאמינים שההשפעה הארגונית של הקפאין קשורה לזרימת הסם בזרם הדם, ומניחים שההשפעה הגדולה ביותר ניכרת כשעה לאחר הצריכה.
שני פיזיולוגים במימון קרן המחקר הקנדית פנו לאחרונה להבהיר מספר סוגיות: האם ההשפעה הארגונית המושגת לאחר צריכת 5 מ"ג/ק"ג קשורה לזרימת ריכוזי הקפאין, משך ההשפעה הארגונית לאחר הזרקת הקפאין, והאם השפעות אלה משתנות עבור צרכנים קבועים וצרכנים לא קבועים של קפאין.
מחברי המחקר הם דגלס בל וטום מקלין מהמחלקה לניתוחים ברפואה בקנדה.

שיטת המחקר
19 אזרחים ושני אנשי צבא (15 גברים, 6 נשים) בממוצע גילאים של 32 +/- 7, גובה 179 ס"מ +/- 9.5 ס"מ, ומסת גוף של 74.8 ק"ג +/- 12.6 ק"ג השתתפו במחקר. כל הנסיינים היו פעילים אירובית, 13 היו צרכני קפאין קבועים, ושמונה נחשבו לצרכנים לא קבועים (50 מ"ג או פחות ליום).
קפאין נצרך בעיקר בצורת קפה. הנסיינים התבקשו להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומצריכת אלכוהול 24 שעות לפני כל ניסוי. צריכת הקפאין הופסקה 12 שעות לפני הניסויים.
הנסיינים השלימו שישה תרגילים אקראיים בעצימות של 80% או צריכת חמצן מקסימלית על מכשיר ארגומטרי לאחר שצרכו פלצבו או 5מ"ג/ק"ג קפאין. התרגילים נערכו במשך שבוע, לאחר שעה, שלוש שעות או שש שעות לאחר צריכת הקפאין או הפלציבו. דגימות דם נלקחו מכל נסיין.

תוצאות המחקר
* עבור כל הנסיינים, קפאין שיפר את זמן ההתשה מ 24.0 +/- 6.5 דקות בזמן הניסויים עם הפלציבו ל 28.8+/- 8.6 דקות. השיפור היה גדול יותר אצל צרכנים לא קבועים של קפאין.
* השפעת הקפאין נראתה אצל צרכנים לא קבועים 6 שעות לאחר צריכת הקפאין, אבל לא נראתה השפעה דומה אצל הצרכנים הקבועים.
* קצב הלב היה גבוה יותר אצל צרכנים לא קבועים במהלך כל הניסויים. הערכים גברו במשך הזמן, ועלו עוד יותר לאחר צריכת הקפאין.
* הקפאין הפיק עלייה קטנה אך משמעותית בצריכת החמצן לאחר 15 דקות אימון עבור צרכנים קבועים ושאינם קבועים.
* צרכנים לא קבועים הראו רמות גבוהות יותר של סוכר לפני התרגיל. צריכת הקפאין העלתה את הרמות מעט, אך בצורה משמעותית.
* השינוי בריכוז הקפאין בפלזמה מעל לרמת הבסיס היה דומה עבור צרכנים קבועים ושאינם קבועים בעקבות צריכת הקפאין. בניסויים לאחר שעה, ריכוזי הקפאין עלו בצורה משמעותית במהלך התרגיל, אבל נשארה יציבה בניסויים שנערכו לאחר שלוש שעות או שש שעות. ככלל, הריכוזים עלו לאחר שעה ולאחר שלוש שעות יותר מלאחר שש שעות.

מסקנות
משתמשים שאינם קבועים הראו השפעה ארגונית טובה יותר בעקבות צריכת הקפאין בהשוואה למשתמשים קבועים. משתמשים קבועים יכולים להינות מכוס הקפה הראשונה, אבל משתמשים לא קבועים יקבלו ממנה ערך נוסף של אנרגיה. עבור אף קבוצה לא מומלצים ביקורים תכופים מידי בצנצנת הקפה.