תרופה בדיוק ורק למטרה
תרופה חדשה הופכת לקטלנית רק כאשר היא פוגשת תאים סרטניים. בתאים בריאים היא בלתי מזיקה לחלוטין. למרות שעדין לא נעשו ניסויים בבני אדם, זהו צעד לקרת קליע פלאים שיחסל את הגידולים הסרטניים בצורה סלקטיבית, עם מינימום תופעות לוואי.
התרופה פועלת בעכברים שהושתלו בהורמון אנושי, אומרים הכימאי לוץ טיטצה ועמיתיו באוניברסיטת גטינגן בגרמניה. לפני הטיפול בתרופה העכברים מקבלים אנזים שמפעיל אותה, ואשר נדבק רק לתאי הגידול האנושיים, ומתעלם מתאי העכבר הבריאים. כך שהתרופה בטוחה עד שהיא מגיעה לאנזים הפעיל בגידול. שם היא מחסלת את התאים הסרטניים.
החוקרים מדווחים שהגידולים התכווצו ללא כל תופעות לוואי נראות אצל העכברים. הם חושבים שאותם עקרונות יכולים לפעול גם אצל בני אדם. האנזים המפעיל יכול לעבור התאמה אישית לכל רקמה קטלנית, ולדלג על תאים בריאים.
"אנחנו היום כבר בקשר עם תעשיית התרופות, ונתחיל בניסויים הקליניים" אומר טיטצה.
קליע הפלאים
מרבית הכימותרפיה הנהוגה כיום רעילה לתאים הבריאים ולא רק לסרטניים. כתוצאה מכך נגרמות תופעות לוואי כמו דיכוי של המערכת החיסונית. חוקרי סרטן כמהים לקליע פלאים: תרופה שתפעל רק כשצריך אותה.
ראש החץ של המולקולה נגד גידולים של הצוות בגטנבורג היא טבעת של שלושה אטומים של פחמן. הטבעת לחוצה מאוד ונוטה להתפרץ. כאשר היא פתוחה זוהי מולקולה ראקטיבית שעושה שמות בחומרים ובמולקולות החיוניים לתפקוד תקין של התא. הכימאים מעתיקים את השיטה מאנטיביוטיקה רעילה במיוחד שנוצרת מפטריה.
וכך הפצצה המולקולרית לא מופעלת בצורה אקראית בגוף, והחוקרים יוצרים "תרופה מקדימה". למעשה זוהי אנטיביוטיקה טבעית, רק ללא הטבעת הלחוצה ועם נצרת בטחון של סוכר. כאשר הסוכר יורד, המולקולה שוב מסתדרת בטבעות של שלושה אטומים, ועושה את תפקידה הקטלני.
הצוות של טיטצה משתמש באנזים כדי להסיר את הנצרה מסוכר, כך שנוצר נוגדן. נוגדנים הקשורים במולקולות רעילות או רדיואקטיביות כבר נחקרו בעבר על מנת ליצור את קליע הפלאים הרפואי, אבל לא היו עדין בשימוש קליני.
היתרונות של הגישה מופעלת האנזימים הם שהתרופה לא מופעלת עד שהיא מגיעה לאיזור היעד. הנזק הסלקטיבי עדין מותנה ביכולת של הנוגדן להתחבר לתאים הנכונים, ובכך שלא יופיעו אנזימים אחרים בגוף שעלולים להפעיל את התרופה המקדימה.
עוד יש כמובן לבחון את התרופה על בני אדם.
