אלרגיה - מי אמר שצריך לחכות לאביב כדי להתעטש?

מאת : חנן זיסו - עורך האתר

מחקר חדש שנערך על חולדות, מראה כי מי שסובל מאלרגיה מגורם חיצוני, יכול לסבול מהתקף אסטמתי גם בזמן שהוא לא חשוף לאותו גורם. כך לדוגמא, אנשים שאלרגיים לקרדית אבק הבית, שגורם לקשיי נשימה, לנזלת ולדלקות עיניים, יכולים לחוות את אותם סימפטומים גם במהלך טיול באוויר הצח.

בדומה, אנשים שבהתקף אלרגי מרגישים קשיים חמורים בנשימה, עד כדי חנק, יכולים לחוות את אותה תחושה כאשר יהיו בסביבת מעשנים. העשן יכול לגרות את הגוף בצורה כזאת, שכל התהליך שמביא לאלרגיה יתחיל מחדש.

פרופ' פרנצ'סקה לוי-שפר, חוקרת מהמחלקה לפרמקולוגיה בבי"ס לרפואה באוניברסיטה העברית, שמובילה את המחקר מסבירה: "במחקר על חולדות, מצאנו כי גירויים חיצוניים כמו שינוי טמפרטורות, הינם רק חלק מהגורמים להופעת הסימפטומים של הדלקת האלרגית. גורמים פנימיים כמו כעס, עצבנות ומתח יכולים להביא לידי ביטוי את הדלקת האלרגית באותה מידה. אותו גירוי פנימי גורם לגוף לשחרר חומרים שבסופו של דבר מתפתחים להתקף אלרגי".
איך זה קורה? כשיש תופעה של אלרגיה, האלרגן נקשר לתאי פיטום, אלו תאים שמתחילים את כל התהליך האלרגי ונמצאים בכל ריקמה. תאי הפיטום משחררים חומרים המתווכים תגובה אלרגית כמו היסטימין. בשלב הבא, לאחר שעות בודדות מתרבים בדם תאים מסויימים בשם אאוזינופילים, שמפעילים מחדש את תאי הפיטום, ללא האלרגן הגורם החיצוני. במצב הזה שוב משתחררים ההיסטמין וחומרים אלרגיים נוספים, ומביאים להתקף אלרגי.

כ-20 אחוז מהאוכלוסיה בישראל סובלים מאלרגיה. אלרגיה היא תגובה מוגזמת של מערכת החיסון לגירויים חיצוניים כמו חילופי עונות, סוג מזון ותחושת מגע בחומרים שונים.
ממצא נוסף שהתגלה יקדם משמעותית את הדרך לשינוי בצורת הטיפול הנהוגה כיום. בתהליך האלרגיה נפצעת ריקמת תאים. ישנם תאים שעוזרים לריקמה להתעבות. הבעיה שאותם תאים מעבים יותר מידי את הריקמה ומונעים מעבר של אוויר. דבר זה מקשה על הנשימה ומסוכן בעיקר במקרים של אסתמה. במחקר גילו את הגורמים לכך - אותם תאים אאוזינופילים.

חשיבות הממצאים שהתגלו במחקר עם החולדות גדולה. כעת כשהתגלה מי הגורמים לבעיה, תשתנה הדרך בה יטפלו בדלקת אלרגית בעתיד הלא-רחוק. כמו-כן, הממצאים חשובים בהתייחסות לגידול בכמות החולים משנה לשנה בעולם ובישראל.
"כעת עם הממצאים החדשים אנו מחפשים דרך שונה לטיפול", אומרת פרופ' לוי-שפר. "השלב הבא הוא לחקור על מודלים של חיות כיצד ניתן לעצור את התהליך עם התרופות שקיימות היום, ולראות איך אפשר לפתח תרופות טובות יותר מאלו שקיימות".
פרופ'פרנצ'סקה לוי-שפר מובילה את המחקר. בצוות נמנה אדריאן פיליפינסקי.