"משפצים" את המוח

מחקר על קופים שטרם נולדו מספק רמזים לגבי התנהגותם של תאי הגזע במוח האנושי, ויכול ביום מן הימים לאפשר טיפולים המבוססים על השתלות תאים כאלה.
יחד עם זאת טיפולים בבני אדם עדין רחוקים כמה שנים מביצוע, ועדין אינם בגדר אפשרות.
החוקרים הזריקו תאי גזע, שנלקחו מעוברים, למוחם של שלושה קופים לפני שנולדו. הזריקות ניתנו כאשר העוברים היו בני 12-13 שבועות. כשהגיעו לגיל 16-17 שבועות, יולדו בניתוח קיסרי, ומוחם נבחן.
החוקרים מצאו שתצאי הגזע התפשטו במוחם של הקופים, ולא נשארו באיזור המוזרק. חלקם התפתחו לנוירונים ולסוגי תאים אחרים.
"מה שמעניין זה שהתאים שהזרקנו לא יצרו גוש של תאים במקום אחד במוח" אומר החוקר ד"ר קרטיס פריד מאוניברסיטת קולורדו. "הם חילקו את עצמם באיזורי נוזל המוח ונכנסו לתנועה הרגילה של התאים באיזורי המוח שהיו בשלבי התפתחות."
סוגי תאים אנושיים אחרים לא התחלקו, אלא יצרו מאגר של תאים.
החוקרים אומרים שתאים שלא התחלקו יכולים להוות מאגר של תאים לשימוש לצורך שיפוצים כאשר הגוף זקוק לזה. הממצאים יכולים להסביר מדוע מדענים מצאו קבוצות דומות של תא גזע פחות מחולקים באיברים שונים בגוף.
אין זו הפעם הראשונה בה חוקרים שותלים בהצלחה תאי גזע במוח של בעלי חיים. מחקרים על עכברים הראו גם הם שתאי גזע יכולים לנדוד באיזורים שונים של המוח. אולם זוהי הפעם הראשונה שתגובה כזו נראית ביונק גדול.
טיפול במרחק שנים
הממצאים מראים כי תאי גזע שמוזרקים למוח אנושי יכולים להגיע למקומות המתאימים. ייתכן שכך מדענים יוכלו לתכנן טיפול בגנים או החלפת תאים בה תאי גזע ישמשו לטיפול במחלות במוח. ואולם, מזהירים מדענים, טיפולים כאלה רחוקים עדין, וייתכן שלא יצליחו בכלל.
החוקרים לא יודעים אם התאים שהתחלקו מתפקדים כיאות, או אפילו אם הם מתפקדים בכלל. והקופים היו צעירים מידי כדי לקבוע אם סבלו השלכות שליליות מהתהליך. יתר על כן, הקופים שהשתתפו בניסוי לא היו חולים. המדענים לא ניסו לרפא אותם, אלא רק לקבוע כיצד התאים יתנהגו. גם אם מדענים יוכלו להוכיח שהזרקת התאים יכולה לרפא קופים חולים לפני שנולדו, הדרך עוד ארוכה עד לשימוש בשיטה על בני אדם.
החוקרים יאלצו לקבוע בוודאות אילו סוגי תאים עשויים לרפא עוברים אנושיים, וגם לאחר שיקבעו זאת, לא ברור אם ניתן להזריק את התאים לעובר מבלי לפגוע בו או באם.