גבוהים חיים יותר

עצמות מהמאה התשיעית מעלות את האפשרות שאנשים גבוהים נהנים מתוחלת חיים ארוכה יותר מאשר אנשים נמוכים בני התקופה.
חוקרים מאוניברסיטת בריסטול מצאו בקבר שככל שעצמות המבוגרים קצרות יותר, נראה היה שתוחלת החיים של בעליהם היתה קצרה יותר.

כיום ידוע בוודאות שאנשים גבוהים יותר נוטים לחיות זמן ארוך יותר, גובהם מעיד בין השאר גם על תזונה טובה יותר בילדות, ועל כך שלא היו חולים. ואולם אופי המחלות היום שונה בתכלית מהמחלות במאות הקודמות. לפני המאה ה 19, סיבות המוות העיקריות היו זיהומים, תת-תזונה, תאונות ולידות.

הצוות חפר והוציא 490 מערכות שלדי מבוגרים מכנסיית סט. פטר בברטון-און-המבר שבצפון לינקולנשייר. הם מתוארכים מאמצע המאה ה 19 ואחורה עד למאה התשיעית.
אורך העצמות, למשל femur, tibia, fibula , המעידות על הגובה הכולל נמדדו בדיוק עד למילימטר.
נמצא כי ככל שחלפו המאות, אורך העצמות הממוצע עלה. אורך הרדיוס, עצם בזרוע, עלה בכ 0.2 ס"מ בכל 200 שנה.

מוות לפני גיל שלושים
חישוב גיל המוות נקבע על פי שינויים קלים בעצמות האגן. נמצא ש 55 אחוז מהגברים ו 73 אחוז מהנשים מתו לפני שהגיעו לגיל 45, ו 39 אחוז מהגברים ו 56 אחוז מהנשים לא הגיעו לגיל שלושים.
באופן כמעט גורף, ככל שאורך העצמות עלה, הסיכוי שאותו אדם נפטר לפני גיל 30, ירד. אנשים בעלי עצמות ארוכות יותר, ולכן גבוהים יותר, היו עמידים יותר.
יש בכך להעלות את האפשרות שתזונה ובריאות בילדות היו ועודם הגורמים המכריעים כדי להבטיח בריאות ואריכות ימים.
החוקרים ציינו שלנשים נמוכות יותר היו סיכויים גבוהים יותר למות בלידה. ואולם, הוסיפו, "עצמות קצרות, כנראה, היו תמיד סימן לחיים קצרים."