פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום, לפני כיומיים התחלתי להרגיש שאזור פי הטבעת (בצדדים ועד האשכים) התנפח מאוד ונהיה ממש קשה. אני סובל מכאבים עזים מאוד. מפי הטבעת עצמו לא יצא יצאו טחורים. האם אלו טחורים פנימים, איך מטפלים בזה? או שזה בכלל דלקת? בנוסף יש לי חום קל מאוד. אודה מאוד על תשובתך המהירה מכיוון שאני כרגע בחו"ל. הרבה תודה שחר

שחר שלום, תלונותיך מחשידות לאבצס סביב פי הטבעת, שהוא מצב הדורש לרוב ניקוז כירורגי בהקדם האפשרי. עצתי היא כי תפנה לבדיקת כירורג (או לחדר מיון) בהקדם האפשרי.

שלום, אני בן 17 וקיימת אצלי כבר מספר שנים בלוטה קטנה באיזור פי הטבעת. לפני בערך חודש, הבחנתי בתופעה של התנפחות בלוטה זו בשעת היציאה. זה לא כואב ולא מדמם, אך זה מלחיץ אותי ולא נעים לי לחשוב שזה יכול להחמיר. גודל הבלוטה בשעה שנראית לעין (בערך) קצת יותר מחצי סנטימטר. ארצה להוסיף כי הבלוטה "נעלמת" אחרי מספר דקות של מנוחה אחרי שעת היציאה. האם אפשרי להסיק מתיאורי מידע כלשהו על סוג החמירות? אשמח אם תנסה לתאר לי במה זה דומה לטחור. תדה רבה!

אורן שלום, טחורים פנימיים וחיצוניים הם בהחלט אבחנות סבירות לסמפטומים שאתה מתאר, אך אינם האבחנה היחידה האפשרית. אם אתה מודאג, אני ממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. בכל מקרה, מומלץ להמנע מעצירות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון פגלקס ושמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

תודה, אנסה להיבדק בקרוב. ארצה לשאול בנוסף, האם יכול להיות כי חלק מהמעי פשוט יוצא החוצה בחלקו? שכן, הבלוטה אינה מדממם או כואבת כלל. האם זוהי יכולה להיות התחלה של טחור? והאם ייתכן טיפול ביתי ע"י תרופות "סבתא" או משהו שאינו דורש ניתוח או טיפול מתקדם? תודה שוב!

כתבתי לך אז בעניין הכאבים בישבן. זה נרגע. עכשיו הכאבים יותר ממוקדים בגב תחתון - איזור הכליות - זה קשור? אני על 40 מ"ג פרדניזון (לקרוהן), ויורדת כל שבוע ב10 מ"ג עד ל20 מ"ג ואז ביקורת. מפריעה לי מאוד תופעה שלא מרפה וזה גאזים. כל הזמן ועם (סליחה) ריח מאוד חריף. מדוע זה קורה? והאם יש דרך להפסיק את זה? זה בחודש האחרון מאוד מאוד החריף. תודה

גזים בד"כ נוצרים על ידי חידקים ש"גרים" באופן תקין במעי, בתהליך פירוק שאריות המזון. ניתן לנסות תרופות לטיפול בגזים שנמכרות בבתי המרקחת ללא מרשם רופא, ואם זה לא עוזר- לפנות לבדיקה לגסטרואנטרולוג העוסק בתנועתיות המעי.

דר שלום. אני סובל מכאבים חזקים מטחורים ופיסורה מזה חודשיים. הומלץ לי לעבור ניתוח בביה"ח. אבקש אינפורמציה על הניתוח . נאמר לי ע"י הרופא, כי ניתוח הפיסורה הוא קל ואילו מניתוח הטחורים יש לצפות לכאבים חזקים וסבל רב במשך שבועיים. עוד נאמר לי כי עלי להחליט בעצמי האם לנתח גם את הטחורים או להסתפק בניתוח הפיסורה, ואני אובד עצות. אינני יודע ממה נגרם לי הכאב.אציין, כי טחורים יש לי כבר מעל עשר שנים, אך כאבים כמו בחודשיים האחרונים אף פעם לא היו לי. יכול להיות שהפיסורה היא זו שכואבת, ולא הטחורים? הייתי רוצה לדעת גם על ניתוחי הלייזר, האם ההחלמה קלה יותר מאשר בניתוח רגיל? היכן עושים ניתוח לייזר? האם אתה ממליץ עליו? האם אתה יכול להפנותי לרופא מנתח בלייזר? אודה על תשובתך בהקדם, שכן עומדים להזמין אותי לניתוח בקרוב מאוד, ועדיין אין לי תשובות מספקות. תודה. גדעון.

גדעון שלום, איני יכול לקבוע מה מקור כאביך ללא בדיקה, אולם באופן כללי אציין שכאבים עזים כפי שאתה מתאר לרוב נגרמים כתוצאה מפיסורה, או מטחורים חיצוניים עם קרישי דם בתוכם, ופחות אופייניים לטחורים פנימיים. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. השימוש בה לפיסורה לא נבדק למיטב ידיעתי בהירון, אולם הספיגה שלהם למחזור הדם קטנה ולכן הסיכון כנראה קטן. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. גם בטיחותה של זו בזמן הריון לא נבדק כנראה באופן מספק. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. גם סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. בדומה לפיסורה, מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן את צריכה לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו לרוב אינה מתאימה למי שעיקר סבלו מטחורים חיצוניים. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. ניתוח זה מומלץ בעיקר כאשר חלק ניכר מהסבל נגרם מטחורים חיצוניים. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. עכשיו, כשאתה יודע הכל בנושא, נותר לך רק להחליט....

שלום, שמעתי על טיפול HAL DOPPLER לטיפול בטחורים במקום ניתוח כריתה. כיום אני עם טחורים כבר קרוב לשנה בדרגה 4 ו-2 רופאים אמרו לי לאחר שכבר ניסיתי את כל הטיפולים הקונבנציונליים שאהיה חייבת לעבור ניתוח או טיפול HAL DOOPLER. שאלתי היא האם ידוע האם הטיפול ב-HAL DOOPLER יעיל עבור טחורים בדרגה 4 כמו שניתוח כריתה יעיל או פחות? האם ידועים מקרים בהם ניתוח HAL לא מוצלח מנע טיפול בניתוח רגיל לאחר מכן?

הדס שלום, טחורים הם לרוב בעיה של איכות חיים, ופרט למקרים בהם יש דמם ניכר הגורם לאנמיה, טחורים הם מציקים אך לא מסוכנים, ולכן אף אחד לא חייב לעבור ניתוח לטחורים. להיפך, את צריכה לבוא ולומר שאת סובלת ואת רוצה טיפול כירורגי, ואז עלינו לספק לך אותו. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים לטחורים, כולל HAL, שהיא פרוצדורה יחסית חדשה ולרוב כרוכה בהתאוששות מהירה, PPH (ניתוח עם סטייפלר), וניתוח לכריתת הטחורים. בעקרון, ככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר שעור ההצלחה לטווח ארוך גבוהה יותר, ההתאוששות ארוכה יותר, ושיעור הסיבוכים גבוה יותר. לכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, ורק את יכולה לבחור (כמובן, לאחר שכירורג קבע איזה מהפעולות מתאימות לך). HAL הוא בעצם מעיין סוג של קשירת טחורים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. אכן לרוב ניתן לחזור לפעילות די מהר עם אי נוחיות קלה. חשוב לציין כי במקרים רבים הטיפול מביא לשיפור, אך אינו טיפול רדיקאלי בטחורים. טיפול זה אינו שורף את הגשר לניתוח כריתת טחורים בהמשך במידת הצורך. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם כאמור מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). גם בתחום הטיפול הכירורגי ישנם מספר חידושים, כולל ניתוח בשם PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר.

שלום, אני אישה צעירה בתחילת שנות ה - 20, לא פעילה מינית בחצי שנה פלוס האחרונה. בזמן האחרון הבחנתי במעין גידול (בצבע הגוף עד כמה שהצלחתי לזהות) בפי הטבעת, כמו שארית עור, שגדל בצורה נתנת להבחנה (ונכון לעכשיו הוא בערך בקוטר של חצי ס"מ לערך). חשוב לציין שאין לי כלל כאבים, וגם לא בעיה יוצאת דופן ביציאות. כמו כן, ה'גידול' עצמו לא מהווה מטרד (מלבד קוסמטי). למה אני צריכה לצפות? זו תופעה מוכרת?

אסתר שלום רוב הסיכויים שמה שאת מתארת הוא קפל עור, שהוא ממצא שכיח מאד באיזור פי הטבעת, ולרוב אין לו כל משמעות, ובעיקר אם הוא אינו מציק לך. אם בכל זאת את בספק ואינך רגועה, את יכולה להבדק על ידי כירורג על מנת לוודא שזו אכן האבחנה.

סבלתי מפיסורה במשך שנתיים והצלחתי להתגבר על הבעיה אך לא התגברתי על תופעה מוזרה שלדעתי היא זאת שגרמה להופעת הפיסורה מלכתחילה והיא שפי הטבעת שלי מאד קטן ומכווץ דבר שגורם ליציאות שלי להיות דקות בצורה לא טבעית אני נאלצת להשתמש בפגלקס בצורה יום יומית בשל החשש לחזרת הפיסורה שאלתי היא האם ניתן לשיחרור שרירי פי הטבעת בדרך כלשהי ללא ניתוח

הרפיה לא טובה של רצפת האגן, או שינויים אנטומיים הגורמים לחסימה יחסית של מוצא הרקטום בגובה רצפת האגן, יכולים בהחלט לגרום לקושי בהתרוקנות, שיכול לגרום גם לבעיות אחרות באיזור פי הטבעת כגון פיסורה וטחורים. על מנת להתרוקן כראוי, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. מבנה ותפקוד רצפת האגן מאובחנות על ידי בדיקות ספציפיות לכך כגון דפקוגרפיה, שהיא בדיקת רנטגן בה מצלמים את תהליך ההתרוקנות ורואים אם הוא תקין או לא., אולטרסאונד פרינאלי דינאמי, ומנומטריה. במקרה שנמצא ליקוי בתפקוד שרירי רצפת האגן, הטיפול לרוב אינו כירורגי, ומבוסס על ביופידבק, שהוא טיפול ש"מלמד" את רצפת האגן לעבור הרפיה נכונה. אם הטיפול לא מועיל מספיק, לעיתים אנו שוקלים להזריק לשרירי רצפת האגן כמות קטנה של חומר מרפה שרירים. לעיתים נמצא כי בזמן מאמץ להתרוקנות יש שינוי במבנה איזור הרקטום ופי הטבעת, כגון מצב בו בעת בפעלת מאמץ ליציאה דפנות הרקטום "מתקפלות" לכוון פי הטבעת ומקשות על המעבר והיציאה. מצב זה נקרא בלשון מקצועית internal intussuscepion. אם אכן יש מצב כזה, הטיפול הוא בדרך כלל בסופו של דבר כירורגי, אך לעיתים נעדיף לבצע קודם טיפול מכין בביופידבק, שמלמד להרפות כראוי את שרירי רצפת האגן. לאחרונה יש ניתוח חדש לטיפול בבעיה זו הנקרא STARR ומבוצע דרך פי הטבעת, הסיכון בו די נמוך, וההתאוששות בד"כ מהירה. בכדי לאבחן האם ישנה בעיה ברצפת האגן ומה טיבה, מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי המומחה לתחום זה או על ידי גסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן, ועל סמך בדיקתך הוא יכול להפנותך לבדיקות הדמיה נוספות ולכוון את הטיפול.

האם תפקוד לקוי של רצפת האגן יכול לגרום לחוסר התרוקנות ,לחץ באזור פי הטבעת ודחיפות במתן שתן.

בהחלט כן. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן בכדי לכוון את הבירור והטיפול.

שלום ד"ר, אני בת 32, בריאה בד"כ, 7 חודשים אחרי לידה. מחודש 7 להריון ההני מאובחנת כסובלת מטחורים בדרגה 4. לאחר הלידה נותרו טחורים פנימיים וחיצוניים. בהתיעצות עם 2 רופאים הובהר לי שאין מנוס מניתוח, למרות שכיום אינני סובלת מכאבים ואין כל בעיה לשבת. האחרון הציע לי טיפול בשיטת HAL והסביר, כפי שציינת באחת התשובות, שאין עדיין מספיק מידע לגבי ההשפעה לטווח הארוך קרי האם הטחורים עלולים לחזור, מהם הסיבוכים המידיים והמאוחרים ועוד למיטב הבנתי הפרוצדורה קלה בהרבה מניתוח כריתת טחורים הקלאסי ברצוני לצין כי אחות תאומה שלי עברה את כריתת הטחורים ומשך ההתאושות היה כ - 6 שבועות. אשמח לקבל מידע נוסף על הסוגיה או אם תוכל להפנות אותי לחומר מקצועי מבוקר. בתודה הדס

הדס שלום, טחורים הם לרוב בעיה של איכות חיים, ופרט למקרים בהם יש דמם ניכר הגורם לאנמיה, טחורים הם מציקים אך לא מסוכנים, ולכן אף אחד לא חייב לעבור ניתוח לטחורים. להיפך, את צריכה לבוא ולומר שאת סובלת ואת רוצה טיפול כירורגי, ואז עלינו לספק לך אותו. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים לטחורים, כולל HAL, שהיא פרוצדורה יחסית חדשה ולרוב כרוכה בהתאוששות מהירה, PPH (ניתוח עם סטייפלר), וניתוח לכריתת הטחורים. בעקרון, ככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר שעור ההצלחה לטווח ארוך גבוהה יותר, ההתאוששות ארוכה יותר, ושיעור הסיבוכים גבוה יותר. לכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, ורק את יכולה לבחור (כמובן, לאחר שכירורג קבע איזה מהפעולות מתאימות לך).

שלום, באיזו תדירות מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה (בן 52) לצורך מניעה או גילוי מוקדם של סרטן מעי הגס? בתודה מראש אורי

מומלץ להתחיל להבדק בגיל 50 (לאנשים ללא גורמי סיכון) ואם היא תקינה לחזור על הבדיקה כל 5-8 שנים.

ד"ר זמורהשלום לפני כשנתיים החל כאב מוזר-פעם בכ-3 חודשים כאב חזק מאוד שמתחיל בפי הטבעת ומקרין קדימה. נמשך כ-15 דקות בהן אני משותקת מהכאב העז.הכאב מופיע באופן רנדומלי (פעם העיר אותי משינה, פעם במהלך ריקודים וכו''). אני בת 28,סובלת מעצירות כל חיי, מדיי פעם (לא באופן קבוע) אני חשה במעיין בליטה בשרית בצמוד לפי הטבעת. מדי פעם דימום קל מאוד על הניר לאחר פעילות מעיים, ככל הנראה בגלל העצירות. אם זה קשור, אני סובלת מבעיה וכאבים בעצם הזנב (ספינה ביפידה של 1S).רופאה הפנתה אותי ל recurrent investigation for rectal pain. אמרה שלא שמעה על כאבים בצורה כזו ושהבדיקה היא חצי פולשנית.במאוחדת יש רק פרוקטולוג אחד:ד"ר בייר יצחק. איני יודעת אם זה רלוונטי, אך לפני כמה ימים שמתי לב שבנקודה מסויימת יש לי כאב בעצמות רצפת האגן (באותו המקום משני הצדדים). שאלותי הן: 1. האם ידוע לך ממה נובעים כאבים אלו? 2. האם סממנים אלו מעלים חשש לסרטן המעי הגס או שמא אין קשר? 3. מהי הבדיקה אליה הפנו אותי? אני חוששת מאוד. מהו ההליך שעוברים בבדיקה? 4. אני רוצה להיבדק אצל אשה, האם אני יכולה לפנות לכירורגית של מאוחדת או רק פרוקטולוגית? האם אפשר לבצע זאת באופן פרטי ואיך בכלל אני יכולה להגיע לפרוקטולוגית? לצורך חיפוש באופן פרטי בדקתי בכללית ולהם יש מספר פרוקטולוגים, אבל גם הם כולם גברים. סליחה על אורך השאלה ותודה רבה מראש

מיטל שלום, כאבים התקפיים באיזור פי הטבעת יכולים לנבוע מסיבות שונות, כולל פיסורות, הרפיה לא מספקת של שרירי רצפת האגן (שיכול לעיתים גם להסביר את העצירות), ועוד. כאב כזה אינו סימן ספציפי לסרטן המעי הגס, וסרטן כזה אינו שכיח בגילך. מומלץ מאד לפנות לבדיקה של כירורג/ית קולורקטאלית (/פרוקטולוג/ית) לבירור הכאבים והעצירות על מנת לכוון טיפול. אם את מעוניינת דווקא בכירורגית קולורקטאלית, את יכולה לפנות לד"ר חגית טולצ'ינסקי מאיכילוב שמקבלת באופן פרטי במרכז לכירורגיה באסותא ת"א, או לד"ר עדה רוזן מוולפסון (אין לי מושג היכן היא מקבלת בנוסף לכך, אבל סביר שלא קשה למצוא).

שלום אני בן 25 וסבתי מצד אבי נפטרה לפני כשבועיים מסרטן במעיים ואמרו גם שהכבד שלה כולו אכול מגרורות. אמא שלי אמרה לי שעוד כמה מהאחים של סבתי ז"ל נפטרו מאותה המחלה בגיל יחסית צעיר. רציתי לדעת האם יכול להיות שזה תורשתי במשפחה? איך אני יכול להיות רגוע? איך אפשר לבדוק (טיפול מונע) לפני שהכל מתחיל? האם צריך לעשות בדיקות תקופתיות ואם כן איזה ומאיזה גיל? אני עומד להתחתן ונורא מודאג מהדבר הזה

זהר שלום, סרטן המעי הגס אצל מספר אחים, חלקם בגיל צעיר, אכן מעלה חשד לבעיה תורשתית המגבירה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. מומלץ כי בני משפחה (בעיקר מדרגה ראשונה) יתחילו במעקב של בדיקות מעי גס (כדוגמאת קולונוסקופיה) החל מ 10 שנים לפני הגיל הצעיר ביותר בו מחלה זו התגלתה במשפחה, ואם הבדיקה תקינה, לחזור עליה כל כ 5 שנים. כמו כן, ניתן לפנות למרפאות לסרטן מעי גס משפחתי שישנן במספר בתי חולים (למשל תל השומר ואיכילוב) ליעוץ, שם ניתן לבנות את עץ המשפחה ולהעריך את רמת הסיכון שלך, ולעיתים אף לבצע בדיקות גנטיות לנסות לזהות את הבעיה התורשתית אם יש.

מה יעילות טיפול בחימום בטחורים?

איני מכיר טיפול זה והוא אינו נחשב כחלק מקשת הטיפולים הקונבנציונאליים המקובלים לטיפול בטחורים בקרב המומחים בכירורגיה קולורקטאלית.

בת דודה שלי חלתה בסרטן במעי הגס. עשו לה ניתוח והסירו לה חלק מהמעי הגס. היא צריכה להמשיך בטיפולים כימוטרפיים. יש חשש כבד לגרורות בכבד. מה סיכויי ההחלמה??? אין לנו הסטוריה של סרטן מעי גס במשפחה. יש לציין כי היא חולה במחלת הקרון. האם בני המשפחה צריכים להבדק??? מה זה אומר קרבה מדרגה שנייה??? תודה מראש

אופיר שלום. מחלת קרוהן של המעי הגס מהווה כשלעצמה גורם סיכון להווצרות סרטן המעי הגס. ללא גורם סיכון כזה, סרטן המעי הגס אינו שכיח בצעירים, וכשהוא כן מופיע בגיל צעיר הוא אכן קשור פעמים רבות לתסמונות משפחתיות. בעקרון, מאחר שלבת דודתך יש גורם סיכון משמעותי שלך אין (מחלת קרוהן), ואינכם בדרגת קרבה ראשונה, אין לדעתי הכרח שתבדק, אולם אם אתה לא שקט והחשש טורד את מנוחתך, אפילו בשביל השקט הנפשי שלך אתה יכול לבצע בדיקת קולונוסקופיה, ולישון יותר בשקט בלילה. לגבי סרטן מעי גס עם גרורות, בעקרון זה לא ממצא טוב, אולם לעיתים הגרורות במיקום שניתן להסירן בניתוח, ואז זה נותן סיכוי לריפוי מלא מהמחלה.

ד"ר גרינברג זמורה היקר שלום, אני סובל מפיסטולה שטופלה בסיטון ולאחר שהחוט נקרע נשלחתי לבצע בדיקת TRUS כדי לשלול פיסטולות נוספות וכדי להחליט אם לבצע חיתוך של הפיסטולה או לשים סיטון נוסף, להלן ממצאי הבדיקה : The rectal probe is introduced until 10 cm from anus. Normal aspect of rectal wall. At the level of very low anterior anal canal (11H) after catheterisation of the superfecial orifice of the fistula AND injection of air, individualisation of small tract mesuring 5 mm, through the external spincter. Hypoechoic area of 8 mm is continuing the tract, compatible with cicatricial aspect of old abcess. נכון להיום (במשך חודש לערך) אין לי שום הפרשות או ממצאים מיוחדים (למעט צלקות...) המעידים שאני "סובל" מאותה פיסטולה. טרם ה TRUS נקבע לי ניתוח המשך שתכליתו תקבע בזמן הניתוח (סיטון חדש/חיתוך הפיסטולה) הייתי מעוניין לדעת אם הכרחי לפתוח את העניין מחדש כי נכון לעכשיו החיים טובים.. תודה רבה על פועלך המבורך, א

אורי שלום, פיסטולה פריאנאלית היא בעיקרה בעיה של איכות חיים ואם כרגע איכות חייך מלאה ואינך סובל מכלום, ובבדיקת כירורג לא נראית פיסטולה, איני רואה סיבה טובה להציק לך. אם אכן יש פיסטולה שנסגרה יש סיכוי שבעתיד יווצר שוב אבצס שיצריך ניקוז, או שהפיסטולה תפתח שוב, אולם כרגע אם הפתח סגור לחלוטין יש סיכוי שגם בניתוח לא יצליחו לזהות את הפיסטולה.

שלום ד"ר זמורה אני בחורה בת 32 שסובלת מטחורים ופיסורה כבר יותר מ-15 שנה. עברתי כבר שני ניתוחים אחד בשיטת הבלון והשניה של חיתוך חלק מהשריר על מנת להרחיק את הפיסורה. שני הניתוחים לא הועילו ואפילו החמירו את המצב. אני לוקחת פרפין באופן קבוע כל יום ואוכלת בריא. היציאות שלי כמעט אף פעם לא קשות אבל בכל זאת אני לא מצליחה לפתור את בעית הכאבים והדימומים. רציתי לשאול האם יש טיפול אלטרנטיבי לניתוחים שמומלץ ויכול לעזור לי? האם השימוש הקבוע בשמן פרפין יכול להזיק לגוף או למנוע ממינרלים וויטמינים להספג בגוף? רופא שהתייעצתי איתו אמר לי שאין טעם ללכת לעוד ניתוח לפני שאני מסיימת עם הלידות האם הדבר נכון? ומה אתה ממליץ לי לעשות? תודה מראש מיכל

מיכל שלום, ניתוח לחיתוך הסוגר מביא לריפוי הפיסורה בכ 95% מהמקרים, אך לעיתים יש "חסרי מזל" שנופלים לקבוצה הקטנה שלא נרפאת או שהפיסורה חוזרת אצלם. ראשית מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת לוודא שזו אכן האבחנה ואין בעיה אחרת הגורמת לכאב כגון ספאזם או חוסר הרפיה של שרירי רצפת האגן. שנית, אם אכן יש פיסורה ואת סובלת אין סיבה לא לטפל ואין קשר ללידות. ישנן מספר אפשרויות טיפוליות, כולל משחות המכילות תרופות מרפות שרירים, הזרקת בוטוקס לשריר, וכלה בניתוחים שונים בנסיון לרפא את הפיסורה. מומלץ לרכך את היציאות לטווח ארוך, והדרך המועדפת לעשו זאת היא באמצעות תוסף סיבים על בסיס פסיליום, שאותו ניתן לקחת גם לטווח ארוך מאד, ושתיה מרובה.

רציתי ליידע את מי שמעוניין, שהשבוע ביום חמישי בשעה 18:30 יתקיים מפגש בת"א של חבר'ה עם קרוהן וקוליטיס, ושל בני משפחותיהם (אם רוצים) - להפגש, להעביר חוויות, להתמך ולהנות. לא משהו פורמלי. לא סגור בדיוק איפה עדיין (בקרוב), אבל זה יהיה קרוב לרכבת לנוחיותם של הרחוקים. כדאי לבוא - החבר'ה מדהימים. כדאי להתעדכן בפורום בYNET לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס. ד"ר זמורה - אתה יותר ממוזמן כאמור

שטרודלית שלום תודה על ההזמנה אנא צרי עימי קשר ב [email protected] ונדון בעניין.

לפני כשנה אובחן אצל בעלי סינוס פילונידלי, אז נוקזה המוגלה המאזור והוא חש הקלה. כיום שוב חזרו הכאבים, בעלי מאוד לא רוצה לעבור ניתוח בעיקר בשל תקופת ההחלמה הארוכה, (הוא התחיל מקום עבודה חדש ולא יכול להרשות לעצמו להעדר) האם יש פתרון כלשהוא לבעיה שלא ישבית אותו לחודש? אודה על התייחסותך המהירה

דנה שלום, הטיפול העקרוני בסינוס פילונידאלי הוא כירורגי (ז"א בניתוח). אם אין מדובר באבצס הניתוח לרוב לא מאד דחוף וניתן לתאם אותו לתקופה שנוחה לבעלך, אולם עדיף לא לדחות לחודשים רבים שכן לעיתים במשך הזמן התהליך הזיהומי יוצר לעצמו מעין מחילות וכך מגדיל את שטחו, מה שהופך את הניתוח ליותר גדול ואת ההחלמה ליותר ארוכה. ישנן מספר שיטות כירורגיות לטיפול בסינוסים כאלה, חלקן עם החלמה קצרה יותר ושעור הצלחה נמוך יותר, וחלקן יותר רדיקאליות, אולם מרבית הכירורגים העוסקים בתחום מאמינים הכריתה רדיקאלית של הסינוס. סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. המחלה מופיעה בעיקר אצל מתבגרים וצעירים עד גיל 40 ושכיחה יותר בגברים ונשים בעלי שיער עבה ונוקשה. חשוב לציין כי ישנן מחלות אחרות, בעיקר מולדות, שיכולות להתבטא בממצאים באיזור עצם הזנב לכן הבדיקה אצל רופא חשובה לקביעת האבחנה המדויקת. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. ישנן שיטות פחות רדיקאליות, עם התאוששות יותר מהירה, אך כנראה שהן כרוכות באחוז גבוה יותר של כשלון וחזרה של הסינוס, וישנן שיטות יותר רדיקאליות, עם התאוששות יותר ארוכה. אישית, אני דוגל לרוב בשיטה של כריתה רדיקאלית. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שמדובר בתהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. במחלקה הכירורגית של תל השומר מתבצע כיום מחקר שבודק את יעילות השימוש בתאים מסויימים שמזריקים לפצע בסוף הניתוח להחשת הריפוי, ויתכן שבשימוש בהם משך הריפוי קצר יותר. אם תרצה פרטים נוספים נשמח לשלוח לך למייל האישי שלך. לאחר ריפוי הפצע, מומלץ לשמור על העור בחריץ שבין העכוזים נקי וללא שיער. מומלץ להסיר את השיער באיזור באמצעות גילוח כל שבועיים - שלושה עד להחלמה מלאה. אחת האופציות הלא רדיקליות מבוצעת בבי"ח שערי צדק בירושלים על ידי כירורג בשם עודד אולשה שמזריק חומר מסויים שנקרא פנול לתוך הסינוס, בהצלחה מסויימת. אם אתם מעוניינים אתם יכולים לנסות לאתר אותו.

בני בן 38 (נשוי + ילדים) סובל מקוצר נשימה כבר מגיל 14 ורק במקום מגורינו חיפה. הוא כבר גר בהרבה מקומות:ניו יורק, עמנואל, נתניה, קרית מלאכי, כפר חב"ד באף מקום אינו סובל- רק בחיפה. פעם חשבנו שזה בגלל זיהום האויר בחיפה התחלנו לחשוב ביחד איתו, וחשבנו שיש אולי איזשהוא צמח באיזור נוה שאנן שאיליו הוא רגיש מה לעשות

השאלה אינה בתחום העיסוק של פורום זה

היי דר זמורה, אני חולת קרוהן כבר 18 שנים וסובלת מפיסטולה פריאנלית מאז פרוץ המחלה. כיום ומספר שנים הפיסטולה מפרישה צואה ומפריעה לי במהלך חיי היומיום. רציתי לציין שבעבר טופלתי כבר ברמייקייד ובכל התרופות של קרוהן אך הפיסטולה עקשנית ואינה מוכנה לוותר על קיומה :( מה ניתן לעשות? האם נגזר עלינו לחיות ביחד או שניתן לבצע מהלך שסוגר אותה? האם זה אפשרי וכדאי אצל חולי קרוהן או שכמו שנאמר לי בעבר -זה גם ככה יחזור אז אין טעם? אם אפשרי מהי הפרוצדורה? תודה גלית

גלית שלום, מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, בילויים, משפחה,וכו'. עד כמחצית מהחולים במחלת קרוהן יכולים לסבול ממעורבות של איזור פי הטבעת במחלה, מצב המכונה מחלת קרוהן פריאנאלית. מעורבות כזו מתבטאת לרוב בזיהומים, אבצסים ופיסטולות באיזור פי הטבעת, אך יכולה לכלול גם בעיות אחרות באיזור פי הטבעת. וגם כאן, מטרתנו בטיפול היא להביא לאיכות חיים מקסימאלית, ואם פיסטולה זו מפריעה מאד לאיכות חייך יש מקום לנסות ולטפל בה. הטיפול בפיסטולה פריאנאלית (כמו בכל מרכיב אחר של מחלת קרוהן) כולל שילוב בין טיפולים תרופתיים המדכאים את פעילות המחלה, ובין טיפולים כירורגיים. מדובר בשני מסלולים במשלימים אחד את השני (ולא במסלולים מנוגדים) ושימוש מושכל בשני המסלולים האלה חיוני על מנת להביא לתוצאה הטובה ביותר שניתן. הטיפולים הכירורגיים לפסטולה מתחלקים גם הם ל 2 קבוצות: 1. טיפולים שנועדו לנקז היטב פיסטולות או אבצסים, בכדי למנוע זיהום בלתי נשלט. אם הפיסטולה אינה מנוקזת היטב, משפרים את הניקוז על ידי הכנסת נקז הנקרא סיטון. הסיטון הוא בעצם חוט דק (או חומר דומה), אותו מעבירים דרך תעלת הפיסטולה, וקושרים אותו רופף בחוץ. מטרתו היא לא לתקן את הפיסטולה, אלא לאפשר ניקוז טוב שלה, כך שהיא לא תיסגר ותיפתח לסרוגין, ולא תצטבר מוגלה ברקמה (כל המוגלה תופרש החוצה). 2. בהמשך, אם הפיסטולה מנוקזת היטב, ואם רוצים, ניתן לנסות ולטפל בפיסטולה עצמה כדי שתפסיק להפריש או אפילו תסגר לגמרי, באמצעות ניתוחים שונים, עם או בלי שילוב של תרופות המדכאות את הדלקת. ניתוחים אלו יכולים לכלול בין היתר הזרקת דבק ביולוגי לתוך הפיסטולה, פעולה פשוטה עם סיכון נמוך, וסיכויי הצלחה בינוניים. ישנו כיום מחקר המתבצע בבתי החולים תל השומר, איכילוב, מאיר ואסף הרופא (ומרוכז אצלנו בתל השומר) בו מנסים לסגור את הפיסטולות עם דבק לאחר טיפול קצר ברמיקייד (בכדי להשרות תנאים טובים ושקט יחסי בתקופה שסביב ההזרקה). אם הגבת בעבר לרמיקייד במידה כלשהי יתכן שתוכלי להתאים. ישנו כיום גם חומר חדש הנקרא סרג'יסיס שניתן להכניס לפיסטולה, שוב- ברמת סיכון נמוכה, ויש כבר מאמר אחד שטוען שהתוצאות טובות יותר מאלו של דבק. לצערנו חומר זה לא מסופק כיום על ידי מערכת הבריאות הציבורית. ישנם גם ניתוחים גדולים יותר, כגון ניתוח בו יוצרים מתלה של רקטום על מנת לכסות את פתח הפיסטולה, וניתן להציעם למטופלים המתאימים לכך, עם סכויי הצלחה גבוהים יותר ומעט יותר סיכונים. בקיצור- אל יאוש- יש עוד מה מנסות בכדי לשפר את איכות חייך.

רוב תודות, דר' זמורה. אם כן, יש צורך להתייעץ עם פרוקטולוג. אני שבועיים אחרי סיום סטרואידים, ונראה לי שכדאי שאמתין מעט לפני הפנייה לטיפול במצב כדי לראות את מצב המחלה. תודה וכל הכבוד על התשובות והרגישות :)

נמצא אצל תינוק בן שבעה שבועות פיסטולה(אובחן ע"י כירורג ילדים). ההמלצה היא לנתח, האם יש אפשרויות אחרות? כמה זמן החלמה אחרי הניתוח (אמרו לנו שלא תופרים)? האם יתכן שיש לו כאבים במקום? אודה על תשובתך, אורית

שלום רב, אני מקווה שאני בפורום הנכון, אך אם לא, אשמח באם תפנו אותי לפורום הנכון. מדובר בכאבים שאני חשה באיזור פי הטבעת, אך לא בחלק החיצוני, כי אם בחלק הפנימי יותר של האיזור.התחושה היא של רצון לעשות קיבה ( לא מצאתי מינוח עדין יותר...), אבל זה לא זה. הכאב נמשך כ 10 דקות בכל פעם, וזה גורם לתחושה מאוד לא נעימה, תחושה מטרידה ובעיקר כואבת. זה תוקף אותי בעיקר בשעות הלילה וזה מעיר אותי מהשינה. אני סובלת עד שהכאב חולף מעצמו...עינוי של ממש. מה לדעתך קורה לי? תודה. יונית

יונית שלום, ישנן סיבות שונות לכאבים באיזור פי הטבעת. לפי תאורך, כאבך כנראה אינו קשור כלל ליציאות, ולכן הסיכוי שמדובר בפיסורה למשל אינו גבוה. ישנם מצבים שונים בהם שרירי רצפת האגן עוברים התכווצות חזקה עם או בלי קשר ליציאה, שיכולים לגרום לכאבים מסוג זה. חשוב לציין שיש גם סיבות נוספות שיכולות להסביר תחושות מעין אלו, ולכן חשוב להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת להגיע לאבחנה (שלרוב תדרוש מספר בדיקות של מבנה ותפקוד האיזור) ולכוון את הטיפול.

יש לי קרוהן: בבדיקות שתן שנעשות פה ושם בשנים האחרונות, מופיע שיש אריתרוציטים (++), וBLD באשפוז האחרון. עשיתי בעבר בדיקת ציטולוגיה (נדמה לי שזה השם) שהיתה תקינה. שאלתי - האם זה קשור לקרוהן? אם כן - ואם לא - מה זה ומה לעשות? והאם לעשות? (אולי זה לא נורא?) שאלה שניה - אני על פרדני' שהפסיק לי כאבי בטן איומים ושלשולים - אבל, יש לי כאבים בישבן. כאב עמום ולוחץ. רופא גסטרו בדק ולא ראה פיסטולות, אודם או חום. השאלה מה לעשות? הוא אמר משהו על אולטרסאונד אם זה ממשיך - יש דבר כזה לאזור הזה?? זקוקה לתשובה בקרוב מאוד תודה!

איך בדיוק הוא מבוצע? הבנתי שזה מאוד לא נעים.

שלום, קרוהן היא מחלת מעי דלקתית שאיננו יודעים מה גורם לה, ויכולה לערב כל קטע של מערכת העיכול, כולל פי הטבעת. מחלת קרוהן אינה מערבת את דרכי השתן, ואין דלקת בדרכי השתן כחלק ממחלת קרוהן. לעיתים, לולאת מעי החולה בקרוהן יכולה להיות צמודה לאחד מאברי מערכת השתן, כגון שלפוחית השתן, ובשל הדלקת בלולאת המעי, יכול להווצר גירוי מסויים של מערכת השתן, ואולי לגרום לכדוריות דם בשתן. לעיתים לולאת מעי החולה בקרוהן יכולה אפילו להתנקב אל תוך דרכי השתן, וליצור פיסטולה, אולם תלונותייך אינן מכוונות למצב זה. למרות שתאורטית יתכן שהדם בשתן משני לגירוי מערכת השתן על ידי לולאה סמוכה, לא ניתן לשלול גורמים אחרים לדם בשתן (הנקרא הלשון מקצועית מיקרוהמטוריה), והייתי ממליץ בכל זאת להבדק על ידי אורולוג לשלול גורמים אחרים. לגבי הכאבים באיזור פי הטבעת, אלו יכולים להגרם בחולי קרוהן מסיבות שונות, כולל גירוי על רקע שלשולים או אפילו פיסורות על רקע התמצקות היציאות בזמן טיפול יעיל, אבל כל כאב כזה בחולת קרוהן מדליק מייד את פעמון החשד לתהליך זיהומי סביב פי הטבעת, כדוגמת אבצס. אם יש חשד סביר לאבצס, ולא ניתן לזהותו בבדיקת אצבע של כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג מנוסה, ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד טרנסרקטאלי, בה מכניסים לפי הטבעת מכשיר אולטרסאונד בערך בעובי של אצבע. הבדיקה לרוב לא הרבה פחות נוחה מבדיקת אצבע רגילה. אם את לא מסוגלת לעמוד בבדיקה כזו, ניתן לבצע במקומה MRI של האיזור, ובתל השומר ניתן גם לבצע אולטרסאונד פרינאלי, שאינו מצריך חדירה לתוך פי הטבעת. לאבחנה של אבצס יש חשיבות, שכן טיפול ספציפי בו יכול להקל את הסבל הנגרם על ידו.

אני גרה בי"ם - האם בהדסה עושים אולטרסאונד פרינאלי (זה שלא מחדירים לפי הטבעת?) ומה כדאי לעשות? מה הכי אמין? אני מוכנה לסבול קצת, על מנת שימצא אם יש משהו, באופן וודאי, ולא להגרר. (ומה זה MRI? זה לא מסוכן? CTגם בדיקה אפשרית, או מיותר. זה גם מסוכן להבנתי) אם לא ניתן בהדסה - האם אני כמבוטחת "מכבי" יכולה בקלות לעשות בתל השומר, ואיך? האם אתה עושה בדיקה זו? הרופא גסטרו,כאמור לא ראה דבר. אני כרגע על פרדניזון. האם הפרדני' אמור להפסיק כאב זה? או שזה לא קשור. הוא אמר לי לחכות שבוע או שבועיים לראות אם יעבור - וזה לא ממש עובר. אני לא מתה מהכאבים, אבל זה בהחלט מציק וכואב. כאילו שהשריר כואב, וזה קצת מקרין לרגליים. תודה על הסבלנות. ההסברים המפורטים כל כך עוזרים - הלוואי שכל הרופאים היו רגישים לעניין. כולנו בני אדם.

שלום! קצת מביך אותי לדבר על זה אבל כיון שאני לחוצה נורא אני רוצה לספר משהו שקרה לי בימים האחרונים.. אני בת 18 וסובלת כבר 3 שנים מתסמונת המעי הרגיז,לפני כשבועים התחלתי להרגיש בבוקר כאבים לא נורמלים באזור הבטן התחתונה,חשבתי שזה סתם עוד אחד מהסימפטומים של הבעיה שלי...והתעלמתי אבל לפני יומיים תקפו אותי כאלה כאבים עזים בבטן התחתונה ובפי הטבעת שפשוט שיתקו אותי,שכבתי במיטה חצי שעה ללא יכולת לשנות תנוחה וכשכבר קצת הרפה ממני הכאב הססתובבתי בבית ללא יכולת לעשות את המעבר מישיבה לעמידה ולהיפך מרוב כאבים,גם לעשות קקי לא יכולתי כיון שכל פעם שקצת הפעלתי לחץ על פי הטבעת הרגשתי כאב (זה לא טחורים). לאט לאט הכאב עוזב אותי היום אפילו התפניתי כאחד האדם והכאב בפי הטבעת עזב אותי,אולם עדיין כשאני עומדת או הולכת אני מרגישה את הכאב בבטן. מזה יכול להיות? הרופאה אמרה שכנראה זה עוד אחד מהתסמינים של המעי הרגיז אבל אני עדיין לחוצה... אני ממש מתביישת מרופאים ומהבדיקות שעושים באזור הזה אבל הכאב היה באמת בלתי נסבל..

שלום, התלונות שאת מתארת בהודעתך לא מכוונים אותי ספציפית ובצורה ברורה למחלה או לאבחנה כלשהי. פורום זה מיועד בעיקר לספק מידע רפואי ואין באפשרותנו לבצע אבחנות וירטואליות באינטרנט. אם את מספיק סובלת ומודאגת, ולמרות המבוכה והחשש מהרופאים, מומלץ בהחלט להבדק על ידי גסטרואנטרולוג או כירורג קולורקטאלי על מנת לכוון את המשך הבירור.

אני צריך לעשות קולונוסקופיה-בקופת חולים אמרו לי שאין צורך לפנות לבית חולים כי הם עושים זאת במרפאת הקופה. אני מעדיף בית חולים כי שמעתי שלעיתים יש בעיות בבדיקה המצריכות התערבות ניתוחית--האם לדעתך אפשר לעשות את הבדיקה ללא חשש גם במרפאה?

מנחם שלום, קולונוסקופיות מבוצעות במרפאות המצויידות ומתאימות לכך כדרך שגרה בישראל ובמרבית העולם המערבי, ושעור הסיבוכים של פעולה זו נמוך. בדרך כלל מטופלים הזקוקים לפעולות בעלות סיכון גבוה (למשל כריתה של פוליפים מאד גדולים) או שבריאותם הכללית מאד בעייתית נשלחים בכל זאת לבצע קולונוסקופיות בבתי החולים. פרט לכך, קולונוסקופיה במסגרת מרפאה או מכון גסטרו מחוץ לבית חולים היא פעולה מקובלת.

ד"ר זמורה שלום, מאז ומעולם לא שבעתי נחת ממערכת העיכול שלי ומלווה אותי תמיד הרגשת מועקה באזור זה . לפני כשנה עברתי ניתוח שלפניו עשיתי חוקן בדמות שתי שפורפרות קטנות שגרמו לי לפעולת מעיים לא קטנה !!! הסתבר לי שלאחר החוקן השלתי יותר מ 2 קילוגרם - בטני הייתה שטוחה מתמיד. התחוור לי שבכל רגע נתון אני נושא עימי מטען חורג של כ 2 ק"ג !!! לא רק זאת, הרגשתי נפלא, קליל ללא הרגשת הגוש בבטן שמלווה אותי תמיד ושלצערי כבר שנים שאני מקבל כמובן מאליו....... ידוע לי שאסור להשתמש בחוקנים כאלו על בסיס קבוע - אבל ברצוני לדעת מה כן ניתן לעשות כדי להפטר מהעול הזה שמקשה על חיי תודה, שימי (full of shit)

שימי שלום, נסה להקפיד על שתיה מרובה (לפחות 10-12 כוסות שתיה ביום) וכלכלה עשירה בסיבים. במידת הצורך- פנה לדיאטיקאית ליעוץ.

שלום ד"ר זמורה, אני לפני ניתוח סגירת איליאוסטומי ונדרשת לבדיקה (התלבטות בין קולונו' לבין חוקן בריום). מה יתרונה של כל בדיקה לפני ניתוח כזה ומה עדיף? תודה.

דבורה שלום, קשה לי לענות על שאלתך מאחר שאיני יודע מדוע בוצעה הסטומה ומה המחלה ממנה סבלת, ולכן איני יודע מה מחפשים בבדיקה.

שלום רב! בת 35 לאחר יומיים ללא יציאות,מתוך תחושת צורך להתרוקן ניסיתי להוציא בשירותים, אך לשווא. אחרי לחיצה חזקה ועם המון לחץ בפי הטבעת, חשתי בכאבי לחץ, קור ועדיין חוסר יכוטלת להתרוקן. לאחר ניסיונות נוספים השתמשתי בחוקן מיקרולט שגרם ליציאה מהר, ולתחושת הקלה. אכלתי כרגיל (חיטה מלאה במזונות שונים, יוגורטים, פירות וכו') וחשתי חוסר נעימות בבטן ונפיחות. ממה הדבר נגרם, ומה מומלץ ךעשות. אגב, אני גם מניקה. תודה

מומלץ להקפיד באופן מיוחד על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה, ואם יש צורך, להוסיף תוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם (אפשר לקחת בזמן הנקה). אם הבעיה מתמידה או חוזרת לעיתים תכופות מומלץ לגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

מאותו רגע שלקחתי את המיקרולט עד זמן הפעולה כמה זמן לוקח לפעול

האם המיקרולט פועל רק באזור של פי הטבעת, או שהחומר מגיע לבטן, ןלמעיים? איפה בעצם הפעולה שלו? ועד כמה הוא מועיל לחולי פרקינסון, שיש להם עצירות קבועה?

לפני כשנה סבלתי מעצירויות כתוצאה מלחץ נפשי..בעקבות זאת שמתי לב שלאחר היציאות היה דמם קל על הנייר..עם הזמן הופיעו כאבים ואז שמתי לב לסדק שיש לי בפי הטבעת..בעקבות הסדק מסביב לעור שבפי הטבעת נוצרה חתיחת עור חיצונית שלעיטים מתנפחת..פניתי לפרוקטולוג שקבע שיש לי פיסורה ורשם לי משחת ניפדיפין..למרות שמרחתי בקביעות את המשחה והדימום והעצירות חלפו..עדיין חתיכת העור נותרה.. שאלתי היא האם יש דרך להיפתר ממנה (דרך לא ניתוחית.) או שזה כרוני?

מילי שלום, קפל עור שנוצר כתגובה למצבים שונים בפי הטבעת כגון טחורים ופיסורות אינו נעלם, אך יכול לקטון ולהיות פחות נפוח עם שיפור במצב הבסיסי. אין דרך לא כירורגיות להפטר ממנו, ולרוב הוא כשלעצמו אינו מפריע, ולכן אנו לרוב לא ממליצים להסירו גם באמצעות ניתוח.

אני בן חמישים. היה לי דימום בעת עשית צרכים 3 פעמים בשבוע האחרון. הרופא אבחן אצלי טחורים בדרגה שניה אחרי שבדק אותי ידנית ובאמצעות פרוקטוסקופ. למרות שיש אבחון הוא שלח אותי לבירור בגסטרו--האם הכוונה היא לעשות בדיקה קולונוסקופית? האם הפרוקטוסקופיה לא מספיקה?

אם יש לך דימום דרך פי הטבעת, לרוב אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, או לפחות של חלקו הסופי, על מנת לשלול דמם ממקור זה (גם אם אכן יש טחורים שיכולים להסביר את הדמם). סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בגיל 50 ומעלה אנו נוטים להציע בדיקה מלאה של המעי הגס, שכן מגיל זה חלה עליה משמעותית בשכיחות הגידולים השפירים והממאירים של המעי הגס.

אדוני הרופא: אני בן 29 וכבר משהו כמו 3 שנים ולא באופן קבוע,מדמם ביציאות שלי וכשזה קורה אז מדמם דיי הרבה. אני הבנתי מה הבעיה אך אינני יודע כיצד לטפל בה והיא שזה קורה רק מתיי שיש לי צואה קשה. הבנתי שכנראה יש לי:או פתח צר ועדין או רגישות של כליי דם באיזור פי הטבעת.{אציין שבתקופה שזה התחיל עברתי סדרת בדיקות כולל גאסטרו והרופאים לא מצאו שום סימן או שום דבר}. אנא ענה לי מה עליי לעשות כדיי שהעיניין יפתר. תודה רבה מראש.

שלום פעמים רבות בעיות באיזור פי הטבעת, כולל דימומים, קשורים ליציאות קשות, ומומלץ להקפיד לרככן באופן קבוע. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ושתיה מרובה, של לפחות 10-12 כוסות שתיה מדי יום, חשובים לריכוך היציאות. הסיבים התזונתיים הם רב סוכריים (פחמימות) מהצומח, שאינם עוברים תהליך עיכול ע"י אנזימי גוף האדם. חלקם עוברים עיכול חלקי על ידי חיידקי המעי. הסיבים התזונתיים משפרים תהליכי עיכול על ידי הגדלת נפח הצואה וריכוכה, ועקב כך הם עשויים להקל במקרים של עצירויות. כמו כן הם מקצרים את תהליך התרוקנות המעיים ומזרזים סילוקם של חומרים מזיקים ממערכת העיכול. המקורות העיקריים לסיבים הם גרעינים מלאים (חיטה, שעורה, אורז מלא, שיבולת שועל וכו'), פירות, ירקות וקטניות. דיאטה רבת סיבים כוללת 25-50 גרם סיבים ליום (לעומת הצריכה הממוצעת באוכלוסיה: 10-15 גרם ליום). בכדי לעלות את צריכת הסיבים התזונתיים בדיאטה מומלץ: א. לכלול 6 כפות סובין חיטה/שיבולת שועל/ דייסיבית באופן יום-יומי. או לצרוך מנה אחת (30 גרם) של דגני סובין כמו: אול-בראן פלוס (ALL CRAN PLUS), פייבר ואן (FIBER ONE) או ברנפלס. ניתן להוסיף ליוגורט, מיץ טבעי או מרק. ב. להעדיף דגנים מלאים על פני מעובדים: לחם מחיטה מלאה, לחם שיפון, לחם חי, לחם דגנים, לחם מסיבי סויה, שיבולת שועל, אורז מלא, כוסמת, בורגול, פתית חיטה מלאה, קרקר עם סובין. ג. לצרוך מנת קטניות (חומוס, פול, אפונה, שעועית, עדשים) פעמיים בשבוע לפחות. ד. להגדיל צריכת ירקות ופירות, בעיקר טריים עם קליפה. לפחות 5 ירקות ביום (מומלץ לגוון). ה. לצרוך לפחות 3 ליטר מים ביום. ו. להפחית אכילת מזונות מעובדים מוכנים המכילים סוכר, כגון ממתקים, שוקולד, עוגות, לחם לבן, אורז לבן ושומנים מהחי. לדוגמא: כדי לצרוך 25-45 גרם סיבים תזונתיים ביום יש לצרוך: • 30 גרם (מנה) אול-בראן פלוס / פייבר וואן / ברנפלקס (7.5-15 גרם) • ½ כוס שעועית לבנה / עדשים / אפונה / 5-6 כפות דייסיבית (7-5 גרם) • סלט מ5- ירקות (לדוגמא: עגבניה, מלפפון, בצל, גזר, כרוב, פלפל, פטריות) 5-9 גרם) • 100 גרם בטטה / תפוח אדמה אפוי בקליפה / 4 כפות גרעיני תירס (3-4 גרם) • 2 פרוסות לחם מחיטה מלאה (3 גרם) הקפדה על תפריט רב סיבים לאורך זמן, יחד עם פעילות גופנית סדירה, והרגלי "התפנות" נכונים (להימנע מה"התאפקות") יבטחו פעילות מעיים טובה וסדירה ומניעת עצירות. הערה: העלאת צריכת הסיבים התזונתיים היומית בהדרגה, במקביל להעלאת צריכת הנוזלים, תמנע או תפחית תופעות לוואי לא נעימות כמו גזים, התכווצויות ושלשול. יש לציין שתופעות אלו נעלמות בד"כ תוך 24-48 שעות ותדירותן הולכת וקטנה עם הצמדות לדיאטה. מאמר "גנוב" מ YNET: YNET 5/5/05 סיבים תזונתיים באוכל שלכם: 10 המזונות המובילים אם היו אומרים לכם שאפשר למנוע סרטן, סוכרת מחלות לב וכלי דם באמצעי זמין ופשוט מאוד, הייתם מאמינים? אם לא, החליפו דיסקט והתחילו לאכול סיבים תזונתיים. מה זה ואיך זה עובד? התשובות לפניכם עירית ברק מה משותף למוצרים הבאים: בורקס, פסטה, פיתה, אורז לבן, רוגלעך וקולה? אם עניתם "פחמימות" או "קלוריות ריקות", צדקתם. ומה תהיה התשובה אם נוסיף לרשימה גם ביצה, גבינה וסטייק? הפעם התשובה היא: בכל המאכלים האלה אין סיבים תזונתיים, והם מאפיינים את תזונת האדם המודרני, אותו אחד שיש לו מספיק כסף כדי לאכול בכל יום בשר וביצים, אבל אין לו זמן להכין סלט ירקות או לבשל מרק עדשים. תזכורת קצרה: סיבים תזונתיים הם חומרים המצויים במזונות הצמחיים, והם אינם נעכלים בגוף האדם. למעשה, רובם סוכרים שמערכת העיכול שלנו לא מצליחה לפרק. ריכוז גבוה שלהם נמצא באגוזים, בגרעינים, בקליפות הוכחה מדעית תפריט עשיר בסיבים מונע סרטן המעי / מוטי גל מהמחקר הגדול ביותר שכלל מעל חצי מיליון נחקרים, עולה כי צריכת דגני בוקר, פירות, ירקות ולחם מלא המכילים סיבים תזונתיים, מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי ללקות בגידולי מעי לכתבה המלאה של פירות וירקות, בקטניות כמו חומוס, פול, עדשים ואפונה, ובדגנים מלאים (לא קלופים) כגון אורז לא מלוטש, שיבולת שועל וחיטה מלאה. הסיבים אחראים למרקם הנוקשה של הקליפות, ויש הטוענים גם לטעם הפחות אטרקטיבי שלהן. זה עשרות שנים מראים מחקרים אפידמיולוגיים כי תרבויות שתפריטן עשיר בסיבים תזונתיים כמעט אינן סובלות ממחלות המאפיינות את אוכלוסיית העולם המערבי. אולם מאחר שהסיבים התזונתיים מגיעים אל הפה עם הצמח הנאכל, קשה להפריד דרך מחקר אפידמיולוגי בין השפעתם ובין הערך המופק מאכילת המאכל הצמחי על שלל מרכיביו הבריאים האחרים. מחקרים קליניים רבים שנערכו על בעלי חיים ועל בני אדם, הצליחו להוכיח מעל לכל ספק כי לסיבים תפקיד מכריע בתזונת האדם. חוקרים ותזונאים רבים מסכימים כי הסיבים ראויים להיכלל ברשימת אבות המזון, וכי אנו זקוקים להם בכמות גדולה בהרבה ממה שמספק התפריט הסטנדרטי. סוכנים בשלט רחוק אפשר לחלק את הסיבים לשתי קבוצות: מסיסים במים ולא מסיסים. סיבים מסיסים אפשר למצוא בפירות, בקטניות, בשיבולת שועל ובמידה מסוימת גם בירקות. המסיסים סופחים מים במעי הדק והופכים למין ג'ל הלוכד חלקיקי שומן, כולסטרול וסוכר, מה שמונע את ספיגתם של חומרים אלה. סיבים לא מסיסים מצויים בדגנים המלאים, בקליפות של פירות ובירקות. הם סופחים מים, מגדילים את נפח הצואה ומגבירים את תנועתיות המעי, מה שמסייע מאוד למניעת עצירות. אף שכל הסיבים יוצאים ממערכת העיכול בלי להיספג כלל, יש להם השפעה על המתרחש בגוף. למשל, בעקבות ארוחה עשירה בסיבים מופרש במעי הורמון המגיע למוח ומורה על תחושת שובע. ארוחה עשירה בסיבים פשוט "נתקעת" זמן רב בקיבה. במילים אחרות, אם בחרתם לאכול לארוחת הצהריים סלט ירקות, מרק שעועית ואורז מלא, תהיו שבעים לפחות 5-4 שעות. לעומת זאת, אם בחרתם בהמבורגר בלחמנייה לבנה, יש סיכוי שאחרי שעתיים תרגישו צורך לנשנש משהו. תפריט עשיר בסיבים יגרום להפחתה בצריכת הקלוריות ללא כניסה למשטר של דיאטה. גם לאחר תהליך הרזיה יסייע תפריט כזה למניעת השמנה מחודשת. וזה עדיין לא הכל. מעבר לפעילותם הישירה במערכת העיכול הסיבים הם גם סוכנים המכוונים מערכות פיזיולוגיות שונות בשלט רחוק. פעילותם מסייעת למניעת התפתחות מחלות שונות המאפיינות את האדם המערבי, ביניהן מחלות לב, סרטן המעי הגס, מחלות כלי דם ובעיות עיכול.

שלום רב. יש לי פיסורה אחורית(הגדרת הפרוקטולוג) שמלווה בכאבים עזים ובדימום לדעתי הרבה דם. הפרוקטולוג נתן לי משחה להרגעה(עזרקאין) שלא עוזרת בכלום ואמר והורה לאכול סיבים על מנת שהיציאות תהינה רכות ובכן היציאות רכות המשחה מאלחשת את אזור פי הטבעת אבל זה כואב אני לא מסוגל לשבת על כיסא יש לי ביקורת עוד שבוע מה עושים? אני ממש סובל אני כל היום מתאפק כדי לא להגיע לשירותים זה ממש כואב ניתוח יכול לעזור? אם כן האם הוא מסוכן? כמה ימי אישפוז וכד' ומתי אפשר לחזור לתפקוד מלא(עבודה)

אלון שלום, פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. אם יש לך דימום דרך פי הטבעת, לרוב אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, או לפחות של חלקו הסופי, על מנת לשלול דמם ממקור זה (גם אם אכן יש פיסורה). סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. לעיתים אנו דוחים את הבדיקה עד שמצב הפיסורה משתפר.

תשובתך עזרה לי מאד.

שלום, אני בן 28 ומזה כחודשיים אני מרגיש מן גירוי מפנים האנוס, גירוד מציק שכזה באיזור הקרוב לפי הטבעת. אני מרגיש כאילו יש שם משהו , ש"מדגדג" אותי ומגרד כל הזמן! כדי לנסות ולגרד אני מכווץ את הבטן (עושה זאת לפחות פעם בחצי דקה - כל היום!))אך הדבר מציק ואף מכאיב. בנוסף כל בוקר אני קם עם בטן קשה ונפוחה נורא. הבטן מלאה בגזים (מעולם לא קמתי עם הרגשה כזאת) יש לי תחושה שהגזים פשוט לא יוצאים בלילה בגלל אולי אותה חסימה שגורמת גם לגירוד...? לפני כ-3 שנים עברתי בדיקת קולונסקופיה בגלל שילשולים לא מוסברים ולא מצאו לי דבר. קיבלתי השבוע מרופא המשפחה הפניה לגסטרואנטרולוג לבדיקת אנוסקופיה ונרות רקטוצורין (נגד טחורים ותולעים) ובדיקת טפילים בצואה. הנרות בינתיים לא משפרים את המצב, בדיקת הטפילים בצואה שלא מצאה דבר. עד שהגסטרולוג יקבל אותי, רציתי לשמוע איזה מחלה תפסתי... תודה

יואל שלום, התלונות שאתה מתאר בהודעתך לא מכוונים אותי ספציפית ובצורה ברורה למחלה כלשהי, ולכן מומלץ בהחלט להבדק על ידי גסטרואנטרולוג או כירורג קולורקטאלי על מנת לכוון את המשך הבירור.

איזו בדיקה משמשת לגילוי טחורים? והאם זה בא במקום בדיקה ידנית?

והאם צריך לעשות חוקן לפני הבדיקה?

דני שלום אנוסקופיה בודקת את פי הטבעת, ומספקת בשביל לבדוק את הטחורים, ואינה מצריכה חוקן. רקטוסקופיה בודקת את הרקטום (יותר פנימי מפי הטבעת), ולעיתים קרובות דורשת חוקן.

שלום רב! אני אמורה לעבור ניתוח פיסורה ואני די מפחדת. האם את הניתוח עוברים בהרדמה מקומית? האם זה בזריקת אפידורל? עברתי ניתוח טחורים לפני כ-14 שנה עם זריקת אפידורל ולאחר התאוששות היתה לי תחושה של חוסר נשימה, האם זה מההרדמה? כיון שבגלל זה השאירו אותי ללילה להשגחה (זה היה מאוד מפחיד) יש איזה סיכונים בניתוח? האם הכאבים שלאחר הניתוח הם כמו הכאבים שסבלתי כמו לפני הניתוח? של הרגשת שרפה וחוסר נוחות אדיר. האם יש עוד דברים שאני צריכה לדעת לפני שאני ניגשת לניתוח? תודה

אורלי שלום, הניתוח לפיסורה מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. סיבוכים אינם שכיחים לאחר ניתוח כזה. לעיתים נדירות יכולים להופיע זיהום או דימום הדורשים טיפול. סיבי השריר שחותכים בניתוח הם חלק ממנגנון השליטה בסוגרים, אולם ברוב במכריע של המטופלים אין פגיעה ביכולת השליטה. למרות זאת, באחוזים בודדים יכולה להיות ירידה מסויימת (לרוב קלה) ביכולת השליטה. בהצלחה

האם מי שיש לו טחורים לא יכול לבצע בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי סרטן?

טחורים שאינם מדממים אינם מפריעים לביצוע בדיקת דם סמוי. אם יש דימום גלוי, אז אין טעם בבדיקת דם סמוי, ויש אינדיקציה ברורה לבדיקה של המעי הגס.

נכבדי ד"ר זמורה, 1. אנוכי סובל לאחרונה כאבים ביציאות שהם תקינות, ולפעמים אף מלווה בדמום. 2. בצעתי קולונסקופיה והיא תקינה לחלוטין.ונמצאו רק טחורים פנימיים. 3. בבדיקת כירוג לא מצא בעיה מיוחדת, והמליץ על נירות פרוקטוגליבנול,שעזר מעט , ומאידך רוקצוטרין עוזר טוב יותר. 4. התבקשתי לקחתם שבועיים רצוף ,ומאחר ועזר לי לאחר 10 ימים הפסקתי בשמוש. 5. שאלותי : מאחר והכאבים חוזרים שנית לאחר זמן ,האם ניתן להשתמש בהם כל פעם מחדש כנדרש , והאם בכך כל נזק ? האם אפשר להוסיף משחה נוספת לסיוע ? הרוקח ביקש שאברר לגבי משחה בשם NIFEDIPINE 0.2 שאינה בסל הבריאות ומורכבת בבית המרקחת. האם רצוי שארכש אותה.? 6. האם קיימת חשיבות שאמנע לתקופה מסוימת בסוגי אוכל כמו :חריף ומלוח. אודה לך על התיחסותך החשובה.

שמואל שלום, ניתן להשתמש במשחות ונרות לטיפול בטחורים פעמים חוזרות ללא הגבלה כל עוד לא מופיעות תופעות לואי כגון גירוי עורי. ניפדיפין היא משחה מצויינת לטיפול בפיסורה, ועל מנת לקבל מרשם עבורה יש לאבחן שאתה סובל מפיסורה. אם ישנה שאלה לגבי האבחנה, מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. אין מזון מסויים שמומלץ להמנע ממנו, אלא אם אתה מרגיש שהוא לא עושה לך טוב. מומלץ להקפיד על כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה.

נכבדי ד"ר זמורה, 1. רוצה אני להודות לך על תשובתך המלמדת ,ועל השקעת זמן רב לשאלות בפרט והצבור ככלל,וברשותך אשאל שוב : - פרוקטולגיה תחום מוכר וידוע אולם מה המשמעות לקולורקטאלי ? - האם במסגרת קופ"ח - במקרה שלי מאוחדת ישנם רופאים בתחום הנ"ל או רק בכירוגיה כללית ? 2. האם ידוע לך על רופאים ממאוחדת העוסקים בתחום זה. תודה מראש על הסיוע . 3. בינתייים אני משתמש ברקטוצרין *2 ביום ומוסיף מריחה של משחה זהה. ונראה שמתחילה להיות הטבה. - כמה זמן לדעתך יש להמשיך בטפול זה ? 4. אני שומע ממקורביי כי פרוקטוגליבונל עדיפה על הטפול הנ"ל מבחינה תוצאתית. אודה מאוד על חוות דעתך ?

למי צריך לפנות אם יש חשד לטחורים-האם צריך לפנות קודם לרופא משפחה? וכמו כן--האם יש סכנה שבעת שיש דימום בעת הטלת צואה עלולים חיידקים צואתיים לחדור למערכת הדם ולגרום למחלה כלשהי?

לטיפול מיטבי בטחורים מומלץ לפנות לרופאים שבעיה זו נכללת בתחום עיסוקם, דהיינו כירורגים קולורקטאליים / פרוקטולוגים. דמם מטחורים כשלעצמו אינו גורם למחלות זיהומיות. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. סרטן המעי הגס נדיר בקבוצת הגיל שלך (בעיקר אם אין ספור של סרטן כזה במשפחתך הקרובה, ואם בדיקת המעי הגס תהיה תקינה תוכל להרגע בעניין זה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן את צריכה לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). אולם נראה לי שאתה עדיין לא ניסית טיפול שמרני הולם, ומוקדם מידי לדון על טיפול כירורגי.

בני בן 38 (נשוי + ילדים) סובל מטחורים. נותח בעבר בטחורים והיה לו שקט כמה שנים. היום המצב כזה שכל יציאה של צואה , יוצא לו דם רב עד כדי כך שהוא אינו רואה את הצואה. מה לעשות? הוא אינו מוכן לעבור ניתוח שוב

מעוניינת לשאול את ד"ר זמורה מה דעתו על הידרוקולוניקס כטיפול תחזוקתי למניעת סרטן המעי הגס וכן לטיפול בעצירות

זהבה שלום, הטיפול הנ"ל אינו טיפול במסגרת הרפואה הקונבנציונאלית, ולכן לא מבוצע על ידינו ואינו נכלל ברפואה שאנו לומדים ומלמדים. לכן, אין לי כל מידע מוסמך לומר לך על טיפול זה. למיטב ידיעתי הוא לא נבדק באמצעות כלים מדעיים המקובלים ברפואה הקונבנציונאלית להערכת יעילות וסיכון בטיפולים רפואיים.

אני טופלתי בהידרוקולוניקס וזה ממש ניקה אותי מבפנים. גם בעיות העיכול נעלמו אבל יותר מזה- הרגשתי שאני משחרר את כל החרא שהיה תקוע.... אם בא לכם על המטופל שהייתי אצלו: http://www.drraul.co.il/ לי זה עשה טוב. נבות

שלום רב מזה זמן רב אני סובל מפיסורה,ואני יודע שיש שני דרכים לטפל בה ,דרך א' טיפול תרופתי, דרך ב' ניתוח. אני כגרע מטופל בחלק א' כמובן במשחות . הטיפול קצת עוזר מיכוון שבהתחלה היו לי התקפים ללא הרף. ההתקפים עכשיו מגיעים לי אחרי יציאה (יש לציין שאני סובל מעצירות ומסוכרת ) (עצירות באה מיכוון ששינתי הרגלי אכילה ובצעתי דיאטה ) לפני גילוי הסוכרת ולפני הדיאטה אני נכנס ליציאות 3,4 פעמים ביום בקלות. רציתי לדעת חוץ משני הדרכים האלו האם עוד דרך טיפול? ורציתי לדעת על הניתוח מה הליך הניתוח מה הסיכונים בו מהו תהליך אחרי הניתוח? כי קראתי באיזה ספר רפואה שיש מצב שלאחר הניתוח בן אדם יכול לאבד שליטה בשריר פי הטבעת . ואז היציאות ללא שליטה. רציתי לדעת כמובן מה הסיכונים של ניתוח כזה ? וגם אם יש שיטות חדשות בניתוח. תודה רבה

פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. תוספי תזונה ומרככי יציאות אלה מותרים גם לחולי סכרת. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. ירידה מסויימת ביכולת השליטה ביציאות היא סיבוך לא שכיח של ניתוח זה, ויכול לקרות באחוזים בודדים מהמטופלים. לרוב מדובר בירידה מסויימת ביכולת השליטה, כגון קושי לשלוט בגזים או ביציאה מיימית, ולא בחוסר שליטה מוחלט.

שלום, לפני מספר ימים החלו כאבים בצד ימין, כאבים בנקודה העליונה שבחיבור בין הרגליים (קו ישר עם בסיס הפין). רופא משפחה אבחן את מיקום הכאב כבלוטת לימפה. הרופא שלח לבדיקת דם ושתן כללית + מחלות מין. אין הפרשות, אשכים לא נפוחים. למחרת החלו כאבים גם בצד שמאל. יש לציין שלפני שבוע החלו לי כאבי טחורים מלווים בגירוד ובגירוי, החלתי למרוח פרוקטוזורין n לפני שלושה ימים. האם יש קשר בין הדברים? האם יש צורך בבדיקות או בבירור נוסף?

מימון שלום, לצערי על סמך תאורך בלבד איני יכול לומר מה מהות הכאבים והאם יש קשר בינם לבין טחורים. אם אתה מעוניין ביעוץ בנוסף למה שקבע רופא המשפחה, אנא פנה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

לאחר כחודש של שיעול קשה מאד והקאות התחלתי לסבול מכאבים בפי הטבעת. בתחילה הכאבים היו מאד מציקים והיתה הקלה רק כאשר ישבתי על משטח קשה. ביומיים האחרונים אני מרגישה תחושת שריפה ומתן צואה מלווה בכאבים איומים, תוך כדי דימום שאותו אני רואה על נייר הטואלט. מה זה? האם טחורים או פיסורה (לא מתמצאת רק קראתי מעט) האם אני צריכה לפנות לרופא ואם כן איזה או שאפשר לטפל באמצעים ביתיים ללא צורך רופא מקוה לקבל תשובה מהירה כי הסבל הוא רב. תודה מראש ענת

ענת שלום, מספר גורמים יכולים להביא לכאבים באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים עם קרישי דם בתוכם או פיסורה בפי הטבעת. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי, בעיקר במקרים בהם תזונה בלבד לא מספקת), שתיה מרובה (לפחות 10 כוסות שתיה ביום) ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול גם בפיסורה וגם בטחורים. מאחר שהטיפול הנוסף שונה בין גורמי הכאב השונים, מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה נכונה ולהתאים טיפול. תוכלי למצוא מידע על הטיפול בטחורים ובפיסורה בתשובותי הקודמות בפורום זה.

שלום רב, מקווה שתוכל ליעץ. מזה כשבוע + אני סובלת מטחור חיצוני (כך "אבחנתי" אותו לפי ההסברים שלך פה ובאינטרנט בכלל). השתמשתי במשחה לטחורים מסוג פרוקטל גבינול ועשיתי אמבטיות פושרות ואו בקבוק מיים חם. בהתחלה הכאבים היו נוראיים, לא יכלתי לשבת/לעמוד יותר ממספר דקות והרגשתי גולה קשה וכואבת. בשבוע האחרון הכאבים מעט פחתו אבל הנפיחות עדיין קיימת ומאוד מפריעה. בקרתי אצל הרופא. הוא טוען, לאחר בדיקה פנימית וחיצונית כי אין טחור חיצוני או פנימי כרגע. לאחר התעקשותי אמר כי אולי הגולה אותה אני מציינת ומרגישה היא שריד של טחור חיצוני. הוא לא המליץ על טיפול כרגע. אלא אמר שמסכים עם הפסקת המשחה(משום שגרדה ביומיים האחרונים לשימוש) ונתן מרשם לנרות במידה ובעתיד הכאב/נפיחות/נוקשות יחזורו ברמה שתארתי בשבוע שעבר. השאלה שלי - הגולה קיימת, הנפיחות גם, זה בדופן של פי הטבעת לכיוון החלק הקדמי של הגוף. זה עדיין כואב בלחיצה והנפיחות לא יורדת. אני מבינה ממה שקראתי בנושא שלוקח זמן לתופעה לחלוף. אבל השאלה, משום שלא מצא דבר ספציפי, האם זה יכול להיות משהו אחר - אולי גיד או וריד או דלקת שאינה טחור? קראתי באינטרנט על אבסס או פיסטולה וכו', האם זה יכול להיות אחד מאלו? כי אחרת אני לא מבינה איך לא מצא דבר בעוד אני בהרגשה בישיבה בעיקר ובנגיעה באזור כן מרגישה. פרטים טכניים - הכאב עצמו התחיל לאחר הליכה מואצת לשם הספורט, פעילות אותה אני מבצעת באופן קבוע במשך שעה 4 פעמים בשבוע. זה לא פעם ראשונה שיש כאב, זו פעם ראשונה שהוא בעוצמה/נפיחות/נוקשות שכזו וכמו כן פעם ראשונה ששימוש חד פעמי במשחה(פרוקטוגבינול) לא מעלים את כל התופעה. ואם זה רלוונטי, אני בת 27 לא סובלת מקושי בשירותים ואין שינוי באופי התזונה שלי. אשמח אם תוכל לספק תשובה מתאימה, תודה רבה.

תלונותיך אכו מחשידות מאד שמדובר בטחור חיצוני עם קריש דם, ויתכן שבזמן שפנית לבדיקה כבר היה שיפור, והבודק כבר לא התרשם מכך בבדיקתו. כמובן שיכולות להיות גם אבחנות נוספות, כגון אבצס, למרות שלא צפוי שהיו משתפרות בהדרגה בטיפול במשחה בלבד. אין לי אפשרות להגיע לאבחנה באינטרנט, ואם את מודאגת ניתן לפנות לבדיקה נוספת אצל כירורג קולורקטאלי, המומחה בתחום זה.

שלום רב, אני קצת לחוצה מתופעה מסויימת שחוזרת בימים האחרונים. אני בהריון שבוע 36. נוטלת תוספת ויטמינים ומינרלים - פרנטאל. לאחרונה, כשאני מתמקדת בצבעה של הצואה, אני מבחינה כי חלקה בהירה, וחלקה מעורבת בצבע שחור. אני מפחדת שמדובר במשהו מסוכן, דימום ממערכת העיכול או משהו יותר חמור מזה. אני יודעת שתוספי ברזל משנים את צבעה של היציאה, אבל מה שתיארתי הוא שחור חלקית! יכול להיות קשור לברזל שבויטמינים? או שמה מדובר בתופעה אחרת לחלוטין? אשמח להבהרה, או רגיעה. שרון

שרון שלום, תוספי ברזל בהחלט יכולים לצבוע את הצואה בשחור והעובדה שצביעה זו אינה אחידה אינה מצביעה על מקור זה או אחר. אם אין לך מחלת כיב ואינך נוטלת תרופות כגון אספירין וכד', ואינך חשה לפתע חולשה חריגה או משהו כזה, נשמע לי סביר שמדובר בשינוי על רקע ברזל. אפשר לנסות להפסיק אותו למספר ימים ולראות אם זה חולף. אם זה יחלוף- תוכלי לחדש את הברזל ולא לדאוג מצבע היציאה. אם את חשה חולשה ניכרת או הקאות של תוכן כהה (דמיו קפה) יש לפנות מיידית לחדר מיון. בהצלחה בלידה

תודה רבה לך!! ושיהיה שבוע טוב!

אני סובל מזה כ-3 שבועות, מכאבי טחורים/פיסורה (?) . חלה הקלה ניכרת בעקבות שימוש ב"פרוקטוגליבנול" ( משחה ונרות ). משתדל לשמור על ההישג, אך לעיתים יש נסיגות. להלן, ברשותך, 3 שאלות בנאליות כנראה, אך חשובות לי : 1.אני "מכור" לפופקורן ביתי דיאטטי. אוכל זאת מידי ערב/לילה. האם זה מועיל או מזיק לטחורים/פיסורה? 2.בדברך על 10 כוסות מים ליום, האם סודה, קפה/תה, נחשבים לצורך המנין ? 3.האם התעמלות ( הליכה / רכיבה על אופניים ) מומלצת/אפשרית בתקופה זו של התמודדות עם ה"אויבים" של "העולם התחתון" (אני לא חש כאבים תוך כדי הפעילות) ? בתודה

ליאור שלום 1. כל עוד אתה שומר על יציאות רכות וספוגיות באמצעים אחרים, כגון תוסף סיבים, אתה יכול מצידי להנות מהפופקורן כבכל יום 2. כל משקה נחשב בספירת הנוזלים (למרות שקפאין מעט משתן וגורם לאבדן חלק מנוזלים דרך השתן. לכל היותר תוסיף עוד כוס "ספייר") 3. כל פעילות גופנית שאינה מפיעה לך מותרת (למרות שחלק גדול מהאנשים חשים שלא בנוח ברכיבה על אפניים עם כסא צר במצב כזה)

ד"ר שלום, עברתי ניתוח פיסורה לפני יומיים ויש לי מס' שאלות: 1. אני מרגישה טוב ואין לי כאבים באזור. האם אני יכולה להמשיך עם הליכה מהירה כפעילות ספורטיבית כבר היום (יומיים אחרי?) 2. האם ניתן לקיים סקס אנאלי לאחר ניתוח פיסורה? אם כן - תוך כמה זמן הדבר אפשרי? 3. האם שמן פרפין יכול לעזור בעניין העצירות? תודה ויום טוב מיקה

מיקה שלום, 1. ניתן לעסוק בכל פעילות ספורטיבית שאת מרגישה טוב איתה ולא גורמת לך לאי נוחות ניכרת, אך לא מומלץ לשבת על כסא צר כגון אפניים למספר ימים נוספים. 2. כשכל הפצעים נרפאים לחלוטין (לרוב 2-4 שבועות) אין מניעה מקיום מין אנאלי 3. חשוב ביותר לשמור על יציאות רכות לאחר הניתוח! שמן פראפין זה טוב, ומומלצת תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה (מומלץ תוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום)

שלום רב בת 42 לפני כ 4 חודשים אכלתי מעט סלק ולמחרת היציאה היתה כהה וכל המים נצבעו בצבע בורדו כהה כמו צבע של סלק נכנסתי לחרדה איומה מכך ושאלתי גסטרואולוג בנושא והוא אמר לי שזה כתוצאה מהסלק אך אז לא סיפרתי לו שבעת הניגוב היה מעט דם על הניר אבל הדילמה שלי היא שאז גם היתי בסוף המחזור ויתכן מאוד שהדם הוא כתוצאה מכך מה שקורה הרבה פעמים במחזור למחרת המים לא נצבעו בבורדו אך שוב היה מעט דם שכנראה שוב כתוצאה מהמחזור למחרת התחלתי להרגיש אי נוחת בפי הטבעת יום למחר בעת ניגוב ראתי אולי שתי נקודות אדומות כמו רסק עגבניות לקחתי קיסם והם נמרחו כמו דם בצבע אדום בהיר ביותר וזה קרה לי אולי עוד פעמים שלוש לפעמים זה היה ממש מיקרוסקופי אדום בהיר כולכך שאולי לא ההיתי רואה במצב רגיל יש לציין שהמשכתי להרגיש אי נעימות בפי הטבעת לא כל יום ולא מיד אחרי יציאה אלה מאוחר יותר לא סובלת מעצירות . באותה תקופה גם הבחנתי שהאוכל לא מתעכל והוא יוצא בשלמותו כמו למשל חתיכות שלמות של עגבניות ושאר ירקות ולכן חשבתי שאולי חתיכות דמוי הרסק עגבניות הם שאריות אוכל ולכן הפסקתי לאכול דברים אדומים ואז שוב לא ראתי על הניר כלום . לפני מספר ימים אכלתי מעט גמבה ולמחרת ראיתי ביציאה לא על הניר חתיכה קטנה אדומה ושוב אני לא יודעת עם זה דם או חתיכת גמבה וזה מלחיץ אותי ביותר האי ודאות הזו. ברצוני לציין שיש לי תחורים מאז ההריונות אך אף פעם לא סבלתי מהם ואני לא חושבת שהם דיממו . לציין גם שאני כבר שנתיים סובלת מדלקות בדרכי השתן ולוקחת אין ספור סוגי אנטיביוטיקה וגם כאשר אין דלקת אני לוקחת כדור אחד לפני קיום יחסי מין כמניעה מה שגרם לי לשינוי ביציאות לפעמים אני משלשלת יום אחד ולפעמים הצואה רכה ביותר מספר היציואת לא משתנה פעם אחד ביום ואז התחלתי להרגיש בנוסף לאי נעימות בפי הטבעת גם צריבה הרופאה נתנה לי משחה והצריבה עברה. כבר זמן מה שגם עברה לי תחושת אי הנעימות בפי הטבעת ולפעמים אני מרגישה רק תחושת גרד קלה. רציתי לדעת האם יתכן שעל פי התאור שלי זה באמת דם ולא כתוצאה מהסלק או אוכל לא מעוקל והאם יתכן שישנו גידול שדמם וכעט הפסיק לדמם מספר חודשים? אני נמצאת במצב נפשי קשה וכבר החלטתי שיש לי סרטן כמו כן לא מעוניינת לעשות סתם בדיקות פולשניות כי אני מתה מפחד (אין במשפחה רקע של סרטן המעי הגס) אנא יעץ לי מה לעשות חיי הם כבר לא חיים. עוד דבר קטן בצעתי בתקופה הנ"ל פעמים בדיקות דם והכל תקין למעט מעט כולסטרול הרבה תודה .

יעל שלום, ראשית סליחה על הדילוג על שאלתך, שקרה בטעות. הסיכויים שלבחורה בת 42 ללא סיפור משפחתי יש סרטן של המעי הגס הוא נמוך מאד! יחד עם זאת, אם יש ספק באשר לדמם בזמן יציאה, ואת מאד מודאגת ומוטרדת, הייתי ממליץ בכל זאת לבצע בירור כלשהו של המעי הגס, שיכול להיות קולונוסקופיה רגילה (מלאה או קצרה, שגם היא סבירה בהחלט בגילך), או קולונוסקופיה וירטואלית. אם הבדיקה תהיה תקינה תוכלי לישון בשקט בלילה ולהיות רגועה, כי אז זה לא משנה אם זה סלק או מזון אחר שלא התעכל לחלוטין, או מעט דמם מפי הטבעת עצמו, העיקר שזה לא מסוכן.

שלום, אבקש את עזרתכם אני סובל מגירוי באזור פי הטבעת. יש מהאזור הפרשות בצבע אדמדם. כשאני מנגב את הישבן זה שורף ומדמם. בזמן היציאה זה לא כואב. האזור עצמו אדמדם ויש בו ריח לא נעים, כמו של מוגלה. אשמח לדעת מה הבעיה.

אברהם שלום, הפרשה הנראית חשודה להפרשה מוגלתית יכולה להעלות חשד לפיסטולה סביב פי הטבעת, למרות שגם בעיות אחרות יכולות להתבטא בסימפטומים דומים. מציע לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וטיפול.

לפני מספר שבועות במהלך טיפול באוגמנטין החלו לי שילשולים, לאחריהם חלה ירידה של מספר ק"ג במשקל. לאחר מספר ימים הפסיקו השילשולים אך אני הולך יותר לשרותים ועדיין ישנה ירידה קלה במשקל. כתוצאאה מכך אני חי בפחד נורא ובחרדות לגרוע ביותר. אני בן 36 ללא היסטוריה של מחלות קשות במשפחה. מה לדעתך אני צריך לעשות להרגיע את החרדות. בתודה בל

בל שלום, תלונותיך אינן תלונות אפייניות לגידול ממאיר בדרכי העיכול והעובדה כי ישנו שיפור הדרגתי מאז הפסקת האנטיביוטיקה גם היא מחזקת השערה זו. גידול בדרכי העיכול אינו שכיח הגילך. אם יש שלשול רב, מומלץ למסור דוגמא שלו לבדיקת מעבדה שכן טפול אנטיביוטי יכול לגרום להתרבות של חיידק מסויים הנקרא קלוסטרידיום דיפיצילה שיכול לגרום לשלשולים. פרט לכך, מציע לתת לגוף עוד מספר שבועות להתאושש ורק אם דברים לא יחזרו לקדמותם אז לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור.

בחודש האחרון אני מרגיש כאב לא מוסבר בבטן התחתונה מעל לאיבר המין מתחת לפופיק, לפעמים כאב זה יכול להגיע למצב של התכווצות כאשר אין ביכולתי לזוז למשך כמה שניות, במידה ואני הולך לשירותים כאב זה נרגע באופן זמני אבל עדין ישנה תחושה לא נעימה בגל צעד וצעד שאני מבצע. אפילו להשתעל כואב לי. אני מדמם מפי הטבעת ומבחינה תורשתית אין עבר של מחלות בתחום הזה אני בן 28. מה קורה לי?

אני רוצה לתקן... אני לא מדמם מפי הטבעת כפי שרשמתי

מנשה שלום, ישנן סיבות רבות מאד שיכולות לתת כאבים כמו שאתה מתאר, החל מבקע בדופן הבטן, דרך הפרעות בתפקוד איברים שונים בחלל הבטן, וכלה (אך נדיר) בדלקות וגידולים. ממליץ לפנות לכירורג לבירור.

ברצוני לדעת, באם לחולה סרטן המעי הגס, והוא אמור להתנתח בבית חולים. רופא בית החולים דורש בדיקת PET CT לפני הניתוח לצורך אבחון מדוייק יותר. קופ"ח כללית לא מאשרת את הבדיקה. האם הם מחוייבים לאשר את הבדיקה ולתת הפנייה לביצוע הבדיקה?האם הם יכולים לא לאשר את הבדיקה מכיוון ש"מצבו של החולה אינו ברור"? תודה רבה

לימור שלום איני עובד בקופות החולים ואיני מכיר את נהליהם ולכן קשה לי לענות על שאלתך. באופן כללי, בדיקת PET-CT אינה רוטינה בחולי סרטן המעי הגס ורובם המכריע עובר ניתוח ללא בדיקה זו. אם יש סיבה ספציפית מדוע במקרה זה בדיקה זו כן דרושה, כדאי שרופא בית החולים יכתוב לקופת החולים מה השיקולים במקרה זה ומדוע זה נחוץ. בהצלחה.