פוביית בית הספר

יש ילדים שחוששים ללכת לבית הספר. כדי שההימנעות לא תהפוך להרגל, יש להבין את הסיבה לבעיה ולטפל בה בהקדם ללא ויתורים

מאת: רותי פרגר-מאור
29/11/09
דרג כתבה
דירוג הגולשים לכתבה זו 0 מתוך 5 (מספר מדרגים 0)

המושג "פוביית בית ספר" מתייחס לילדים אשר מביעים חרדה לגבי ההליכה לבית הספר. הם נוהגים לדבר על החרדה ולהתלונן על סימפטומים גופניים, כגון סחרחורת, כאבי בטן ובחילה, הגורמים להם להישאר בבית. ההורים המודאגים לעתים קרובות מסרבים לאלץ את ילדם להגיע לבית הספר. במקרים רבים חרדה זו נראית קשורה לפחד מפני פרידה מהאם ומהבית.

הליכה לבית הספר בפעם הראשונה היא רגע משמעותי בחייו של הילד. פחדים וחרדות באים לידי ביטוי לאורך כל הילדות, לכן ידוע שפוביית בית הספר, בשל השפעתה על עתידו של הילד בתחום האקדמי ועל רווחתו, זקוקה להתייחסות מיוחדת של צוות בית הספר, מוקדם ככל האפשר, כדי להקל על המעבר מהגן למסגרת החדשה ובכך למנוע פגיעה רגשית בהמשך.

רצוי להבדיל בין פוביית בית ספר הקשורה למצב כלשהו בבית הספר, כגון מורה מסוימת, מקצוע ספציפי, לעג או אלימות מצד ילדי הכיתה לבין התופעות הבאות: השתמטות, שמאפיינת מתבגרים עם הפרעות התנהגות. בני הנוער נמצאים עם חברים שאף הם לא הולכים לביה"ס וההורים לא תמיד יודעים איפה הם נמצאים; חרדת נטישה, השכיחה הרבה יותר אצל ילדים מאשר בקרב מתבגרים. מדובר בחרדה עזה מפרידה ומעזיבת הבית, עם חשש לבריאותם של ההורים או של עצמם. במצב כזה הילד לא ילך לפארק, קולנוע, וכד' בלי הוריו. לאט לאט הילד מתבודד מחבריו והופך אדיש ועצוב.

צילום אילוסטרציה: shutterstock

הסיבות לתופעה

לעתים קרובות ההגעה לבית הספר מדי יום היא המבחן הראשון לעצמאותו של הילד. ישנם ילדים הפוחדים מפעילויות מסוימות בבית הספר, למשל, לקרוא בקול בכיתה. חרדת נטישה היא תופעה נורמטיבית בגילאי 24-18 חודשים. הילד צועק, בוכה, מתפרץ, נצמד לאנשים כאשר הוא נפרד מהדמויות המטפלות בו. זה שכיח בגיל זה, אך מספר ילדים ימשיכו לגלות קשיי פרידה מההורים או ממטפלים אחרים.

ילד עם פוביית בית ספר בדרך כלל מפחד לצאת מהבית ולא פוחד ממשהו ספציפי בבית הספר. לדוגמה, ייתכן שהוא מתגעגע הביתה כאשר הוא נשאר אצל חבר. לפעמים, ההורים מגוננים למדי, והילד מתקשה להיפרד מהם (חרדת פרידה). הילד חסר ביטחון עצמי ואינו מסוגל להתמודד עם מתחים ולחצים ללא סיוע מצד ההורים.

משבר במשפחה, כמו מוות, גירושין, בעיות כלכליות, מעבר דירה וכד', עלול לגרום לחרדות או פחדים. חלק מהילדים יפחד שמשהו נורא יקרה בבית בזמן כשהם בבית הספר. גם ילדים המתמודדים עם בעיות לימודיות או חברתיות יכולים לפתח סרבנות כלפי בית הספר. אי טיפול בתופעה יגרור הידרדרות בהישגים הלימודיים, יחסים גרועים עם ילדים בני גילם, ובעתיד, אף הימנעות מעבודה או מהמשך לימודים, התקפי פאניקה, אגרופוביה והפרעות פסיכולוגיות אחרות.

הנחיות להורים

אם מקפידים על כלל "הליכה לבית הספר כל יום", בעיית פוביית בית ספר תשתפר באופן משמעותי תוך שבוע-שבועיים. אם לא תהיה דרישה כלפי הילד מצד ההורים לבקר בבית הספר על בסיס יומיומי, התסמינים הפיזיים והרצון להישאר בבית יהפכו תכופים יותר. כאשר הילד חרד בבוקר, פרידה אסרטיבית ואוהבת עדיפה - הן להורה והן לילד. יש כמה דברים שכדאי לעשות: להתעקש על חזרה מיידית לבית הספר, להיות חזקים במיוחד בבוקר יום הלימודים, לבקר אצל הרופא בבוקר שבו הילד נשאר בבית, לבקש סיוע מצוות ביה"ס, לדבר עם הילד על פחדיו, לעזור לילד לבלות זמן נוסף עם ילדים אחרים בני גילו.

מחוץ לבית הספר, ילדים עם פוביית בית ספר נוטים לשהות עם ההורים בתוך הבית, להיות לבד בחדר שלהם, לצפות בטלוויזיה יותר מדי וכד'. חשוב לעודדם לשחק יותר עם עמיתיהם, להצטרף לקבוצת ספורט ולשלוח בתדירות גבוהה יותר את הילד לבתים של ילדים אחרים או להזמין את החברים לבלות את הלילה אצלכם.

בכל מקרה, רצוי להתייעץ עם רופא כאשר ההימנעות מביה"ס לא נפתרה בגישה זו תוך שבועיים, החרדה חוזרת, הסיבה לסימפטומים נראית יותר פיזית מאשר רגשית, הילד מגלה פחדים אחרים או קשיי פרידה, וכשהילד מכונס בתוך עצמו או נראה מדוכא.

רצוי לנסות לגלות אם קיימת בעיה ספציפית הגורמת לסירוב, כי לפעמים הילד חש הקלה כאשר מביע את דאגותיו. אם הילד נשאר בבית, צריך למנוע ממנו חטיפים, טלוויזיה, צעצועים או תשומת לב מההורים. עם זאת, חשוב לפנות ליועצת או לפסיכולוג בית הספר במקרים שבהם הילד מרגיש מאוד לא טוב, קיימת בעיה משמעותית במשפחה או אם הסירוב ללכת לבית הספר הפך להרגל. התערבות מוקדמת ושיתוף פעולה בין המשפחה לצוות בית הספר חיוניים ביותר.

רותי פרגר-מאור היא מנהלת מכון דרור - פסיכולוגיה וחינוך, פסיכולוגית חינוכית מומחית-מדריכה.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.

תאריך מקורי : 29/11/09

פוביית בית הספר

DOCTORS