מין - לא רק סקס

החברה המתירנית, שבה המין נתפש כהתנהגות בסיסית, מחויבת לבנייתם של יחסים זוגיים, ועוד לא פחות מכך לבחינה הדדית של "כמה טוב לי עם איתו/איתה במיטה". עולה השאלה באיזה שלב ביחסים צריך להעביר הילוך לכיוון המיני. אם מדובר ב"מישוש סחורה", נוסח קניית עגבנייה בשוק, הרי יש חשיבות מהותית לבחינה מוקדמת. אלא שביחסים בינאישיים עקרונות הבחירה ונשיאת החן כפופים לחוקים בסיסיים של הנפש ולא די במישוש כדי לדעת האם "הסחורה" ראויה. מתוך מגוון החוקים שעל פיהם פועלת הנפש האנושית המורכבת, נתייחס כאן לשניים מרכזיים: הראשון הוא עקרון האין והיש והשפעתו על הנפש. השני הוא עקרון ההשלכה, שבו אנו רואים בזולת את מה שאנו מייחסים או משליכים עליו.

טבעו של האין, המחסור, שהוא יוצר געגוע, כמיהה, רצון והשתוקקות. ככל שהמחסור חזק יותר, כך נוצרת השתוקקות עזה יותר (גם זה רק עד גבול מסוים, כי מעבר לכך נוצר ויתור, ניתוק, ועם הזמן גם אובדן עניין). את החוק הזה של הנפש אנו חווים בצורה חזקה ביותר בעת פרידה מאדם אהוב, מתי שאנו מאבדים קשר או כשמסתיים מצב טוב שחווינו, וכן במצב שבו אנו שואפים להשיג מטרה שאינה בהישג ידנו עדיין.

טבעו של היש שהוא יוצר תחושה של רוגע וסיפוק אך גם תחושה של "מובן מאליו" ולעתים אף של חוסר הערכה מספקת, עד כדי אובדן עניין. מה שישנו, שאין צורך להתאמץ עבורו, שהוא מובן מאליו, עשוי להוריד את העניין כלפיו, וזהו אחד התהליכים המחבלים בזוגיות קבועה.

"עקרון האין והיש" בישומו למיניות, אומר שמה שבא בקלות עשוי גם ללכת לאיבוד באותה הקלות. שכן קלות ההשגה גרמה לו להיתפש כחסר ערך, שהרי על פי תפישתנו, עבור דבר מה יקר ובעל ערך עלינו להתאמץ.

היופי והמשיכה הם בעיני המתבונן לא באובייקט. אנו רואים מה שליבנו רוצה לראות, אנו חושקים במה שאנו מדמים שיש בזולת. ככל שהקשר צעיר וטרי יותר, ההשלכה והשלמת התמונה בעזרת דמיוננו עובדות שעות נוספות. אנו מדמיינים מיהו הזולת, מהו אופיו, וככל שמתפתח דימוי מנטאלי חיובי יותר שלו עבורנו, כך ערכו עולה בעיננו. ככל שהיחס הרגשי חיובי יותר, הופך הזולת להיות ראוי יותר, מושך יותר, סקסי יותר. מה שהופך את הזולת לסקסי עבורנו זה לא רק ההופעה והגוף, אלא כל האיכויות הנפשיות שאנו בדמיוננו והשלכותינו מייחסים לו, כלומר, היחס הרגשי שאנו מפתחים כלפיו.

אז כיצד לחבר את "עקרון העגבנייה" (משש ונסה כדי לדעת אם הסחורה בכלל מתאימה לך) עם "עקרון האין והיש" (המגביר השתוקקות תחת חסרון) ועם עקרון ההשלכה (שבו אנו בונים את דימוי הזולת בעיננו לפי יחסינו הרגשי אליו)? יש נסיבות שבהן המפגש הראשון הוא אינטנסיבי מאוד רגשית, נושא אופי של אינטימיות ופתיחות וטעון כולו ברגשות, ביניהם גם משיכה מינית. איש כאן לא מבקש פתק מאמא והמין בהחלט עשוי להיות טבעי לסיטואציה.

במצבים פחות אינטנסיביים, כאשר הדייטים הם מדודים ומיועדים לרחרוח והיכרות הדדיים, ליצירת תהליך של תקשורת והתקרבות, כדאי להביא בחשבון שגם למין יש את העיתוי שלו, ויש לתת לו את הזמן עבור תהליכי הצמיחה שלו. העיקר הוא להיכנס למיטה מתוך משיכה פנימית אותנטית ולא כדי לעמוד בציפיות של מישהו. לא כדאי גם להיכנס למיטה מעמדה של עגבנייה המכריזה "ראו כמה אני אדומה ועסיסית". אם לא באמת מתחשק, לא הולכים למיטה. אם אנחנו בעיצומו של טורנדו רגשי חוויתי, מה יודע בכלל שגם עברנו במיטה, שהרי הכול היה סוחף כל כך, וממילא בהמשך יהיה שלב שבו נתחיל הכול מההתחלה מפוכחים קצת יותר.

מין הוא לא רק סקס. ללא התשתית הרגשית והחווייתית שנבנתה בין הפרטנרים, עשוי המפגש הגופני להיות סתמי. בתוך קונטקסט של קשר מתפתח ורגשות חמים, אותו מפגש גופני עשוי להיות חוויה משמעותית של אינטימיות. כמו כל דבר, מין תלוי בהקשר, בנסיבות, או בשפה הניו-איג'ית - בתדרים שבאוויר. חבל לבזבז את המיניות על סתמיות.

בואו לדבר על זה בפורומים החדשים של דוקטורס בניהולה של אילנה ארד לוין:

פורום פסיכולוגיה ומיניות של האישה.
פורום זוגיות, מיניות ופרידה