חושים בריאים

(0)
לדרג

תינוק חדש הוא תעלומה. מה הוא רואה ושומע? וחשוב מכך: כיצד מגרים את חושיו? חישה בחיתולים

מאת: שרון אנגל

הלידה עברה, הגענו הביתה ועמנו התינוק, לבוש יפה-יפה וחגור היטב בסל-קל. אנחנו מציבים את הסל-קל במרכז הסלון ומציגים לעולל: "הנה, זה הסלון. שם הפרוזדור והדלת ההיא, שם מאחור, זה החדר שלך. רוצה לראות? בוא". אנחנו נושאים את הנסיך לחדרו: "תראה איזה יופי של וילון סבתא תפרה לך. אתה אוהב פילונים, נכון?". תוך כדי דיבור אנחנו מפעילים את הדיסק והחדר נמלא בצלילי מוזיקה קלאסית נעימה. "יפה? מוצא חן בעיניך?", אנחנו שואלים? הבית מצוחצח ומלא ריחות מהמטעמים שסבתא הכינה לנו, ההורים.

כמה מתוך כל זה התינוק שלנו קולט? מה הוא מרגיש, טועם, רואה, מריח ושומע? האם הוא באמת מסוגל לקלוט בכל חושיו ולעבד את כל הקלט הזה?

גירויים רבים ומגוונים

התינוק שלנו נולד כשחלק מחושיו מפותחים היטב (למשל, השמיעה או הריח), בעוד אחרים פחות (למשל, הראייה). אולם מה שיקבע את יכולתו להשתמש בחושים לצורך קליטת גירויים מורכבים מהסביבה, למידה והבנה הוא ההתפתחות של האזורים הרלוונטיים במוח ויצירת קשרים עצביים ביניהם. מסיבה זו חשוב ביותר להציג לתינוק גירויים רבים, מגוונים ומורכבים כבר מרגע לידתו, גם אם יכולתו לקלוט אותם במלואם תתפתח מעט מאוחר יותר.

הפלסטיות של המוח (Brain Plasticity), כלומר היכולת של תאי המוח להתארגן ולהתפתח כדי לייצג מידע חדש, גדולה במיוחד בשנתיים הראשונות לחיים. לאחר מכן היא פוחתת במידה ניכרת. גירוי התפתחות המוח מגיע מהחושים בעקבות קלט גירויים מהסביבה, וכאן אנו ההורים נכנסים לתמונה. ככל שנציג גירויים רבים יותר לחושי התינוק, כך נאפשר לו לפתח את מוחו ולהכין את עצמו לחיים.

חוש הראייה

העיניים מתפתחות בשלבים המאוחרים של ההתפתחות העוברית, עד השבוע ה-33 של ההריון. אצל תינוקות שנולדו בטרם עת ניתן לראות שבשבוע ה-24 העפעפיים עדיין דבוקים זה לזה וכלי הדם נסוגים מהעדשה (כחלק מהבשלתה. אצל תינוק שנולד במועד אין כלי דם בעדשה) בשבוע ה-27. כלי הדם בהיקף הרשתית מתפתחים עד שבוע 34. לאור כל האמור לעיל, פגים שנולדים טרם זמנם מו?עדים יותר, למעשה, לבעיות התפתחותיות של העין ולבעיות ראייה.

ד"ר שמואל לוינגר, הבעלים והמנהל של רשת "עיניים", רופא עיניים, מנהל פורום בריאות העין באתר דוקטורס ובודק עיני פגים כבר 20 שנה, קובע כי אצל תינוק שנולד במועד, עם תום 40 שבועות ההריון, העין בשלה. "עולמו של התינוק נמצא קרוב אליו: האוכל, הצעצועים, אמו, והוא מסוגל לראות הכול מרגע היוולדותו. האינדיקציה לראייה היא כיווץ האישון ועצימת העיניים כשהן מסונוורת באור. צריך לגרות את ראייתו של התינוק מהיום הראשון באמצעות צעצועים צבעוניים, חפצים מנצנצים ואורות (לא מסנוורים), וזאת כדי לפתח את מרכזי הראייה במוח. המיקוד, שהוא ההתפתחות הנוירולוגית של ההולכה מהעין למוח, מתפתח במהלך מחצית השנה הראשונה".

הפזילה האופיינית ליילודים צעירים (עד גיל חצי שנה) היא לרוב פזילה מדומה. לתינוקות יש לעתים קרובות קפלי עור בשולי העפעף או גשר אף רחב המסתירים חלק מהעין וגורמים למראה של פזילה. התופעה ניכרת בעיקר כאשר התינוק מסתכל הצדה, אז חלק ניכר מהעין שלו מוסתר על ידי קפל העור. אצל רוב הילדים, כאשר הפנים גדלות, רוחבו של גשר האף מצטמצם והתופעה נעלמת".

ראיית עומק מתפתחת עד גיל 6 חודשים ומושגת, כאשר העיניים מעבירות למוח שתי תמונות דו-ממדיות חדות של המציאות עם מידת חפיפה מסוימת ביניהן. המוח מתרגם את התמונות הללו לתמונה תלת-ממדית ברורה. כאשר התמונות אינן מתאימות זו לזו מתקבלת תמונה מטושטשת. עין עצלה (אמבליופיה Amblyopia) מתפתחת כאשר קיימת אי התאמה קבועה של התמונות המגיעות למוח בשלבי התפתחות הראייה. היות ותמונה דו-ממדית חדה מאפשרת תפקוד יעיל יותר מתמונה מטושטשת, המוח מוותר על אחת התמונות באופן קבוע בתהליך התרגום. דבר זה מוביל להתנוונות האזור במוח האחראי לראייה באותה עין. פזילה עלולה אף היא לגרום לאי התאמה בין התמונות ולפגיעה בראיית עומק. "כיסוי עין אחת בחבישה או בטעות, למשל על ידי כובע, עלול לגרום להתפתחות עין עצלה בתוך שעות/ימים ויש להקפיד להימנע מכך", מזהיר ד"ר לוינגר.

ד"ר לוינגר מבהיר מהם הממצאים שצריכים לעורר את תשומת לבו של ההורה ולגרום לו לפנות עם הילד לרופא: גודל שונה של העיניים, השתקפות הנראית כנקודה לבנה על האישון הכהה, ריצוד/קפיצה של העין מעבר לגיל חצי שנה, פזילה מעבר לגיל חצי שנה וילד בן שנה שאינו ממקד מבט ועוקב אחר חפץ בתנועה. "לעתים, כאשר התינוק יונק, עין אחת שלו עצומה או דומעת. אין צורך להיבהל. הסיבה לכך היא עצבוב משותף של שרירי היניקה ושל העין. גם ריצוד/התרוצצות של העיניים בעת השינה מעידים על חלומות ולא על בעיות ראייה", מרגיע ד"ר לוינגר.

חוש השמיעה

עוברים מסוגלים לשמוע בעודם ברחם, בשבוע ה-22 להריון. לאחר הלידה התינוקות מגלים העדפה ברורה לקולות אמהיים, גם אם לא ה?רבו לשמוע את אמם מרגע צאתם לאוויר העולם. גם קולות של פעימות לב, שהיו דומיננטיים בעת השהייה ברחם, חביבים עליהם. האוזן הפנימית, שבה ממוקמים עצב השמיעה ושבלול השמיעה, בשלה לגמרי בעת הלידה. בבתי חולים רבים בארץ מבוצעת בדיקת סקר שמיעה לכל היילודים לאחר הלידה כדי לאתר בעיות שמיעה מוקדם ככל האפשר.

ד"ר יעל אסטרייכר, רופאת אף-אוזן-גרון בבית חולים דנה (איכילוב), מדגישה כי תינוק שומע לא יפנה בהכרח את ראשו לכיוון הקול. "כל סימן של שינוי בהתנהגות הוא אינדיקציה לשמיעה: תזוזה, בכי, הירגעות וכדומה. המבחנים הבסיסיים שאנחנו עורכים לתינוקות בוחנים שינוי בהתנהגות כתגובה לצלילים המושמעים בעוצמות שונות. אם הורים חושדים שהתינוק אינו שומע, כדאי להם לפנות לבדיקה מהר ככל האפשר, בתוך שלושה חודשים מרגע הלידה. הבדיקה אינה כואבת, אינה מסוכנת ואינה מחייבת הרדמה של התינוק".

הסימנים היכולים לרמוז על קיומה של בעיית שמיעה, על פי ד"ר אסטרייכר, הם:

* ילדים שנולדו במשקל נמוך מ-1.5 ק"ג.

* משפחה עם היסטוריה של ירידה בשמיעה.

* תינוקות עם מום מולד כלשהו בראש או בצוואר.

* תינוקות שאמם חלתה במהלך ההריון בזיהומים כגון אדמת, הרפס, טוקסופלזמה וכדומה.

* תינוקות שנולדו עם בילירובין גבוה.

* תינוקות שנולדו בלידה מלווה בסיבוכים: השתנקות, רמת חמצן נמוכה, זיהומים וכדומה.

* תינוקות שאינם נרתעים למשמע רעש חזק.

* תינוקות שאינם מגלים שינוי כלשהו בהתנהגותם לקול קשקוש רעשנים (פקיחת עיניים, בכי או הפסקתו, תנועות גפיים).

ד"ר דב ענבר, מנהל המכון להתפתחות ושיקום הילד בבית חולים שניידר לילדים, נוירולוג התפתחותי ורופא ילדים מומחה, מציין: "עלינו לדבר אל התינוק בשפה ברורה לצורך התפתחות הדיבור והבנת השפה. בהמשך, התינוק יקלוט ויעבד את הצלילים שהוא שומע מאיתנו לקולות. לכל תינוק יש יכולת מלמול. מגוון הקולות שהוא ישמיע בהמשך, בהם גם חיקוי לדיבור, מקורם בקולות שהוא נחשף אליהם בחודשים הראשונים לחייו. חירשות מתגלה לפעמים כאשר תינוק שנולד עם יכולת מלמול מפסיק למלמל ולהשמיע קולות מגוונים".

ד"ר אסטרייכר מוסיפה שהשמיעה מאפשרת התפתחות של חלקי המוח הקשורים אליה ובכך תורמת, מרגע הלידה, להתפתחות השפה. "התפתחות מסוג זה של המוח אפשרית עד גיל 18-12 חודשים, ולכן מומלץ להתחיל בשיקום השמיעה מוקדם ככל האפשר, מייד עם גילוי הליקוי. עיכוב בשיקום השמיעה יניב תוצאות טובות פחות. הגיל שבו מקובל לבצע שתל שבלול הוא 12-18 חודשים. הסיבה שבגללה לא משתילים קודם לכן היא שקשה לדעת בגיל צעיר משנה עד כמה הילד חירש ועד כמה מכשירי השמיעה עוזרים".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון יולי של הירחון "להיות משפחה".

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עיניים לילדים ופזילה, בפורום רפואת ילדים ובפורום אף אוזן גרון.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום