דו"ח קופות החולים: גרעון חריף

הבוקר (17.9) פורסם הדו"ח השנתי המסכם את פעילותן של ארבע קופות החולים בישראל: כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. בראש הדו"ח בולט הגרעון המצרפי של קופות החולים, למרות הגדלת סל הבריאות.

להלן עיקרי הדו"ח:

גרעון

גרעון כלל קופות החולים מושפע בעיקר מהיקף גרעונה של שירותי בריאות כללית שהינו הגדול ביותר מכל ארבעת הקופות. היקף הגרעון של שירותי בריאות כללית שהסתכם לסך של 683 מיליוני שקל, נובע מגרעון מגזר בתי החולים של הקופה שהסתכם בשנת 2016 לכ-1,951 מיליון שקל, עלייה של כ-25.4% לעומת גרעון של כ-1,556 מיליון שקל בשנת 2015.

מכבי שירותי בריאות רשמה ירידה של כ-99 מיליון שקל בהיקף הגרעון, כאשר כמחצית מהירידה מוסברת בהפרשה חד פעמית בשנת 2015. לאומית שירותי בריאות הציגה גרעון של 18 מיליון שקל. בחישוב תלת שנתי, הציגה הקופה את הגרעון הנמוך בין קופות החולים הן בהיקפו והן כשיעור ביחס להכנסות. קופת חולים מאוחדת רשמה היקף הגרעון של כ-18 מיליון שקל לעומת גרעון של 23 מיליון שקל בשנת 2015.

הכנסות

כ-89.7% מהכנסות מגזר הקהילה בכל קופות החולים וכ-80.7% מהכנסות כלל המגזרים בקופות החולים נובעות ממקורות ממשלתיים על פי חוק. הכנסות אלה כוללות הכנסות מסל שירותי הבריאות, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, והכנסות מתמיכות כספיות שהממשלה מחלקת לקופות החולים בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. יתרת הכנסות קופות החולים נובעת בעיקר ממבוטחיהן (מתשלומי השתתפות העצמית שהם משלמים עבור חלק מהשירותים). סך ההכנסות מהממשלה עלו בשנת 2016 בכ-7.5%, לעומת ההכנסה המתואמת לשנת 2015. ההכנסות ממבוטחים עלו בשנת 2016 בשיעור נמוך יותר של כ-5.2% לעומת ההכנסה המתואמת לשנת 2015.

הוצאות

הגידול בסך הוצאות האשפוז (כ-7.1%), השכר (כ-3.5%), התרופות וציוד רפואי (כ-4.5%), הוצאות עבור מעבדות ומכונים פרטיים (כ-13.3%) והוצאות מנהל ומשק (כ-8.0%) בשנת 2016 לעומת ההוצאות המתואמות לשנת 2015, הביאו לעלייה בהוצאות מגזר הקהילה בשיעור של כ-5.8%. בכלל המגזרים נרשם גידול בשיעור של כ-6.1% בהוצאות. במכבי ומאוחדת שיעור הגידול בהוצאות הוא הגדול ביותר ועמד על כ-7.7% וכ-7.6% בהתאמה ובלאומית וכללית על כ-4.8% וכ-4.7%. ההוצאה לנפש במגזר הקהילה בכללית היא הנמוכה בין הקופות וגם שיעור העלייה המתואם הנמוך שעמד על 3.1%. בלאומית ההוצאה לנפש היא הגבוהה ביותר בין הקופות וגדלה בשנת 2016 בשיעור של 4.4%. במאוחדת עלה השכר לנפש מתוקננת בשיעור הגבוהה בין הקופות. במכבי, ההוצאה לנפש על תרופות, עולה בשנים האחרונות בשיעור גבוה משמעותית משאר קופות החולים. כ-2.1% מסך הוצאות הקופות במגזר הקהילה וכ-1.85% מסך הוצאות בכלל המגזרים הן בגין הרפורמה בבריאות הנפש שנכנסה לתוקף בחודש יולי 2015.

מספר המבוטחים

קופת חולים מכבי היא המובילה בגידול במספר מבוטחיה גידול של 3.0%. במקום השני עומדת קופת חולים מאוחדת עם גידול של 2.6% במספר המבוטחים. בכללית הגידול במבוטחים עומד על 1.6% ואילו בלאומית חלה ירידה של 0.8%. שיעור ההזדקנות היחסי של מבוטחיהן גרם לעלייה גדולה יותר במספר הנפשות המתוקננות (בהתאם לגיל, מגדר ומקום מגורים) ולשיעור חלקן בכלל הנפשות המתוקננות.

מצב פיננסי

שירותי בריאות כללית הציגה בשנת 2016 גרעון בנכסים נטו של 962 מיליון שקל, וזאת לאחר שהציגה בשנת 2015 לראשונה מאז תכנית ההבראה בשנת 1995, גרעון בנכסים נטו (הון עצמי שלילי) של כ-358 מיליון שקל. משמעות הגרעון היא כי התחייבויותיה עולות על סך נכסיה. במאוחדת הגרעון גדל לסך של 31 מיליון שקל. במכבי היקף הגרעון בנכסים נטו ירד לסך של כ-198 מיליוני שקל, בעקבות רישום הכנסות בהיקף משמעותי גם בגין שנים קודמות.

לאומית ממשיכה להציג גרעון בנכסים נטו של כ-1.2 מיליארד שקל כאשר היקפו מושפע בין היתר מהתחייבויות שלא קיימות בקופות החולים האחרות בסך של כ-500 מיליוני שקל בהן התחייבות לפנסיה תקציבית, קרן עצמית לרשלנות רפואית והלוואה מהמדינה.

יתרות המזומנים של קופות החולים הולכות ופוחתות בשנים האחרונות, כאשר הן מושפעות משני גורמים עיקריים - היקף המקדמות שמעמידה הממשלה, והיקף העיכוב בתשלומי הקופות לספקים.

מצבן הפיננסי של קופות החולים מתבטא בהון החוזר אשר מודד את הנכסים השוטפים של הקופה בניכוי ההתחייבויות השוטפות. מדד זה מצביע על הקושי של קופות החולים לעמוד בהתחייבויותיהן בשנת הכספים השוטפת ומלמד על היקף התלות במקורות המימון שמעמידה הממשלה.

הגרעון בהון החוזר בתום שנת 2016 הסתכם לכ-9.7 מיליארד שקל לעומת כ-9.2 מיליארד שקל בשנת 2015 כאשר שיעור העלייה הגבוה ביותר נרשם בלאומית והנמוך ביותר במכבי.

לקריאת הדו"ח המלא, יחד עם כלל דוחותיהן הכספיים המלאים של קופות החולים לשנת 2016 - לחצו כאן.