לשמוע בגדול מגיל קטן

לא מעט ילדים סובלים מבעיות שמיעה המקשות עליהם, אבל העידן המודרני מציע שפע של דרכים המסייעות להם להתמודד עם הקשיים. החל מאיתור מוקדם של ליקויי השמיעה, עבור בטיפולים משולבים יעילים - וכלה בניתוחים ומכשירי עזר מתקדמים לשמיעה, המסייעים בשיקום יכולת השמיעה.

בכל שלב מאז הלידה. למעשה, ישנם סימנים רבים אשר מהווים מעין נורות אזהרה, המקימות צורך בביצוע בדיקת שמיעה. בנוסף ישנן בדיקות המבוצעות לאורך החיים - כבר מרגע הלידה. נורות האזהרה הן סימנים העשויים להעיד על קשיים בשמיעה - וכאשר יש נורות אזהרה, יש צורך בביצוע בדיקות.

סימנים לקשיים בשמיעה: בגיל 0-3 חודשים: התינוק אינו מתעורר לשמע רעש חזק ופתאומי; התינוק אינו נבהל או נחרד לשמע רעש חזק ופתאומי. בגיל 4-5 חודשים, התינוק אינו מחפש את מקור הרעש. בגיל 10 חודשים, התינוק מפיק רק מעט קולות. בגיל שנה, אינו מנסה לומר "אבא, אמא" ואינו חוזר על מילים הנאמרות לו.

בגיל שנה ורבע, התינוק אינו מבין או מגיב לפקודות ושאלות פשוטות (כמו: "איפה אור?"). בגיל שנה וחצי, אוצר מילים דל ומוגבל. בגיל שנתיים, התינוק אינו מצרף שתי מילים יחד (כמו: "אמא - בקבוק"). בגיל שנתיים וחצי ומעלה: התינוק מדבר, אך הדיבור אינו מובן, או שהתינוק שומע מוסיקה בקול רם, ואינו מגיב כשמדברים אליו בקול רגיל, אלא רק כאשר הוא רואה את פני הדובר.

איזה בדיקות שמיעה מבוצעות בילדים?

סינון שמיעה לילודים, AOE - ביום השני לאחר הלידה. הבדיקה מבררת את היענות תאי השיער החיצוניים שבאוזן הפנימית, כלומר איבר החישה של האוזן.

בדיקה אובייקטיבית, ABR - בדיקה המבררת את היענות המסלולים העצביים של השמיעה, כלומר מעצב השמיעה, עד לגזע המוח. הבדיקה מבוצעת לתינוקות שלא עברו באופן תקין את סינון השמיעה לילודים, לתינוקות שנולדו בסיכון גבוה כלשהו ולתינוקות וילדים שלא מצליחים לקבל מהם בדיקה התנהגותית מספקת ויש חשש ללקות עצבית בשמיעה.

בדיקות שמיעה התנהגותיות - בחדר אטום, בהקשבה לרמקולים או לאזניות. ניתן לביצוע מגיל 4 חודשים, בכל קופות החולים ומכוני השמיעה.

מהם הגורמים לליקויי שמיעה אצל ילדים?

ליקויי שמיעה נגרמים על רקע עצבי או על רקע הולכתי. הקולות שאנחנו שומעים מגיעים אלינו דרך גלי קול שנקלטים באוזן, אשר בה יש שלושה חלקים עיקריים: האוזן החיצונית, התיכונה והפנימית. גלי הקול עושים מסלול שמגיע במצב תקין עד לפנים האוזן, ומשם הם עוברים אל המוח. כאשר יש ליקוי שמיעה, גלי הקול "נתקעים" במקום כלשהו בדרך. סוגי ליקויי השמיעה נקבעים על פי מיקום הבעיה. כאשר השמיעה "נתקעת" באוזן החיצונית והתיכונה, מדובר בירידות שמיעה ממקור הולכתי. כאשר ישנה בעיה במבנה השבלול או בעצב השמיעה הנמצאים באוזן הפנימית, מדובר בירידות שמיעה ממקור עצבי.

ברוב המקרים, בעיות שמיעה בקרב ילדים הן הולכתיות, אשר נובעות מנוזלים המצטברים באוזן התיכונה ומונעים את מעבר גלי הקול כראוי אל האוזן הפנימית (התקינה). במקרים נדירים, ישנן גם ירידות הולכתיות הקשורות למבנה לקוי של האוזן התיכונה. אלה מקרים הרבה יותר נדירים.

הפרעות שמיעה ממקור עצבי יכולות לנבוע מבעיה גנטית או מבעיות אחרות, כגון זיהומים ברחם (אדמת, הרפס), תרופות או סמים של האם ההרה, המזיקים להתפתחות האוזן של העובר, צהבת ילודים ממושכת, תרופות אנטיביוטיות הניתנות לעובר, דלקת קרום המוח ועוד גורמים לא ידועים.

לרוב, הפרעות שמיעה הולכתיות ניתנות לטיפול, בעוד שהפרעות עצביות, שהן יותר נדירות, ולרוב גם יותר חמורות ועמוקות, אינן ניתנות לריפוי. בכל מקרה, אפשרויות השיקום של ילדים עם הפרעת שמיעה הן רבות ומגוונות. לקויי השמיעה של שנת 2015 פוגשים עולם המטפח מאד את אפשרויות השיקום השמיעתי: איתור מוקדם בכל בתי החולים; מכשירי שמיעה דיגיטליים בעלי צליל נקי וברור המסנן רעשי רקע ומדגיש קולות דיבור; שתלי שבלול המאפשרים שמיעה מעולה, אפילו במצב של חירשות; מערכת FM המאפשרת נגישות טובה וברורה לקול המורה או הגננת - ומאפשרת למידה בכיתה רגילה ללא מערכת חינוך מיוחדת או מגבילה; נגישות אלחוטית לחיבור מכשירי השמיעה לטלפון, טלוויזיה, מחשב; אודיולוגיה מקצועית; אנשי צוות וכלי התאמה מצוינים לכיוון מיטבי של מכשירי השמיעה והשתלים; ציוד טכנולוגי עמיד במים, המאפשר ללקויי השמיעה לשמוע גם באמבטיה, בבריכה ובים ועוד אביזרי טכנולוגיה שמיעתית מבורכים.

בהחלט אפשר לומר שהחירשים של היום שונים בתכלית היסוד מהחירשים של שנות ה-90. ילדים חירשים בימינו, המושתלים בשתי האוזניים כבר בגיל 10 חודשים, מגיעים לגן רגיל בגיל שנתיים - שלוש עם שפה ודיבור כמו כל בני גילם והם מסוגלים להשתלב בכל הפעילויות.

כיום, נער עם ליקויי שמיעה מסוגל להתגייס לצבא ולשרת במגוון גדול של תפקידים, ללמוד באוניברסיטה בכל אפיק בו יבחר ולהגיע לגיל מבוגר כאזרח עצמאי התורם לחברה ומהווה שותף מלא בחברה.

מהו הטיפול בבעיות שמיעה אצל ילדים?

תלוי במקור הבעיה. אם הבעיה היא הולכתית, על רקע "נוזלים" באוזניים, ניתוח כפתורים (מכונה גם ניתוח לצינרור התופיות, Ventilation Tubes :VT) מסייע לשיפור השמיעה. בהפרעות שמיעה עצביות, נהוג לטפל בעזרת שיפור השמיעה על ידי מכשירי שמיעה. כיום קיים מגוון עצום של מכשירים מאוד יעילים.

במקרים של ליקוי שמיעה עמוק אשר אינו ניתן לשיקום בעזרת מכשירי שמיעה, ניתן לבצע את ניתוח שתל השבלול (cochlear implant) הכולל השתלת אלקטרודה המגרה את עצב השמיעה באוזן הפנימית בתוך השבלול. האלקטרודה המושתלת מקבלת גירוי ממעבד שמיעה חיצוני המורכב על האוזן, אל טבעת שדר ומשם אל מקלט המושתל עם האלקטרודה.

על מנת שהניתוח יצליח יש לאתר את הפרעת השמיעה בשלב הכי מוקדם שניתן -ולטפל בה. העיתוי הוא קריטי להצלחת הטיפול.

מדוע חשוב לאתר את הפרעת השמיעה בשלב הכי מוקדם שניתן?

לקות שמיעה עלולה לפגוע בהתפתחות המערכת השפתית, הכוללת דיבור וגם קריאה וכן לפגוע בהתפתחות הרגשית ובפיתוח מיומנויות חברתיות והתנהגותיות. יש חשיבות גדולה מאד לאיתור בעיות השמיעה מוקדם ככל האפשר, כדי לשקם את השמיעה ולאפשר התפתחות שפתית תקינה, המשתלבת עם אבני הדרך ההתפתחותיות הכלליות, ולמנוע התפתחות של בעיות נוספות. שנות חייו הראשונות של הילד הן גיל קריטי לרכישת שפה. מיומנויות ראשוניות של שמיעה מתפתחות כבר במהלך ההריון: ילודים מראים העדפה לקול האמא ולקולות ששמעו במהלך ההריון. עד גיל 6 חודשים, תינוק יכול להבחין בין צלילים. ועד גיל שנה, תינוקות לומדים להקשיב ולהגיב לתקשורת מילולית. מחקרים מלמדים כי תינוקות חרשים אשר הושתלו בשתל השבלול לפני גיל שנה וחצי הגיעו להישגים טובים הרבה יותר מחבריהם המושתלים בגיל מאוחר יותר.

הדור הטכנולוגי בו אנו חיים מאפשר נקודת זינוק שיקומית מוקדמת מאד, כבר בגיל 3 חודשים. לימוד הקריאה והכתיבה מבוסס על פיתוח תקין של האזור במוח האחראי על שמיעה. ולכן יש חשיבות מכרעת לשיקום שמיעה בגיל צעיר מאד, על מנת לאפשר את לימודי ההמשך בשלב הנכון. גם התפתחות רגשית וחברתית תלויה בשמיעה. כבר אצל ילודים יש תגובות רגשיות לקולות הסביבה. ילד צריך להבין את התוכן הרגשי של הסובבים אותו. מבחינה חברתית, מדברים על TOM (הבנת האחר), המבוסס גם הוא על יכולת שמיעתית. מרבית הלמידה בגיל הילדות נעשית במסגרות בלתי פורמליות. למידה זו מחייבת יכולת של שמיעה אקראית/מזדמנת, ולצורך כך הילד זקוק לשמיעה מיטבית, גם בעוצמה שקטה או רחוקה או מאחורי גבו.

מירה סוויסה היא קלינאית תקשורת, מכון הדים

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.