ורידים בולטים ברגליים: כל הטיפולים

(0)
לדרג

ורידים בולטים ברגליים ("דליות") אינם רק מפגע אסתטי, אלא עלולים לגרום גם לבעיות רפואיות. ניתן לטפל במספר גישות: ניתוח, סקלרותרפיה, הזרקת קצף וטיפול אנדותרמי

מאת: ד"ר עיסאם ראבי

ורידים הם כלי דם המובילים דם ללב ולריאות. כאשר מדברים על "ורידים ברגליים", מתכוונים לא רק לתיאור כלי הדם עצמם, אלא מתייחסים לבעיה הנפוצה הקשורה אליהם: ורידים בולטים, תפוחים וכואבים, המכונים "דליות", הנפוצים מאוד, בעיקר בקרב נשים.

תופעה זו, המהווה מפגע בריאותי ואסתטי, היתה בעבר קשה לטיפול, אולם שיטות חדשניות עשויות להקל מאד על הפתרון. הכול על ורידים ברגליים ועל הטיפול בתופעה - במאמר זה.

ורידים בולטים ברגליים (אילוסטרציה)
ורידים בולטים ברגליים (אילוסטרציה)

מדוע אנשים רבים מתחילים לסבול עם הגיל מוורידים כואבים, בולטים ונפוחים ברגליים?

התופעה המתוארת היא תופעה נפוצה ונובעת מגורמים רבים. בטרם נתייחס לגורמים, יש להבין את התהליך הגורם למצב דברים זה: ורידים הם כלי הדם אשר דרכם חוזר הדם הלא מחומצן אל הלב ואל הריאות. הדם אשר אמור לעבור מהרגליים, דרך אותם ורידים, למעלה - נדחף על ידי תנועת השרירים ברגליים. השרירים אשר למעשה מתפקדים כמשאבה הדוחפת את הדם.

כדי שהדם לא יזרום בצורה הפוכה, יש בתוך הוורידים מסתמים חד כיווניים אשר לא "מרשים" לדם לזרום כלפי מטה, בצורה הפוכה, בכיוון הבלתי רצוי. כאשר המסתמים מתקלקלים, הדם כן זורם לכיוון ההפוך באותו וריד, דבר הגורם לעליית הלחץ בתוך הוורידים החולים אשר מתרחבים, מתרבים ונראים בולטים, בצורות שונות ובגדלים שונים. לתופעה של מסתמים לא מתפקדים וזרימה הפוכה בוורידים קוראים אי ספיקה.

מהן ה"דליות"?

הוורידים התפוחים והבולטים מכונים "דליות". מצב זה גורם הן לבעיה אסתטית והן לבעיה רפואית הכוללת, בין היתר: קושי בעמידה ממושכת, כאבים, הרגשת אי נוחות ברגליים, נפיחות, שינויי צבע, נוקשות בעור ולעתים גם לזיהומים וכיבים, פקקת ודלקת ואף דימום אשר עלול להיות חמור.

מהם הגורמים לוורידים נפוחים ברגליים?

הגורמים לתופעת אי ספיקה ורידית דליות וורידים בולטים כוללים בין היתר- גנטיקה, עמידה ממושכת, טיפולים הורמונליים, פקקת בוורידים עמוקים, עודף משקל והריונות. הריונות מהווים ללא ספק הסיבה הכי שכיחה לדליות בקרב נשים.

מהו הטיפול בדליות?

כל הטיפולים הבאים להתמודד עם אי ספיקה ורידית ודליות וורידים בולטים נכנסים תחת הכותרת "שיטות להעלמת ורידים". מדברים על "שיטות" משום שבעבר הייתה רק דרך פתרון אחת - וכיום קיימות מספר דרכים להתמודדות עם התופעה, שלכולן יתרונות וחסרונות יחסיים.

מהן השיטות הקיימות כיום להעלמת ורידים ברגליים? ומהם היתרונות והחסרונות של כל שיטה?

ראשית, השיטה הניתוחית: ניתוח להעלמת ורידים ברגליים הוא הפתרון הכירורגי המוצע למי שסובל מדליות. זהו הפתרון הוותיק ביותר והוא אף היה הפתרון היחיד הקיים, עד לפני 12 שנים. ניתוח זה כולל כריתה של הדליות וכל הורידים החולים. יתרונותיו: בטיפול זה נפטרים מהוורידים החולים באופן מיידי. חסרונותיו - הרדמה, חתכים, סיכונים, צלקות, כאב והחלמה לא פשוטה. זאת ועוד: יש לדעת כי במקרים מסוימים, יש דליות פנימיות שלא ניתן להגיע אליהן בניתוח - ואז התוצאות שלו פחות טובות.

שנית, טיפול המכונה "סקלרותרפיה" בהכוונת US או הזרקת קצף: מדובר בשיטה חדשה ופשוטה. במסגרת טיפול זה, במקום לכרות את הורידים החולים, מזריקים לתוכם חומר הנקרא "קצף". חומר זה גורם לסגירתם ולהתכווצותם - ולבסוף הם נעלמים. לוורידים חולים ולדליות פנימיות ההזרקה נעשית בהכוונת אולטראסאונד. יתרונות טיפול זה כוללים את העובדה שהטיפול נעשה ללא הרדמה, הוא איננו מהווה ניתוח, מבוצע במרפאה ולא בחדר ניתוח, ללא הרדמה; והוא קצר ולא כואב - הטיפול צורך בין מפגש אחד לבין שלושה מפגשים. ובכל טיפול הנמשך מספר דקות נעשות 2-4 דקירות. כמו כן, הטיפול לא מחייב תקופת החלמה - ולאחריו חוזרים מיד לתפקוד רגיל. היתרון הגדול בשיטה זאת הוא שנתן לטפל בכל הוורידים החולים אם הם פנימיים או חיצוניים. היתרון הנוסף והבולט ביותר של טיפול זה הוא שיש דליות פנימיות אשר ניתן להגיע אליהן רק בשיטה הזאת. חסרונות הטיפול: לאחר ההזרקה, נדרש זמן מה עד להיעלמות של הדליות. משך הזמן הנדרש תלוי בגודלן ועומקן - והקצב גם משתנה בין המטופלים השונים. חסרון נוסף הוא שלעתים הטיפול גורם לשינויי צבע, אך אלה נעלמים עם הזמן.

שלישית, טיפול אנדותרמי: זהו טיפול המבוסס על צריבת הווריד החולה מבפנים, כדי לסגור אותו. הטיפול נעשה באנרגיית לייזר או גלי רדיו או קיטור. שלוש השיטות דומות מבחינה עקרונית - ורק מקור אנרגיית החימום שונה. החימום נעשה על ידי החדרת קטטר מיוחד, לאורך הווריד, מהשוק עד למפשעה או לאורך השוק מאחור (תלוי איזה וריד חולה). דרך קטטר זה צורבים את הווריד. החסרונות של הטיפול כוללים את ההגבלה לוורידים מסוימים בלבד (ורידי הספינה) והעובדה כי נדרשת הרדמה לשם השלמתו (מקומית או כללית). ברוב המקרים, לשם טיפול בכל הדליות, יהיה צורך בטיפול משלים נוסף, כגון ניתוח או הזרקת קצף. יתרון השיטה הזאת הוא כי מבחינה סטטיסטית, פתיחה מחודשת של הווריד המטופל מתרחשת באחוז קטן יותר, מאשר בשיטת ההזרקה בקצף.

לסיכום: ורידים ברגליים אשר גורמים קשיי תפקוד ופגיעה אסתטית ראויים לסילוק. סילוקם בהחלט מתאפשר בדרכים פחות טראומטיות מאשר בעבר. אם עד לא מזמן, כללה ההתמודדות ניתוח לא פשוט, כיום ישנן שיטות חדשניות, מסובכות פחות, להתמודד עם הבעיה. רק חשוב לזכור: לפני שבוחרים את הדרך להעלים את הוורידים, יש להיות מודעים לכל השיטות לפעולה זו, ולחסרונותיה ויתרונותיה של כל שיטה.

ד"ר עיסאם ראבי הוא מומחה לכירורגיה כללית וכלי דם.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap
doctors

למידע בנושא בדיקת דופלר אולטרה-סאונד של הגפיים - לחץ כאן.

בואו לדבר על זה בפורום העלמת ורידים ברגלים, העלמת נימים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום