דום נשימה: לא לשכוח לנשום

תסמונת דום נשימה חסימתי נגרמת כתוצאה מחסימת אויר הנוצרת במערכת הנשימה העליונה בזמן השינה, אשר במהלכה השרירים הינם רפויים בשלבי שינה מסויימים. גברים ונשים באמצע החיים סובלים מהבעיה, אשר במידה ולא מטפלים בה, עלולה להחמיר עם הגיל. חולים אלה סובלים מעייפות כרונית מפני שהשינה שלהם איננה רציפה, והם עלולים לסבול מבעיות נוספות בלב, בריאות ובכלי הדם, ולאחרונה אף דווח על סוכרת. פרופסור משנה יצחק ברוורמן, מנהל יחידת אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש צוואר במרכז הרפואי הלל יפה, משיב לשאלותינו בנושא.

"בזמן שאנחנו ישנים, ובזמן שינת חלום בפרט, מתרחשת בגוף אינהיבציה של השרירים, כלומר, עיכוב של השרירים. דום נשימה מוגדר כהפסקת נשימה שמתרחשת מעל לעשר שניות, אך יכולה להתרחש גם עשרים או שלושים שניות, ואף יותר. ככל שהפסקת הנשימה ארוכה יותר, עלול להיווצר מצב של ירידה בריוויון החמצן בדם, אל מתחת לערכים התקינים, דבר שיכול להשפיע על בריאותו הכללית של החולה הישן. כמו כן, דום נשימה בלתי מטופל משפיע על מערכות נוספות בגוף".

ממה נגרם דום נשימה?

"דום נשימה מאופיין בהפרעה חסימתית היכולה להיות מהפרעה חסימתית באף, או באזור הלוע או באזור בסיס לשון וגרון בזמן כניסת אוויר לתוך הריאות. תופעה זו מתרחשת כאשר אדם שוכב וישנו תת-לחץ במערכת הנשימה העליונה ונתיב האוויר שלו. הלשון נופלת אחורה, וכן החך הענבל והשקדים נופלים, וכך נוצר מצב שכל אלה נשאבים פנימה וחוסמים את המעבר של האוויר, עד כדי חנק רגעי. כשאותו חולה 'כמו נחנק', הנשימה נעצרת רויון החמצן יורד ופחמן דו-חמצני בדם עולה ומצטבר, עד שהמוח מעיר אותו שוב".

איך מטפלים בדום נשימה?

"כדי לטפל בדום נשימה, צריך להבין מה הסיבה שגורמת לו. אצל מטופל שסובל מדום נשימה, קודם כל נבדוק את זרימת האוויר שלו, מאזור האף ועד לאזור הגרון והצוואר. עודף משקל, למשל, יכול לגרום לדום נשימה בשינה. כמו כן, הצטברות של שומן ברקמות שונות בבסיס הלשון ובצוואר עלולה לגרום לכך. גם מבנה אנטומי בלתי רגיל, כמו לסת תחתונה קצרה או לשון גדולה, וכן מבנה מסוים של שלד הגולגולת, יכול לגרום לנטייה לדום נשימה. יש מצבים נוספים הגורמים לכך: אף סתום לחלוטין, סטיית מחיצה, קונכיות גדולות או פוליפים גדולים: כל אלה יוצרים אף הם את הבעיה הזאת".

מתי יודעים אם הנחירות כבר לא 'רגילות' והן חלק ממצב של דום נשימה?

"אדם שסובל מדום נשימה יסבול משינה מאוד לא טובה ומעייפות כרונית, כמו הירדמות מול הטלוויזיה או על ההגה, ובעיקר, סובביו יתלוננו שהוא נוחר חזק מאוד בלילה, לעתים עד כדי כך שאשתו, למשל, צריכה ללכת לישון בחדר אחר. חשוב מאוד לאבחן את הבעיה בעודה באיבה, כי היא לא נעלמת לבד, אלא מחמירה עם השנים ועם הגיל".

כיצד מאבחנים דום נשימה?

"מבצעים סדרה של בדיקות שאותן עושים במעבדת שינה, או על ידי ערכות בדיקת שינה במעבדת שינה או בדיקות ביתיות. בדיקות אלה נותנות תמונה מדויקת: כמה הפסקות נשימה יש בשעה, כמה אחוז החמצן בגוף יורד, מהו ה-BMI של החולה ועוד. הטיפול בדום נשימה הוא על ידי מסכת CPAP והתקנים דנטליים. אולם, יש מטופלים שלא מעוניינים לישון כל החיים עם מסיכה, ומעוניינים לפתור את הבעיה מהבסיס. אורח חיים בריא חשוב לפתרון הבעיה, ובעיקר ירידה במשקל. כמו כן, בעזרת בדיקת 'סליפ-אנדוסקופיה'- אנדוסקופיה בזמן שינה, מכניסים את החולה למצב שינה ובכך מדמים שינה טבעית, ובמקביל בודקים את המבנה האנטומי שלו: האם יש בעיה במבנה החך, במצב השקדים והלשון? מה מצב הסגירה של החך, הענבל, בסיס הלשון, אזור מיתרי הקול וחלל האף האחורי כשהרקמות 'נופלות' כמו בזמן השינה? לפי הבעיות שצפות, אנו מתאימים לכל חולה את הטיפול המתאים לו".

"שיטה טובה מאוד לטיפול היא שיטת הקובלציה, המטפלת באזור החך, השקדים, הענבל או בסיס הלשון, על מנת לגרום לחסימת האוויר להיות קלה יותר. בעזרת הקובלציה, מורידים חלק מהרקמה של בסיס הלשון, על ידי ניתוח אנדוסקופי. לפעמים מגיעים לטפל גם במכסה הגרון, האפיגלוטיס. לעיתים משולב גם ניתוח באף. בדרך כלל, באמצעות שיטות אלו, אנו משיגים תוצאה טובה יותר עבור החולה".

בואו לדבר על זה בפורום נחירות ודום נשימה בשינה.