הכללית התרשלה בטיפול ברופא

בית המשפט המחוזי בירושלים דן בתביעת נזיקין בשל רשלנות רפואית, אשר מיוחסת לשירותי בריאות כללית שביטויה באי אבחון במועד של פקקת בווריד המזנטריאלי (הווריד המוביל דם מהמעי אל הכבד) אצל התובע - רופא במקצועו, דבר שגרם לצורך בניתוח נוסף, ולנזקים בריאותיים רבים לתובע.

בית המשפט קיבל את התביעה, בקובעו כי היתה רשלנות, וחייב את שירותי בריאות כללית לפצות את התובע בסך של 1,629,928 ש"ח.

השופט ד"ר משה דרורי דן בתביעה של הרופא, אשר טען כי הרופאים מטעם שירותי בריאות כללית התעלמו ואף התייחסו באופן בלתי מקצועי לתלונותיו ולהידרדרות שחלה במצבו, במהלך התקופה שבין הניתוח הראשון לבין הניתוח השני, שאת שניהם עבר בבית החולים בילינסון בעקבות גידול ממאיר שאובחן בבטנו.

התובע טען, כי הנזקים החמורים נגרמו כתוצאה מאיחור באבחנת המחלה ממנה סבל. לדבריו, אילו החשד לקיומה של הפקקת התוך ורידית היה עולה בשלב מוקדם יותר, כי אז היה ניתן לטפל בה בזמן גילויה, עוד לפני שהתהליך הנמקי הגיע לצורך לכרות את חלק הארי מהמעי הדק שלו.

כיום, בעקבות כריתת חלק המעי הדק, סובל התובע מתסמונת המעי הקצר, הכוללת, בין היתר, חוסר אפשרות, או קשיים ניכרים, בהליך הספיגה של המזון, שאינו מבוצע באופן תקין. כמו כן, התובע סובל מגזים ומכאבי בטן קשים. הפרעות אלו, גרמו לתובע פגיעה משמעותית באיכות חייו. מכאן, תביעתו של התובע לפיצוים כספיים, בשל הנזק שהסב לו האיחור באבחנה האמורה.

הצוות הרפואי התרשל

השופט ד"ר דרורי דן בשאלות שהתעוררו בתביעה, אשר עוסקות בהגדרתה ובתחומיה של חובת הזהירות, המוטלת במסגרת יחסי רופא - מטופל.

נקבע, כי חובת הזהירות המושגית והקונקרטית ששירותי בריאות כללית חבה בה כלפי התובע - הופרה.

השופט ציין בפסק הדין מספר מחדלים בדרך הטיפול בתובע, ובכללם הדגיש כי: "יש לראות בחומרה את העובדה כי התובע לא נשלח לביצוע כל בדיקה הדמייתית שיכולה היתה, ולו? בהסתברות נמוכה, לסייע לאבחנה הנכונה בעניינו".

השופט פסק כי היה על הצוות הרפואי להתאמץ ולשלול כל אחת מהאבחנות המבדלות, דבר אשר לא נעשה בעניינו של התובע.

נקבע כי הרופאים התרשלו בטיפול בתובע, בכך שהתנהלו בצורה לא מקצועית, ולא ערכו מספיק בדיקות. בהמשך נפסק, כי הוכח הקשר הסיבתי בין האיחור באבחנה לבין הנזק שנגרם לתובע - שכן הוכח כי אבחנה מוקדמת של הפתולוגיה היתה יכולה לעצור את התהליך המתקדם והמתרחב של הטרומבוזיס, ולאפשר כריתה של חלק מעי קטן משמעותית יותר מזה שנכרת בפועל.

באשר להיקף הנזק שנגרם לתובע, השופט בחן את עיקרי הנזק הרלוונטיים: הפסד השתכרות בעבר, הפסד השתכרות בעתיד, "השנים האבודות", צורך בעזרת הזולת, הוצאות רכישת תוספי מזון, קיצור תוחלת חיים, כאב, סבל והוצאות נוספות, ופסק לתובע סכום של 1,629,928 ש"ח.

(ת"א 7336-05 ד`ר קרייזמן נ' שירותי בריאות כללית).

ב"כ התובע: עו"ד ירון בן דן
ב"כ הנתבע: עו"ד יעקב אבימור ועו"ד מירב ג'יניאו - הבר

הקליקו על מידע בנושא רשלנות רפואית.