ביופידבק

שלום לך איתן. תסמונת שלפוחית רגישה מוכרת גם בגברים וסיבותיה שונות. אצלך עד כה הטוביאס נתן פתרון אבל אם התרופה עובדת פחות חשוב קודם כל לשלול מקורות אחרים להפרעה כמו דלקת שתן או הגדלה של הערמונית (בהיותך גבר זה משפיע). ניתן במקביל לטוביאס לתת לך לפי צורך טיפול אנטיביוטי או טיפול לשיפור זרימת השתן או הקטנת הערמונית- בהתאם לממצאים בבדיקות שתבצע. מירבגרון היא תרופה חדשה לשלפוחית רגיזה, עובדת במנגנון שונה מהאנטיכולינרגים ואין בעיה לטול אותה יחד איתם אבל עדיין לא נמצאת לשיווק בארץ. בוטולינום נמצא כטיפול יעיל לשלפוחית רגיזה לפחות לתקופות ולעיתים צריך לחזור עליו. עד כמה שידוע לי אינו בסל וכנראה עולה כמה אלפי שקלים אך ניתן לברר זאת דרך קופ"ח או הביטוחים בשונים וידוע ליש שברוב בתי החולים הגדולים ניתן לקבלו כטיפול לשלפוחית רגישה. כפי שציינתי אם משהו אחר גרם להפרעה שהחמירה וירידה בתגובה לטוביאס- הטיפול בו יחזיר את המצב לקדמותו. לצערי לא ניתן לקחת יותר מ 8 מג' טוביאס ליום.

קלרה שלום, את מתארת בשאלתך תופעה מורכבת ועושה רושם שמדובר בשילוב של מרכיב רגשי ותזונתי כאחד. לצערי בכל הקשור למערכת העיכול אין תרופת קסם או הנחייה כללית שתקל על סבלך. בעבודתי עם מטופלי גסטרו אני מחברת פעמים רבות טיפול תזונתי עם טיפול ביופידבק משולב CBT. במידה וסיימת את הבירור הרפואי בפירוש יש מקום לפנות לדיאטנית גסטרו ו/או טיפול רגשי לקבלת הנחיות מותאמות אישית. בהצלחה! אורלי מנירב דיאטנית קלינית וגסטרו www.orlydiet.co.il

לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.

קובי שלום, חסרים נתונים בשאלתך אבל ההתרשמות הכוללת היא שיש פה בעיקר עניין התנהגותי. חוסר הביטחון או האמון שלך במערכת העיכול יוצר כדור שלג וזה כמו נבואה שמגשימה את עצמה. בנוסף, ייתכן שהתזונה שלך מעודדת פעילות מעיים ודחיפות יציאות. אני לרוב מטפלת הן בהיבט התזונתי והן בהיבט הרגשי באמצעות ביופידבק בשילוב CBT. אני ממליצה לך לקרוא קצת עם הנושא באתר שלי. בכל מקרה יש לך לפנות לאיש מקצוע עם ניסיון במערכת העיכול לקבלת מענה מותאם אישית. בברכה, אורלי מנירב דיאטנית קלינית וגסטרו www.orlydiet.co.il