פורום מחלות תורשתיות ניווניות של הרשתית בניהול עמותת לראות

מחלות ניווניות תורשתיות של הרשתית (inherited retinal dystrophies) הינה קבוצת מחלות, אשר המשותף להן הינו תורשה גנטית ופגיעה בתפקוד קולטני האור ברשתית. התהליך הניווני ברשתית יכול לערב את אוכלוסיית קולטני האור האחראית לראיית לילה (rods, קנים) ו/או את קולטני האור האחראים לראיית היום (cones, מדוכים), כאשר התסמינים משתנים בהתאם. הידועה ממחלות אלו הינה רטיניטיס פיגמנטוזה (Retinits Pigmentosa), הגורמת בשלבים ראשונים לעיוורון לילה ולצמצום שדה הראיה, ובשלבים מאוחרים גם לפגיעה בראיה המרכזית. דוגמאות למחלות ניווניות תורשתיות אחרות הינן (cone dystrophies ,cone-rod dystrophies) אכרומטופסיה ומקולופתיות מסוג Stargardt או Best macular dystrophies. דרכי התורשה הינן שונות (אוטוזומלית דומיננטית, רצסיבית ותאחיזה למין). הפורום יעסוק בתסמינים, דרכי אבחנה ומעקב של חולים במחלות ניווניות תורשתיות של הרשתית.
178 הודעות
176 תשובות מומחה

מנהל פורום מחלות תורשתיות ניווניות של הרשתית בניהול עמותת לראות

07/08/2016 | 14:28 | מאת: לורה

התגלה לי לפני מספר ימים כי אביו של בעלי חולה בהנטינגטון. רוצה לדעת איזה בדיקות אפשר לעשות כדי לדעת האם גם לבעלי יש את זה

07/08/2016 | 14:53 | מאת: ד"ר הדס נוימן

לורה שלום. פנית לפורום מחלות עיניים (רשתית) תורשתיות. זהו לא הפורום המתאים לבעיתכם. יש להתיעץ עם גנטיקאי. בברכה, ד"ר נוימן

20/09/2016 | 17:06 | מאת: לי

היי לורה , קרה לי מקרה בדיוק כמו שלך בחודש האחרון .אשמח מאוד לדבר איתך אם תהיה מעוניינת

08/07/2016 | 18:16 | מאת: אלה

שלום, האם נמצא פתרון ל gytare athropy of the retina ? תודה

12/07/2016 | 22:50 | מאת: ד"ר הדס נוימן

אלה שלום. לא נמצא עדיין פתרון או ריפוי ל gyrate atrophy. הטיפול המקובל הוא בדיאטה דלת חלבון וארגנין או בויטמין B6 (פירידוקסין) במטופלים שמגיבים לו עם ירידה ברמת האורניטין בדם.

27/06/2016 | 17:08 | מאת: יורם

שלום רב , רציתי לדעת אם כשיש pvd .... כמה זמן צריך לעבור, על מנת שזה לא יהווה סכנה ויגרום לנזק ברשתית, קרעים והיפרדות רשתית ? תודה רבה !

12/07/2016 | 22:14 | מאת: ד"ר הדס נוימן

הסיכון המירבי הוא ב 6 שבועות ראשונים מהופעת הסימפטומים.

26/05/2016 | 17:54 | מאת: יריב

שלום לך דוקטור נוימן, בשאלות הקודמות ששאלתי כאן ענית לי במענה מלא ובצורה מכובדת ועזרת לי מאוד, ממש אשמח אם על סמך התוצאות שאצרף לכאן תוכלי בבקשה לחות את דעתך, כאמור מכרה שלי התבשרה לפני כשלושה חודשים וחצי שהיא סובלת מהמחלה חשוכת-המרפא:פיגמנוטזה, היא מקבלת בינתיים טיפול תרופתי שכולל בעיקר טיפות עיניים, היום הגיעו תשובות לגבי הבדיקות הנ"ל והם מאשרות ומאוששות את העובדה שיש לה את המחלה , בדיקת ה :erg מראה שמעני התגובה בשתי העיניים עומד על 0, והמענה נחות ביותר בתנאים של תאורת -רקע ובגמר ההסתכלות לחשכה, בבדיקה השניה vepה התוצאות הרבה יותר מעודדות לכאורה ומצביעות על תפקוד מקולרי תקין בשתי העיניים ועל כושר ראיה נחות במידה קלה בעין ימין ובמידה מעט רבה יותר בשמאל כתגובה לגירוי צורתי מתחלף, שני הבדיקות תואמות לקיומה של מחלה ניוונית תורשתית אולם אין מעורבות של אזורי הרשתית המרכזיים ועצבי הראייה, תוכלי בבקשה להרחיב ולו במעט ? ממתין למשוב ממך ומודה לך מראש על כל מענה, אגב, התשובות הגנטיות טרם הגיעו ,אולם בת משפחה קרובה שלה מדרגה ראשונה גם אמורה לעבור בימים הבאים את הבדיקות הללו.

30/05/2016 | 20:28 | מאת: ד"ר הדס נוימן

העדר רישום מעני erg מתאים לאבחנה של רטיניטיס פיגמנטוזה ומעיד על ניוון נרחב של הרשתית ההיקפית, שמערב את אוכלוסיית התאים שאחראית לראיית לילה וראית יום. אלו מתבטאים בעיוורון לילה ובצמצום שדה הראיה. לעומת זאת מרכז הרשתית (מקולה) כנראה שמור ולכן ה vep תקין וחדות הראיה שמורה. ד''ר נוימן

30/05/2016 | 21:43 | מאת: יריב

ראשית , תודה לך על ההתייחסות, אמש התבשרנו שהבצקת המקולארית התמוססה בעקבות נטילת טיפות עיניים, אני מבין שהקנים אצלה מנוונים והם אחראים לראייה ההיקפית, מה שאני פחות מבין זה אם הראייה המרכזית תקינה ונכון להיום יש לה כושר ראייה סביר בהחלט מה יהיה בהמשך? הרי העין בנויה למעשה משני מערכות נפרדות של ראייה:היקפית ומרכזית , באיזשהו שלב זה יתנגש ? התוצאות של ה erg שיש חוסר מענה מוחלט בשתי העיניים לא בישרו טובות מבחינתי, אולם הופתעתי שכושר הראייה במצב סביר ונאות מבחינת הראייה המרכזית, התשובות בילבלו אותי, אם תוכלי בבקשה להרחיב מעט על הדיסונאנס בין התוצאות "הטובות" והתוצאות " הרעות"?

07/02/2016 | 22:03 | מאת: יריב

שלום-רב, לפני מספר ימים מכרה שלי עברה בדיקת ראייה שגרתית אצל רופא עיניים, הגברת בת 40 ולדברייה לאחרונה רואה פחות ופחות טוב ובהיר, בסיום הבדיקה הרופא הפנה אותה בדחיפות לחדר מיון בטענה למצב חירום אוקלרי, היא עברה שם סי טי מח ששלל אופציה חלילה של גידול תופס מקום, את ה oct היא ביצעה רק כעבור כמה ימים באותו הבית חולים וקיבלה שני דיסקים, הטכנאית שביצעה את ה oct בגמר הבדיקה ציינה רק שזה בטוח לא גלאוקומה והיא אינה רשאית להגיד מה המחלה, ממה שהבנתי האפשרות היא רנטיטיס פיגמנוטזה או חור מקולארי, כמו כן בהפנייה הראשונית שהיא הופנתה למיון הרופא כתב שיש חשד לחור מקולארי, לגבי התשובות על פענוח השני דיסקים שברשותה נאמר לה שתזמן תור רק לעוד שבועיים, כמו כן היא הופנתה בבית חולים לבצע בדיקה גנטית, על סמך הנתונים החלקיים שפרשתי בפנייך יש לך כיוון מסויים? בכל אופן תודה מראש על ההתייחסות.

07/02/2016 | 22:43 | מאת: ד"ר הדס נוימן

יריב שלום, על סמך פרטים אלו, לא ניתן לקבוע אבחנה או טיפול. אני מציעה כי תמתינו לבדיקת הרופא.

היי, ובכן רופא ראה את הדיסקים שבוצעו לגברת ולטענתו ככל הנראה יש לה שני חורים מקולאריים בשתי העיניים, לדבריו הצילום מראה על מורכבות והוא זקוק לחוות דעת נוספת, הוא לא שלל אופציה לפיגמנטוזה אולם טען שהוא לא רואה סימנים, מה הסיכוי לאפשרות נדירה שהיא סובלת גם מהחורים הללו וגם חלילה מהפיגמנטוזה? אשאל זאת אחרת: ייתכן שהשפעה נלווית של הפיגמנטוזה זה החורים? כי אחרת נראה לי ממש נדיר שניתן לקבל שתי מחלות לא שכיחות בכלל בבת אחת. אם רופא מקצועי ומיומן רואה שני דיסקים שנעשו בעין גם oct מוקלארי והשני oct לעצבי -הראייה ככ קשה לאבחן בו במקום ולשלול בוודאות פיגמנטוזה? נקווה לטוב למרות שמצפה לה תקופה קשה גם במקרה הפחות קשה, שוב ממש תודה לך על המענה הקוויקי

04/02/2016 | 19:04 | מאת: סיוון

אני בת 56,קצרת ראיה מגיל צעיר(-12.5) לפני כ חודש התחלתי להבחין שחלק מקויי המתאר של חפצים אני רואה עקום, רק בעין ימין. בבדיקת OCT,בעין ימין, אין עדות לנוזל אך יש הידרציה.עין שמאל תקינה. הומלץ לי על בדיקת FA,אני הבנתי שיש קצת סיכון בבדיקה, בייחוד לאנשים עם נטיה לאלרגיה, כמוני. הרופא המליץ על צילום בעין ימין בלבד בהפניה. האם לא כדאי לצלם גם את עין שמאל? קראתי שלפעמים תהליך הניוון יכול להתרחש ממש מהר ואני מרגישה שראיתי מתדרדרת. איך אפשר לקצר את כל תהליך הבדיקה? תודה

05/02/2016 | 20:16 | מאת: ד"ר הדס נוימן

סיוון שלום.זהו אינו הפורום המתאים. בכל מקרה, בצילום פלורוסאין מזריקים פלורוסאין דרך הוריד ביד ואז מצלמים את שתי העיניים. בברכה, ד''ר נוימן

04/02/2016 | 14:51 | מאת: רפאל

שלום, לאבי יש rp במצב מתקדם מאוד. היכן ניתן לבצע בדיקות האם הגן הזה עבר בתורשה אלי?

05/02/2016 | 20:21 | מאת: ד"ר הדס נוימן

רפאל שלום. במידה ואביך לא עבר מעולם בדיקה גנטית, עליו לפנות לאחת מהיחידות האלקטרופיזיולוגיה ומחלות רשתית תורשתיות בבתי החולים. שם יעבור בדיקת ERG ובדיקת דם לגנטיקה לצורך איתור הגן המעורב. לצורך כך עליו לקבל הפניה מתאימה מרופא עיניים בקופה. אם ידוע כבר הגן המעורב, יש לפנות ליעוץ גנטיקאי בדבר דרכי התורשה והעברה לילדים. בכל מקרה כדאי כי אתה תיבדק על ידי רופא עיניים ואם יש צורך תישלח לבירור מתאים. בברכה, ד''ר הדס נוימן

18/01/2016 | 18:20 | מאת: אריאלה

שלום אני חולה במחלה ע"ש בסט. גילו את המחלה בילדותי לפני כ-30 שנה. כיום אני מתכננת הריון רציתי לשאול: 1. היכן ניתן לבצע את הבדיקות הגנטיות למחלה חוץ מבהדסה? לא הצלחתי למצוא את הבדיקה במכון זר או בבלינסון. 2.איך אני יודעת באיזה שלב של המחלה אני נמצאת. אני עוברת בין רופאים כבר שנים אבל כל שנאמר לי הוא שזה המצב ושאין מה לעשות. מעולם לא הוסבר לי על שלבי המחלה, באיזה שלב אני נמצאת ואם המצב יכול להחמיר. בנוסף אף רופא לא התחייב שזוהי המחלה ב100%, אלא נמצאו סימנים שודמים ל.. 3. מאחר ואני מתכננת הריון הייתי רוצה לדעת מה החומרה של המחלה ומה המצב הכי גרוע שהמחלה מביאה אליו. האם כדאי לבודד את הגן הפגום במידה וימצא ע"י IVF ? 4. האם יש רופא מומחה לעניין חוץ מפרופ' בנין. לצערי לא ניתן לקבל תור אצל הפרופ' בתקופה הקרובה. תודה.

19/01/2016 | 21:26 | מאת: ד"ר הדס נוימן

אריאלה שלום. על מנת להעריך אם אכן מדובר ב Best macular dystrophy ובאיזה שלב מדובר, עליך לבצע צילום Oct, אוטופלורוסנסיה ולהיבדק על ידי מומחה רשתית. יתכן ותשלחי גם לבדיקה אלקטרופיזיולוגית בשם EOG. העוסקים בתחום הם מומחי רשתית בתחום מחלות רשתית תורשתיות. על מנת לבצע בדיקה גנטית ניתן לפנות למספר בתי החולים בארץ. בנוסף להדסה, באזור המרכז ניתן לפנות ליחידה לאלקטרופיזיולוגיה ומחלות רשתית תורשתיות באיכילוב (6974864 03), וכן קיימת יחידה למחלות רשתית תורשתיות באסף הרופא ובשניידר. בהצלחה ד''ר נוימן

20/01/2016 | 13:37 | מאת: ""

אני לא בטוחה שביצעו לי את כל הבדיקות הנ"ל, יש לי חומר מסודר של כל מה שעברתי, ובכל זאת אחרי30 שנה של ביקורים אצל מומחי רשתית, אף אחד מהם לא נתן לי תשובה חד חד ערכית. בנוסף לא ברור לי באיזה שלב אני כי ל רופא אומר משהו אחר. האם בכל זאת תוכלי לתת לי שם של מומחה שמבין לעומק את מחלת הBEST . הרופא האחרון שביקתי אצלו לפני כשבוע ,באופן פרטי, היה מומחה רשתית ולא נתן לי מספיק תשובות חוץ מלהפנות אותי לאתר של לראות ולהתיעץ עם נדין. נדין הפנית אותי אליך. האם את מומחית לBEST ? האם ניתן לפנות אליך דרך הרפואה הציבורית או הפרטית ? אני מתגוררת באיזור חיפה אך אין לי בעיה להגיע לכל מקום בו אקבל תשובות. אשמח אם אוכל לפנות אליך בפרטי. תודה.

17/01/2016 | 18:39 | מאת: עילום שם

ד"ר נוימן שלום רב, אודה לרעיונות כיצד לבשר לילד (כיום בן 14) אודות אבחונו כחולה ב RP? מבחינה אישית מעדיף לא לבשר לו אלא רק כשלא תהיה ברירה, כי מאמין שככל שיהיה מבוגר יותר ההתמודדות עם האבחנה תהיה קלה/בוגרת יותר. מצד שני אחרי הרבה שנים שדחינו הביקורת, קבועה לו בקרוב תור למרפאת הרשתית, מאמין שלא יעבור הפעם בלי שאלות ...

05/02/2016 | 20:26 | מאת: ד"ר הדס נוימן

שלום רב. אני חושבת כי כדאי לחלוק עם הילד מידע מסוים באופן הדרגתי. כדאי להיוועץ באיש מקצוע מתאים. מציעה לפנות לעובדת סוציאלית או פסיכולוג בקיא בתחום במרכז לשרות לעיוור בעירכם.

20/12/2015 | 20:02 | מאת: עדו

שלום, אמה של זוגתי בת 67 חולה ברטיניטיס עם עיוורון כמעט מוחלט, לזוגתי קוצר ראייה קשה (לטענתה ,לא מדובר ברטיניטיס אך לא נבדקה). בכוונתנו להביא ילד - שאלותיי: האם בהכרח מדובר במחלה שתעבור לילד (במשמפחתי אין רטיניטיס או בעיות ראייה משמעותיות), האם ישנה בדיקה גנטית שנוכל לוודא כי היא אינה נושאת את הגן וכיצד ניתן לבצעה, והיה והיא כן נשאית , מה הסיכוי שיעבור לילד , ושאלה אחרונה, האם ישנו מרפא באופק למחלה זו ? תודה.

24/12/2015 | 20:59 | מאת: ד"ר הדס נוימן

עדו שלום. ישנן מספר דרכי תורשה לרטיניטיס פיגמנטוזה, כך שהמעבר לדורות הבאים תלוי בסוג הגן ובסוג התורשה. אין הכרח כי הילד יהיה חולה, אך יתכן ויהיה נשא. האם אימה של זוגתך עברה בדיקה גנטית לאיתור המוטציה? במידה ולא, רצוי כי תיבדק, כך שתדעו מה הסיכוי למעבר לדורות הבאים. כן רצוי כי זוגתך תעבור בדיקה של רופא עיניים.

14/12/2015 | 17:14 | מאת: חדוה

בחצי השנה האחרונה אובחנה אצלי מחלת SCR לאחר שחיכיתי חצי שנה שהבצקת תיעלם מעצמה והיא לא נעלמה הומלץ לי לעשות טיפול PDF מסתבר שהטיופל הזה נמצא בסל התרופות אך לא עבור המחלה שלי מה לעשות?

14/12/2015 | 20:45 | מאת: ד"ר הדס נוימן

חדווה שלום. אין קשר בין CSR לפורום זה, שעוסק במחלות רשתית תורשתיות. אני מציעה בכל מקרה כי תפני לרופא שהפנה אותך לטיפול ה Pdt ותבקשי ממנו מכתב לקופה.

08/12/2015 | 19:21 | מאת: אוסנת

הילדה שלי בת 7 אובחנה בבסט.היא היתאמנה מיקצועית בניבחרת היתעמלות אומנותית.היא עברה זריקות בעיניים עקב כלי דם.הפסקנו את הספורט אך זה מתסכל אותה.האם מישהו יכול להרגיע ולהגיד שהספורט לא יזיק לה

08/12/2015 | 21:33 | מאת: ד"ר הדס נוימן

אסנת שלום. התעמלות אינה יכולה להחמיר את התקדמות Best macular dystrophy העין ולכן מבחינה זו אין כל מגבלה בספורט (במידה וביתך אינה מייד לאחר ניתוח). אם זאת, יש לקחת בחשבון וכי במידה וקיים ליקוי ראיה ע"ר המחלה, יתכן והוא עלול להוות מגבלה מסוימת בחלק מענפי הספורט. בברכה, ד"ר נוימן

01/12/2015 | 20:46 | מאת: שרה

אשמח לדעת מה כוונה 'ונטור פובאלי שטוח ERM הדוקה לפני הרשתית הפנימיים עם תבנית שיני מסור pr-rpe סדיריםאין עדות לנוזלים תוך או תת רטינלים,אין משיכה ויטראלית. עובי רשתית 326 מיקרון

06/12/2015 | 22:22 | מאת: ד"ר הדס נוימן

שרה שלום. זהו לא הפורום המתאים. בכל מקרה, הכוונה לקרום על גבי הרשתית.

שלום דר' הדס. מה שלומך? אובחנתי לפני כחודשיים עם RP. גילו מוטציה בגן שרשמתי בכותרת. השאלה שלי מתייחסת לטיפול שפורסם במחלת AMD ע"י תאי גזע. הטיפול לידיעתי נעשה באנגליה. השאלה שלי היא עד כמה הטיפול הזה נוגע לחולי RP ושאלה נוספת. האם את מכירה את המוטציה המסוימת שיש לי ומה הצפי שלי? כלומר מתי אם בכלל אתעוור?

26/10/2015 | 14:52 | מאת: ד"ר הדס נוימן

אסף שלום. המוטציה ב- FAM161A מוכרת בהחלט בארץ, הן במטופלים ממוצא אשכנזי והן במטופלים ממוצא צפון אפריקאי. יחד עם זאת, אין קשר ברור בין הגן והמופע העיני, שהינו שונה ממטופל למטופל. לכן, על סמך הגן לא ניתן לקבוע את קצב התקדמות הליקוי התפקודי ואת מידת ההשפעה על הראיה המרכזית. לגבי טיפול בתאי גזע, תוצאות אחרונות, ממחקר רב מרכזי שנערך בארה"ב בחולי AMD וסטרגרדט (מחלה תורשתית הפוגעת בתפקוד מרכז הרשתית) התפרסמו לאחרונה והראו כי הטיפול בטוח יחסית לשימוש. לאחרונה החל ניסוי קליני גם בארץ בהדסה בחולי AMD. שתי המחלות הללו, כאמור, גורמות לליקוי בתפקוד הרשתית המרכזית, כאשר תפקוד הרשתית ההיקפית בד"כ שמור יותר. קיימים מספר מחקרים בעולם, המגייסים חולי RP לטיפול בתאי גזע, אולם תוצאותיהם עדיין לא פורסמו.

28/10/2015 | 06:08 | מאת: אסף

במידה והטיפול ב AMD אכן יניב תוצאות יפות, האם יש לחולי RP סיבות להיות אופטימיים? ועוד שאלה. חדות הראייה שלי היא 6\6 בשתי העיניים. האם זה מעיד על העתיד?

08/10/2015 | 23:23 | מאת: שי

ד"ר הדס נוימן שלום, בן משפחתי אובחן כחולה RP לפני מספר ימים, ברצוני לשאול כמה שאלות בקשותך: 1. מהן דרגות המחלה? והאם מישהו יכול להעריך את דרגת המחלה של בן משפחתי? 2. מקראתי הרבה בנושא הבנתי שהסיכון לעיוורן מוחלט קיים, אמנם לא הבנתי מה הסיכוי לכך (באחוזים) כל דרגה של המחלה? 3. אשמח לדעת האם יש מרפאה/בית חולים בארץ או ברחבי העולם אשר מתמחים בנושא. בברכה, ובכבוד רב.

10/10/2015 | 21:52 | מאת: ד"ר הדס נוימן

שי שלום. RP היא מחלה נוונית, המתקדמת בקצב איטי, אך שונה בין מטופל למטופל. אין הגדרה ברורה לשלבי המחלה השונים, אך ניתן להתיחס לחומרתה עפ"י מספר קריטריונים. במופע הקלאסי של המחלה, ניוון הרשתית מתחיל באוכלוסיות קולטני האור בהיקף הרשתית ומתקדם עם הזמן לכיוון מרכז הרשתית. לכן בשלבים מוקדמים של המחלה יופיע צמצום בשדה הראיה, ובשלבים מתקדמים יותר עלולה להיות גם פגיעה במרכז הרשתית (הפובאה) ועימה גם ירידה בראיה המרכזית. דרך אחת לקבוע כמה הפגיעה היא חמורה קלינית היא עפ"י מצב שדה הראיה ומידת מעורבות מרכז הרשתית. דרך שניה היא עפ"י בדיקת ERG, המודדת את תפקוד הרשתית, כך שניתן לראות עד כמה התפקוד נחות ביחס לנורמה. לגבי שאלתך השניה, כפי שציינתי, הניוון מתקדם בקצב איטי, אך לא ניתן לחזות באיזה קצב תתקדם המחלה אצל כל פרט ופרט. בהחלט קיימים גם מקרים של מהלך מחלה איטי ביותר. יש לראות בן כמה קרוב המשפחה שלך ומה מידת הניוון אצלו (עפ"י בדיקה קלינית, ERG, שדה ראיה ו oct). וכמובן, ליטול דם לצורך איתור הגן הגורם למחלה. כדאי לקבל הפניה מרופא הקופה לבדיקת רופא עיניים בבתי החולים הגדולים. יש לפנות שם ליחידה לאלקטרופיזיולוגיה של מערכת הראייה או למרפאת רשתית העוסקת במחלות ניווניות תורשתיות. בברכה, ד"ר הדס נוימן

08/10/2015 | 06:36 | מאת: מירי בלום

שלום בתי נועה בת 35 סובלת מ Stargardt. אני מנסה לעקוב אחר חידושים בטכנולוגיה או ברפואה שיכולים לעזור לשפר ראייתה. קראתי בעיתונות ובאינטרנט על מספר פיתוחים בנושא, כגון שבב, עדשה או חיישנים .. שאמורים היו להיכנס לשוק השנה אך איני יודעת אם זה אמנם קורה ואם זה יכול לעזור. אשמח לקבל טיפים לאן לפנות כדי להתעדכ. אנחנו נשמח גם להיות חלק מניסוי אם מתקיים. תודה רבה, מירי בלום

10/10/2015 | 21:35 | מאת: ד"ר הדס נוימן

מירי שלום. נכון לעכשיו, הטיפול במחלת סטרגרדט עדיין בשלבי מחקר. למיטב ידיעתי בארץ אין גיוס למחקר פעיל. בעולם קיימים מספר מחקרים, בהם בולטים שניים עיקריים פעילים. המחקר הראשון עוסק בהשתלת תאי פיגמנט אפיתל, שמקורם מתאי גזע עובריים, מתחת לרשתית - כאשר תוצאות ראשוניות הראו פרופיל בטיחותי טוב בקרב חולי סטרגרדט. המחקר השני פעיל ומגייס חולים בארה"ב ובצרפת לצורך טיפול גנטי בגן הפגום (ABCA4), כאשר תוצאות ראשונות עדין לא פורסמו. לגבי השבב המלאכותי - מדובר בשבב חשמלי המושתל על גבי הרשתית לצורך פתרון לראייה בסיסית ביותר. הוא מיועד לעיוורים (חדות ראיה של ראיית אור בלבד או עיוורון מלא) ומאושר בארה"ב ובארופה לסובלים מרטיניטיס פיגמנטוזה (לא לסטרגרדט). בארץ אינו נמצא בסל הבריאות עדיין. את יכולה להתעדכן לגבי מחקרים קליניים באינטרנט, למשל באתר clinicaltrials.gov. בברכה, ד"ר הדס נוימן

03/08/2015 | 19:50 | מאת: משה

שלום רב אני ואשתי אמהותינו אחיות. יש לנו שני בנים ששניהם אובחנו ב-RP. אחד סובל מעיוורון חלקי והשני מעיוורון מלא. האם יש אפשרות לערוך לנו ולבנים בדיקות גנטיות בקשר לנשאות ? זאת ע"מ לבדוק את סוגי הגנים הפגועים מחוללי המוטציה ( הבנתי כי קיימים מספר גנים שונים המחוללים זאת).וגם לבדוק אם קיים חשש שהם יעבירו את המחלה לילדיהם .ואם כן איך נערכים לכך? בברכה משה

10/10/2015 | 22:06 | מאת: ד"ר הדס נוימן

משה שלום. סליחה על העיכוב במתן התשובה. בהחלט יש מקום לבדוק את הגן הפגום אצל בניך. לצורך כך עליך לבקש הפניה מרופא עיניים בקופת החולים לבדיקה בבית החולים כתלות במקום מגוריך. במידה ולא התבצעה בדיקת ERG בשנים האחרונות (בדיקה חשמלית לצורך הערכת תפקוד הרשתית) כדאי לבצעה באותה הזדמנות. הבדיקות הגנטיות מתבצעות בד"כ ביחידות לאלקטרופיזיולוגיה של מערכת הראייה / מרפאת רשתית למחלות רשתית ניווניות - בבתי החולים הגדולים. יחידות אלו עובדות בשיתוף פעולה עם מכון גנטי המתמחה במחלות עיניים תורשתיות. בהצלחה, ד"ר הדס נוימן

11/10/2015 | 22:48 | מאת: משה

לכבוד ד"ר הדס נוימן תודה על תשובתך. נבצע את המלצתך. אודה לך אם נהייה רשומים אצלך לקבלת אינפורמציה על כל התפתחות בתחום הRP. משה

02/08/2015 | 11:22 | מאת: עדינה

אמי מטופלת בתל השומר ונאמר לה לקנות את התרופה אייליה EYLEA . באיזה בתי מרקחת אפשר לקנות? אמי גרה ברמת גן. חיפשנו בהרבה בתי מרקחת ואין. אם אפשר לתת לי כתובות שבהם יש את התרופה הנ"ל אודה.

03/08/2015 | 20:23 | מאת: ד"ר הדס נוימן

שלום. זהו אינו פורום העוסק ב AMD. בכל אופן נסי אולי בשור טבנציק.

08/07/2015 | 20:39 | מאת: יפעת

שלום רב דוקטור, מבקשת לשאול: אחי בשנת 2003 עשה בדיקת עיניים ונימצא: להלן התוצאות של בדיקות אלקטרופיזיולוגיות ופסיכופיזיקאליות של הראיה: ראית צבעים בעין ימין-נטיה לטרינטופיה עין שמאל- טרינטופיה תיפקוד רטינאלי כולל על פי אי אר ג'י שדה מלא: נחותים בשני העיניים הרודס והקונס נחותים. זמן תגובה בקון פליקר: מוארך. אבחנתו היא:רטיניטיס פיגמנטוזה מבקשת לשאול: אנחנו כמישפחה אמורים לטוס בחודש הבא לארצות הברית- האם יש סכנה לעיניו של אחי עקב לחץ טיסה?או מניעה מטיסה ברטיניטיס פיגמנטוזה? כמו כן, האם יש מניעה לשיט לארצות הברית עם רטיניטיס פיגמנטוזה? האם שיט ואו טיסה יכולים להחמיר מצב הרטיניטיס פיגמנטוזה? האם שתיית אלכוהול יכולה להחריף מצב העיניים שלו? אחי הוא עובד הייטק ויש לו עזרים מיוחדים וזכוכית מגדלת גדולה כדי שיוכל להמשיך לעבוד בתחומו- האם להערכתך יוכל להמשיך בעבודתו עם אותם אביזרים שמסייעים לו היום בראיה ובעבודה מול מחשב? אודה לך לתשובה מהירה- בברכה יפעת

09/07/2015 | 12:24 | מאת: ד"ר הדס נוימן

יפעת שלום. אין מניעה מטיסה או שיט במקרים של רטיניטיס פיגמנטוזה. הם אינם מחמירים מהלך המחלה. ניתן לחיות אורח חיים רגיל, תוך הקפדה על הרכבת משקפי שמש עם חסם UV וצריכת תזונה מאוזנת, הכוללת פירות, ירקות ודגים. לגבי אלכוהול, אין המלצה ספציפית, אך באופן כללי צריכה מוגזמת אינה מומלצת, כמו גם לגבי שאר האוכלוסיה. כמובן כי רצוי וימשיך בעבודתו תוך סיוע באמצעים לשיפור הראיה. לצערי, אין לי דרך להעריך מה תהיה איכות הראיה בעוד מספר שנים. בברכה וחופשה נעימה, ד"ר נוימן

03/07/2015 | 15:28 | מאת: orit

שלום, אני בת 30, בריאה, ללא היסטוריה משפחתית של מחלות עייניים. לפני שנה הרגשתי שמשהו בראיה שלי השתבש ולאחר בדיקה עצמית שמתי לב שאני לא רואה טוב בעין ימין. בעין הזו ראיתי הכל רחוק, קטן מאוד, מעוות וחסר צבע והיה לי קשה מאוד לקרוא. עין שמאל הייתה תקינה לחלוטין. בעקבות כך פניתי לבדיקה, ולאחר בדיקת FA וOCT אובחנתי עם CSR. חדות הראייה בעין ימין הייתה 15/6 ובעין שמאל 6/6. כ- 3 חודשים לאחר גילוי התסמינים, הרגשתי טוב יותר כאילו לא היה לי כלום. יכלתי לראות כרגיל, ללא עיוותים, ובאמת הראייה בעין חזרה להיות 6/6 והיה נראה כי הסיפור חלף. באפריל האחרון ביצעתי OCT למעקב שגרתי. התוצאה בעין ימין הייתה: אי סדירות של RPE פריפוביאלית הפרעה בשכבת IS/OS של הפורטורצפטורים. עובי רשתית מקולרית 264 מיקרון. הטבה ביחס ל OCT קודם. בעין שמאל תקין ללא שינוי. חזרתי עם התוצאות הללו לרופא (אחר מזה שטיפל בי בהתחלה ואיבחן שיש לי CSR)- והוא סבור שלא היה לי CSR. בחוות דעת הוא כתב :בצילום OCT לפני שנה יש מעט נוזלים בrep. צילום OCT אחרון מעט שיפור אך הרס ניכר ופיגמנט סוב רטינלי. FA- דלפים מרובים מקולריים. הוא גם בדק כעת את חדות הראייה ואני עדיין רואה 6:6 בשתי העיינים. הוא אמר שיתכן שיש לי best אבל שגם אם כן אין מה לעשות והמליץ על מעקב שנתי ללא טיפול (הוא לא שלח אותי לבדיקות). שאלותי הן: -כרגע אני רואה טוב, האם זה אומר שצפויה אצלי החמרה בראייה בעתיד? -יש נתונים מעודדים על המחלה הזו? כמה אני צריכה להיות מודאגת מזה? האם זה בהכרח אומר שאאבד את הראייה בעתיד? -האם זה יכול לעבור גם לעין השנייה? - במידה ותהיה בעייה בראיה, האם משקפיים יוכלו לעזור? תודה מראש תודה מראש,

07/07/2015 | 10:32 | מאת: ד"ר הדס נוימן

אורית שלום. לפי תאורך, הממצאים פחות אופיינים ל- BEST macular dystophy. זו מחלה שמופיעה בד"כ בגיל צעיר יותר ומערבת את שתי העיניים. גם השיפור בראיה בעין ימין מתאים יותר לאבחנה של CSR. כמובן שאיני יכולה לתת אבחנה ללא בדיקה קלינית וצפיה ב- OCT ו- FA. מאחר והאבחנה אינה ודאית, איני יכולה להעריך את חדות הראיה בעתיד. אם אכן מדובר ב- CSR יתכנו ארועים חוזרים, כאשר ברוב המקרים הנוזל נספג והראיה משתפרת. תיתכן גם מעורבות של העין השניה. במידה ויש חשד ל- BEST, כדאי לבצע בדיקת EOG - בדיקה חשמלית הבודקת את תפקוד שכבת ה- RPE, וכן כדאי להשלים צילום אוטופלורוסנסיה. בברכה, ד"ר נוימן

09/07/2015 | 16:43 | מאת: דוק

האם היה טיפול סטרואידי טרם התחלת ההידרדרות? רפואה שלמה.

24/06/2015 | 14:58 | מאת: רועי

היי ד"ר, אני רועי בן 26 אני סובל ממחלת הרשתית רטיניטיס פיגמנטוזה מגיל קטן,כפי שאת כמובן כבר יודעת הבעיה שלי זו פגיעה בראייה ההיקפית ובשדה הראייה. לאחרונה הבעיה התחילה להפריע לי בשגרת החיים. (למרות שאני חי עם זה כמעט כל החיים). החלו לעלות לי המון שאלות , ואפילו התחלתי קצת לפחד. האם יש סיכוי שלא תיפגע לי הראייה המרכזית בעתיד? זה ודאי שיום אחד זה "יסגר" לגמרי ואתעוור? האם יש טיפול כי לעצור את התדרדרות המחלה? זה מדכא אותי ומייאש אותי, כי מגיל קטן רוב הרופאים אמרו לי ולהוריי שזה יתייצב עד גיל 21 בערך. וזה לא קרה. כי חלה התדרדרות לאחרונה . תודה מראש רועי

25/06/2015 | 10:34 | מאת: ד"ר הדס נוימן

רועי שלום. תודה על הפניה. המהלך של RP מאד שונה בין אנשים, ואפילו בין פרטים באותה משפחה. אנחנו יודעים שהמחלה אכן מתקדמת בצורה איטית עם השנים, אולם לא ניתן לצפות את קצב התקדמותה ואת מהלכה אצל כל אדם ואדם. חלק מהאנשים מאבד אכן את הראיה המרכזית כאשר יש מעורבות של קולטני האור במרכז הרשתית (פובאה) בשלבים מתקדמים, אבל יש בהחלט גם מקרים בהם הראיה המרכזית נשמרת עד גיל מאוחר ולא כל הסובלים מ- RP מתעוורים. קיימים מחקרים רבים בעולם לגבי אפשרויות טיפוליות, הכוללים בעיקר השתלת תאי גזע, טיפול גנטי וטיפולים נוירופרוטקטיבים, אולם הם עדיין בחזקת מחקר ואין עדיין פיתרון טיפולי או מניעתי מוכח.רצוי להרכיב משקפי שמש עם חסם UV ולצרוך תזונה מאוזנת, הכוללת פירות, ירקות ודגים. אני מציעה כי תיבדק ע"י רופא עיניים, ותעבור בדיקת שדה ראיה וכן צילום OCT, לצורך הדגמת מצב מרכז הרשתית. מקווה שעזרתי מעט, ד"ר נוימן

25/06/2015 | 10:59 | מאת: רועי

תודה רבה לך ד"ר נוימן על תשובתך!! הצלחת להרגיע אותי.. ועוד שאלה קטנה, האם לילד/ילדה שלי בעתיד יכולה להיות גם את מחלת ה PR? בת זוגתי בריאה לחלוטין. אני שואל מכיוון שמדובר על בעיה גנטית. תודה ויום מקסים.

21/06/2015 | 15:44 | מאת: יהודית

אני בת 73.עין שמאל חור מקולרי שנסגר. דרוזן גדולים ללא נוזלים. עין שמאל CME (מה זה?) קשה. הרופאה המטפלת לוחצת עליי לקבל זריקות אווסטין בעין שמאל. הלכתי ליעוץ לרופא "הדסה" בירושלים וזה יעץ לי לא לעשות זריקות עדיין. עכשיו אני מבולבלת ולא יודעת למי להישמע. מה דעתכם?

21/06/2015 | 21:07 | מאת: ד"ר הדס נוימן

יהודית שלום. הפורום עוסק במחלות גנטיות ניווניות ולא בניוון תלוי גיל. בצקת היא נוזל המצטבר בתוך שכבות הרשתית מסיבות שונות. אם מדובר בנוזל על רקע cnv פעיל - משני לניוון רשתית 'רטוב', אז אכן יש להזריק אבסטין. זאת קובעים עפי בדיקת הקרקעית, הממצאים ב oct ובצילום פלורוסאין לפי הצורך. ללא הצילומים איני יכולה לתת מידע נוסף לצערי. בכל מקרה זהו אינו הפורום המתאים, אלא פורום למחלות רשתית. בברכה, ד''ר הדס נוימן

07/06/2015 | 00:44 | מאת: אתי בן סימון

שלום, אובחן בבדיקת עיניים לבני בן החמש את המחלה. האם יש סיכוי שמדובר בטעות??? האם הוא יכול להגיע לעיוורון בשלב מוקדם של חייו?

12/06/2015 | 09:29 | מאת: ד"ר הדס נוימן

אתי שלום. על מנת להגיע לאבחנה מדויקת של רטיניטיס פיגמנטוזה או מחלה ניוונית תורשתית אחרת של הרשתית יש לבצע הערכה חשמלית של תפקוד קולטני האור ברשתית. בדיקה זו נקראת אלקטרורטינוגרם או ERG ונותנת מידע לגבי אופי הליקוי בתפקוד תאי הקנים ו/או המדוכים. בד"כ בגיל צעיר הבדיקה מתבצעת תחת סדציה (טשטוש).

31/05/2015 | 20:24 | מאת: יוסף

שלום ידוע לי שהנושא אינו קשור ישירות לנושא הפורום ולא מהווה תחליף לייעוץ מסודר או תשובה מחייבות, ובכל זאת רציתי לשמוע את דעתך מתוך ניסיונך כרופאת רשתית בעלת ניסיון רב. האם קופ"ח כללית נוטה לאשר הזרקת לוסנטיס כאשר קיימת צלקת/תהליך דיסקיפורמי עם שארית נוזל מעליה, עם חדות ראייה 1/60, ולאחר כישלון טיפול קודם או שהצלקת עצמה מהווה במרבית במקרים סיבה לדחיית האישור. אשמח מאוד לקבלת תשובה מפורטת. תודה רבה זה חשוב לי מאוד.

01/06/2015 | 09:22 | מאת: ד"ר הדס נוימן

יוסף שלום, שוב, זהו אינו פורום העוסק ב- AMD, אלא במחלות תורשתיות כגון רטיניטיס פיגמנטוזה. עליך לפנות לפורום מחלות רשתית. בכל מקרה, הטיפול בלוסנטיס אינו כלול בסל הבריאות. חלק מקופות החולים מאשרות הטיפול לאחר כשלון אבסטין - במידה ועדיין קיים נוזל שארישלא נספג עם הזרקות חוזרות. ניתן להפנות לקבלת אישור גם בנוכח צלקת עם נוזל. האישור תלוי כמובן בנהלי הקופה עצמה.

25/05/2015 | 23:12 | מאת: גולד מנדל

אני מטופל בהזרקות בשתי העיניים מזה חמש שנים ברמב"ם חיפה . בעין שמול 27 בעמים עד הים ובעין ימין 48 גם צילומים OCT 30 פעם ואולי ותר.. בעזרת הטיפולים אני רואה טוב. יש לי קטרקט בימין וזה מפריע מעת. האיים כדאי לי לטפל בקטרקט ? או להמתין כשה המצב יהיה חמור יותר . תודה מנדל.

28/05/2015 | 19:42 | מאת: ד"ר הדס נוימן

מנדל שלום, הפורום הנ''ל עוסק במחלות רשתית תורשתיות ניווניות ולא ב AMD (הפורום המתאים לך הוא מחלות רשתית). אני מציעה בכל מקרה להיוועץ עם הרופא המטפל באשר לחומרת הקטרקט ואם הוא הגורם לירידה בראיה או הקטרקט עצמו. באופן עקרוני אין מניעה ב- AMD מניתוח קטרקט עפ''י הצורך. בהצלחה

10/05/2015 | 00:39 | מאת: מוראד

עבור בדיקת ה ERG שלי התוצאות מצביעות על ROD CONE DYSTROPHY או NIGHT BLINDNESS אפשר מידע על מחלות אלה ,או האם יש למחלות אלה טיפולים שאפשר לפתור אותם

11/05/2015 | 21:30 | מאת: ד"ר הדס נוימן

מוראד שלום. בדיקת ה erg מעידה על ליקוי בתפקוד מערכת ה rods ההיקפית ברשתית, האחראית על ראיית לילה ויתכן גם ליקוי קל יותר בתפקוד ה cones, האחראים על ראיית יום. הועלתה אבחנה של עיוורון לילה מולד, שהינו בד''כ קבוע, מול דיסטרופיה, בה אופיניים גם ליקוי בשדה הראיה והחמרה בתלונות ובליקוי התפקודי במהלך השנים. על מנת להתקדם בבירור עליך לפנות לרופא העיניים המטפל ולהשלים בדיקת שדה ראיה, oct ואוטופלורוסנסיה. במידת הצורך הוא יכול להפנותך למרפאת העיניים בבית החולים לצורך הערכה ובירור גנטי מתאים.

21/05/2015 | 19:01 | מאת: מורד

תודה רבה על התשובה המפורטת הזאת ,הרופא ביקש הפניה ל OCT ושדה ראיה ו EOG אבל מה הסיכוי שיהיה פתרון לזה האם אני אמצא פתרון או שמחלות אלי לא יכולים לתקן ,רציתי לדעת גם אם כן יש לי נחיתות ב RODS ו CONES ברשתית ההיקפית האם רישיון הנהיגה שלי יושבת ? זה באמת מה שלא מצאתי לו תשובות באינטרנט אני נודה לך מאוד דר הדס על תשובות

23/05/2015 | 20:06 | מאת: ד"ר הדס נוימן

מורד שלום. כדאי להמתין לתוצאות הבירור על מנת להגיע לאבחנה המדויקת. הנושא מורכב ותלוי באבחנה, כאשר לרוב מדובר עדיין בשלבים מחקריים. לגבי רשיון הנהיגה, תלוי בחדות הראיה ובשדה הראיה. אני מציעה כי תתיעץ עם הרופא המטפל לאחר קבלת התשובות.

05/05/2015 | 17:06 | מאת: יאיר

שלום רב! האם יש קשר בין בצקת בעיניים לבין RP בבחור בן 25? כיצד ניתן לטפל בבצקת והאם זה עובר או שהמצב קבוע? תודה יאיר

07/05/2015 | 18:22 | מאת: ד"ר הדס נוימן

יאיר שלום. בצקת במרכז הרשתית יכולה בהחלט להופיע ברטיניטיס פיגמנטוזה (RP) ולגרום לירידה בראיה המרכזית. הטיפול המקובל במקרים אלו הוא טיפות עיניים או טיפול פומי במעכבי האנזים קרבוניק אנהידרז (כגון אזופט ואורמוקס). התגובה לטיפול משתנה בין אנשים. בחלקם הבצקת חולפת תחת טיפול , אולם תיתכן הישנות או העדר תגובה לטיפול. בברכה, דר נוימן

19/02/2015 | 22:48 | מאת: חיפאית

שלום , האם לבעיית סכיזיס יש איזשהו קשר משפחתי / תורשתי/גנטי ? מדובר על גבר שבשנות ה-50 שלו נתגלה שסובל מסכיזיס בשתי העיניים. לאחר מספר שנים של מעקב ללא טיפול, בעקבות אירוע של איבוד חלקי של שדה ראייה ועוד שינוי, עבר ניתוחי ויטרקטומיה ובעקבותיהם ניתוחי קטרקט , פלוס עוד כמה תיקוני לייזר בין לבין. בהמשך, יש כעת ממברנה ונמצא במעקב ובינתיים הוחלט שלא לגעת. אני שואלת על אפשרות של קשר תורשתי ,מכיוון שההורים שלו הם בני דודים - הכוונה: אמא שלו ואבא שלו הם ילדים של 2 אחיות. התשובה לא תעזור למצבו שלו, אבל אולי יש השלכות לילדיו? תודה!

21/02/2015 | 13:43 | מאת: ד"ר הדס נוימן

קיימת מחלה נדירה גנטית של הרשתית בשם x linked retinoschisis . זו מאותרת בזכרים בגיל מאד צעיר (בית ספר) בשל ליקוי בראיה מרכזית ומערבת בעיקר את מרכז הרשתית. מתאור המקרה, לא נראה כי כי מדובר בכך. אלא ברטינושכיזיס נרכש, הנפוץ הרבה יותר באוכלוסיה ומערב את היקף הרשתית.

21/02/2015 | 15:37 | מאת: חיפאית

כן, מדובר ברטינוסכיזיס שמערב את היקף הרשתית. כעת אני מבקשת לשאול האם במקרה כזה יש נטייה כלשהי לילדים לפתח בבגרותם, או בגיל העמידה, את אותה הבעיה? במיוחד לגבי בת עם קוצר ראייה, שמרכיבה משקפיים מגיל 10 לערך.