פורום האשה והרחם

הפורום עוסק בבריאות האישה והרחם; מומחי איה מדיקל ישמחו לענות על כל השאלות הקשורות במחלות גיניקולוגיות הקשורות לרחם, שחלות, חצוצרות, צוואר הרחם, אנדומטריוזיס. תפיסת העבודה של מומחי הפורום היא כי יש לעשות ולמצות כל טיפול אפשרי על מנת לשמור ולשמר את רחם האישה בכל מחיר. האינדיקציות המוחלטות לכריתת רחם הן גידולים סרטניים או טרום סרטניים של המערכת הרבייה, צניחות רחם בדרגת חומרה גבוהה, קרע של הרחם בלידה, דימום בלתי נשלט לאחר לידה והעדר תגובה לטיפולים שמרניים בבעיות שפירות. בעיות או מחלות אחרות ניתנות לטיפול בטכנולוגיות ובאמצעים אחרים. ולכן ראוי שהשיקולים לבחירת הטיפול המיטבי באישה יתחשבו ברצונה של האישה לשמור על רחמה. יש להציג בפני האישה את כל החלופות בהתאם לגילה, הרקע שלה וסגנון החיים שלה. לנשים שצפויות לעבור כריתת רחם, מומלץ לא להיחפז בקבלת החלטה על כריתת רחם, אם לא מדובר באינדיקציה דחופה או גידול סרטני, חלילה. שתפו את הרופא, שאלו שאלות נוקבות ואם אתן לא שקטות, פנו לקבלת חוות דעת שנייה. אל תהססו להתייעץ עם כל מי שיכול לסייע לכם לקבל חוות דעת מושכלת. למעבר לפורום לחצו כאן.
2008 הודעות
1940 תשובות מומחה

מנהלי פורום האשה והרחם

09/03/2006 | 19:06 | מאת: יעל

שלום רב! אני בת 48 ולפי בדיקות הורמונליות שעשיתי ניראה כי אני לקראת סיום המחזור. בזמן המחזור אני סובלת מכאבים קשים ביותר וכמו-כן יש לי שרירן בקוטר 17 מ"מ כבר כ-10 שנים. לאחרונה אובחנה ציסטה בשחלה בקוטר 27 מ"מ תקינה. רירית הרחם עבה. בשל דימום בין מחזורי שהופיע לאחר המחזור האחרון, הציעה לי הרופאה ליטול פרימולוט-נור. מאחר ואני קצת מסתייגת מנטילת תרופות, הוצע לי פרוגסטרון וגינלי. שאלותי הן: מאחר והדימום הופיע רק פעם אחת, לשם מה ניתן פרוגסטרון? האם הפרימולוט-נור והכדורים הווגינלים משיגים אותה תוצאה,והאם יש יתרון לאחד על השני? המינון שניתן לי לכדור הווגינלי הוא 200 מ"ג פעם ביום למשך כל החודש. (כך נירשם במרשם) ואולם היה נידמה לי כי הרופאה אמרה לי לקחת אותם רק במשך 10 ימים מאחר וקשה לי ליצור איתה קשר אודה לך באם תוכלי לעזור לי גםבשאלה זו. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה
11/03/2006 | 23:16 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך יעל כפי שציינת, השינוי בוסת קרוב לוודאי קשור בגילך ובשינויים הורמונליים האופיינים לגיל זה. אולם, אין לנו דרכי חיזוי טובים - אצל חלקינו המחזור נעלם כלא היה בבת אחת, ואצל חלקינו לאורך מספר שנים, ישנם "זיופים" כגון הדימום הבין מחזורי ממנו סבלת. השרירן שציינת של 17 ממ' אינו דורש טיפול, הממצא הציסטי שתיארת יכול להתאים למצב לאחר ביוץ, ויש צורך בשלב ראשון במעקב בלבד. השילשוב של רירית רחם עבה ודימום בין וסתי יכול לרמז על בניית יתר (היפרפלזיה) של רירית הרחם וקרוב לוודאי שזו הסיבה שהומלץ על פרוגסטרון. את הפרוגסטרון, בין אם תבחרי לקחת בצרוה פומית או וגינלית, קחי בשלב ראשון החל מעשרה ימים טרם הוסת הצפוייה, והגיעי לאחר הוסת לביקורת אצל הרופא/ה מטפלים, כולל על קול לעובי ריריתה רחם. בהצלחה דר' דליה אדמון

08/03/2006 | 18:10 | מאת: בתיה

אני בת 32 ויש לי מיומה בגודל של כ 6 ס"מ בתוך הרחם. אני כרגע מטופלת בגלולות שמונעות דימום במשך החודש, אך עדיין בזמן המחזור יש לי גלי דימומים מאד חזקים. הבנתי שהטיפול ב MRI לא מיועד עדיין לנשים שמתכננות ללדת, ולכן כנראה אצטרך להוציא את המיומה. נאמר לי גם שבגלל שהמיומה ממש בתוך הרחם, זה בכל מקרה יכול לגרום לבעיות בהריון. רציתי לדעת מה רמת הסיכון לרחם ולפריון בניתוח להוצאת המיומה (אולי יש צורך במומחה מיוחד?), והאם אולי יש פתרונות אחרים בעלי סיכון יותר נמוך. תודה

11/03/2006 | 23:12 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך בטרם אוכל לענות כראוי אשמח אם תעני לי על השאלות הבאות. ממתי ידוע על המיומה שלך והאם היא מראה סימני גדילה? האם במשך כל התקופה הינך מטופלת בגלולות או רק בתקופה האחרונה? האם את הרית בעבר? האם את יודעת מתי תרצי להרות? לבינתיים, לילה טוב דר' דליה אדמון

12/03/2006 | 10:30 | מאת: בתיה

ראשית, פרט חשוב ששכחתי לציין זה שאני רווקה ועדיין לא קיימתי יחסי מין וזו אחת הסיבות שלדעתי הכל נעשה יותר מורכב. אני יודעת על המיומה כחצי שנה (בעיקבות גלי דימומים קשים שהביאו אותי בשלב מסוים לאנמיה מאד רצינית). אני לא במעקב רציף של אולטרסאונד אך מהפעמים שעשיתי המיומה כן גדלה (אמרו לי שזה יכול להיות גם בהשפעת הגלולות). את הגלולות התחלתי לקחת בחודשים האחרונים בעקבות הדימומים (בהנחה שהדימום הוא יותר מסיבות הורמונליות), אבל לאחרונה נראה לי שהמיומה מהווה גורם יותר משמעותי לדימום (בעיקר בגלל שהגלולות אמנם מנעו את הדימום עד עכשיו במשך החודש, אך עדיין המחזור היה לא נורמלי ועם גלי דימומים קשים, וכרגע אני בסוף מחזור ולמרות הגלולות הדימום עדיין לא נפסק). היות ואני רווקה, עוד אין לי תוכניות ספציפיות להרות, אבל אני מקווה שזה יהיה בשנים הקרובות. תודה מראש בתיה

03/03/2006 | 02:26 | מאת: שרון

שמתי לב לתופעה מוזרה אצלי. נטלתי גלולות כדי להסדיר את המחזור שלי. אך הפסקתי, וכרגע הוא סדיר. מה שמדאיג אותי בעצם, כנראה בלי קשר לכל עניין הגלולות והסדירות במחזור, זה שמאז ומתמיד בזמן הווסת קיימות אצלי הפרשות שהן לא רק דימום, אלא גם מעין גושים דביקים כאלה. קטנים וגדולים. כמו קרישי דם.... הייתי רוצה לדעת בבקשה אם זה דבר טבעי שמתרחש אצל כל אחת בזמן המחזור, כתוצאה ממה זה? או שיש מקום לדאגה שקשורה בקרישי דם????

03/03/2006 | 16:29 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך שרון את מתארת תופעה שכיחה של דימום מלווה בקרישים. אין מדובר בתופעות מסוכנות של קרישיות יתר בדם . בתופעות של קרישיות יתר מדובר בקרישה בתוך כלי דם - כאן מדובר בקרישים הנפלטים מן הרחם יחדיו עם הדימום. במידה ומדובר בקרישים קטנים או מעטים אין מקום לדאגה. במדיה ומדובר בקרישים רבים, גדולים, או באם הינך סובלת מאנמיה - יש בכך עשות דלימום מוגבר. אזי מומלץ לחפש את הסיבה בבדיקה ובעל קול - יתכן ופיתחת מיומה או פוליפ שגורמים לתופעה זו. רצוי שתשלימי בדיקה אצלרופא/ה מטפלים וכך תדעי מה מצבך. בהתאם לממצאים נשמח לייעץ לך על הצורך בטיפול, אם בכלל בברכה דר' דליה אדמון

02/03/2006 | 07:06 | מאת: angel

פשוט יש לי נפיחויות באיזור הרחם...וארבע שנים שאיני מקבלת מחזור. הרופא אומר שהכל בסדר,אך אני מרגישה ממש נפוחה בבטן התחתונה. הוא טוען שזוהי הרגשה מדומה..ואני ממש מתוסכלת מזה.

03/03/2006 | 16:11 | מאת: ד"ר דליה אדמון

לא ברור לי מדוע בגיל 27 אינך מקבלת מחזור מזה 4 שנים. האם תוכלי לספר על הבירור ההורמונלי שעברת - אולי נבין יותר ונוכל לייעץ ביתר הצלחה דרד דליה אדמון

01/03/2006 | 17:14 | מאת: שרית

שלום, אני בת 26.5 רווקה. וסבלתי מכאבי בטן מס' שנים, עד שהוחלט לטפל בי עם דפופרוברה. אני לוקחת דפו כבר מעל ל-3 שנים.. והכל טוב ויפה..ממש גן עדן. אין מחזור והכי חשוב אין כאבי בטן. השאלה היא האם מומלץ להשתמש בזה כל כך הרבה זמן ואילו השפעות תהיינה בעתיד אם בכלל? הרופא שלי לא ממליץ להפסיק, אלא בדיוק להיפך. והייתי רוצה לקבל מידע לגבי אנדומטריוזיס. כי כנראה שזה מה שיש לי. אשמח לתשובה מהירה. שרית.

לקריאה נוספת והעמקה
01/03/2006 | 23:17 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שרית שלום - בתאריך 9/3 בשביא - יום עיון על אנדומטריוזיס כנסי לאתר של בית חולים שיבא וחפשי בהצלחה דר' דליה אדמון

02/03/2006 | 08:58 | מאת: שרית

אני מודה לך..רשמתי לי.. ולגבי הדפו..יש מידע?

28/02/2006 | 22:03 | מאת: angel

היי, שוב פעם... לפני שאפרט....מהן ההשלכות של ניתוח כריתת רחם?האם קיימים סיכונים כלשהם? אמח לשמוע ממך שוב angel

01/03/2006 | 23:15 | מאת: ד"ר דליה אדמון

מלאכית יקרה אמנם כריתת רחם הינו ניתוח יומיומי בכל מחלקה גינקולוגית בארץ ובעולם, אולם אין ניתוח ללא סיבוכים וסיכונים. ההרדמה עצמה מלווה בסיכון, ייתכן דימום או יזהום ובמקרים נדירים פגיעה פנימית באיברים שכנים. עבודה אחת שפורסמה השנה אף מראה כי הפקת הפעילות השחלתית והופעת גיל המעבר מקדימים בשלוש שנים אצל נשים שעברו כריתת רחם. בקיצור, לא חגיגה - ולאו דווקא מה שאת צריכה בשלב זה בחייך את עדיין חייבת לי תשובה יותר מפורטת מדוע את רוצה להיפטר מרחמך, אפילו אם לך תוכניות לגביו. התוסתן איננו הכרחי לחיינו, אולם מרבית האנושות לא מבקשת הלוציאו אלא לאחר שהוא "עושה צרות" וישנה דלקת של התוספתן לילה טוב

28/02/2006 | 17:38 | מאת: dimdim

שלום! חברה שלי סובלת ממיומה ברחם בגודל x6.7 x5.9x 5 ס"ם. היא בת 20 ולא עברה הריון. המיומה מראה סימני גדילה. השאלות שלי הן: 1- האם אפשר לבצע טיפול MRI ומה הסיכויים להכנס להריון לאחר הסרת המאומה? 2- מה הוא תווך המחירים בארץ לאזרחית לא ישראלית ללא ביטוח בקופת חולים? 3- האם יש עוד דרכי טיפול המאפשרות להכנס להריון לאחר ההסרה? תודה רבה לכולכם!!!

לקריאה נוספת והעמקה
01/03/2006 | 23:12 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום רב לך אכן, בחורה בת 20 בודואי המומה מול התמודדות שכזו בשלב כה מוקדם בחייה. אם אכן, מדובר במיומה שממשיכה לגדול, אין מנוס מהתערבות כלשהיא. נכון להיום, האפשרות של טיפול בעל קול ממוקד תחת הנחיית MRI , אינה מהווה אופציה. למרות הסבירות הרבה שפתרון זה יהווה אחד מהפתרונות המובילים לנשים כגון חברתך, צעירות, המעוניינות שלא לעבור כירורגיה ברחם, נכון להיום טרם הסתיים מחקר הבטיחות לגבי טיפול זה. כיום טיפול זה מוצע לנשים שמעוניינות להרות בשנה הקרובה במסגרת קבוצת מחקר. באם מחקר זה יסתיים כצפוי, נוכל להציע גם לשנים כמו חברתך טיפול לא פולשני ללא כירורגיה. באשר לעלויות - איני יודעת לענות לך. נסי לפנות לארגון /עמותת רופאים למען אזרחים זרים - באם לא תקבלי מענה - פני שנית וננסה לברר בהחלט ניתן להרות וללדת לאחר כריתת מיומה - יש נסיון רב שנים רבות עם ניתוחים מסוג זה שיהיה לחברתך בהצלחה במידה והמיומה אינה גדלה המליצי לה להשאר קשובה לעיתונות ולברר מפעם לפעם במרכז לטכנולוגיות מתקדמות אם הסתיים מחקר פריון וישנה א]שרות להציע טיפול זה לציבור הרחב

27/02/2006 | 18:37 | מאת: אילנית א.

שלום אני בת 46 לפני כחודש נתגלה אצלי מיומה בגודל 13 ס"מ בבדיקת אולטרה סאונד נמצא אצלי רחם מוגדל שבוע 17 . המחזור החודשי אורך כ10 ימים עם דימום חזק בימים הראשונים המלצת הרופאים כריתת רחם עם השחלות . רמת ההומוגלובין אצלי 8.2 כמובן שאני חוששת מהניתוח ומההשלכות לאחר הניתוח אני פונה אליכם אם יש דרך אחרת לטיפול אנה ספרו לי .קראתי על לפרוסקופיה מה זה ?כמו כן קראתי באתר על ד"ר דוד יוחאי מי הוא ואיך אפשר ליצור איתו קשר . בבקשה מכל מי שיכולה לעזור לי אודה לכם מאוד

לקריאה נוספת והעמקה
28/02/2006 | 05:59 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אילנית שלום רב כה טבעי שהשינויים הקורים בגופך מעוררים חששות וחרדות. כמו כן, באם ההמוגלובין שלך עדיין סביב 8 - את רחוקה ממיטבך ומהכוחות התמודדות הרגילים שלך. ללא קשר לדרך טיפול בו תבחרי, עלייך להתחיל תכשירי ברזל בקפידה רבה לשם תיקון ההמוגלובין. כמו כן רצוי שתתייעצי עם רופא/ה מטפלים על אפשרות של טיפול בזמן הוסת הקרובה בתרופה הקרוייה הקסהקפרון המקטינה את כמות הדימום בזמן הוסת. קיימות היום אופציות רבות לטיפול ברחם שרירני. על הכירורגיה הקלאסית של כריתת רחם כבר דווח לך על ידי רופא מטפל. בחלק מהקרים בהם בוחרים בכירורגיה ניתן בהחלט לבצע ניתוח ללא פתיחת בטן - לפרוסקופיה. ניתן לטפל בשרירנים ללא ניתוח וללא הרדמה בהצלחה על ידי על קול ממוקד - טכנולוגיה חדשנית המתבצעת במרכז רפואי על שם שיבא בהצלחה רבה. בחלק מהמקרים, כאשר רוצים להמנע מכירורגיה, ניתן לטפל על יד צינטור של כלי הדם של המיומה. אנו מזמינים אותך למרפאת המיומות במרכז לטכנולוגיות מתקמדות במרכז הרפואי על שם שיבא - תוכלי לקבל מידע על כל האופציות הכיוררגיות והלא כירורגיות וקח לעשות החלטה מושכלת על דרך הטיפול העדיף עבורך בהצלחה דר' דליה אדמון

27/02/2006 | 17:12 | מאת: ימית

שלום רב, בבדיקת CT בטן שעשיתי נרשם: הרחם אינו מוגדל אולם קיים רושם למיומה אקזופיטית קטנה עם הסתיידות בתוכה היוצאת מהדופן הקדמי של הרחם בקוטר כ-2 ס"מ. מרקם גרמי - סקוליאזיס. אודה לכם אם תסבירו לי במילים פשוטת במה מדובר והאם זו בעיה שמחייבת טיפול. עלי לציין כי אני בת 58 שנה. בתודה מראש, ימית.

28/02/2006 | 05:53 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך ימית הממצא המתואר מתאים למיומה שכבר עברה תהליכי התכווצות וניוון . בהתחשב בגילך, והמצה ההורמונלי של המנופאוזה, והעדר גירוי אסטרוגני, ניתן להתייחס למיומה זו כ"לא פעילה". בגודל הקטן שתואר, ובמצב "לא פעיל" ממצא זה אינו דורש כל התערבות. כל טוב דר' דליה אדמון

27/02/2006 | 14:08 | מאת: דואגתתתתתת

דר' דלי אדמון צהריים טובים בבקשה עזרי לי. אימי עברה לפני כשבועיים כריתת רחם אתמול הגיעו תוצאות הפטלוגיה המנתח זימן אותה והסביר לה כי אין לה ממה לחשוש ואין לה ממה לדאוג הוא התייעץ עם אונקולוג ופטולוג שאמר לה שאין לה ממה לחשוש. נמצאה בשחלה אחת גידול גבולי. הרופא טוען שאין ממה לדאוג וגם האונקולוג שקרא את הפטלוגיה וגם האונקולוג אמרו שאין צורך באיזה שהו המשך טיפול והמנתח הצהיר בפניה כי היא יכולה להיות רגועה ואין לה ממה לחשוש. ורק להיות במעקב כל חצי שנה US בטן וכי היום זהו אפילו לא נחשב גידול ויש לזה שם אחר כי מבחינתם זהו איננו גידול וכי אין מה לדאוג במיוחד כי הוצא כל הרחם והצוואר. וכי הטיפול היחיד לזה הוא להוציא וזה גם כך הוצא ולא מהסיבה הזו לפני הניתוח לא ידעו על זה כלל.(הניתוח עקב צניחה דרגה3, רחם ושלפוחית). בבקשה הסבר מה זה מה היה? והאם באמת ניתן להיות רגועים?

לקריאה נוספת והעמקה
28/02/2006 | 06:02 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך דואגת ראשית, בעיקרון, לא מקובל היום להסתיר מידע או למסור מידע בלתי מדוייק - כך שסביר שמה שאמרו לך - כך הדבר ולפיכך אין מקום לדאגה. אולם ברור ומובן שמדור זה אינו מהווה תחליף לשיחה עם הרופא המטפל. כמו כן, מבלי לדעת פרטים מדוייקים על התשובה הפתולוגית כמובן לא אוכל להביע דיעה. בשאלות אלו רצוי לפנות למדור לאונקו-גינקולגויה או אונקולוגיה - עם פרטים מלאים מהתשובה הפתולוגית רפואה שלמה דר' דליה אדמון

26/02/2006 | 20:40 | מאת: angel

שלום רב... ברצוני לדעת האם יכול הגניקולוג לכרות לי את הרחם אם אפנה אליו בבקשה זו...אני בת 27 ואיני רוצה להביא ילדים בעתיד...ואני נחושה בדעתי זו כבר שנים. אשמח לתשותך angel

28/02/2006 | 05:50 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך הכל אפשרי והקו המנחה בימינו - רצונך - כבודך. יחד עם זאת, אנאהסבירי לנו קצת יותר - אף אם אינך רוצה ילדים - למה את מעוניינת בכריתת רחם דר' דליה אדמון

28/02/2006 | 06:38 | מאת: angel

לפני שאפרט....מהן ההשלכות של ניתוח כריתת רחם?האם קיימים סיכונים כלשהם? אמח לשמוע ממך שוב angel

26/02/2006 | 19:57 | מאת: אנה

לד"ר שלום. לפני כ-3 חודשים עברתי גרידה עקב עובר שלא התפתח (הריון שלישי אחרי שני לידות רגילות). אני בת 30. לפני ההריון הייתי אמורה לעבור לפרוסקופיה עקב כאבי בטן כרוניים שהתחילו לאחר לידה 2. בגרידה הרופא אבחן מיומה גדולה. חזרתי לרופא מטפל והוא המליץ לקחת גלולות יסמין במשך 3 חודשים ברציפות ללא הפסקה של 7 ימים בגלל שהוא נוסע לחו"ל ויחזור רק ביוני והוא זה שיבצע את הלפרוסקופיה. זה גם אמור להקל על כאבי המחזור (כמובן שלא יהיה מחזור במשך 3 חודשים אם לא אעשה הפסקה). האם זה בריא לקחת גלולות בלי הפסקה? האם זה יכול לגרום לבעיות פוריות בעתיד?

לקריאה נוספת והעמקה
28/02/2006 | 06:06 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אין כל בעיה עם תקופה של מספר חודשים לקיחה רציפה של גלולות ואין לכך כל השפעה לרעה על פוריות העתיד אני מציעה שתנצלי תקופה זו להגיע אלינו למרכז לטכנולוגיות מתקדמות לקבלת הסבר מלא על כל האופציות שעומדות בפניך לטיפול, כולל אוםציות לא כירורגיות בברכה דר' דליה אדמון

24/02/2006 | 21:58 | מאת: 1518

נימאס לי כל כמה זמן תמיד אחרי קיום יחסי מין מיד שורף לי. סליחה על הבורות. האים חייב להיתקלח אחרי כל קיום יחסים עים בעלי. כי זה מפריע לי. פשוט סמתי לב שאים אני לא רוחצת אחרי רחיצה של קיום יחסי מין. ישר שורף לי. דרך אגב אבל אני שמתי לב שרק אחרי שבעלי מסיים לקיים יחסים מתחיל השורף ומגרד. למרות שרופא נשים בדק כמה פעמים לפני חן היה פיטריות קיבלתי טיפול. עבר וחוזר על עצמו.ועכשיו אין דלקת לא בשתן. אז ממה זה תעזרו לי.אפילו עים לקטופיל מישתמשת. מה צריך לעשות שלא ישרוף לי וגירוי בפות ואדום. ואפילו גירוי אדום מהשפיכה. מזה הדבר הזה. כי אני מקבלת הרבה תרופות וגם הם מחלישים את מערכת החיסון זה טיפול כימי.

לקריאה נוספת והעמקה
25/02/2006 | 16:44 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אמנם כאן פורום מיומות - ולא כאן את אמורה לחפש תשובה - אולם לבינתיים ננסה לשלוח קצת מזור כמובן שהנכון ביותר שתשובי לרופאך, לבדיקה כעת, כאשר אדום וצורב, להערכה חוזרת. באם האבחנה עדיים אינה ברורה, היות והתלונות חודזרות אנא בקשי הפנייה לבדיקה הנקראית וולוסקופיה - בה מסתכלים על איזור מפתח העריה והנרתיק בעזרת מיקרוסקופ. אני מקווה שבדיקה זו תיתן לך את התשובה ובהתאם את המזור. לבינתיים, על מנת לחזק את המערכת החיסונית בכלל, ועל מנת לעזור לך להמנע מפטריות בנרתיק - החלי בשימוש קבוע בפרוביוטיק - תוסף מזון שיעזור לגוף להתגונן. בזמן הצריבה תנסי אם תזכי לבהרגעב בזכות ג'ל פמינה בהצלחה דר' דליה אדמון

24/02/2006 | 13:01 | מאת: הילה

המון תודה שוב..

25/02/2006 | 16:40 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אנא צרי קשר לטלפון של מזכירות המרכז 5305275 או 5277 וקבעי תור. בהצלחה דר' דליה אדמון

23/02/2006 | 19:18 | מאת: אני

אימי עברה כריתת רחם לפני שבועיים. האם לאחר כריתה מלאה עם צוואר וטפולות אמורות להפסיק תופעות גיל המעבר והאם יש איזו בדיקה שהיא צריכה לעבור כל הזמן למעקב. (כמו כל אישה)?

23/02/2006 | 23:32 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אני מקווה שאמך מתאוששת בהצלחה תופעות גיל המעבר לא אמורות להיות מושפעות מנוכחות או אי נוכחות הרחם. תופעות גיל המעבר נובעות מירידה ברמות האסטרוגן כתוצאה מהפסקה בפעילות השחלות. במקרים בהם כורתים את השחלות בנלווה לניתוח כריתת רחם תיתכן הופעה של תופעות גיל מעבר. דר' דליה אדמון

שלום לכולן, אשמח לעזרתכן.. "אין חכם כבעל ניסיון" -ומהניסיון שלכן חברות הפורום (לטוב ולרע) אני רוצה להפיק וללמוד. אני כותבת הודעה זו בשמה של אמי , כאשר תהיינה תשובות -אני אתן לה לקרוא אותן... אמי בת 43 , אשר בעקבות כאבי בטן חזקים מאד מאד ודימומים רבים ללא הפסקה (כחודשיים) גילו שיש לה מיומות ברחם. בהמלצת רופא הוצע לה לעבור ניתוח לכריתת רחם. כמובן, שהתחלנו לבדוק ולקרוא הרבה מאמרים..כתבות והמלצות. * קראנו אודות שיטת האולטראסאונד -החלטנו לא לעשות אותה כיוון שאין וודאות להסרה מוחלטת אלא רק למזעור גודלה של המיומה. * קראנו אודות ה"לפרוסקופיה" ,ואף קראנו על אישה אחת שעשתה את זה והיא מאד מרוצה ומציעה לא לרוץ ולבצע כריתת רחם! * קראנו גם שעדיף לכרות את הרחם ולא לנסות שיטות צדדיות... 1) מכל המאמרים והכתבות יצאנו רק מבולבלים ומרוב דובים לא רואים יער. אנחנו רוצים את הטוב ביותר לאמא שלנו. אני יודעת שזה מאד אינדוידואלי..ולכל מטופלת מתאים משהו אחר...אבל מה מתאים לאמא שלי? מי יכול להגיד לה את זה? איך אני יכולה לדעת שהרופא שמציע לה X או Y--באמת מציע לה משהו טוב?? (וכאן אני ממש מבקשת את עזרכתן! כל מי שעברה / שמעה /מכירה--בבקשה תמליצו לי! ו-כן !! אני כן מבקשת שמות ספציפיים של רופאים!! אני ממש מבקשת כי מרוב דובים אנחנו לא רואים יער!! 2) איזה בית חולים מומלץ? 3)איזה שיטה מומלצת? 4) אמא שלי סובלת מעודף משקל ולחץ דם גבוה מאד (אני מציינת את זה כי אולי זה ישפיע על המלצתכם. ) ---לא כדאי לחכות עד להורדת המקשל ואז לבצע כריתה או ניתוח ? אני בהחלט צריכה המלצות...כמה שיותר...דוגמאות מנשים שעברו ניתוח תתקבלנה בשמחה רבה (-: כמו שכולכן יודעות (לכל אחת מכן יש אמא! אם היא בחיים ואם לא-היא קיימת!! )--אמא יש רק אחת !! ולאמא רוצים את הטוב ביותר!! אני אשמח אם תעזרו לי למצוא את הטוב ביותר לאמא שלי!! המון תודה, הילה

לקריאה נוספת והעמקה
23/02/2006 | 11:18 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לכולן ואף להילה. כולכן מוזמנות לענות להילה ולשתף אותה בנסיונכן הילה אני מזמינה את אמך להגיע להתייעצות במרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי על שם שיבא לקבלת מידע מלא על כל האופציות לטיפול בשרירנים בהצלחה דר' דליה אדמון

24/02/2006 | 13:02 | מאת: הילה

תודה לך, אפשר לקבל בבקשה מספר טלפון של המרכז?

היי הילה. אני מבינה את הלחץ והפחד והדאגה שכולכם שרויים בו. אימי שתהיה לי רק בריאה עברה כריתת רחם לפני כשבועיים. היא עברה זו בגלל רחם ושק שתן נפולים , בריחת שתן וכו'. הניתוח שלה היה מורכב כי ביצעו בו מס' תהליכים. כריתת רחם, צוואר רחם שחלות וחצוצרות והרמה וקיבוע של שלפוחית השתן. וכל זאת עשו ללא פתח אלד הכל בניתוח וגינלי( כן כן הכל מלמטה ללא פתח. עידכנת כי אמך סובלת מעודף משקל חלק בלתי נפרד מהניתוח הינו ההרדמה ובניתוח זה לא חייבת הרדמה מלאה אלא חלקית _אפידורל). אומנם ברוב המקרים גם אצל אימי הוסיפו גם כללית אך עדינה במינון נמוך. אני מאוד ממליצה על דר' יוחאי דוד הוא מנתח באסותא, כמו שאת יודעת אסותא הוא בית-חולים קטן מחלקות קטנות ויחס אישי לכל חולה(לכל חולה אחות לאותו החדר) חצי החלמה היא המיקום. אני מאחלת לך ולאימך בהצלחה ואל תדאגו זהו ניתוח מאוד שיגרתי והמחקר שאת עושה הוא חכם מאוד, כמו כולנו בעידן המודרני הפתיחת בטן היא סבל נוראי למנותחת ובוגינלי הכאבים סבירים אני הייתי 3 ימים איתה בביה"ח . הכי חשטב החלמה מהירה והמון המון בהצלחה . אם תרצי פרטים נוספים תכתבי אלינו וגם אימי וגם אני נענה על הכל. ב ה צ ל ח ה , המון ב י ר א ו ת!!!!!!!

תודה. הרופא שהמלצת לי עליו נחשב לרופא טוב מקצועית או שההמצה הינה על רופא אדיב ועדין?

21/02/2006 | 20:25 | מאת: רחל דן

שאלה דחופה כתוצאה מהפסקת המחזור בגיל 50 החלה אצלי בעיית שינה קשה שאינה קשורה לעצבנות ניסיתי מלוטנין והוא עזר לכמה חודשים ושוב הבעייה חזרה הגניקולוג המליץ על הורמונים אוורל קונטי כיוון שיש לי רחם שרירנית שאלתי אם ההורמונים עלולים לגרום למיומות לגדול שוב?

22/02/2006 | 07:33 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אינסומניה - קשיי הרדמות ושינה - יכולה להוות פגיעה אמיתית באיכות חיים ויש אכן לשקול באהדה כל טיפול שיכול לסייע. אמנם, תלונה זו יכולה לאפיין את גיל המעבר, אך יכולים להיות לה גורמים רבים אחרים. חקר האינסומניה עדיים בחיתולין ועדיין יש לנו פתרונות מעטים. טיפול הורמונאלי יוכל לסייע בחלק מהמקרים ומהווה אף "מבחן אבחנתי" לגורם לקשיי שינה. באם זה עוזר - אכן הסיבה הורמונאלית. באם לא - יש לחפש גורמים נוספים. מתן הורמונים אכן עשוי לגרום למיחת שרירנים, אולם אינו חייב. באם הסבל שלך אמיתי, ואין סיבה אחרת לאסור עליך לקחת הורמונים, דומני שעדיף שתנסי, לתקופה קצרה לפחות, תוך מעקב תכוף הן של בדיקה ידנית והן של על קול לאחר צמיחת המיומות. היות ובאינסומניה - לעתים אבחון הגורם בפני עצמה מוריד רמות מתח ומאפשר שיפור, אף אם תגלי שהבעיה הורמונאלית ותיאלצי להפסיק את הטיפול ההרומונלי בשל צמיחת שרירנים, עדיין תצאי נשכרת. באם לא תמצאי פתרון אחר - ותיאלצי להמשיך בטיפול הורמונאלי והמיומות אכן תגדלנה - את מוזמנת למרכז לטכנולוגיות מתקדמות לקבלת הסבר מלא על אופציה אמבולטורית לא פולשנית לא כירורגית לטיפול בשרירנים לילה טוב דר' דליה אדמון

20/02/2006 | 22:39 | מאת: שולה

שלום רב! האם מיומות ברחם יכולות לגרום לכאבי רגליים

22/02/2006 | 07:27 | מאת: ד"ר דליה אדמון

מגוון התלונות שיכולות להיות מושפעות מנוכחות מיומות ברחם לעתים מפתיע. באם המיומה לוחצת לכוון של מעבר עתבוב לרגליים או מפריעה לניקוז ורידי תקגין - כן מיומות יכולות לתרום לכאבי רגליים. תשובה יותר מושכלת לשאלה זו תוכלי לקבל מרופא/ה מטפלים בהתאם לבדיקתך, גודל ומיקום שרירנים. תדעי שהרבה הפניות לרופא נשים מגיעים מאורטופדים בהצלחה דר' דליה אדמון

20/02/2006 | 18:35 | מאת: לילוש

דר' אדמון דליה קודם כל תודה רבה רבה על התשובה המהירה והיחס,את ממש נהדרת וטוב שיש לעיתים בשעת לחץ אל מי לפנות. המחזורים שלי הינם סדירים ומגיעים תודה לאל בכל חודש. ההריון הקודם היה הפתעה הגיע תוך חודשיים בהפתעה מלאה. לכן האם את מאמינה שב"ה הריון הבא גם לא יהיה בעייתי? מהוא בכלל הריון מולרי? מאיזה סיבות זה קורה? יש קשר בין הריון מולרי ושחלות פליצסטיות? ומדוע יש חודשים עם הרבה זקיקים ? תודה רבה רבה לך

לקריאה נוספת והעמקה
22/02/2006 | 07:25 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך ליילוש שמחה שיכולתי לעזור ומעט להרגיע. על פי מה שסיפרת לא צפויים לך קשיים מיוחדים להרות בעתיד. אני מזכירה לך כי עליך להיות במעקב בשל המולה ואסור לך להרות שנית בטרם קבלת אישור ומעקב של לפחות חצי שנה ולעתים שנה. הריון מולארי הינו הריון עם התפתחות בלתי תקינה בשליה ובמקרים נדירים יכול להתפתח לאחר מכם גידול של רירית הרחם ולכן המעקב כה חשוב. שמחתי לעזור לך אולם שאר שאלותיחך יותר מתאימים לפורום הריון או פריון תודה לאל עם מיומות אינך נאלצת להתמודד בהצלחה דר' דליה אדמון

19/02/2006 | 10:28 | מאת: הילה

שלום רב, אני בת 22 וסובלת מזה כשנתיים מכאבים עזים באזור הבטן התחתונה. הכאבים מופיעים בעיקר לאחר קיום יחסי מין עם בעלי.הכאבים גורמים לבטן להתנפח ונמשכים כעשר דקות. לאחרונה הכאבים נהיו לעיתים קרובות יותר.ידוע לי כי יש לי שרירן באזור החיצוני של דופן הרחם.אינני יודעת ממה נובעים הכאבים והגניקולוגית אומרת לי שהכל אצלי תקין.אודה לך המון אם תוכל/י לסייע לי באבחון הבעיה. בברכה, הילה.

20/02/2006 | 00:00 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך הילה התלונות שתיארת נשמעים כנובעים ממערכת היעכול. באם הרופאה שלך שדבדקה אותך אינה מוצאת הסבר גינקולוגי, רצוי להשלים בירור של מערכת העיכול - דרך מומחה/ית לגסטרו.הזכרת המצאות של מיומה אולם לא הזכרת את גודלה - אם תרצי תפרטי דר' דליה אדמון

18/02/2006 | 14:55 | מאת: לחוצהההההה

אם נקלטתי להריון בפעם קודמת ללא כל סיוע בדרך טבעית ולבסוף ביצעתי גרידא עקב הריון מולרי. האם יכול להיות מצב כזה ושחלות פוליצסטיות והאם נקלטתי בעבר לבד האם יכולות להתעורר בעיות או שאם זה קרה לבד אז אין ממה לחשוש. ז"א שאלתי היא אם נקלטתי לבד בדרך טבעית להריון זה אומר שהכל תקין ואין את תסמונת השחלות הפוליצסטיות? (באחד הUS הגניקולוג שלי שאל אותי אם הריון היה לבד וטבעי כי הוא מבחין בכמות קצת גדוה של זקיקים) אך אם בפעם שעברה הכל היה טבעי אני יכולה להסיר דאגה מליבי????

לקריאה נוספת והעמקה
18/02/2006 | 20:08 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך לחוצה אחד הגורמים לאי פריון , שלא ניתן למדוד אותו, ושטרם ניתן עליו הדעת בצורה מספקת - הינו - לחץ. אז אנא, תרגיעי מעט. תוכלי באם תרצי, להתייעץ עם עמיתתי לפורום, דר' רשל זהר-קדוש בעניין זה. באשר לסיכוייך להריון טבעי - באם הרית בעבר תוך פרק זמן סביר (להזכירך יתכן ויקח עד שנה בטרם נגדירך חלילה כ"אי פריון", סביר שתצליחי שנית. אולם אם מחזוריך אינם סדירים כלל ומרוחקים מאד, יתכן ורצוי לקבל מעט עזרה. עדיף שתתייעצי עם רופאך האישי בברכה ובהצלחה דר' דליה אדמון

19/02/2006 | 13:16 | מאת: לחוצההההה

דר' אדמון דליה קודם כל תודה רבה רבה על התשובה המהירה והיחס,את ממש נהדרת וטוב שיש לעיתים בשעת לחץ אל מי לפנות. המחזורים שלי הינם סדירים ומגיעים תודה לאל בכל חודש. ההריון הקודם היה הפתעה הגיע תוך חודשיים בהפתעה מלאה. לכן האם את מאמינה שב"ה הריון הבא גם לא יהיה בעייתי? מהוא בכלל הריון מולרי? מאיזה סיבות זה קורה? יש קשר בין הריון מולרי ושחלות פליצסטיות? ומדוע יש חודשים עם הרבה זקיקים ? תודה רבה רבה לך

16/02/2006 | 20:10 | מאת: דדואגתתתת

אימי כשבוע לאח כריתת רחם וטפולות וגינלית והרמה של שלפוחית השתן ע"י תפירת סרט. יציאות השתן והכיבה תקינות. אך התעוררה לפני יומיים בעייה והיא כאבים נוראיים בזמן יציאה מהכיבה. בכל פעם שהיא יוצאת מהכיבה זה מלווה בדם. אין לה דימומיםרק בנתינת צ ואה. וכמו-כן יש לה כאבים בצד אחד של הישבן ובאותו צד גם הכאבים הפנימים. כאילו יש לה אבן בצינורית של הצואה. מה יכול להיות פשר הכאבים הללו שכאילו הינם בעצם של הישבן מעט מעל פי הטבעת ומים חמים באמבטיה מרגיעים את הכאב מה יכול להיות פשר הכאב????? בבקה תשובה דחופה ובהולה האם ז יכול להיות משהו מאוד בעייתי

16/02/2006 | 21:25 | מאת: צוות האתר
אם מדובר בכאבים דחופים יש לפנות לרופא
17/02/2006 | 00:10 | מאת: ד"ר דליה אדמון

דואגת שלום רב, כפי שאנו לך מצוות האתר - המענה אינו בא להחליף בדיקת רופא. באם אמך סובלת כעת מכאבים חריפים או מדימום פעיל רצוי שתבדק. באם יש לך קשר ישיר למנתח ראוי להתייעץ איתו/ה ולא - יש לפנות למיון (בתיאום עם מוקד רפואי של הקופת חולים שלך להסדרת ההפנייה/התחייבות). בהצלחה דר' דליה אדמון

16/02/2006 | 19:36 | מאת: לילוש

דר' אדמון שלום רב, אינני ודעת אם אני בפורום המתאים אך תשובתך הן כ"כ אכפתיות שהחלטתי לנסות. ב- 15/9/05 עברתי הפלה יזומה עקב התפתחות הריון מולרי. המולה הייתה שלמה. לאחר מכן עברתי מעקב בדיקות בטא ומיד חלה ירידה אומנם לא מיד 1.2 אך 7 , 5 , 2.3, 2.3, 2.2, ואז ב- 1/12 1.2. כמה זמן אני אמורה להמתין עד ההריון הבא ב"ה. אשמח לתשובתך המהירה

לקריאה נוספת והעמקה
17/02/2006 | 00:13 | מאת: ד"ר דליה אדמון

לילוש שלום רב אני מצטערת וכבר מאחלת לך הריון הבא מוצלח. מצויין שערכי הביטא כבר שליליים. עליך להבדק אצל רופא מטפל ובאם אכן התשובה מהגרידה מהבדיקה הפתולוגית במעבדה מראה על מולה - תהיי במעקב "מרפאת מולות" ץ מקובל להמנע מהריון כשנה - אולם הנחיות מדוייקות בהתאם לנתונים האישיים שלך והתשובה הפתולוגית בהצלחה דר' דליה אדמון

16/02/2006 | 18:53 | מאת: חלווה

בהמשך למה שכתבת לי בנוגע למחקר - אני לא מעוניינת לקחת חלק במחקר אלא מעוניינת להגיע לבדיקה שעליה סיפרת לי שדרכה רואים אם תהיינה בעיות בכניסה להריון והיכן המיומות בדיוק יושבותתודה רבה על התגובות המהירות שלך . שבת שלום.

17/02/2006 | 00:16 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך חלווה אני מבינה כי את מתעניינת בהיסטרוסקופיה - בקשי לכך הפנייה מהרופא המטפל שלך . באם תתקלי בקושי כעת את ידועת מה לבקש. במידה ותזדקקי לטיפול כירורגי אני מציעה לך שוב לבוא לשמוע על כל האפשרויות במרפאה של המרכז לטכנולוגיות מתקדמות. בברכה דר' דליה אדמון

16/02/2006 | 12:16 | מאת: רומי

שלום, נתגלה לי פצע בצוואר הרחם, רופא הנשים טען כי ייתכן והכאבים שאני חשה בצד ימין קשורים לעיכול או לשתן. נאמר לחזור לביקורת עוד חצי שנה בעניין הפצע. האם לא נדרש טיפול לפצע פרט לנרות? האם זה תקין לחכות חצי שנה לביקורת כאשר יש כאבים חוזרים ונשנים, מעין דקירות פנימיות באיזור הרחם בצד ימין? מה עלי לעשות? תודה רומי

לקריאה נוספת והעמקה
17/02/2006 | 00:18 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך רומי באן בוצעה בדיקת פאפ ובדיקת קולפוסקופיה במידה ולא רצוי לדון עם הרופא שלך על ביצוע בדיקות אלו שיתנו יותר מידע על "הפצע". באשר לכאבים שמקורם אינו ברור אם אין הסבר בבדיקה גינקולגוית ראוי לחזור לרופא משפחה ולדון בבירור דרכי עיכול או דרכי השתן. בהצלחה דר' דליה אדמון

15/02/2006 | 23:51 | מאת: עליזה

שלום אני נשואה +4 ילדים בת 43 עם היסטוריה רפואית . אסטמה ,בנוסף לפני 14 שנים חליתי בהוצקין קיבלתי כימותרפיה ,ואפילו ילדתי בת מקסימה לאחר המחלה.היום אני בריאה. עד לפני 3 חודשים הייתי עם התקן רגיל עקב כאבים בבטן התחתונה הרופא המליץ לי להוציא את ההתקן , ובאמת פסקו הכאבים. היום אני רוצה להשתמש בהתקן מירנה . רופא אחד אמר לי לא בגלל שאני מעשנה סיגריות ובגלל ההסטוריה שלי . ורופאה אחר המליץ בחום במיוחד בגגל שיש לי רחם שרירני. כעת אני בדילמה בדקתי באינטרנט, ולא ראיתי שום התיחסות לנשים מעשנות ולמירנה. אנא תנו לי תשובה מה הכי טוב ? (אגב קונדומים זה לא מסתדר לי אני לא שקטה עם זה) תודה.

16/02/2006 | 02:03 | מאת: ד"ר דליה אדמון

על סמך הידוע לנו היום איני רואה סיבה שתמנעי משימוש בהתקן מסוג מירנה.בהצלחה דר' דליה אדמון

אני ניגשת למרפאה שלכם ?אני שייכת לקופת חולים כללית . מה אני צריכה לעשות כדי להגיע לבדיקה או טיפול ?אשמח לתשובה מהירה .

שלום לך חלווה התקשרי למרכז לטכנולוגיות מתקדמות בשיבא - 03-5305275 ובקשי תור למרפאת מיומות - צייני מחקר פריון - ותוזמני למרפאה. היות ובשלב זה תקבלי רק מידע על פרויקט מחקרי - אין כל צורך בהתחייבות מקופת חולים בהצלחה דר' דליה אדמון

15/02/2006 | 21:49 | מאת: לי

שלום רב אני בת 14 ועד היום לא קיבלתי מחזור האם אני צריכה להתחיל לדאוג ומה לעשות?

16/02/2006 | 02:00 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך לי את לא צריכה לעשות דבר ואינך צריכה לחשוש - יתכן כי עד גיל 16 לא תקבלי את הוסת הראשונה. לא כולן מקבלות באותו גיל וזה נחשב נורמלי ותקין. בהצלחה דליה אדמון

15/02/2006 | 07:11 | מאת: חנה

שלום וברכה אתמול ביקרתי ביקור שגרתי (אחת לחצי שנה לערך) אצל רופא הנשים שלי, הוא גילה לי 2 ציסטות, אמר לי לא להלחץ, אחת בגודל של בערך 3*2 והשנייה יותר קטנה בצד השני. שלח אותי לעשות בדיקות דם , כמו כן לאולטראסאונד תלת מימד ולחזור אליו עם התשובות. מה אומרות לגבי הציסטות? כמו כן האם ההמלצה שלו מספקת? מחכה לתשובה מהירה (אני בלחץ) בתודה מראש חנה

לקריאה נוספת והעמקה
16/02/2006 | 01:58 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך חנה אין כל סיבה בשלב זה לחרדה. מרבית הממצאים הציסטיים בשחלה שפירים, ובדיקה בודדת עם ממצאים ציסטיים קטנים(כן, המימדים שתיארת קטנים!) אינה בהכרח ממצא פתולוגי שדורש התערבות. נכון מאד פעל רופאך כאשר ביקש קודם לקבל הבהרה של הממצאים על ידי על קול מדוייק יותר ובדיקות דם. לא ציינת את גילך, אשר כמובן משנה לגבי פירוש ממעות הממצאים. אנא כתבי לפחות את גילך והיסטוריה גינקולוגית דר' דליה אדמון

16/02/2006 | 07:02 | מאת: חנה

שלום לך ד"ר דליה אדמון קודם כל אני מודה לך על התשובה המהירה. לגבי גילי , אני בת 53,( נשואה + 3. בני הקטן בן 22.) בדרך כלל אני בריאה אין לי בעיות גניקולוגיות, מזה 17 שנה אני נבדקת כמעט כל חצי שנה אצל הרופא שלי. לפני כ - 8 חודשים הייתה לי ציסטה קטנטנה , הרופא אמר שהיא נעלמה. יש לי טבעת (שכחתי את שמה)שמשחררת חומר מסוים, היה לי דימומים קצת ארוכים במחזור. טבעת זו ממש הצילה אותי. אין לי גלי חום, בדיקות ההורמונים לפני כשנה וחצי היו גבוליות מאוד. גם פאפ טסט וגם ממוגרפיה אני עושה בזמן. זהו למעשה מה שיש לי לספר עלי. האם תשובתך שונה כרגע לגבי שאלתי הראשונה? בתודה מראש חנה

14/02/2006 | 22:20 | מאת: אופירה

שלום, אשמח לדעת מהי מיומה אינטרמורלית ברחם, ומהו מימצא היפואקוגני צלול בשחלה. תודה

14/02/2006 | 23:42 | מאת: דר' דליה אדמון

שלום לך אופירה מיומה אינטרהמוראלית הינה מיומה המצויה בדופן הרחם ואינה בולטת לחלל הרחם או כלפי חוץ. מיומות מסוג זה לרוב יוצרות תסמינים קליניים רק כאשר הן יחסית גדולות. ממצא היפואקוגני צלול בשחלה - יתכן ומדובר בציסטה "פונקציונלית" הנובעצת מהםעילות ההורמונלית הסדירה רצוי לחזור על על קול וגינלי לאחר הוסת הבאה ולראות אם הממצא עדיין מודגם בשחלה בהצלחה דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 18:55 | מאת: חלווה

אני בת 26 נשואה כחצי שנה , אנו מתכננים בקרוב לנסות להכנס להריון ,הפסקתי עם גלולות האורטוסיקלן שלקחתי במשך למעלה מ8 שנים לפני כחודשיים , בינתיים קיבלתי מחזור מאוד מוזר כעבור 38 ימים המחזור היה דימום חום קל ביותר במשך יום וחצי . יש לי רחם שרירני ומספר מיומות . שאלתי והפחד העיקרי שלי הוא האם יש מצב לבעיות בכניסה להריון ?האם כדאי שאנסה כבר עכשיו ולא אחכה כדי שלא יהיו לי בעיות ואז אתחיל בטיפולים ארוכים ? אני כל כך חוששת מהפלות או מאי פריון עקב המיומות ובמיוחד מכיוון שאני מעונינת במשפחה גדולה והפחד שלי הוא שהמיומות יגדלו ויהרסו כל סיכוי לכך ...אשמח לעזרה ...אני ממש חשה במצוקה . תודה .

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2006 | 23:38 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך חלווה נפלא שהחלטתם לנסות להרות ואנו מאחלים לך הצלחה רבה. רחם שרירני עשוי, אך אינו חייב, להפריע הן בעת כניסה להריון והן במהלך הריון. רצוי להבדק בדיקה גינקולוגית ובדיקת על קול להעריך את גודל ומיקום המיומות ותוכלי בהתאם לקבל ייעוץ הולם. אני מציעה כי גיעי למרכז לטכנולוגיות מתקדמות בתל השומר לקבלת ייעוץ. במידה ויש צורך בהתערבות - יתכן שתוכלי להשתלב במחקר המבתצע כעת לגבי טיפול בעל קול ממוקד בנשים המעוניינות להרות וללדת בקרוב בהצלחה דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 09:32 | מאת: שרונה

שלום לאחר הלידה(לפני שנה) יצאו לי כתמי לידה חומים מתחת לעיניים. לאחר כתק' הם עברו לי במידה מסוימת ולאחרונה לאחר שהתחלתי להשתמש בגינרה אני שמה לב שהם חזרו לי. השאלה שלי היא האם באמת הגלולות גרמו לזה והאם יש טיפול? תודה שרונה

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2006 | 23:31 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך שרונה שינוי פיגמנטציה יכולים לנבוע משינויים הורמונליים בהיון ובעתצ שימוש בגלולות. באם את חשה כי חל שינוי ראוי לשתדוני עם הרופא/ה שלך על בחירת אמצעי המניעה במידה ותרצי עוד ייעוץ מפורום של דוקטורס, אנא פני לפורום של אמצעי מניעה כל טוב דר' דליה אדמון

13/02/2006 | 19:05 | מאת: קרן

היי יש לי שאלה שקשורה לבתי בת ה-16, אך תחילה עלי לספר על עצמי. אני בת 43 עברתי כריתת רחם בגיל 27 במהלך ניתוח קיסרית בו נולדה בתי היחידה. יש לי עוד שתי אחיות ודודה שהיו\יש להן מיומות כבר בגיל צעיר. כיום בתי בת 16 , סובלת מהשמנת יתר ושחלות פוליצסטיות. בעקבות דימומים חריפים וווסת לא סדירה (ממש הפסקות של ימים ספורים בין הווסתות פחות משבוע) הגיעה בחודש האחרון לאשפוז בבי"ח. שם הומלץ לנו להתחיל טיפול בגלולות בשם אורטאסיקלן. שאלתי היא האם הטיפול ההורמונלי ע"י מתן גלולות לא יכול לגרום ליצירת מיומות בגילה הצעיר? שהרי היא נמצאת בסיכוי גבוהה עקב הקשר הגנטי. שאלה נוספת היא: כיום היא לאחר מחזור ראשון של נטילת הגלולות. את הווסת היא הייתה לקבל כשבוע לאחר סיום נטילת הגלולת (לפי הסברי הרופא)ואז שבוע לאחר מכן ברגע שמקבלת שוב פעם להתחיל ליטול גלולות. אך בכ"ז ביום שבו סיימה ליטול את הגלולות היא קיבלה וסת האם זה תקין? ומתי היא צריכה להתחיל לקחת את הגלולות ברגע שהווסת מתחילה או שבוע לאחר סיום נטילת הגלולות? בתודה מראש קרן

14/02/2006 | 00:43 | מאת: ד"ר דליה אדמון

קרן שלום אני מנסה לתאר את הכאב של אבדן רחם בגיל 27, ואיני מצליחה, ואני מתארת לי כמה בתך היחידה יקרה ללבך. אנו לא יודעים למעשה את תבנית התורשה של רחם שרירני, אולם אנו עדים לכך שיש סיכון יתר להתפתחות מיומות בהתאם להיסטוריה המשפחתית. למרות זאת, הסיכויים לכך בגיל 16 נמוכים ביותר. כמו כן, בנכוחות שחלות פוליציסטיות, השמנת יתר, דימומים חריפים ואי סדירות, אכן הטיפול המומלץ הינו בגלולות, ואורטוציקלן היא בחירה מצויינת למקרים כגון אלה. רצוי לעקוב תחילה כל מספר חודשים בעל קול, אולם קרוב לוודאי שלא יחול שינוי בשלב זה בגודל הרחם. כרגע יש לבתך סבל ופגיעה מתבנית הדימום שנובע מהעדר ביוץ על רקע שחלות פוליציסטיות - וראשית יש לטפל בכך. בהמשך בהתאם לתגובה גלולות ניתן יהיה להחליט על הטיפול העדיף באשר לדרך נטילת הגלולות - בחודש הראשון החל מהיום הראשון לוסת, בהמשך מתחילים גלולות שבוע מסיום חבילה קודמת. הוסת יכולה הלופיע מיד עם סיום החבילה או כעבור מספר ימים. כל עוד היא מופיעה בטרם סיום 7 ימים מחבילה קודמת וחידוש חבילה - זה מספק כתבי לנו באם כריתת הרחם שעברת הייתה על רקע מיומות או סיבה אחרת - בנו כי נותחת לאחר לידה אולם ספרי לנו יותר לילה טוב דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 10:47 | מאת: קרן

היי תודה על תשובתך המהירה ועל ההתעניינות. כריתת החרם הייתה במהלך הניתוח הקיסרי בו נולדה בתי , אז המיומה הייתה ממש גדולה כמעט בגודל העובר אף אחד מהרופאים לא האמין שאסיים את ההריון ואלד. ההסבר שקיבלתי היה דימום יתר,.- זה היה עבורי שוק מוחלט !!!!!!!!! שתי שאלות נוספות לי לגבי בתי היא שאפילו כיום לאחר חודש של נטילת הגלולות יש לה דימומים חזקים מאוד וכאבים שלא היו מעולם בזמן הווסת. 1. מדוע הכאבים החזקים? (יתכן שעד עתה הרחם לא התכווץ בעקבות הביוצים החוזרים דבר שמסביר את העדר הכאב בזמנו. ובגלל הורמונים כעת הרחם כן מתכווץ ולכן יש כאבים) 2. האם ההורמונים לא היו אמורים להשפיע בסיבוב הראשון כך שכעת לא תיסבול מדימומים חריפים? וכמה זמן בממוצע ההורמונים מתאזנים בגוף בעקבות נטילת הגלולה אורטוסיקלן? בתודה בראש, קרן לילה טוב

13/02/2006 | 16:11 | מאת: גילה

אתמול אחרי בדיקת פיפל, השאירו אותי עם הדילמה. האם להשאר עם המיומה או לעבור ניתוח להוצאת הרחם. אני בת 51 ולפני שנה כשהגעתי מוכנה לניתוח, הציעה לי הרופאה בבית החולים שלא לעשות את הניתוח . היום אחרי שנה כשהיו לי רק שני ארועים: דימומים במשך התקופה. אתמול הגעתי שוב מוכנה לניתוח ושוב עומדתי בפני ההחלטה כן ניתוח לא ניתוח. הנימוקים : שאני בת 51 וממילא הוסת עומד להגמר. היום אני אחרי 20 יום רצופים של דימומים . האלטרנטיבה המוצעת כאן לא הובאה בפני כלל. היכן ניתן לעבור את הסרת המיומות באולטרסאונד? אודה לך על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2006 | 00:33 | מאת: ד"ר דליה אדמון

גילה שלום להסיר מיומות באופן מוחלט ניתן רק על ידי כירורגיה, אולם להקטינן באופן משמעותי והלקל על הסימפטומים ניתן בהחלט ללא התערבות כירורגית. למרות שאת מציינת שהגעת "מוכנה להנתח" , ניתן בהחלט להבין שאת מעוניינת בלדוק אפשרויות אחרות. כתבי לי מעט על גודל הרחם, ומהידוע לך על מיקום המיומות וגודלן ואשמח לייעץ לך באם הטכנולוגיות החדשות המוצעות כיום יכולות לעזור לך לבינתיים, היות ואת מדממת כבר 20 יום - בצעי דרך רופאת המשפחה ספירת דם, ובאם תמשיכי לדמם פני לרופא.ת נשים שלך לקבלת טיפול תרופתי בהצלחה דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 10:10 | מאת: הסרת מיומות -גילה

תודה לך ד"ר אדמון על תשובתך. לגבי ספירת הדם שלי יש לי המוגלובין 10.4 ואני לוקחת ברזל ומשתדלת לאכול מאכלים עתירי ברזל. ירקות ירוקים, כבד ועוד. גודל המיומות : יש לי שתי מיומות בגודל 21 29, ו34 34, רירית דקה דחוקה ע"י השרירנים. השרירנים לא גדלו במשך השנה מאז הבדיקה הקודמת. ותוצאות הגרידה מלפני שנה לא מראות ממצאים פתולוגיים. בבדיקת הפיפל הוסבר לי כי אין אינדקציה רפואית חד משמעית לניתוח כריתה. וברור שאני מעדיפה שלא לעבור כריתת רחם. האם בגילי יש צורך בכך? ממילא הוסת די נגמר לי. נכון להיום אני מדממת 21 יום ומאתמול יש האטה בדימומים. חוץ מזה אני אשה בריאה אין לי רגישויות לתרופות ואני מחכה לתשובת בדיקת הפיפל. אשמח לקבל את המלצתך תודה- גילה

12/02/2006 | 14:36 | מאת: מרגלית

שלום , איני יודעת אם אני נמצאת בפורום הנכון , בכל אופן בעיתי היא : כאשר אני מתחילה לתת שתן אני חשה בכאבים ,אמנם לא כאבים חזקים אבל כאבים שלא אמורים להיות שם. בבדיקת שתן כללית ותרבית לא היו ממצאים(בכללית נמצאו מעט מאוד תאי דם אדומים ורופא המשפחה אמר שזה ללא ממצא).נראה שמקום הכאבים בבטן התחתונה מצד שמאל קרוב לקן המיפשעה. ברצוני לציין שלפני כ 7 חודשים עברתי ניתוח של כריתת רחם(לא מלאה) בלפרוסקופיה. אודה על היתיחסות והכוונה.

13/02/2006 | 10:16 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך מרגלית התלונות שאת מאתרת בכל זאת יכולות לנבוע מדלקת בדרכי השתן. בשלב ראשון הייתי חוזרת על שתן לכללית ותרבית - לעתים בבדיקה חוזרת כן מתגלה דלקת. באם אין דלקת והתלונות נמשכות - רצוי לבצע בדיקת על קול של הכליות לשלילת אבן בדרכי השתןא ו הפרעה מכאנית כלשהיא. בהתחשב בזמן הרב שעבר מאז כריתת הרחם, לא סביר כי מדובר בבעיה הנובעת מהניתוח, אולם במידה והעל קול תקין, זה ישלול בסבירות גבוהה בעיה מכאנית. במדיהוהתלונות יימשכו אמליץ על חוות דעת אורולוגית בברכה דר' דליה אדמון

12/02/2006 | 12:22 | מאת: אילת

יש לי התקן מסוג מירנה במשך חמש וחצי שנים. לפי הזמן צריך להוציא אותו אך אני והגניקולוגית שלי מתלבטות אם להכניס התקן חדש. אני בת ארבעים ותשע, מאז שהותקנה המירנה אין לי דימום, ולפי בדיקות הדם אני עדיין יכולה להיכנס להריון. האם יש למירנה תכונות חיוביות נוספות שיכולות לעזור לי בעתיד לבוא לכשאכנס לגיל המעבר שבגללן כדאי לי לשלם את הכסף ולהתקין לעוד חמש שנים נוספות? האם יש בעיה בהשארת המירנה עוד כמה חודשים?

13/02/2006 | 10:13 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אכן קיימת התלבטות באשר להשארת התקן במקומו בגילאים בהן הסבירות להריון כבר נמוכה ביותר. המירנה אמנם יועדה לחמש שנים, אולם בתום חמש שנים, יתכן הפסקה בהשפעתה ההורמונאלית - היות ומראש החומר ":תוכנן" לשחרור איטי משך 5 שנים של פרוגסטרון, אך ההרכב המכאני של ההתקן יכול להמשיך כמו כל התקן אחר. בגיל 49, אצל מטופלות שלי, לאחר שאנו שוקלות יחדיו את הנתונים, במקרה של התקן "ללא בעיות" על פי רוב סביר בעיניי לא להחליף התקן. למרות הירידה ביעילות ההתקן - לאור הירידה בפריון שלנו הנשים בגילאים אלו, סביר להסתפק בהתקן הקיים. מרבית הסיבוכים/זיהומים קורים סביב התקנה והוצאה של התקן, ולכן במקרה של התקן ללא כל בעיות של זיהומים/הפרשות/דימומים - ניתן שלא להחליף. באשר לשאלתך לגבי היתרון במירנה חדשה - גיל המעבר מלווה לעתים בארועים של דימומים לא סדירים, לתעים בארועים של דימומים קשים. שימוש במירנה "חדשה" יגן עליך מתופעות אלו. במידה ותזדקקי לטיפול הורמונלי תחליפי תוכלי להסתפק בטיפול אסטרוגני בלבד. לשיקולך יחד עם רופאה מטפלת בהצלחה דר' דליה אדמון

11/02/2006 | 19:08 | מאת: דנה

ד"ר אדמון שלום, את המקור היחידי שאני יכולה לשאול את השאלה המביכה שיש לי.. (שמצביעה על בורות שלי) האם לאחר ניתוח כריתת רחם צריך להמשיך לעשות בדיקת פאפ? תודה, דנה

12/02/2006 | 06:58 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך דנה אין שאלות מביכות ואם פעם היו, בעידן האינטרנט, שיסמיק המסך - מה איכפת לך. באשר לשאלתך - התושבה פשוטה - באם עברת כריתת רחם שלמה - כולל צוואר הרחם - אין שום צורך בפאפ - היות ופאפ בודק את צוואר הרחם. במידה ועברת כריתה תת שלמה של הרחם - כלומר ללא הצוואר - יש להמשיך כרגיל בביצוע בדיקות פאפ שגרתיות. הרופא/ה המנתחים שלך היו אמורים להסביר לך איזה ניתוח עברת. במידה ולא ברור, כל גינקולוג/ית יוכל בעת בדיקתך לראות באם צוואר הרחם נכרת או לא ולייעץ לך בהתאם כל טוב דר' דליה אדמון

08/04/2006 | 16:14 | מאת: טלי

האם ההוראה, להימנע לאחר ניתוח כריתת רחם, מנשיאת משאות כבדים כמו:דליי מים, סלי קניות, ילדים ותינוקות, היא רק לתקופה של 6 שבועות? מדובר בכריתת רחם ביטנית(ללא שחלות או, חצוצרות) האם לאחר החלמה במשך 6 שבועות ניצן לחזור לפעילות מלאה (כולל הרמת חפצים) האם עלולות להיות מגבלות כלשהן?

11/02/2006 | 17:00 | מאת: ג'ניה

שלום לד"ר דליה אדמון! קודם כול תודה על תגובתך המהירה!!! מדובר במקרה של בדיקה שיגרתית(הרופאה טוענת כי מיומה גדלה בהשוואה למצב לפני שנה). אין שום תלונות על כאבים, אין דימומים.(יש איזה נתון 49\47 מאחר וקרובת משפחה שלי שמעה על כל מיני טכנולוגיות חדשות אשר בשימוש בארץ, היא החליטה לבדוק את האופציה לדיעה נוספת ואולי (אם יש צורך ) ניתוח. תודה רבה על רצונך לעזור. P.Sפורסם לאחרונה כי נפתח סניף של אסותא בחיפה, האם כדאי לפנות לשם

13/02/2006 | 10:07 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך ג'ניה קרובת המשפחה שלך בהחלט מתעדכנת , וכיום יש הגיון רב בלפנות לבירור האפשרויות טיפול השונות בטרם התפתחות סימפטומים ההופכים את הטיפול לדחוף. בחלק מהמקרים חסרי התסמינים אמנם אין צורך בטיפול אולם בחלקם ניתן לחזות כי בסבירות גובהה יהיה צורך בטיפול עתידי. במקרים שכאלו רצוי לדון בכל האופציות הטיפוליות עוד בטרם הופעת התסמינים. אני מציעה שהקרובת משפחה שלך תקבע תור למרכז לטכנולוגיות מקתדמות בתל השומר - 5305275 - ותגיע לקבלת ייעוץ על כל האופציות הכירורגיות והלא כירוגיות שעומדים בפניה. המחיר לבדיקה במרפאה הינו 278 שקלים גם לתיירת. כל טוב דר' דליה אדמון

10/02/2006 | 23:37 | מאת: ג'ניה

שלום לד"ר דליה אדמון! קרובת משפחה שלי מחו"ל פנתה אליי עם מספר שאלות, הייתי מאוד רוצה לקבל תשובתך. יש לה מיומה ומיקומה :ליד גבעול של כלי דם.(קרובת משפחה שלי בת 42),רופא מיקומית המליצה לה לערוך ניתוח לפני שמיומה תגדל ואז זה יהיה יותר מסובך.כמו כן היא המליצה לה על תרופות שיכולים להקטין את המיומה. קרובת משפחה יכולה להגיע לישראל: 1. איפה ניתן באופן פרטי לבצע איבחון ולהחליט על אופן פעולה? 2. האם זה דחוף לטפל בזה? 3. איך ניתן לברר על המחיר? 4.קיימים בידי נתונים גודל רחם:55\88\65 תודה מראש

11/02/2006 | 11:44 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך על מנת לענות לך על מידת הדחיפות מאד יעזור אם תכתבי לנו באם הקרובת משפחה שלך סובלת/מתלוננת לגבי תועפות כלשהם או שמדובר בממצא מקרי בעת בדיקה שגרתית. כמו כן האם ידוע לה על גודל המיומה שלפי התאיור שמסרת הינו נפרד מגוף הרחם בינתיים נברר לך פרטים היכן תוכל להבדק ומהי העלות שבת שלום דר' דליה אדמון

09/02/2006 | 22:10 | מאת: ניצן

שלום ד"ר דליה אדמון, היום בתוכנית של אודטה הופיע רופא נשים אשר המליץ בחום על התקן תוך ריחמי בשם מירנה - המיועד בעיקר ומתאים לנשים עם מיומות כמובן שלא רק. 1. אשמח אם תוכלי לפרט 2. אני מועמדת לניתוח כריתת רחם וברצוני לדעת האם זהו פתרון אלטרנטיבי לניתוח? - בשל מיומה בקוטר של 10 ס"מ כפי שכתבתי לך בעבר בפורום זה. אודה לך על תשובתך. ניצן.

09/02/2006 | 23:04 | מאת: ד"ר דליה אדמון

ניצן שלום כפי שכתבתי לך ישנם כיום מספר פתרונות חלופיים לכריתת רחם. אני שוב מזמינה אותך לקבוע תור למרכז לטכנולוןגיות מתקדמות לשיבא למרפאת מיומות לקבלת פרטים מלאים על כל החלופות היכולות להתאים לך. התקן תוך רחמי מסוג מירנה, יכול לאפשר בחלק מהקרים, המנעות מהתערבות כירורגית, בעיקר כאשר האינדיקציה לכירורגיה הינו דימומים קשים. מסיבה זו, אף זכתה להכלל בסל הבריאות, במקרים של נשים מעל גיל 45 הסבולות מדימומים רחמיים קשים. בינתיים, אם כי את כותבת שאת מועמדת לניתוח, איני חושבת שאת שלמה עם בחירתך, ונדמה לי שאף אם תגיעי לבסוף לניתוח, כדאי שזה יהיה רק לאחר שתחקריא ת כל האפשרויות שעומדות לרשותך בהצלחה דר' דליה אדמון

09/02/2006 | 21:19 | מאת: סמדר

שלום רב, בת 34 כ - 10 חודשים אחרי ניתוח לפרוטומניה להוצאת מיומה בקוטר8 ס"מ שהיתה מחוברת לרחם בגבעול עשיר בכלי דם. יש לציין שההחלמה שלי היתה מהירה והכל היה תקין. לפני הניתוח ניסיתי 4 הזרעות שלא צלחו, ואחרי הניתוח 2 הפריות שכשלו. האם יתכן נזק לרחם בעקבות הניתוח? האם הרחם עדיין צריך להתאושש בגלל שאולי המיומה "שאבה" מהרחם המון דם ולכן חייב זמן התאוששות? לפני הניתוח ניסיתי קרוב לשני וחצי להרות ועכשיו מנסה שוב אחרי הניתוח בהפסקה מהטיפולים לשלושה חודשיים, כדי לנקות את הגוף מההורמונים של הטיפולים. מה הסיכויים שלי להרות? יש לציין מחזור סדיר ובדיקת זרע ברמה סבירה. האם ישנה בדיקה נוספת שאני חייבת לעבור על מנת לגלות בעיה נתסרת? לפני שאני מנסה טיפול נוסף ? האם הסטרוסקופיה אבחנתית בשלב זה הכרחי או צילום רחם? יש לציין שצילום רחם והסטרוסקופיה אבחנתית ביצעתי לפני הניתוח והכל היה תקין. האם ניתן לבצע שוב? תודה מראש וסלחה על המ גילה. סמדר.

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2006 | 22:56 | מאת: ד"ר דליה אדמון

סמדר שלום רב היות ואתמתארת מיומה שלא הייתה בגוף הרחם אלא על גבעול, קרוב לוודאי שזו לא הייתה סיבת אי הפריון. בכל מקרה של טיפולי פריון שאינם מצליחים, יש להעריך מחדש את כל הנתונים בחיפוש הגורם הנסתר שאולי תורם תרומה נוספת לאי פריון. באם ההיסטרטסוקופיה הייתה תקינה בטרם ה ניתוח והיות והניתוח לא עירב כדבריך את גוף הרחם עצמו, דומני שיאן צורך להתחיל דווקא בהיסטרוסקופיה/צילום רחם. בשאר השאלות אנא פני לפורום פריון ואני מאחלת לך כי בקרוב תגיעי לפורום הריון ולידה דר' דליה אדמון

10/02/2006 | 10:38 | מאת: סמדר

לד"ר אדמון. תודה על תשובתך, מכאן אני מסיקה שאין צורך בהסטרוסקופיה אבחנתית או צילום רחם אחרי הניתוח, על מנת לשלוש בעיה במידה וישנה? תודה וסוף שבוע נעים. סמדר.

09/02/2006 | 17:45 | מאת: אירית

שלום! מהי מחלת מיומה ומה הסיבות הנגרמת למחלה הזו?

09/02/2006 | 22:50 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אירית שלום לך מדובר בגידול שפיר של שריר הרחם שהינו נפוץ ביותר ויכול לנוע בין גוגל של 1 סמ' ועלתצים להגיע עד 15-20 סמ'. בהתאם לגודל ומיקום המיומה יכולים כן או לא להיות סימפטומים נלויים. את מוזמנת להכנס לאתר מיומות של בית חולים שיבא וכמו כן את מוזמנת לערב יוקד לנושא שמפורסם בפורום

07/02/2006 | 14:37 | מאת: אנונימית

שלום,בשבוע 21 להריון הפלתי לאחר שכנראה אני סובלת מאי ספיקת צוואר הרחם.בעבר היו לי 2 הפלות יזומות וזאת היתה לא מרצוני.השאלה היא האם היה צורך להפנות אותי לבדיקה מקיפה של צוואר הרחם ע"י הרופא נשים שלי שהיה מודע להפלות שעשיתי כדי למנוע הפלה ? האם נכון הדסר שלא היתה שום אפשרות לדעת שאני סובלת מזה עד שקוראת הפלה? אני רק רוצ הלדעת האם היתה לרופא נשים שלי איזשהי אפשרות למנוע את ההפלה אולי אפילו ע"י בדיקות ווגינאליות בשבועות הראשונים להריון,דבר שהוא לא ביצע כלל?

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2006 | 00:38 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אנונימית ראשית, צר לי ובטוחני כי לכל הקוראות על החוייה הקשה שעברת. המניעה של הפלות של השליש השני הנובעות מאי ספיקה של צוואר הרחם נותרה בעינה כאחת האתגרים הקשים ברפואת נשים . עד היום אין בדיקה אבחנתית חד משמעית של אי ספיקה של צוואר הרחם וישנם ויכוחים רבים על הריטריונים לאבחון וטיפול. אמנם שני הםלות יזומות מהוות גורם סיכון להלפה שכזאת, אך כמובן נשים רבות עם היסטוריה כמו שלך ממשיכות בהריון בהצלחה עד למועד ואפילו עד שבוע 42. במקרים של אבחון אי ספיקה של צוואר הרחם מבצעים תפירה כירורגית של צוואר הרחם בסיום השליש הראשון של ההריון. תהליך זה בפני עצמו לעתים מעורר התכווצויות, דימום, ופתח לזיהום. לעתים כאשר אשה שעברה תפירה של צוואר הרחם מפילה איננו יודעים לענות באם מדובר ב"למרות התפר" או "בגלל התפר". בכל מקרה, לאחר שתתאוששי קלות, ובטרם תתכני את ההריון הבא, רצוי להשלים הערכה של חלל הרחם והצוואר על ידי צילום רחם או היסטרוסקופיה. בהריון הבא, בין אם תעברי תפר צווארי או לא, בהתאם למה שתחליטי יחד עם רופא/ה מטפל/ת, תעברי עמקב תכוף של צוואר הרחם במיוחד בשליש השני מקווה שתכתבי לנו פה בעוד שנה על לידה מוצלחת בהצלחה דר' דליה אדמון

12/02/2006 | 00:54 | מאת: רשל זהר-קדוש

לאנונימית ,שלום רב פנית אומנם עם שאלה בנושא מניעת ההפלה אך לאחר שקראתי את מכתבך רציתי להתייחס גם להיבט הנפשי של הסיפור שלך. הפלה היא ברוב המקרים חוויה לא פשוטה וכשמדובר בהפלה שלא מרצונך אני מתארת לעצמי שהמצב די מורכב ולהערכתי די טראומטי. קורה לפעמים שאירוע נוסף מזכיר את האירוע הקודם ו"מעורר" את הכאב או את הכעס. בנוסף הפלה טבעית בשבוע 21 גם ללא חוויות קשות בעבר גורמת לעתים לתחושת אובדן ובמקרים מסוימים לרגשות אשם או לכעס על מי שנתפס כאחראי לאירוע. במידה ואת חשה רגשות מסוג זה כדי לדבר על כך ולא לשמור אותם בלב. האם יכלת לשוחח עם בן זוגך על הנושא? גם הוא שותף לתחושת האובדן ולא פעם בני זוג נמנעים מלשתף אחד את השני במה שעובר עליהם ושומרים על שתיקה על מנת לא לעורר את הכאב. יכול להיות שמערכת היחסים שלכם אפשרה לך לחלוק אתו את הרגשות והמחשבות אבל אם לא עשית זאת עד היום אני ממליצה לפתוח את הנושא עם בן זוגך. בכל מקרה אנחנו כאן לכל שאלה שתרצי להפנות אלינו. דר' רשל זהר-קדוש רופאה פסיכיאטרית

06/02/2006 | 19:32 | מאת: אורנה

אני בת 52 וסובלת במשך שנים מדימומים בלתי פוסקים.טופלתי בDOPHASTIN וכן נעשתה היסטרוסקופיה ניתוחית ללא שום שיפור. אני שוקלת לעבור ABLATION ואודה לבם מאד אם תספקו חוות דעת וכן המלצות לאור ניסיון עם מטופלות שעברו את הטיפול בחום לרירית הרחם. אודה לנשים שעברו זאת לשתף אותי בחוויה בתודה דחוף

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2006 | 00:32 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אורנה הטיפול של הרס רירית בחום הינו טיפול מקובל, המבוצע יום יום במחלקות שונות. במידה ומדובר בחלל רחם ללא עוותים חריגים (מממיומה הבולטת לחלל או מפוליפ) , ואת זאת על פי רוב שוללים בעל קול טרם הפעולה, ישנו סיכויי הצלחה גדולים. מדובר בפעולה קצרה, עם התאוששות מהירה, עם תוצאות טובות מאד, במידה וקמפידים על בחירה נכונה של המטופלות. כמובן שאם ישנן פתולוגיותא חרות ברחם, כגון שרירנים גדולים, לא צפוי שתהני מההקלה הצפוייה, ויתכן וטיפולים אחרים מתאימים לך בצורה טובה יותר לבינתיים בהצלחה דר' דליה אדמון

06/02/2006 | 19:26 | מאת: אורנה

לקריאה נוספת והעמקה
25/07/2008 | 07:33 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום אורנה שלחי את שאלתך ונשמח להתייחס

06/02/2006 | 18:49 | מאת: אור

היי , תחילה תודה על התשובה. כתבתי לפני כשבוע וקיבלתי תשובה ע"י דר' אדמון אני עונה בהמשך לשאלתך. אין לי כרגע תוכניות להכנס להריון אינני נשואה (וללא בן זוג קבוע ) קשה לי לקבל את הרעיון של הבאת ילד מחוץ למסגרת הנישואין אני יודעת מה ההשלכות של מחשבה זו, (לאחותי ילדה אחת מפונדקאית, אני מקווה שלא אגיע למצב זה.) אמסור לך שוב פעם את המימדים של המיומות "שלי" : 10.5 * 8.5 סובסרוזית דופן קידמי קרקעית הרחם 5 סובסרוזית בדופן הקידמי , 3.5 אינטראמורלית דופן קידמי. הבנתי מהרופא המיעץ שהמיומה הקטנה יותר מריעה את הפרוגנוזה. וגורמת לו לדאגות אבל לבינתיים אין פגיעה ברחם עצמו והוא משומר במידה וארצה להכנס להריון בזמן הקרוב. השאלה היא מה עדיף להוציא את המיומות כרגע או להמתין ולהמשיך לעקוב. ואם אני יוציא אותן כמה זמן יחלוף עד שהן ישובו? ומה הסיכונים במידה ולא אנותח? אני זוכרת שגם לאחר שאחיות שלי נותחו המיומות חזרו, וטיפול הורמונלי הניב תוצאות לא רצויות כך שאני אפילו לא שוקלת זאת אשמח לשמוע את חוות דעתך באתר. תודה אור.

09/02/2006 | 00:27 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אור אנסה לעזור לך מעט לשפוך"אור" על המיומות של אור. לצערי, אין לי תשובות חד משמעיות. תוכלי למסור לנו פרטים לגבי קצב הגדילה של המיומות שאת מתארת? אמנם אין ודאות שהמיומות גדלות בקצב קבוע, אולם אם כבר למשך תקופה תועדה הפסקת צמיחה, יתכן כי ניתן להמתין עם מעקב קפדני ותכוף ולהמנע בשלב זה מכירורגיה. אין תשובה מלומדת במידה ותנתחי כמה זמן יחלוף עד לצמיחה מחודשת, אם בכלל. לגבי הסכנות במידה ולא תנותחי- במידה ואין לחץ של המיומות על דרכי השתן בצרוה שפוגעת בניקוז הכליות (את זה ניתן לשלול על ידי על קול כליות) ואינך סובלת מכאבים או מדימומים,ואין צמיחה נוספת של המיומות - אזי נשאר בעינו המצב של פגיעה קלה בלבד בשלמות הרחם (מ יומה אינטרהמורלאית של 3 סמ') ואין סכנה בהמתנה. כידוע לך כיום נכנסות לשימוש יורת ויותר טכנולוגיות חדשות המאפשרות טיפול לא ניתוחי בשרירנים. כיום הטיפול של על קול ממוקד להרס שרירנים מוצע לנשים המעוניינות הלרות רק במסגרת מחקרית. אני מקווה כי בעתיד הקרוב עם סיומו של מחקר בטיחות הטיפול, במידה והתוצאות יהיו כצפוי, תוכלי להנות מטיפול לא פולשני לסילוק המיומות לצערי, אם כעת ישנה עדות הלמשך גדילה, היות והמיומות כבר גדולות שממעותית, ככל הנראה תיאלצי להנתח. בהצלחה דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 17:45 | מאת: אור

כיצד אני יכולה להגיע למרפאה בשיבא לבדוק אם אני מתאימה לטיפולים בטכנולוגיות החדשות?. שייכת קופח כללית

03/02/2006 | 23:07 | מאת: שלומית

שלום וברכה, סליחה על ההודעה הארוכה (אך חשובה לי מאוד) לפני כשנה וחצי החלו אצלי הפרעות במתן שתן (עצירת שתן). לאחר בירורים ובדיקות (מזויעות) וויכוחים בין הגניקולוגים לאורו-גניקולוגים הוחלט(ולא פה אחד) שההפרעה היא כתוצאה ממיומה גדולה (משתווה ל4 חודשי הריון) שמפריעה לדרכי השתן. הטיפול שהוצע עבורי הוא אמבוליזציה של הרחם (שלא היה פשוט, עקב מחלה כרונית ראתית). הטיפול עבר בשלום ולאחר כ3 חודשים חל שיפור. המיומה קטנה. באולטרסאונד האחרון לפני 5 חודשים (שנה וקצת אחרי הטיפול), החלה המיומה לגדול (זה מה שאמר לי הרופא שעשה את הבדיקה) וחזרו הפרעות בשתן (עדיין יותר טוב מבעבר). לפני כ 3 חודשים עברתי ניתוח אורתפדי, שאילץ אותי לשכב 3 שבועות במיטה. להפתעתי הרבה בתקופה זו לא היו הפרעות בשתן כלל. שאלותי: 1.האם יתכן שבמצב מאוזן(שכיבה) המיומה לא הפריעה ולכן לא היו הפרעות במתן שתן?(מה שאומר שהגניקולוגים צדקו וזו לא בעיה אורולוגית (לאחר שקמתי, החלו מחדש הפרעות במתן שתן). 2. הרופא שעשה את האמבוליזציה, אמר שאותה מיומה לא תגדל, אלא רק אחרות (אני עוד צעירה), אולם הרופא שעשה את האולטרסאונד אמר שאותה מיומה שנחסמה יכולה לצמוח שוב (ע"י יצירת כלי דם חדשים), מי צודק? 3. ואם זה נכון, אז מה יעילותה של האמבוליזציה, אם אותן מיומות חוזרות? למעט העובדה שמצבי הבריאותי הכללי לא אפשר טיפול אחר. תודה רבה ושוב סליחה על אורך ההודעה

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2006 | 00:30 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך צר לי שעברת כה הרבה "תלאות בריאות". מקווה שתתחילי בקרוב להנות מבריאות טובה. באשר למיומה ההפרעות בשתן נובעות מלחץ של המיטומה על שלפוחית השתן ובשכיבה ייתכן שהזוית של המיומה משתנה ובהתאם היא כן/לא לוחצת על דרכי השתן. באשר לגדילה מחדש לאחר אמבוליזציה - היות והמיומה לא נכרתה בשלמות - ייתכן ואף אותה מיומה מתאוששת וצומחת. באם תרצי לרובע צור למרפאת מיומות במרכז לטכנולוגיות מתקדמות נוכל להעריך ביתר דיוק את מצבך ואילו טיפולים יכולים להתאים לך פרט אלמבוליזציה. לבינתיים ראי את הקישור לעל קול ממוקד לטיפול במיומות דר' דליה אדמון

05/02/2006 | 00:43 | מאת: שלומית

תודה על תשובתך. אגב, נושא העל קול הממוקד. עברתי את mri הראשון ונמצאתי לא מתאימה, לצערי, בשל הבעיה הראתית (בשיבא). לכן, פנו לאמבוליזציה. אני שמחה לתשובתך, שיתכן שהזוית של המיומה משתנה.. כי אז יש לי בעייה אחת פחות (ויש לי מספיק). אז האם הפתרון הוא שוב אמבוליזציה? כמובן אם המצב שוב יחמיר עד לעצירת שתן. כרגע זו רק הפרעה (ואני יכולה חיות עם זה רוב הזמן -וגם אין לי רבה זמן, עקב הדברים האחרים). ועוד שאל, כל כמה זמן עלי לעבור אולטרסאונד, לדעתך? עקבב הניתוח לא עשתי כבר 5 חודשים? תודה על תשובתך.

03/02/2006 | 18:54 | מאת: יסמין

שלום אני רוצה לשאול מה הן הסיבות האפשריות לאיחור בקבלת המחזור החודשי? אני בת 22. מצבי הבריאותי טוב אין בעיות. אנני לוקחת תרפות. לא קיימתי יחסי מין. תאריך המחזור האחרון: 26.12.05

05/02/2006 | 00:25 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך יסמין אם אכן אין כלל סיכוי להריון, כפי שדיווחת, איחור קצר כפי שתיארת אינו צריך לעורר דאגה. וסתות מאחרות אצל חלק מהנשים , ובמידה ומדובר בתופעה חד פעמית ובאיחור של לא יותר מחודש, איני רואה סיבה לדאגה. רצוי בכל זאת, בלי קשר לאיחור הנוכחי, שתגשי בהזדמנות ליעוץ של רופא/ת נשים.

03/02/2006 | 17:08 | מאת: מאיה

אמי בת 56, בריאה בד"כ. לפני חודש העיר אותה בלילה כאב חזק מאד בשתי הרגליים(איזור הירכיים בייחוד) שכלל הרגשת חום (כמו כוויות), תחושת חישמול, וגירוד. יום קודם התחילה להתאמן בפעם הראשונה במכון כושר לכן חשבה שנבע ממאמץ יתר. אולם חלף חודש(והיא הפסיקה את הכושר) ושוב פעם היה לה התקף בלילה -בדיוק כמו בפעם הראשונה אבל בנוסף-גם אותה תחושה התפשטה לבטן והיתה מלווה בתחושת בחילה . היא אומרת שהכאב שחשה, עוצמת החום ותחושת החישמול -היה כאב חד יותר מכאבי לידה. לאיזה מומחה כדאי לפנות? ומה יכולה להיות הבדיקה הנכונה ל-2 התקפים אלו? אני לא מצפה לקבל אבחנה דרך האינטרנט(ברור), אני רק מבקשת את דעתך-לסיבות האפשריות להתקפים אלו. אציין עוד, כי לפני חודשיים הלכה לגיניקולוג בעקבות דימומים חריגיים. לא נמצאה סיבה מיוחדת, והדימומים פסקו.

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2006 | 00:22 | מאת: ד"ר דליה אדמון

רצוי שאימך תרכז את הבירור דרך רופא המשפחה. כדאי למרות שנבדקה לפני חודשיים לחזור על בדיקה גינקולוגית, ולעבור בירור של דרכי עיכול דרל מומחה גסטרו בהצלחה דר' דליה אדמון

03/02/2006 | 16:12 | מאת: שוש

שלום וברכה מתחילה מחזור שני ב- ivf לפני מס' שנים אובחנה מיומה ברחם (בחלק האחורי). לפני שנתיים ילדתי לאחר הריון ספונטאני ומהיר. בבדיקת us האחרונה אובחנה מיומה "הדוחקת את רירית הרחם". בבדיקה אתמול נאמר לי כי גבולות המיומה אינם מוגדרים. שאלתי היא: האם יש איזשהו סיכוי שהימצאות מיומה תפריע להשתרשות עובר ברחם בטיפולי הפרייה חוץ גופית? האם ישנם טיפולים (גם חודרניים) אשר יכולים לצמצם/להסיר את המיומה? אם כן, האם זה מסוכן? (כלומר האם יש סיכון בפגיעה ברחם?) האם באופן כללי, ישנה המלצה לטפל קודם במיומה לפני התחלת ivf או שזה פרטני לכל מטופלת.....? תודה על תשובתך שוש

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2006 | 00:20 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך שוש אכן מומלץ לפני נסיון להרות ובודוואי לפני טיפולי IVF לוודא שחלל הרחם תקין . במקרה של חשד למיומה בדוחקת את החלל רצוי לבצע תחילה היסטרוסקופהי אבחנתית - בדיקה המתבצעת על די החדרת סיב אופטי דק דרך צוואר הרחם בגישה נרתיקית - וכך תקבלי מידע מלא לגבי מיקום וגודל השרירין ובאם הוא עשוי להפריע לכניסה להריון או למהלכו. במידה וכן הטיפול המומלץ במקרה של מיומה בחודרת לחלל הוא טיפול בהיסטרוסקופיה ניתוחית בהצלחה דר' דליה אדמון