פורום בריאות העין

כשיש פלוטרים הם נראים בחומרה משתנה בהתאם לתאורה ולרקע. זה נורמלי. לרוב המח מתרגל וכמה שפחות בודקים ומחפשים את הפלוטרים, המח לומד להתעלם מהם ומתרגל.

שלום, הנה תשובות לשאלותיך בנוגע לעדשות CU Control להאטת קצב עלייה במספר (מיופיה): 1. האם עדשות CU Control מומלצות? כן, מדובר בעדשות שפותחו כדי להאט את קצב ההחמרה של קוצר ראייה בילדים ובני נוער, והן מבוססות על טכנולוגיה אופטית דיפרנציאלית, בדומה לעדשות כמו MiyoSmart (של Hoya) או Stellest (של Essilor). במחקרים נמצא כי הן יכולות להפחית את קצב ההתקדמות של המספר בעד 50% ויותר, תלוי בגיל, גנטיקה והרגלים (כמו חשיפה למסכים ואור יום). CU Control נחשבות יעילות, אך לא בהכרח טובות יותר מהמותגים שציינתי. לעיתים ההבדל הוא בעיקר בזמינות, מחיר ונוחות הרכבה. 2. האם אפשר לחזור לעדשות רגילות? כן, אין כל בעיה רפואית או אופטית לחזור לעדשות רגילות אם תתחרטו. השינוי הוא לחלוטין הפיך. עם זאת, קצב העלייה במספר עשוי לשוב לרמתו הרגילה אם מפסיקים את העדשות המיוחדות. טיפ נוסף: אפשר לשקול גם עדשות מגע מסוג Ortho-K (אורתו-קיי) או שימוש באטרופין מדולל – שניהם עם מטרה דומה של האטת קצב ההחמרה. זה דורש ייעוץ עם אופטומטריסט או רופא עיניים עם ניסיון בתחום. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום, תודה על הפירוט. הנה הסבר פשוט וברור לממצאים שלך: 1. לחץ תוך עיני (IOP) לחץ של 18 בעיניים נחשב תקין. בעבר היה לחץ 21–22, שזה בגבול העליון של התקין. לכן עוקבים. 2. התקערות בעצב הראייה בעצב הראייה יש שקע טבעי שנקרא “קיעור” (C/D ratio). קיעור של 0.4 בעין ימין ו־0.2 בשמאל זה נחשב תקין, אבל רופאים עוקבים כשיש שונות בין שתי העיניים או שינויים לאורך זמן – כי זה יכול להיות סימן מוקדם לגלאוקומה. 3. בדיקת OCT ושדה ראייה נשלחת ל־OCT (בדיקת עובי סיבי עצב הראייה) ול־שדה ראייה כדי לבדוק האם יש נזק לעצב הראייה. אלה בדיקות מעקב שגרתיות כשיש חשד לגלאוקומה בשלב מוקדם, גם אם אין אבחנה ברורה כרגע. 4. מה זה אומר בפועל? אין כרגע ממצאים חד־משמעיים לגלאוקומה, אבל בגלל הלחץ הגבולי וההתקערות – את במעקב. ייתכן שזו וריאציה נורמלית אצלך ושתישאר כך, אבל חשוב לבצע את הבדיקות הנוספות כדי לשלול התחלה של גלאוקומה. לסיכום: אין צורך להילחץ כרגע – המעקב הוא זהיר ונכון. הבדיקות ששלחו אותך אליהן יסייעו להחליט אם מדובר בעניין תקין או מצריך טיפול בעתיד. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום לך, לרוב אין קשר ישיר בין שחלות פוליציסטיות (PCOS) לבין בעיה בעצב הראייה כמו חיוורון או קעור מוגבר. עם זאת, קיימת תסמונת נפרדת שנקראת יתר לחץ תוך גולגולתי אידיופתי (IIH), שיכולה לגרום ללחץ על עצב הראייה. IIH שכיחה יותר בנשים בגיל הפוריות, במיוחד עם עודף משקל – אבל היא יכולה להופיע גם במשקל תקין. אם יש שינויים בעצב הראייה כמו חיוורון או קעור מוגבר – בהחלט יש מקום להערכה נוירואופתלמולוגית. זה לא קשור דווקא לשחלות הפוליציסטיות, אלא לממצאים החשובים בעצב עצמו. מומלץ: לבצע צילום OCT של עצב הראייה בדיקת שדה ראייה ואם יש חשד ל-IIH – גם הדמיה (MRI מוח עם FLAIR + MRV) ולעיתים ניקור מותני בקיצור – שחלות פוליציסטיות כשלעצמן לא גורמות לפגיעה בעצב הראייה, אבל אם יש ממצאים מדאיגים – כן, כדאי להיבדק בהקדם ע"י נוירואופתלמולוג. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום אורית, יובש בעיניים לפני ניתוח להסרת משקפיים, במיוחד בשיטת PRK, הוא נושא חשוב שכדאי להתייחס אליו ברצינות. להלן כמה נקודות שיכולות לעזור לך להבין את המצב: יובש בעיניים לא בהכרח מונע ניתוח PRK – בניגוד ל-LASIK, שבו חותכים את הקרנית, ניתוח PRK פחות פוגע בעצבים ולכן פחות מחמיר יובש קיים. לכן ברוב המקרים PRK נחשב בטוח גם למטופלים עם יובש קל עד בינוני. בבדיקת ההתאמה בדרך כלל בודקים יובש – רוב המכונים מבצעים בדיקת דמעות או מסתכלים על פני הקרנית וביומיקרוסקופ כדי להעריך את מצב הדמעות והעין. אך אם יובש הופיע רק לאחרונה, ייתכן שלא היה ניכר אז. הבדיקה אינה תמיד כוללת מבחני שירמר או BUT (Break-Up Time) – אלא אם צוין אחרת. אפשר ורצוי לחזור לבדיקה – מותר ואף מומלץ לעדכן את הרופא על השינוי במצב. מרפאות רציניות יאפשרו בדיקת התאמה חוזרת, במיוחד אם חל שינוי משמעותי מאז הבדיקה הקודמת. חשוב לטפל ביובש לפני הניתוח – רצוי להיערך מראש עם תחליפי דמעות (ללא חומר משמר), קומפרסים חמים וניקוי עפעפיים. במידת הצורך, גם טיפולים מתקדמים כמו IPL או פלאגים יכולים לשפר את מצב הדמעות ולמנוע סיבוכים לאחר הניתוח. לסיכום – יובש בעיניים אינו בהכרח גורם מונע, אך בהחלט יש מקום לבדיקה חוזרת ולהכנה מתאימה. פני למרפאה ובקשי ייעוץ חוזר לפני קבלת החלטה. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

נשירת ריסים ממושכת, במיוחד באזור מסוים ("קרחת"), יכולה בהחלט לנבוע מבלפריטיס – דלקת של שפת העפעף – גם אם העין עצמה נראית תקינה לגמרי. בלפריטיס לא תמיד מלווה באודם או כאב, ולעיתים מתבטאת רק בתחושת אי-נוחות קלה, יובש, קילופים, או נשירת ריסים. מדובר בדלקת כרונית של בלוטות חֵלֵב קטנות לאורך שפת העפעף, הפוגעת בזקיקי הריסים. טיפול בסיסי בבלפריטיס: ניקוי יומיומי של שפת העפעף – עם מגבונים ייעודיים לעפעפיים או מקלות אוזניים טבולים במים חמים ושמפו עיניים עדין. קומפרסים חמים – מסייעים להמסה של ההפרשות בבלוטות ולשיפור הזרימה. טיפול מקומי – לעיתים יש צורך בטיפות או משחה אנטיביוטית מקומית (למשל פוסידין). טיפול מתקדם בבלפריטיס: סחיטת בלוטות מיבומיאן (Meibomian gland expression) – מתבצע במרפאות עיניים מתקדמות ומסייע בשחרור בלוטות חסומות. טיפול באור (IPL) – טיפול באור פולסים אינטנסיביים שמפחית את הדלקת ומייצב את העפעפיים לאורך זמן. טיפול בתרופות דרך הפה – כמו דוקסילין במינון נמוך לאורך זמן, במיוחד כשיש תהליך כרוני. לסיכום, ייתכן שה"קרחת" בריסים שאת רואה היא תוצאה של בלפריטיס כרונית, גם אם לא נראית דלקת בעין עצמה. טיפול עקבי ונכון עשוי לעצור את ההחמרה ואף להביא לשיפור. רפואה שלמה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אם השעורה נמשכת מעל 3 שבועות, עדיין מפרישה מוגלה וכואבת – בהחלט אפשר להמשיך בקומפרסים חמים 3–4 פעמים ביום, וניתן לשלב גם משחת עיניים אנטיביוטית. אם אין שיפור תוך עוד שבוע-שבועיים, ייתכן שהשעורה הפכה לחלאזיון (גוש לא דלקתי), ואז טיפול שמרני פחות יעיל. במצב כזה מבצעים ניתוח קטן ושטחי בעפעף להסרת התוכן של השעורה – לרוב בהרדמה מקומית, ללא תפרים, עם סיכון נמוך ביותר. למניעה של שעורות חוזרות, ובמיוחד אם יש בלפריטיס או עפעפיים שומניים: שמירה על היגיינת עפעפיים יומית (ניקוי עם מגבונים ייעודיים). קומפרסים חמים פעם ביום. טיפול מתקדם כמו סחיטת בלוטות מיבומיאן ו/או IPL (טיפול באור עז) בהחלט יכולים לעזור אם יש רקע של בלפריטיס כרונית. רפואה שלמה! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

הניתוח להסרת משקפיים (כגון LASIK או PRK) נחשב בטוח ויעיל מאוד ברוב המקרים, אך כמו כל הליך רפואי, הוא לא חף מסיכונים. הנה סקירה קצרה: יתרונות: שיפור משמעותי בראייה (במקרים רבים ללא צורך במשקפיים כלל). תוצאה יציבה לאורך זמן ברוב המטופלים. ההליך קצר (10–15 דקות לשתי העיניים) וההתאוששות מהירה (בעיקר ב-LASIK). סיכונים ובעיות אפשריות: יובש בעיניים – תופעה נפוצה אחרי הניתוח, לרוב חולפת תוך חודשים, אך במקרים מסוימים עלולה להימשך זמן רב. סינוור, הילות או ראיית לילה ירודה – במיוחד בשבועות הראשונים. לרוב משתפר עם הזמן. תיקון לא מלא או יתר תיקון – לעיתים יש צורך ב"ניתוח תיקון" נוסף. סיבוכים נדירים – כמו דלקת, זיהום, או היפרדות מתלה בלייזיק. למי הניתוח לא מתאים? בעלי קרנית דקה מדי. מחלות עיניים מסוימות (כמו קרטוקונוס). יובש עיניים חמור שלא נשלט בטיפול. נשים בהריון או מניקות. לסיכום: אם אתה מועמד מתאים, הסיכוי להצלחה גבוה מאוד. חשוב לעבור בדיקת התאמה מלאה במכון מוכר ולהיות במעקב לאחר הניתוח. רוצה לדעת אם אתה מתאים? אפשר לקבוע תור לבדיקה ראשונית – היא בודקת את כל הנתונים הרלוונטיים ומבצעת מיפוי קרנית. בהצלחה! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

יוד הוא חומר חיטוי, בהחלט ניתן לבצע ניסיון לטפל ביוד בדלקות שלא חולפות

שלום רב, נראה שאת מתארת תהליך של שעורה פנימית או כלזיון, שיכול להימשך מספר שבועות ולעיתים להפוך למצב כרוני. מה עושים כשהשעורה לא חולפת? קומפרסים חמים 4 פעמים ביום למשך 10–15 דקות הם עדיין הטיפול החשוב ביותר. זה מסייע לפתיחת הבלוטה הסתומה. אם מופיעה מוגלה וכאב מחודש, ייתכן שיש זיהום פעיל — במקרה כזה כדאי לשוב לרופא עיניים, כי לעיתים יש צורך בחזרה לאנטיביוטיקה מקומית (כמו משחת FML או טיפות משולבות סטרואידים ואנטיביוטיקה). הניתוח שמתבצע אם לא נפתר תוך 6–8 שבועות נקרא ניקוז של כלזיון. מדובר בפעולה קצרה יחסית שמתבצעת לרוב בהרדמה מקומית, ללא תפרים. שיעור ההצלחה גבוה, אך יש סיכון קטן לדימום מקומי, זיהום, או חזרה של הגוש. איך מונעים שעורות חוזרות? שמירה על היגיינת העפעפיים: ניקוי יומיומי עם מגבונים ייעודיים לעיניים (כמו ד"ר פישר, בלפארקלין). שטיפה עם מים פושרים וסבון לתינוקות (דלול). טיפולים מתקדמים: IPL (אינטנס פולס לייט) – טיפול באור חזק שמחמם את בלוטות השומן בעפעפיים ועוזר לפתוח אותן. סחיטת בלוטות מיובומיאן – במרפאות מתמחות, נעשית ידנית פלאגים פונקטליים – במקרים של יובש נלווה, שיכול להחמיר דלקת עפעפיים. טיפות סרום אוטולוגי – במצבים עמידים, בעיקר כשיש דלקת כרונית בעיניים. מומלץ לפנות למרפאת עיניים המתמחה בבלפריטיס/שעורות חוזרות לקבלת טיפול כוללני. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

במקרים של רוחק ראייה (היפראופיה), העיניים צריכות להתאמץ כדי להתמקד, במיוחד בקריאה. המאמץ הזה מפעיל את שרירי הפיקוס וגם את שרירי ההתכנסות (שגורמים לעיניים "להתקרב" זו לזו), מה שעלול להוביל לפזילה פנימה (esotropia) – תופעה מוכרת שנקראת accommodative esotropia. כאשר את מרכיבה משקפיים למרחק, במיוחד אם אלה כוללים תיקון של רוחק הראייה (מספר +2.5), את מפחיתה את הצורך של העין להתאמץ כדי למקד, אבל לפעמים – זה דווקא מוציא החוצה את הפזילה שהייתה "מוסתרת" קודם, כי המנגנון שהחזיק את העיניים ישרות כבר לא פועל באותה מידה. לכן ייתכן מאוד שהפזילה נראית רק עם משקפיים. העובדה שהפזילה לא קבועה וקשורה להרכבת המשקפיים – היא מאפיין קלאסי של פזילה עקב היפראופיה. השימוש במולטיפוקל נועד לעזור לך להימנע מהמאמץ – אבל אם הפזילה משמעותית (30 פריזמות זה לא מעט) ומופיעה גם עם משקפיים – ייתכן שצריך לשקול ניתוח. לסיכום: כן, זה בהחלט ייתכן שהפזילה מורגשת יותר דווקא עם משקפיים. את נשמעת מטופלת נכון – שווה להמשיך לייעוץ עם מומחה לפזילה בילדים ומבוגרים. בהצלחה!

התחושות שאת מתארת בהחלט יכולות להיות חלק מהחמרה של סינוסיטיס, במיוחד כשמעורבים גם גורמים כמו דלקת אלרגית ובלפריטיס. הסינוסים העליונים (פרונטליים) קרובים מאוד לאזור העיניים, וכשהם מודלקים, הם יכולים לגרום ללחץ, כאבים במצח, תחושת כובד בעיניים ואף טשטוש בראייה – בעיקר אם מצטברים נוזלים או בצקת סביב העפעפיים. עם זאת, בראייה מטושטשת שממשיכה ואינה משתפרת, חשוב שלא להסתפק רק באבחנה של סינוסיטיס. מומלץ לפנות שוב לרופא עיניים – כדי לשלול סיבוכים בעין עצמה, במיוחד אם יש לך רקע של בלפריטיס ודלקת לחמית אלרגית. אם מדובר באמת רק בהחמרה על רקע סינוסיטיס ודלקת עפעפיים – רוב הסיכויים שהתסמינים יחלפו עם טיפול מתאים (כגון אנטיביוטיקה שונה, תרסיסים אפיים נגד גודש, טיפול אנטי-אלרגי ואולי טיפול מקומי לעפעפיים). אבל עד אז – שווה לבדוק שוב שאין מעורבות ישירה של העין. המצב נשמע מטריד אך כנראה הפיך. פני לרופא עיניים לבדיקה חוזרת בהקדם האפשרי. בריאות שלמה.

בשל המצב הביטחוני, אכן רבות מהמרפאות בארץ נסגרו באופן זמני, אך כעת מרפאות רבות נפתחות מחדש בהדרגה. אנחנו מבינים את חוסר הוודאות שיכול להיווצר סביב תור להסרת עדשות לאחר ניתוח לייזר – אבל חשוב להרגיע: אין דחיפות מיידית להסרת העדשות, כל עוד אין כאבים חזקים, ירידה חדה בראייה או תסמינים חריגים אחרים. עדשות המגע שהונחו לאחר הניתוח הן עדשות טיפוליות, וניתן להשאירן על העין גם למספר שבועות במידת הצורך, כל עוד: לא מכניסים מים לעיניים (מקלחות בזהירות, בלי מים ישירות לפנים) ממשיכים בטיפול האנטיביוטי והמשחות שניתנו לאחר הניתוח לפי ההוראות אם העין מרגישה רגוע, אין אדמומיות חריגה או ירידה בראייה – אפשר להמתין בסבלנות עד שהמרפאה תוכל לקבוע תור חדש להסרה. אם מתפתחים תסמינים מדאיגים – ניתן לפנות למוקד רפואי או לבית חולים שבו יש רופא עיניים תורן. שמור על שגרה זהירה והמשך טיפול – זה בסדר להמתין קצת עם ההסרה במצב כזה. בריאות שלמה ורגיעה מהירה.

שלום, דלקת עפעפיים (בלפריטיס) כרונית יכולה להימשך זמן רב ולעיתים קשה להשתלט עליה – במיוחד כשמרכיבים עדשות מגע. לגבי שאלותייך: כן, ניתן דוקסילין ל-30 יום ואף לעיתים ל-6–8 שבועות, במיוחד אם יש גם מעורבות של בלוטות מיבומיאן. עם זאת, לוקח זמן עד שמרגישים שיפור. בזמן התלקחות של בלפריטיס, לרוב עדיף לא להרכיב עדשות מגע כדי למנוע החמרה, פציעות בקרנית וזיהומים נוספים. הגורמים הם לרוב שילוב של הפרעה בתפקוד בלוטות שומן בעפעפיים, חשיפה לאלרגנים/יובש או שימוש ממושך בעדשות מגע. המשחה שאת משתמשת בה (דורהתירס) מסייעת בעיקר בהפחתת חיכוך ותחושת יובש, אך לא פותרת את שורש הבעיה. מה אפשר לעשות בינתיים: להמשיך בטיפול בדוקסילין במינון שהומלץ. להקפיד על היגיינת עפעפיים פעמיים ביום – קומפרסים חמים וניקוי קפדני של שפת העפעפיים עם מגבונים ייעודיים. להימנע מהרכבת עדשות מגע לפחות עד שהמצב משתפר. במקרים עמידים, אפשר להיעזר בטיפול מתקדם כמו IPL (אור פולסים) או פלאגים, אך זה דורש ייעוץ עם רופא קרנית. בהחלט כדאי להגיע לבדיקה אצל מומחה לקרנית בהקדם. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

תחושת צריבה חזקה, דמעת, אדמומיות וקושי בפתיחת עין אחת לאחר הסרת עדשת מגע – במיוחד כשזה קורה בעין אחת בלבד – עשויה להעיד על אחת או יותר מהבעיות הבאות: פצע בקרנית (erosion) – ייתכן שקצה העדשה שורט את הקרנית בכל פעם שמסירים אותה, וגורם לשכבת הקרנית העליונה להיפגע. יובש משמעותי בעין – העדשה גורמת להתייבשות הקרנית, ואז הסרתה חושפת אזור רגיש מאוד. תגובה אלרגית לחומר השימור בתמיסת ההשריה – גם אם העדשות איכותיות, ייתכן שהעין רגישה לנוזל שבו הן מונחות. דלקת או זיהום קל בעפעף העליון – כמו בלפריטיס או גירוי מהשימוש בעדשה. מומלץ לגשת לבדיקה אצל רופא עיניים – רצוי מומחה לקרנית – שיבדוק את הקרנית והעפעפיים עם פלואורסצאין. ייתכן שתידרש הפסקה זמנית של שימוש בעדשות ועבור לטיפול בטיפות עיניים מתאימות לשיקום הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

התחושה של קווים שקופים ש"זזים" עם הראייה, יחד עם גרגירים, קושי בפתיחת העין ויובש – יכולה להיות חלק מהתסמינים של בלפריטיס כרונית משולבת ביובש עיניים. בבלפריטיס, השומנים מבלוטות העפעפיים לא מופרשים כראוי, מה שגורם ליובש, ראייה משתנה, והצטברות הפרשות שיכולות להיראות כמו קווים או רפלקסים בעין. הטיפול המומלץ במצב כזה כולל: ניקוי יומיומי של העפעפיים עם מגבונים לעיניים או קומפרסים חמים וניקוי עדין של שפת העפעף. טיפות עיניים ללא חומר משמר להקלה על היובש. שקילת טיפולים מתקדמים כגון סחיטת בלוטות, IPL, פלאגים סגירת תעלת ניקוז, או טיפות סרום אוטולוגי – בהתאם למידת החומרה. כדאי לפנות לרופא עיניים שמומחה בטיפול בעין יבשה ובלפריטיס להמשך בירור והכוונה לטיפול מותאם אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

נשירת ריסים ממוקדת יכולה להיגרם מבלפריטיס – דלקת כרונית של שפת העפעף. במצב כזה חשוב לטפל בדלקת כדי למנוע החמרה. הטיפול כולל: ניקוי יומיומי של שפת העפעף (בעזרת מגבונים ייעודיים או מקלות אוזניים עם מים פושרים) קומפרסים חמים על העיניים במשך 5–10 דקות ביום לעיתים שימוש במשחה אנטיביוטית מקומית לפי המלצת רופא במקרים עקשניים – טיפות אנטיביוטיות או שילוב עם סטרואידים לתקופה קצרה מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים מומחה לעפעפיים להערכת הסיבה ולקבלת טיפול מותאם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

אני מצטער לשמוע על מה שאת עוברת – התחושות שתיארת מאוד טבעיות. רחפנים (גופים צפים) לאחר קרע ברשתית הם תופעה נפוצה ויכולים להופיע כתוצאה מדימום קל או התנתקות הזגוגית. לעיתים הם נרגעים או דוהים עם הזמן, אך זה לא תמיד קורה במלואו. במקרים קשים במיוחד, כשזה ממש פוגע באיכות החיים, ניתן לשקול הליך שנקרא ויטרקטומיה – ניתוח להסרת הזגוגית – אבל הוא לא חף מסיכונים ולכן נשמר רק למקרים קיצוניים לאחר ייעוץ עם רופא רשתית מנוסה. ממליץ: להיבדק שוב אצל רופא רשתית כדי לוודא שאין סיבוכים נוספים (כגון היפרדות רשתית). לשקול גם תמיכה רגשית – התחושות שאת חווה הן לא רק פיזיות, אלא גם נפשיות, וחשוב לטפל גם בזה. את לא לבד, ויש מה לעשות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

יתכן קשר בין תלונות אלה לסינוסיטיס, אך יש צורך לגשת לרופא עיניים לוודא שאין גם ממצאים עיניים ד"ר מיכאל היימס

לרוב אם יש הפרעה מפינגוקולה, ניתן לטפל בטיפות עיניים ללחות עם הקלה

נשמע שיש בעין ימין רגישות עצבית מוגברת – ייתכן כאב נוירופתי, במיוחד אם אין ממצא בבדיקת עיניים רגילה. יובש או דלקת שטחית שלא נראית בבדיקה רגילה גם אפשריים. ממליץ לפנות למומחה לקרנית או לעין יבשה לבדיקה מעמיקה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

התסמינים שחשבת (זיגזג, ראייה חתוכה, שינוי במרחב) נשמעים כמו מיגרנה עם אאורה – תופעה מוכרת, לא מסוכנת, שיכולה להופיע לאחר מאמץ או מתח. בנוסף, בבדיקת עיניים התגלה חור ברשתית וטופלת מיד בלייזר – זו פעולה נכונה שנועדה למנוע היפרדות רשתית. התחושה של טשטוש או ראייה מוזרה אחרי הלייזר נפוצה וחולפת לרוב תוך ימים-שבועות. אין חשש מבעיה מוחית לפי מה שתיארת. מומלץ מעקב רופא רשתית בזמן הקרוב, ולהימנע ממאמץ. רפואה שלמה, פרופ' מייקל מימוני www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

ניתן לשחק כדורגל ללא משקפי שמש ד"ר מיכאל היימס

יש צורך לטפל בבלפריטיס וע"י כך למנוע את נשירת הריסים ד"ר מיכאל היימס

נדרשת בדיקה מקיפה של העין וטיפול בבלפריטיס כפי שרשם גם ד"ר היימס. טיפול בשורש הבעיה יעזור לנשירת ריסים.

במקרה שלך, עם היסטוריה של קרטוקונוס או חשד לקרטוגלובוס, וכל פציעה שטחית אפילו שנראית קלה – חשוב מאוד להיות במעקב הדוק, גם אם הכאב חלף מהר. לגבי השאלות שלך: האם צריך לגשת לרופא עיניים גם כמה ימים אחרי הפציעה? כן. גם אם הכאב עבר, פציעה בקרנית על רקע רקמה דקה (כמו בקרטוגלובוס) יכולה לפעמים להחמיר עם הזמן, לגרום לאברזיה חוזרת או להשפיע על היציבות המבנית של הקרנית. הבדיקה הקרובה שלך במרפאת קרנית בהחלט רלוונטית – ואם יש החמרה בראייה, כאב, רגישות לאור או דמעת – לא לחכות, אלא לפנות מוקדם יותר. האם צריך בדיקת אופטומטריסט חדשה בגלל עליית צילינדר? לא מיד. אם מדובר בפציעה שטחית, הסבירות שהיא תשפיע על הצילינדר לטווח ארוך נמוכה. עם זאת, אם את מרגישה שינויים בראייה או טשטוש שלא היה קודם, כדאי לשלב גם בדיקת תשבורת (רפרקציה) במעקב הבא, אך עדיף שרופא הקרנית יכוון אותך אם זה נדרש. האם מכה כזו יכולה להחמיר קרטוקונוס/קרטוגלובוס? באופן תיאורטי – כן, כי הקרנית במצבים אלו דקה ושברירית יותר. לרוב מכה שטחית לא תגרום להחמרה מהירה, אך כדאי להימנע משפשופים או טראומה חוזרת ולעדכן תמיד את הרופא שבודק אותך על כל אירוע כזה. לסיכום: אם אין תסמינים חמורים – סביר להמתין לבדיקה הקרובה במרפאת הקרנית תוך כדי מעקב עצמי. אם יש שינוי בראייה, כאב חוזר, אדמומיות משמעותית או רגישות לאור – לגשת מוקדם יותר לרופא עיניים. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

יש סיכוי שיש קשר בין שני הדברים. יש להמתין לבדיקת הנוירואופתלמולוג

במקרים של דלקת אלרגית כרונית בעפעף בעקבות שימוש במקסיטרול (שהכילה סטרואיד ואנטיביוטיקה), בהחלט ייתכן שמדובר בדרמטיטיס אלרגית ממושכת, שדורשת גישה שונה מהקלה ראשונית בלבד. אם סטרודקס ורלסטאט לא פתרו את הבעיה לחלוטין ובעיקר אם יש צריבה בהחמרה עם חום, ייתכן שהעור עבר שינוי תגובתי (למשל, אקזמה ממושכת או תגובה דלקתית אלרגית בעור העפעפיים). פרוטופיק (טקרולימוס) במשחה בריכוז של 0.03% או 0.1% במריחה חיצונית (לא לתוך העין) – כן, יכול בהחלט להיות חלופה יעילה ובטוחה עבור דלקת עפעפיים אלרגית כרונית, במיוחד כשיש רגישות לסטרואידים או צורך בטיפול ממושך ללא תופעות לוואי כמו דלדול עור. מה חשוב: מרחים שכבה דקה מאוד רק על העור, לא בתוך העין. השימוש נעשה רק תחת מעקב של רופא עיניים או רופא עור עם ניסיון. תיתכן צריבה קלה בימים הראשונים, אך לרוב זה חולף. הצעה נוספת: אם יש לך עין יבשה במקביל, זה יכול להחמיר את הצריבה, וכדאי לוודא שמטפלים גם בזה – לדוגמה, בטיפות הילוקומוד או בטיפות סרום אוטולוגי אם היובש משמעותי. לסיכום: כן, פרוטופיק הוא טיפול הגיוני למקרה שתיארת, אך כדאי להתחיל אותו רק לאחר התייעצות ברורה עם רופא עיניים, ולהקפיד על שימוש חיצוני בלבד. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם בוצעה בדיקה יסודית אצל רופא עיניים כולל הרחבת אישונים ונשללו קרעים או היפרדות רשתית – זה כבר סימן טוב מאוד. העובדה שהרופא מומחה ראה את הממצאים בעצמו, היה רגוע וביקש מעקב בעוד חודש מחזקת עוד יותר שאין כרגע סכנה מיידית. ההבזקים והקווים שאת רואה – בעיקר אחרי שפשוף חזק של העין – נובעים לעיתים קרובות מ: PVD (היפרדות זגוגית אחורית) – תהליך תקין יחסית שיכול לגרום להבזקים או גופים צפים. Pees בקרנית – ממצא שטחי שיכול לגרום לאי נוחות ולתחושת טשטוש זמנית, אך לא לתחושת הבזק. גירוי או טראומה זמנית לרשתית או לעצב הראייה – לעיתים נדירות, כתוצאה מלחץ מכני על העין. לשאלתך: כן, ברוב המקרים – ההבזקים, הקווים או התחושות המוזרות נחלשים או נעלמים תוך שבועות או חודשים, במיוחד אם הם נגרמו מ־PVD או גירוי מכני. זה תלוי בגוף – ויש כאלה שאצלם ההסתגלות מהירה יותר, ואצל אחרים איטית. כרגע לא נראה שיש מקום לדאגה – מה שאת צריכה זה: מעקב מסודר (כפי שנקבע). להשתדל לא לשפשף את העין שוב. ואם התופעות מחמירות (יותר הבזקים, וילון כהה, ירידה חדה בראייה) – יש לגשת מיד לבדיקה חוזרת, אפילו לפני התור. אם זה ממש מפריע לך רגשית ותפקודית, כדאי לשקול גם תמיכה רגשית או שיחה עם פסיכולוג – לפעמים המתח מגביר את התחושה. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

טיפות העיניים בפנטן (Bepanthen) הן טיפות לחות המבוססות על דקספנתנול, שהן לרוב טובות לעיניים יבשות, בעיקר במצבים קלים עד בינוניים של יובש. הן עוזרות לשקם את שכבת הדמעות ולהרגיע גירוי קל בעין. עם זאת, אצל חלק מהאנשים ייתכן תחושת אי-נוחות לאחר השימוש בטיפות – למשל תחושת שריפה קלה, דקירה או טשטוש זמני בראייה. זה קורה בדרך כלל בגלל אחד מהבאים: תגובה לחומר הפעיל או לשמרנים בטיפות (אם קיימים). רמת יובש גבוהה או דלקת עדינה בעין, שגורמת לעין להיות רגישה יותר לכל טיפה. שימוש תכוף מדי או כמות גדולה מדי של טיפות בכל פעם. אם התחושה הלא נעימה נמשכת יותר מכמה דקות או מחמירה – ייתכן שכדאי לנסות טיפות אחרות ללא חומר משמר כמו הילוקומוד, סיסטיין UD, או טיפות על בסיס חומצה היאלורונית בריכוז גבוה יותר. במידה והיובש גורם לכאבים ולא רק אי-נוחות, כדאי לבדוק אם מדובר ביובש אידוי (בעיה בבלוטות השומן בעפעפיים) ולשקול טיפול מתקדם כגון: סחיטת בלוטות מיבומיאן. IPL (אינטנס פולס לייט). סרום אוטולוגי במקרים עמידים. פלאגים פונקטליים אם מדובר ביובש עם תת-ייצור דמעות. אם תרצי, אוכל לעזור לך להבין איזה סוג יובש יש לך ואיזה טיפול מתאים ביותר. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום, התחושות שאת מתארת – כמו זרימת מים מהעפעפיים, טשטוש חזק ותחושת "עין מוצפת" – בהחלט יכולות להיות קשורות לסינוסיטיס, בעיקר אם מדובר בדלקת כרונית או חמורה. הסיבה היא שהסינוסים קרובים מאוד לעיניים, ולעיתים כאשר יש גודש או דלקת חזקה, זה יכול לגרום ללחץ על האזור שסביב העיניים, לגרום לבצקת, תחושת נוזלים, ולפעמים אף לעלייה זמנית בדמעות או טשטוש. אבל – כיוון שגם רופא העיניים מצא דלקת לחמית אלרגית, ייתכן שיש כאן שילוב של שתי בעיות: גם תגובה אלרגית בעין שגורמת לדמעת, וגם לחץ סינוסלי שגורם להחמרה בתחושת כובד וראייה מטושטשת. בינתיים, המשך טיפול באנטיביוטיקה (אוגמנטין או אקסימולב) שניתנה לך יכול בהחלט לעזור, אך ייתכן שיחלפו כמה ימים עד שתרגישי שיפור משמעותי. אם תוך שבוע לא יהיה שיפור, או אם תופיע ירידה בראייה, נפיחות סביב העין, או כאבים – חשוב מאוד לפנות שוב לבדיקת עיניים, כדי לוודא שאין סיבוך נדיר כמו סלוליטיס אורביטלית (זיהום של רקמות סביב העין). לסיכום – נשמע שהבעיה היא ככל הנראה שילוב של סינוסיטיס ודלקת עיניים אלרגית, ועם טיפול נכון זה אמור להשתפר. כרגע אין סימן לכך שנגרם נזק קבוע, אבל אם התסמינים לא דועכים – כן צריך מעקב הדוק. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום, שאלה מצוינת. חסימה בשק הדמעות בדרך כלל מתבטאת באחת או יותר מהתלונות הבאות: דמעת מרובה (Epiphora) – תחושת עין רטובה או דמעות שזולגות על הלחיים, גם בלי קשר לרגש או רוח. הפרשות מהעין – ריריות או הפרשות צהבהבות-לבנות, במיוחד בבוקר. דלקות חוזרות בעין הפנימית (דקריוציסטיטיס) – כאב, נפיחות ואודם בזווית הפנימית של העין. תחושת גירוי או טשטוש זמני בגלל הצטברות הדמעות והפרשות. אם הרופא משפחה מעלה את האפשרות הזו, זה לרוב בגלל דלקות חוזרות או תלונות על עין דומעת, בעיקר אם זה קורה שוב ושוב באותה עין. ייתכן והוא רצה לשלול סיבה אנטומית לכך שהעין לא "מתנקזת" כמו שצריך. אם יש חשד כזה, רופא עיניים יכול לבדוק את מעבר הדמעות באמצעות שטיפה פשוטה, ולעיתים גם להפנות לצילום דרכי דמעות (דקריוציסטוגרפיה) אם יש צורך. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בהחלט. הנה גרסה יותר טבעית, ממוקדת וקלילה: שלום, לפי התיאור, יש לך קטרקט בינוני ותחילת שינויים בקרנית שמתאימים למה שנקרא פוקס דיסטרופי – מצב שבו הקרנית פחות מתמודדת טוב עם ניתוחים כמו קטרקט. הרופא כנראה ממליץ לא לדחות את הניתוח, כי ככל שהקטרקט יתקדם – הניתוח יהיה ארוך יותר ועלול להעמיס יותר על הקרנית. כרגע אין בצקת, שזה טוב, אבל כן צריך לעשות את הניתוח בזהירות, אולי אצל מנתח עם ניסיון בשילוב כזה. הסיכון לאובדן ראייה נמוך, אבל קיים סיכוי שתזדקק בעתיד להשתלת קרנית אם תהיה החמרה. שורה תחתונה – זו לא דחיפות מיידית, אבל כן כדאי להתקדם עם הניתוח ולא לחכות יותר מדי. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

לרוב הטיפול בבעיה זו היא אצל רופא מומחה בכירורגיה פלסטית

שלום רב, יובש בעיניים בגיל מבוגר יכול להפוך לבעיה כרונית ומתסכלת, במיוחד כאשר לא מושגת הטבה עם טיפות עיניים רגילות לסיכוך. במקרים כאלה, כדאי לשקול טיפולים מתקדמים יותר – במיוחד כשמדובר ביובש עמיד לטיפול. אפשרויות טיפול מתקדמות ביובש עיניים: 1. סרום אוטולוגי (Autologous Serum Eye Drops): טיפות עיניים המבוססות על מרכיבי הדם של המטופל עצמו. הן מכילות גורמי גדילה וחלבונים הדומים לדמעות הטבעיות, ומסייעות לריפוי משטח העין. מדובר בטיפול שנמצא יעיל במקרים של יובש קשה או כשלון טיפולים רגילים. 2. טיפול ב-IPL (Intense Pulsed Light): מיועד במיוחד לחולים עם יובש על רקע אידוי מוגבר (בעיה בבלוטות המיבומיאן). בטיפול זה מוקרן אור בתדרים מסוימים לעור העפעפיים, מה שגורם לשיפור בתפקוד הבלוטות והפחתת הדלקת הכרונית. 3. סחיטת בלוטות המיבומיאן (Meibomian Gland Expression): במהלך או לאחר טיפול ב-IPL או באופן עצמאי, ניתן לסחוט בעדינות את בלוטות השומן כדי לאפשר ניקוז ולהחזיר את התפקוד התקין שלהן. 4. פלאגים פונקטליים (Punctal Plugs): אמצעי יעיל במיוחד כאשר יש תת-ייצור של דמעות. מדובר בתקע קטן שמוכנס לנקז הדמעות כדי למנוע איבוד נוזלים מהעין ולהאריך את זמן השהות של הדמעות על הקרנית. 5. טיפול אנטי-דלקתי מקומי: במקרים רבים יובש כרוני מלווה בתהליך דלקתי. ניתן לשקול טיפול בטיפות ציקלוספורין (כמו רסטזיס), או סטרואידים עדינים לתקופות קצרות לפי המלצת רופא. המלצות נוספות: ביצוע בדיקת תפקוד בלוטות המיבומיאן (MGD) ומיפוי דמעות – במרפאות עין יבשה מתקדמות. הימנעות משימוש בתכשירים עם חומרים משמרים. שמירה על לחות בבית עם מכשיר אדים. שימוש במסכת חימום לעפעפיים לשיפור הפרשת השומן הטבעי של הדמעות. אם תכתוב לי מאיפה אתה בארץ – אוכל להמליץ לך על מרכז מתאים לטיפול ביובש עמיד. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם קיבלת בפורום הנחיה לבצע בדיקות נוספות לאור היסטוריה משפחתית של מחלת מקולה ניוונית (Macular Degeneration), חשוב להבין שהדבר תלוי בסוג ואיכות בדיקת ההתאמה במכון שבו את נבדקת: ברוב מכוני הלייזר הסטנדרטיים: בדיקת ההתאמה כוללת: מיפוי קרנית (לטופוגרפיה והיסט קורנאלי) בדיקת עובי קרנית בדיקת מספרים וראייה מתוקנת הרחבת אישונים ובדיקה של רשתית עם אופטלמוסקופ אך לא תמיד מבצעים: צילום OCT של המקולה (בדיקת הדמיה של שכבות הרשתית) בדיקת פלואורסצאין או בדיקות תפקודיות של המקולה לכן ההמלצה היא: לפני בדיקת ההתאמה, לפנות קודם לרופא עיניים עם גישה ל-OCT, ולבצע בדיקה מדוקדקת של המקולה כדי לשלול סימנים מוקדמים למחלה תורשתית – במיוחד אם אביך לקה ב־Macular Degeneration בגיל צעיר כל כך (מה שמרמז על צורה תורשתית לא שגרתית). לסיכום: – פני תחילה לרופא עיניים עם בדיקת OCT של המקולה – רק לאחר קבלת אישור שאין מחלה פעילה או סימנים מחשידים, תוכלי לגשת בביטחון לבדיקת ההתאמה בלייזר – תוכלי גם לבדוק ישירות מול המכון אם הם מבצעים OCT כחלק מהבדיקה (חלקם כן, אך לא כולם) אם תצייני באיזה מכון את מתכוונת להיבדק, אוכל לומר לך אם הבדיקה שם כוללת OCT של המקולה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כן, דלקת לחמית אלרגית (Allergic Conjunctivitis) בהחלט יכולה לנבוע מאלרגיה לקרדית אבק הבית, במיוחד אם התגובה מופיעה בעונות קבועות או בעת חשיפה לאבק, מצעים, שטיחים או חיות מחמד. האלרגיה מתבטאת באודם, גרד, דמעת, תחושת צריבה ולעיתים נפיחות קלה בלחמיות. לגבי ה"גרגירים כמו חול" שציינת: מה שאת מתארת תואם מאוד לבלפריטיס – דלקת כרונית של שולי העפעפיים, בעיקר באזור בלוטות השומן (בלוטות מייבומיאן). בבלפריטיס: לעיתים משתחררים פתיתים, שומנים מיובשים או גרגירים קטנים מקו הריסים התחושה היא ממש כמו חול בעין, במיוחד בבוקר או לאחר מאמץ עיניים לעיתים מתלווה לכך גם אודם בלחמיות או דלקת תגובתית משנית הטיפול המומלץ: עבור דלקת לחמית אלרגית: – טיפות אנטי־היסטמיניות כמו אלרגן, אופטילסט, או טיפות משולבות אנטי־דלקתיות (בהתאם למרשם) – שטיפות עם סליין קר להקלה מיידית – הימנעות מחשיפה לקרדית אבק: כיסוי מיטה אטום, כביסה תכופה של מצעים ב־60 מעלות, הימנעות משטיחים עבור בלפריטיס עם גרגירים: – היגיינת עפעפיים יומיומית עם מגבונים ייעודיים (למשל קליראפ או ד"ר פישר) – קומפרסים חמים יומיומיים 5–10 דקות – עיסוי עדין של קו הריסים לאחר החימום – במקרים חמורים – טיפול ב-IPL וסחיטת בלוטות מייבומיאן, ולעיתים גם טיפות אנטיביוטיות מקומיות או סרום אוטולוגי אם ההפרשות והגרגירים ממשיכים, כדאי לגשת לבדיקה אצל רופא עיניים עם התמחות בעפעפיים או עין יבשה כדי לשקול טיפול מתקדם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

במידה והתופעה לא קבועה, ניתן לצלם את העיניים בזמן ארוע ולהגיע לרופא עם הצילום.

לאחר ניתוח פטריגיום, ייתכן בהחלט שמרשם המשקפיים משתנה, אך לא תמיד. זה תלוי בכמה גורמים: מתי המרשם משתנה: אם הפטריגיום היה גדול או הגיע לקרנית, הוא עלול היה לגרום לאסטיגמציה (צילינדר) – שינוי בצורה של הקרנית שגורם לעיוות בראייה. לאחר הסרת הפטריגיום, הקרנית יכולה לשוב לצורה סדירה יותר, והאסטיגמציה עלולה להפחת או להיעלם, מה שמוביל לשינוי במרשם. לעיתים המרשם משתפר (פחות צילינדר), ולעיתים משתנה קלות גם המרחק (כדור – Sphere). מתי המרשם לא משתנה: אם הפטריגיום היה קטן ולא השפיע על הקרנית, ייתכן שלא תורגש כל השפעה על מרשם הראייה. מתי כדאי לבדוק: מומלץ להמתין לפחות 6–8 שבועות לאחר הניתוח לפני קביעת מרשם חדש למשקפיים, כדי לאפשר לקרנית להתייצב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שאלה מצוינת. במקרים של דלקות עיניים חוזרות, במיוחד כאשר מדובר בדלקות חיידקיות בלחמית או בזווית העין, בהחלט חשוב לשקול אפשרות של חסימה בדרכי הדמעות — גם אם אין תסמין קלאסי של דמעת מתמשכת. האם את צריכה לבקש לבדוק את זה? אם אין דמעת כרונית (כלומר העין לא כל הזמן דומעת), ויש רק דלקות חוזרות — ייתכן שהרופא לא חשד מיד בחסימה ולכן לא ביצע בדיקה. מצד שני, במידה ויש חשד קליני, רופא עיניים לרוב כן ייזום בדיקה של דרכי הדמעות. מה ניתן לעשות: כן, מומלץ לבקש בדיקה של דרכי הדמעות, במיוחד אם מדובר ביותר מדלקת אחת בתקופה קצרה, או אם מופיעה הפרשה סמיכה מזווית העין. הבדיקה פשוטה: שטיפה של דרכי הדמעות בעזרת סליין וצינורית דקה (probe and irrigation) – פעולה קצרה ולא כואבת במיוחד. אם יתגלה שיש חסימה מלאה – יש מקום להמשך בירור ולטיפול, שעשוי לכלול ניתוח DCR (פתיחת מעקף לדרכי הדמעות) במקרים קבועים. לסיכום: אם לא נעשתה בדיקה לדרכי הדמעות ואת ממשיכה לסבול מדלקות חוזרות – כדאי בהחלט לבקש זאת באופן יזום. לעיתים רופאי עיניים כלליים לא בודקים זאת אם אין דמעת ברורה, אך כשיש דלקות חוזרות – הבדיקה מוצדקת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום, התחושה או המראה של "שכבה שקופה שמתקלפת" על העין יכולים להיות מבלבלים, במיוחד כשמסתמכים על צילום עם פלאש – שיכול להחזיר אור בצורה שגורמת לרפלקציות, החזרים או השתקפויות שנראים חריגים, אך לרוב לא מעידים על בעיה אמיתית בקרנית. אם בדיקות העיניים שלך תקינות והרופא לא ראה ממצא חריג, ככל הנראה: הקרנית שלך תקינה, ואין באמת "שכבה מתקלפת". ייתכן שאת רואה את השתקפות של הסרט הדמעות – שכבת הנוזל הטבעית שמכסה את הקרנית, ויכולה להיראות כשכבה דקיקה, שקופה ולעיתים לא אחידה, במיוחד בצילום. לחלופין, ייתכן שיש עדינות של יובש בעיניים, שגורמת לקרנית להיראות כאילו היא "מתקלפת" או שיש עליה משטח לא אחיד. בכל זאת – מתי כן לבדוק שוב? אם את חווה: תחושת גוף זר בעין טשטוש לסירוגין תחושת יובש, שריפה או גרד רגישות לאור או אם יש אודם מתמשך אז ייתכן שמדובר בתופעה כמו: פיצול בסרט הדמעות (tear film break-up) Epithelial Basement Membrane Dystrophy (EBMD) – מצב בו תאי השטח של הקרנית לא צמודים היטב לשכבה שמתחתיהם, ויכולה להיות תחושת "קילוף" או תת-ריפוד לסיכום: אם אין תסמינים והבדיקות תקינות, אין צורך לדאוג. התמונות שצילמת כנראה משקפות השתקפות של הדמעות או תופעה אופטית. אם יופיעו תסמינים בעתיד – כדאי להיבדק שוב עם צבע פלואורסצאין ובדיקת מנורת סדק (slit lamp). פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בדיקה של חסימה בדרכי דמעות נעשית ע"י צינורית מיוחדת הם הזרקת נוזל. בדיקה זו לא נעשית באופן שגרתי בבדיקת עיניים.

היי, את מתארת ממצא של היצרות קלה של העורקיות וכלי דם מסולסלים ברשתית שנצפה בבדיקת עיניים. זה ממצא שמתואר לעיתים גם אצל צעירים בריאים, ולא תמיד מעיד על מחלה פעילה או מסוכנת. מה זה אומר בפועל? בבדיקת קרקעית העין, לעיתים ניתן לראות: עורקיות מעט צרות מהרגיל כלי דם מסולסלים או מתעקלים אלו יכולים להיות שינויים אנטומיים תקינים או שינויים קלים ללא משמעות קלינית, במיוחד אם: אין אודם, דימום או בצקת ברשתית אין סימנים ליתר לחץ דם או סוכרת אין פגיעה בחדות הראייה או בשדה הראייה למה הרופא חושד בלחץ דם? השינויים האופייניים ליתר לחץ דם כוללים: היצרות עורקית שינויי יחס עורק-וריד (AV ratio) לעיתים גם AV nicking אבל בגיל 25, אם לחץ הדם שלך תמיד תקין, וללא גורמי סיכון נוספים – הסבירות שמדובר ביתר לחץ דם סמוי נמוכה, אך ניתן לוודא זאת. מה כדאי לעשות כעת? בדיקת לחץ דם מסודרת – פעם אחת לא מספיקה. בקשי לבצע: בדיקת לחץ דם במרפאה כמה פעמים או בדיקת הולטר לחץ דם 24 שעות כדי לשלול תנודות בלתי מורגשות בדיקות דם כלליות: שומנים, סוכר, תפקודי כליה, תפקודי בלוטת התריס מיפוי קרנית – הבדיקה נשלחה על רקע משפחתי לקרטוקונוס. זו בדיקה שגרתית לחלוטין, ואם הכל תקין – זה מרגיע. מעקב עיניים תקופתי – אם את אסימפטומטית ואין שינויים ברשתית או בראייה – פשוט מעקב אחת לשנה. האם זה מדאיג? לא בהכרח. ברוב המקרים מדובר בממצא תיאורי בלבד, שמופיע בפרשנות של הבדיקה – ולא מצריך טיפול אם כל שאר הבדיקות תקינות. אבל את עושה נכון בכך שאת בודקת את עצמך ומוודאת. שורה תחתונה: אין צורך להיכנס ללחץ, אבל כן חשוב להשלים: מדידות לחץ דם מסודרות בדיקות דם בסיסיות מיפוי קרנית לצורך סקר (ולא בגלל קשר לממצאי הרשתית) מעקב תקופתי פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בוודאי. טיפות עיניים כמו ריפרש טירס מספקות הקלה מצוינת במקרים של יובש קל עד בינוני, אך כאשר מדובר ביובש כרוני או עמיד – קיימים גם טיפולים מתקדמים שיכולים להביא לשיפור משמעותי, במיוחד אם שורש הבעיה הוא בדלקת, הפרעה ביציבות שכבת הדמעות או תפקוד לקוי של בלוטות השומן בעפעפיים (MGD). הנה סקירה של אפשרויות טיפול מתקדמות: סרום אוטולוגי – טיפות המופקות מדמו של המטופל עצמו ומכילות גורמי גדילה, ויטמינים ונוגדי דלקת טבעיים. משמשות במקרים של יובש קשה, פגיעות בקרנית או חוסר תגובה לטיפות רגילות. IPL (אינטנס פולט לייט) – טיפול באור הבזק חזק סביב העפעפיים, שמפחית את הדלקת, פותח את בלוטות השומן ומעודד ייצוב של שכבת הדמעות. מתאים מאוד למי שסובל מבלפריטיס או MGD. סחיטת בלוטות מייבומיאן – פרוצדורה במרפאה שבה לוחצים בעדינות על העפעפיים כדי לרוקן את הבלוטות הסתומות. לרוב מבוצע יחד עם טיפול חימום או IPL. פלאגים פונקטליים (Punctal Plugs) – תוספים זעירים שמוכנסים לפתחי ניקוז הדמעות בעפעפיים כדי למנוע את בריחת הדמעות ולשמור עליהן זמן ארוך יותר בעין. במקרים שבהם טיפות רגילות כבר לא מספיקות, מומלץ לפנות למרפאה המתמחה בטיפול ביובש בעיניים ולהתאים תוכנית טיפול אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

מה שאת מתארת – פגיעה פתאומית בעין בעקבות מגע עם נוזל חם או אדים, כאב מיידי, טשטוש ראייה מתמשך ותחושת "רטוב" בעין – מצריך בדיקה דחופה אצל רופא עיניים, אפילו אם נראה שמדובר בפגיעה קלה. מה ייתכן שקרה? כווייה כימית או תרמית קלה – נוזלים חמים, שומניים או מתובלים יכולים לגרום לגירוי או אף פציעה שטחית בקרנית. פגיעה בשכבת הדמעות או שפשוף הקרנית – גורם לטשטוש ותחושת אי נוחות או צריבה. תגובה דלקתית משנית (כמו דלקת קרנית או לחמית) – יכולה להסביר את הכאב וההחמרה בראייה. האם זה יכול לגרום לנזק? אם לא נגרם נזק לקרנית או לעין עצמה, לרוב המצב חולף עם טיפול מתאים. אבל אם את חווה החמרה בראייה – אסור להתעלם מכך. פגיעה בקרנית שלא מטופלת עלולה להחמיר ולגרום לצלקת או זיהום. מה כדאי לעשות: – לגשת בהקדם לרופא עיניים (במוקד או מרפאת עיניים תורנית) – לבצע בדיקת פלואורסצאין לקרנית – לבדוק אם יש שריטה או כוויה – לא לשים טיפות לבד ללא הנחיה – לא לשפשף את העין – לא להשתמש בעדשות מגע בינתיים ככל שתקדימי בטיפול, כך גדל הסיכוי להחלמה מלאה ולמניעת סיבוכים. אל תמתיני. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

השאלה האם תרגילים לעיניים באמת משפרים את הראייה או מפחיתים את המספר במשקפיים עולה לעיתים קרובות — והתשובה תלויה בסוג הבעיה הקיימת ובמטרת התרגול. מתי תרגילים לעיניים יכולים לעזור? בעיות בראייה דו-עינית (Binocular Vision) תרגילים יכולים לעזור במקרים של קושי בתיאום בין העיניים, כמו: פזילה סמויה (exophoria, esophoria) קושי במיקוד למרחקים שונים עייפות עיניים בקריאה ממושכת במצבים אלו, אורתופטיסטים מנחים תוכנית תרגול יעילה – למשל תרגול קונברגנציה או תרגול מיקוד – שיכולה לשפר נוחות ותפקוד. בעיות במיקוד (Accommodative Dysfunction) בילדים ובמתבגרים עם קושי במיקוד לקריאה, תרגילים יכולים לשפר את היכולת להתמקד ולהפחית תלונות של טשטוש, כאב ראש או עייפות. תסמונת ראיית מחשב (Digital Eye Strain) תרגילים קלים, כמו חוק 20-20-20 (כל 20 דקות, להביט 20 שניות למרחק 20 רגל), יכולים להקל על יובש, טשטוש וכאב בעיניים. מתי תרגילים לא משנים את הראייה או המספר: מיופיה (קוצר ראייה) – אין עדות מחקרית לכך שתרגילים עוצרים את קוצר הראייה או משפרים את המספר במשקפיים. התקדמות מיופיה קשורה לגורמים מבניים בעין, שאינם מושפעים מתרגול שרירי העין. היפרופיה (רוחק ראייה) או אסטיגמציה – גם כאן, מדובר בתכונות פיזיות של העין, שתרגילים אינם משנים. קטרקט, ניוון מקולרי או מחלות עיניים מבניות – תרגילים אינם משפיעים על מחלות אלו. בשורה התחתונה: תרגילי עיניים יכולים לשפר נוחות, תפקוד ומיקוד, אך לא משנים את המספר במשקפיים או את חדות הראייה במקרים של קוצר ראייה אמיתי. אם יש תלונות קבועות של עייפות עיניים, קושי בקריאה או טשטוש לסירוגין – כדאי להיבדק ע"י אורתופטיסט או רופא עיניים עם התמחות בראייה דו-עינית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

השאלה שלך חשובה ונבונה מאוד. כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים – ובפרט ניוון מקולרי בגיל צעיר, גלאוקומה, או קטרקט מוקדם – חשוב לבצע בירור מדוקדק לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר (PRK, LASIK, SMILE) משפיע בעיקר על הקרנית, ולא נוגע לרשתית או לעצב הראייה. אבל יש כמה נקודות שדורשות התייחסות: 1. מקולה דג'נריישן (ניוון מקולרי בגיל צעיר) אם לאביך אובחן ניוון מקולרי כבר בשנות ה-20 לחייו, ייתכן שמדובר בגרסה תורשתית מוקדמת, ולא בניוון תלוי גיל הקלאסי (AMD). אם יש חשד למחלה מקולרית תורשתית, חשוב לעבור בדיקה מדויקת של המקולה, כולל OCT ופלואורסצאין אנגיוגרפיה אם נדרש. ניתוח לייזר אינו גורם לנוון מקולרי, אך אם קיימת רגישות גנטית, יש לוודא שאין סימנים מקדימים או פגיעות עדינות במקולה שעשויות להחמיר עם הזמן. 2. גלאוקומה אם קיימת היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, חשוב למדוד לחץ תוך-עיני ולבצע OCT של עצב הראייה ושדה ראייה. בלייזר מסוג LASIK, הלחץ על העין במהלך השלב הראשון עלול להשפיע זמנית על עצב הראייה – ולכן במטופלים עם נטייה לגלאוקומה או נזק מוקדם בעצב הראייה, לעיתים מעדיפים שיטות אחרות (כמו PRK) שאין בהן עלייה חדה בלחץ. 3. קטרקט קטרקט בגיל מבוגר אינו רלוונטי בהחלטה לגבי ניתוח לייזר. אם במשפחתך היו מקרים של קטרקט מוקדם מאוד (למשל בשנות ה-40 או מוקדם יותר), כדאי לתעד וליידע את הרופא, אך זה נדיר ומהווה שיקול רק אם יש סימנים מוקדמים בבדיקה. לסיכום: לא כל היסטוריה משפחתית מהווה מניעה, אך מחייבת בירור יסודי, הכולל OCT של המקולה ועצב הראייה, מיפוי קרנית, מדידת לחץ, ולעיתים גם בדיקת שדה ראייה. אם כל הבדיקות תקינות, ניתוח לייזר אינו מגביר סיכון למחלות רשתית או גלאוקומה, וניתן לבצע אותו בביטחון, תוך התאמה אישית לשיטת הלייזר המתאימה ביותר. מומלץ לעבור את הבדיקה במקום שמבצע בירור מלא וכולל, ולא להסתפק רק במדידת מספרים וקרנית. אם את רוצה חוות דעת נוספת – ניתן להיבדק גם אצל רופא עיניים מומחה לרשתית או גלאוקומה לפני ההחלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אם מדובר בירידה פתאומית בראיה, יש לגשת לבדיקה דחופה