מיפוי לב

אני רק תשובה... שתי בדיקות שונות. למטרות דומות במיפוי מזריקים חומר רדיואקטיבי ועוקבים אחרי הזרימה שלו בדם והצביעה שלו את שריר הלב. באזורים עם הפרעה בזרימה יהיו פגמי מילוי שמלמדים באופן עקיף על מצב העורק שמספק דם לאותו איזור בצינתור וירטואלי מזריקים חומר ניגוד ומצלמים בשיטת CT.מקבלים את מבנה הלב,העורקים כולל מידע על חלל ודופן העורק. הצינתור הוירטואלי נחשב בדיקה יותר רגישה מהמיפוי אבל יש בה מחיר של חומר ניגוד וקרינה הצינתור הוירטואלי בדיקה מעולה לשלול מחלה בעורקים הכליליים. בדיקה תקינה מצביעה בשיעור של 99% שאין בעיה. רגישות המיפוי סביב 80-85% אם לפני נבדק שמראש הסיכוי שהבדיקה שלו תהיה תקינה (גילו,העדר גורמי סכון וכו..) אעדיף צינתור וירטואלי. הבעיה.. הוא לא בסל וצריך להפרד מכמה אלפי שקלים.

שלום רב יוסי , הסיבה למיפוי לב לאחר שבוצע צינתור הינה להעריך האם ההצריות שתארת ב OM 1 וב OM2 הינם עם משמעותית תפקודית , זאת אומרת האם באזור שעורקים אלו מספקים דם ישנה ירידה בתספוקת הדם בעת דחק. לפי תוצאות המיפוי שתארת ישנה הפיכות חלקית באותו אזור מה שאומר שלפחות בחלק מהאזור לא מדובר באזור צלקתי (אזור שכבר לא ניתן לשנות מצבו לאחר שעבר אוטם) אלא שיכול להיות שיש מקום להשקול לפתוח את ההצרויות הללו שבאופן חלקי לפחות עם מספקות דם לאזור שעדין מתפקד כשריר. יש לחזור עם הנתונים לקרדיולוג המצנתר או המטפל עלמנת לשקול בהתאם לתמונת הצינתור האחרונה שעשית יחד עם ממצאי מיפוי הלב העדכני והתלונות והתפקוד שלך, האם יש מקום לצינתור עם התערבות לשני העורקים שציינת . יש לשקול בנוסף אפשרויות של שינוי הטיפול התרופתי לבעיה זו. בעיה נוספת שציינת היה הירידה בתפקוד הלב או אי ספיקת לב במילים אחרות, כאן יש להעריך מה חומרת הירידה בתפקוד הלב ולהתחיל טיפול תרופתי מתאים למחלה זו ! ממליץ להעלות סוגיה זו עם הקרדיולוג המטפל בהקדם . בהצלחה

שלום, לא רואים משהו חריג בתרשים, ייתכן שינויים קלים שאינם אקוטיים. במידה ועדיין יש כאבים מדי פעם יש לשקול מיפוי לב לאור הגיל ומחלות הרקע.

בכיף. כל טוב

שלום איתן. הקוטר התקין של האאורטה העולה אצל גברים אמור להיות בסביבות ה 3 ס"מ, לא יותר. מפרצת (הרחבה) של האאורטה העולה הינה מצב בו קוטר האאורטה העולה הוא מעל ל 3 ס"מ. מצב זה מחייב טיפול (ניתוח) כאשר מתקיים אחד מהתנאים הבאים: 1. קוטר מעל 5.5 ס"מ אצל גברים. 2. קוטר מעל ל 5 ס"מ אצל אנשים עם מחלות רקמת חיבור כמו תסמונות מרפאן ואהלרס דאנלוס. 3. קוטר מעל ל 4.5 ס"מ אצל נשים שמעוניינות לכנס להריון, או אנשים (נשים או גברים) עם היסטוריה משפחתית של דסקציה (ביתור/קרע) של האאורטה, או אצל חולים עם מחלת LDS, או אצל אנשים עם מוטציה ידועה בגנים TGFBR1/TGFBR2. 4. קוטר מעל ל 4.5 ס"מ אצל חולים עם בעיה מבנית ותפקודית של המסתם האאורטלי (מסתם דו-עלי) שאפשר לתקן להם את המסתם. 5. קצב גדילה של קוטר האאורטה העולה מעל ל 0.5 ס"מ בשנה. במקרה שלך, קוטר האאורטה הינו 4.3 ס"מ משנת 2009! ציינת גם שהמסתם האאורטלי שלך דולף (אין אטימה מוחלטת לדבריך), מצד שני עברת אקו לב לאחרונה והקרדיולוג ציין שקוטר האאורטה אינו גדול מדי. הנתונים שאתה מוסר מעט סותרים אחד את השני, כי אם ב 2009 הקוטר היה 4.3, הייתי מצפה שהקוטר יגדל במהלך 6 שנים. השילוב של המפרצת עם הדליפה במסתם, מחייב התייחסות אחרת וכן היית מציע לך לפנות למנתח לב להתייעצות. בסאונה יש מאמץ לבבי לא מבוטל והדופק עלול לעלות בצורה משמעותית, דבר שבהחלט עדיף להימנע ממנו. תודה לפניינתך ואשמח לייעץ שוב בעתיד. ד"ר שיך-יוסף.

איתן שלום בעקרון טיפול באורטה העולה היא נחלתם של מנתחי הלב . מטפלים כאשר הגדול הוא כ6 ס"מ . הטיפול הוא ניתוחי על ידי פתיחת החזה והחלפת האורטה העולה. בנוגע לגקוזי - יש הרחבה של ורידים וירידה בלחץ הדם. לאו דווקא קשור להרחבה של האורטה.