פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

. האם כל אדם גם ללא תואר כלשהו ברפואה מוסמך לאבחן ככה? 2. האם ישנן שאלות שעלי לשאול את עצמי ע'מ לוודא שאינני סובל מחרדות...?

סליחה אני העליתי השאלה שמוצגת חתוכה ועל כך סליחה. הנה השאלה במלואה: יועץ זוגי אבחן שאני "סובל מחרדות". כמובן שאינני מסכים עם זה. השאלה: 1. האם כל אדם גם ללא תואר כלשהו ברפואה מוסמך לאבחן ככה? 2. האם ישנן שאלות שעלי לשאול את עצמי ע'מ לוודא שאינני סובל מחרדות...? תודה רבה

שלום , אשמח לדעת אם ניתן לטפל בקנאה אובססיבית ומה אפשרויות הטיפול במיוחד למי שלא מודה בזה . תודה

שלום! אני מאובחן עם או.סי.די .יש לי בזמן האחרון "מחשבות טורדניות אובססיביות" שאני "חייב לעסוק בפיענוח של תחושות בטן ואינטואיציות שלי".אני מרגיש שאני חייב "לדבר על זה" למשל עם רו עזרה נפשית.אני גם מרגיש ובטוח בעצמי שאדע לספר ולשתף בנושא על "כל תחושת בטן שיש לי לגביי אנשים ספציפיים" ז"א אני מאוד מודע ליכולת האינטואטיבית הגבוהה שלי בקיצור זה מאוד מעסיק אותי ביום יום. האם להערכתך מדובר "באובססייה"?האם להערכתך זה לא משהו "חריג"?איך ניתן לצמצם "התעסקות יתר כזו" במידה וקיימת? תודה

שלום למה יש תקופות יחסית רגועות ממחשבות ואז פתאום ביום בהיר אחד המחשבות מבהילות וממש ממש מפריעות ? מרגישה ממש לא יציבה ומשתגעת כבר מהמצב הזה.. איך להתנהג כשהמחשבה לפתע מופיעה?

יומיים חולה מתה לא יכולה לתפקד ומפחדת לקחת כדורים מפחדת מאקמול פוקס מפחדת מאנטיביוטיקהאיך חיים עם השיגעון הזה. אומרת אני השתמש בכלים של הסיביטי יקח למרות הפחד יקח את הסיכון אתמודד ולא יכולה איך אפשר לחיות כך איךךךךךךךךךך

היי מורי את לוקחת תרופות לocd? אני זוכרת שבעבר ראיתי הודעה שלך על מחשבות טורדניות על הילדים שלך.. שאת לא רוצה להיות אמא/תפגעי בהם חס וחלילה.. אני חווה משהו דומה ורציתי לשאול אם יש לך עצה בשבילי איך להתגבר.. תודה ותרגישי טוב!

יש לך מייל נתכתב שם את האמת שרון הייתה מטפלת בי . מטפלת בחסד עליון. אישה שכולה לב. למדתי ממנה המון למרות שקשה לי ליישם אבל היא חכמה ברמות ומלמדת איך להתמודד עם המחשבות והטקסים. פשוט לא לתת להם במה,לא לדבר על המחשבות,לתת להם להיות ולהמשיך את היום כרגיל וככה הם יעברו לבד ככה את משדרת למוח שהן לא חשובות ולא מסוכנות ואז הן לאט לאט פוחתות ברגע שאת משדרת למוח שהן מפחידות אותך ומסוכנות הוא פשוט חוזר על המחשבות כל הזמן גם אם נראות לך שונות זה אותה גברת בשינוי אדרת התוכן לא חשוב ההתנהגות שלך בעקבות המחשבה היא זאת שתכתיב מה יהיה בהמשך. זה דואר זבל בדיוק כמו במייל לאנשים רגילים יש גם מחשבות מוזרות,טורדניות ,מפחידות וכו. אבל הם לא מתייחסים למחשבה מה שבעצם לא הופך אותה לטורדנית כמו אצל אנשים שסובלים מאוסידי. דרך אגב אני יכולה לתת לך אישור שזה סתם מחשבות שאת אף פעם לא תיפעלי על פיהם ,שדווקא אנשים שמפחדים מהמחשבות לא יעשו כלום אבל בעצם זה מה שמשמר את ההפרעה לטווח הקצר החרדה תעבור אבל זה יחזור שוב כל טקס שאת עושה או אישור שאת מקבלת גורם להפרעה לגדול יותר. במידה ואת רוצה להשאיר מייל אני ידבר איתך בכיף. יום מקסים

מאוד הייתי רוצה שנדבר אבל במייל שלי כתוב השם שלי ואני לא רוצה להיחשף פה.. איך נוכל לדבר?

גם אצלי מופיע שם זאת בעיה

המחשבות באות אצלך בתקופות? יש ימים שאת מרגישה יותר טוב? כי אני כרגע בלופ ולא מצליחה לצאת ממנו וגם לא רואה איך זה קורה..

יש תקופות שזה יותר חזק ברגע שתמצאי מחשבה אחרת להתעסק בה אז זאת תעבור תנסי כמה שפחות לתת לזה במה ולייחס לזה ולהבין שזאת רק המחש ה ולא המציאות. את מטורפת תרופתית?

כן כבר הרבה זמן אבל כל פעם שמגיעה תקופה כזאת אני בסבל מטורף.. המחשבות גורמות לך לדיכאון?

ברור זה כל היום מעסיק אותך?ועוד שזה על הילדים אז בכלל. בת כמה את?

33 ממש מפחדת, חולמת שיעבור זה פשוט מוריד לי את השמחה והתקווה

אני כל כך מבינה אותך אבל ככל שתרצי שזה יעבור זה ישאר שם ככה זה המוח שלנו עובד הפוך לצערי. בואי תראי אותי לפני יומיים התחלתי אנטיביוטיקה לדלקת בגרון ויש לי פחד שאין לי רגישות לפניצלין ואני אמות מהאנטיביוטיקה כל כדור שאני לוקחת סרט ובדיקות אם לקחתי פעם אנטיביוטיקה במרפאה באינטרנט מה קורה ברגישות לפניצלין כבר יומיים אני עסוקה רק בחרא הזה אני משתפת חברות הם צוחקות עליי אבל אין לי שליטה על זה

היי דוקטור, בעבר התייעצתי עמך פה ועדיין נראה שאני מותשת ופונה שוב לבדיקתך.. בת 35, אם לשניים, עובדת, חיה בזוגיות לא הכי יציבה אבל סביר, לומדת לתואר ראשון. מתמודדת עם אוסידי מגיל 6 בערך בהיותי ילדה ההםרעה באה לידי ביטוי בטקסים קלאסיים עד שלצערי הרב נחשפתי למידע על מחלת הסכיזופרניה בגיל 16 ומשם הדרך לאוסידי עם חרדות מסכיזופרניה היו קצרים. יש לי פסיכיאטר שמלווה אותי כבר עשר שנים, ראה אותי לאחרונה לםני בערך חודש וחצי. הוא כבר פחות מקשיב לי לאחרונה וכל הזמן מדגיש כי אני סובלת רק מאוסידי ועלי להקפעד על טיפול (סרנדה) ,לצערי בגלל התואר ,העבודה והיותי אם לתינוק קשה לי להקפיד על התרופה שגורמת לי לתשישות איומה.. מרגע שבו אני מגיעה לפסיכיאטר שלי ואני פורסת לפניו איזה "ג'וק" מדומיין נכנס לראשי אני מתענה ועד הרגע בו אני מקבלת ממנו אישור שאינני סכיזופרנית - כל התופעות פוסקות. לאור האמור החלטתי על חזרה ךטיפול שבועי עם הפסיכולוגית שלי ,שתהיה עבורי גם סיביטי וגם קביים לצאת ממעגל הקסמים הזה שבה ההפרעה ממתינה לתקופות שפל בחיי ומתגנבת ממוחי אלי. הסיבה לכך שאני כותבת היא שאני מתחילה לפקפק במשהו מהותי באישיות שלי, שבאמת ובכנות אינני יודעת אם מותאם לאדם הנורמאלי והאם מצריך הףבדיקה ידוע כי אדם סכיזופרני "מדמיין קולות" ועם זאת שאינני תודה לאל שומעת קולות אני כן מגיל צעיר יחסית מדמיינת שיח בין אנשים בחיי אלי בעולמי שלי, שיחות שעלי לבצע, סיטואציות בחיים, כמו פנטזיות שהיותי ילדה היו אפופות בפנטזיה על חיים כסלבריטי לצד זמר שאותו הערצתי לדוגמה רק היום זה דימיון על סיטואציות מחיי היום יום.. אם עלי לשוחח לדוגמה עם עורך דיני אני לא יישבת וחושבת לעצמי אצלצל ואומר לו כך וכך..אני מדמיינת סיטואציה בה אנו יושבים יחד ומנהלת שיח מדומיין עמו. מדוע אני חוששת? כי לעיתים יש לי מניירות התנהגותיות תוך כדי, לדוג' דמיינתי שיח מכעיס אז אעלה על שפתי פרצוף כועס, דמיינתי שיח שמח בעבודה עם הבוסית על עתידי בחברה ארים יד לשמחה ואז המצבים האילו גורמים לי חשאול עצמי האם אני בסדר?? עלי לציין שזה מלווה אותי מגיל מאוד מאוד צעיר, כאדם אני דיי בודדה ולא שומרת על קשרים חברתיים ועיקר החברויות שלי בעבודה, בזוגיות או בני משפחה ולכן הפנטזיות שלי כילדה עברו לאט לפנטזיות על חיי יום יום . הפסיכולוגית שלי טוענת שאני אדם ויזואלי ,במיוחד כחולת אוסידי שקל לה לדמיין "בעיני רוחה", אבל אני שומרת מציאות כמובן ויודעת לפקפק בתקינות הדבר אזי שהקוגניציה שלי בסדר ועם זאת הספק-אלוהים הספק! מענה כל חלק בי.. אשמח לדעתך המקצועית בנושא

צהריים טובים ד"ר לויט אובחנתי עם OCD לפני כ20 שנים ובשנים האחרונות אני חווה תופעה שניקראת 'דה ריאליזציה' קשה שמתאפיינת בניתוק ריגשי כמעט מוחלט. והפנים שלי מאד אדומות ונפוחות (סבוריאה), עייפות, חולשה ויש לי לחץ בחלק השמאלי של הראש..מה לדעתך עליי לעשות?

שלום !! כאמור מתמודד עם הפרעות נפשיות מעוניין ללמןד בשלב הראשוני את ת וכנת וורד השאלה היכן אני מוצא מקום לימודי שכזה לנפגעי נפש תודה

שלום שרון !! ברצוני לומר לך שהתחלתי טיפול סיביטי כבר חודש אצל מטפל טוב לדעתי . דרכו אני מנסה לראות את עצמי בנקודות חיוביות . רק העלות היא גבוהה עבורי 250 שח למפגש שמחתי לעדכן

שלום, בת 33, נשואה + 1 אני סובלת מocd מגיל 14 בערך, התבטא במחשבות מטרידות של אחריות לאחרים וטקסים פיזיים. בתקופה האחרונה הגיעו לי מחשבות מוזרות והזויות שבחיים לא היו לי.. שאני כבר לא אוהבת את הילדה שלי, שאני לא רוצה לגדל אותה, שאני אנטוש אותה חס וחלילה או אעשה לעצמי משהו חס וחלילה.. ואז עולה לי לחץ כזה וחרדה שהיא תלויה בי כל החיים ובעצם כל האנשים קשורים אחד בשני וזה עושה לי תחושה שאני לא יודעת להסביר אפילו.. מטופלת בלוסטרל וcbt שעוזר חלקית.. אני פשוט מדוכאת מהמצב.. מה קורה לי? בחיים לא שמעתי על מישהו עם מחשבות הזויות כאלה ואני מפחדת.

שלום דוקטור, כתבתי כאן בעבר שאלות בנוגע למחשבות אובססיביות על סרטן. אני לוקחת כבר יותר מחודשיים כדור רסיטל אבל לא מרגישה שזה עוזר. המחשבות האובססיביות רק הולכות ומחמירות. זה מלווה אותי מהרגע שאני קמה בבוקר ועד שאני הולכת לישון. רק כשאני הולכת לישון אני יודעת שיהיה לי שקט לכמה שעות. יש לי מחשבות שחוזרות בלופים ומעוררות בי חרדה קשה. אני משתדלת להימנע ממחשבות שיעוררו את הלופ הכפייתי אבל זה קשה . יש שעות שאני מרגישה שאני עומדת להשתגע.אני מרגישה כאילו משהו רע השתלט לי על המוח ולא רוצה לשחרר. אני ממשיכה לתפקד כרגיל, הולכת לעבודה כל יום, לא רואים עלי כלום, אבל המצוקה רק הולכת וגוברת. אני גרה עם ההורים מאז שהתגרשתי לפני כמה שנים(אני בת 37) הם יודעים שאני סובלת מחרדות אבל לא שיתפתי אותם בתוכן החרדות.הם חושבים שהמצב שלי השתפר ושאני נראית יותר טוב. אמא שלי בעצמה סובלת מדיכאון וחרדה והיא לא מסוגלת להתמודד עם הבעיות שלי. אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שהחיים שלי הפכו לגיהנום. לפני שנה הייתי בן אדם רגיל, שפוי ומתפקד. תמיד הייתה לי נטיה לאובססיביות אבל זה אף פעם לא התפרץ בכזאת עוצמה. אציין שהאובססיה הזאת התפרצה כאשר הייתי בבידוד לפני כמעט שנה וזה החמיר לפני חצי שנה. אני לא יודעת כמה זמן אוכל להמשיך ככה, אני מפחדת להשתגע, אני מפחדת שבגלל המחשבות שלי באמת אהיה חולה אבל אני לא מסוגלת להפסיק.אני מרגישה צורך לשנן לעצמי כל היום שאני רוצה להיות בריאה כי אם לא אעשה זאת יקרה משהו רע. אני מפחדת לחשוב מחשבות שיתחילו לופ כפייתי כי כשזה מתחיל קשה להפסיק את זה. שאלתי היא, האם את חושבת שכדאי לי לנסות כדור אחר או שאת עדיין חושבת שטיפול סי בי טי יוכל לעזור? האם זה חייב להיות פסיכולוג או שגם מטפל שאינו פסיכולוג יוכל לעזור? אני מרגישה שאין לי אף אדם קרוב שאני יכולה לשתף במצוקה שלי, וזה הולך ומחמיר

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי בחורות.אני רואה כל מיני בחורות ויש לי תחושות בטן ואינטואיציות למשל לגביי:"מידת חוכמה" (או השכלה) או "מידת התנהגות מתוכמת לגביי או כלפיי גברים" או "מידת אידאליות".משמעות של "מידתיות" היא למעשה "יחסיות" והמחשבות הטורדניות שלי "מסמנות לי" שתחושות הבטן שלי "חייבות להיות נכונות ומידתיות". מה ההתרשמות שלך מהמחשבות הטורדניות שלי?

לאחרונה התחלתי לחבב את הווצאפ - אני עוסק בו בהעלאת תמונות וסרטונים ל- 7 קבוצות ( והיד עוד נטוייה לפתוח עוד ועוד קבוצות ) שאני מנהל לבד בהתנדבות ובחינם ולקבוצות נוספות שאני רק חבר בהן וזה גורם לי להנאה מרובה בחיים ואני מרגיש טוב ובכל זאת אמא שלי טוענת שזה לא שפוי ושהיא תארגן לי אישפוז בבית חולים פסיכיאטרי, האם מאשפזים על זה ? אומנם התקשרתי כמעט לכל בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ והם אמרו לי שם שלא מאשפזים על זה חוץ אולי מאח או רופא של אחד מהם שאמר לי שאמא שלי יכולה להביא אותי לאיבחון ואחת הרופאות או האחיות מאחד מבתי החולים הללו אמרה לי שאני יכול להיות 10 שעות בווצאפ - אמא שלי טוענת שהיא לא דיברה ברצינות אבל האבסורד הוא שהפסיכיאטר שלי שהוא עובד בבית חולים פסיכיאטרי שאמר לי שלא מאשפזים על זה דווקא טוען שכן מאשפזים על זה, אני מרגיש שכולם עושים קטנונייה נגדי. אומנם אמא שלי טוענת שבגלל שהראש שלי כל הזמן בווצאפ אז אני שוכח לעשות דברים כמו למשל להכניס את החלב למקרר אבל אני מרגיש טוב ואני אוכל, מתרחץ ועובד וקראתי על הבן 14 ההוא שהתמכר למשחק הפורטנייט ולכן אושפז אבל זה היה בעיקר בגלל שהוא הפסיק ללכת לבית הספר והיו לו התקפי זעם ואלימות כלפי סביבתו אבל אצלי זה ממש לא המצב, האם את חושבת שאני צריך למחוק את הווצאפ ? אני לא רוצה למחוק ! אני לא חושב שצריך להיות טוטאליים לכאן או לכאן !

והוא היה מוזנח ולא מקולח

וכמה זמן ביום את ממליצה לי להיות בווצאפ ? מה מספר השעות שעדיף שאני לא יעבור ?

האחות או הרופאה התכוונה 10 ביום בפלאפון - גם בווצאפ וגם בכל הדברים האחרים בפלאפון ביחד.

אני הבחור מהשאלה של תדירות הסקס : 1. למה אמרת שאי אפשר למצוא בחורה שתסכים לעשות 3 פעמים ביום ? אז איך הייתה כתבה על שחקן כדורגל ששכב עם אשתו 12 פעמים ביום ? 2. למה אמרת ש- 3 פעמים ביום לא ישפרו את היכולות המיניות שלי ולא יגרמו לי לחיים מאושרים ? הרי הסקסולוגים טוענים שהרבה סקס יביא לשפיכה יותר איטית ואולי גם לטיפול בבעיות הזיקפה ויש מדי פעם מחקרים שמראים שנישואין פתוחים מביאים לאושר ושהאורגזמה בסקס היא לפחות באותה עוצמה כמו ההנאה המופקת מאוכל !

נקודה 1 - חוץ מזונה !

שלום שרון !! ראשית מה שלומך . רציתי לומר לך שהתחלתי טיפול סיביטי בעלות של כ 250 שח למפגש אצל מטפל . ארצה טיפים וברכתך להצלחת הטיפול תודה רבה לך .

מעולם לא הייתי בטיפול נפשי , אני בת 44 ורק לאחרונה שמתי לב שיש לי הפרעת טורדנית כפייתית ,ואני רוצה לקבל נכות נפשית על כך ,השאלה למי פונים ? כי מעולם לא הייתי בטיפול , מה אני אמורה להגיד לרופא המשפחה ? איך עושים אבחון ואיפה ?

אני מתאהבת במקומות עבודה ובגלל סף הרגישות הגבוה שלי והאובססיה שלי לאהבה אני מפוטרת ...

סתם דוגמא קראתי עכשיו באתר שלך זה הלחיץ אותי

אני מעוניין להתחיל טיפול cbt לocd ויש לי חשש שלא עוזב אותי כבר הרבה זמן.במידה והחליט להפסיק את הטיפול(מיצוי,כסף,לא מתקדם)זה יגרום לכעס מצד המטפל/ת ובהמשך פניה לגורם לצורך אשפוז כסוג של "נקמה" בי שלא המשכתי איתו/ה.אני יודע שהמחשבה מופרכת אבל עדיין זה מגביל אותי.אודה לתשובתך🙏

היי, שרון. בהמשך לשרשור האחרון, אספר לך על מקרה שהיה לי השבוע. הבחורה שהתחלתי להתכתב איתה בפייסבוק לפני שבועיים בערך, אז ביומיים האחרונים היא ממש משתפת אותי בקשיים שלה, ואני מספר לה על הקשיים שלי. הבעיה שהכל נעשה באופן וירטואלי - רק הודעות טקסט או הודעות קוליות. מעולם לא ראיתי אותה, ואני לא יודע עליה כמעט פרטים. הגעתי היום לנקודה שאני כבר לא מסוגל ממש לפתח איתה שיחה, כי אני מרגיש חוסר אמון, ולא בגלל שהיא משקרת, אלא בגלל העובדה שזה עולם וירטואלי ואני לא יודע האם התמונה בפרופיל באמת שלה, ובת כמה היא באמת, והיכן גרה, מה העדה/המוצא שלה וכו'... . יש לי שתי שאלות.. 1. האם אני צריך לנסות להציע לה להיפגש? (הסיבה שאני נמנע כרגע היא שהיא סיפרה לי לאחרונה שיש לה חרדת נטישה, ואני מפחד שהיא תיפגע במידה וארגיש שהיא לא תתאים לי. כלומר, אני דואג לה במובן מסוים) 2. האם חוסר האמון שאני מרגיש בעולם הוירטואלי הוא הגיוני, עד כדי כך שזה גורם לי לא לזרום ולהיפתח בשיחה איתה?

דייטים שלווא דווקא יש בהם יחסי מין !

או התמכרות ? אני יהיה בדצמבר בן 34, הייתי רוצה לדעת מה בכל קבוצת הגיל שתחכה לי עד יום מותי , אפשר לענות ככה - גיל 34-40, גיל 41-50, 51-60,61-70, וכך הלאה...

והאם במקומי את היית משנה את התדירות אם יש סקס כלשהו עם קונדום או כזה שלא כולל בכלל בתוכו חדירה ?

כמה שעות ? וכמה ימים בשבוע כדי שזו לא תיחשב להתמכרות ?

האנשים שאני יקר להם כל הזמן דואגים שאחוזי הטעינה של הפלאפון שלי מספיק גבוהים - הכל בגלל פעם אחת לפני כמה חודשים שיום לפני טיול בצפון הפלאפון נגמר ( למזלינו הצלחנו לטעון אותו מחדש ויכולתי לצאת בסופו של דבר אל הטיול )) ומאז זה לא קרה שוב שהפלאפון נגמר וזאת למרות שהיום מישהו אמר לי שגם 48 אחוז שהפלאפון טעון זה מספיק. משגעים אותי בבית שלי על העניין הזה למשל יש שעות שאסור לי להשתמש בכלל במכשיר ואוסרים עליי לצאת מהבית לכל מיני מקומות בלי הנייד כאילו לפני 30 שנה לא חיו בלי פלאפונים ובכל זאת שרדו, ואני , יש לי עוד דאגות בחיים חוץ מלעסוק בזה כל היום ואני חושב שזה גם דיבור לא בלוגיקה ( הדיבור של האנשים שאני חשוב להם ) כי אם אני לא אגור איתם אז אני אהייה אדון לעצמי ,אבל מה לעשות ? זו בכלל אובססיה של האנשים האלה בחיי ? ואם כן, מה לעשות ? אפילו איימתי עליהם במשטרה שאם הם לא ייתנו לי את הפלאפון מתי שאני ירצה להשתמש בו והם עדיין לא מורתעים.

והאבסורד הוא שאני אומר להם שאני אטען את המכשיר באוטובוס והם לא מסכימים לזה

הם מסכימים שאטען אותו רק בבית או בעבודה וגם לא במתנ"ס כי הם פוחדים שיגנבו לי אותו.

אני שואל השאלה, נכון , ניחשת נכון

אני גר במדינה בה צריכת הזנות היא חוקית, כמה פעמים בשבוע או בפרק זמן של שבועיים אם אלך ליצאנית לא תיחשב לאובססיה-התמכרות ? אני בדצמבר יהיה בן 34 ויש לי תסמונת אספרגר. האם זה משתנה מגיל לגיל ? וכמה פעמים זה סביר בכל קבוצת גיל ? למשל כשאגיע לגיל 60, כמה פעמים זה לא יהיה התמכרות ?

ממש מאשפזים במחלקה הפסיכיאטרית על הדברים האלה ?

*הטיפול ולבדוק הרבה את איבר המין איך הוא בזיקפה באוננות או מול הפורנו מתוך חשש שלא תהייה זיקפה בסקס זו אובססיה ? כמה זמן שמקדישים ביום לבדיקה כזאת זאת נראית לך התמכרות - אובססיה ?

וכמה זמן ביום שמקדישים לחשיבה כמה אם יהיה תיאבון או שינה טובה בלילה זו אובססיה ?

שלום! אני בן 41.בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות שגם מפריעות לי לשיינה.דוגמא:אני עובד במקום עבודה ורגיש מאוד "לנוכחות או אי נוכחות" של עטבדות או בחורות בסביבת מקום העבודה.למשל:יש איזה בחורה (ממותא מסויים) שאני רואה מדי פעם בסביבה ולפעמיים אני מרגיש "וקצת אובססיבי" לעבור בסיסיבתה בשביל לוודא "שהיא נמצאת בסביבה".לפעמיים דווקא בחורות "מרגיעות אותי" כשיש לי "מחשבות שליליות" לדוגמא:אני נמצא בטיפול נפשי (C.B.T) אצל מטפלת מאוד נחמדה "ומתנסה ומרגיש איך זה לתקשר עם בחורה" וזה מרגיע קמת את המחשבות השליליות שיש ל ומפריעות לי לישון וגורם לי לחשוב "שאפשר להצליח עם בחורה" או "שאני לא כישלון עם בחורות". מה ההתרשמות שלך ממני?מה את חושבת באופן כללי על מה שרשמתי? תודה על תשובתך

שלום שרון!!! בעקבות החמרה במצבי הרןפא אצלו אני מטופל שאיני מרוצה ממנו בכלל ושיתפתי את המטפלים בי שהוא לא מתליח לאזן אותי ולא לוקח אחריות על מעשיו החליט והציע שאתאשפז.. וכעת מזה מספר ימים נמצא כאן במחלקה.. הצוות זיהה שאני מאוד אבל מאוד אובססיבי .. והרופא העלה לי מינון של סראקואאל וזה גרם לי להחמרה רצינית בעצירות ממנה אני סובל זמן רב... והוא הוסיף ןאמר שאם זה לא יעזור אז יחשןב על תרופה אנפראניל.. ןאני מאוד סובל מאי שקט מתחים וחרדות ... אישית אני כבר רוצה להתחיל עם נאנפראניל עליה קראתי בגוגל שזה מאוד יעיל במצבי... תודה ושבת שלום ואשמח לתגובתך . אייל

- התמכרות לווצאפ. - התמכרות לאינטרנט - להתייעצות בפורומים ייעוציים כמו פה ואפילו עם אנשים אנונימיים ללא כל הכשרה בתחומים שבהם הם מייעצים ולהתכתבויות איתם במקומות כמו צ'אטים ( צ'אט וואלה )? בס"ך הכל הבן אדם נמצא בווצאפ ובאינטרנט יותר מ- 18 שעות מיממה ! אבל הוא מתפקד, אוכל, שותה ויושן. יש דבר כ ודרך אגב מדובר על בן אדם שכאשר למשל הוא מתרחץ הוא חופף פעמיים לשם ההגיינה או עושה דברים אחרים שאפילו הוא לא אוהב לעשות הוא עושה אותם עד הסוף תוך ניתוק עצמו מרעשי רקע והנה למשל עכשיו הוא לא מוצא מספר פלאפון של מישהי באנשי הקשר שלו אז זה קצת לא נותן לו מנוח אבל מצד שני אין לו כאמור סבלנות לעשות דברים כיפיים בחיים כמו מקלחת וקריאת עיתון ספורט ואתרי ספורט שהוא היה אוהב לעשות בעבר. ומה לגבי התמכרות למין? מישהו בן כמעט 34 שעושה סקס פעם ב- 9 ימים זו התמכרות?

רציתי להגיד תודה רבה לשרון המקסימה, שעזרה לי מאוד בהתמודדות עם ocd בצורה מקצועית ובנוסף גם נתנה תמיכה רגשית ומוטיבציה להצליח. ממליצה עליה מאוד!

אני סובל מהפרעת חרדה עמידה לתרופות. הבעיה היא שאני נובר כל הזמן באינטרנט בנושא התרופתי סביב תרופות. יעצת לי בתבונה רבה להפסיק כל עיסוק באינטרנט בנוגע לחרדות או תרופות ולקחת את הטיפול התרופתי שיעץ הפסיכיאטר המכיר אותי כיון ששאילת השאלות החוזרות בעצם גורמת להטלת ספק פנימי בטיפול. ניסיתי לעשות זאת ואף חסמתי דרך חברת האינטרנט את הפורומים הספציפים בנושאי חרדות בהם אני נובר כל יום, אבל כאשר אני לא נובר בהם אני מרגיש חוסר אונים, חוסר שקט ושאני חייב לבצע את הפעולה.האם הדחף לבצע את הפעולה יירד אם אצליח לפי "כלל 21 יום" הימנעות טוטאלית?

שלום דר' לויט, אני בן 33 וסובל מאז גיל 8 מטורדנות כפייתית קשה מאוד לצד חרדה חברתית ואני מניח שגם הפרעת חרדה כללית. ב-12 השנים האחרונות התחלתי בנוסף לסבול מתסמונת דום נשימה בשינה, גם היא בצורה קשה ביותר, ולמעשה מאז חיי נמצאים במגמת הדרדרות מתמשכת - כאשר חוסר השינה הקיצוני הקבוע רק מקצין את החרדות והתפקוד שלי הולך ויורד עד לכמעט 0. אני יודע שאני צריך טיפול. מזמן כבר. אשמח לדעתך לגבי מציאת הטיפול הנכון עבורי - ברור לי שלא ניתן להסתפק רק בקומבינציה הקלאסית של רסיטל+CBT או משהו כזה ושיש צורך בנוסף לכל זה (אני בכלל לא רוצה לקחת כדורים) בשיחות לחקר מעמקי הנפש והחרדות והתסבוכות הרבות שבי... באתר "בטיפולנט" יש אינספור סוגים שונים של מטפלים וטיפולים ולא ברור לי מה מהם מתאים עבורי. אשמח לעזרתך תודה רבה

היי, שרון. לאחרונה הכרתי מישהי דרך הפייסבוק, והתחלתי קצת לשוחח איתה רק בהודעות, להתעניין בה וכו'. היא התחילה לספר לי דברים מאוד אישיים עליה, וממש התחילה להיפתח בפניי. אני באמת התעניינתי בה דרך ההודעות והמשכתי להתכתב איתה. באותו לילה חלמתי על מישהי שלמדה איתי באקדמיה, שממש ניסתה לנשק אותי בחלום, ופתאום הרגשתי שאני נמשך לזאת בחלום יותר מאשר זאת שהכרתי בפייסבוק. כנראה, זאת בחלום היא יותר חייכנית, מתלהבת, עם הרבה אנרגיות, וזאת מהפייסבוק מאוד דיכאונית, וחווה משבר. אציין כי גם יש לי משיכה לבחורה בדיכאון, כי זה גורם לי להרגיש שאני כמו מטפל בשבילה. אבל מצד שני, הרגשתי משיכה יותר גדולה משום מה לבחורה מהחלום, שהיה בה משהו מאוד פתוח, רחב, יצרי, חייכני, ומלא שמחת חיים, וזה גרם לי לחשוב עליה יותר ואפילו לשלוח לה הודעה בעקבות החלום. אני מרגיש שכל פעם יש בחורה שיותר מושכת אותי מהאחרת, ולכן אני לא מצליח להחזיק קשר בסיסי שיכול להתפתח לזוגיות. תוכלי לעזור לי? אני מרגיש שיש בי הרבה רצונות, ואני לכן לא מצליח להישאר בקשר עם מישהי אחת.

היי, שרון. באמת אני מרגיש שאני מחפש תמיד מישהי טובה יותר, ובהחלט אני מאמין שכדאי לתת סיכוי ולבחון קודם בחורה שהיא פוטנציאלית למציאות ולא לפנטזיה. הבעיה היא שאני מרגיש שיצירת קשר עם בחורה מוציא אותי מהפוקוס, בגלל שאני פתאום מרגיש שהיא מוקפת בידידים, חברים, אנשים, ואז הסיטואציה הזו מוציאה אותי מאיזון פנימי ומשלוות נפש. לא יודע למה זה קורה, אבל עצם העובדה שאני מרגיש כך גורמת לי להימנע מיצירת קשר עם בנות, מאחר וכל בחורה שנראית לי פוטנציאלית, זה מעורר בי את כל הקשיים שהרגע העליתי, בנוסף לפגמים חיצוניים או פנימיים שאני רואה בה. כלומר, אני כל הזמן חווה חוסר איזון ביצירת קשר עם בחורה, למרות הכמיהה שלי העזה לזוגיות. כפי שסיפרתי לך כבר בפורום באחת ההתכתבויות, אני ניסיתי לטפל בנושא, אבל איפשהו נעצרתי, גם בגלל שתקופת הקורונה לא איפשרה לי לצאת לדייטים, וגם כי במקום עמוק אני מרגיש שקשה לי ליישם את העצות שאני מקבל בטיפול, מאחר וחוסר האיזון כל הזמן עולה מחדש בעת יצירת קשר עם מישהי. אני מרגיש בתוך תוכי שיצירת קשר זוגי גורמת לי לשינוי פנימי, לכן נוצר החוסר איזון, ואני מתנגד מאוד לשינוי הזה, כי אני עמוק בפנים לא מעוניין להרגיש שינוי, שמכיל היפתחות לעוד ועוד אנשים, כי זה עושה לי לא טוב. אז אם אני מרגיש שטיפול לא באמת יעזור לי, מה היית מציעה שאעשה? יש לי צורך עמוק בזוגיות, אך הקשיים אינם מאפשרים לי לממש זאת.

היי, שרון. אני מבין שצריך לפעול למרות המחסומים שלי, אבל היישום בפועל הוא קשה מאוד מבחינתי. ניסיתי להתכתב עם בנות בפייסבוק, וכל פעם שהבחורה עונה על הקריטריונים של מישהי מוחצנת, אני נמנע מלשוחח איתה, כי אני ישר מתחיל להרגיש חוסר איזון. החוסר איזון בא לידי ביטוי ביציאה מהפוקוס, אובדן ריכוז, אני מרגיש לא נוכח כאן ועכשיו, ונוצרת אצלי תחושה שפתאום אני בנאדם מוחצן כמוה, ומאוד חברותי. אני מרגיש שיש כוח פנימי שמפעיל אותי מבלי שארצה, מין כוח שהוא הפוך מהאופי שלי. זה כוח ששולט בי, ואני מרגיש שהיקום והסביבה שולטים במעשים שלי. אובדן הבחירה וחוסר איזון פנימי. לכן, למרות שאני מנסה לשוחח עם מישהי, אני מגיע לאותה נקודת תקיעות. הדבר שהכי קשה לי איתו שקשר זוגי יביא אותי למצב שאאבד את מקום העבודה שלי (בגלל חוסר ריכוז), את השליטה בחיים שלי, ואת השקט הפנימי שלי. זה קשה - מצד אחד יש הצורך בזוגיות ובאינטימיות, ומצד שני יש לזה מחיר כבד מבחינתי. אני יודע שאת ממליצה לי ללכת לטיפול, אבל רציתי להבין האם כדאי לוותר על מקום העבודה בשביל זוגיות? האם כדאי לוותר על כל השקט הפנימי שלי למען אינטימיות וקרבה? אני פשוט לא יודע אם יש דרך אחרת..

דוקטור בוקר טוב, הסיבה בגללה אני כותבת פה היא מאחר ונדמה שאינני מצליחה לתאם פגישה אצל הפסיכיאטר שלי מזאת תקופה בגלל אילוצים שלו. העניין הוא כזה, מאז גיל 14 אני חיה לצד אוסידי (אני בת 35 ואם לשניים) , החרדה העיקרית שלי היתה ונשארה פחד מאובדן שפיות וסכיזופרניה.. מעבר לכך האוסידי נהנה לענות אותי כשאני בחרדות מוגברות לגבי בריאות ילדי, וגם כאשר באמת נמצא כי הקטן שלי סובל מעיכוב התפתחוצי ונמצא בגן שיקומי הנפש שלי במקביל עסוקה כל הזמן בחרדה מאיתור בעיות רפואיות בילדים ןמציאת טיפול בהן. בנוגע אלי העניין הוא כזה: כרגע אני נמצאת במצב של חרדה כללית שצפה ממני מצבים מעיקים של החיים. אחת התופעות שמדאיגה אותי היא שכשאני בטלפון ,על הספה בסלון , קרה כמה פעמים שהיה נראה לי שאני ממש רואה את הבן שלי הולך למטבח בזווית העין כשהראש שלי בנייד(חייבת לציין שאני מודעת לזה שהוא ער בחדר באותו זמן ולכן זה לא יהיה חריג אם הילד אכן היה באמת במטבח) כשאני קמה הילד בכלל לא היה שם ולא זז מהחדר וזה מפחיד אותי האם אני הוזה סכיזופרנית ??? או שמצב כזה יכול לקרות??? אני בדרך כלל שקועה בקריאה בנייד או בסרט מסויים ואז פתאום קורה דבר כזה וזה משתק! .. מעבר לכך אין לי שום דבר הדומה לסכיזופרניה מעבר לחרדה הכללית המאוד מעיקה שלי..האם עלי להיבדק לסכיזו???

זה קורה לי 10 פעמים ביום כשאני בחרדה.. ואני אומרת לעצמי שזה רק הפחד ובכל בסדר. לפעמים רואים משהו בזוית העין וחושבים שרואים משהו.כל אחד ההבדל הוא שאנחנו כפוחדות מסכיזופרניה מפרשנות את זה ומתאבססות על זה כמשהו לא בסדר אצלנו".

היי, אני כבר 24 שעות רצופות בהתקף חדרה, מנסה לאתר את הפביכיאטר שלי בכל דרך, לקחתי לוסטרל. אני מכירה כת המצב הזה בו אני כחולת או סי די "רוכה סברים בעיני רוחי" וכך, כאשר נדמה לי שאני רואה את בני פעם אחת זה יגרום לכך שיקרה שוב ושוב..העניין הוא שהאוסידי כל כך טוב בלדמית סכיזופרניה. בעבר הרופא שלי שמע ממני על מקרים בהם היה לי בראש מילהמשהייתה חוזרת רפידיטיבמת ובכל פעם ששמעתי משהו רם בסביבה הייתי בטוחה שאני שימעת קולות או מחשבות שווא שמעולם הסכיזופרניה שהיו מענות טותי, מביאות לנתקף חדרה קשה ולטקסים... פשוט קשה לי, אני יד הורית, אנע אם לשנייל ואחד מהם הוא בעל צרכים מיוחדים ועכשיו אני מרגעשה את רעידת האדמה בנפש שלי שלה האוסידי מחכה כל תקופה..שוקלת להגיע לפסיכיאטר שלי ללא תןר

שלום מומחית! בזמן האחרון מופיעות לי "מחשבות טורדניות" לגביי טיפול במירפאה ציבורית.לפניי כשנתיים התחלתי "טיפול שיחתי" מכווון שאני מתמודד עם או.סי.די.שובצתי אצל מטפלת מבוגרת והייתה לי "תחשות בטן" שהיא "לא מתאימה לי" או שהיא "לא מבינה אותי" ולכן הפסקתי את הטיפול.בקרוב אני אמור להתחיל טיפול C.B.T אצל מטפלת שאינני מכיר (שוחחנו בטלפון).יש לי "מחששבות טורדניות" לגביי: האם היא תהייה מבוגרת ולא יסתדר ל?( אני מעדיף מטפלת צעירה בגילי) או מחשבה טורדנית:האם הטיפול יצליח לי אתה או יכשל או האם היא "תבין אותי" או "לא תבין אותי". מה ההתרשמות שלך ממחשבות טורדניות מסוג זה?איך ניתך "להוציא מהראש" מחשבות כאלו? תודה על תשובתך

היי דוקטור, אני בן 19(לפני גיוס) לפני בערך 4 חודשים חזרתי עם חבר מירושלים,ויש לנו משחק כזה שאנחנו מגיעים למנהרה(בנסיעה) אנחנו עוצרים את הנשימה עד שאנחנו עוברים את המנהרה, במנהרה היה קצת פקוק ולקח בסך הכל קצת יותר מדקה לעבור את המנהרה. לאחר שסיימנו חזרתי לנשום והתנשפתי קצת, החבר שלי שישב לידי אמר לי שזה לא בריא לעצור את הנשימה לכל כך הרבה זמן בגלל שזה יכול לפגוע במוח, לאחר שהוא אמר לי לקחתי כמה נשימות גדולות כדי ״להחזיר״ את האוויר לגוף, לאחר חצי שעה של נסיעה לאחר שהיינו במנהרה התחלתי להרגיש סחרחורת ותחושת חנק כזאת וקושי לסיים את המשפט, הגענו לבית של החבר והורדתי את החבר אבל עדיין הרגשתי תחושת מחנק וחוסר חמצן, דיברתי עם הרופא משפחה והוא הפנה אותי לבית חולים, בבית חולים עשו לי בדיקות וראו שהכל בסדר. התחושת מחנק עברה והרגשתי הכל בסדר חוץ מזה שהרגשתי שהאף שלי ממש סתום, חזרתי הביתה הלכתי לישון ולמחרת קרו הרבה פעמים שהרגשתי שאני חושב על הנשימה והופך אותה למודעת, כל פעם שחשבתי על הנשימה הרגשתי סחרחורת וכאבי ראש חשבתי שזה בגלל שהאף שלי סתום, התחלתי בירור רפואי והרופא נתן לי מרשמים לתרסיסים וכדורים שיפתחו לי את האף, גם אחרי שהשתמשתי בתרסיסים והכל הרגשתי את התחושת כאב ראש וסחרחורת כל פעם שהנשימה שלי התחילה להיות מודעת, הרופא המליץ לי ללכת לפסיכאטר(אני בלי קשר אצל פסיכולוג) הוא המליץ לי על ציפרלקס, ומאז התחלתי לקחת(לפני חודשיים) ואני כבר על 15 מ״ג. למרות זאת עדיין כל פעם שהנשימה שלי הופכת להיות מודעת אני מרגיש כאב ראש וסחרחורת וכל פעם אני מנסה לשנות שיטת נשימה בתקווה שזה יעבור פעם אחת נושם מהבטן פעם אחת נושם לאט לפעמים נושם מהר אבל כל פעם שאני חושב על הנשימה יש לי את התסמינים, חוץ משאני שותה אלכוהול. ככה זה כבר 4 חודשים על בסיס יומי, קראתי על זה היום קצת באינטרנט וראיתי שכנראה זה מין ocd מיוחד שמתרכזים בתהליכים בגוף, התחלתי ביופידבק עכשיו אולי זה יעזור אבל רציתי לדעת אם יש עוד איזשהו טיפול(אולי להחליף כדורים או משהו) שיכול לעזור לפתור את הבעיה אני באמת לא יודע אם זה פסיכולוגי הכאבי ראש או שבאמת מתי שאני מעביר את המודעות לנשימה אני פשוט לא נושם טוב אבל הייתי עושה הכל בשביל שזה יפסק, והייתי שמח אם יש לך טיפול להמליץ לי?

הי שוב אני .רציתי להתייעץ איתך גם סליחה מראש בתור אשה לאשה . בגן של קרוב משפחה יש סיעת .הסיעת הזאת בקשר טוב עם האמא של הילד בגן .הילד התנדנד לפתע הסיעת באה אליו,ונתנה לו צפחה קלה על הלחי .זה לא היה לטיפה .זה היה צפחה קלה .כמו מכה קטנה ,אבל בלחי .יש צילום .כחה כביכול היא מראה אהבה .כעסתי התחלתי להשתגע .אמרתי לאמא שהיא חיבת לעשות עם הסרט משהו .היא לא נעים לה כי היא ביחסים טובים איתה .לא חברות אבל הרבה שנים מכירות .אני משתגעת על זה שנאמר מותרת .שאלתי היא האם לספר לסבא .מאחר היה עצור פעם בפלילים .זה קצת מדאיג .אבל לי קשה להישאר בלי תגובה .לפחות אני רוצה לספר לו .מה דעתך .זה האוסידי שלי חיבת להחזיר תודה

שלום שבת שלום שאלתי אותך לגבי אספרגר טכנית לי,שנוירולוג ,יכול לאבחן. איזה נוירולוג ? כי נוירולוג לא מצאתי שמאבחן .

כמה זמן שחושבים על זה ביממה זה נחשב לאובססיה ? בס"ך הכל 10 דקות ? 20 דקות ? או כמה ?

על זה = על משהו אחד

היא בת 60 + והיא אמרה לי שהיא לוקחת כדורים לדיכאון והיא מתפרצת על אנשים כולל הקרובים לה לפעמים, נוטה לאיים על סביבתה, לא מהססת לבקש עזרה ממשפחה. ואני מרגיש שהיא מנסה להשתלט לי על החיים בגלל שאני אדם עם צרכים מיוחדים. לפעמים היא רוצה שאחסוך כסף , למרות שיש לה הרבה כסף, לפעמים לא אכפת לה שאני מבזבז כסף ולפעמים היא אפילו לא מבינה למה אני שומר על הכסף - למשל אמרתי לה שאני מוכן לוותר על ערוצי הספורט בתשלום כי זה כבר פחות מעניין אותי אז היא אומרת שנשאיר אותם כי לדבריה אולי אני עוד אחזור לצפות בהם אבל למשל כשאני מבקש ממנה להתגלח פעם בשנה תמורת 20 ש"ח אצל הספר שלי ושל אח שלי היא מתנגדת כי היא מזכירה לי שהוא פצע אותי פעם כשהוא סיפר אותי. היא קובעת לי עם מי להסתובב, מתי מותר לשלוח למישהו הודעה בווצאפ , חושבת שזה מפריע שאשלח גם למישהו שלא שומר שבת הודעה לאחר שנכנסה השבת, איזה דברים לחשוף בצ'אטים ובפורומים השונים באינטרנט, איפה אטייל לבד בארץ ( אני אומר לעצמי שאני מוכן להיות מחר באמריקה ולהודיע לה משם שאני שם כי אני בן אדם חופשי) ואוסרת עליי להסתובב בשעה מאוחרת ברחובות למרות שבעבר כבר הייתי במקום ציבורי לבד מאוחר. מצד אחד היא פוחדת שאנשים מפוקפקים יהרגו אותי ומצד שני שיכניסו אותי למעצר, למרות שאיזה שוטר יחשוד באדם חמוד כמוני שמעולם לא עבר על החוק. היא קובעת גם איזה בחורות אני אכניס לחדר שלי בבית שלה ( = שלנו ?! ) ושאם הבחורה לא נראית לה אז היא אומרת לי שהיא פשוט לא תפתח את הדלת, אז בתגובה אני אומר לה שאני יירד למטה בלי לשאול אותה אז היא אומרת לי " ייקחו אותך לעזה ! ". לפעמים היא גם מדברת לא בלוגיקה. לפני כמה ימים היא צעקה עליי שאף אחד לא סובל אותי ומייד הפרכתי את הטענה שלה בכך שסיפרתי לה שמישהו לא מהמשפחה שלי התעניין לשלומי. ונחשו מה קרה לאחר יומיים ? היא מספרת לי שהמוכרת בחומוסייה שליד הבית שלי שאני קונה בה לפעמים מזון הביתה אומרת לה שאני נחמד, וזאת למרות שכבר חודש וחצי לא קניתי שם כלום. והיא חושבת שאם היא תגור לבד אז אין סיכוי שייפול משהו על הרצפה או שיהיו הרבה כלים בכיור. הכי חשוב לה בחיים שאני אהייה בן אדם עובד, למרות שעכשיו אני בקושי מרוויח בעבודה, שלא אהייה משועמם ושאהייה בריא. לפעמים היא אופטימית מדי וכשאני אומר לה שאולי יש לי מחלה שפוגעת לי בתיאבון אז היא אומרת מה פתאום , למרות שלפעמים היא צודקת אבל זה ברור שלנשים יש אינטואיציה טובה אבל גם לי יש יכולת ניבוא די טובה ולפעמים היא מזלזלת בזה. אז לפעמים מצד שני היא פאסימית ופוחדת שיפטרו אותי מהעבודה על דברים שאני עושה או שאם יש לי שבר באיזה איבר בגוף אז שהוא יוחמר למרות שכולם אמרו לה שאין לה מה לדאוג. אני מוכן לעבור לגור בקרוב בדיור עם אנשים מיוחדים כמוני, אבל מי מבטיח לי שהיא לא תנסה להיות זו לנהל לי את החיים גם מרחוק. למרות שהיא הבטיחה לי שהיא לא תנסה. היא גם רוצה לשים לי אפוטרופוס מעל הראש שיידאג שאני לא אזרוק כספים לפח, אבל לדעתי מה שאני מקבל מביטוח לאומי. לעומת זאת, את אח שלי שלעומתי הוא לא יודע לקנות בסופר, שהוא גם לא יודע כמוני לשטוף את הרצפה ושלעומתי הוא גם נעדר הרבה מהעבודה גם כשהוא לא חולה מבחינתה שהוא יישאר לגור איתה עד יום מותה. אני חושב שהמניע להתנהגות הקיצונית הזאת שלה הוא גנטי, כי אמא שלה שכבר מתה גם הייתה חרדתית לה ולאח של אמא שלי ולי ולאח שלי אבל בשנותייה האחרונות כשהיא ישבה בבית אבות ליד הבית שלנו כבר לא היה אכפת לה מכלום חוץ מעצמה. היא חושבת שעל כל דבר שאני עושה אז יאשפזו אותי או ישימו אפוטרופוס על הראש כמו רחצת ידיים עם סבון רבה ( למרות שלפעמים זה מוצדק, יש איזה גורם טיפולי שאני מכיר שמבקש לשטוף ידיים לפני נגיעה בקלפי משחק למשל... )

התכוונתי שלדעתי מה שאני מרוויח מהעבודה שלי והקיצבה שלי מביטוח לאומי שייכים אך ורק לי !

התכוונתי שלפעמים היא לא מהססת לבקש עזרה מהמכרים שלה, כמעט לא ממשפחתנו כי הם מנכרים אותנו רוב בני משפחתנו המורחבת. פעם יש לה עצבים להקשיב ולעזור ופעם לא.

שלום, בן 28, מאז שאני זוכר את עצמי, הייתי עסוק במחשבות שליליות. אתן 3 דוגמאות להמחשה. 1. האם אני חולה לב, מחשבה שמאוד פחדתי ממנה, עשיתי את כל הבדיקות אפשריות והכל היה תקין, אך בכל זאת האמנתי שאני חולה, המחשבה הייתה משפיע לי על השגרה, אורח חיים, בכי וכו'. 2. האם אני הומו, מחשבה שנמשכה איתי המון שנים, היה לי פחד עצום ממנה, דמיינתי את חיי ככה דמיינתי אותי סובל את המחשבה במשך כל החיים! המחשבה הייתה מכניסה אותי למשברים, בכי, חוסר חשק לחיים וכו'. 3. המחשבה שקיימת אצלי עכשיו האם אני יכול לפגוע בבת זוג שלי, כולן מנגנות על אותו דבר אותן תסמינים של בכי, עצבות, חוסר חשק וכו'. אציין שבכל המחשבות האלו אני משתף את בת הזוג שלי ואת המשפחה שלי, המחשבה האחרונה על אם אני מסוגל לפגוע בבת זוג שלי מאוד מפחידה אותי כי בעיניי הם מחשבה לא שפוייה, אני מפחד לישון לידה, לחבק אותה, לגעת בה, לצחוק איתה כמו בעבר. הקטע היותר מפחיד שכל פעם שאני חושב מחשבה טורדנית, הפחד שהיה בהתחלה נעלם ואז זה נראה לי "הכי הגיוני" שזה מה שמדאיג אותי יותר. שחשבתי אם אני הומו, בהתחלה ממש פחדתי ואז הפסקתי לפחד וזה היה נראה לי הגיוני שאני כזה. אבל המחשבה הספציפית הזאת, מדאיגה אותי ממש כי אני כביכול לא מרגיש פחד, וזה נראה לי הגיוני. מאוד מוזר מה שקורה לי, כי בהתחלה אני מאוד מפחד מהמחשבה ואז הפחד נעלם אבל במחשבה הזאת זה מדאיג אותי יותר כי אני אומר לעצמי אולי באמת אני מסוגל כי זה נראה לי הגיוני אני מקווה שהצלחת להבין את מה שאני אומר תודה רבה.

אני אציין שכל מחשבה שציינתי בתגובה הראשונה השפיע לי על שגרת החיים, המחשבה הזאת יותר משפיעה כי היא יותר מפחידה. אני לא רוצה להתחיל עם כדורים מחשש שזה יכניס אותי ליותר פחדים מה וזה מעין חותם "שאני לא בסדר", אני מכיר עוד אנשים עם מחשבות כמו שלי אבל זה לא מנחם אותי, כיוון שאני אומר שאצלי זה באמת יכול להתממש ואני כן יכול לפגוע חלילה. אני כן רוצה לעשות טיפול שיתאים לי, אם זה פסיכולוגי, cbt וכו'. אשמח לתשובה ממך מפורטת.

שלום דוקטור, תודה על התשובות שלך. התחלתי טיפול תרופתי ואני מקווה שזה יעזור. ניסיתי ליישם את העצות שלך אבל זה מפחיד אותי. אני כל היום מפחדת שאהיה מוכנה לקבל על עצמי סרטן אם לא אפחיד את עצמי ואשכנע את עצמי כמה זה נורא. זה כבר הגיע למצבים אבסורדיים: כל פעם שאני רוצה משהו או מקווה שמשהו יסתדר אני מפחדת שאהיה מוכנה לקבל על עצמי סרטן בתמורה. זאת מחשבה אוטומטית. אני מבינה שזה אבסורד כי הבריאות שלי זה הדבר הכי חשוב ובאמת מפחיד אותי להיות חולה, אבל זה פשוט קופץ לי לראש ואז אני מתחילה לשכנע את עצמי שאני רוצה להיות בריאה. אני מנסה לא להתנגד למחשבות, כמו שייעצת לי, אבל אז אני מפחדת שאולי באמת יקרה משהו רע. קופצים לי לראש משפטים לא רצוניים בהם אני כביכול מבקשת לקבל מחלה או אומרת שאני מוכנה לקבל מחלה ואז אני נבהלת, מנסה לשבש את המשפט בראש או ממלמלת תפילה חיובית. הבעיה היא שקשה לי להתפלל כי אני מפחדת שאני לא באמת מתכוונת וזה רק מגביר את החרדה ואת הכפייתיות. נמאס לי לחשוב על סרטן אבל אני לא מצליחה להוציא את זה מהראש שלי. אני מפחדת שאלוקים שומע את המחשבות שלי וזה רק מעורר את המשפטים הכפייתים בראש בהם אני כביכול מתפללת להיות חולה. איך מפסיקים את הטירוף הזה?

שלום ד"ר. יש לי OCD שנים. תמיד הפחד הוא להשתגע. לפני כמה ימים נזכרתי שלפני שנים בהתקף חרדה נוסף פחדתי להשתגע ולשמוע קולות ושכבתי במיטה, עצמתי עיניים בדרך להירדם ופתאום שמעתי את השם שלי. נורא נבהלתי. בגלל הזיכרון הזה התעוררה חרדה רצינית. אותו הדבר קרה שלשום בעודי בחרדה. רציתי להירדם ושמעתי בשקט: אמא. שאלתי את הבן שלי אם קרא לי. אמר שלא. מה זה? זה מפחיד אותי נורא. האם בזמן חרדה אפשר באמת לשמוע דברים או שזה בראש שלי?

זה קורה לי גם. אני מפחדת מלהשתגע,זה ה אוסידי שלי. ומידי פעם לפני שרני נרדמת אני גם שומעת את הקול שלי . קראתי שזה הזיות נורמאליות שיכולות לקרות רגע לפני שנרדמים במצב שבין שינה וערות. אבא שלי אמר לי שזה גם קורה לו לפעמים

אני בן 34 ויש לי תסמונת אספרגר ( על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה ).בגלל הכשלון בחיזור אחר בנות זוג פוטנציאליות שנובע כתוצאה מהתסמונת אני הולך בסבבה שלי לנערות ליווי. הייתה לי סקסולוגית שייעצה לי ללכת לנערת ליווי פעם בשבועיים אבל זה היה בתקופה שזה היה חוקי בארץ. נראה שבשביל שאפחית את הביקורים אצל היצאניות הפסיכיאטר שלי שינה לי את המינון של התרופות שהוא נתן לי וזה היה גם כשהזנות הייתה חוקית, ועדיין אני הולך מדי פעם ליצאניות. מה דעתך על זה ? עד עכשיו עשיתי רק סקס בתשלום, כאשר פעם אחת סיכנתי את חיי בחדירה אצל יצאנית בלי קונדום ואצל יצאנית אחרת בנתינת מין אוראלי בלי קונדום ואצל יצאנית שלישית בטעות בקבלת ליקוק אשכים. למזלי כל תוצאות הבדיקות למחלות מין שערכתי לאחר מכן יצאו תקינות אבל זה לא הכניס אותי להלם ועדיין אני שמח עם הפרוצות. אחרי החדירה בלי קונדום אמא שלי בכתה את הנשמה והלכתי איתה לבית חולים רמב"ם ואחרי כחודשיים היינו אצל פסיכולוג שעובד עם חולי נפש והוא אמר לה שהיא לא הייתה צריכה לבכות כי לדעתו זה לא נורא לשכב פעם אחת עם יצאנית בלי קונדום. לא גורם לי לוותר על עובדות המין העובדה שחלקן קוראות לי מטומטם או גזען בפלאפון ושרק לפני 3 ימים אחת כזו גירשה אותי מהבית שלה כי כנראה הפחדתי אותה בלי להרגיש, אבל בס"ך הכל רציתי לדעת מתי יהיה לה יום הולדת 34. יש נערות ליווי שבכלל לא נחמדות שכנראה לא אוהבות לקשקש עם הלקוחות. גם לא גורם לי להיגעל מהן העובדה שנערת הליווי הלפני אחרונה שלי ניסתה להרוס אותי בכך שהיא התעכבה עם החדירה למרות שהיא ידעה שהזיקפה שלי עלולה לרדת מהר ולמרות שלפעמים יש יצאניות שמנות ומבוגרות שאני נאלץ להיות איתן כי אני חשבתי שהן סוג המשיכה שלי אבל אז התברר במקום ההפך אבל פשוט אני לא רוצה לחזור הביתה בלי משגלים ולא משנה לי אם זו יצאנית בבית פרטי או במכון ליווי או כזו שבאה הביתה. לא מפריע לי שאני מכניס מביטוח לאומי יחד עם העבודה רק 5000 ש"ח ( אבל המשפחה שלי עשירה ובחל"ת הרווחתי יותר ולפעמים אני מקבל תלושים בעבודה ואני יקבל ירושה של 1.5 מיליון שקל מאמא בת ה- 96 של אבא שלי המנוח לאחר מותה ) ואני מוכן להוציא כל סכום על הזנות ואני חושב שאפילו מגיע לי ללכת למין כל יום כדי להשלים פערים על כל השנים שלא עשיתי כלום - בגלל שלא הלכתי לאף יצאנית מאז הביקור אצל הסקסולוגית ההיא ועד הוצאת החוק על איסור זנות בארץ חסכתי 75 אלף שקל, ואת הסכום הזה למעשה אני תובע מאמא שלי באמצעות הליכה יותר תכופה ליצאניות עכשיו. כמו כן אנשים מהאינטרנט " דוחפים " אותי להשלים את הפערים עם לפחות 3 פעמים ביום סקס ואני יודע שבגילי עושים סקס לפחות פעמיים בשבוע אז אני חושב שגם לי מגיע ( אספרגרים רואים את העולם בתבניות ) ושבשביל זה אפילו אני ראוי לטוס לחו"ל ( כי שם הזנות חוקית ).

ומטפל מיני אחר שעוסק בעיקר בבעלי מוגבלויות לא אהב את זה שהלכתי לנערות ליווי

כן, הבנת נכון, יש לי פסיכיאטר שמלווה אותי פעם ב- 3 חודשים - אני בא אליו לפגישה בקליניקה שלו. והמטפל המיני הזה שדיברתי עליו הוא מטפל מיני במכון זוגיות ומין באיזור הקריות המיועד בעיקר אם לא רק לאנשים עם מוגבלויות אבל לא החלפתי איתו מילה כשנתיים. מה דעתך על זה עכשיו ? ואת בטוחה שאני בוגר נפשית ? לדעתי זה לא מספיק להיות בוגר ומפותח פיזית כדי לדעת את לקחת את הבחירות הנכונות בחיים. את מסכימה איתי ? וגם לא בטוח שאני עצמאי בכלל ! אני גר אצל אמא שלי ואני לא יודע לנקות את הרצפה ודברים טכניים ולעבוד עם הידיים. מה תגידי על זה עכשיו ? עדיין אני כשיר להחליט האם ללכת אפילו לעיתים נדירות לנערת ליווי ? ובטח האם זה טוב ללכת כל כך הרבה לנערת ליווי ?

כרגע אין לי אפוטרופוס ואני גם לא מעוניין באחד כזה, אבל אמא שלי מנסה לשים לי אחד כזה על הראש. ולמען האמת ? בגדול, עניין היצאניות לא ממש מפריע לי. אני פשוט עושה את זה בלית ברירה כי בחורות בלי כסף לא רוצות אותי. מה דעתך עכשיו ?

שלום מומחית! בזמן האחרון יש לי" מחשבות טורדניות לגביי בחורות".יש לי מחשבות טורדניות שנשים "יודעות פרטים אישיים עליי"(למשל שאני רווק ללא בת זוג) ולכן בחורות מסויימות (למשל:במקום עבודה) "נעלמות מהסביבה" מכוון "שהן" משתמשות בטריק" בשביל "להתחמק ממני".יש לי מחשבה טורדנית:בחורות הן מאוד" בררניות לגביי גברים " או "שבחורה מסמנות לי שיש "עוד גברים מלבדי "שמעוניינים בה ולכן "יש תחרות לגבייה".יש לי "מחשבה טורדנית":בחורות שאני רוצה להכיר לא יענו לי בטלפון כשאתקשר אליהן ולכן יהייה לי קשה לנהל איתן קשר. יש איזה תחושה של חוסר וודאות (היא תענה או לא תענה). רשמתי לך דוגמאות למחשבות טורדניות (שחלקן שליליות). האם את חושבת שיש הגיון במחשבות אלו? קשה לי לשלוט במחשבות אלו ולא להתעמק בהן. יש לך "טיפ טיפולי" לתת לי בשביל "לצמצם או להפחית מחשבות כאלו"? תודה על תשובתך

היי שרון, אני בן צעיר שסובל מהפרעת חרדה כללית. שנים שתיתי קולה 1 ליטר ליום - חצי בקבוק בצהריים וחצי בקבוק בערב. זה היה מפיג לי את המתח ומנחם אותי היות וטיפול תרופתי לא עזר לי ממש. כאילו הקולה הייתה עבורי "משהו לחכות לו". "הגמילה" הייתה קשה מאוד שכן פתאום לא היה למה לחכות יותר... הקולה גם מלאה בסוכר כך שמשפיעה לחצי שעה על מרכז העונג במוח. הצלחתי להפסיק לחלוטין וכיום אני שותה באופן מתון וסביר - דיאט קולה ללא סוכר כוס אחת בלבד בערב. את "ההתמכרות" ניצחתי ! עכשיו אני מנסה לנצח התמכרות נוספת וקשה יותר והיא חטטנות של יותר מעשור בפורומים על תרופות נוגדות חרדה ודיכאון בשאלות שונות וחוזרות לצורך שאיבת עידוד או התרת ספקות או להתפרק שם אבל זה כבר מתחיל להפוך לעיסוק כפייתי היות ומתרחש יום יום ואף מגביר את הספקות לגבי הטיפול התרופתי שאני מקבל. אם אני לא עושה את זה אז אני חסר שקט. האם חוסר השקט הזה יעבור תוך כמה שבועות אם אתמיד להפסיק לגמרי עם החטטנות הזו בפורומים רפואיים? המוח שלי מלא ומבולבל כי כל רופא בכל פורום מציע כיון טיפולי שונה בנוסף לפסיכיאטר המטפל שהוא יש לו גישה תרופתית אחרת. אני מת לצאת מזה כבר כיון שאני בעצם מכניס את עצמי למעגל נוראי של טורדנות, עיסוק כפייתי, חוסר שקט, המוח לא פנוי לעסוק בדברים החשובים באמת כמו מסגרת הבית, הילדים והעבודה. אשמח מאוד לתשובתך האם ניתן באופן עצמאי לנצח את האובססיה הזו והאם כל שצריך הוא נחישות והתמדה?

שלום מומחית! תודה על תשובתך.אבל "קצת לא הבנת אותי נכון". קודם כל אינני "יוצא כרגע עם בחורות".אני מציין שאני ממוצא אשכנזי רשמתי שיש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "תרבותיות חיובית ומנטליות חיובית" של בחורות (למשל:על סמך הכרות שלי עם "סביבת בחורות" אני יודע שבחורות ממוצא אשכנזית תתאמנה לי יותר "מבחינה תרבותית" או "מנטלית" מבחורות ממוצא מזרחי שיש להן "תרבותיות או מנטליות שלילית").זאת אומרת שיש הגיון בסווג או בסינון של בחורות" ולכן יש איזה הגיון "במחשבות הטורדניות שלי "ויש משהו שעומד מאחוריהן" לגביי "העדפה של בחורות מבחינה מנטלית או תרבותית" מה את חושבת באופן כללי על מחשבות טורדניות כאלה?איך ניתן לצמצם או להפחית מחשבות כאלו שגורמות "למצוקה מחשבתית"?האם זה בעצם נורמאלי שיש מחשבות כאלו מפניי שאנחנו כבני אדם יודעים מה מתאים לנו (מבחינת העדפה) של בני או בנות זוג? תודה על תשובתך

שלום שרון !!!! אני מאוד מוצף ממש מכל הכיוונים לא יודע כיצד להסביר לך אבל אני עמוס .. לצערי אין לי מספיק כסף ואני מאוד רוצה שיהיה לי עוד כי אני רוצה ללכת לטיפול בשיטת לוגותרפיה האם שמעת על גישה זו ??? יש לי חיידק הליקובקטר ופניתי לנטורפט שמנסה לעזור לי עייי תוספי מזון וכו . דיברתי עם הרב שלי שאמר לומר לרופא שיפנה אותי לשטיפת קיבה בבי"ח . האם יש דבר כזה . וסתאם כך אני חש תקוע ולמרות כל זה אני מתפקד ועושה עם עצמי דברים הרופא שלי מפחית לי מינונים בפעם אחת וזה לא עושה לי טוב . גם זה מטריד אותי . תודה ולילה טוב

שלום ! שרון את ממש צודקת אני קופץ כל הזמן ורוצה לשנות וזה בא מתוך כוונה טובה כי אני סובל ורוצה כביכול להתנקות מכל ההתמודדות הזו ולחיות חיים ללא התמודדות נפשית שככ קשה לי . כעת מה עליי לומר לעצמי בשביל להירגע כי יש לי לחצים בנפש חזקים מאוד ... תודה

שלום דר יש לי ילדה בצבא והיא באה לבקרני לפעמים הענין הוא שקשה לי לקבל את פניה שהתבגרו היתה לי בזמנו גם בעיה כזו איך מסבירים

שלום רב אני גבר בשנות השישים נשוי+ילדים ונכדים, בעל עסק למעלה מ 37 שנים יו ר עמותה, גבאי ביהכנ ס, מנהל דירות להשכרה ועוד. כשאני ורעייתי מוזמנים לאירועים רגילים באולמות וכו אני הולך ונהנה מה גם שאני יושב עם משפחתי הגרעינית ילדיי ונכדיי, אני מרגיש חופשי לקום להסתובב בין האורחים ולשוחח עמם או לצאת להתאוורר במידת הצורך, בקיצור כמו רובנו. הבעיה היא באירועים המתרחשים בבתים. בכאלה רק רעיתי ואני מוזמנים. השולחנות והכיסאות מסודרים בצפיפות כך שאני מוצא את עצמי לא פעם, יושב מול וליד אנשים ממשפחה רחוקה ולעיתים אף אנשים זרים, כאשר כל אחד מסתכל לך בצלחת ויכול אף לשמוע מה אתה מדבר עם רעייתך. הערב נמשך כשלוש שעות ויותר כשבמהלכו שרים ונושאים נאומים ודרשות כמעט בלי הפסקה ואם תעזוב לפני מועד הסיום הרשמי, או אז אתה מסומן . עשיתי את זה מאז שאני נשוי בלית ברירה אך ממרומי גילי אני מרגיש ש הייתי מוותר על זה . השאלה: האם הרגשת האי נוחות הזאת שלי מעידה על בעיה כלשהי? בתודה רבה מראש

שלום! אובחנתי עם או.סי.די מחשבתי (ללא טקסים) יש לי מחשבות טורדניות לגביי: "התאמה תרבותית" של בחורות אליי.אני רואה כל מיני בחורות (למשל בעבודה) ושואל את עצמי שאלות של התלבטות:לדוגמא:האם מבחינה תרבותית בחורה ממוצא אשכנזי תתאים לי יותר מבחורה מעדות המזרח.או האם בחורה ממוצא מסויים (לא ילידת הארץ) תתאים לי יותא מבחינה תרבותית מבחורה ממוצא אפריקאי (לא ילידת הארץ). המחשבות נמצאות כל הזמן בראש ולא מרפות. מה ההתרשמות שלך?איך ניתן לצמצם מחשבות מסוג זה? תודה

שלום רב. אני סובל מהפרעת חרדה כללית מגיל נעורים. מגון תרופות מקובלות לא עזרו משך ניסיונות רבים במהלך 15 השנים האחרונות. במהלך כל שנים אלו, כדי למצוא פיתרון או לקבל חיזוקים, יוצא שאני נכנס יום יום לפורומים בנושא חרדות ותרופות ועוסק סביב העניין. גם כשאני לא עוסק בעניין המוח שלי חושב על הנושא ומה יהיה. כרגע אני עם תרופות אשר אינן יעילות ממש אבל הפסקתן תגרור בהכרח להחמרת מצב נפשי. כעת המחשבות המטרידות ממוקדות במספר הכדורים שאני לוקח ומה יהיה שאצטרך לקחת אותם כל חיי. מדובר ב-3 כדורי קלונקס ליום + כדור לוסטרל + כדור וולבוטרין. היות ואני חש חרדות אני לא מצליח למצוא נחמה אלא להיכנס לפורומים לקבל תקווה שהנה ממש עוד מעט יחול השיפור הצפוי. יש לך עצה עבורי איך להפסיק את המחשבות המטרידות הללו? הייתי בטיפול CBT מתמשך אבל חזרתי להרגליי מהר מאוד.אשמח מאוד לקבלת עצתך. בכבוד רב ובברכה, יאיר.

היי, שרון. בזמנו הייתה לי איתך התכתבות עם הכותרת הנ"ל. יש לי קושי ביצירת קשר עם אנשים, מאחר ואני כל הזמן חווה שאני נקשר אליהם, ואז זה גורם לי לצאת מהפוקוס ואני חווה סוג של היבלעות בתוכם. רציתי למצוא קבוצת תמיכה, שבה אוכל לשתף את הקשיים והבעיות שלי. אני מרגיש שאני לא מצליח לעשות את הצעד הראשון בחיפוש קבוצת תמיכה, כי זה מאוד קשה לי. הכוונה שקשה לי ליזום מהלך של חיפוש קבוצת תמיכה, כי החיפוש עצמו מהווה עבורי מאמץ, ואני חווה קושי ביצירת הצעד הראשון בנושא. זה בא לידי ביטוי בעוד המון תחומים בחיים שלי. אני יכול לומר שאחד הגורמים שמכבידים עליי במיוחד לעשות את הצעד הראשון נובע ממחשבה טורדנית כפייתית, שגורמת לי להימנע מלהתחיל ולגשת לפעול. אני לא יכול לפרט ממש כרגע מה המחשבה, אבל כל פעם כאשר אני רוצה לחפש קבוצת תמיכה, עולה בי במקביל המחשבה הטורדנית, ואז אני נאלץ להפסיק את החיפוש. כלומר, הגעתי למצב שאחד הפתרונות שהוא קבוצת תמיכה אינו בר השגה בגלל מחשבות שחוסמות אותי. אודה לעזרתך.

היי, שרון. לקחתי את עצתך. החלטתי לפעול, והתקשרתי למכונים הקשורים להפרעות חרדה, שם יש קבוצות תמיכה, או יותר נכון - קבוצות טיפול. האמת שאני לא יודע אם כרגע מתאים לי קבוצת טיפול, כי היא יותר מחייבת, ועל בסיס כספי. אני הייתי מעדיף להיות במין קבוצת תמיכה שהיא יותר על בסיס התנדבותי, ששם ארגיש פחות לחץ, בלי למהר, ושארגיש מספיק בנוח כדי לבטא את עצמי ולשתף את מכאוביי. רציתי להתייעץ איתך, היכן ניתן למצוא קבוצת תמיכה התנדבותית? במידה ולא ניתן, על איזו קבוצה טיפולית היית ממליצה לי, מאיזה מכון? שמעתי על מכון חיבורים, מכון פסגות, בי"ס טמיר וכו'.. . אודה לעזרתך.

בהמשך לשאלה שלי, יש שעות שאני מרגישה שאני עומדת להשתגע. אני מפחדת שאם לא אזכיר לעצמי כל הזמן שסרטן זו מחלה נוראית ואפחיד את עצמי מפניה אהיה מוכנה להיות חולה, אני יודעת שזה אבסורד אבל זה מעורר בי אימה. אני עושה כל מני טקסים בראש: מזכירה לעצמי כמה אנשים מתו מזה, כמה סובלים אנשים שחולים בזה, זה מתיש אותי ומעורר בי חרדה אבל כשאני מנסה להימנע מהטקסים האלה אני גם מרגישה חרדה כי אני מפחדת שאני לא משוכנעת מספיק.המחשבות האלה מגעילות אותי. אני מרגישה שאני בסכנה כל הזמן ועלולה להביא על עצמי אסון בגלל המחשבות שלי.איך להימנע מהצורך לשכנע את עצמי כל הזמן? איך להפסיק לחשוב על זה?

תודה על התשובה, הבעיה היא שאני מפחדת כל הזמן להתפלל שאהיה חולה או לקבל על עצמי מחלה ואז זה עלול להתגשם. זה קופץ לי לראש כל הזמן בלי שליטה ומעורר בי חרדה, אני מרגישה שאני לא שולטת במחשבות שלי ושאני עלולה להביא על עצמי אסון, אני מפחדת שאלוקים שומע את המחשבות שלי ומקבל אותן כתפילה. אני מנסה להימנע מהמחשבות האלה אבל זה קשה ואני כל היום נלחמת עם עצמי ועם הדחף לחשוב את המחשבות האלה.אני כל הזמן משננת לעצמי שאני רוצה להיות בריאה ומתפללת להיות בריאה אבל מפחדת שאני לא באמת מתכוונת לזה וזה רק מגביר את החרדה. מפחיד אותי שאני לא שולטת במחשבות שלי. למה זה קורה? למה אני מרגישה דחף לחשוב מחשבות כאלה? מה לעשות?

שלום רב דר שרון המקסימה רציתי בבקשה לשאול אותך היכן אני יכולה לעשות בדיקת אספרגר.אם תסתכלי בהודעות שלי תמצאי שאני לא בשלה .חשבתי אולי יש לי אספרגר .גם במקרים שקרו לי לא היה לי סינון המים לא עבד .בהנחה שאקבל גם הנחה כי יש לי נכות .אוסידי על גבול סכיזופרניה.למה הכונה.שאם מישהו מתקרב לידי ואני לא בודקת טוב מדמי ת שהוא ירק לידי מדמינת .כלור לא בטוח תודה

מה זאתאומרץ אוסידי על גבול הסכיזופרניה?