פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14652 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

08/11/2005 | 18:41 | מאת: מיכל

האם מישהו יודעת מה התוצאות אומרות? ESTRADIOL538 FOLLIC 88-419 MID.C.227-1960 POST M.-130 פרוגסטרון 54 TSH1.81 תודה רבה

08/11/2005 | 19:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

שאת אחרי ביוץ. לגבי ה-TSH אין לי מושג.

08/11/2005 | 17:53 | מאת: שירלי

שלום ביום ראשון היתה שאיבה וביום שלישי החזרה של 3 עוברים, האם זה בסדר כאשר מחזירים עוברים ביום השני??? מה יותר טוב להחזיר ביום השני או השלישי?? העוברים אחד בעל 3 תאים ואחד בעל 4 תאים והאחרון בעל 5 תאים האם הם אמורים להתפתח יותר ביום השני?? אני מבולבלת

08/11/2005 | 19:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירלי, מקובל לעשות החזרות ביום השני או השלישי לשאיבה (או בלסטוציסטים ביום החמישי או הששי, אבל זה סיפור אחר), ולמיטב ידיעתי אין עדיפות ליום השני או לשלישי (אם היתה, מן הסתם היו עושים רק ביום הזה - הרי כולם רוצים להצליח...). אני לא יודעת כמה תאים אמורים להיות לעוברים ביום השני (לי תמיד עשו החזרות ביום השלישי), אבל מכיוון שנקלטתי פעם אחרי החזרה של עוברים בעלי 5 ו-6 תאים ביום השלישי, נראה לי שמספר התאים בעוברים שלך בהחלט מכובד ליום השני. מחזיקה לך אצבעות!

08/11/2005 | 19:22 | מאת: שירלי

יווווווווו, אז זה בסדר ??? מס' תאים של 5+4??? תודה תודה תודה רבה מקווה שכבר יצליח,,,,,נמאס כבר

08/11/2005 | 17:15 | מאת: ניני

בדיקת דם לפרוגסטרון תחזיקו לי אצבעות... נוכיח לעולם שמדחומים זה פאסה!

08/11/2005 | 19:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

יאללה פרוגסטרון של ניני! טפס למרומים ופטור אותנו מעול המדחומים!!!! אצבעות, אוזניים וכל איבר אחר שתבחרי מוחזקים בזאת (וזה רק הפרומו לבטא...)

08/11/2005 | 21:52 | מאת: ניני

תודה!!

08/11/2005 | 16:41 | מאת: רויטל

שלום לך, אני לפני החזרה (לא ראשונה ולא שניה....) כל הפעמים מאוד נזהרתי לא לעשות כלום. אני מגיעה למסקנה שזה לא קשור. אז מה בכל זאת עושים? את ממליצה מנוחה של יומיים? ללכת לים אחרי ההחזרה? להמשיך רגיל זה קצת קשה כי בכל זאת הולכים כבר בחודש שביעי ביום של ההחזרה ומפחדים לזוז. בדרך כלל אני חוזרת יומיים הביתה וכמעט לא זזה מהספה/ מיטה והטלוויזיה. אפשר לנהוג בהילוכים? בכל זאת מפעילים את הרגליים שליד הרחם... מצפה לכמה עצות על איך להעביר את 12 הימים. דרך הגב "דפי הבוקר" מאוד מאוד עוזרים לי לפעמים אני רושמת 3 דפים ולפעמים 2 כי לא תמיד יש מה לכתוב אבל זה מאוד משחרר. תודה

08/11/2005 | 19:00 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי רויטל, אני יכולה להגיד לך מה אני עשיתי אחרי כל ההחזרות שלא הצליחו: נחתי ונזהרתי. ועכשיו אני אגיד לך מה עשיתי אחרי ההחזרה שכן הצליחה: לא נחתי ולא נזהרתי. נשבר לי, ובדיוק כמוך - הבנתי שזה לא עוזר. למחרת בבוקר יצאתי לטיול בכרמל, טיפסתי על הרים, קפצתי על סלעים ורבתי עם בעלי (לא בכוונה)... אגב, זה שאת מפעילה את הרגליים שליד הרחם יכול רק להועיל. מאיפה בדיוק יגיע הדם לרירית העמוסה בכלי דם ברחם אם לא תזוזי ולא תפעילי את מחזור הדם בגופך? להלן רשימת העצות שלי ל-12 הימים: 1. לשתות הרבה מים 2. דפי הבוקר (ולא לחפף! 3 דפים! אם אין לך מה לכתוב תכתבי "אין לי מה לכתוב". העיקר שהעט ימשיך לזוז על הדף עד שמילאת 3 דפים). 3. סרט 4. הצגה 5. טיול על חוף הים עם האהוב 6. הרבה מוסיקה טובה 7. וכמובן ביקור יומי בפורום לקבלת תמיכה מכולנו!!! בהצלחה!!!!!

08/11/2005 | 19:31 | מאת: רויטל

היי , את מקסימה תומכת ומאוד עוזרת. בהצלחה לכולם !!!

08/11/2005 | 12:20 | מאת: א.א

פרולקטין 37 זה גבוה אני יודעת, האם זה עד כדי כך חמור? מה זה אומר?

08/11/2005 | 12:55 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום א.א, אין לי מושג אם פרולקטין 37 זה גבוה או לא - וייתכן שזה גם תלוי באיזה יום של המחזור נדגמה הרמה הזאת. ידוע לי שרמת פרולקטין גבוהה מדי עלולה למנוע ביוץ (ככה הנקה מהווה מעין אמצעי מניעה בערבון מוגבל) - אבל ממש אין לי מושג מאיזו רמה זה מתחיל לעשות את זה. ממליצה לך לשאול את פרופ' זיידמן בפורום השכן. בהצלחה!

08/11/2005 | 11:40 | מאת: אחת

אני לקראת החזרה מוקפאים. התחלתי לקחת ארגסט אתמול והיום כבר התחיל דימום שנראה כווסת. האם ממשיכים לקחת את הארגסט למרות הדימום? אני אמורה ביום השני להתחיל אסטרופם מה לעשות?

08/11/2005 | 12:30 | מאת: עפרה

תבדקי דרך הרופא שלך, או בעצם דרך בית החולים שאת מטופלת אל תחכי עם זה בהצלחה

08/11/2005 | 12:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

להתייעץ עם הרופא שלך. אף אחת כאן לא יכולה להגיד לך לקחת או לא לקחת תרופה כזו או אחרת, כמה או מתי. במידה ואת לא מצליחה לדבר עם הרופא שלך בהקדם מסיבה כלשהי, נסי לשאול את פרופ' זיידמן בפורום פוריות ו-IVF השכן. בהצלחה בטיפול!

07/11/2005 | 22:23 | מאת: מילי

שלום אני מנסה להיכנס להריון קרוב לשנתיים, ולא מצליחה. אני ובעלי עשינו את כל הבדיקות והכל תקין. אני מקבלת זריקות ובכל זאת כל פעם שאני מקבלת מחזור אני מתאכזבת, אני בדיכאון. איך יוצאים מהלחץ?? תעזרו לי, אני נואשת.

07/11/2005 | 23:11 | מאת: ל

הי מילי, גם בעלי ואני לאחר כשנה וחצי של נסיונות להרות.אני כשבועיים לאחר ההזרעה ואני רואה טיפטופי דם (המכשפה בהתגלמותה) ואני ממש מפתחת כאבים פסיכוסומטים. הקאות,כאבי ראש,סחרחורת אני פשוט לא יודעת כיצד להתמודד עם המחזור בכל חודש. "ולשחק אותה" לכל הסובבים שהכל כשורה. בעוד שהרבה אנשים מסביב רוצים שאשמח בשמחתם שהם בהריון ולפעמים בלתי מתוכנן כזה ש"בא מדרך הטבע" ולנו ,לנו אפילו אחד לא מגיע . לא בדרך הטבע ולא בדרך מלאכותית. אסור לאבד את האופטימיות ומצד שני זה לא הוגן.אנחנו בסה"כ אנשים נורמטיבים אז למה לאחרים כן ולנו לא.ואני בן אדם המפרגן מכל הלב לסביבה אבל רוצה גם לעצמי. הטיפול הבא שלנו הינו IVF ולא קיבלנו עד עכשיו אישור כי גם אנחנו בסטטיסיטיקה של "בעלי אי-פיריון זמני" שנמשך,דרך אגב,הרבה יותר זמן מהמון חברות עם בעיות שהרו וילדו הרבה לפנינו. אני פוחדת פחד מות מIVF אבל אלך על-זה בטוב כי על ילד/ה לא נוותר לעולם. ואומרים שבIVF סוף סוף עולים על הבעיה האמיתית וחוסר הפיריון הבלתי מוסבר מתחיל להיות סוף סוף מוסבר. אז המון הצלחה. ואם ישנה הזדהות פה למישהי אשמח.

07/11/2005 | 23:48 | מאת: שירלי

היי אני נשואה זה שנה וחצי, ומזה 7 חודשים מנסה להרות דרך הפריה חוץ גופית, עברתי כבר 3 מחזורים שהסתיימו בכשלון, מחר יש לי החזרה,מחזור מס' 4, יווווווווווווו אני מדמיינת לעצמי איזה דכאון הולך להיות בזמן השבועיים של ההמתנה. מה אני יכולה להגיד,,,הרוב אומר תשכחי מזה ותמשיכי כמו בחיים הרגיל, אבל לצערנו זה בלתי אפשרי, הכל אנחנו עושות על מנת לשמור על העוברים, אבל האכזבה נמצאת שמה מחכה לנו , אינני רוצה לדכא אתכן, אבל זה מה שאני מרגישה. אני מרגישה שהריון ותינוק,זה אך ורק חלום,........מקווה שיתגשם לי לכולנו. אבל אי אפשר להכחיש שמה שאנו עוברות מבעס את החיים, כל התוכניות שלי טלויות בטיפול, הזריקות שצריך לקחת אותן,הנפיחות בבטן שמקשה עליי ללבוש את הבגדים שאני הכי אוהבת, המעקב של הזקיקים שמנע ממני לנסוע לחול, קיום יחסים שמלווה בכאבים בבטן תחתונה, אני אפילו השמנתי כ-6 קילו, , נאלצתי להפסיק לעבוד,הייתי גננת ובגלל המעקב של הטיפול נאלצתי להעד מהעבודה הרבה ימיםהעבודה דורשת שאני אהיה עם הילדים......זהו הפסדתי אחותו של בעלי התחתנה לפני חודשיים....והיא כבר בהריון....מתלבשת כמו שצריך...נוסע מתי שבא לה...ועובדת במקום אדיר אין מלים....הקרבתי בכול למען התינוק שאני משתוקקת לו....מקווה שההקרבה אינה לשווא..............גם לכולנו

07/11/2005 | 23:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל, אני לא יודעת איך אפשר "לצאת מהלחץ", כאשר הדבר אותו אנחנו רוצים יותר מכל דבר אחר בעולם מבושש לבוא, ואפילו מבלי שנדע למה. אז אני לא חושבת שאת צריכה להגיד לעצמך "לצאת מהלחץ", גם כי זה לא יעזור, וגם כי בעצם האמירה הזו את בעצם מלקה את עצמך על דבר שהוא לא באשמתך, ואולי אף נותנת תוקף לאמירה המקוממת והטפשית של "יועצים" מטעם עצמם שאומרים לך שאם רק תרגעי זה יקרה והכל בגלל הלחץ שלך. אז אני אגיד את זה בצורה הכי ברורה: 1. לחץ לא גורם לאי-פריון. אי-פריון גורם ללחץ!!!! 2. אי-פריון על רקע בלתי מוסבר הוא לא אי-פריון "פסיכולוגי", אלא אי-פריון שהרפואה, נכון להיום, עוד טרם הצליחה לגלות את הסיבה לו. להגיד שאי-פריון בלתי מוסבר הוא פסיכולוגי ונובע מלחץ זה כמו להגיד שבגלל שלא יודעים איך סוגים מסויימים של סרטן קורים אז הם קורים מסיבות פסיכולוגיות. ובכל זאת, כדי להרגע... לאחרונה כתבתי פה על משהו שעשיתי ולמעשה אני עדיין עושה ועוזר לי מאוד: קוראים לזה "דפי בוקר". כל בוקר, כמה שיותר סמוך לרגע הקימה, אני כותבת 3 עמודים. כתיבה מהירה, אסוציאטיבית, בלתי-מתוכננת ובלתי-ערוכה - כל מה שעולה בראש. ומה שעולה זה בדרך כלל הג'יפה - חרדות, כעסים, תסכולים, מתחים -הכל נשפך על הדף ומנקה קצת את הראש. בדיוק כמו שמצחצחים שיניים. לא צריך כשרון כתיבה, זה לא צריך להיות יפה או מסודר, ואף אחד לא צריך לקרוא את זה (גם לא אתן). גם אם אין מה לכתוב - וכותבים "אוף אני עייפה ואין לי מה לכתוב ונמאס לי כבר" - מכריחים את עצמנו להמשיך לכתוב עד שממלאים את 3 הדפים - זה חובה! זה לא רק מרגיע, אלא נותן ראיה צלולה יותר על מה אנחנו רוצים, מה מפריע לנו ומה אפשר לעשות כדי להרגיש קצת יותר טוב. לי זה עזר. ל' - גם אנחנו סבלנו מאי-פריון בלתי מוסבר, ויש לי תיקון קטן למה שכתבת - אנחנו עדיין בלתי מוסברים, כלומר, עד היום אף רופא לא יכול להסביר מדוע לא הריתי במשך 3 שנים, רק שעכשיו זה כבר לא משנה - כי בסוף זה קרה ויש לי ילדים מקסימים. כלומר, אי-פריון בלתי מוסבר לא בהכרח יתחיל מתישהו להיות מוסבר, אבל זה גם לא זה מה שאת רוצה - את בעצם רק רוצה שהוא יפסיק להיות אי-פריון... או במילים אחרות -את לא מחפשת הסברים -אלא הריון בריא ותינוק בסופו. וזה יבוא - לך, למילי, ולכל הבנות היקרות כאן.

08/11/2005 | 00:17 | מאת: שירלי

היי אני נשואה זה שנה וחצי, ומזה 7 חודשים מנסה להרות דרך הפריה חוץ גופית, עברתי כבר 3 מחזורים שהסתיימו בכשלון, מחר יש לי החזרה,מחזור מס' 4, יווווווווווווו אני מדמיינת לעצמי איזה דכאון הולך להיות בזמן השבועיים של ההמתנה. מה אני יכולה להגיד,,,הרוב אומר תשכחי מזה ותמשיכי כמו בחיים הרגיל, אבל לצערנו זה בלתי אפשרי, הכל אנחנו עושות על מנת לשמור על העוברים, אבל האכזבה נמצאת שמה מחכה לנו , אינני רוצה לדכא אתכן, אבל זה מה שאני מרגישה. אני מרגישה שהריון ותינוק,זה אך ורק חלום,........מקווה שיתגשם לי לכולנו. אבל אי אפשר להכחיש שמה שאנו עוברות מבעס את החיים, כל התוכניות שלי טלויות בטיפול, הזריקות שצריך לקחת אותן,הנפיחות בבטן שמקשה עליי ללבוש את הבגדים שאני הכי אוהבת, המעקב של הזקיקים שמנע ממני לנסוע לחול, קיום יחסים שמלווה בכאבים בבטן תחתונה, אני אפילו השמנתי כ-6 קילו, , נאלצתי להפסיק לעבוד,הייתי גננת ובגלל המעקב של הטיפול נאלצתי להעד מהעבודה הרבה ימיםהעבודה דורשת שאני אהיה עם הילדים......זהו הפסדתי אחותו של בעלי התחתנה לפני חודשיים....והיא כבר בהריון....מתלבשת כמו שצריך...נוסע מתי שבא לה...ועובדת במקום אדיר אין מלים....הקרבתי בכול למען התינוק שאני משתוקקת לו....מקווה שההקרבה אינה לשווא..............גם לכולנו

08/11/2005 | 12:32 | מאת: עפרה

מילי כולם באותם מטבע, אני גם מנסה כל חודש להתמודד עם זה ,4 שנים לרוץ אבל תמיד מנסה להרגע ובכלל אני הכל עושה למען זה ומדובר בהכללל אז אל תתיאשי בהצלחה עפרה

08/11/2005 | 12:32 | מאת: עפרה

מילי כולם באותם מטבע, אני גם מנסה כל חודש להתמודד עם זה ,4 שנים לרוץ אבל תמיד מנסה להרגע ובכלל אני הכל עושה למען זה ומדובר בהכללל אז אל תתיאשי בהצלחה עפרה

עשיתי אתמול והיום הזרע פעם ראשונה תוך כמה זמן ניתן לעשות בדיקת הריון סקרנית לדעת אים נקלטתי תודה מיכל

07/11/2005 | 21:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, בעוד שבועיים. בהצלחה!

07/11/2005 | 19:36 | מאת: אליה

מתי עושים..? הבנתי שצריך לעשות ביום האחרון של המחזור? תודה

07/11/2005 | 20:55 | מאת: ילדת האוקיינוס

יש "חלון זמן" שמתחיל מתישהו אחרי הווסת (לא זוכרת בדיוק באיזה יום, אבל מה שכתבת נשמע הגיוני) ומסתיים ביום ה-12 מהיום הראשון של הווסת. יש לוודא קודם שאת בטוח לא בהריון צעיר, ולהמנע מקיום יחסים מהווסת האחרונה ועד הבדיקה. בהצלחה!

07/11/2005 | 22:14 | מאת: מילי

הי! עושים את זה מיום סיום המחזור עד היום ה14 של המחזור. ולא לקיים יחסי מין.

07/11/2005 | 17:19 | מאת: מיקרוקוסמוס

הי ילדתי בעוד יומים אני צריכה לעשות בדיקת בטא...אבל הופיע לי בבוקר דימום...מה קורה..? ההחזרה נכשלה?...בבקשה תשובה (הדימום חלש והפסיק) אני בפאניקה ועצוב לי נורא ממני הלחוצה

07/11/2005 | 18:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

מיקרו יקרה, אנא ממך אל תעצבי... כנראה לא סיפרתי לך את סיפור התאומים שלי - יום לפני הבטא גם לי הופיע דימום והלב שלי צנח - דימום מאז ומתמיד היה אצלי סימן מבשר רעות - או לווסת או להריון לא תקין שהסתיים בהפלה... למחרת בבוקר קמתי מדוכאת ופשוט לא מצאתי בי את הכוחות לסוע לעשות בטא. בשביל מה? הודעתי בעבודה שאני לא מגיעה, התכרבלתי במיטה וניסיתי לשכוח מהעולם. רק מה, הדימום לא חזר. בצהריים כבר גברה סקרנותי, אז ביקשתי מבעלי שיקנה בדיקה ביתית. השתנתי עליה בלי שום ציפיות, אבל כשהצצתי רק כדי לוודא שהחלונות נהיו ורודים והבדיקה תקינה - ראיתי כבר את שני הקווים מופיעים בבירור. למחרת הבטא היתה 504, ועכשיו הבונבונים שלי משחקים כאן לידי. אגב, היו לי עוד לא מעט דימומים עד שבוע 10 בערך, והייתי נורא לחוצה, אבל הסוף טוב. אני מקווה מאוד שגם לך יהיה סיפור דומה... רק בלי כל הדמעות שהיו מנת חלקי... אגב, איזו תמיכה את לוקחת? אני הייתי מגבירה אותה קצת. מחזיקה לך אצבעות, ואנא עדכני!

07/11/2005 | 18:27 | מאת: מיקרוקוסמוס

תודה מתוקה על התשובה המהירה! אני לוקחת תמיכה של 2 נרות פרוגסטרון בבוקר ובלילה...ואגב שאלתי את הרופא והוא טוען שאין צורך בלהגביר תמיכה. אבל לפי מה שהבנתי הדימום הוא די נדיר ורוב התשובות לדם הן פשוט וסת... טוב אני קצת בדיכי...למרות שהצלחת לעודד אותי

07/11/2005 | 14:15 | מאת: שירלי

תודה ל ילדת האוקיינוס עפרה וניני אז כך יש לי 5 עוברים...מעצבן לא!!! מתוך 17 ביציות ילדת האוקיינוס האם זה קורה שמתוך כל כך הרבה ביציות נוצרו מעע עוברים,,,,יש לציין שרובן בשלות גם אני מודאגת ממשהו....אני רואה שרוב הנשים שנקלטות להריון אלו שיש להן מספר גדול של עוברים....האם אני צודקת??? הפעם אני רוצה לבקש שיחזירו לי 3 עוברים...הסיכוי גבוה יותר...נכון??? זיו אני מאוד שמחה שאת שומרת על חיוך ואופטימיות :) :) ,,מאחלת לך כל טוב מכל הלב...חיבוקים ותודה לכוווווווווווווולם

07/11/2005 | 14:26 | מאת: זיו

שירלי ממי לי החזירו שלושה-זה טוב. לדעתי תבקשי ארבעה. אבל הם מחליטים נראה לי. אני מאחלת לך אושר ושתזמיני אותי לברית ואז זו תיהיה פגישה עיוורת בנינו... חחחחחחחחח סבבה לא? אוהבת ובהצלחה זיו. נ.ב!!!!! מתי ייצא לנו לדבר בטלפון כבר???????????? לא רשמת לי איפה את גרה, אני בקרית חיים בחיפה.

07/11/2005 | 15:38 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירלי, קודם כל תודה על העדכון. 5 עוברים מתוך 17 ביציות זה אכן אחוז הפריות קצת מאכזב, אבל עדיין לא אומר דבר וחצי דבר על התוצאה הסופית - והיא מה שקובעת, נכון? לגבי כמה עוברים להחזיר - זו החלטה שבד"כ מתקבלת על המקום, כשהאמבריולוגית מוציאה את העוברים ורואים אותם על המסך - לפי ה"יופי" (שמרמז על האיכות) ושאר הנסיבות מחליטים כמה להחזיר. ברוב המקרים בני הזוג מבקשים להחזיר יותר והרופא מעדיף להחזיר פחות. אני מציעה לך להקשיב לרופא ולא לנסות לשכנע אותו להחזיר יותר ממה שהוא ימליץ. הריונות מרובי עוברים, כמו גם דילול עוברים (והריון אחרי דילול) הם סיטואציות מסוכנות שאני ממש לא ממליצה להמעיט מערך הסיכון הכרוך בהן. מתי ההחזרה? (שנדע להחזיק אצבעות ולשלוח אנרגיות חיוביות). בהצלחה!

07/11/2005 | 18:26 | מאת: שירלי

תודה רבה אולי ההחזרה תהיה ביום שלישי אבל עדיין לא ענית לי ....האם רוב הנשים שנקלטות להריון הן אלו שיש להן הרבה עוברים?? האם את יכולה להביא לי דוגמא? כלומר אם אפשר את יכולה לציין לי כמה עוברים יצא לך מכל ההפריות שהיו לך?? ואם אפשר מנסיונות של נשים שהכרת. זה אולי ירגיע אותי............. תודה מתוקה

07/11/2005 | 07:45 | מאת: ניני

אני יודעת שחום השחר לא מדוייק ותלוי במאה פרמטרים וכו, אבל בכל זאת הוא התנהג לפי הספר בחודשים האחרונים, והחודש יום אחרי ההזרעה הוא קפץ ונשאר שם יומיים ועכשיו הוא יורד:( התקשרתי לרופא שלי לשאול אם צריך תמיכה או אולי בדיקת דם והוא היה נחוש מאד שזה לא מדד לשום דבר, שבדיקת פרגסטרון היום לא תתן לנו שום אינדיקציה ושנחכה ליום רביעי (שבוע אחרי ההזרעה) אז הנה כל התשובות הנכונות כתובות כאן, אבל למה אני לא משתכנעת:( בשביל מה בכלל הייתי צריכה למדוד, עדיף לדעת כמה שפחות...

07/11/2005 | 09:08 | מאת: מורן

מטרתו של חום השחר אינה בדיקה של ביוץ?זה יכול להעיד על משהו אחר לאחר הזרעה?

07/11/2005 | 09:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

מורן: חום השחר, ככלל, אמור לשקף את רמת הפרוגסטרון בגוף, שהיא נמוכה בתחילת המחזור, מתחילה לעלות אחרי הביוץ במשך כשלושה ימים, ונשארת גבוהה עד ליום-יומיים לפני הווסת הבאה - שאז היא צונחת וגורמת לפירוקה של הרירית -במקרה שלא נקלט ההריון. אם ההריון נקלט, רמות הפרוגסטרון נשארות גבוהות ואף עולות עוד יותר. רמות פרוגסטרון נמוכות אחרי ביוץ עלולות להצביע על בעיה בתפקוד הגופיף הצהוב (LPD). מכאן עולה שממש אי אפשר לחזות ביוץ לפי חום השחר אלא רק לאשרר אותו בדיעבד. ובאומרנו זאת, צריך לזכור ששיטת המעקבים בעזרת חום השחר רחוקה מלהיות מדוייקת, והיא עוד יותר בלתי-אמינה כשנמצאים בטיפולים.

07/11/2005 | 09:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

בוקר טוב ניני, את צודקת - קודם כל ממש חבל שמדדת חום. גם אני הייתי נופלת לפעמים למלכודת הזאת ומלחיצה את עצמי לשווא. יום רביעי זה רק עוד יומיים, אבל אולי תתקשרי שוב לרופא ותבקשי ממנו תמיכה פרוגסטרונית בכל זאת להתחיל כבר עכשיו? זה הרי לא יכול להזיק. כפי שכתבתי - בהזרעות ככלל לא נהוג לתת תמיכה, כך שהרופא שלך לא עשה שום דבר "בניגוד לספר" בזה שהוא לא נתן לך, אבל לי פעם זיידמן נתן תמיכה פרוגסטרונית רק כי ביקשתי (לא שזה עזר... אבל לפחות זה נתן לי הרגשה שעשיתי הכל). מה דעתך? ונא להוציא את המדחום לגימלאות - הוא טוב רק בשביל שעשועי פריון למתחילות.... <<<חיבוק>>>

07/11/2005 | 13:57 | מאת: ניני

הוא היה מאד נחרץ שלא צריך, ושזה לא אומר כלום גובה החום. זה היה היום בבוקר, אני לא חושבת שהוא יענה לי משהו אחר עכשיו, הוא ממש היה בטוח בעצמו. נראה אם יהיה לי אומץ לנדנד לו, אני תמיד שולחת את בעלי למשימות ה"לא נעים לי..." את אומרת לעזוב את המדחום? סופית? פרידה כאילו?

06/11/2005 | 18:29 | מאת: זיו

טוב אז היום עשו לי גרידה, עברתי את זה בשלום ברוך השם. יש לי כאבי בטן אז אני לא יכולה לשבת הרבה. נקווה שפעם הבאה הבשורות תיהינה לתווך ארוך יותר ולא ל-9 שבועות בלבד. אוהבת אתכן ולהשתמע יותר מאוחר או מחר. שירלי-נשיקות}}{{ וגם לכולן}}}}}}}{{{{{ זיו

06/11/2005 | 18:52 | מאת: מיקרוקוסמוס

הי מתוקה, התעצבתי לשמוע שלבסוף עברת גרידה...היתה לי תקווה שאולי יהיו בשורות טובות.. אבל אני מעריצה אותך על המורל הגבוה. הכל יסתדר בסוף ובקרוב יוכל בנך לחבק אח או אחות קטנטן/נית מחבקת אותך בכל ליבי. אני עדיין במתח עד לתשובת הבטא...בגלל שאני לא חשה בכאבים מיוחדים ..אני קצת דואגת... אני יעדכן בעתיד מיקרו

06/11/2005 | 21:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

אמן ואמן שהפעם הבאה תמשך 9 חודשים ותסתיים בלידה של תינוקי מתוקי.

06/11/2005 | 21:41 | מאת: ניני

נוחי לך ותתכרבלי עם הנסיכים שלך, בקרוב זה יגיע. מעריצה אותך, ניני

07/11/2005 | 14:24 | מאת: זיו

אמרתי לכן כבר שאין עליכין????????? אוהבת וכואבת(הבטן) זיו.

06/11/2005 | 15:53 | מאת: מיכל

שלום, רציתי לדעת מה הסיכוי שבן זוגי לעתיד ו/או ילדינו יחלו בסרטן, אם בכלל (מבחינה תורשתית כמובן) אם מהצד שלו - אמא של אביו חלתה בסרטן (אני לא יודעת איזה) ונפטרה עקב כך (כלומר, זהו מקרה הסרטן היחיד (כרגע) במשפחתו מצד האבא) ומצד אמא שלו אין שום מקרה כזה, כנ"ל מהצד שלי..?! תודה רבה! מיכל.

06/11/2005 | 16:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, אין לי מושג, זה פורום תמיכה בנושא פריון ומה שאת צריכה זה ייעוץ גנטי. בהצלחה!

06/11/2005 | 14:37 | מאת: cv

אני בת 26, עוברת טיפולים באיקקלומין והזרעות. שאלתי את הרופא האם מותר להתעמל אחרי טיפול, והוא אמר שמותר לעשות את כל סוגי הספורט (כולל כפיפות בטן, כיווצים והתעמלות יותר אירובית). מצד אחד זה לא נשמע לי מאוד הגיוני (וגם החותנת אומרת שאולי לא כדאי...), ומצד שני אני לא רוצה להזניח את עצמי ולוותר על סדר היום הרגיל שלי (כי מי יודע כמה זמן זה יקח). אז רציתי לשאול אם יש משהי שמבינה בנושא גם לא מהצד הרפואי קונוונציונלי פרופר, וגם מה התחזית להמשך- האם יש טיפולים בהם אסור לעשות ספורט?

06/11/2005 | 15:40 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, אני ממליצה לך בחום רב מאוד להמשיך בכל פעילות ספורטיבית שאת עוסקת בה - מכל בחינה שהיא. אם את רוצה להבין מה קורה לעובר ברחם בשלבים הראשונים של ההריון, תדמייני גרגר חול בתוך אגרוף קמוץ שלך. האגרוף הקמוץ הוא רחמך בשלבים האלה - בניגוד למה שרבים מדמיינים כאילו מדובר בחלל גדול שבו העובר המסכן מוטח לכל עבר כאשר את מתנועעת. בנוגע לטיפולים אחרים -אני עשיתי את הטיפול ה"כבד ביותר" (הפריות מבחנה) - ודווקא בטיפול בו לא נחתי אלא טיפסתי על הכרמל במהלך טיול -נקלטתי להריון עם התאומים המקסימים שנולדו לי. בקיצור - הרופא צודק, החותנת לא (וזה לא ממש מפתיע...) וגם את צודקת בגישתך - להמשיך את החיים כרגיל, לשמור על עצמך, גופך ונפשך ולהמשיך לטפח אותם כמו תמיד. בהצלחה!

שלום היום היתה לי שאיבה של 17 ביציות,,,אני שוב מזכירה שזה מחזור רביעי את האמת אינני מצפה שזה יקרה בפעם הזאת, כי התאכזבתי רבות, זהו אני עושה את מה שעליי לעשות. הינה אני חוזרת לאותו מסלול שהיה לי קודם,,ייאוש,עצבים,מתח,,,פשוט נמאס........ בטיפול ראשון היו 28 ביציות, ושני עוברים מצוינים,,,וזה לא הצליח אותו דבר שאר הטיפולים,,,,,למה דווקא עכשיו זה יצליח?????!!!!! כמו שאמרתי, אינני מצפה שזה יצליח,,,,,נמאס כבר

שירלי מתוקה אל יאוש בסוף לכולנו יבוא את תראי. בהצלחה

06/11/2005 | 15:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

שירלי היקרה, 17 ביציות זה יבול מושלם! אני מכירה טוב את השאלה - אם זה לא הצליח בפעמים קודמות, למה שיצליח דווקא עכשיו? תראי, בעיני להסתכל על מסלול הטיפולים (ואני מדברת בעיקר על אלו שעוברות כמה IVFים) - זה כמו להסתכל על ורד, מהקצה התחתון של הגבעול כלפי מעלה. תסתכלי על קצה הגבעול, ומה את רואה? רק גבעול ירוק וישר, וקוצים. עוד קוץ, ועוד קוץ - כל קוץ מסמל עוד בטא שלילית, אם תרצי... תמשיכי לטפס במבטך על הגבעול, מקרוב, לאט לאט. מה את רואה? שוב, רק גבעול. אותו הדבר בדיוק, גבעול עם קוצים. הגבעול אפילו לא מתחיל להראות כמו פרח, הוא רק נמשך נמשך במונוטוניות מייאשת, בלי שתדעי מתי בדיוק הוא ייגמר, ואיך הנס הזה בדיוק יקרה? אבל פתאום הוא פשוט קורה, ואת רואה פרח. אדום ויפה, מפתיע כל-כך מצד אחד אבל גם צפוי כל-כך מהצד השני. למה? כי בקצה של כל גבעול יש פרח. איך פתאום הסתיים לו הגבעול לטובת הפרח, ולמה דווקא בנקודה הספציפית הזאת, לא קודם ולא אח"כ? גדול הבוטנאים לא יוכל לענות לך. זה נס הבריאה, פשוט ומדהים באותה המידה. וזה יקרה גם לך. אולי הפעם?

06/11/2005 | 17:03 | מאת: ניני

ברור שזה יצליח, וכשהוא יגיע ואת תסתכלי עליו, מהמבט הראשון את תדעי מיד שבשבילו היה שווה לחכות, בדיוק בשביל הגוזל הזה, ושבדיוק אותו רצית. וביינתים נחכה יחד, ואוטוטו... יהיה בסדר!

06/11/2005 | 09:41 | מאת: מימי

האם יש איזה שהן המלצות כשלוקחים איקקלומין שקשורים בשתיה או אוכל?

06/11/2005 | 12:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מימי, אין שום המלצות מיוחדות. בטיפולים תמיד מומלץ לשתות הרבה מים כדי להפחית את הסיכון לגירוי יתר שחלתי. באיקקלומין אמנם הסיכון לגירוי יתר נמוך בהרבה מזה שבטיפולי זריקות, אבל עדיין לא מזיק לשתות מים (גם מסיבות אחרות). בהצלחה!

06/11/2005 | 09:37 | מאת: א.א

אני בת 24 מנסה להרות כבר שנה וחצי ללא הצלחה(פולציסטית לצערי). טופלתי ע"י איקקלומין כחודשיים(2 כדורים) ובחודש ה-3 העלנו מינון (ל-3 כדורים). היה ביוץ (27.8) אבל גם היו לי טשטושים בראייה כל אותה תקופה לכן הרופא הפסיק מיד את השימוש בתרופה והמליץ לי לנוח כחודש ואז לחזור להמשך טיפול. כיום, לאחר מנוחה של חודש ומחזור שכבר הפסיק להיות סדיר אני מתכוננת לשלב הבא זריקות עם עט פריון ואולי בשלב האחרון גם הזרעה.אם כן ברצוני לציין שהבדיקה של בעלי מראה כמות מצויינת והאיכות ככה ככה.הייתי רוצה לשמוע את חוות דעתך בנושא. ןלשאול מה לגבי מנוחה בזמן טיפולים/זריקות? האם אני יהיה מנוטרלת מלהתאמץ כל אותה תקופה? והאם יש לך עוד איזהשהיא עצה בשבילי?

06/11/2005 | 09:48 | מאת: ניני

הרופא שלי אומר במפורש להתנהג כרגיל כולל כל פעילות גופנית שאת רגילה בה, והוא מדגיש תמיד כולל סקס! ;) (לגבי ההזרעה לרוב עושים גם כשהאייכות טובה פשוט כדי להעלות את הסיכויים אם כבר את מטופלת) שבוע טוב ובהצלחה! ============= איך עניתי ילדת?;)

06/11/2005 | 10:18 | מאת: א.א

ניני, תודה חמודה אני פשוט במתח איום ונורא ונחמד שיש כאן הרבה תמיכה. אני מאחלת לכולנו רק בשורות טובות בעזרת השם.

06/11/2005 | 12:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

והרופא שלך שובב.. (הוא לא אומר עם מי הסקס, נכון?)

06/11/2005 | 12:14 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ובורכה הבאה, לגבי בדיקת הזרע -לא פירטת מספיק בשביל שאוכל לחוות דעה (לא ברור לי מה זה "איכות ככה ככה"), אבל בעקרון אם הכמות מצויינת זה כבר טוב, כי גם אם יש אחוז מורפולוגיה נמוך, למשל, אחוז נמוך ממספר גבוה הוא עדיין מספר שעשוי להיות גבוה מספיק בשביל להפרות את הביצית. בנוגע למנוחה בהזרעות - לא נדרשת שום מנוחה מיוחדת ואין שום סיבה שתהי מנוטרלת במהלך הטיפול. בהצלחה!

06/11/2005 | 09:24 | מאת: ניני

לכולן וגם כי אני לא רגילה שאין לי שאלה יומיים רצוף;) שבוע טוב ובשורות טובות לכולן ניני

06/11/2005 | 12:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

05/11/2005 | 19:29 | מאת: זיו

שבוע טוב תודה על ההתעניינות והעידוד. אני קצת עצובה לקראת מחר אבל זה מה שההוא מלמעלה החליט... אני מאחלת לכולנו הרבה אושר ושמחה בלב וכן גם בשורות טובות. אוהבת זיו. שירלי ממי! בהצלחה לך ואנחנו ניהיה בקשר.}}}}}}}}}{{{{{{{{{ נשיקות

05/11/2005 | 19:37 | מאת: שירלי

אני גם מחר עוברת שאיבה אני מאחלת שיתגלה הדופק מחר....אממממממממממןןןןן חביבתי נשיקקקקקקקקקקות

05/11/2005 | 20:40 | מאת: ילדת האוקיינוס

זיו - ושוב, אני מתרשמת מאוד מהגישה הבריאה והנכונה שלך. הלוואי שאני בתקופת הטיפולים הייתי מוסגלת לאמץ לעצמי גישה קצת יותר דטרמיניסטית (מה שצריך לקרות - יקרה) ואופטימית (בסוף חייב להיות טוב..). בעקבות חווית אי-הפריון השתניתי קצת לכיוון הזה, אבל אם הייתי כזו גם במהלכה ללא ספק היה לי קל יותר. או לפחות קצת קשה פחות. אני מתפללת לנס, אבל יודעת שגם אם חלילה לא יקרה מחר, הוא לא ימתין עוד הרבה לפני שיפקוד את ביתך. שירלי - כל האצבעות מוחזקות עבורך לשאיבה מחר - אנא אל תשכחי לעדכן! שבוע טוב ופורה לכולן!

05/11/2005 | 19:26 | מאת: קנגרו

שלום, קודם כל תודה, התרגשתי מאוד לקבל ממך תשובה זו פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום. בהמשך לתשובה שלך, מי זה ד"ר פיש שהמלצת עליו, או יותר נכון היכן הוא מקבל? האם יש רופא כמוהו מומלץ באיזור חיפה? קנגרו

05/11/2005 | 20:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

שוב שלום, פרופ' פיש הוא מנהל יחידת ה-IVF בביה"ח רבין (בילינסון) בפתח תקווה, והוא מקבל פרטי ברמת השרון. הוא נהדר, אבל לשמחתנו יש עוד לא מעט מומחי פריון נהדרים, גם בחיפה, כך שאם את צפונית אין לך סיבה לסוע למרכז. בהצלחה!

05/11/2005 | 16:03 | מאת: נטלי

שלום ילדת האוקיינוס ולבנות הפורום. אני אחרי החזרת עוברים, האם אפשר לקיים יחסי מין במהלך השבועיים הקרובים? האם יכולה להווצר פגיעה בעוברים? תודה מראש, והרבה אושר ובריאות. נטלי. (-:

05/11/2005 | 16:37 | מאת: אני

שבת שלום, כעיקרון, את כל השאלות צריך לשאול את הרופא המטפל, הכי בטוח והכי נכון. למיטב זכרוני( עברתי מזמן) לא מקיימים יחסי מין לאחר החזרת עוברים. נכון שהם מתייחסים לזה כאל משהו רגיל אבל עדיין צריך לנוח ולא לעשות בלאגן. מבאס משהו, לא לפני לא אחרי.. תקועף מקווה שתיקלטי מהר ואז הזמן יתקצר.. בהצלחה ולא להרפות לפני שמצליחים

05/11/2005 | 17:01 | מאת: נטלי

תודה רבה על תשובתך, בהצלחה לכולנו ורק בשורות טובות אמן! שבוע טוב. עם המון חיוכים (: נטלי.

05/11/2005 | 20:30 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נטלי, כל רופא אומר משהו אחר. הרופא שלי (פרופ' זיידמן שגם עונה על שאלות בפורום השכן) אומר שאפשר לקיים יחסים, ויש רופאים שממליצים לא. רק לידע כללי, הבעיה היחידה עם קיום יחסים, אם יש בכלל בעיה - היא התכווצויות הרחם שקורות כאשר האשה מגיעה לאורגזמה. כך שלפי זה אפשר לקיים יחסים בלי שהאשה תגמור אם רוצים להיות בטוחים, אבל אז מה זה שווה? (-; בקיצור, אין תשובה חד-משמעית, אבל אפשר "להזהר" במשך שבועיים, ולו בכדי שתהי שקטה ולא תוסיפי לעצמך דאגות מיותרות. מחזיקה לך אצבעות!

05/11/2005 | 20:38 | מאת: נטלי

תודה בהחלט לא נקיים יחסים עד לתשובה שמקוה שתהיי חיובית. והרי קיום יחסים כרגע זה לא מה שחשוב. (: האם אמורים להרגיש משהו עד לבדיקת הבטא? תודה מראש. שבוע טוב ותודה על הכל..... נטלי.

05/11/2005 | 12:02 | מאת: ל

אנחנו לפני IVF ראשון ומחכים לבוא החסידה מטיפול IUI אחרון. הרופא בקופ"ח אמר שאין ברירה והטיפול הבא הוא IVF .אני בהתלבטות גדולה. מצד אחד החלטתי ללכת לטיפול IVF בגלל הקירבה הפיזית לביתי ובגלל שקיבלתי המלצה על פרופ' רון-אל שגם קבעתי אליו יעוץ פרטי בינתיים.(800 ש"ח לביקור ראשון) ומצד שני ,כשהלכנו לעשות את הפרוצדורה בקופ"ח(בירוקרטיה ועיניינים טכנים) נורא התרשמנו מיסודיותו ומהאכפתיות שהקרין כלפנו ד"ר גבע מהכללית.וגם קיבלנו הרושם שהוא מציב לעצמו אתגר להצליח גם בשביל הרפרטואר שלו. הוא עושה IVF ב"מדיקל סנטר" בראשל"צ שזה גם לא רחוק מביתנו. אז מה אתן מיעצות/ים לנו לעשות?עם איזה רופא להמשיך גם מהכרותכם האישית את אחד מהרופאים. תודה.

05/11/2005 | 13:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, לא ממש הבנתי הכל ממה שכתבת - האם ההתלבטות היא בין IVF עם רופא פרטי לבין IVF עם רופא של הקופה, או בין שני רופאים פרטיים? בכל מקרה, אני לא מכירה את שני השמות שהזכרת - אולי מישה אחרת תוכל לעזור לך כאן. ויש גם את פורום "פוריות" בתפוז שם הכינו הבנות רשימה של רופאי פוריות מומלצים (ואלו שפחות). בהצלחה!

05/11/2005 | 15:50 | מאת: ל

תודה על התגובה במהירה. ההתלבטות שלי בין רופא פרטי ,ד" רון-אל,לרופא קופ"ח ,ד"ר גבע שניהם מבצעים גם IVF רון -אל ב"אסף הרופא" וגבע ב"אמריקאן מדיקל סנטר" תודה ואם מישהי תוכל ליעץ אשמח מאוד.

05/11/2005 | 02:09 | מאת: שירלי

שלום....זיו יקירתי היום סוף סוף התקנו מחשב חדש,הלוואי שלא יהיו בעיות, בהתחלה אני מאוד מאוד מצטערת על מה שקרה איתך,,, אני היזלתי דמעות, את יודעת למה, כי ליוויתי אותך מתחילת הדרך, מאז שהתבשרת שאת בהריון, זה כאב לי נורא, אני מחבקת אותך. את חיזקת אותי, ואת זו שנתת לי לראות שישנו אור בקצה המנהרה,ברגע שסבלתי וכאבתי לגבי תוצאת ההריון שלי. תודה לךךךךךךךךךךך עדכון ממני,,, ביום ראשון יש לי שאיבה...אני נורא מפחדת מהשבועייםן של ההמתנה.הם נורא מיאשים... עכשיו ילדת האוקיינוס מה שלומך,,זה העדכון שלי.. מה את מציעה לי להתנהג בימים הראשונים של ההמתנה. כלומר לאחר ההחזרה ביומיים. איך עליי להתנהג על מנת לשמור על העוברים???? תודה רבה לך נשיקות זיו

05/11/2005 | 13:40 | מאת: ילדת האוקיינוס

אוף, כתבתי לך תשובה והמחשב מחק לי אותה!! טוב, אכתוב שוב מהזכרון... אין הרבה מה לעשות כדי "לשמור על העוברים" - ובסופו של דבר יקרה מה שצריך לקרות בין אם תנוחי ותרימי רגליים כל היום או אם תטיילי בכרמל, למשל, כמו שאני עשיתי למחרת ההחזרה שבה נקלטתי עם התאומים שלי. כדאי לך לנוח רק אם את עלולה להאשים את עצמך אח"כ במקרה שחלילה הטיפול לא יצליח - כלומר לנוח רק כדי להרגיש ש"עשית את הכל". בפועל זה כנראה לא ממש נחוץ. מה שכן, אני ממליצה לך להתחבר לבקבוק מים גדול ולשתות ממנו כל הזמן בימים הקרובים כדי להפחית את הסיכון לגירוי יתר שחלתי. מחזיקה לך אצבעות!

05/11/2005 | 00:08 | מאת: שמעון

אנחנו מנסים שנה להכנס להריון ולא מצליחים. יש לנו ילד בן 3.5 . פנינו לייעוץ. לקראת איזה תהליך אנחנו הולחים????

05/11/2005 | 00:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שמעון, אי-פריון משני הוא תופעה ידועה ומתסכלת במיוחד. אני מכירה את זה על בשרי - בתי הבכורה נהרתה בחודש הראשון שניסינו, ולהריון הבא לקח לנו 3 שנים מסוייטות של טיפולים להגיע בלי שלרופאים יהיה כל הסבר לתופעה. זה כמובן לא אומר שזה מה שצפוי גם לכם - רוב הסיכויים שלכם יהיה מזל יותר טוב ולא תצטרכו לחכות כל-כך הרבה, אבל מה שאני אומרת הוא שאין כל דרך בשלב הזה לדעת מה בדיוק יקרה. בתור התחלה מן הסתם תופנו לכמה בדיקות - פרופיל הורמונלי ופרוגסטרון (בדיקות דם פשוטות) לאשה, ובדיקת זרע לגבר. כמו כן כדאי לעשות מעקב ביוץ כדי לוודא שאתם מקיימים יחסים בזמן הנכון. בינתיים אולי כבר תהרו באופן טבעי וייחסך מכם ההמשך.. אז אני אעצור כאן בתקווה שגם אתם לא תצטרכו יותר, אבל אם חלילה הדרך עוד תמשך אחרי השלבים הללו - אני עדיין אהיה כאן לשירותכם. בהצלחה!

04/11/2005 | 19:58 | מאת: קנגרו

שלום , אני ובעלי מנסים מזה שנתיים וחצי להכנס להריון. לאחר בירור התחלתי במרפאת פוריות עזבנו לשנה כי חשבנו שנצליח ללא התערבות אך לצערינו חזרנו לפני מס' חדשים . בינתיים עשינו שתי הזרעות אנחנו בדרך לשלישית וטיפול אחד ללא הזרעה (רק אני לקחתי גונל f ) אבל הגענו ברגע האחרון אז לא יכולנו לעשות הזרעה. לאחרונה חשבתי שאולי כדאי לגשת ליעוץ פרטי. הייתי שמחה לשמוע מבעלי נסיון מה דעתם. תודה מראש קנגרו

04/11/2005 | 23:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום קנגרו, את מתכוונת לייעוץ חד-פעמי או להתחיל טיפולים אצל רופא פרטי? ייעוץ חד-פעמי - בהחלט שווה, גם אני עשיתי את זה בשלב הזה (אצל פרופ' פיש המומלץ, כמובן שיש עוד רבים וטובים), רק כדי לוודא שאני באמת נמצאת בדרך הנכונה על המסלול. את גם יכולה לקבל על זה החזר של 80% מקופת החולים שלך אם יש לך חברות "זהב" או איך שקוראים לזה בקופה שלך (תבררי מראש). אם את מתכוונת להתחלת טיפולים אצל רופא פרטי -חסרים לי עוד פרטים כדי שאוכל לחוות את דעתי... האם את מתכוונת להמשך טיפולי הזרעה, או "לעלות כיתה" להפריות? בני כמה אתם? מה היתה האבחנה לגבי סיבת אי-הפריון שלכם? התשובות לשאלות האלו קריטיות לשם קבלת ההחלטה אם לפנות לטיפול פרטי או לא. בכל מקרה שיהיה בהצלחה, ואת מוזמנת להשאר עמנו! שבת שלום.

04/11/2005 | 16:47 | מאת: זין

טוב אני עוד מעט הולכת מהבית של ההורים שלי לביתי , לי אין מחשב בבית אז אני אקרא כבר ביום ראשון בע"ה תגובות ואני אעדכן אתכן מה היה. נראה בע"ה שהכל יהיה טוב אולי יקרה עוד נס כמו שקרה בשמחת תורה? נחיה ונראה. אוהבת ושבת שלום זיו.

05/11/2005 | 18:21 | מאת: ניני

שיקרה לכם נס מתוק !! בכל מקרה בואי לספר לנו שיהיה שבוע טוב, בשורות טובות ובהצלחה!!!

04/11/2005 | 16:02 | מאת: זיו

כמה זמן אחרי גרידה אפשר שוב לעשות מחזור הפשרה?????

04/11/2005 | 23:32 | מאת: ילדת האוקיינוס

שוב שלום זיו, אני עשיתי מחזור הפשרה אחרי שאיבדתי הריון בשבוע 7, במחזור שהתחיל בווסת אחרי הווסת של ההפלה (כלומר חודש הפסקה בין ההפלה לתחילת המחזור הבא). אבל אצלי לא היתה גרידה - ההפלה היתה עצמונית. אני מציעה לך במקרה זה לפנות לזיידמן בפורום השכן ולשאול אותו מה עושים אחרי גרידה. שבת שלום

04/11/2005 | 09:48 | מאת: זיו

אוקיי אז היום שבוע 9 הייתי בבדיקת אולטראסאונד והפעם הזו לא ראו דופק לצערי. בשבוע 5 לא ראו אחרי זה בשבוע 7 כן ראו והיום שוב לא ראו. לא נורא....... ביום ראשון אני צריכה ללכת לעשות גרידה-אולי יעשו אולטרסאונד לפני ויראו דופק???? חחחחחחח לא נראה לי. שיגעו אותי כבררררררררררררררררררר העיקר יש לי את המלך הקטן שלי בבית אוהבת אתכן שבת שלום זיו.

04/11/2005 | 13:19 | מאת: ניני

לא פשוט בכלל ואת מצליחה להסתכל תמיד על מה שחשוב ועל החצי כוס המלאה. אני איתך, ועוד נגיע.. ניני

04/11/2005 | 14:30 | מאת: ילדת האוקיינוס

אוף, איזה סיום מאכזב לסאגה מתמשכת. אבל את בהחלט חזקה וההתייחסות שלך מעוררת הערצה. שתהיה לך שבת מקסימה עם המלך והנסיך שלך, וקבלי ממני את כל החום והעידוד לקראת יום ראשון. ואח"כ נלווה אותך שוב לקראת התחלה חדשה וטובה יותר. שבת שלום!

04/11/2005 | 15:27 | מאת: זיו

תודה רבה אני אפילו לא הזלתי דמעה,אני חזקה! תודה על העידוד אין עליכן!!! אוהבת זיו

היי זו אני עם בדיקת הבטא שהייתי צריכה לעבור היום .... אכן הלכתי וכפי שידעתי או הרגשתי התשובה היתה שלילית . החלטתי על קצת חופש מטיפולים , אנחנו נוסעים לחו"ל שבוע הבא ואני גם יטפל קצת בעצמי , יצא למסע שופינג קטן ויתכונן נפשית, פיזית וכל מה שאפשר על מנת להצליח כבר בטיפול הבא . לכל הבנות: אני סיימתי עכשיו טיפול חמישי , אני לא יודעת אם זה הרבה או לא והאמת זה גם לא משנה אבל אני יודעת שזה נהדר שאנחנו מחזקות כאן אחת את השניה , מאוד כייף לבוא ולשפוך פה את כל מה שעובר עלינו (לפחות אצלי זה ככה ) ותמיד לשמוע ולדעת שנוכל לקבל מילה טובה ועידוד, אני מאחלת לכולם קודם כל שכל אחת תקבל שק ענק של חיבוקים ואופטימיות , כמובן שלכל אחת תהיה הצלחה כבר בטיפול הבא שלה או הנוכחי ושלכולנו יהיה ילד/ים בקרוב. הכי חשוב תמיד - לשמור על אופטימיות (עם כמה שזה קשה - וזה קשה). שבת שלום !!!

04/11/2005 | 09:40 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום א. היקרה, אני מצטערת על השלילי. ברור לי שכמה ש"ציפית" לו, האכזבה עדיין קיימת ונושכת.. <<<חיבוק>>> רעיון מצויין לסוע לחו"ל! לי יצא כמה פעמים לסוע בתקופת הטיפולים, גם מטעם העבודה וגם פעם אחת בחופשה עם הבעל -ותמיד זה עושה טוב. שמתי לב שבארצות אחרות יש פחות "פולחן תינוקות" מאשר כאן בארץ, כלומר לא בכל מקום ובכל שנייה את צריכה לראות בטן הריונית או תינוק בעגלה... מוזר, אולי רק היה נדמה לי... בכל מקרה זה נתן לי הרגשה טובה והקלה זמנית מהכאב שאיפשרה, כמו שאת אומרת, לחדש כוחות לקראת הטיפול הבא. חופש נעים ואל תשכחי לחזור אלינו (על שוקולד מהדיוטי פרי נוותר לך הפעם (-;)

לא נורא יהיה בסדר, תהיי אופטימית, סעי לחו"ל תהני ותשכחי מהכל לכמה ימים נשיקות וחיבוקים זיו.

04/11/2005 | 13:22 | מאת: ניני

טפלי בעצמך ובחצי, ותחזרי רגועה ושלווה לטיפול מנצח תעשו חיים ניני

05/11/2005 | 00:21 | מאת: א

בנות יקרות , תודה לכן על העידוד , תודה על זה שאתן פה , אנחנו אכן נלך לכייף לנו ונמלא מצברים אני מודה לכן על הכייף שאתן נותנות לי בכל פעם שאני נכנסת לפורום הזה ומקבלת כאלה תגובות כייפיות . חיבוק ענק מלא אנרגיות חיוביות לכולכן.

03/11/2005 | 22:15 | מאת: ג'נסיס

הי בנות. אני חדשה פה. נכנסתי מתוך סקרנות והחלטתי להצטרף... בת 31 . יש לי ילדה בת 3 מהריון ספונטני - ואני מודה לאל יום יום על המתנה שנתן לי. אני מנסה אומנם "רק" חצי שנה להכנס להריון במהלכה נקלטתי - אך ההריון לא התפתח ועברתי גרידה בשבוע 9. המצב שלי קצת מסובך משום שבנערותי חליתי בסרטן וטופלתי בכימוטרפיה, כך שכל הזמן מהדהד לי בראש המשפט שאחד הרופאים האונקולוגים אמר לי לפני כמה שנים : "פגיעה בפוריות בטוח תהיה לך... ברגע שתוכלי, תנסי להביא ילדים - אל תחכי עם זה..." ומכאן נובע הפחד שלי - כי מה שבמסגרת הנורמה אצל נשים אחרות, יכול להעיד על בעיה אצלי בגלל ההסטוריה הרפואית שלי. אני יודעת שאין מה להשוות את הקשיים שלי לקשיים של רוב הנשים פה בפורום ובכל זאת אשמח למילות עידוד ועיצה איך להשאר רגועה. בנות, אני מאחלת לכולנו שבעז"ה בקרוב נחבוק תינוק . אני עריצה אתכן על כוחות הנפש שלכן.

04/11/2005 | 09:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

ג'נסיס היקרה, כמה אומץ ותבונה יש לך. הפחד שלך מובן, אבל אני גם חושבת שיש סיבה טובה לאופטימיות גם בזכות הילדה הבכורה (שאני מבינה שנהרתה אחרי טיפולי הכימותרפיה), וגם בזכות זה שנקלטת כבר במהלך החצי שנה שאת מנסה. תזכרי שהריון שלא מתפתח בשליש הראשון הוא דבר מאוד נפוץ ולא בהכרח קשור למה שעברת, ועצם זה שנקלטת במהלך חצי השנה מראה שהפוריות שלך עומדת בציפיות. ברור שלא תהי באמת שקטה עד שתהרי הריון מלא שיסתיים בלידת תינוק בריא, אבל אני באמת משוכנעת שזה יקרה בקרוב. ובינתיים אנא השארי עמנו -כל מי שרוצה תינוק מוזמנ/ת ואין אצלנו "תנאי קבלה"... ברוכה הבאה!

03/11/2005 | 20:59 | מאת: זיו

היי,ברוך הבא אלינו אנחנו פה תמיד אחת בשביל השניה ואף פעם לא נוטשות בטוב וברע. מותר לך להתפרק בילד הראשון שלי שכבתי במיטה כמו בול עץ ולא זזתי 12 ימים כמו פוסטמהההההההה הרגשתי כמו איזה צמח(לא עלינו). ובסוף זה הצליח ויש לי נסיך בן 4.5 הפעם הזו שניסיתי חזרתי באותו יום לאמא שלי ועשינו על האש כי דוד שלי מחו"ל הגיע עם קצת מתנות....אז ישבתי איתם בגינה וכו' ולמחרת לא יכולתי כל היום לשכב אז ביום השלישי כבר חזרתי לעבודה כמה אפשר?????? ואל תשכחי ילד בן 4.5 שרוצה אותי כל הזמן לידו כאילו דא?! בקיצור בסוף יצא טוב ברוך השם ואחרי 7 שבועות לא ראו דופק ואמרו שנעשה גרידה ואחרי כמה ימים הגעתי וכו ראו דופק(חשבתי שאני משתגעת).. ומחר אני שוב הולכת לראות אם יש דופק בע"ה תחזיקי לי אצבעות. בקיצור ממי מותר לבכות להתפרק לריב עם הבעל לברוח מהבית ולהרגיש מה שבא לך אם ההוא שם למעלה ירצה הוא ייתן אם לא כל דבר בזמן שלו בע"ה. אוהבת זיו. תמיד פה בשבילכן אהובות שלי

04/11/2005 | 09:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

וואו, זיו, איה רכבת הרים רגשית! מחזיקה לך אצבעות חזק חזק למחר - שתראי דופק פועם ועובר מקסים ומתוקי.

04/11/2005 | 10:01 | מאת: מיקרוקוסמוס

הי מתוקה, אני מקווה שימצאו דופק ביום ראשון..השתדלי לשמור על מורל גבוה עד כמה שאפשר...ובאמת את כל הכח אפשר לשאוב מהילד...הכל יסתדר. התרגשתי מאוד מתגובתך להיסטריה שלי...כרגע חזרתי מפסיכולוגית שעברה בעצמה את כל הטלטלה של להיות בבעיות פוריות...היא הרגיעה אותי ואמרה לי שאין קשר בין מתח נפשי לאי הצלחה בטיפולי פריון...בכל אופן אני הרבה יותר רגועה גם בגלל שיש לי אתכן. יש לי שאלה אליך..את עברת מחזור אחד של החזרה ונקלטת? הרגשת משהו התקופת ההמתנה עד לתוצאות?...(אני ממש קרציה עם התחושות האלה) בי חמודה מיקרו

03/11/2005 | 20:49 | מאת: זיו

אתן מתחילות לעצבן אותי, אף אחת לא יודעת מה זה מסנג'ר????????? תכף אני אלמד אתכן אתן נכנסות לאתר הזה: http://messenger.msn.co.il/Xp/Default.aspx ולאט לאט מורידות את המסנג'ר אם יש לכם אימייל השייך להוטמייל, אם לא אתן צריכות לעשות אימייל חדש, לאחר מכן שאתן כבר בפנים והורדתן את המסנג'ר אתן צריכות ללכת ל:"הוספת אנשי קשר" ואז לאט לאט נוסיף אחת את השניה למסנג'ר מובן????????????????? האימייל של המסנג'ר שלי הוא: [email protected] אני מחכה לתגובות מכן בנות.

04/11/2005 | 09:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי זיו, לא רק שאני בחורה מאותגרת-פוריות, אני גם בחורה מאותגרת-טכנולוגית, מה לעשות? אז רק במקרה שלא אצליח להוריד לי את המסנג'ר, תקפצי מדי פעם לעדכן, טוב?

03/11/2005 | 19:05 | מאת: ניני

אז זהו עשיתי את הזרעה השניה היום! עד שבוע הבא בדיקת פרוגסטרון אני "מובטלת" שאלתי את הרופא אם אני אמורה לקבל תמיכה והוא אמר שלא, משום לא קיבלתי גם דיכוי. זה הגיוני לדעתך ילדת? (בבדיקות קודמות הפרוגסטרון שלי המריא כעבור שבוע) וגם בררתי ומצאתי שכאבי הבטן מיד לאחר הזרעה נובעים מחומרים שיש בזרע שגורמים להתכווצויות. במצב של סקס טבעי הם פשוט כנראה לא מגיעים עד הרחם. אז עכשיו שאני משכילה נשאר לחכות, והחודש, הבטחתי לעצמי לא לחכות, אלא פשוט לשים בצד. בואו נראה כמה אני שווה:) וערב טוב לכולן:)

04/11/2005 | 09:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

ושוב היי! לפי מיטב ידיעתי, התמיכה הפרוגסטרונית ניתנת אחרי שאיבת ביציות, מכיוון שהליך השאיבה פוגע ביכולת הזקיק להפוך לגופיף צהוב המפריש פרוגסטרון (מה שקורה בגוף באופן טבעי כשאין שאיבת ביציות - כמו בהזרעה). לכן בהזרעה לא נותנים תמיכה פרוגסטרונית בצורה גורפת - אלא רק אם הוכח בבדיקת דם שיש צורך. מאידך, לקיחת תמיכה לא מזיקה למיטב ידיעתי. אבל את עושה בדיקה בקרוב -ואז תוכלי לדעת מה מצב הפרוגסטרון (למרות שאני הייתי מעדיפה פשוט לקחת תמיכה - כדי לחסוך דקירה). מחזיקה לך אצבעות - ואם לא תצליחי "לשים בצד" - את מוזמנת לטפס על הקירות כאן בפורום (מה אני אעשה שבועיים בלעדייך??)

04/11/2005 | 13:20 | מאת: ניני

הבאתי את כל הציוד שלי לשבועיים:)

03/11/2005 | 18:26 | מאת: אורית

הי בנות, רציתי לשאול 1. האם מורגשת ההשרשה/ מרגישים סימנים להריון עוד לפני בדיקת הדם? אם תוכלו לפרט על התחושות האישיות שלכן למרות שזה אינדבדואלי... 2. מה הערכים להריון בבדיקת הדם? תודה :)

04/11/2005 | 09:13 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי אורית, 1. לא מרגישים כלום בהשרשה. נכון שהרבה בנות מדווחות בדיעבד (אחרי שקיבלו תשובה חיובית) על כל מיני "סימנים" או "הרגשות" שהיו להן, אבל בפועל בנות מדברות על הרבה מאוד הרגשות במהלך השבועיים הנוראיים מהביוץ ועד הווסת/בדיקה חיובית בכל מקרה, ורק אחרי שיודעים מה באמת קרה אפשר "לשייך" את ההרגשות לתוצאה הסופית. הרגשות הם לא דמיוניים - באמת הגוף שלנו עובר דברים במהלך השבועיים האלו, הבעיה היא שהם מופיעים בין אם נקלטים ובין אם לא. 2. תלוי במעבדה. גדול מ-5 זה הריון, או גדול מ-10, אבל בפועל נעדיף לראות מספר גדול מ-50 בהריון תקין (למרות שיש סיפורים על הריונות תקינים שהתחילו מבטאות נמוכות מאוד - הכי נמוך ששמעתי היה 16). בהצלחה!

03/11/2005 | 16:55 | מאת: מילי

שלום. אני מעונינת אם תזבירו לי על זריקת גונאל-אף תודה

03/11/2005 | 17:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מילי, גונאל-אף היא תרופה המכילה את הורמון ה-FSH, המגרה את השחלות לייצר זקיקים שבתוכם מבשילות הביציות. ההרומון מופרש מהגוף באופן טבעי בתחילת כל מחזור (במהלך ימיה הראשונים של הווסת) על מנת להביא להבשלתה של ביצית אחת. במהלך טיפולי הפריון הרופאים מעוניינים להביא להבשלתה של יותר מביצית אחת על מנת להגדיל את הסיכויים (או להביא להבשלתה של ביצית אחת לפחות במקרים בהם המטופלת איננה מבייצת כלל באופן טבעי). התרופה מוזרקת בכל יום בהזרקה תת-עורית (בד"כ לבטן) החל מהיום ה-3 למחזור בד"כ ובהתאם לפרוטוקול שקבע הרופא למטופלת, ובכל כמה ימים מתבצעת בדיקת אולטרסאונד ודם כדי לאמוד את התקדמות העניינים לקראת הביוץ הקרב - ההזרעה או שאיבת הביציות בהתאם לטיפול בו נמצאת המטופלת (הגונאל-אף משמש גם לטיפולי הזרעות וגם להפריות מבחנה). מקווה שעזרתי.

03/11/2005 | 14:20 | מאת: ליאת

היי, קבלית תוצאה לבדיקת דדם שעשיתי אבל אני לא יודעת מה זה אומר.... מי יכול לעזור לי ?? זאת התשובה - HCG QUANT.(S) < 2 IU/L

03/11/2005 | 14:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ליאת, לצערי, זה שלילי. קבלי <<<<חיבוק>>> גדול וחם.

03/11/2005 | 15:06 | מאת: ליאת

גם לצערי ... אבל משום מה היתה לי הרגשה כזאת , אני עדיין באיחור של 3 שבועות נצטרך להמשיך ולנסות, תודה על התשובה במהירה

בזמן ההזרעה, באיזה רגע, הרגשתי כאב לא חזק אבל ברור בבצד ימין למטה מאז שיצאתי משם יש לי כאבים בבטן התחתונה באמצע, אבל ממש כאבים, כמו של מחזור. האם זה קשור להזרעה? אולי לחומרים שיש בזרע לאחר השבחה? יש שם משהו שיכול לגרום להתכווצויות? ולמה זה לא עובר כבר שלש שעות?

02/11/2005 | 20:45 | מאת: ילדת האוקיינוס

את לא מתקרצצת בכלל מצחיקה! עבר כבר לא מעט זמן מאז ההזרעה האחרונה שלי, אבל אני זוכרת בבירור כאבים חדים בכל איזורי הבטן התחתונה אחרי ההזרעה - פעם אחת הכאבים היו כל-כך חדים שלא חזרתי לעבודה (אצלי ההזרעות היו בבוקר). אני לא יודעת מה בדיוק גורם לכאבים, ולמען האמת גם לרופאים אין תשובות ברורות לשאלות האלה (שאלתי כבר כמה וכמה רופאים...). כמה גורמים אפשריים הם: השחלות הרגישות בגלל הביוץ המוגבר (אמנם את מתארת את הכאב במרכז בעוד השחלות נמצאות בצדדים, אבל כאב זה דבר שמקרין), עצם הפעולה שעלולה לגרום להתכווצויות, ואולי גם תגובה של הגוף לחומר. אם הכאב נחלש בהדרגה, לא הייתי דואגת. אבל אם הוא ממשיך באותה דרגה או חלילה מתגבר, כדאי לפנות לרופא או למוקד. תעדכני.. טוב?

02/11/2005 | 22:55 | מאת: ניני

02/11/2005 | 19:33 | מאת: ניני

בהמשך לקודם, וסתם מתוך עניין, איך בעצם מביאים את השחלות ליצר כל כך הרבה זקיקים לIVF? לא גם באמצעות אותן זריקות של השראת ביוץ? מינונים גבוהים? תרופות אחרות? (וכן אני מוטרדת מהרעיון של הריון מרובה עוברים, יש לי סיפור שם צירים מוקדמים ולידות מוקדמות גם עם תינוק אחד...אבל את יודעת, המחשבה על תאומים מאד מרגשת..;) עוד שאלה מרגע שלקחתי את האוביטרל, כעבור כמה זמן הביוץ מתרחש? לקחתי אתמול בשש בערב, עשיתי הזרעה היום בחמש, ונקבעה לנו הזרעה נוספת למחר באחת. זה לא קצת מאוחר לדעתך?

02/11/2005 | 20:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

ושוב שלום ניני, הזריקות הן אותן זריקות, ורק המינונים עולים. אני למשל בהזרעות התחלתי מאמפולה אחת של גונאל -אף, אח"כ עליתי לשתיים. ב-IVFים שלי הייתי על 3 אמפולות ליום. אמנם "שיחקנו" ב-IVF גם עם תרופות אחרות כמו מנוגון ומטרודין, אבל העקרון נשאר אותו עקרון - מינון גבוה יותר מביא לתגובה שחלתית חזקה יותר ולהבשלת מספר גדול יותר של ביצות בזקיקים. לידות מוקדמות הן בדיוק הסיבה שבעטיה הסכמתי לקחת על עצמי את ניהול הפורום הזה - תאמיני או לא. התאומים שלי נולדו בשבוע 25+3, ורק בזכות נס עצום שארע לנו (טפו, חמסה, וכו') וכמובן טיפול מקצועי ומסור של הצוות הרפואי בפגיה, הם בריאים ושלמים היום. תראי, אני רציתי תאומים (או ליתר דיוק, תאומות) - מאז שקראתי את "אורה הכפולה" בגיל 9 בערך... והיום אני מאושרת מהבונבונים המקסימים שלי, אבל את מה שעברתנו בפגיה אני לא מאחלת לגדולי שונאי. בשבילי, על כן, זו שליחות עליונה לעזור לבנות שמתמודדות עם טיפולי הפוריות וכל מה שכרוך בהם - לעבור אותם בצורה שפויה וסבירה ולא להשתולל עם טיפולים לא נחוצים, מינונים מופרזים, והחזרת מספר גבוה מדי של עוברים. אני מכירה את הסיפור מתחילתו ועד סופו, לרבות הכרות קרובה (מדי) ואישית עם הסכנות - ולכן חשוב לי להזהיר את הבנות שכל-כך רוצות כבר להרות -דווקא מזוית הראיה של מי שהיתה בדיוק במקום הזה - שיפעלו בצורה שקולה ע"פ עצת רופאיהן, וימנעו, למשל, מלקחת כל מיני תרופות לבד, וכו'. ובקשר לאוביטרל: לפי החשבון שלי, 36 שעות מאתמול ב-6 בערב זה מחר ב-6 בבוקר. כלומר ההזרעה השנייה תתבצע 7 שעות אחרי הביוץ, שזה זמן בו רוב הסיכויים שהביצית עדיין שרירה וקיימת (כידוע ביצית מרגע הביוץ חיה עד 24 שעות). אבל בדיוק בשביל זה עשית הזרעה כפולה -אל תשכחי שמחר בבוקר יחכו לה כבר החבר'ה מהיום... בהצלחה!

02/11/2005 | 22:54 | מאת: ניני

החבר'ה מהיום:)) מסכימה לגבי כל מה שכתבת על אף שאין לי מושג איך בנות לוקחות תרופות כאלה לבד, מאין משיגות- מחברות? וואוו לא ידעתי שיש לך "פגושים" כל כך קטנטנים. הגדול שלי נולד פג אבל בשבוע מתקדם הרבה יותר, והקטן גבולי. אבל החרדה ללדת כל רגע מחודש שישי היא משהו שזכור לי מאד חזק. שמחה שהבונבונים הפייטרים מרגישים טוב ומתפתחים יפה (טפו טפו), הרבה בריאות ואושר!

02/11/2005 | 18:53 | מאת: מיקרוקוסמוס

רציתי לשאול שאלה שעד עכשיו לא נתקלתי בשאלה דומה לשלי.... הוחזרו לי מוקפאים לפני 6 ימים ואני חשה היום כאבי מחזור מדי פעם +מעיין רעיידות תוך ביטניות שמפסיקות לאחר מספר שניות...אגב זה היה לי גם בפעם הקודמת של ההחזרה ובסוף קיבלתי לצערי... רציתי לשאול האם מישהי הרגישה ככה והאם זה מעיד על כשל בטיפול? מחבקת אתכן...

02/11/2005 | 20:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי מיקרו, אני מקווה שגם אני נחשבת לבננה? קשה מאוד לפענח תחושות וכאבים 6 ימים אחרי החזרה. זה בטח מוקדם מדי בשביל לקבל מחזור. אולי זה השרשה? ואולי לא? אי אפשר לדעת. אני מכירה היטב את הנסיונות למצוא רמזים בכל תחושה בגוף, אבל מנסיון ארוך ומר הפעילות הזו מביאה יותר מפח-נפש מאשר מידע אמיתי ואמין. אני מקווה שתצליחי להחזיק מעמד עד הבדיקה, וכמובן שהיא תהיה חיובית!

02/11/2005 | 22:39 | מאת: מיקורוקוסמוס

חיבוק גדול וחם....היה שווה להיכנס לפורום

02/11/2005 | 16:43 | מאת: זיו

שירלי ממי שלי! התגעגעתי אלייך המונים, את יודעת כל החגים וכו' אני חייבת לשוחח איתך קצת, מה איתך? איך את מרגישה? איך מצב הרוח? תכתבי לי לאימייל שלי ותרשמי לי שם את האימייל שלך [email protected] מחכה לתשובה ממך אוהבת זיו.

02/11/2005 | 20:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא מגיע איזה עדכון? התגעגענו אלך וגם קצת דאגנו!

02/11/2005 | 22:13 | מאת: לל

מה זה מסנג'ר-אך לא הגיבה...

02/11/2005 | 14:20 | מאת: עפרה

היי תודה על הכל את 10. תראי לצערי קיבלתי היום אז בטח שאין צורך בבדיקת דם. אני ממש מבועסת אין לי מספיק כח למרות שתמיד אני מעודדת אחרותועושה המון בשביל זה אפיו מדברת עם רבנים והולכת והכל הכל. עכשיו אני בלחץ למה, כי רק ביום שני יש לי ועדת פוריות בשביל הפריה נוספת. ובנתיים קיבלתי היום ואני חייבת לגשת לרופא בית החולים ביום שישי על מנת לקבל פרוטקול נוסף, אך אני חיבת את אישור הועדה מבלי זה את יודעת אי אפשר להתחיל. ובבית חולים רוצים אישור טופס 17 לשיחת רופא. ואם חס ושלום לא יתנו לי החודש אז לא אעשה. אבל חשבתי אולי לשלם באופן פרטי 100 ומשהו ש"ח ואם יאשרו לי אז הקופה תחזיר אבל רק מחר אני אוכל לסיים את הבלגן הזה. הכי מלחיץ שאםן פתאום הרופא יגיד לי להזריק כבר מיום שישי ואז עד יום שני אני אזריק ופתאום יגדו לי שהחודש אין אפשרות לקבל אישור יו מה אעשה. עפרה

02/11/2005 | 15:07 | מאת: א

עפרה , קודם כל תקראי מה שכתבתי לך למטה !!! שנית אל תקחי את הכל בכזה לחץ תעשי הכל לפי הזמנים שלך אני מאמינה גדולה של איך שזה יטרך לקרות ככה יהיה. חוץ מזה שאם הגוף שלך ינוח חודש לא יקרה כלום , לפעמים הרצון שלנו כל כך גדול שאנחנו מכניסות עצמנו לסטרסים מיותרים . אני החלטתי שאני נותנת לגוף שלי מנוחה של חודש אחרת הייתי צריכה גם לרוץ לסדר את הכל בלחץ ו..... חשוב שהכל יהיה ברוגע . בנינו - הרי מקסימום תחכי לחודש הבא וזה לא הכי נורא , תנצלי אותו בלהשקיע בעצמך קצת פינוקים לנפש ולנשמה , זה מאוד חשוב וממלא את הבטריות להמשך טוב יותר. מקווה שעזרתי לך לעשות קצת סדר בראש.

02/11/2005 | 16:40 | מאת: זיו

את ממש בלחץ אה????????? תפסיקי ליהיות בלחץ את הורסת את עצמך בבקשה ממך תרגעי קצת והכל יהיה בסדר. גם לי היו כאבי מחזור וברוך השם הכל היה בסדר אח"כ. אני מאחלת לך רק טוב כמו שאני מאחלת לי ולכולנו פה. תלכי לעשות את הבדיקה!!!!! אוהבת זיו.

02/11/2005 | 20:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עפרה, אני כל-כך מצטערת על המצב המתסכל שאת נמצאת בו. קבלי <<<חיבוק>>> אני יודעת שזה נראה לך בזבוז זמן, אבל בכל זאת את צריכה לעשות בדיקת דם לפני שאת מפסיקה את התמיכה - יש הריונות שהתחילו עם דימום כמו-ווסתי. אני לא יודעת מה להגיד לך. אולי כדאי לחכות חודש ולהסדיר את ענייני הבירוקרטיה בראש שקט? ככה גם תתני צ'אנס לגוף שלך לנוח קצת ולהתאושש לקראת הטיפול הבא והמנצח. מחזיקה לך אצבעות... ותעדכני!

02/11/2005 | 13:23 | מאת: סבבית

היי בנות. אני קוראת בקביעות את מה שאתן כותבות אחת לשניה בפורום וזה מאד מחזק ומעודד. אני ובעלי מנסים כשנתיים להרות ולא מצליחים. היו לי הרבה רגעי משבר של תסכול ובכי. במיוחד כשאני מרגישה את המחזור קרב.. הכרית שלי ספגה הרבה דמעות. כל הבדיקות שעשיתי יצאו תקינות ולכן הרופאה הפנתה את בעלי לבדית זרע, שגם זה היה סיפור בפני עצמו.. בעלי לא הצליח לתת זרע אולי מלחץ הבדיקה, אולי בגלל שהכל טכני, לא יודעת.. זה מה שעיכב את התחלת הטיפול. לבסוף הצלחנו והבדיקה יצאה תקינה. התחלתי ביום ראשון (היום ה3 למחזור)תמיכה באסטרופם ויומיים אח"כ איקקלומין אחד ליום במשך חמישה ימים. אתמול סבלתי במשך שעות ממגרנה. האם לדעתכן זוהי תופעת לוואי של הכדורים? מה הסיכויים להרות החודש רק בתמיכה של איקקלומין? אני כל הזמן לחוצה ורוצה כבר ילד..זו בעצם השאיפה של כולנו.. אני מאחלת לכולכן בהצלחה בהשגת הריון בריא!

02/11/2005 | 19:30 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום סבבית, אצלי אסטרופם בהחלט היה עושה כאבי ראש. מכיוון שאתם "בלתי מוסברים", קשה להעריך מהם הסיכויים עם איקקלומין, כי לכאורה את מבייצת והכל תקין גם בלי זה. איקקלומין הוא השלב הראשון שבו מתחילים בטיפולים לפני שעוברים ל"תותחים כבדים" יותר כמו זריקות. אני מקווה שבאמת לא תגיעו רחוק יותר מזה, ושתהרי בהקדם. מה שכן, חשוב, במהלך השימוש באיקקלומין, לעשות גם מעקב זקיקים, משתי סיבות: 1. כדי שתהיו בטוחים שאתם מקיימים יחסים במועד הנכון, 2. כדי לוודא שרירית הרחם לא הופכת לדקה מדי כתוצאה מהשימוש באיקקלומין (בשביל זה את מקבלת אסטרופם, אבל בכל זאת כדאי לעקוב). שיהיה בהצלחה!

03/11/2005 | 15:12 | מאת: סבבית

תודה חמודה על התשובה. אכן התבקשתי לעשות מעקב זקיקים ביום ה12 ואילך.

02/11/2005 | 10:53 | מאת: מיקרוקוסמוס

זו פעם ראשונה שאני בפורום ואני ממש נהנית לקרוא את הדברים שאת רושמת לבנות..זאת שליחות לשמה. אני בת 29 ואני נמצאת ביום השישי לחחזרת המוקפאים ...עד אתמול הייתי יחסית רגועה עד אתמול שחוויתי התקף חרדה...ממש התפרקתי פיזית ונפשית..בסוף שניקזתי את כל התסכול הרגשתי כאבי בטן קלים כמו של מחזור...שבאים והולכים...מה קורה לי? האם דפקתי לי את הטיפול בגלל ההתקף היחיד הזה?... יש לציין שהבעיה אצל בן זוגי..למה אני לא יכולה להשאר רגועה? תודה מיקרוקוסמוס

02/11/2005 | 19:24 | מאת: ילדת האוקיינוס

מיקרו יקרה, למה את לא יכולה להיות רגועה? אולי זה בגלל שאת, אני מניחה... בן-אדם? איך אפשר להיות רגועים כשחלומנו הגדול ביותר תלוי כרגע באויר ואנחנו יושבים ומחכים 12 יום כמו צב שהתהפך על גבו, בלי יכולת לעשות דבר? אז קודם כל, אני רוצה להרגיע אותך, ולומר לך, חד משמעית, שלא הרסת לעצמך את הטיפול בזה ש"התפרקת". גם אם חלילה התשובה תהיה שלילית, זה לא בגלל ההתקף. כבר סיפרתי כאן בפורום שאת התאומים שלי הריתי במהלך הטיפול הקשה ביותר שהיה לי מבחינת מתח. מה לא קרה? רבתי עם בעלי ולא דיברנו כמה ימים (כולל בהחזרה!), בעבודה הייתי חלק חשוב מצוות שבדיוק סגר עיסקה של מיליוני דולרים ושיא המתח והעצבים היו בימי השאיבה וההחזרה, ועוד הייתי צריכה ללכת לברית של גיסתי שהרתה וילדה כבר פעם שנייה מאז שאני התחלתי לנסות (לא הלכתי. כמה אפשר לסבול? ועל זה גם רבתי עם בעלי). למחרת ההחזרה גם הלכתי לטיול רגלי די קשה בכרמל, ולמרות כל הסבל (ויש עוד כמה דברים שלא סיפרתי) התאומים היפים שלי לא התרגשו מהמתח, נקלטו כמו גדולים ובאו לעולם. אז טוב שהורדת מהלב, אני מניחה שאת עדיין מתוחה וזה טבעי, בסדר גמור ולא יהרוס לך שום דבר. אני מחזיקה לך אצבעות חזק להצלחת הטיפול, ואנא השארי עמנו לפרוק את אשר על לבך וכמובן לטפס על הקירות עד לבטא (את לא היחידה כאן שמטפסת עכשיו על קירות..), וכמובן תעדכני!

02/11/2005 | 02:47 | מאת: א

היי זו אני שכמעט ויתרתי על הטיפול ובסוף היו לי 3 עוברים 8 תאים ..... היום זה היום העשירי לצערי קיבלתי מחזור , כנראה שגם הפעם זה לא זה , אני אמורה לעשות בדיקת דם (בטא) ביום חמישי , אני כמובן אלך אבל ידוע שזה לא זה . האמת קצת רע לי הייתי בטוחה שהפעם זו הפעם עם כאלה עוברים יפים ו..... זה לא . אני מאמינה שכשזה יצטרך לקרות לי זה בטח יקרה, אני לא בדיכאון וכאלה , אני מסוג האנשים שקצת בוכים , מוציאה את הכל ו...... מרימה את הראש וממשיכה הלאה . תודה על התמיכה ו..... תמיד ימשיך לעדכן , בטח יחכה חודש ואז ימשיך לטיפול הבא השישי במספר.

02/11/2005 | 08:59 | מאת: עפרה

היי את ממש כמוני במילים. אני גם אחרי החזרה ומרגישה לצערי כעת את הבאת המחזור, ומחר אני אמורה לבצע בדיקת דם אבל אני לא מתכוונת ללכת. בהצלחה לשנינו ואלוהים יעזור

02/11/2005 | 10:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

עפרה שלום, למה את לא מתכוונת ללכת לבדיקה? אני שואלת אותך כי זה בדיוק מה שקרה לי כשהריתי עם התאומים... היו לי תחושות של מחזור, יום לפני הבדיקה התחיל דימום אז למחרת בבוקר לא הלכתי לבדיקה כי לא היו לי כוחות נפשיים לזה... בהמשך היום הפסיק הדימום אז בעלי קנה לי בדיקת הריון ביתית שיצאה חיובית, ואז למחרת הלכתי בכל זאת לבדיקה. אסור להסתמך על הרגשת מחזור, ואפילו לא על דימום, חשיבות הבדיקה היא לא רק בשביל הסרת הספיקות והמתח - אלא גם בשביל לדעת מה לעשות עם התמיכה של הפרוגסטרון. אם את בהריון חשוב שתמשיכי עם זה, ואם חלילה לא כדאי להפסיק כדי לקבל מחזור במועד ולהמשיך הלאה... שולחת לך כוחות ומחזיקה אצבעות -ואנא בצעי את הבדיקה... בהצלחה!

02/11/2005 | 09:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום א., צר לי על הדימום המבשר רעות, אבל עדיין מוקדם להספיד את הטיפול. אני מבינה את התחושה שאת לא רוצה להשלות את עצמך, אבל בכל זאת היו הריונות שהתחילו מדימומים ואפילו די כבדים (לי זה קרה). אז נכון שהדימום שלך מוריד את הסיכוי, אבל עדיין לא מבטל אותו לגמרי. אני ממשיכה להחזיק לך אצבעות למחר ואנא עדכני.

02/11/2005 | 15:00 | מאת: א

ילדת האוקינוס, תודה על התמיכה ואכן אני מחר יום חמישי הולכת לעשות בדיקת דם , אני מקווה ומתפללת לנס אבל לא שוכחת את האפשרות שזה לא זה . אני הכי אופטימית שבעולם ומאמינה שהכל אפשרי וכמו שכתבתי לעפרה אין חוקים ב"משחק" הזה, הכל יכול להיות . בכל אופן אני יעדכן בכל הפרטים . ת ו ד ה !!!

01/11/2005 | 21:02 | מאת: שירית

האם מישהי מכירה רופא טוב לצילום רחם? האם מישהי שמעה על פרופ' עמי עמית.. הוא עשה לי הפלה אחת(בוששת) והיה מאוד נחמד......... האם הוא עושה צילומי רחם?

02/11/2005 | 09:55 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירית, אכן פרופ' עמית הוא רופא פריון מוכר ונחשב, אבל אני לא יודעת אם הוא עושה צילומי רחם. אני עשיתי דרך קופת חולים, ואין לי מושג איך קוראים לרופא שעשיתי אצלו. לא חשבתי אפילו ללכת לרופא פרטי בשביל זה -ההנחה שלי היתה שהרופא שעושה את הצילומים בקופה הוא מיומן דיו (הרי זה מה שהוא עושה יום שלם). שמעתי טובות על פרופ' טוגנרייך - אבל אני לא מכירה אותו באופן אישי. בהצלחה!

03/11/2005 | 17:06 | מאת: מילי

. שאלת על צילום רחם אני עובדת בקופת חולים ויכולה להמליץ שמי שעושה הכי טוב זה בקופ"ח כללית זה ד"ר טוגינרייך במאוחדת זה ד"ר פרידלר הם מצויינים בהצלחה

05/11/2005 | 16:43 | מאת: אני

צהריים טובים אני עשיתי צילום רחם ברמב"ם ונראה לי שלא צריך כל דבר ללכת לפרטי כי אם צריך ללכת אז הולך כך או כך. אין מישהו שהוא לא טוב.. צריך פשוט ללכת ולקחת בקלות. בהצלחה

01/11/2005 | 20:07 | מאת: ניני

סתם כי אין לי את מי:) היום במעקב זקיקים (יום עשירי למחזור) זקיק 18 וזקיק 22 (בצד שני רק 12:( ) הזרקתי אוביטרל מחר השבחה והזרעה וויש מי לאק.... ניני

02/11/2005 | 08:48 | מאת: עפרה

יפה מאוד בהצלחה חמודה

02/11/2005 | 15:11 | מאת: ניני

גם לך!!

02/11/2005 | 09:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ניני, "מחר" זה כבר היום, ויכול להיות שברגעים אלה ממש מתבצעת ההזרעה.. אז אני מתרגשת בשבילך ומחזיקה אצבעות! אני גם שמחה (בניגוד לפרצוף העצוב שציירת...) שיש לך "רק" שני זקיקים מובילים - לי יש תאומים, ותאמיני לי שאת לא רוצה יותר מזה (לא באותו הריון, אני מתכוונת)... בהצלחה!!!!! <ובואי אלינו לטפס על הקירות בצוותא במשך השבועיים הקרובים>

02/11/2005 | 15:11 | מאת: ניני

(ההזרעה בחמש... והשניה מחר..) היית במעקב זקיקים בהריון התאומים? אם כן, מכמה זקיקים התפתחו להם שני המופלאים? אני עושה פרצוף עצוב כי קיויתי ליותר זקיקים, לא יותר ילדים... פשוט התגובה שלי לא חזקה וגם כך לא ברור מה איכות הביציות, אבל, אני אופטימית:)

01/11/2005 | 11:49 | מאת: שירלי

היי זיו איפה את, מה קורה איתך,מזמן לא דיברנו,,,,מתגעגעת לשמוע עלייך היתה בעיה עם האינטרנט,מאחלת לך ולכולן כל טוב,,,בהצלחה לכולן שאלה לילדת האוקיינוס זקיקים שחלה ימנית 11 12 14 15 16 18 19 +שחלה שמלית 11 12 אני מודאגת, מה עם שחלה שמלית, האם זה קורה???? תודה

01/11/2005 | 12:21 | מאת: עפרה

היי שירלי מנסיון שלי זה עוד יעלה וזה לדעתי מספיק כי יש לך הרבה בימין. בהצלחה

02/11/2005 | 09:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירלי, הזקיקים בשחלה הימנית מראים שאת מתחילה להתקרב לביוץ (שאיבה?), והשחלה השמאלית אכן קצת "מפגרת" אחריה. קשה להעריך בשלב הזה כמה זקיקים יגיעו לבשלות במועד השאיבה או הביוץ, אבל כידוע לך אחד מספיק, ולך יש יותר! כתבתי כאן כבר לפני כמה ימים, לא יודעת אם קראת, שלמרות שכולנו תמיד רוצות טיפול שכל שלביו נראים מושלמים לפי הספר, הרי שזה לא בהכרח אומר הרבה - לי היו כבר כמה טיפולים "מושלמים" שהסתיימו בשלילי, ולעומת זאת לחברתי הטובה, ולעוד רבות אחרות, היו טיפולים "גרועים" עם מעט זקיקים, עוברים "לא יפים" וכו' -שהסתיימו בילדים מקסימים. אני יודעת שזה לא קל, אבל תשתדלי לא להסיק שום מסקנות בשלב זה מכמות הזקיקים ולא לדאוג לשווא - כל עוד יש לך זקיקים שגדלים יפה - אין שום סיבה שלא תהרי. בהצלחה ותעדכני!

01/11/2005 | 09:50 | מאת: מורן

ביום ה-13 למחזור קבלתי זריקת אוביטרל . היום זה היום ה- 19 ומאתמול יש לי תחושות של מחזור : התכווצויות בבטן התחתונה ומיחושים ממש כמו לפני קבלת מחזור . האם יכול להיות שאקבל מחזור ע כ ש י ו ??? (עוד לא עברו 14 ימים מהזריקה והמחזור שלי בד"כ מאוד סדיר - 28 ימים) האם יכול להיות שזו התחושה של היריון?? תודה

01/11/2005 | 10:55 | מאת: עפרה

מורן היי לא נראה מחזור, או הריון , את חייבת להמתין בסבלנות כמוני למשל. השבוע היה לי בדיוק אותו דבר ואני בראש יודעת שהטיפול לא הצליח לצערי אך עד שאני לא רואה לצערי את הווסת באמת שקשה לדעת . בהצלחה

01/11/2005 | 11:55 | מאת: מורן

איך את יודעת שהטיפול לא הצליח אם לא קבלת מחזור עדיין? לדעתך גם אצלי זה לא היריון?

02/11/2005 | 09:14 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מורן, כשאנחנו עוברות טיפולים, הגוף שלנו, ובעיקר איזור הרחם והשחלות, הופכים להרבה יותר רגישים ולעתים אף כואבים בגלל רמות ההורמונים הגבוהות מהרגיל שהגוף שלנו מתמודד איתן. לא ניתן להסיק שום מסקנות מהכאבים הללו לגבי הצלחת הטיפול, אבל כן מומלץ להרבות בשתיית מים - 2-3 ליטר ביום לפחות, על מנת שתפחיתי את הסיכון לגירוי יתר ויצירת ציסטות בשחלות. תקופת ההמתנה של השבועיים היא קשה, והפיתוי להתחיל לנחש כל תחושה בגוף הוא גדול, אבל כדאי לזכור שלהריון אין שום תחושות או סימנים בשלב כל-כך מוקדם, ולכן לא נותר הרבה מה לעשות חוץ מלטפס על הקירות ולהמתין למועד הבדיקה (וכאמור, לשתות המון מים). מחזיקה לך אצבעות, ואנא עדכני אותנו!! עברו כבר כשבועיים מפתיחת הפורום, ואני מחכה להריון הראשון שלו... בהצלחה!

שלום רב. אשמח לשמוע חוות דעת על המימצאים. אני חמישה ימים אחרי הזרעה עם E2 2867 ופרוגסטרון 190.8 מה אומרים רמת המספרים הללו? תודה.

01/11/2005 | 09:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שרה, במידה ושאלתך היא האם ניתן לדעת משהו מהמספרים הללו על הסיכוי להצלחת הטיפול -אז התשובה היא לא. רק בדיקת בטא HCG 14 יום אחרי ההזרעה תוכל להגיד האם נקלט ההריון. אני מעולם לא עשיתי בדיקת E2 ופרוגסטרון אחרי ההזרעה או החזרת העוברים, וגם לא יודעת מה המספרים הספציפיים הללו אומרים. אני מציעה לך לשאול את פרופ' זיידמן בפורום השכן. בהצלחה!