פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14652 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

18/11/2005 | 17:16 | מאת: אורית

היי האם אפשר להזריק דקאפפטיל 0.1 אחרי השעה 22:00? למעשה, התחלתי לפני 4 ימים להזריק. התחלתי בשעה 20:00 וכעת אני מנסה בכל פעם לאחר את ההזרקה בעוד חצי שעה - שעה. השאלה אכן אם אפשר להזריק אחרי 22:00?

18/11/2005 | 19:29 | מאת: רומי

היי אורית, אני יודעת מהרופא שאין לזה חשיבות, עוד חצי שעה פחות שעה זה לא משנה. רומי

19/11/2005 | 13:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אורית, למיטב ידיעתי, כל עוד את לא מקיימת הפרש שעות גדול מדי (של מעל שעה או שעתיים) בין יום ליום - אין בעייה בהזזה הדרגתית של שעת ההזרקה, לרבות אחרי השעה 22:0. בהצלחה!

18/11/2005 | 17:05 | מאת: ....

אני לפני צילום רחם. ממה שקראתי כאן בפורום מי שיש לה חצוצרה סתומה הצילום מאוד כואב.. אני בהיסטריה כי לא רק שאני יודעת שיש לי חצוצרה סתומה אני כבר מספר חודשים עם רגישות בשחלה שכנראה מגיעה המחצוצרה וכנראה גם דלקת בחצוצרה.. נראה לי שאני הולכת לגיהנום. בלילה יש לי חלומות בעתה....ואני כבר רוצה לותר על הכללללל. נמאס לי.. כמו-כן מה זה הידבקויות באגן...והאם ניתן לראות זאת בצילום הרחם - תודה

18/11/2005 | 17:12 | מאת: ניני

ביום ראשון... אני לא פוחדת מהכאב או הצילום רק מהתוצאות:( הרופא שלי אמר לי להתעקש שיעשו את הצילום עם קטטר ולא בדרך השניה שהבנתי שהרבה הרבה יותר כואבת לדעתי תקבעי תור למישהו שיש איתו נסיון שהוא עדין ובנות יצאו ממנו בהרגשה טובה ממה ששמעתי זה לא כואב אלא לפעמים לוחץ, כמו כאבי מחזור עמומים, אז אפשר להגיד שזה לא נעים אבל לא יותר מזה... שיהיה בהצלחה(())

19/11/2005 | 02:51 | מאת: ...1

האמת היא שאני מתחמקת כבר חודשיים מהבדיקה הזאת גם כי שמעתי שהיא מכאיבה וגם כי אני לא חושבת שהחצוצרה אצלי סתומה. אבל רציתי לשאול אותך איך אפשר לדעת אם החצוצרה סתומה? אני יודעת שקובעים את זה בבדיקת צילום הרחם, לא? קשה לי לחשוב שאני עוברת בדיקה טראומטית כזאת בלי להיות בטוחה שהחצוצרה באמת סתומה!

19/11/2005 | 12:12 | מאת: ניני

אין דרך לדעת אם החצוצרה סתומה אלא בצילום רחם או בבדיקה דומה פחות מכאיבה (הידרוסונוגרפיה). אני עדיין חושבת שזה ברמת הלא נעים ולא הכואב, ואני אדווח לך מחר אחרי שאעשה.. למה בעצם הפנו אותך?

19/11/2005 | 13:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, אני בהחלט מבינה את החששות שלך. מותר ואף רצוי לקחת לפני הצילום תרופה כלשהי נגד כאבים - איבופרופן (כמו אדוויל) מומלץ. וגם להגיד למי שבודק אותך שאת יודעת שקיימת חצוצרה סתומה ומבקשת שיהיו זהירים ורגישים במיוחד. הדבקויות ברחם נוצרות כתוצאה מכל מיני סיבות, כמו זיהומים, פרוצדורה ניתוחית שאולי קיימת בעברך (כמו ניתוחי בטן שונים). בצילום רחם ניתן לראות את מבנה הרחם ואולי גם היבקויות רציניות, אך למיטב ידיעתי היסטרוסקופיה עוזרת יותר במקרים כאלה. הכי טוב להתייעץ עם הרופא במקרה שלך שנשמע קצת מורכב. בהצלחה...

18/11/2005 | 15:25 | מאת: שרה

שלום לכל הבנות המעודדות, החלטתי להצטרף לפורום המקסים הזה כי מהעיון שלי בפורום גיליתי כמה אתן תומכות אחת בשנייה. אז ככה אני אמא לילדה בת שנה ו9 חודשים כאשר הריתי לאחר שנה של ניסיונות ושנייה לפני שהתחלנו טיפולים, מאז שבתי נולדה אני לא שומרת אך שום יצור חמוד לא מגיע. הבעיה אצלנו היא מיעוט זרע אצל בעלי וזה דבר שמקשה עליי עוד יותר כי אני לא יכולה לדבר על הבעיה של בעלי עם הרבה אנשים. עברתי שני מחזורים של הזרעות שנכשלו והפסקתי כי זה קשה מדי בשבילי לכן אני צריכה קצת עידוד. שיהיו רק בשורות טובות לכולנו ושבת שלום

18/11/2005 | 19:21 | מאת: רומי

היי שרה, ברוכה הבאה גם אני הצטרפתי עכשיו, ויש לנו בעיה דומה אך לא מובן לי כל-כך אם יש לכם מיעוט זרע למה לבזבז את הזמן על הזרעות, לדעתי תתחילי ivf כי מנסיוני הסיכויים לivf יותר מהירים...תתיעצי שוב עם הרופא שלך בכל אופן שיהיה בהצלחה לכולנו.. רומי

19/11/2005 | 03:07 | מאת: יסמין

שלום לך מצטרפת חדשה, אני גם חדשה ונהנית מהתמיכה והידע שכולן מעניקות. תודה לכולכן! קודם כל, אני מאחלת לך הצלחה אם תחליטי מתישהו להמשיך עם הטיפול, ואם לא, אז תזכרי שיש לך ילדה מתוקה שתשמח לקבל את כל האהבה שיש בך והיא תחזיר לך פי שתיים! לי יש סיפור דומה אבל אני עדיין בשלב מוקדם יותר, אני עדיין לא מצליחה להיכנס להיריון ומה שמתסכל אותי זה שכל הבדיקות שעשיתי עד היום יצאו בסדר, בעלי עשה בדיקה אחת (בדיקת זרע) וגם התוצאה היתה בסדר ואז הרופא התמקד בי ולא ביקש עוד בדיקות מבעלי ועכשיו הוא רוצה שאני אעבור בדיקת צילום רחם ואחרי זה לעשות השבחה. רציתי לשאול אם יש עוד בדיקות שבעלי צריך לעשות לפני שאני עוברת את הבדיקה הטראומטית הזאת? ותודה מראש

19/11/2005 | 12:14 | מאת: ניני

ברוכה הבאה, מקווה שלא להרבה זמן... בהצלחה!!!

19/11/2005 | 13:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שרה, ברוכה הבאה לפורום התומך והחם שלנו. הקושי בלא להכנס להריון הוא קושי מוכר וכואב לכולנו. במקרה שלכם יש סיבה לאופטימיות כי כבר הריתם ספונטנית למרות בעיית הזרע. אנחנו כאן לשירותך אשמח לענות לך על כל שאלה שתהיה.

18/11/2005 | 15:13 | מאת: שירלי

האם פרופ" זיידמן שייך לכופת חולים כללית??? אם לא....איך הכללים אצלו???

18/11/2005 | 15:46 | מאת: נטלי

הי שירלי, גם אני שוקלת לעבור אליו , ביום ראשון אני אקבע אליו תור. פרופ' זיידמן מקבל פרטי, ברחוב ריינס בתל אביב, ויש החזר מכל קופות החולים. בהצלחה. נטלי.

18/11/2005 | 19:26 | מאת: רומי

היי שירלי, אני נמצאת אצל פרופ' זיידמן בתל השומר, זה אומנם לא פרטי נחשב, אך אני קובעת רק אליו תור וזה למעשה אותו הדבר רק עם ט' 17 רומי

19/11/2005 | 13:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

שירלי, בזמנו היה לזיידמן הסדר עם קופ"ח כללית וגם מכבי, לפיו המטופלת משלמת לו מחיר ביקור מלא (ומקבלת עליו החזר של 80% מהקופה אם יש לה חברות "זהב") בפגישה בה נקבע פרוטוקול הטיפול, ואז במחיר הזה נכלל כל הטיפול שלה מתחילתו עד סופו באסותא. יש גם 2 תשלומים לאסותא - בתחילת הטיפול ולפני השאיבה, שגם עליהם מקבלים 80% החזר מהקופה. כלומר, בשורה התחתונה יוצא לך לשלם משהו כמו 500 ש"ח על טיפול מלא ופרטי מאת אחד הרופאים המשובחים והמקסימים שיש. שווה כל שקל. תבררי איתו בטלפון אם ההסדר הזה עדיין קיים. בהצלחה!

18/11/2005 | 12:38 | מאת: זיו

דיברתי היום עם מחלקת ה-IVF שאני מטופלת שם ואמרו לי שבגלל שעשו לי גרידה אז אני צריכה לחכות 3 חודשים אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף למה ???????? מסכן הבן שלי, כבר מחכה לאח או אחות ואני ממשיכה ככה הלאה כאילו כלום נמאס כבר. למה אנחנו צריכות לעבור את כל זה?????? אני יודעת שחלק מהבנות פה יגידו: "אבל כבר יש לה ילד" נכון יש לי ילד, אבל אתן לא יודעות מה זה שהילד שלכן משחק לבד בחדר עם המשחקים ורואה את כל החברים שלו עם אחים קטנים בבית ואת כל הדודות שלו יולדות אחת אחרי השניה ורק לו אין אח בבית. מה אני מוציאה את זה עליכין? לא יודעת טוב לא משנה אני אעבור את זה. רק אני מקווה שעוד שלושה חודשים הכל יילך בדר וירוץ תיק תק כי אני בסוף אתייאש וזהו. טוב עזבו אני סתם בריגשי גם יש שיר עצוב ברדיו בגלל זה. טוב בכל מקרה שתיהיה לכולכן שבת שלום וברכה בבית ובשורות טובות. אוהבת את כולכן כולנו אמיצות לא? אוהבת זיו.

18/11/2005 | 14:32 | מאת: רומי

היי זיו, אני כל כך מבינה אותך, גם לי הרי יש ילדה בבית ואין יום שהיא לא מבקשת אחות..כך שזה גם לחץ שלנו ועוד יותר שלהם ובשבילם,, נכון ש-3 חודשים נראים עכשיו כמו נצח אבל כל עכבה לטובה...בסוף יהיה משהו ששווה היה לחכות לו/לה. אני איתך, שבת שלום, רומי

18/11/2005 | 15:10 | מאת: שירלי

הייי זיו נוווווווו... אל תתיאשי תאמיני לי שהזמן רץ. ואת כבר תגיעי לזה...מה זה 3 חודשים..כלום עוברים כהרף עין...אם היו אומרים 3 שנים חלילה...וואוווו זה מוגזם נו תחיכי כבר...אין דבר ואני מזהירה אותך.זה שאמרו לך עוד 3 חודשים זה לא אומר שתפסיקי להכנס לפורום אני זקוקה לך פהההההה....בחיאתיק טוב נששששיקות ושבת שלום....:)

18/11/2005 | 15:11 | מאת: מימי

היי זיו, גם אני עברתי גרידה לא מזמן והייתי צריכה לחכות לפני נסיונות נוספים להרות. נכון שלהמתין שלושה חודשים זה מעצבן אבל מצד שני זה גם משחרר ומאפשר לך להפסיק לחשוב כל היום על הורמונים, איפה כואב לי, ומה זה אומר. אז תנצלי את התקופה הזו ותהני. מימי.

18/11/2005 | 18:55 | מאת: ל

זיו חמודה, רציתי לספר לך שגם אני עברתי MISSED לפני 4 חודשים. אחרי הזרעה. והלכתי להתיעץ עם שני רופאים לגבי המשך טיפול ,הלכתי אחרי שבועיים,אין לנו עדיין ילדים ורצינו מיד לחזור למסלול שלא ניבול . אחד יעץ לנו להמתין 3 חודשים והשני יעץ לנו לחכות למחזור הראשון (ובמידה ולא מקבלים לאחר 5 שבועות לקחת כדורים לקבלת מחזור)וישר להתחיל בטיפול יצאנו מבולבלים ולא ידענו באיזה טיפול לבחור. האמנו ששני הרופאים מקצועיים מספיק בכדי לתת לנו את הטיפול הטוב ביותר. ואז....כתבתי שאלה לפרופ' זיידמן בפורום הסמוך והוא הביא אותי לתשובה המתאימה ולקחת את עצתו של הרופא השני,להמתין 5 שבועות ויאללה לנסות שוב. וכך עשינו ,קיבלתי מחזור וישר התחלנו בהזרעות שוב. עכשיו אני לפני IVF ראשון. אבל הניסיונות הבלתי פוסקים ישר אחרי הMISSED הם שהשאירו אותי שפויה אפילו שבינתיים הריון לא הושג.אבל הדרך לשם גם מעודדת אותי. בהצלחה.

19/11/2005 | 12:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

הבעסה שלך בהחלט מובנת. כל מי שנאבקת באי-פריון מכירה את ההרגשה, בין אם יש לה כבר ילדים או אין. וההרגשה תמיד מתחדדת כשקורה משהו שמחדד אותה - כמו חדשה מאכזבת, הודעת הריון חדשה של מישהי קרובה, וכו'. אני מקווה שהאכזבה שלך תפנה מקומה בקרוב לתקווה חדשה. תנוחי לך 3 חודשים, תתפנקי, ותאספי כוחות לקראת הטיפול הבא והמנצח.

20/11/2005 | 17:38 | מאת: זיו

תודה רבה לכולכן!!!!!!!! אתן באמת מעודדות אותי כל הזמן אני אוהבת אתכן וכן אחכה 3 חודשים לא נורא. באהבה........ אם הבן שלי חיכה 4.5 שנים אז הוא יחכה 3 חודשים(בתקווה שהכל יהיה בסדר). תודה ושבוע טוב זיו.

מה שלומכן בנות יקרות. כפי שידוע הטיפול של IVF הראשון שלי נכשל, קיבלתי מחזור יום אחרי בדיקת הבטא. מה שמצער שאין לי אפילו מוקפאים להחזרה. ביום שני הקרוב קבעתי תור לפרופ' לברן לראות היכן ממשיכים הלאה. מה שציער אותי, זה שקבעתי תור, אשתו בכלל אמרה לי שהיומן שלו מלא, והוא שבוע הבא נוסע לחו"ל. אז... אמרתי לה: "רגע אני כבר מטופלת שלו" אז... היא אמרה לי" היית צריכה לקבוע תור מראש גם אם היית בהריון" אמרתי לה שלא חשבתי על זה מכל מה שעברתי בחודש האחרון, אמרתי לה "את יודעת מה, תודה לך אני כבר הסתדר" אז היא אמרה לי: "רגע רגע במקרה התפנה מקום ביום שני". ממש חוצפה, לא חשוב שלא זוכרים אותי , אבל לקבל יחס כזה? עכשיו הכל מבלבל, אולי כדאי לי לפנות לרופא אחר שהוא פחות מוכר מלברן? האם עדיין נשארו רופאים כאלו שאכפת להם, שזוכרים אותך שבכל פעם שאת מזכירה את שמך למזכירה? האם נשארו רופאים שעדיין אפשר להתקשר אליהם כשרע לך? רציתי לשאול איך פרופ' זיידמן אני שוקלת אולי לעבור אליו. אשמח לחוות דעתכן. תודה ושבת שלום. נטלי.

18/11/2005 | 10:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נטלי, פרופ' זיידמן מדהים בקטע הזה, והוא בטח לא פחות נחשב מלברן מבחינה מקצועית, כך שההנחה שמי שהוא באמת טוב חייב להיות גם אנטיפת פשוט מוטעית. אני תמיד הייתי קובעת אצלו תור לתכנון הטיפול הבא שעה אחרי שהייתי מקבלת את הבטא השלילית - תור לאותו יום - זה הדבר היחיד שהיה מרים אותי חזרה על הרגליים, ואין דבר כזה "מלא" אצלו - בגלל זה הוא מקבל לפעמים גם ב-2 בלילה... דעתי היא שלא הייתי מוכנה להתפשר על שום רופא אחר מלבד זיידמן. אני מניחה שיש עוד טובים כמובן, גם ביחס וגם במקצועיות, אבל למזלי יצא שהגעתי אליו ראשון וממנו כבר לא היתה לי סיבה לעבור לאף אחד אחר. בהצלחה ושבת שלום.

אני מוכרחה לשבח גם את מחלקת IVF בבית החולים אלישה בכרמל בחיפה. שם באמת זוכרים את שמל גם אחרי 4 שנים. יש שם נשמות טובות. בהצלחה נטלי.

שלום לילדת האוקיינוס , תודה על תגובתך.... ברור שפרופ' זיידמן מעולה שמעתי רבות וטובות עליו, גם ראיתי אותו בזמן ההחזרה, כשהוא היה עם אחת המטופלות. אני מחפשת משהו שלא מתנשא ונראה לי שפרופ' זיידמן הוא באמת כזה, קודם כל בנאדם ואח"כ רופא - וזה בדיוק מה שאני צריכה כרגע. אני מקוה שלא נפגעת מתגובתי כי היה נראה לי לפי תשובתך שאת קצת כועסת.מאחלת לך שבת שלום. נטלי.

18/11/2005 | 02:09 | מאת: דורה

הי בנות, יום נפלא ומוצלח לכל אחת מכן, יש לי שאלה שמטרידה אותי בימים האחרונים- האם משהי יודעת אם יש מניעה מלהגיע לאורגזמה לאחר מועד הביוץ? כלומר, האם התכווציויות הרחם באורגזמה עלולות לנתק ביצית מופרית שהשתרשה?

18/11/2005 | 09:22 | מאת: רומי

היי דורה, בפורום הפריות ראיתי שפרופ' ענה על שאלה כזו, וטען שאין בעיה עם זה אז היי רגועה, סופ"ש נפלא, רומי

18/11/2005 | 10:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

למיטב ידיעתי אין שום בעייה, בטח שלא במחזורים טבעיים - אחרת אנשים הרי היו צריכים לקיים יחסים ממש לפני הביוץ ולהפסיק לשבועיים אחריו כדי להרות, וכולנו יודעים שזה לא כך - רובם המכריע של הזוגות של יודעים בכלל מתי הביוץ.

כבר מחר שבתתתתתתת את מאמינה????????? רץץץץץץץץ. רציתי לשאול אותך שאלה: לי נשארו 4 מוקפאים, אני רוצה שישימו לי את כולם בפעם הבאה, מה נראה לך?????? וד"א אני אחרי גרידה אז אני צריכה לקבל מחזור ואח"כ אני עושה שוב????? שתיהיה לך שבת מקסימה אני עוד מעט הולכת הביתה ושם אין לי מחשב אז אני אקרא מחר מהעבודה אוהבת זיו.

17/11/2005 | 18:58 | מאת: רומי

היי, אני עדיין מחכה למייל שלך בקשר למוקפאים, הרי עכשיו הייתה לי החזרה של מוקפאים שלא הצליחה, אז מלקחיי קחי בחשבון שלא כולם שורדים את ההפשרה, ואם כולם ישרדו ואני מאחלת לך כמובן תכניסי את כולם!!!! אל תוותרי!! מחכה לשמוע ממך, צ'או רומי

18/11/2005 | 00:49 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום זיווש, כשאת מגיעה להחזרה של המוקפאים יפשירו אותם - את כולם או חלק מהם (תלוי איך הקפיאו אותם - שניים בכל קשית או כולם ביחד), ואז יגידו לך כמה שרדו את ההפשרה ומה האיכות שלהם, ולפי זה מחליטים. לי קרה כבר שהפשירו רק שניים מתוך חמישה שהיו לי והחזירו אותם - הם היו באיכות לא משהו ובכל זאת להפתעתי אחד נקלט (ולצערי לא שרד והיתה לי הפלה בשבוע 6 או 7). בכל הנוגע להחזרה של עוברים, טריים או מוקפאים, אני תמיד בעד ללכת עם הרופא ולא לנסות להתמקח איתו להחזיר יותר. אני לא יודעת מה מדיניות ההמתנה לפני החזרה ראשונה אחרי גרידה, ואם זה בכלל שונה מטיפול אחרי הפלה עצמונית, ולכן כדאי שתשאלי את הרופא שלך אם הטיפול הבא יהיה אחרי הווסת הקרובה או זו שאחריה. בהצלחה וסופשבוע מקסים!

17/11/2005 | 15:53 | מאת: ניני

בהמשל לשאלתך ולבורותי.... אז האמת שהרופא הניח שכבר עברתי צילום רחם, והכל תיקן, ורק בסוף נזכר לשאול: "רגע, עברת צילום רחם נכון?" ואז כשעניתי שלא, הוא אמר: "ואם בכלל החצוצרות שלך סתומות?" אבל עדיין פתיחת חצוצרות לא תשנה את הרזרבה השחלתית שלי ולכן עדייו איי וי אף יהיה כנראה הטיפול המומלץ.בכל מקרה בגלל שזו פרוצדורה, נתחיל אותה כנראה החודש. אז שאלה של בורה: אם החצוצרות סתומות, לאן הולכים הזקיקים?...או הביציות??? או שאלה אחרת: למה גורמות חצוצרות סתומות?? איפה הייתי בשעורי חינוך מיני?

17/11/2005 | 16:47 | מאת: ניני

יורד לי האסימון, תגידי לי אם אני מבינה נכון. החצוצרות אוספות את הזקיק הבשל, או הביצית שבקעה ממנו, ומעבירות אותו לרחם? זה תפקידן? כלומר, שאם הן סתומות, יראו זקיקים יפים וביוץ יפה לפי ב.דם, ועדיין אולי שם זה יתקע? לא יגיע לרחם? ואם הבנתי נכון, אז יתכן שאחרי צילום רחם, אם יתגלה שאכן יש חצוצרות סתומות, אז ממילא אוכל ללכת רק לכיוון איי וי אף, כדי לדלג על החצוצרות? ואם הן יפתחו מהיוד, כמו ששמעתי שקורה לפעמים בצילום, יתכן שאז הוא יניח שאולי לא היה הריון גם בגלל החצוצרות, ויתן עוד צ'אנס לזריקות+הזרעות? לפני איי וי אף? אני פשוט מעכלת את המידע וחושבת בקול. אם כל זה נכון ותתגלה בעיה בחצוצרות, הוא הרי יראה אותה מיד נכון? ורק אז הוא ימלא את טפסי ההפניה לאיי וי אף, וזה יהיה גם על סמך הצילום. אני מבינה נכון? ניני

18/11/2005 | 01:00 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי ניני, הזקיקים גדלים בתוך השחלות, והביצית מבשילה בתוך זקיק, בוקעת ממנו בעת הביוץ ועוברת דרך החצוצרה לכיוון הרחם. בהריון ספונטני המפגש הראשוני בין הביצית לזרע מתבצע איפשהו בתוך החצוצרה, ואז הביצית המופרית שמתחילה בתהליך של חלוקה לתאים משייטת לכיוון הרחם, לשם היא תגיע רק בסביבות היום ה-5 לביוץ ותתחיל בהליך של השתרשות. לי זה לא נשמע כל-כך ראוי לעשות צילום רחם רק בשביל פרוצדורה. אני לא יכולה לנחש מה התוכנית שנרקמה בראשו של הרופא שלך, אבל אם הוא החליט ללכת על IVF בכל מקרה, ובגילך ועם FSH גבוה זהו צעד הגיוני בהחלט, אני לא מבינה, עדיין, את ההגיון של צילום רחם. הקטע של היוד שפותח חצוצרות הוא לא מאוד נפוץ ובטח שלא מוצדק לבנות עליו במקרה בו ממילא קיימת הצדקה כבדת משקל לעשות IVF. צריך לזכור שצילום רחם זה הליך שאינו נטול סכנות. אני זוכרת שקראתי את טופס ההחתמה עליו נתבקשתי לחתום לפני הצילום והזדעזעתי מהסיכונים שצויינו בו. אז נכון שזה מסמך כסת"ח משפטי, אבל בכל זאת... אבל כפי שכבר כתבתי לך - אולי יש עוד סיבות הגיוניות, אני לא יכולה לנחש מה שהרופא שלך חושב או מתכנן. מה שאני כן יכולה להגיד לך בוודאות זה שאף צלם רחם לא היה מתקרב לגופי לפני שהייתי מקבלת הסבר מלא ומשכנע לסיבת עריכת הצילום. זוהי זכותך הבסיסית, תעמדי עליה! לילה טוב..

17/11/2005 | 17:17 | מאת: מילי

היי , סליחה שאני מתערבת החצוצרות סתומות זה לרוב כתוצאה של הידבקויות , חצוצורות שתפקידם להעביר את את הביצית לתוך הרחם , סתומות , ואין כמוון מעבר, כמו כן הזרע שניכנס ממערכת הרבייה אינו יכול להיפגש עם ביצית כי החצוצרה הסתומה לא העבירה את הביצית , אלא הוא נתקע בסתימה ולכן לא היה פה היריון. ביי

17/11/2005 | 17:52 | מאת: ניני

הגיוני באמת שיבדקו את זה לפני שממשיכים הלאה... למרות שבמקרה שלי רוב הסיכויים הם גם כך להפרייה חוץ גופית.. תודה()

17/11/2005 | 14:57 | מאת: עפרה

שאנו באמת מרגישות עוד לפני הווסת שזה שלילי כולנו באותו מטבע. יהיה בסדר בעז"ה

17/11/2005 | 14:58 | מאת: עפרה

נ

17/11/2005 | 15:21 | מאת: שירלי

הדבר המרגיז....שאני ואולי אנחנו חושבות שלא מגיע לנו להיות אמהות " לאלו שאין להן ילדים כלל"

17/11/2005 | 14:08 | מאת: זיו

לדעתי את פזיזה....... אבל אני רק רוצה להגיד לך שגם אם לא......(חס וחלילה) אני תמיד פה בשבילך. ופעם הבאה בע"ה אם אני אראה ששוב תכתבי דברים רעים ולא תלכי בצורה טובה על זה אני אקרע אותך הבנת??????????? ברגע שתהיי שלילית הכל יילך שלילי וברגע שתהיי חיובית הכל יהיה טוב. אוהבת אותך המון ותתחזקי זיו.

17/11/2005 | 14:26 | מאת: שירלי

תאמיני לי אם אני אהיה שלילית או חיובית זה אותו הדבר, אם אלוהים רוצה לתת לי הוא יתן אם אני אפילו אפול מקומה שניה ......חלללללילה..... נכון אסור לפתוח פה לסתן.....אבל את יודעת את ההרגשה הזו,כאשר את מכירה את גופך וכו... אין דבר....אני ימשיך הלאאאאאהההה

17/11/2005 | 14:29 | מאת: המעודדת

שירלי, אל תיהיה בטוחה שאת מכירה את הגוף שלך הרבה פעמים זה נראה ממש ממש כמו תחילת מחזור.

17/11/2005 | 13:05 | מאת: כוכבית

שלום, כיומיים-שלושה לפני הופעת מחזור הוסת מופיעות לי הפרשות חומות כהות (סליחה על התיאור...). אנחנו מתכננים הריון וברצוני לדעת כיצד עלי לחשב את יום הביוץ: מיום הופעת ההפרשות או מיום קבלת הוסת? אודה לתשובה.

17/11/2005 | 14:31 | מאת: בהצלחה

תתעזרי בבדיקה לביוץ עצמי.

17/11/2005 | 15:54 | מאת: ניני

למחזור מיום שיש דימום אמיתי. כתמים לא נחשבים בהצלחה!!!!

17/11/2005 | 17:21 | מאת: מילי

היי! מיום קבלת הוסת זה יום 1 אם המחזור סדיר של 28 יום אז הביוץ בדר"כ ביום ה14 בהצלחה

17/11/2005 | 12:22 | מאת: aste

1. יש הבדל *באחוזי הצלחה של הריונות* כשמחזירים עוברים ביום 2 או ביום 3 לאחר שאיבה? 2. האם המידע המתקבל לגבי איכות העוברים שונה משמעותית כשבוחנים אותם יומיים אחרי שאיבה או 3 ימים אחרי שאיבה? (למטרת בחירת העוברים הטובים)

18/11/2005 | 01:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

1. סטטיסטית, לא. 2. לא. ידוע שבשני המקרים גם עוברים שנחשבים ל"יפים" יכולים לא להקלט, ולהיפך - עוברים שנראים לא טוב נקלטים והופכים לילדים מקסימים. ההבדל היחיד הוא שביום השני מצפים לראות עוברים בני 2-4 תאים בערך, וביום השלישי 6-8 תאים.

17/11/2005 | 12:07 | מאת: שירלי

היום אני לאחר ההחזרה ב 10 ימים,ביצעתי בדיקת הריון ביתית ויצא שלילי

17/11/2005 | 19:10 | מאת: רומי

היי שירלי לא להסתמך על בדיקת הריון ביתית,הסביר לי רופא שהוא גם ידיד שבהפריות הערכים שונים מהריון טיבעי ולכן בדיקות ביתיות לא אמינות כל-כך במקרים שלנו, היה לי הריון התחלתי ובבדיקה ביתית יצא שלילי, ולמעשה שבדקתי דם לאחר 12 יום יצא הריון פשוט הבטא הייתה יחסית נמוכה כך שבשתן לא היה ניתן לראות זאת.. עזבי אותך, אל תתעסקי עם זה כל היום למרות שזה מתסכל וכולנו חסרות סבלנות, תתאפקי לבדיקת הדם לכי לקרוא ספר טוב... מחזיקה לך אצבעות, רומי

17/11/2005 | 21:45 | מאת: שירלי

אני 99% בטוחה שאני לא בהריון......." עכשיו זיו תהרוג אותי " אל תגלי לה..... אבל תודה...מה שאמרת מעודד

18/11/2005 | 01:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

שירלי, אני מצטערת לשמוע, אבל אני בטוחה שאת יודעת שזה עוד ממש מוקדם לבדיקת הריון בכלל, ובטח שביתית. יש סיבה לזה שמבקשים לבוא לבטא רק 12 יום אחרי ההחזרה... כי לפני כן זה לא אמין, ואת סתם משגעת את עצמך... ממשיכה להחזיק לך אצבעות!

17/11/2005 | 11:17 | מאת: מימי

אני אחרי הזרעה ולוקחת פרוגסטרון. אני מבינה שהוא אמור לתמוך ברירית הרחם. אם אני לא בהריון, האם יתחיל דמום טבעי בעוד שבועיים או שרק אחרי שאפסיק את הפרוגסטרון יגיע הדימום?

17/11/2005 | 13:37 | מאת: רומי

היי מימי, הפרוגסטרון יכול לעקב את המחזור ביום יומיים, אבל בסוף מגיע המחזור... ונקווה שלא יגיע...ותהיה בהריון בהצלחה!

18/11/2005 | 01:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

לעתים התמיכה מאחרת את הדימום, ולעתים לא - אצל כל אחת זה עובד קצת אחרת. זה תלוי גם בסוג - לי למשל אוטרגסטן לא אחר ואנדומטרין כן - ביומיים שלושה. מאחלת לך שהאיחור יהיה גדול מאוד ומהסיבות הנכונות!

17/11/2005 | 11:09 | מאת: רומי

טוב, התקשרו אליי עכשיו אך כפי שכבר הרגשתי, אין הריון... צועדים לקראת טיפול מס' 5 בהצלחה לכולנו!

17/11/2005 | 12:03 | מאת: זיו

לא נוראאאאאאא אחותי בע"ה בפעם הבאה ביחד.... זיו.}{

17/11/2005 | 12:09 | מאת: רומי

אמן אמן, שלחתי לך מייל, לכתובת שכתבת לי קיבלת?

17/11/2005 | 13:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

כל-כך עצוב... אני רואה שאת אוספת את השברים וממשיכה הלאה במהירות -כל הכבוד לך! מותר גם קצת לבכות ולהתפנק יום אחד... אבל בהחלט צריך להמשיך הלאה - הרי היום הראשון של הווסת הבאה שלך נחשב גם ליום הראשון של ההריון שלך שיבוא בטיפול מס' 5. <<<אמן>>>

17/11/2005 | 14:12 | מאת: זיו

לא קיבלתי מייל ממך תשלחי לי ל: [email protected] זיו.

17/11/2005 | 15:46 | מאת: ניני

הרבה אנרגיות לטיפול אחרון ומנצח!! (())

17/11/2005 | 18:50 | מאת: רומי

תודה ניני, מחזיקה אצבעות לכולנו!!

17/11/2005 | 10:28 | מאת: שרה

ילדת האוקיינוס שלום! תודה זהו מידע מאלף-העברתי הלאה. ד"א לפני שכתבתי לך חיפשתי ומצאתי תשובה מ2003 שלא ניתן להקפיא ביציות חשבתי שעם הטכנולגיה המתקדמת זה כבר ייתכן. בכל אופן שוב תודה רבה ויישר כח את עושה עבודת קודש . אני תקווה שהחברה של חברתי תשכיל ותמהר לעשות משהו כי הזמן רץ. שרה

17/11/2005 | 13:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

ותצליח להיות לאם בדרך זו או אחרת. ותודה גם לך!

17/11/2005 | 09:09 | מאת: רומי

תודה ניני, מקווה שכולנו נהיה כאן זמן קצר ונעבור לפורום - "לא ישנים בלילות" יום נפלא, רומי

17/11/2005 | 15:54 | מאת: ניני

אנחנו זוג בני 30 ועדיין ללא ילדים,סתם לרקע כללי. גרים בראשל"צ. עד עכשיו לא התחברנו לאף רופא ועברתי בחצי שנה -ארבעה!!!! הסיבות לעזיבת הרופאים ממש גובלות ברשלנויות למינהן מצידם. עכשיו קיבלתי המלצה חמה (כלומר,הרבה המלצות) על פרופסור אהוד מרגליות מבית חולים "שערי צדק" בירושלים ואני נוסעת עד אליו,מחכה בתור (כי יש מלא,מלא ממתינים) אנשים אומרים שהוא קוסם ממש (הוא מצטנע שלא) וחוץ מזה,הוא אחד ה10 הרופאים הטובים ביותר בישראל עפ"י סקר שנעשה בעיתון "מעריב" http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/680/254.html(הנה שלחתי לך,שימי לב שפרופ' שוהם,למשל,לא מופיע שם) אומרים שעיתונות היא תשקורת ולא תקשורת,זו הדעה הרווחת. אבל תאמיני לי,רק מישיבת המתנה ליד חדרו את שומעת כמה זוגות משבחים את הצלחותיו-וזה מה שהכי חשוב לא?ומדובר,לרוב,בזוגות חרדים שעיניין הילדים מהווה מכשול חברתי אפילו גדול שאשר בחברה החילונית (אנחנו זוג חילוני) אז בינתיים אני אצלו-עד עכשיו אני מרוצה.הוא יסודי.מקצועי.עונה לפלאפונים ונותן משוב לכל שאלה.לא "מעגל" פינות.הוא ישב על התיק שלנו שעה ובדק כל בדיקה שנעשתה כדי לחקור לעומק ולמצוא מה הבעיה האמיתיתי.ואומרים שיש לו כישרון אמיתי במציאת בעיות ופיתרונן. אני ממליצה. בכל מקרה,בהצלחה עם פרופסור שוהם,הוא אכן צפונבון ויהיר (אלינו הוא היה) אבל מה שבאמת חשוב,ניני,זה שתהיי בהריון!!! ושישאיר אפילו את הנחמדות בבית אבל יניב תוצאות. בהצלחה.

17/11/2005 | 07:50 | מאת: ניני

גמרתי לענות לך על זה למטה.....;)

17/11/2005 | 01:45 | מאת: דורה

לילדת האוקיינוס ולניני, בדרך כלל אין לי קשיי ביטוי ובכל זאת קשה לי להסביר מה עשו לי המילים שלכן. תחושת השותפות שהענקתן לי רומזת לי שאתן כבר יודעות. אני מקווה שאינני נסחפת, נתתן לי להרגיש שיש לי פה חברות. תודה על החיבוק והתמיכה שכל כך חיפשתי, אני מרגישה שמילאתן לי איזה ואקום כואב בחום ואהדה. ותודה על ההזמנה להיות כאן אתכן, זו תהייה זכות עבורי. דורה.

17/11/2005 | 07:49 | מאת: ניני

זה הפך להיות המקום הכמעט ראשון שלי בבוקר, ודוקא בזכותו אני יכולה להניח אולי לעיסוק הכפייתי בטיפולים והבעיות ולשים אותם בצד למשך היום.. כאילו מישהו שומר עליהם פה, וזה משחרר אותי תישארי איתנו((()))

17/11/2005 | 09:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

<<<<חיבוק>>>> ענקי!

16/11/2005 | 20:37 | מאת: רונית

שלום לכולן, הופניתי ע"י הרופא המטפל שלי להפריה. הייתי רוצה לבדוק רופאים נוספים לפני שאני מתחילה בטיפולי הפריה אצלו. אשמח לקבל המלצות על רופא באיזור ת"א - הרצליה-רעננה. תודה לכן, רונית

16/11/2005 | 22:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

ממליצה בחום על פרופ' זיידמן, מקבל בתל אביב. האתר שלו: www.baby4u.co.il בהצלחה!

16/11/2005 | 23:28 | מאת: ניני הלוחשת לרופאים

אצל זיידמן עוד לא הייתי, אולי בחודש הבא אני אנסה אותו?;)

16/11/2005 | 19:37 | מאת: ליאת

ראשית, רציתי לומר תודה על ההמלצה החמה (בקשר לאסטרופם), שנית, נראה לי שאני הולכת להתייאש על אף שאני מנסה זמן קצר מאוד, האם יש דרך לחזור לתקווה?

16/11/2005 | 22:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

היי ליאת, למען האמת אני לא כל-כך זוכרת מה כתבתי לך על האסטרופם (אני עונה על הרבה שאלות...) - אבל אני שמחה שעזרתי. בקשר לייאוש - אני חושבת שהתשובה לשאלתך נמצאת בגוף השאלה... למה להתייאש כשאת מנסה זמן קצר מאוד? תמיד את מקבלת את כל מה שאת רוצה בשניה שאת רוצה את זה? ומה את עושה אם לא? הדרך לחזור לתקווה היא לא איזה התגלות של אור, אלא היא קבלת החלטה מודעת: את רוצה להרות, זה לא קורה מהר כפי שציפית, את מאוכזבת, אבל יודעת שזה בסופו של דבר יגיע, ולכן לא תתני לעצמך להתייאש. זהו, את פשוט צריכה להחליט שאת לא מוותרת. אלא אם כן את מחליטה שאת כן מוותרת - ובגלל שנתקלת בקשיים שלא ציפית להם תרדי מכל העניין ותוותרי על תינוקי מתוקי. נכון שלא? <<<<חיבוק>>>

16/11/2005 | 23:26 | מאת: ניני

שאני רואה את הטיפולים לא ברמה חודשית, אלא בקטע של אני הולכת לעשות טיפול ארוך של חצי שנה שנה ואז להכנס להריון. אני לא מסתכלת על כל חודש בנפרד. לא שאני לא מתאכזבת כשאני מקבלת, אבל אני כאילו מהתחלה החלטתי שזה הולך לקחת זמן שאי אפשר לקצר אותו. אולי אחרי הרבה זמן התאוריה הזאת לא תעבוד לי יותר אבל בינתיים זה מצליח;) בהצלחה!!!

16/11/2005 | 19:24 | מאת: שואלת

היי, אני חייבת שתגידו מה דעתכן, כבר חודשיים שני מעשנת סיגריה ביום גג שתיים (וגם ירדתי מ4-5) לא מעשנת כבדה. הטיפול הזה אחרי ההחזרה אמרתי שאני לא יעשן לפחות לא בימים הראשונים. אני בפחדים וכל הזמן בוכה ובלי מצב רוח ומאוד בא לי סיגריה. מה עושים? האם הסיגריה הזאת יכולה להרוס במידה וכן או אין השפעה.

16/11/2005 | 21:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, אני עישנתי כחצי קופסה ליום במשך שנים. לא מעשנת כבדה אבל מכורה - אם היו נגמרות לי הסיגריות ב-11 בלילה הייתי יכולה לחצות את העיר בהליכה רק כדי למצוא קיוסק פתוח ולא לוותר על הסיגריה האחרונה של הלילה. גם כשניסיתי להרות המשכתי לעשן - ובהחלט נעזרתי בתירוץ שאם אפסיק לעשן המתח יזיק לנסיונותי להרות יותר מהסיגריות. אבל כש"עליתי כיתה" בטיפולים מאיקקלומין לזריקות והזרעות עשיתי בכל זאת מחקר בנושא, שהורכב ממידע מהאינטרנט ומרופאים שטיפלו בי. והנה תקציר הנתונים והמסקנות שלי: 1. עישון מזיק מאוד לבריאות באופן כללי ולמערכות שונות בגוף. 2. אין מחקרים (נכון ללפני כשלוש שנים) שמראים על נזק ישיר בין עישון במהלך טיפול נתון לבין תוצאות אותו טיפול, אבל מצד שני גם אין מחקר שמראה שאין נזק כזה - ויש הרבה נזקים לא ישירים ממש אבל קשורים בהחלט (כמו ירידה בספיקת החמצן בדם למשל). 3. בארה"ב, שם שיטת מימון הטיפולים שונה מאשר בארץ ובנויה על קליניקות פרטיות שמציגות נתוני הצלחה סטטיסטים ולכן יש להן אינטרסים לקחת פציינטים כמה שיותר "קלים" שיביאו שעורי הצלחה גבוהים יותר - זוג מעשן לא יתקבל לטיפול! לי הנתונים הללו הספיקו כדי להחליט שאני מפסיקה לעשן, עם כל הקושי. חודשיים אחרי אישי הצטרף אלי והפסיק אף הוא. אם יש משהו אחד שאני מודה לתקופת הטיפולים בחיי בעטיו - זה העובדה שבעצם בזכות הטיפולים הפסקנו לעשן, ואין לי מילים לומר עד כמה אנחנו מאושרים מזה. אגב, המטרה שלך היא לא רק להרות -אלא ללדת ולגדל ילדים בריאים - וכאן אין שום ספק בכלל שעישון פוגע באופן ישיר בבריאות העובר שאמו מעשנת, התינוק והילד שהוריו מעשנים בבית. מצב הרוח הירוד שלך מובן, אבל נסי למצוא דרכים אחרות להתמודד איתו חוץ מסיגריה. אני יכולה לגלות לך בסוד שגם בחיים שאחרי סיוט טיפולי הפריון יש רגעים רבים קשים, מתוחים וכואבים, אבל כשמפסיקים לעשן מגיעים לרגע שגם בשיא הקושי כבר לא מחפשים סיגריה. בתור מכורה לשעבר אני מבטיחה לך שאם תפסיקי הרגע הזה יגיע גם לך... <<<חיבוק>>>>

16/11/2005 | 18:35 | מאת: ...

כמה זמן אחרי מותר לקיים יחסים.. תודה

16/11/2005 | 20:48 | מאת: מילי

הי אם הוא נתן לך אניביוטיקה אז עדיף להמנע עד שתסיימי ליטול אותה אם לא נתן לך אניביוטיקה ואין לך דימום אז מותר יום אחרי אם יש דימום צריך להמנע עד שלא תסיימי בהצלחה

16/11/2005 | 21:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

למיטב ידיעתי אין מגבלה על קיום יחסים אחרי הצילום, רק לפניו.

16/11/2005 | 17:34 | מאת: ניני

אחרי יום קרבות עם מנהלי סניפים ומזכירות רפואיות...אין לי כוח להכנס לפרטים אפילו. רק להגיד שהרופא היה יסודי להפליא, ישב איתי 45 דקות(!!!), היה די מגובש שיש לעבור לIVF וחבל על הזמן, ו....צילום רחם, שהתחמקתי ממנו עד היום. מתחילה מחר שוב פיורוגון 175 (דוקא קיויתי שיעלה את המינון) והנה הכרטיס לוטו של החודש;) ומעבירה ניירת לאישור הקופה לIVF חודש הבא, בתקווה להפתעות טובות.... חודש מפתיע לטובה לכולנו ניני

16/11/2005 | 17:56 | מאת: מילי

בהצלחה חודש טוב הכל טוב

16/11/2005 | 21:53 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי ניני, שמחה על הפגישה היסודית והממצה עם הרופא. רק שאלה קטנה: אם את בכל מקרה הולכת ל-IVF בשביל מה צילום רחם? סתם סקרנית. גם אני עייפה, אז שיהיה לילה טוב, ושכרטיס הלוטו החודשי יעשה הפעם את שלו ויחסוך ממך גם IVF וגם צילום רחם.. אמן...

16/11/2005 | 22:28 | מאת: ניני

תסבירי לי את, למה זה לא הגיוני צילום רחם אם הולכים בכל מקרה לIVF? אני מאד אשמח לוותר על הצילום הזה, ואני לא כל כך מבינה למה אני צריכה אותו למעט כדי לפסול בעיות אחרות, אם כבר נכנסים להליך של הפרייה חוץ גופית, לא?

16/11/2005 | 15:20 | מאת: רביטל

אני אחרי החזרה האם אורגזמה פוגעת???????

16/11/2005 | 21:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

רביטל, דעות הרופאים חלוקות בעניין. באורגזמה הרחם עובר התכווצויות, ויש כאלה שחוששים שההתכווצויות הללו עלולות להזיק, אבל יש גם אחרים שבטוחים שלא. שמעתי אפילו דיעות שטוענות שזה טוב... בקיצור, מסקנה חד משמעית אין, אבל אם את כבר אחרי אל תדאגי יותר מדי (במילא מה שהיה היה), ואם את לפני - אולי תתאפקי עוד כמה ימים... בהצלחה!

16/11/2005 | 14:18 | מאת: שירלי

אגיד לך את האמת, אני לא כל כך חושבת בלילות, כח אני מכורה לשינה,,, אני חושבת בכל שעות היום, בעיקר כאשר יש לי גלים של כאב...תאמיני מהרגע שבו הרגשתי כאב ראשון, הפסקתי לשמור, אני יוצאת כרגיל, נוסעת באוטו, אפילו רצה ולפעמים מנקה את הבית ,ורוב הזמן רבה עם בעלי---" בגלל הלחץ "... זהו הפסקתי לשמור-בטיפולים הקודמים זזתי לאט לאט--למה לגזור על עצמי עונש כזה אפילו איננו מועיל..... אל תחשבי הרבה-תירדמי-צפי בטלוויזיה,תקראי מגזין,תגלשי באינטרנט וכו"....עד שאת מגיעה למצב שבו זהו את לא יכולה-חייבת להרדם. לא משנה-אם הפעם לא הצליחה ההפריה חלילה-נתעורר עם בוקר חדש ונתחיל טיפול חדש....ונקווה שהפעם זה יצליח

16/11/2005 | 14:58 | מאת: זיו

נווווווווווווווווווווו מה עם המסנג'רררררררררררררררררררררררררר גם אני רבתי עם בעלי בהתחלה חחחחחחחחחחחחחח מסכן דברי איתי אחותי אוהבת זיו.

16/11/2005 | 15:16 | מאת: שירלי

רבתי בגלל המסנג'ר----אין לו זמן לעשות לי אובכןןןןןןןןןןן......... אני מבועסת-----כי אני אקבל מחחחחחחזזזזזזוווווורררר---את רואה כך הולך לי זהו מחר אני יעשה בדיקה ביתית-ומה שיהיה יהיה,,,,אם כן כן אם לא אז לא, מה אפשר לעשות עוד.....נככככככוןןןן :)

16/11/2005 | 19:26 | מאת: רויטל

שירלי, גם אני הפעם חזרתי לשיגרה רגילה רק שקשה לי בלילה. מעצבן.

16/11/2005 | 14:17 | מאת: רומי

שלום, החלטתי להצטרף לקבל קצת עידוד.. אני בת 36 אמא לילדה בת-4 מהריון ספונטני ומהיר, לאחר שנתיים נכנסתי שוב להריון ספונטני אך נאלצתי להפיל עקב cmv , המתנתי כמעט שנה שהוירוס "ירדם" ואז התחלנו לנסות שוב, כשראיתי שאחרי 3 חודשים לא הולך הבנתי שמשהו משתבש, עברנו בדיקות והסתבר שכך פתאום באמצע החיים נחלש לנו הזרע..התחלנו ישר בהפריות עם מיקרומניפולציה, אני שופעת ביציות והעוברים יוצאים "יפים" אך גורנישט - שום דבר אני אחרי 4 שאיבות, ומחר יש לי בדיקת בטא מהחזרת מוקפאים (שאני בטוחה שאין הריון) ואני מכירה את גופי, בקיצור לקראת שאיבה 5 . לא האמנתי שאגיע עד כאן והדבר מתחיל כבר לתסכל אותי, במיוחד שאצלי הכל בסדר וכל ההורמונים האלה מיותרים ומפחידים (ההשלכות לעתיד) ובמיוחד שהבת שלי כל הזמן רוצה אחות, כך שזה כבר יותר בשבילה... אז הינה עוד סיפור למאגר המיואשים למרות שאני טיפוס אופטימי.... שיהיה בהצלחה לכולנו!!!!!!!!!!!

16/11/2005 | 14:21 | מאת: שני

ברוכה הבאה להזכירך........ זה מאגר עידוד--לא מאגר "מיואשים"

16/11/2005 | 14:24 | מאת: רומי

תודה, סתם התבדחתי....

16/11/2005 | 15:46 | מאת: זיו

היי רומי היקרה! ברוך הבא יקירה, יש לנו בערך סיפור דומה חוץ מזה שהבן שלי בן 4.5 הוא גם מטיפולים אני תכף יוצאת מהעבודה אז אני אספר לך בהמשך את הסיפור שלי. בהצלחה אם יש לך מסנג'ר אז האימייל שלי הוא [email protected] ביי זיו.

16/11/2005 | 18:08 | מאת: ניני

ברוכה הבאה, בתקווה שבאת לזמן קצר...... בהצלחה גדולה!!!

16/11/2005 | 12:24 | מאת: שרה

אני לא יודעת עם זה הפורום ,עזרה לחברה של חברה היא בת 40 אין לה מישהו וכדי לא לפספס הפוריות חברתי הציעה לה להקפיא ביציות - האם אפשר לקפיא אותן לא מופרות? עד איזה גיל שואבים ביציות שיהיו במינימום פגמים בשל הגיל? ואם יש מאמר שאוכל לקרוא וללמוד- החברה טרם מצאה גניקולוג מתאים לכן אני עושה זאת דרך האינטרנט. תודה

16/11/2005 | 13:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שרה, כן, הגעת לפורום הנכון, ואני מקווה שאוכל לעזור לך. למיטב ידיעתי, הקפאת ביציות לא מופרות היא טכניקה שטרם הגיעה למימוש מוצלח בפועל - בניגוד לטכניקה של הקפאת רקמת שחלה הכוללת ביציות, שאף היא איננה מתבצעת כעניין של שיגרה ומשתמשים בה במקרים של נשים צעירות שצריכות לעבור טיפולי הקרנות וכימותרפיה עקב סרטן ומעוניינות לשמר את פוריותן. היה לאחרונה סיפור על מקרה כזה בתקשורת, ועצם זה שכתבו על זה בעתון מראה לך עד כמה זה נדיר ולא שגרתי. בקיצור, הקפאת ביציות לא מופרות בימינו זו עדיין לא אופציה ריאלית. מבחינת הגיל - איכות ביציות האשה מתחילה לרדת בהדרגה כבר בסוף שנות העשרים לחייה, החל מגיל 35 האיכות מתחילה לרדת במהירות רבה יותר, ומגיל 40 עד גיל 45 רוב הביציות כבר אינן תקינות, כלומר לא תוכלנה להגיע לכדי הפריה, השתרשות, הריון תקין ולידה של תינוק בריא. מגיל 45 סיכויי האשה להרות וללדת תינוק מביצית שלה אפסיים (קיימים מקרים אך הם בודדים). כמובן שהנתונים שהבאתי כאן הם נתונים סטטיסטיים, מה שאומר שתמיד תוכלי לשמוע סיפורים כאלה או אחרים שחרגו מהכלל - אך זהו הכלל. במידה וחברתך מעוניינת להיות אמא מביציותיה שלה (קיימת גם אופציה של תרומת ביצית - ראי מאמר כאן בעמוד משמאל), עצתי החד-משמעית לה היא לא לבזבז אפילו יום אחד, ולפנות בהקדם למומחה פריון מצטיין, רצוי מישהו בעל נסיון והצלחות בגיל מבוגר (אני ממליצה על פרופ' זיידמן). יהיה עליה לעבור טיפול של שאיבת ביציות (אחד או יותר), להשתמש בתרומת זרע להפריית הביציות, ולהקפיא את העוברים במידה ואיננה מעוניינת להרות בשלב זה. לגבי מאמרים, יש המון, גם כאן באתר, גם באתר של פרופ' זיידמן בכתובת http://www.baby4u.co.il/ ובוודאי גם במקומות נוספים. בהצלחה לחברתך.

16/11/2005 | 10:48 | מאת: שירה

שלום רציתי לדעת אם בזמן שאני לוקחת NORGESTREL, ESTRADIOL (מדובר בכדורים להסדרת הווסת) ניתן להיכנס להריון?

16/11/2005 | 11:14 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה, אין לי מושג. אני ממליצה לך לפנות לפורום השכן של פרפ' זיידמן ולשאול שם. בהצלחה!

16/11/2005 | 10:39 | מאת: מילי

היי! מה הסיכויים להיכנס להריון עם אנדומטריוזיס??? כי אני עושה זריקות, מעקבים וכלום מה עושים?? תודה

16/11/2005 | 11:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מילי, אנדומטריוזיס היא מחלה מבעסת שבהחלט פוגעת בפריון, ועם זאת אני מכירה לא מעט בנות שהרו וילדו בהצלחה רבה עם המחלה הזאת - שתיים מחברותי אפילו הצליחו ב-IVF ראשון עם אנדומטריוזיס. לאנדומטריוזיס יש 4 דרגות חומרה, ואני מניחה שדרגת החומרה של המחלה, בין השאר, תקבע את הטיפול בה. לפעמים (במקרים החמורים) עושים ניתוח על מנת להסיר את האנדו' (מדובר ברירית הרחם שהתפשטה וצמחה גם במקומות אחרים שהיא לא אמורה להיות בהם). במקרים חמורים פחות לוקחים גלולות למניעת הריון למשך תקופה מסויימת לפני הטיפול, ולפעמים ניגשים ישר ל-IVF. כמובן שייתכנו עוד אפשרויות - אני לא רופאה ולא מומחית לאנדו'. מה עושים? הולכים למומחה פריון טוב מאוד ומתייעצים עמו. אם את רוצה, תגידי לנו מאיזה איזור את בארץ, ואולי נוכל להמליץ לך על מישהו ספציפי. בהצלחה!

16/11/2005 | 11:52 | מאת: מילי

תודה לך אני מאזור תל אביב בכללית אשמח מאוד אם תמליצי לי על מישהו טוב כי נמאס לי כבר אני מיואשת לגמרי אוףףףףףףףףףףףףף

16/11/2005 | 10:13 | מאת: רננה

הנה הסיפור שלי,שסיפרתי בשבוע שעבר : http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1445/xPG/7/xFT/3942/xFP/3942 לאחר שהלכתי לפרופסור מרגליות,כשאני ביום השמיני למחזור ועפ"י הממצאים שראה בבדיקה ההורמונלית שנעשתה היום+בדיקת זקיקים שנעשתה אתמול בלילה הוא אמר שלא פספסנו מחזור ושעדיין ניתן לטפל ולעשות החודש IUI ולהתחיל את תהליך הIVF (פרוצידורה ארוכה שחבל לפספס בינתיים אפשרות להקלט בIUI) רצוי לציין שהתרשמנו רבות מפרופסור מרגליות.מהיסודיות.מהרצינות.מהצפיפות (רבים ממתינים לו).הוא גם לא נראה תעב בצע . רק המרחק מראשל"צ לירושלים קצת מציק-אבל נראה לי ששווה לנסוע. עד היום לא מצאנו את "הבשרט" (באידיש,הגורל)שלנו מבחינת רופא הפיריון המתאים. אז אולי הוא הגואל-וגם אומרים שיש לו הצלחות רבות היכן שרבים נכשלו. אז אחלי לי בהצלחה ואנא הגידי לי מה דעתך על הטיפול. תודה

16/11/2005 | 11:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום רננה, קודם כל, בוודאי שאני מאחלת לך הצלחה מכל הלב, וגם שמחה מאוד שהרושם שלך מפרופ' מרגליות הוא כל-כך טוב - אין ספק שזה תורם להרגשה הטובה ואולי אף לתוצאות הטיפול. אני לא יכולה לחוות דעה רצינית על הטיפול בלי אף נתון (כמה ואיזה זקיקים יש, רמות הורמונליות וכו'), אבל אני גם לא צריכה - מן הסתם הפרופסור יודע הרבה יותר טוב ממני ואם הוא סבור שניתן ורצוי לעשות החודש IUI אין לי שום סיבה לפקפק בדבריו! ואכן, אם כבר הזרקת, יש זקיקים, ואת לפני ביוץ - הגיוני מאוד לעשות IUI שאולי יחסוך ממך "לעלות כיתה" ל-IVF. הסיבה היחידה שבעטיה הייתי נמנעת מ-IUI היתה, אם בשלב האחרון שלפני מתן זריקת האוביטרל וה-IUI היתה מתגלה כמות גדולה מדי של זקיקים בשלים הצפויים לבייץ - וזאת על מנת למנוע סיכון מוגבר להריון מרובה עוברים. מחזיקה לך אצבעות!

16/11/2005 | 09:13 | מאת: שלומית

קיבלתי ב-14.11 וקבעו לי תור לצילום רחם ב-28.11 שזה היום ה-15 מאז תחילת המחזור האם זה בסדר

16/11/2005 | 09:48 | מאת: אופסימיסטית

הי, כעיקרון המועד של הצילום נקבע כך שתהיי לגמרי אחרי המחזור. לי אמרו לא לקיים יחסים עד אחרי הצילום על מנת להבטיח שחלילה לא נוצר הריון. בהצלחה

16/11/2005 | 10:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלומית, בעת צילום הרחם את אמורה להיות אחרי מחזור, אבל גם לפני ביוץ. היום ה-15 למחזור נשמע לי קצת מסוכן, כי נשים רבות מבייצות בסביבות היום ה-14 למחזור שלהן. אני הייתי ממליצה לך לנסות להקדים את התור בכמה ימים - היום ה-10-12 למחזור הם המועדים האידיאלים. ואכן, יש להמנע מקיום יחסים לפני הצילום, ודווקא כדאי להרבות בקיומם אחריו - שכן קיימת אגדה שהצילום "מנקה את האינסטלציה" ומגדיל את הסיכויים להרות במהלך שלושת החודשים שאחריו. בהצלחה!

16/11/2005 | 09:12 | מאת: טלי וחנן

מהו בעצם הריברסינג ? זהו תהליך עוצמתי של נשימה מודעת אשר עוזר לנו להשתחרר מפחדים וטראומות מהעבר, ומתקיעויות שונות שיש לנו בחיים כגון: קושי במערכות יחסים, חוסר ביטחון עצמי, יצירת שפע וכו'. הריברסינג מאפשר לנו להשתחרר מכבלי העבר, ע"י שימוש בפעולה הבסיסית ביותר שלנו בחיי היום יום – הנשימה. לקראת הסדנא הארוכה שתיערך ב-24.11 , אנו נערוך סדנת מבוא נוספת היום יום רביעי ה-16.11, בין השעות 19:00-22:00 בנווה סביון. הסדנא תכלול רקע על הריברסינג, תהליך חוויתי של נשימה מעגלית ותהליכי מודעות. מחיר הסדנא 90 ש"ח. הריברסינג מתאים גם לנשים בהריון (בכל שלב). לקבלת מידע נוסף: [email protected] או באתר: http://www.rebirthing.co.il

16/11/2005 | 10:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

מפרסומים כגון זה על סדנאות או כל שירותים או מוצרים אחרים שאתם מציעים למכירה. תודה על ההתחשבות.

16/11/2005 | 02:08 | מאת: דורה

שלום בנות, כבר הרבה זמן שאני מחפשת פורום כזה וסוף סוף מצאתי. מאיפה להתחיל? אני בת 36, יש לי ילד מקסים בן שש שנהרה בהריון ספונטני וללא בעיות. הבעיות התחילו כשהתחלנו לנסות להרות בפעם השניה. מאז עברו שנתיים. חוץ מהפריה מלאכותית כבר עשינו הכל, ומפני שכל הבדיקות יצאו תקינות בעצם אין לנו בעייה חוץ מזה שיש לנו בעייה. מפני שהתחלתי לעבוד במקום חדש בספטמבר עשיתי הפסקה בטיפולים. הרגשתי שזה לא יהיה הוגן כלפי הבוסית ובכלל כלפי המקום להתחיל לאחר כל חודש במשך שבוע. במשך הזמן הזה כמובן שהמשכנו לכוון לביוץ. יש לי עוד שבוע בערך לחכות עד למועד המחזור. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה. בעיקר אני מותשת רגשית. בשבוע שלפני המחזור אני לא ישנה ומתחילה לחשוב אם בכלל אמור להיות לי עוד ילד. אני יודעת שאלו שטויות אבל המוח עובד והנפש במצוקה. הלואי שהייתי יכולה לבכות קצת כדי להשתחרר, אבל זה כבר לא קורה לי. הרופא שלי אמר שאחכה מקסימום עד דצמבר. כלומר- אם גם החודש אקבל אז זהו- לגשת לבוסית, להסביר לה את המצב ולהתחיל בטיפולי ההפריה. לפעמים אני מרגישה שהשתגעתי רק שאני עוד לא יודעת מזה. מישהי מבינה על מה אני מדברת? נמאס לי להיות חזקה אבל אני לא מסוגלת להתפרק. בשנתיים האחרונות עבדתי אצל בוסית אחרת. מפלצת אמיתית שנהנתה להתעלל בי. היא אמרה שלה לקח שנתיים להכנס לכל הריון. למרות שאינני מאמינה באמונות טפלות כבר התחלתי לחשוב שהיא עשתה לי עין הרע או קללה ושהנה עברו השנתיים הארורות האלו. וכמו שהבנתן גם החלפתי מקום עבודה עם בוסית מקסימה. אז כשאין בעיה רפואית מתח הוא אחת האפשרויות. בשנה שעברה היא היתה בשבתון, השנה אני עובדת במקום החדש. למה לעזזאל אנחנו לא מצליחים? חסרות לי מילים חמות ומעודדות. אם משהי שרדה את קריאת הסיפור הזה, בכל זאת השתדלתי לקצר שנתיים של חרדה ואכזבה- אשמח לקבל מעט תמיכה.

16/11/2005 | 10:00 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום דורה, הסיפור שלך דומה מאוד לשלי. גם אני ילדתי את בתי הבכורה בגיל 30 בלי שום בעיה, ושלוש שנים אחר-כך, כשרצינו להביא לה אח או אחות, זה פשוט לא הצליח. וגם אצלנו לא התגלתה שום בעיה. ואני חשבתי שאני הולכת להשתגע. בסופו של דבר הצלחנו בטיפולי הפריה אחרי 3 שנים. כך שאני מבינה את הרגשתך כפי שרק מי שהיתה במצב הזה יכולה להבין... משהו שכתבת קפץ לי לעיניים, ורציתי להתייחס אליו. את כתבת: "אז כשאין בעיה רפואית מתח הוא אחת האפשרויות.". אז אני רוצה לעדכן אותך במשהו. המשפט הזה מוטעה מיסודו. קודם כל, אני בספק אם עשית את כל הבדיקות הקיימות כיום כדי לשלול בעיות רפואיות העלולות לפגוע באופן ישיר או עקיף בפריון. הידעת למשל, ורק בתור דוגמה, על הקשר בין יכולת פירוק סוכרים בגוף לבין פריון? זה תחום שרק לאחרונה התחילו לחקור ברצינות, ולכן סביר להניח שלא נבדקת לסיבולת אינסולין, וגם אם כן זה לא ממש עזר כי הידע בתחום נמצא עוד בחיתוליו. זו רק דוגמא אחת מני רבות שאני מעלה כדי לחדד נקודה חשובה מאוד, והיא - שזה שלא נתגלתה אצלכם בעיה רפואית לא אומר שאין לכם בעיה רפואית! תראי, בגלל כל סיפורי הנסים והנפלאות שמתפרסמים אחת לחודש בערך בתקשורת בנושא הצלחות רפואת הפריון, הציבור הרחב נמצא תחת הרושם המוטעה מאוד שרפואת הפריון נמצאת בשלב מתקדם בהרבה יותר ממה שהוא באמת נמצא כיום. אני לא אומרת שהידע הקיים כיום והיכולת לעזור לזוגות הסובלים מבעיות פריון הוא לא עצום ומרשים, כי הוא כן, אבל חשוב לדעת שיש עוד המון, המון שהרופאים פשוט לא יודעים! כפי שאת רואה הנקודה הזאת מאוד קריטית בעיני, ולמה? כי בתור מי שהיתה בתוך כל זה, כואב לי מאוד שנשים רבות הסובלות מבעיות פריון (ובעיקר במקרים של אי-פריון על רקע בלתי מוסבר, כמובן) - נוטות להניח, כמו שאת הנחת, שאין בעיה רפואית, כלומר יש בעיה פסיכולוגית, כלומר הן מתוחות מדי ולכן הן אשמות באי-הפריון שלהן! אני בכוונה מתארת את זה בצורה בוטה כי חשוב לי להדגיש כמה זה לא הוגן, אכזרי, ובעיקר -פשוט לא נכון, עובדתית. מתח לא גורם לאי-פריון. אי-פריון גורם למתח! אז מה שאני רוצה לבקש ממך, זה שלא תוסיפי לעצמך, מעבר לתחושות הקשות של האכזבה, הצער והכשלון שמתלוות למצב האי-פריון -גם תחושת אשמה שאין לה בסיס במציאות. תהי סלחנית יותר כלפי עצמך, תזכרי שיש לך בעיה רפואית (גם אם לא יודעים מהי), ושאת מטפלת בה, ושבסוף תצליחי. כאמור, גם אני הצלחתי בסוף, ונולדו לי זוג תאומים מקסימים, אבל את התשובה לאי-הפריון שלי לא קיבלתי. וזה מחזיר אותי למה שכתבתי קודם בנוגע לבדיקות ולכך שבד"כ לא מבצעים את כולן, ואפילו לא את רובן. הסיבה לכך היא שבכל מקרה, תהיה סיבת אי-הפריון אשר תהיה, התשובה בסופו של דבר תהיה טיפול כזה או אחר, ולכן הרופאים יעדיפו במקרים רבים לא לבזבז זמן וכסף על ביצוע בדיקות שבכל מקרה לא ישנו את הטיפול, ולגשת ישר לטיפול עצמו. את מוזמנת בחום להשאר עמנו כאן - אנחנו בית חם ונעים שנותן תמיכה וגם מידע, בתקווה שדרכך להריון הנכסף לא תהיה ארוכה. ברוכה הבאה ובהצלחה!

16/11/2005 | 18:06 | מאת: ניני

נגע בי מאד מה שכתבת ואיך שכתבת. אני מרגישה את החוסר אונים ואת העייפות שלך, אז קודם כל קבלי חיבוק ((())) כולנו נוטים לחפש הסברים לתופעות כדי לקבל תחושת שליטה וזה כל כך טבעי לפתח מחשבות כמו עין רעה או האם צריך להיות לי עוד ילד וכו. איכשהו, לא ברור לי לגמרי איך, צריך לאסוף את המחשבות האלה יחד ולזרוק הצידה, אחורה, להעיף אותן ממך, עד כמה שאת מצליחה. אני לא חושבת שהן מקלקלות את ההפריות אבל הן בטוח מתישות ומחלישות את צריכה להחזיק בראש את הידיעה שיהיה לך עוד ילד, לדעת את זה. זה יקרה, והרי בשניה שתראי אותו את תדעי שלו בדיוק חיכית כל הזמן הזה, בדיוק בדיוק ליצורון הזה המסויים... אני חושבת שלקחת חופש מטיפולים זה רעיון לא רע בכלל, בעיקר אם יש לך רופא טוב שמלווה את זה ואת מרגישה בידיים טובות. גם אני מתלבטת מאד מה לומר בעבודה ושוקלת לקחת חופשה ללא תשלום ככה פתאום, כי ההעדרויות שלי מוגזמות כבר וחשבתי שזה יקל עלי לקראת מעבר להפרייה חוץ גופית. אבל החלק הכלכלי בעייתי אז אני מושכת את ההחלטה... אין לי בעצם משהו לחדש לך כנראה, רק להגיד לך בואי תשאבי כוחות פה מלהיות ביחד, פה מותר להיות במצוקה לכעוס להוציא הכל וללכת קצת יותר קלות מחר. וזה לא להרבה זמן עוד, זה יגיע אוטוטו}{

17/11/2005 | 01:28 | מאת: דורה

לילדת האוקיינוס ולניני, בדרך כלל אין לי קשיי ביטוי ובכל זאת קשה לי להסביר מה עשו לי המילים שלכן. תחושת השותפות שהענקתן לי רומזת לי שאתן יודעות. אני מקווה שאינני נסחפת, נתתן לי להרגיש שיש לי פה חברות. תודה על החיבוק והתמיכה שכל כך חיפשתי, אני מרגישה שמילאתן לי איזה ואקום כואב בחום ואהדה. דורה.

15/11/2005 | 21:48 | מאת: ניני

אני קולטת שמחר אני אצל הרופא הרביעי, בארבעה חודשים. הראשון שבשבילי הוא "הרופא שלי", הוא בעצם כבר לא שלי באמת, אליו הלכתי לפני שידעתי שיש לי בעיה, כהכנה להריון בסיכון גבוה (יש לי לידות מוקדמות), ואז התגלה בבדיקות דם שיש בעיה וכו. לא ידעתי כשהלכתי אליו שהוא מומחה לפריון אפילו. והיה את "הרופא של הקופה" שזה היה כמו להחתים כרטיס כדי שיחשב לי ה"רופא שלי" כיועץ מומחה. הוא העיף מבט במעקבי זקיקים שלי ואמר בטון של טכנאי מכונות כביסה: "כלום לא עובד פה". כן, וזה רופא בכיר, והוא מקסים ביותר כשבאים אליו....פרטי. ואז ה"רופא שלי" נסע לכנס ההוא בחגים, ואני קיבלתי, והתקשרתי אליו לחו"ל והוא אמר לי אל מי ללכת כדי לא להפסיד את אותו החודש. הרופא הזה היה "הרופא החדש שלי", והוא היה צעיר ומקסים ומלא מוטיבציה ואמון בטיפול, אבל אפשר ללכת אליו רק פרטי כי הוא לא מומחה ולא פרופסור ולא מנהל מחלקה, אז... ועכשיו מחר יש את הרופא שלא מצאתי לו שם, הוא המנהל מכון פוריות בקפלן, ואני ממש מקווה שתהיה לי איזה תחושת שייכות אליו, והוא אולי יהיה מתישהו "הרופא שלי" ואוו. ממש סקס והעיר הגדולה.

15/11/2005 | 22:44 | מאת: ל

ואני מקווה שאת לא במסגרת ההגדרה "אדם רחב" (לב -זה בסדר, אבל גוף לא) כי פרופסור שוהם לא חושב ששמנות ואפילו שמנמנות (BMI 25-30 ) יכולים להקלט ללא דיאטה. וזה מניסיון. ראי הוזהרת!!!! אין לו טקט בנושא.

15/11/2005 | 23:41 | מאת: ניני

ששמעתי את זה עליו, שילמד שאנחנו מעבירות מידע:))

תודה על תגובותייכן בימים קשים אלו. מקוה לטוב אצל כולנו ושנהיה הריוניות בקרוב. נשתמע בקרוב. לילה קסום.

15/11/2005 | 21:38 | מאת: ניני

ונקבע אז שעת הנקה באמצע הלילה להיפגש שפה.... היי... חיוך אוקיי? קבלי חיבוק חם ולא לשכוח- כל יום מקרב אותנו אל הרגע }{}{

16/11/2005 | 00:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

15/11/2005 | 20:58 | מאת: מיכל

מה זה פרוטוקול? וכן ממה מתחילים ועל לאן מגיעים. יש לי חצוצרה אחת סתומה.. כשמה כן היא... הרופא אמר לי להתחיל עם איקוקומין או משהו כזה והזרעות..ואחר- כך ? איפה להתחיל.. ? הלכתי ליעוץ ראשוני פרטי.... האם להמשיך שם או ללכת לרופא של קופת-חולים? האם התורים ארוכים או שמתקבלים מיד בגלל הבעיה הרגישה.. כי פרופ' בקופות החולים תמיד התורים אצלהם זה מעכשיו לחודש מרץ עוד שנה (לפחות ככה זה לגבי אוזניים וכו..)..

15/11/2005 | 23:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, "פרוטוקול" הוא תוכנית טיפולים למחזור אחד. לדוגמא: "תבלעי X החל מהיום השלישי למחזור במשך 5 ימים, אח"כ תעשי אולטרסאונד זקיקים כל יומיים, אח"כ תקבלי זריקה Y" וכו' וכו'. חצוצרה אחת סתומה - משמעות הדבר שבחודשים בהם את מבייצת מהשחלה שנמצאת בצד של החצוצרה הסתומה סיכוייך להרות נמוכים יותר (אך לא אפסיים - קראתי פעם שלעתים ביצית משתחררת מהשחלה הימנית, לדוגמא, ואם החצוצרה הימנית סתומה היא משייטת לכיוון החצוצרה השמאלית ומגיעה דרכה לרחם -אכן חכם, שלא לומר תחמן, הוא גופנו!). לעומת זאת יש לך גם חצוצרה אחרת שהיא תקינה. בקיצור - את יכולה להרות טבעי, אבל עלול לקחת מעט יותר זמן. איפה להתחיל? אצל רופא נשים שמתמחה בפריון, וממש אין צורך בפרטי - יש רופאים נפלאים ביותר שמקבלים דרך הקופה, וגם לא צריך לחכות יותר מדי זמן לתור. רק תבררי קודם על הרופא, ותקפידי שהוא אכן מתמחה בפריון ולא בצדדים אחרים של רפואת נשים (כן, יש גם צדדים אחרים...). ולא חייב להיות פרופסור, מספיק דוקטור... מתחילים בד"כ מאיקקלומין -זה כדור שבולעים במשך 5 ימים רצוף בהתאם להוראות שהרופא יתן לך. מומלץ לדרוש במקביל גם מעקב זקיקים, כי חבל לקחת הורמונים ולפספס את הביוץ, וגם בשביל לוודא שהרירית לא נהיית דקה מדי, שזו תופעת לוואי של איקקלומין שפוגעת בסיכויי היקלטות ההריון. בכלל, אני ממליצה לך בחום להתחיל לעקוב אחר הביוץ שלך. מה אחר כך? למה לדבר? אולי לא תצטרכי את האחר כך? ואם תצטרכי אנחנו תמיד כאן לשירותך. אבל תעברי את הגשר כשתגיעי אליו. בהצלחה!

15/11/2005 | 20:46 | מאת: ניני

בפורום הזה..... חמים ונעים כשבחוץ גשום כיף לי !

15/11/2005 | 21:19 | מאת: נטלי

גם לי בנות יקרות.

15/11/2005 | 23:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

אצלנו רק קררררררר. אבל כאן בפורום בהחלט נעים וחמים!

15/11/2005 | 19:42 | מאת: ......

איך מוסיפים תגובה ולא כותבים הודעה חדשה..... תודה

15/11/2005 | 19:46 | מאת: מילי

הי נכנסים לאותה הודעה שאת רוצה לענות לה תרדי למעטה עם החץ וזהו יצא לך טופס שליחת הודעה ותשלחי ביי

15/11/2005 | 19:37 | מאת: נטלי

דיברתי עכשיו עם האחות באסותא תל אביב, אני מטופלת אצל פרופ' לברן, אמרתי לאחות, שביצעתי בדיקת בטא בקופ"ח ולא אצלם, והיא אמרה לי שאני אמורה מחר לבצע את הבדיקה כי הם לא מחשבים את יום ה - 12 למחזור. למרות שהבדיקה שלילית עדיין לא קיבלתי מחזור היא אמרה לי להפסיק את התמיכה, ובמידה ואני לא אקבל מחזור להגיע יום שישי לעשות בדיקת דם. מה דעתך? תודה וערב נעים.

15/11/2005 | 20:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

נטלי, קודם כל, אני לא הייתי מקבלת הוראה על הפסקת תמיכה מאחות - אלא רק מהרופא (אלא אם היא אמרה שזה מה שלברן אמר). ובכלל, אני לא מבינה משהו: יש רגע בו בדיקת דם שלילית מצביעה בוודאות על העדר הריון, ואז, ורק אז, יש להפסיק את התמיכה. אם הם לא מחשיבים את היום בו נבדקת, זה אומר שמבחינתם התשובה עדיין לא חד משמעית, ואז אסור להפסיק את התמיכה! כי מה יהיה אם יסתבר שאת בכל זאת בהריון והפסקת את התמיכה? ואם התשובה לבדיקה שעשית כן חד משמעית, למה אומרים לך לבוא להבדק שוב ביום ששי? אין בזה שום הגיון! בקיצור, אל תפסיקי בינתיים את התמיכה, ותתעקשי לקבל תשובה ברורה מלברן: האם תוצאות הבדיקה שערכת חד משמעיות - כן או לא? אם לא, תמשיכי את התמיכה ותעשי שוב בדיקה במועד בו לדעתו של לברן התשובה תהיה אמינה ב-100%. אם את לא מצליחה להשיג תשובה מלברן היום, תמשיכי עם התמיכה ותנסי (בעקשנות!) להשיג ממנו תשובה מחר. במקרה הגרוע תעשי שוב בדיקת דם מחרתיים בבוקר -תשובה שלילית 14 יום מההחזרה כבר באמת לא מותירה תקווה -ואם חלילה זה מה שיהיה תוכלי אז להפסיק את התמיכה. שימי לב - אני מדברת אך ורק על בדיקות דם להריון - לא בדיקות שתן ביתיות!!!! בהצלחה!

15/11/2005 | 21:17 | מאת: נטלי

את מדהימה. התקשרתי עכשיו, דיברתי עם האחות שוב, היא אמרה לי כמו שכתבתי שמבחינתם זה היום ה - 11 למרות שההחזרה היתה ב - 4 לחודש, הם לא מחשבים את היום ה - 12. בכל מקרה היא אמרה לי "אם את מבולבלת תמשיכי את התמיכה כי הוסת תגיע בכל מקרה, אמנם התמיכה יכולה להעכב אבל לא משמעותית. לא רציתי לדבר עם לברן כן אני קצת מאוכזבת ממנו, הוא אפילו לא בא לראות אחרי השאיבה עם אני בסדר, רק אמר לבעלי כמה ביציות נשאבו והמשיך הלאה. בקיצור תעשיה. אני סומכת על האחות והחלטתי שבזכותך אני ממשיכה עם התמיכה עד ליום שישי. המשך עדכון בקרוב. תודה לך ילדת האוקיינוס, לא סתם יש לך את הכינוי המדהים הזה. ערב קסום. נטלי.

15/11/2005 | 19:35 | מאת: רויטל

ערב טוב לך, מהיכן הידע הרב שלך???

15/11/2005 | 20:13 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני מטבעי פריקית של שליטה, ותקופת אי הפריון והטיפולים תיסכלה אותי כל-כך גם בגלל תחושת אובדן השליטה שחוויתי - מעבר, כמובן, לצער הרב שהרגשתי מדי חודש עם בואה של המכשפה. הדבר היחיד שהרגיע אותי קצת היה לאסוף מידע על המצב - כמה שיותר. לשמחתי הרופא שלי פרופ' זיידמן המדהים, שיתף איתי פעולה, הסביר לי על כל מה שביקשתי וענה לי באריכות ובסבלנות אין קץ (שראויה להערצה בפני עצמה!) על כל השאלות שלי. בנוסף גלשתי כמובן הרבה באינטרנט, הכרתי מאות נשים עם מאות סיפורי אי-פריון מכל רחבי העולם (ואפילו נפגשתי עם אחת מהן בחו"ל!). לצערי היה לי הרבה זמן ללמוד עד שבסוף הגענו אל הארץ המובטחת...

15/11/2005 | 20:18 | מאת: רויטל

אשרייך. את עושה עבודת קודש.

15/11/2005 | 19:31 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לכולם! מעת לעת אני מקבלת תוצאות של בדיקות דם שערכתן עם שאלות לגבי משמעותן. כעקרון אני תמיד ממליצה לכן לשאול את הרופא שלכן מראש על משמעות הבדיקה, ואחרי קבלת התוצאות לשאול אותו על משמעותן המלאה והמדוייקת של התוצאות. ברור לי שלפעמים הרופא לא זמין באופן מיידי ואתן סקרניות... אז אני כאן לרשותכן, אבל במקרה כזה אני חייבת לדעת באיזה יום של המחזור נלקחה הבדיקה, ובאיזה הקשר (במהלך טיפול או במחזור טבעי? איזה טיפול - הזרעה? הפריה? איקקלומין?). וידע כללי על בדיקות נפוצות בפריון: 1. פרופיל הורמונלי: הבדיקה מתבצעת ביום השלישי למחזור ללא תרופות. בשלב זה של המחזור רמות ההורמונים אמורות להיות נמוכות כעקרון. 2. בדיקת פרוגסטרון אחרי ביוץ: מתבצעת כעקרון ביום ה-7 אחרי הביוץ, או ביום ה-21 למחזור. ערך של פרוגסטרון גבוה מ-10 מראה כי היה כבר ביוץ. 3. בטא: הבדיקה המפורסמת שמתבצעת בד"כ 12 יום אחרי החזרת עוברים או 14 יום אחרי הזרעה או אחרי מועד הביוץ המשוער. בטא גדולה מ-5 מצביעה על הריון, אולם אנו מעדיפים בשלב הזה לראות בטא גדולה מ-50 (למרות שיש הריונות תקינים שהתחילו מבטאות נמוכות מ-50). במקרה של בטא חיובית מתבצעת בטא נוספת אחרי יומיים, ואז אנו מצפים, בהריון תקין, לראות הכפלה של המספר, או לפחות צמיחה פי 1.5 או פי 1.8 (תלוי איזה רופא שואלים). 4. בדיקות דם במסגרת טיפולי הפריה ובמקביל למעקב הזקיקים: ההורמונים הנבדקים הם אסטרדיול (E2) ופרוגסטרון. ערכם של ההורמונים הללו מתחיל לגדול במהירות כאשר מתקרבים לביוץ, ונשאר גבוה אחרי הביוץ (הפרוגסטרון ממשיך לעלות ומגיע לשיאו 7 ימים אחרי הביוץ). רמת האסטרדיול לקראת ביוץ אמורה להגיע לסביבות 200 לכל זקיק בשל. להשכלתכם הכללית.

חשוב לבצע את בדיקת הפרולקטין,שהינה במסגרת ה"פרופיל ההורמונלי" בצום ,כ12 שעות לפני הבדיקה ובערנות (מלאה) של 3 שעות לפחות .

15/11/2005 | 19:04 | מאת: שי

שלום קיבלתי תשובות דם והם E-2 558 PROGESTROM 127 בתא פחות מ-2 הרופא בכול זאת ביקש ממני להמשיך את התמיכה ולחזור על בדיקת דם נוספת עוד יומים האם יש לזה סיכוי ?

15/11/2005 | 19:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

תלוי מתי היתה ההזרעה או החזרת העוברים במקרה של הפריה. אבל אם הרופא ביקש להמשיך את התמיכה ולבדוק שוב, כנראה שיש סיכוי - לא נהוג להורות על המשך מתן תמיכה כאשר ברור שאין הריון.

15/11/2005 | 19:25 | מאת: שי

12 יום אחרי ההחזרה

15/11/2005 | 18:57 | מאת: מימי

הי עברתי היום הזרעה פעם ראשונה. בערך שעתיים אחרי ההזרעה גיליתי טיפת דם אחת על התחתונית. מאוד התבאסתי... האם אתן מכירות כזו תופעה? מימי

15/11/2005 | 19:14 | מאת: ילדת האוקיינוס

מימי, צוואר הרחם עשיר בכלי דם ורגיש מאוד. בהרבה הזרעות במהלך הכנסת הקטטר דרכו צוואר הרחם נפצע קלות ומדמם. ייתכן שתמשיכי לראות מדי פעם הפרשות של דם - אפילו בעוד 3 ימים. הסירי דאגה מליבך. בהצלחה!

15/11/2005 | 18:22 | מאת: נועה

תודה אבל לפי סוף המחזור אני עדיין לא יכולה לעשות צילום רחם ביום שני.. ואני לא רוצה לפספס את החודש.. האם זה כל-כך בעיה אצל ד"ר כץ... תגידי רק את האמת ואז אני אשקול מה לעשות.. תודה

15/11/2005 | 19:38 | מאת: מילי

היי! הבנתי , תראי סה"כ ניתן לסבול אצל כץ , אבל את דעתי אמרתי לך, בכל אופן כשתגיעי לכץ ביום חמישי הבחורה שתקרא לך לצילום זאת אני ואהיה שם להחזיק לך את היד. בהצלחה

15/11/2005 | 19:48 | מאת: נועה

לסבול - זאת מילה חזקה... אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות...

15/11/2005 | 18:12 | מאת: נטע

האם הייתם עושים פרטי או בציבורי?

15/11/2005 | 18:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני עשיתי בציבורי. בהצלחה!

15/11/2005 | 19:00 | מאת: יערה

אני עשיתי דרך קופת החולים שלי (כללית) לפני שבועיים. וממש ממש לא היה נורא, מאוד חששתי לפני זה, אבל באמת לא כאב בכלל.

15/11/2005 | 19:44 | מאת: מילי

היי! הכל תלוי ויחסי .

15/11/2005 | 23:01 | מאת: ל

גם אני עשיתי צילום רחם ב"קפלן" (שזה במסגרת ה"כללית" )והיה ממש כלום!!! סתם הפחידו אותי וזה ,באמת,שום דבר.

15/11/2005 | 17:38 | מאת: נטלי

רציתי לשתף את כולכן, ולומר לכן שהטיפול הראשון שלי IVF נכשל. קיבלתי בצהריים תשובה על בדיקת הריון שיצאה שלילית. אוספת את כוחותי לתחילת טיפול חדש שמקווה שבפעם הבאה זה יצליח. בהצלחה לכולנו - אמן. נטלי.

15/11/2005 | 18:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני חושבת שהשלילי ב-IVF הראשון הוא דווקא הקשה ביותר מהרבה בחינות. אני מקווה שבמקרה שלך הוא יהיה גם האחרון, ואמן שהטיפול הבא יהיה המנצח!!

15/11/2005 | 18:51 | מאת: נטלי

מוזר אבל אפילו אני לא בוכה, כשהודיעו לי בטלפון שהתשובה שלילית, הייתי בעבודה והמשכתי כרגיל, רק לבעלי שלחתי הודעת SMS , הדמעות רצו להגיע אבל... משום מה החנק בגרון עצר אותן. כן תאמינו או לא אני פשוט לא בוכה, הדמעות נגמרו לי. מקוה לפעם הבאה עם תקוה ואמונה שהכל יהיה בסדר וזה יצליח. שיהיה לכולנו לילה קסום עם חיוכים. באהבה. נטלי.

16/11/2005 | 10:00 | מאת: אופסימיסטית

הי, לפני שבוע בדיוק הייתי בסרט הזה. אחרי IVF ראשון שקיויתי שגם אחרון קיבלתי תשובה שלילית. שוב הרגשתי כאילו הכל "על ריק" כל הזריקות, המנוחה הבדיקות, כבר לא היה לי כוח לבכות, וניסיתי לשכנע את עצמי שבדרך מעוותת ולא ברורה הכל בכל זאת לטובה... בשבת התחלתי פרוטוקול לקראת החזרת מוקפאים (יש לך מוקפאים?) אין ברירה אלא לקוות לטוב למרות שעכשיו זה קשה... בהצלחה רבה!!! והלואי וזו האכזבה האחרונה שלנו ושבקרוב ניפגש בפורום אחר :-)

16/11/2005 | 10:31 | מאת: נטלי

תודה על תשובתך, בכל אופן אין לי מוקופאים, לצערי הרב. היו 4 הפריות שתיים מהן לא שרדו, ושתיים הוחזרו, ולצערי התשובה שלילית. שיהיה לנו יום שכולו טוב. נטלי.

15/11/2005 | 17:21 | מאת: *d*

שלום כמה יעלה תהליך של הפריה חוץ גופית ? איך בכלל מתחלים ואיפה עושים ? / כלומר אילו בתי חולים בארץ (דרום) /. האם ניתן לעשות זאת ע''ח קופת החולים מכבי ? תודה.

15/11/2005 | 18:25 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, לשאול כמה עולה תהליך הפריה זה כמו לשאול כמה עולה אוטו... יש הרבה אפשרויות במחירים שונים ומגוונים. אני אנסה לתת לך קצה של חוט בתור התחלה: ניתן בהחלט לעבור תהליך כזה במסגרת הרפואה הציבורית וקופות החולים. זה כרוך בקצת בירוקרטיה, אבל אז הטיפול עצמו הוא בחינם (לילד ראשון ושני). על התרופות משלמים מחיר מסובסד, עלותן תלויה כמובן בסוג ובכמות שתצטרכי, אבל בגדול מדובר על סדר גודל של כמה מאות שקלים לטיפול. אם רוצים לעשות את זה באופן פרטי מדובר כמובן בסיפור אחר - ואז לכל רופא יש את התעריף ושיטת התשלום שלו. בתור התחלה כדאי לעשות הליך מקיף של בירור לגבי האופציה המתאימה לכם. זה תלוי בהמון גורמים אישיים שלכם. כתבתי מוקדם יותר היום לשירלי הודעה שמסכמת בקצרה את דעתי בנוגע לאיזה טיפול (ציבורי או פרטי) עדיף באיזה מקרים. קראי את מה שכתבתי לשירלי, ואם יהיו לך עוד שאלות אני כאן לרשותך. בהצלחה!

15/11/2005 | 18:41 | מאת: *d*

אני במכבי וזה לא עולה, אין לי זמן עכשיו אז מחר אספר לך את כל התהליך, אני חייבת לזוז. בהצלחה זיו.

16/11/2005 | 14:49 | מאת: זיו

במקום לכתוב בכותרת מי המחבר רשמתי *d* רק עכשיו שמתי לב הבלההההה שכמותי מצטערת זיו

15/11/2005 | 17:11 | מאת: ניני

לקחתי איתי הבוקר את הכוחות שקיבלתי פה, ואת הנחישות שלכן (תודה שוב לוחמת}{) ויצאתי לקופת חולים. נכנסתי מיד למנהלת הסניף, שהיא אשה באמת מקסימה, הקשיבה לי בסבלנות, הייתי ככה על סף דמעות (אמיתי), סיפרתי לה על הנסיונות ועל הבעיה שלי וכו, אמרתי לה שאף פעם לא ביקשתי כלום מהקופה, ואם בפעם היחידה שאני צריכה עזרה אני לא אקבל אותה אני פשוט אעזוב אחרי ההריון. קיצר-סרט טורקי;) היא עשתה שם טלפונים ואמרה לי שקיבלתי אישור, וללכת למזכירות הרפואית. הלכתי לשם ושם קיבלתי את כל טפסי ה-17 שאני אצטרך החודש. מאושרת וקלילה נסעתי לעבודה, כולי מתפעלת מיכולת השכנוע שלי... ואז טלפון מהמזכירה הרפואית שזאת היתה טעות, אבל שהחודש יתנו לי להנות ממנה, אבל רק החודש. אמרתי לעצמי, אני לא מתעצבנת יותר, ולא נלחצת מעכשיו על עוד חודש. אלוהים גדול, מי יודע מה יהיה עוד חודש. וזהו אמרתי אוקיי אני אבדוק את זה במנהלה הארצית תודה ויום טוב בלה בלה. העיקר, מחר אני נפגשת עם פרופ' שוהם שהוא מנהל המכון ושמעתי שהוא מעולה והוא נשמע מקסים מקסים מקסים. זה יהיה הרופא השלישי שלי בארבעה חודשים. לא רע ניני, לא רע.

15/11/2005 | 18:05 | מאת: ל

הי ניני, עלי עשה פרופסור שוהם רושם דווקא רע. הגעתי אליו לצילום רחם ב"קפלן"(על הרופא הזה אנחנו מדברים,נכון?) הוא לא היה הרופא המטפל שלי ,רק זה שהיה אמור לעשות לי צילום רחם שהרופא המטפל שלי נתן לי הפניה לכך. כשנכנסנו אליו ,לפני הצילום,בעלי ואני הוא אמר לי "חבל לך לעשות צילום רחם,בגלל השומן (אני בן אדם שמן ,אבל לא בטירוף)לא תקלטתי,ותרי על צילום הרחם,התחילי בדיאטה ועוד שנה חיזרי לטיפולי הפוריות,אם צריך-לאחר שתורידי במשקל" הזדעזעתי ממנו,כי גם אם הוא צודק לא התיעצתי או שאלתי לדעתו. אבל את צילום הרחם הוא עשה מצוין ,לא הרגשתי כלום ובזה באמת הוא טוב. אז בהצלחה.

15/11/2005 | 20:39 | מאת: ניני

אני הייתי קמה והולכת, אם הייתי יכולה להתאושש אחרי כזאת אמירה. אני מתחרפנת מחוסר רגישות, בכלל אצל רופאים. זה לגמרי לא נתפס. אני מאד מקווה שארגיש אצלו טוב, אחרת אני לא אהיה שם אולי קיבלתי יחס כל כך נפלא כי הגעתי דרך פרופ' חגי ואולי סתם נחה עליו הרוח מחר אני אספר חוויות..

15/11/2005 | 18:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

הידד לניני!!!!!! ובוז גדול לקופת החולים הזאת, באמת. אבל מה זה משנה? יש לך את החודש, וזה כל מה שאת צריכה!!!