פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14652 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

31/10/2005 | 13:17 | מאת: מיכל

הייתי היום אצל שולמן. הוא אמר שיש לי צד ימני (שחלה וחצוצרה) לא מתפקד.. אבל צריך לעשות צילום רחם כדי לדעת את זה ב-100%. עכשיו היות ויש לי שני ילדים בריאים והיו לי 5 הריונות אין סיבה שאני לא אכנס להריון ספונטני אבל זה יכול לקחת שנה-שנתיים..הוא הבין שאני לא מתכוונת לחכות בגילי (35) עוד שנתיים ואמר שלפחות נסיים את כל הבדיקות ואז נתחיל בהגברת הביוץ..והזרעה בעלי קצת נלחץ מההזרעה...מה זה בדיוק.. תודה

31/10/2005 | 13:28 | מאת: עפרה

היי ממש שטיות הזרעה. קודם כל תעברי צילום רחם גם לשקט נפשי וגם אולי בעז"ה תקלטי באותו חודש באופן עצמאי כי זה קורה. שנית- הזרעה- את לוקחת כדורים או זריקות להגבהת ביוץ וכשאת תיהיה מוכנה לאחר בדיקות אולטראוסנד זקיקים, אז את ובעלך מביאים זרע בכוס סטרילי בבוקר תוך שעה שעתיים מאז שיצא לכוס ורצים לרופא להזרעה. כיצד מתבצע: לוקחים את הזרע להשבחה ורק לאחר שעה מחדירים לך תוך כדי צינור דק וממש ממש לא כואב ופשוט מכניסים לך לרחם. זה כמו בדיקת אולטראוסנד. אין לך מה לחשוש בכלל וגם לו. בקיצו תעשי מה שהרופא אמר לך ומה שטוב לך. בהצלחה

01/11/2005 | 09:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, אני זוכרת את הודעתך הקודמת לקראת התור עם שולמן ושמחה שחזרת לעדכן. הזרעה היא תהליך פשוט יחסית. הוא נפתח בהגברת הביוץ אצלך אחרי המחזור באמצעות איקקלומין או זריקות ומעקב זקיקים כדי לאתר את מועד הביוץ הקרוב. כאשר מגיע המועד (כשהזקיק מגיע לגודל של 20+ מ"מ) תקבלי זריקה, ולאחר 36 שעות תתבצע ההזרעה. ביום ההזרעה תתבקשו להגע למעבדה עם הזרע בכוס סטרילית אם אתם גרים קרוב (הזרע צריך להמסר למעבדה עד שעה לאחר "הפקתו"), או לתת אותו במקום אם אתם גרים רחוק. הזרע עובר אז תהליך של השבחה במעבדה שלוקח כשעתיים, ואח"כ מתבצעת ההזרעה, במהלכה מוחדר הזרע לרחמך בצינורית ארוכה ודקה. תהליך ההזרעה נמשך שניות ובד"כ לא כואב או כואב מעט מאוד. בהצלחה!

03/11/2005 | 16:43 | מאת: מילגרוס

שלום רציתי לשאול על "זריקהGONA LF ". מה היא עושה ? בעקבות הזריקה נהיו לי המון ציסטות, האם זה מסוכן? האם זה יעלם לי ? תודה

03/11/2005 | 17:31 | מאת: ילדת האוקיינוס

כתבתי על הגונאל-אף למעלה - לא יודעת אם את "מילי" אבל בכל מקרה תוכלי לקרוא שם עוד על הגונאל-אף. בנוגע לציסטות -אכן גונאל-אף גורם לעתים לציסטות. הן לא מסוכנות, אבל לפעמים צריך לחכות חודש או חודשיים עד שיעלמו לפני הטיפול הבא - אם מדובר בציסטות פעילות המפרישות הורמונים (בדיקת דם יכולה לאתר ציסטות כאלה).

31/10/2005 | 10:29 | מאת: מימי

הי אני אמורה החודש להתחיל טיפול ראשון באקקלומין ואז השבחה והזרעה. הבעיה היא שקיבלתי מחזור ביום ראשון כך שנראה לי שהביוץ יהיה ביום שבת. מה אפשר לעשות? האם שינוי מועד לקיחת האקקלומין יכול לשנות את מועד הביוץ? תודה.

01/11/2005 | 09:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מימי, מכיוון שזה הטיפול הראשון שלך באיקקלומין, אין לך שום דרך לדעת מראש מתי תבייצי, ולכן אין טעם בשינוי מועד לקיחת האיקקלומין. מאידך, בהזרעות בד"כ מקבלים זריקה שמתזמנת את הביוץ (כמו אוביטרל), כך שתתכן אפשרות "לשחק" עם מועד הזריקה הזאת ברגע שהזקיק יגיע לגודל קרוב לביוץ. דברי עם הרופא שלך על האפשרויות הקיימות. בהצלחה!

01/11/2005 | 14:04 | מאת: מימי

את יכולה לתת לי יותר אינפורמציה לגבי הזריקה? כמה זמן מרגע מתן הזריקה קורה הביוץ?

31/10/2005 | 09:31 | מאת: פו הדב

אני בת 30 אמא לילדה בת שנתיים הריון ראשון נקלטתי בחודש הראשון וזאת אחרי 10 שנים של לקיחת גלולות ברציפות. אנחנו מנסים שוב להכנס להריון כבר ארבעה חודשים וכלום שאלתי היא: מה קרה הפעם? אם פעם אחת הצלחתי להכנס להריון אז אני אמורה להניח שהכל תקין או בכל זאת לפנות לרופא? בחודשיים הראשונים מאוד כאב לי למטה במיוחד באמצע החודש ולפני קבלת המחזור אז הנחתי שאלו כאבי ביוץ/כאבי מחזור אבל החודש לא הרגשתי כאב יכול להיות שהגוף שלי התאזן? אולי לא בייצתי? המון תודה

01/11/2005 | 09:25 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום פו, גם אני נקלטתי עם בתי הבכורה בחודש הראשון לנסיונות, אחרי כ-10 שנות שימוש בגלולה, ולעומת זאת לקח לי 3 שנים והרבה טיפולים כדי ללדת את התאומים שלי שבאו אחריה. אני לא אומרת לך את זה כדי חלילה לרמוז שגם את תצטרכי עכשיו לחכות 3 שנים, אלא רק כדי להבהיר שבפוריות ה"חוקיות" היא לא כל-כך ברורה וחד משמעית, וכל מיני דברים יכולים להשתנות מבלי שהרופאים יוכלו להסביר למה ומדוע (במשך כל 3 שנות אי-הפריון שלי כל הבדיקות יצאו תקינות ולרופאים לא היה שום הסבר לתופעה). כלומר, התשובה לשאלתך היא שאכן קיים דבר כזה אי-פריון משני, כלומר אי-פריון שמופיע אצל זוגות שכבר הרו וילדו בקלות ובהצלחה בעבר. א-ב-ל - לפני שאת נלחצת, אנא תזכרי שאת מנסה 4 חודשים בלבד, שזה ממש לא הרבה זמן. למעשה, מבחינה סטטיסטית לרובם המכריע של הזוגות הבריאים והפוריים לוקח עד 6 חודשים להרות, ואין הבדל רפואי בין מי שהרתה בחודש הראשון לבין מי שהרתה בחודש הששי - חוץ ממזל. יש גם זוגות רבים שלוקח להם שנה ואפילו יותר למרות שאין להם שום בעיות פריון. עוד דבר שאת צריכה לזכור זה שהפסקת השימוש בגלולות כרוכה במתן זמן מסויים לגוף להתאזן בעקבות המצב החדש. זה לא אומר שלא תוכלי להרות (עובדה ששתינו הרינו בחודש הראשון אחרי שימוש ארוך טווח בגלולות) - אלא רק שאם מנסים לקיים יחסים ב"חלון הפורה" לקראת הביוץ כדי להאיץ את התהליך - יש לנקוט בדרכים יותר מדוייקות לאיתור הביוץ מאשר רק ספירת ימים - כי הביוץ עלול בשלב זה להיות לא סדיר. מה שאני יכולה להמליץ לך בשלב זה הוא לנסות לא להלחץ כי באמת רוב הסיכויים שתהרי ממש בקרוב, אם מתאים לך תפני לרופא לעריכת בדיקה הורמונלית בסיסית (מדובר בבדיקת דם פשוטה) ואולי אף למעקב זקיקים (ביוץ) רק כדי לוודא שאת מקיימים יחסים בזמן הנכון - ותני לזמן לעשות את שלו. בהצלחה!

30/10/2005 | 20:49 | מאת: מיכל

הייתי כבר פעם כאן ומחר יש לי תור לרופא פרטי פעם ראשונה - 1000 שח האם בכל פעם שאגיע אליו שוב.. אם אצטרך מעקב זקיקים או לא יודעת אצטרך לשלם שוב?

31/10/2005 | 08:46 | מאת: עפרה

תקשיבי אני ביררתי השבוע לגבי זה - רופא פרטי אין ספק שלצערנו כל פעם שהולכים לטיפול כמובן אפילו פגישה יעוץ בדיקת זקיקים וכו.. משלמים בגלל זה זה פרטי. אך יש הסדרים עם הקופה שלך ויתכן שיש קצת לא הרבה החזרים, אז אנא תבררי הכל בקופה ואל יאוש גם אני חשבתי לעבור אבל נראה לי שהכל מלמעלה ולא בידי רופאים. בהצלחה

31/10/2005 | 09:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, אצל רופאים פרטיים אין "חוקים", ולכל רופא יש את שיטת התשלום שלו. יש כאלה שלוקחים תשלום חד פעמי בתחילת הטיפול לכל החודש, ויש כאלה שלוקחים תשלום נפרד על כל ביקור וכל פעולה שמתבצעת. אני ממליצה לך בחום לא להתבייש ולשאול את הרופא בדיוק את מה התשלום מכסה. זה הכסף שלך (והרבה כסף!) וזכותך לדעת! מעבר לזה - לפני ש"יוצאים לטיול" עם רופא פרטי שווה לבדוק יותר מרופא אחד -ולא רק בנושאי תשלום! נכון שכולנו מקוות שנגמור עם זה מהר, אבל לצערנו לפעמים הדרך מתמשכת, ולפני שאת מוצאת את עצמך מוציאה כספים לתוך חבית ללא תחתית בלי לדעת כמה ולמה, כדאי להבין מה קורה. בהצלחה!

30/10/2005 | 18:55 | מאת: אסתי

שלום רב. אני בת 39 לאחר 2 הזרעות שלא הצליחו. החודש לא היתה הזרעה עקב אי יכולת לעקוב בגלל החגים. קיום יחסים היה במועד הביוץ. אך היה מחזור . ז"א סימן שאין הריון. בבדיקת דם 9 ימים לאחר המחזור לא היה סימן לביוץ. היום 13 יום לאחר המחזור, אין לי את הסימנים של כל חודש הפרשות ריריות. האם ייתכן שאין הפרשות אלה כי אין ביוץ ואין ביוץ כי יש הריון?? האם זה סימן? האם יכול להיות סיכוי להריון למרות מחזור?? לתושבתך אודה

31/10/2005 | 08:43 | מאת: עפרה

היי את האמת לא נשמע, כנראה שהביוץ יגיע בעוד מס' ימים כדאי לך לעקוב מול אולטראסנוד ולהיות רגועה, בהצלחה

31/10/2005 | 09:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אסתי, בהחלט ייתכן דימום דמוי מחזור או קל ממנו גם אם הרית בחודש שעבר, והדרך היחידה לדעת אם את בהריון או לא היא לבצע בדיקת דם. קשה גם להסיק מסקנות ברורות לגבי ביוץ מהעדר ההפרשות הריריות, כי מעקב ביוץ באמצעות ההפרשות איננו אמין ב-100%, ואמינותו יורדת עוד יותר כשמתחילים להכניס לגוף הרומונים ותרופות שונות (כפי שבוודאי עשית בהזרעות). בקיצור, הכל אפשרי, אבל רק בדיקת דם לבטא HCG (בדיקת הריון) ולפרוגסטרון ואסטרדיול (למעקב ביוץ) יוכלו לומר לך בוודאות מה קורה בגופך. בהצלחה!

30/10/2005 | 18:32 | מאת: ניני

הייתי היום במעקב זקיקים (יום שמיני למחזור, יום שישי להזרקות פיורוגון) נצפו שני זקיקים בימים 17 ו15 אחד בשמאל 12 אני אמורה להמשיך להזריק ועוד יומיים עוד מעקב יש סיכוי שהם יגדלו?...

31/10/2005 | 08:39 | מאת: עפרה

בטח שהם יגדלו בימים אלו. מנסיון בהצלחה

31/10/2005 | 09:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי ניני, בוודאי שהם יגדלו. הזקיקים צומחים 1-2 מ"מ ביום. בהצלחה ותמשיכי לעדכן!

30/10/2005 | 18:04 | מאת: יעלית היחידה

שלום!!! אני חדשה כאן. אני בת 30 נשואה חמש שנים וללא ילדים. הבעיה היא אצלי והיא שיש לי אנדומטריוזיס. טופלתי ב"מאיר" כשנה וחצי ולא הייתי מרוצה לכן עברתי ל"בלינסון" ושם עשינו 3 הזרעות והפריה אחת והן נכשלו והרופאים התייאשו ולכן עברתי לרופא פרטי (ד"ר עופר גונן אם מישהי מכירה) והוא חשב בהתחלה לנתח אבל מכל מיני סיבות הוחלט שלא ולכן נתן לי דקאפפטיל שגרם להקטנת מוקדי האנדו' וביום חמישי מתחילה הפריה שלישית שתהיה כך אני מקווה המנצחת. בהצלחה לכולן.

31/10/2005 | 08:36 | מאת: עפרה

היי ברוכה הבאה לא הבנתי למה הרופאים בבילנסון התייאשו - חוצפה. אני מטופלת שם וגם אני מנסה 5 שנים ויהיה בסדר. בסה"כ לצערך עברת 3 הזרעות והפריה אחת , אל תתיאשי תמישיכי גם אני באותה סירה. בהצלחה

31/10/2005 | 09:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יעלית, ברוכה הבאה לפורום! שמעתי על ד"ר גונן דברים מצויינים, אני מקווה שגם את תהי מרוצה ממנו ושההפרייה השלישית תהיה גם האחרונה והמנצחת. את מוזמנת להשאר עמנו ולעדכן!

30/10/2005 | 17:58 | מאת: אסתי

יכול להיות שזה סימן שאין ביוץ ויש הריון??? לתשובתך אודה

31/10/2005 | 09:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום רב, זו הפעם הראשונה שאני מצטרפת לפורום מסוג זה. עברתי את גיל 32 ואני מנסה להרות מזה 3 שנים רצופות. אובחנתי עם בעיית שחלות פוליציסטיות, אולם מעבר לכך שרואים אותם ב-U.S אין לי כל סימפטומים - הווסת מגיעה כל חודש, יש ביוץ קבוע, אין השמנה, אקנה או שיעור יתר מעבר לכך הכל תקין ואנו מוגדרים אצל הרופאים כ- UN EXPLAIN. התחלנו מאיקקלומין ללא הצלחה, עברנו למס' הזרעות עם תגובות יתר סוערות והתקדמנו להפרייה. לאחר מספר הפריות חזרה לי סוף סוף שמחת החיים היות בבדיקת הדם היה הריון. אולם לדאבוני הרב הסתבר שזה הריון חוץ רחמי בחצוצרה, נאלצתי לקבל זריקת מטוטרוקצט וכרגע אני במעקב אחר ירידת ה- BHCG. מפח הנפש היה רב והחששות שלי מאוד גדולים לגבי העתיד, שכן מעבר לכך שאסור לי להרות במשך ששה חודשים - זמן המתנה רב, אני שומעת מאנשים שיש שכיחות גדולה יותר אצלי להופעה חוזרת של הריון מסוג זה. רציתי לדעת היות ואנו עדיין בין הפרייה להפרייה מאוד משתדלים שיהיה הריון ספוטני - האם יש לי סיכוי להריון כזה ומה הסיכוי לצד הסיכונים? תודה מראש

30/10/2005 | 14:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ל' וברוכה הבאה, הצטערתי לקרוא את הסיפור העצוב והמתסכל שלך. אני מזדהה איתך מאוד אך מקווה ומאמינה שבקרוב ייגמרו הייסורים בהריון תקין וארוך ובלידת תינוק בריא. ובתשובה לשאלתך - ברגע שיש לך ביוץ ולא נמצאה סיבה אחרת לאי-הפריון כמו בעיית זרע למשל, יש לך סיכוי להרות, ולכן עלייך להשתמש באמצעי מניעה במהלך ששת החודשים בהם נאסר עליך להרות (אני יודעת שזה נשמע כל-כך אנטי-אינטואיטיבי וקשה, אבל אסור לזלזל בהוראות רפואיות). לגבי ההריון החוצרחמי - אכן הסטטיסטיקות מראות כי מי שהרתה בהריון כזה הסיכון שלה להרות שוב מחוץ לרחם גבוה מזה של מי שלא הרתה הריון כזה, אבל עדיין, מבחינה סטטיסטית, הסיכוי שלך להרות הריון תקין עדיין גדול מהסיכון להרות הריון מחוץ לרחם. ומעבר לכך, מדובר רק בסטטיסטיקה, ומכיוון שאין שום דרך (למיטב ידיעתי) למנוע הריון חוצרחמי, צריך להמשיך לנסות ולקוות לטוב - רק להיות מאוד זהירים בתחילת ההריון הבא לבצע מעקבי בטא צפופים כדי שאם חלילה יבוא שוב הריון כזה תעלי עליו מוקדם ככל האפשר ולא תסכני את החצוצרה שלך. מקווה שעזרתי. אם את רוצה מידע רפואי נוסף, אני ממליצה לך לפנות לפורום השכן של פרופ' זיידמן העוסק בפריון ו-IVF מנקודת מבטו של הרופא (אני לא רופאה, והידע שלי הוא רק מנסיון אישי...). ובכל מקרה אנא השארי עמנו לתמיכה ולחברה!

30/10/2005 | 14:07 | מאת: מורן

היי בנות! מישהי מכן יודעת מתי ישודר שוב הסרט על תהליך ההפרייה בנשיונל ג'אוגרפיק או היכן ניתן לרכוש אותו?? פספסתי והייתי מאוד רוצה לראות.... כמו כן אם מישהי יודעת על אתר כלשהו שניתן להוריד ממנו סרט דומה אנא כתבו לי תודה ובהצלחה לכולן!

30/10/2005 | 14:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מורן, אני לא יודעת, וגם אני פיספסתי את הסרט, אבל שמתי לב שהרבה פעמים הם מראים סרטים מהסוג הזה במשך כמה ימים רצופים כמה פעמים ביממה, לפעמים גם בשעות מוזרות למדי. אז אני מציעה לך דבר ראשון לפתוח עתון ולסרוק את לוח השידורים של נשיונל ג'אוגרפיק לשבוע הזה, ויש סיכוי שתגלי עוד שידור. בהצלחה!

30/10/2005 | 08:55 | מאת: נטלי

בוקר טוב, בת 34 טיפול IVF ראשון, אני כבר ביו םה - 30 לקבלת הזריקות של דכאפפטיל ומונגון, התחלתי ביום ה - 21 לקבל דכא ולאחר מכן גונל F ודכא ועד לאתמול דכא עם מונגון. היחום ביצעתי US אמנם הבדיקה הראתה שרירית הרחם סדירה ותקינה, אך מופיעים מס' לא גדול של זקיקים 4 בשחלה ימין, בגדלים: 21,18,17,17 ושלושה בשחלה שמאל: 20,14,13 דיי התאכזבתי, מכיון שאני מקבלת כל כך הרבה זריקות ואין הרבה זקיקים, אני יודעת שהשאיפה היא ל - 10 לפחות. הטכנאית אמרה לי שמס' הזקיקים לא קובע, האם נכון האם זה מעיד על פוריות ותגובה נמוכה? אני יודעת שאת לא רופאה אבל אשמח לשמוע חוות דעתך מנסיונך. תודה מראש, נטלי.

30/10/2005 | 10:50 | מאת: עפרה

גם אני עברתי הפריות ותודה לאל שיש לך זקיקים והם נראים טוב. מספיק ביצית אחת בשביל להפרות,את עכשיו תעברי שאיבה ואז יודעו לך כמה ביציות נשאבו ורק אז תוכלי לדעת מה קורה בהצלחה עפרה

30/10/2005 | 11:40 | מאת: נטלי

תודה רבה.

30/10/2005 | 11:48 | מאת: נעמי

ודאי שהוא קובע, הוא קובע את טיב התגובה לזריקות, מעיד (לפעמים) על הרזרווה השחלתית ובעיקר נותן לך אומדן של כמות הביציות. שבע ביציות זה יפה למדי, וזהחלט יכול להביא לתוצאה מצויינת (הריון!!) מתי שאיבה?

30/10/2005 | 12:20 | מאת: נטלי

תודה, אבל אלו זקיקים יחסית קטנים חוץ משניים מובילים. אני מאוכזבת ציפיתי ליותר לאור כל הזריקות שקיבלתי עד עכשיו. דווקא הטכנאית התכוונה, שזה לא קובע אמדן הזקיקים אלא שישנם זקיקים וזה מה שחשוב. אין לי מושג מתי השאיבה, עדיין לא הודיעו לי. תודה על העידוד. יום נפלא. נטלי.

30/10/2005 | 14:14 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נטלי, יבול הזקיקים שלך נראה מצויין. הגודל שלהם די אחיד שזה דבר טוב - כי זה מעלה את הסיכויים שבעת השאיבה ממירב הזקיקים ישאבו ביציות בשלות ומוכנות להפריה. כולנו תמיד רוצות שכל מהלך הטיפול מתחילתו ועד סופו יראה מושלם לפי הספר, אבל המציאות מוכיחה חד-משמעית שהקשר בין טיפול שנראה יפה לבין השגת הריון תקין שמסתיים בלידת תינוק בריא רחוק מלהיות קשר ישיר. לדוגמא: אצלנו לא היתה שום בעיה, והטיפולים היו מצויינים: היתה תגובה שחלתית מצויינת, נשאבו בכל טיפול 12-17 ביציות, אחוזי ההפריה היו טובים, העוברים היו יפים, ובכל זאת עברנו 8 החזרות עד להשגת ההריון שהוביל ללידת התאומים. חברתי הטובה, לעומת זאת, עברה באותה תקופה טיפול מהגיהנום, בקושי צמחו לה זקיקים, ואחרי 18 ימי זריקות היו לה רק 3 זקיקים שמתוכם טכנאיות האולטרסאונד אמרו שאחד קטן ולכן לא יבייץ כפי הנראה. הרופא הציע לה לשקול לבטל את השאיבה. אני אמרתי לה שלא תעז, והבטחתי לה שישאבו לה 3 ביציות ושהיא תהרה. אני צדקתי. היו 3 ביציות, שלושתן הופרו, עובר אחד הוחזר והיום הוא ילד מתוק ושובב בן 19 חודשים. ואני מכירה עוד הרבה טיפולים שהתחילו ונמשכו הרבה יותר גרוע משלך (שכאמור, הוא בכלל לא רע!) - והסתיימו בתינוקות מתוקים ובאושר רב. אז כמו שאני תמיד אומרת, את הנבואה תשאירי לשוטים, ואת ההספדים - רק אחרי שבדיקת הדם תודיע שהטיפול נכשל, מה שאין סיבה בשלב זה לחשוב שחלילה יקרה. מחזיקה לך אצבעות!

ילדת האוקיינוס היקרה, תודה רבה על התשובה המעודדת, האמת ציפיתי ליותר זקיקים אבל... נקווה שגם עם אלו הכל יצליח ובגדול. תודה על הכל, תודה מקרב לב על פורום מדהים ומיוחד והכל בזכות תשובותייך הכל כך מקצועיות. מאחלת לך המשך ערב קסום. נטלי. (-:

29/10/2005 | 23:26 | מאת: טל

היי.. קוראים לי טל, ואני בת 19. אבחנו אצלי שחלות פוליציסטיות לפני כמה שנים, ומאז אני מטופלת בגלולות. אתמול הרצתי חיפוש על התסמונת, וגיליתי שרוב הסיכויים שיהיו לי בעיות להיכנס להריון. הרופא שלי לא אמר לי את זה מפורשות ואני זוכרת שהוא יזם הפסקה בנטילת הגלולות כדי לראות אם המחזור מופיע לבד. אני לא זוכרת אם הוא הגיע או לא, ואני צריכה לדבר איתו ולשאול אותו מה קורה איתי אבל בינתיים אני מאוד מודאגת ולא מפסיקה לחשוב על זה.. ברור שיש עוד זמן עד הרגע שאני ארצה להביא ילדים אבל עצם העובדה הזאת שאני נחשבת ללא פוריה במיוחד מאוד מציקה לי.. אולי זה צירוף מקרים, אבל בזמן האחרון אני רואה תינוקות ופשוט משתגעת עליהם.. אני מתחילה להבין את המשמעות הזאת של להביא ילד, מבשרך שלך, ומעציב אותי לדעת שזה לא יבוא לי בקלות כל כך.... רציתי לשאול אתכן (במיוחד נשים עם התסמונת שלי)- עד כמה אתן אופטימיות? כולכן מצליחות להרות בלי יותר מדי טיפולים פולשניים, הפלות ומומים?

30/10/2005 | 00:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום טל, חבל לי שבחורה בגילך תשב ותדאג על בעיות פריון עתידיות במקום להנות מכל מה שיש לעולם להציע לבת 19... תראי, זה נכון שתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) עלולה לגרום לבעיות בביוץ, ולכן גם ביכולת להרות, אבל יש לזה מענה רפואי וזה מה שחשוב. רק כדי לסבר את האוזן - יש לי לא מעט מכרות (ושתיים מהן חברות ממש) שיש להן את זה -והן אמהות מאושרות. שתי חברותי פנו אמנם לטיפולים על מנת להרות, אך זה הצליח להן מהר מאוד (אחת כרגע כבר בהריון השני אחרי הילדה המתוקה שנולדה לה לפני פחות משנתיים), באמצעות טיפולים פחות קשים (הזרעות ולא הפריות מבחנה). למעשה זה הלך להן הרבה יותר מהר מאשר לי - הן הרו תוך חודשים ספורים ולי לקח 3 שנים ללדת את בני התאומים, למרות שאצלי לא אובחנה שום בעיה רפואית, ובתי הבכורה נהרתה ונולדה ללא שום בעיות. מה אני רוצה לומר? שאת לא יכולה כיום לדעת כלום. יכול להיות שאת תהרי בפנצ'ר, בזמן שחברתך שהכל אצלה תקין לכאורה והווסת שלה סדירה פתאום לא תצליח להרות 5 שנים. וגם אם תצטרכי טיפולים כדי להרות, הבעיה שלך מוגדרת וממוקדת ויש סיכוי שתפתר תוך זמן קצר. בקיצור, שכחי מזה כרגע, והמשיכי להתעניין בכל מה שרלוונטי כעת לחייך. ורק כשיגיע היום שתרגישי מוכנה ובשלה לאמהות, אל תסתפקי בלזרוק את הגלולות לפח, אלא לכי כבר אז לרופא נשים המתמחה בפריון, ספרי לו על השחלות הפוליציסטיות שאובחנו אצלך ותני לו לבצע את הבדיקות הנדרשות - וזאת בכדי להמנע מבזבוז זמן מיותר. אבל לא היום, בסדר?

30/10/2005 | 11:53 | מאת: נעמי

תדעי לך, שלשלושים אחוז מהנשים יש את התסמונות, ורובן בהחלט מצליחות להרות. אמנם יש כאלו שלא, אבל אם זו הבעיה היחידה, הרי שלהביא אשה לבייץ זה די קל!

29/10/2005 | 21:28 | מאת: תמר

הי בעקבות שתי הפלות הרופא נתן לי לבצע מספר בדיקות דם. אחת הבדיקות היא ANTITHROMBIN-III התוצאה יצאה 125 כאשר הערכים הנורמלים הם 80-120 מה המשמעות? האם יש קשר להפלות? תודה.

29/10/2005 | 21:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום תמר, אני מצטערת, אבל אין לי מושג. ממליצה לך לשאול את פרופ' זיידמן בפורום IVF השכן. בהצלחה!

29/10/2005 | 22:51 | מאת: ניני

זו אחת הבדיקות שנותנת אינדיקציה לקרישתיות יתר בדם עושים אותה לפעמים כחלק מברור פוריות אם היו הפלות את יכולה לשאול גם בפורום המטולוגיה עד שפרופ זיידמן יחזור...

29/10/2005 | 15:20 | מאת: ניני

מכירה את זה כטיפול לרזרבה שחלתית נמוכה? מכירה מישהי שקיבלה את זה כטיפול? חומר בעברית? משהו ?... סליחה על ההצפה. יש לי תינוק בטיול ראשון בצופים. אני חייבת להעביר את הזמן איכשהו...

29/10/2005 | 17:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ניני, זכור לי במעורפל שמעתי על זה משהו, אבל לא זוכרת מעבר לזה... כדאי לך לשאול את פרופ' זיידמן כאן בפורום השכן, וגם בפורום "פוריות" בתפוז שמשם כנראה אני שמעתי על זה. בכל מקרה אני אשאל בימים הקרובים חברה שלי בע"פ ונראה מה היא יודעת על זה. טיול של הצופים? בן כמה התינוק? ולמה הם לא עשו את זה בקיץ???

29/10/2005 | 18:08 | מאת: ניני

אני מחכה שזיידמן יחזור הוא הבטיח בזמנו מאמר משלו בנושא ועדיין לא פרסם.. אולי בכנס הציגו חידושים בעניין... התינוק שלי בן 10 כמעט. הם עושים את זה בכל העונות!! בחורף באביב בקיץ ובסתיו. עכשיו סתיו. בקיץ יש מחנה לארבעה ימים. אני מדחיקה את זה(אני סתם בכיינית הוא מאד נהנה).

29/10/2005 | 12:45 | מאת: עפרה

אני עברתי לפני 3 שנים צילום רחם ובחודש זה נכנסתי להריון והפלתי. שאלתיף עברתי עד היום 4 הפריות ו 2 החזרות ואני כעת מחכה לראות מה קורה עם ההחזרה למרות שאני מרגישה חולשה שלפני מחזור וישר אני יודעת שגם הפעם לא הלך. לי אישית יש בעיה של חצוצרה אחת סתומה ולבעלי זרע חלש. לכן עברנו להפריות. למרות שפעמים נכנסתי להריון טיבעי והפלתי. האם כדאי אפשרי לעשות שוב בירור לגבי בדיקות, או לנסות לעבור לרופא פרטי רק שזה לוקח גם אלפים וגם זמן לקביעת טור. איזה רופאים מןמחים באזור המרכז. אשמח לתגובות

29/10/2005 | 13:40 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עפרה, לא הבנתי איזה בדיקות את רוצה לעשות, ולמה. החצוצרה הסתומה שלך והזרע החלש של בעלך מסבירים למה אתם צריכים IVF, וזה אכן מה שאתם עושים. אז במה בדיקה נוספת תוכל לקדם אותכם? אתם עושים את מה שאפשר כבר עכשיו... עברתם רק 2 החזרות, שזה הרבה מהזווית שלנו המטופלים אבל לא הרבה מבחינת הרופאים - מה לעשות, לפעמים זה לוקח יותר זמן. לגבי השאלה אם לעבור לפרטי או לא - זה עניין אישי שכרוכים בו כמה שיקולים. כתבתי לפני כמה ימים מעין סיכום של דעתי מתי צריך לעבור לפרטי - אני לא יודעת אם יצא לך לקרוא, אבל בגדול הדיעה שלי היא שמי שצעירה, שהסיבה שהופנתה ל-IVF היא אחת הסיבות ה"קלאסיות" כמו שלכם, ושעדיין בתחילת הדרך (כלומר, לא אחרי 5 החזרות שהסתיימו ללא הריון...) - יכולה לוותר בשלב הזה על פרטי. אבל כמובן שיש עוד שיקולים - יש אנשים שכסף אצלם זו לא בעיה אז הם הולכים מההתחלה לפרטי, ויש עוד שיקולים. אבל בינתיים עוד מוקדם לדעתי להספיד את הטיפול הנוכחי -הרבה הריונות התחילו בתחושה שהווסת עומדת להגיע בוודאות... גם של התאומים שלי... בהצלחה!

29/10/2005 | 13:57 | מאת: עפרה

מה זאת אומרת בגלל שאני מרגישה שהווסת מגיעה יש מקרים שאולי זה הריון כמו אצלך הכוונה. אני עברתי 4 הפריות שרק באחרונה היה לי מוקפאים ואז פעמיים החזרות. את מכירה את ההרגשה של חולשה לפני וסת ועוד שהיום זה יום ה 10 להחזרה והתחלתי להרגיש חולשה כבר לפני ימים. מה את אומרת ממש מבעס חשבתי אולי שוב פעם לעבור צילום רחם אולי זה יעזור אם חס ושלום לא יהיה הריון החודש אני אצטרך שוב פעם לבקש בקשה נוספת להפריה תודה

29/10/2005 | 12:25 | מאת: רומה להיות אמא

שבת שלום, אני לקראת החזרה. הייתי רוצה לקבל קצת טיפים ,איך אני יכולה "לעזור" בהיקלטות העוברים? הבנתי שרגועה אני צריכה להיות,אז סבבה, אני מאוד משתדלת, למרות שזה קצת קשה. קראתי גם בפורום אחר שאכילת סלק עוזרת לרירית הרחם..... אשמח לקבל עוד טיפים מכן הבנות....

29/10/2005 | 13:32 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, אחרי 8 החזרות שמתוכן 2 הסתיימו בהריון (שאחד מהם נפל ומהשני יש לי תאומים מקסימים) - אני יכולה להגיד לך שאין שום סוד ושום טיפים, וממש אי אפשר "לעזור" לעוברים להקלט. מה שצריך לקרות יקרה, וכולנו נחזיק לך אצבעות לטוב ביותר. כדאי לשתות הרבה מים כדי להוריד את הסיכון לגירוי יתר שחלתי, אבל זה גם לא קשור להקלטות. רגיעה, אכילת סלק או כל אגדות עם אחרות זה נחמד, אם זה עוזר לך להאמין -אז בכיף, אבל בסופו של דבר אין שום הוכחות אמיתיות שזה באמת מגדיל את הסיכויים. יותר מזה, אני יכולה להגיד לך שדווקא בהחזרה של התאומים הייתי הכי עצבנית ומתוחה שאפשר - גם רבתי עם בעלי וגם היה לחץ של סוף רבעון בעבודה, ובכל זאת דווקא אז הצלחנו. בהצלחה!

28/10/2005 | 16:42 | מאת: ל

אחר הצהריים טובים , הלכתי הבוקר למומחה פיריון (זו הפעם השניה בלבד שאני הולכת אליו) לאחר שעשיתי הבוקר מעקב זקיקים.ובבדיקה התגלה זקיק בגודל 20 מ"מ לא עשיתי E2 ופרוגסטרון כי לא חשבתי שיכול להיות זקיק בגודל כזה (אני אחרי 4 ימי הזרקת גונל 300 CC בלבד).הרופא אמר לי להזריק היום בלילה את האוביטרל וביום ראשון על-הבוקר לבוא אליו לIUI (באופן פרטי כאשר הוא לוקח 500 ש"ח רק להזרעה!!!) זה הטיפול ה6 שלי בגונל סה"כ כאשר בין לבין נקלטתי ועברתי הפלה. אז מה דעתכן כדאי לשלם לו או שכדאי לעשות הכל בקופה וזהו? וחוץ מזה,האם זקיק בגודל 20 מ"מ הוא לא לאחר ביוץ כבר? תודה לכן.

28/10/2005 | 16:50 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, זקיק בגודל 20 מ"מ הוא זקיק לפני ביוץ, והתכנית של הרופא שלך להזריק אובטירל הלילה ולעשות הזרעה ביום ראשון בבוקר הגיונית בהחלט. לא ברור לי איך את יכולה בשלב הזה של הטיפול להתארגן על הזרעה דרך הקופה, במיוחד שמעכשיו עד מועד ההזרעה הנדרש הכל סגור בגלל השבת - אבל אם תוכלי לעשות הזרעה ביום ראשון בבוקר דרך הקופה ולחסוך 500 ש"ח - הרווחת. בהצלחה!

28/10/2005 | 19:29 | מאת: ל

הי ילדה האוקינוס,תודה על התגובה המהירה. בעלי חבר בקופ"ח שונה משלי. המקום בו הוא עושה את ההשבחה קרוב פיזית ל"מרכז בריאת האישה" בו אני מטופלת ,בעירי. להשבחה אין צורך להזמין אפילו תור הם מקבלים כל אחד בגלל אופי ודחיפות הבעיה .רק זקוקים להפניה מרופא המשפחה שלו (מה שתמיד אנו שומרים לנו עותקים ברזרבה) ובמרפאת בריאות האישה -מקבלים עד לשעות סגירתה -כל "דיכפין",זה הנוהל גם ללא הפניה,גם ללא קביעת תור ע"י רופא מיון לביצוע הIUI . כך שטכנית זה קל וזול יותר מלנסוע למכון להשבחה בעיר אחרת (הרופא לא עושה השבחה)ואח"כ לרוץ עם החומר לרופא ,למצוא חניה (בעירי אין בעיה למצוא חניה ,פה מדובר בעיר עמוסה יותר) . מה דעתך ?חבל על ה500 ש"ח ,נכון?אני רק קצת פוחדת שזה יפגע לי בהמשך הטיפול אצל רופא זה שמצפה אולי שנבוא אליו בכ"ז למרות שאינו מקבל דרך הקופה ביום זה. ואנו נכוונו מרופאים רבים (כתבתי לך על זה כבר בעבר -שהרופא הפרטי שלי נסע לחו"ל ולא הודיע והייתי במהלך טיפול וכו'). מה לעשות,לדעתך?

28/10/2005 | 09:20 | מאת: ליאת

היי, הבעיה שלי היא כזאת - הפסקתי לקחת גלולות לפני כ- 4 חודשים בערך (אני מנסה להכנס להיריון) עד עכשיו המחזור שלי היה בסדר ללא שום איחור תמיד הגיע בזמן , החודש הוא באיחור של שבועיים וחצי כבר עשיתי שתי בדיקות הריון ביתיות בהפרש של שבוע ימים והם הראו שאני לא בהריון השאלה שלי היא כזאת זה נורמאלי? ללכת לבדיקה? להמשיך לחכות? מה לעשות? אני מתחילה להיות מודאגת ! תודה , ליאת

28/10/2005 | 09:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ליאת, כשמפסיקים לקחת גלולות צפוייה אי-סדירות במחזור במשך חצי שנה ואפילו יותר. אי-סדירות יכולה להתבטא גם בכך שיהיו, למשל, שני מחזורים של 30 יום ואח"כ אחד של 50 יום. הכל אפשרי. מאידך, בדיקות הריון ביתיות אינן אמינות ב-100%, ולכן, אם טרם קיבלת מחזור, אני ממליצה לך לבצע בדיקת דם להריון. לשם כך תצטרכי לקבל הפנייה מרופא - גם רופא משפחה יוכל לתת לך. אם תקבלי תשובה שלילית, ועדיין לא יהיה מחזור - זה הזמן לפנות לרופא נשים על מנת להמשיך את הבירור לאן נעלמה הווסת.. אבל בכל מקרה זו לא סיבה לדאגה. כפי שאמרתי, אי-סדירות בביוץ ובמחזור אחרי הפסקת גלולות היא צפויה ושכיחה, וגם איתה אפשר להסתדר ולהרות. תחזרי לכאן אחרי הבדיקה, ובמידה ואת לא בהריון אשמח להמשיך לעזור לך. בהצלחה!

30/10/2005 | 11:52 | מאת: נעמי

לפעמים יש שיבושים אחרי לקיחת גלולות, יכול להיותש החודש לא בייצת, זה קורה! חכי למחזור עוד שבוע שבועיים - ובצעי עוד בדיקות דם. במידהוהמחזור עדיין מבושש, לכי להתייעץ עם הרופא. אבל בגדול: זה נשמע עדיין בהחלט בגדר הנורמה

28/10/2005 | 07:28 | מאת: לחוץ מעט

מה זה ? איך נדבקים מזה? ידוע לי שיש פיתרון לבעיה ע"י ניתוח, מה אחוזי ההצלחה ? ומה הסיכונים ? תודה מראש

28/10/2005 | 08:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, וריקוצלה היא בעיה בוורידים שבאשך שפוגעת בזרע ועלולה לגרום לבעיות פוריות אצל הגבר. אינני רופאה ולכן איני יכולה לתת לך מידע מפורט בתשובה לשאלותיך, אבל בכל זאת, כדי להרגיע אותך, אענה לך על מה שאני יודעת בוודאות: 1. זה לא מחלה מדבקת! למה זה קורה אני לא יודעת, אבל בטח לא מהידבקות. 2. קיים ניתוח, אינני יודעת מהם אחוזי ההצלחה שלו, אבל יש לי זוג חברים שהרו אחרי 4 שנות אי-פריון בעקבות הניתוח. במידה והניתוח לא עוזר, או לא מתבצע כלל, ניתן לעקוף בעיית זרע באמצעות טיפולי הפריה (IVF) - כל מקרה נשקל לגופו על-ידי הרופא המטפל. בהצלחה!

28/10/2005 | 14:43 | מאת: ל

אתה יכול לפנות כאן בדוקטורס לד"ר רן לין בשני הפורומים שלו שעוסקים בפריון הגבר ואורולוגיה

29/10/2005 | 01:08 | מאת: יוסי

אם אתה לא נשוי אל תיגע בזה, אל תעבור שום ניתוח ואל תעשה שום בדיקה, זה לא מדבק ואתה יכול לחיות עם זה עד 120 כמו כל אחד שיש לו וריקוצלה ואגב זה קיים אצל 1/4 מהגברים בעולם אך רק לכ20% יש בעיית אי פיריון מכך. אם אינך כרגע רוצה להביא ילדים שכח מהסיפור הזה.

27/10/2005 | 22:49 | מאת: נטלי

שלום רב, אני בת 34 בקרוב, עוברת עכשיו טיפול IVF בפעם הראשונה, אני כרגע באמצע הטיפול כלומר בשלב של קבלת המונוגון יחד עם הדכאפפטיל, סיימתי השבוע את הגונל F . בשלושת הימים האחרונים אני מרגישה התכווצויות ברחם, ודקירות קלות בצד ימין, ומידי פעם כאבי בטן קלים, ממה תופעה זו יכולה לנבוע האם זה בסדר ונורמלי בגלל הזריקות? האם משהי חוותה תחושה כזאת? תודה מראש, ובהצלחה לכולן. נטלי.

28/10/2005 | 07:57 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נטלי, התחושות שאת מתארת בהחלט צפויות. אם תקראי את תשובתי לניני למטה, תראי שהזכרתי שם תחושה של "גולות בשחלות" - ככה אני הרגשתי. כל אחת תרגיש משהו קצת שונה, אבל בהחלט התחושות קיימות, שכן הזקיקים הרבים שגדלים בשחלות מפגינים נוכחות... תזכרי שבמחזור טבעי צומח לך רק זקיק אחד, ואילו ב-IVF צומחים כמה זקיקים, לפעמים אפילו מעל 20, ולקראת השאיבה הם מגיעים כבר לגדלים של 20 מ"מ (2 ס"מ) הזקיק - כך שכל תחושה של נפיחות, כאבים או אי-נוחות בבטן התחתונה ובאיזור השחלות היא צפויה בהחלט. מה שכן, מומלץ לך בשלב זה להתחיל לשתות מים בכמויות גדולות ככל שאפשר (ואני מדברת על 3-4 בקבוקים גדולים ביום לפחות), כדי להפחית את הסיכון של גירוי יתר. בהצלחה!

27/10/2005 | 21:52 | מאת: ניני

כידוע....... התחלתי זריקות פיוריגון נקבע לי אחרי שבעה ימים של זריקות (ביום השמיני) להגיע למעקב. אני פוחדת מגירוי יתר, למרות שזה לא צפוי במצבי (FSH גבוה) ושואלת אם שווה לי לבקש להקדים. כשקיבלתי איקק', לקחתי 5 ימים מהיום החמישי למחזור, 3 ביום. למחרת הכדור האחרון היה זקיק 21X22. אני פוחדת לפספס...גם אז קראתי שהביוץ יתרחש כמה ימים אחרי סיום הכדורים, ועכשיו עם זריקות....מה את אומרת?

28/10/2005 | 07:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

ניני, חד משמעית -אני אומרת להקדים את המעקב. קודם כל, אין מה להפסיד - נכון? שנית, גם אצלי, בטיפול המנצח, קרה דבר דומה. אני הייתי אמורה להתחיל להזריק צטרוטייד כשהזקיקים מגיעים לגודל 16 מ"מ. אחרי ימים בודדים של הזרקה הרגשתי את תחושת "שקית הגולות בשחלות" המוכרת, וידעתי שהעניינים מתקדמים מהר הפעם. ביקשתי מזיידמן להקדים את הבדיקות ביום, והוא כמובן הסכים (אחד הדברים שאני כל-כך אוהבת אצלו זה את הכבוד שהוא רוכש לתחושות ולאינטואיציות של המטופלות שלו - שרבים מעמיתיו נוטים לבטל אותן). כמובן שצדקתי והיה לי כבר זקיק של 17 מ"מ יום לפני המועד המקורי של הבדיקה! התחלתי מיד להזריק צטרוטייד -וההמשך, כמו שאומרים -היסטוריה (וליתר דיוק שני בונבונים שרואים עכשיו פים-פם-פה בוידאו). אז אני מאמינה שזה יביא גם לך מזל... אגב, אני לא יודעת אם לתגובה שלך לאיקקלומין בעבר יש איזה קשר למה שיקרה עכשיו, כי איקקלומין זו תרופה שעובדת, עקרונית, שונה לגמרי מהזריקות - האיקקלומין עובד על בלוטה במוח (שכחתי איזו, נדמה לי שההיפופיזה, אבל אל תתפסי אותי במילה), בעוד הזריקות משפיעות באופן ישיר על השחלות. אבל לא חשוב - אם יש לך צל של ספק -תקדימי. בהצלחה!

28/10/2005 | 13:05 | מאת: ניני

לי אין שום תחושות של "גולות" וכאלה,אני פוחדת להסתמך על עצמי, נראה לך שכדאי להקדים ביומיים? נגיד ליום השישי של הזריקות? אני פשוט לא יכולה לסמוך על התחושות שלי...

27/10/2005 | 20:33 | מאת: מימי

הי אני אחרי שתי הפלות בשבוע 9 ואח"כ בשבוע 6. כל הריון לקח כחצי שנה. לבעלי יש זרע חלש ועכשיו הרופא של מציע טיפול באקקלומין+השבחה והזרעה. השאלה שלי היא לגבי התהליך. איפה עושים את ההשבחה ואח"כ מי מבצע את ההזרעה. האם עושים זאת באותו יום? הרופא שלי אומר שהוא יעשה את ההזרעה. נראה לי מוזר להמתין אחרי ההשבחה ועד ההזרעה (לנסוע עם הזרע ממרפאה למרפאה) וכו'. אשמח לכל מידע על התהליך. תודה.

27/10/2005 | 20:47 | מאת: ניני

את ההשבחה עושים במעבדה מיוחדת לכך (למשל המעבדה בה בדקו את איכות הזרע של בעלך). קובעים עם המעבדה שעומדים להגיע, על פי השעה קובעים את ההזרעה עם הרופא, ועושים זאת במעבדה קרובה לקליניקה שלו, באופן יחסי (חצי שעה נסיעה זה סביר). אנחנו קבענו עם הרופא ועל סמך זה חיכתה לבעלי "אשת המעבדה" המקסימה בשעה 2 בצהריים בערב ראש השנה!! היא עשתה את ההשבחה, בעלי לקח את זה ואני חיכיתי לו אצל הרופא, מרחק חצי שעה נסיעה משם וזהו. זה הליך קל, לוקח כמה דקות, נשארים לשכב עוד כמה דקות וסיימת. שיהיה לכם בהצלחה גדולה!!!

27/10/2005 | 20:58 | מאת: מימי

תודה רבה. שאלה נוספת - כמה זמן לוקחת ההשבחה וגם האם באים עם הזרע בכוס (כמו בבדיקת זרע) או שעושים את זה במקום. תודה

27/10/2005 | 17:41 | מאת: אופק

שלום, היום התחלתי IVF מס' 4. ורציתי לשמוע מכן על טיפים שיעזרו לי לעבור את זה בקלות, כי אני נורא לחוצה בזמן הטיפולים. ובמיוחד, לאחר ההחזרה, אני נמצאת בשבועיים שאני מטפסת על הקירות, אוכלת ציפורנים, ממש בלחץ היסטרי... ויכול להיות שבאמת זו אחת הסיבות שאני לא נקלטת, מכיוון שגם הרופאים לא מבינים איך אין קטליה מאחר והעוברים שמוחזרים תמיד באיכות מעולה !

27/10/2005 | 18:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אופק, אני לא חושבת שיש מישהי אחת אפילו שעברה IVF ולא טיפסה אח"כ על הקירות במשך השבועיים הנוראיים עד הבדיקה, ובכל זאת רובן המכריע מצליחות בסופו של דבר. לברות המזל זה לוקח פעם אחת, ולפעמים למרבה הצער הרבה יותר - ולא תמיד יש הסבר לכשלון וגם לא להצלחה. גם אנחנו היינו "בלתי מוסברים", הוחזרו עוברים יפים, ובכל זאת רק בשאיבה החמישית וההחזרה השמינית הצלחנו. לא תמיד יש הסבר, לפעמים צריך פשוט לנסות שוב ושוב עד שזה מצליח, ואנא, אל תאשימי את עצמך, בעיקר לא בזה שאת "לא רגועה מספיק". איך אפשר לא להיות במתח כשחלומך הגדול מוטל על הכף? מאחלת לך הצלחה בטיפול האחרון!

27/10/2005 | 18:56 | מאת: עפרה

מצטרפת לילדת האוקיינוס, גם אני באותה סירה ממש בא לי לבכות ולצעוק כי נמאס לי אני בימים שאחרי ההחזרה מוקפאים מקווה שזה יהיה הסוף אך מרגישה גם כאבי חולשה כמו לפני מחזור עשיתי 4 הפריות ו 2 החזרות. לא יודעת כבר מה עוד לעשות אבל מנסה גם להיות אופטימית בהצלחה עפרה

27/10/2005 | 13:00 | מאת: עפרה

רוצה מידע תודה

27/10/2005 | 14:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני לא מכירה אותו אישית, אבל יכולה להגיד עליו 2 דברים: 1. הוא פרסם ספר בנושא פוריות הנקרא: "פוריות -מאלף עד טף". 2. הוא היה הרופא של זוג חברים שלי שהצליחו איתו סופסוף אחרי משהו כמו 15 IVFים, אז מן הסתם הם מאוד מרוצים ממנו.

27/10/2005 | 12:39 | מאת: לילך

שלום הייתי רוצה שתפנו אותי לאתר של זכויות האישה העובדת בזמן ההריון תודה לילך.

27/10/2005 | 14:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני לא מכירה, אבל אולי כדאי שתשאלי בפורומים של הריון ולידה - ייתכן ושם יוכלו לעזור לך - כאן רוב המשתתפים נמצאים בשלב של השגת ההריון... בהצלחה!

27/10/2005 | 11:49 | מאת: מורן

אנו בני 25 מנסים להרות 9 ח' (בבדיקות לי ולבעלי לא נמצאה כל בעיה - בדיקת זרע מצויינת לדעת הרופא).אתמול היה היום ה-13 למחזור (בד"כ המחזור שלי 28 ימים) ובאולטראסאונד הרופא ראה זקיק מוביל 18 מ"מ ו-3 זקיקים קטנים באותו יום קבלתי זריקת אוביטרל. שאלתי- 1.אם נצפה זקיק גדול האם אין זה אומר שיש ביוץ? 2. ואם יש ביוץ מדוע יש צורך בזריקה? 3.בכמה מגדילה הזריקה את הסיכוי להיריון.? 4.ומתוך מה שמסרתי מה הסיכוי שיהיה היריון רב עוברי? תודה לכן על התשובות!

27/10/2005 | 14:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מורן, 1. זקיק בגודל 18 מ"מ הוא זקיק שמתקרב לביוץ, אבל זה לא מדע מדוייק ולא ניתן לדעת אם הוא יבייץ תוך יום, יומיים, שלושה או ארבעה. 2. ולכן יש צורך בזריקה: הזריקה מכילה את הורמון ה-LH הגורם לביצית לצאת מהזקיק (שזה הביוץ) בתוך 36 שעות ממתן הזריקה. כך תוכלו לדעת בוודאות שתזמון קיום היחסים שלכם הוא נכון ביחס למועד הביוץ. 3. אני חושבת שתשובה 2 ענתה על זה. הדבר היחיד שהזריקה הזו עושה זה להבטיח שהתזמון שלכם נכון, ולא שום דבר מעבר לזה. בדרך כלל זה באמת הצעד הראשון בהליך בירור מצב הפוריות, שכן אין סיבה להכנס לטיפולים ה"כבדים" לפני שמוודאים שהסיבה לאי-השגת ההריון אינו פשוט תזמון גרוע... 4. הסיכוי שיהיה הריון רב עוברי הוא נמוך, מכיוון שאת צפויה לבייץ רק מהזקיק המוביל, מה שאומר שהחודש תהיה ביצית אחת בלבד. אם בסופו של דבר יהיו תאומים הם יהיו זהים כי הם יגיעו כתוצאה מחלוקת הביצית המופרית ולא משתי ביציות מופרות כמו במקרה של תאומי אחווה. ואם זה יקרה זה לא יהיה בגלל הזריקה שקיבלת. בהצלחה!

27/10/2005 | 14:35 | מאת: מורן

תודה תודה תודה !! ממש אורו עיניי בעקבות התשובה שלך לתומי חשבתי שהביוץ הוא פרמטר של גודל הזקיק בלבד ולא ידעתי שממנו משתחררת הביצית ... שוב תודה ויום טוב (:

26/10/2005 | 20:31 | מאת: ענת

האם עברת את בדיקת מי שפיר האם את ממליצה לעשות שחלבון עוברי ללא כ"כ טוב

26/10/2005 | 23:30 | מאת: ניני

חלבון עוברי לא נותן תשובות ודאיות, הוא נותן אומדן סטטיסטי בלבד. ערכים מסויימים שלו נמצאים במתאם גבוה עם מומים שונים בעובר ולכן מנסים לנבא בעזרתו האם צפויים מומים כאלה, ועל סמך התוצאות מפנים הלאה למי שפיר אם יש צורך. תתייעצי עם הרופא שלך, זה קשור גם לגיל ורקע, אל תקבלי החלטות לבד בהצלחה!!

26/10/2005 | 23:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ענת, ההחלטה האם לבצע את בדיקת מי השפיר אינה פשוטה כלל, ויש לשקול אותה בזהירות ובהתחשב בכל הנתונים שניתן להשיג, לרבות גילך. בדיקת החלבון העוברי היא בדיקה הנותנת לך אומדן סטטיסטי בלבד. נתונים סטטיסטיים נוספים אמורים היו להתקבל גם מבדיקת השקיפות העורפית, במידה וביצעת אותה. גם סקירות המערכות מוסיפות מידע חשוב - כשעשיתי סקירה אצל ד"ר תדמור המצויין בירושלים הוא סיפר לי שיש 50 ומשהו (שכחתי את המספר המדוייק) סימנים שניתן לראותם באולטרסאונד ואשר מצביעים על סיכון מוגבר של העובר ללקות במומים גנטיים. ניתן ומומלץ לגשת ליעוץ גנטי אצל מומחה מטעם קופ"ח (או פרטי כמובן), כשאת מביאה לעיונו ולהערכתו המקצועית את תוצאות כל הבדיקות שעברת, אבל בסופו של דבר את (ובנזוגך, אם רלוונטי) תשבו מול המספרים שהוא יתן לכם, ועדיין תצטרכו לעשות את ההחלטה הקשה לבדכם. כי סטטיסטיקות לחוד ומציאות לחוד, ובסופו של יום אתם אלו שתצטרכו לחיות עם תוצאות החלטתכם - ועליכם לקבוע עם מה תוכלו לחיות "יותר בשלום" (שאלה איומה אך הכרחית): עם הסיכון של לאבד הריון יקר, או עם הסיכון ללדת ילד הלוקה בפגם גנטי כלשהו. אגב, חשוב לציין כי בדיקת מי השפיר אינה מכסה את כל המומים האפשריים, כך שעדיין אתם משחקים כאן בסטטיסטיקות ובהקצאת סיכונים, ואת התוצאה הסופית רק היושב במרומים ידע... אני מציינת את הפרט הזה כי אנשים רבים מאוד סוברים בטעות שתוצאה תקינה של בדיקת מי שפיר מבטיחה להם תינוק בריא בוודאות של 100%, ולא כך הוא. משהו נוסף שעליך לדעת הוא שקיימת כיום אפשרות נוספת, והיא לבצע את בדיקת מי השפיר בשבוע 32 באמצעות בדיקת "פיש". התוצאות מתקבלות בתוך 24 שעות. היתרון הוא שבמידה ומתפתח זיהום עקב הבדיקה ניתן ליילד את העובר ולהצילו (לפג שנולד בשבוע 32 סיכויי השרדות מצויינים), מה שלא ניתן לעשות במועד ה"רגיל" של הבדיקה. יש גם חסרונות כמובן, אבל כאן לא המקום להרחיב בנושא - פני לפורומים של הריון ולידה ושאלי על בדיקת "פיש" אם את מתעניינת במידע נוסף על האופציה הזו. בהצלחה בכל אשר תחליטי!

26/10/2005 | 17:41 | מאת: אילנית

שלום בנות! מבקשת לדעת מהן השלכות על הגוף בהפרייה חוץ גופית? אני חוששת מהטיפולים...האם הטיפולים קשים? מה יתנו לי? תרופות? זריקות? בסוף כשעוברים את זה, זה נורא או יחסית בסדר? תודה.

26/10/2005 | 17:43 | מאת: עפרה

אני עברתי 4 הפריות זה ממש לא כואב. פשוט צריך המון סבלנות והמון רצון כי בשביל להביא ילד צריך לעשות הכל ובכיי אין לנו ברירה בהצלחה

26/10/2005 | 20:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אילנית, IVF (הפרייה חוץ גופית) הוא הליך רפואי לא פשוט, ויש לו השלכות גופניות ונפשיות שאי אפשר להתעלם מהן. אני אנסה להיות "אובייקטיבית" עד כמה שאפשר להיות כשמדברים על נושא כל-כך אישי ורגיש, שכל אחת חווה לפי אישיותה, מצבה הרפואי ונסיבותיה. ישנם פרוטוקולים, או תוכניות טיפול, רבות ושונות, ואני לא יכולה להגיד לך בדיוק מה יתנו לך, אבל בגדול זה הולך ככה: הטיפול נפתח במתן תרופה כלשהי שתפקידה לדכא, או לנטרל את הפעילות הטבעית של הגוף שלך על מנת להעביר את ה"שליטה" במה שמתרחש לרופא. התרופה ניתנת בזריקה אחת, כמה זריקות או במשאף ש"מסניפים" דרך האף. בשלב השני את מקבלת זריקות יומיומיות שתפקידן לגרום לשחלותייך לייצר מספר רב של זקיקים בהם יבשילו הביציות. בשלב הזה תעברי מעקב של בדיקות דם ואולטרסאונד מדי כמה ימים כדי לעקוב אחר התפתחות העניינים. כשהזקיקים מתקרבים לביוץ, תקבלי זריקה חד-פעמית שמטרתה לגרום לך לבייץ, ותוך 36 שעות תתבצע שאיבת הביציות. השאיבה היא פעולה כירורגית המתבצעת בביה"ח בהרדמה מלאה אך קלה (של 10-15 דקות), ולכן היא כמובן לא כואבת, אבל כשמתעוררים ייתכן ותרגישי כאבים הדומים לכאבי מחזור. לגבי סף הכאב - כל אשה היא שונה, ולכן קשה לי לומר לך מראש אם יכאב לך או לא וכמה. לי לא כל-כך כאב. 3 או 5 ימים אחרי השאיבה תתבצע החזרה של העוברים שהופרו במעבדה מביציותיך ומהזרע. ההחזרה אינה מתבצעת בהרדמה, ולרוב אינה כואבת כלל ודומה להזרעה (אם עברת) או לחלופין לבדיקה גינקולוגית רגילה. יום או יומיים לפני ההחזרה תתחילי לקבל תרופה לתמיכה פרוגסטרונית ברירית הרחם - בצורה של זריקה יומית, נרות או ג'ל שמחדירים לוגינה. ואז מתחילים השבועיים הקלים יותר פיזית אך קשים פי כמה נפשית - של המתנה לבדיקת הדם להריון - שתבשר האם הטיפול הצליח. ההשלכות, מעבר למה שהבנת מקריאת תיאור הטיפול, מתבטאות בכך שבמהלך תקופת הטיפולים גופך יהיה עמוס בהורמונים ברמות הגבוהות פי 10-20 מגופך במצבו הרגיל, מה שאומר שאת צפוייה לחוש שינויים הן בגופך (נפיחות ורגישות בבטן ובשדיים ועוד) והן בנפשך (שינויים במצב הרוח, מתח עצבנות וכו'). גם כאן התחושות הן סובייקטיביות ומשתנות מאשה לאשה. האם זה נורא או יחסית בסדר? זו שאלה סובייקטיבית וגם עליה קשה לי לענות. מה שאני יכולה להגיד בוודאות, זה 2 דברים: 1. אם לא חייבים לעבור את זה, עדיף לא לעבור את זה. 2. אבל אם זו הדרך היחידה להרות ולהביא ילד לעולם, כל הסבל קטן עלינו ברגע שמגיע הרגע המאושר בו חובקים את ילדנו הקט! שיהיה בהצלחה! (ואנחנו כאן לשירותך לתמוך ולענות על כל שאלה שתעלה לך).

28/10/2005 | 14:29 | מאת: אילנית

היכן בדיוק מקבלים את הזריקות בגוף? כמה בדיוק ליום? ולמשך כמה ימים? תודה.

26/10/2005 | 13:43 | מאת: נעמי

גירוי יתר די חמור, להחזיר או לא? לדחות בחודש (לא!@!!!!) או להחזיר עכשיו ולהסתכן? מי חוותה הריון עם גירוי יתר? כמה זה יכול להיות נורא?

26/10/2005 | 16:25 | מאת: ילדת האוקיינוס

גירוי יתר זה לא צחוק, ויכול להיות מסוכן ממש. ברור לי שאת לא רוצה לדחות את ההחזרה בחודש, אבל את בוודאי לא תרצי גם לאבד עוברים טובים שאני מניחה שיש לך, ויכולים לקרות עוד דברים גרועים מזה בהרבה. אבל לגירוי יתר יש כל מיני דרגות, ואת הדרגה הספציפית שלך אך ורק הרופא שלך יוכל להעריך - לפי רמות האסטרדיול שלך, מספר הזקיקים שהיו וכו'. המלצתי היא לכן חד-משמעית - להשאיר את ההחלטה בידי הרופא המטפל שלך. ולא פחות חשוב: תשי המון המון המון מים!!!!!! אם עדין לא עשית זאת, התחברי מיד לבקבוק גדול של מים מינרלים, ותשתדלי לחסל לפחות 3-4 כאלה ביום. זה בהחלט ישפר את מצבך. לשתות ולשתות ולשתות. שיהיה בהצלחה - איך שלא יהיה...

26/10/2005 | 08:41 | מאת: אסתי

שלום, הריתי בפעם השניה אחרי הפריית מבחנה אבל זה שוב, כמו בפעם הקודמת, הפסיק להתפתח בשבוע שישי-שביעי.... רציתי לדעת האם יש משהו בעניין שתלוי בי? מאמץ יתר, יחסי מין, מיעוט בשתיה? יכול להיות? ולמה זה לא נופל לבד...חייבים לעשות גרידה או שכדאי לחכות ? כי אני ממש חרדה - יש לי טראומה מגרידה קודמת...ועוד שאלה - האם באמת תמיכה באסטרוגן לאחר החזרת עוברים עוזרת - כי יש לי הרגשה שזה גורם לי לכאבים לאורך כל הטיפול עד ש... אשמח להיעזר בכן. יום טוב והצלחה לכולן,

26/10/2005 | 09:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אסתי, ראשית, אני משתתפת בצערך על ההפלה השניה שאת עוברת. זו חוויה קשה וכואבת מאוד, ואני מקווה שלא תקרה לך יותר. אנא, אל תאשימי את עצמך במה שקרה. מחקרים רבים הראו שהפלות מוקדמות נגרמות ברוב המקרים כתוצאה מכך שהעובר פשוט לא היה בריא ותקין דיו כדי להפוך לתינוק בריא. במילים אחרות מדובר בסלקציה, אכזרית וכואבת אבל כנראה הכרחית - של הטבע. בד"כ אשה תשלח לבדיקה של הפלות חוזרות אחרי 3 הפלות, אבל מכיוון שאצלך מדובר בהריונות קשים יותר להשגה שהושגו בטיפולים, הייתי ממליצה לך בחום לדבר עם הרופא על עריכת בירור רפואי לגילוי הסיבה להפלות שעברת כבר עכשיו, ובעיקר דברי איתו על 2 בדיקות חשובות: 1. בדיקה לקרישיות יתר בדם - זו בדיקה פשוטה, ואם יתגלה שאכן יש לך בעיית קרישיות בדם שגורמת להפלות - הפתרון קל ביותר - טיפול תרופתי (בד"כ באספירין). 2. בדיקת קריוטיפ -זוהי בדיקה גנטית. לגבי הגרידה - בהחלט לא צריך לרוץ בשבוע 6-7 לבצע גרידה וניתן להמתין עוד קצת ולנסות לתת צ'אנס להריון ליפול מעצמו (לי זה קרה), או אפילו לנסות לקחת כדור שגורם להפלה (שאלי את הרופא) - ורק אם זה לא עבד לגשת לגרידה. דברי עם הרופא על האפשרויות הללו. לגבי תמיכת האסטרוגן - לא יודעת, את יכולה לשאול את פרופ' זיידמן בפורום הסמוך. מאחלת לך שהטיפול הבא יצליח, תהרי בו והפעם ל-9 חודשים ארוכים ובריאים שבסיומם לידת תינוק בריא.

יש תוכנית חשובה מאוד איך ילד נולד ממש מהתחלה. כדאי להקליט מתחילת ההפריה עצמו ועד ללידה ערוץ 35

25/10/2005 | 23:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

כל הכבוד לך על סבלנותך ועל הרעיון של הפורום הזה. ד.א.עכשיו גם יש את הסרט ואח"כ שדור חוזר.

25/10/2005 | 22:34 | מאת: שרה

ברצוני לדעת מדוע הרופא שלי הציע לי לעשות בדיקה ביום השילישי של המחזור? מה המשמעות של זה? זה בטח קשור איכשהו לאמוגלובין.. אשמח לתשובה... האמת שזה בהקשר של כניסה להריון.. תודה

25/10/2005 | 22:51 | מאת: ניני

ביום השלישי למחזור מקובל לבדוק פרופיל הורמונלי. זה לא קשור להמוגלובין שאפשר לבדוק בכל יום בחודש. הסיבה היא שישנם הורמונים שמנסים לדעת באיזה רמות הם במינימום, וזה קורה בימים ה 3-5 החמישי למחזור. חלק מהערכים אמורים לעלות במשך המחזור, ובעיקר לאחר הביוץ, ולעיתים מבקשים לעשות בדיקות נוספות בהמשך החודש כדי לבדוק חלק מהההורמונים הללו שיהיה לך בהצלחה ובקלות!!

25/10/2005 | 23:38 | מאת: ילדת האוקיינוס

ניני, רוצה לעשות איתי משמרות בפורום? (-;

25/10/2005 | 10:35 | מאת: אייל

שלום לכולם , אישתי ואני מנסים מזה שנתיים ולאחר IVF שני הרופא טוען שכנראה יש בעיה בזרע שאנו מפרה (רק באיקסי) למרות שבכל בדיקות הזרע הכל תקין ! הדבר מתסכל מאחר ואיננו יודעים מהי הסיבה לאי יכולת הפריה באופן טבעי. וכנראה נצטרך רק בIVF. האם יש משהוא בפורם עם אותה בעיה? אגב אצל אשתי גם הכל תקין (עשתה כל בדיקה אפשרית). בפורום אחר הרופא המליץ על בדיקה ליצור נוגדנים בזרע האם משהו שמע או עשה בדיקה כזו? תודה

25/10/2005 | 16:07 | מאת: אסף

תבדקו גנים או יכולת הזרע להפרות את הביצית כבעייה הכללית, נוגדנים לזרע זה ייתכן שיש נוגדנים לזרע וזה לא טוב אך צריכים לעלות על זה בבדיקת זרע... ייתכן ויש בעיה לאישה לא פוריות אלא מתחים/חרדות וכדומה. ישנם מיקרים בהם הרחם קר ואינו חם ואין קליטה. אל תתנו פול גז רק ברפואה הקונבנציונלית. אנני נשוי ואנני רופא רק פותח לכם את העיניים... ובבקשה הכל לעשות בהמלצת מומחים או מבינים גדולים...

25/10/2005 | 19:32 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אייל, אני אישית לא שמעתי על זרע שנמצא תקין בבדיקת זרע אך "אינו מפרה", אבל אני לא רופאה. יש משהו שלא ממש הבנתי בהודעתך - ציינת שאתם אחרי שני IVF, האם הם היו עם איקסי? האם היו הפריות? על סמך מה הגיע הרופא למסקנה כי מדובר בבעייה של זרע שאינו מפרה? (חוסר הפריה בטיפול IVF יכול להיות בגלל איכות ביציות, בגלל איכות זרע, ולמרבה הצער גם בגלל טעות במעבדה, גם זה קורה - זה קרה לי - פעמיים). ומה לדעת הרופא שלכם עליכם לעשות? שמעתי על הבדיקה שהזכרת, אבל אני לא יודעת עליה הרבה מעבר לכך. אני ממליצה לך לשאול את פרופ' זיידמן בפורום פוריות הסמוך, מכיוון שזו שאלה שכנראה מומחה צריך לענות עליה. שיהיה בהצלחה!

25/10/2005 | 23:08 | מאת: תודה על תשובתך, לענין האיקסי

היתה הפריה עם איקסי והתפתחו עוברים יפים, הענין הוא מדוע אין הפריה טבעית אם הזרע תקין ? אכן אשאל את המומחים ושוב תודה.

26/10/2005 | 13:42 | מאת: נעמי

היא מגדילה פי 6000 את הזרע ורואים שם בעיות שלא מתגלות באיקסי רגיל, ואז בוחרים את הזרעים הכי טובים ויש המון הצלחות, שווה לבדוק~

24/10/2005 | 21:38 | מאת: לימור

שלום אני ובעלי מנסים להרות כבר שנה. חודש שעבר חשבתי שאני בהריון ופניתי לרופא הנשים שלי לאחר בדיקת דם התברר שלא כך. הרופא שלי מודע לדבר . איך הפרוצידורה של הפניה לבדיקה של פוריות ? הרופא שלי אמור להציע או אני אמורה לבקש? תודה,וסליחה על הבורות

25/10/2005 | 00:23 | מאת: ניני

אם את מתכוונת לרופא נשים שלך, אחרי שנה של נסיונות להרות הוא בוודאי היה אמור להתחיל בברורים לסיבת הקושי להרות. לא ציינת בני כמה אתם, אבל שנה בכל מקרה זה מספיק זמן כדי לברר מה קורה, והגיע הזמן שתעלי את זה בפניו, תאמרי לו בפרוש שאת מודאגת ואת רוצה להתחיל מיד ברור. מאד יתכן שאם לא שמת את זה בצורה ישירה מולו, הוא אפילו לא מודע כמה זמן אתם מנסים ללא הצלחה שיהיה לכם בהצלחה ובקרוב!

25/10/2005 | 18:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

במידה ואת חשה באדישות או פאסיביות מצד הרופא שלך, אין סיבה להשאר אצלו. יש הרבה רופאי נשים שעובדים עם קופות החולים שהם גם מומחים לפריון ואפשר ואף רצוי להתחיל אצלם את הבירור ולא אצל רופא נשים "רגיל" שאינו מתמחה בפריון (יש רופאי נשים שמתמחים גם בתחומים אחרים של בריאות האשה). אני בזמנו התחלתי אצל רופא כזה, אצלו עברתי את כל הבירורים הראשונים והבדיקות לפי הסדר המקובל, ורק כשהגענו לצערי להזרעות עם זריקות (מה שאני מאוד מקווה שלא תגיעי אליו) הוא הפנה אותי למרפאת פריון. אבל את הבירורים התחלנו באופן מיידי אפילו שניסיתי אז רק 4 חודשים (היתה לי הרגשה רעה...), ואין סיבה לחכות עם זה - מדובר בבדיקות פשוטות וקלות מאוד שיכולות לשפוך אור על המצב ולחסוך לכם זמן רב ומיותר. בהצלחה!

25/10/2005 | 18:44 | מאת: לימור

בהמשך .. אני בת 34 ובעלי בן 26 נבדקתי ואני יודעת שאצלי הכל תקין.אולי זה רק חסימה רוחנית או לחץ כל שהוא. אני לא יודעת אבל אני מנסה להשאר רגועה ,למרות שאני לא חושבת שיש משהי שיכולה להיות מאוד רגועה שהיא מצפה בכליון עיניים לתינוק. אני מאמינה שהכל לטובה והכל יבו בזמנו ומייחלת שהזמן כבר יגיע. אבל אם יש איזשהו טיפ להגביר את הסיכויים אשמח לדעת. (מעבר לזה הייתי רוצה לדעת איך אפשר לגרום לרירית הרחם להיות יותר מזינה להפרייה אם זה בכלל אפשרי) תודה

25/10/2005 | 19:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

שוב שלום, יש לי בניתיים שני טיפים: 1. בנוגע לרגיעה: את מוזמנת לראות מה שכתבתי כאן באחת ההודעות האחרונות (לא זוכרת למי, מצטערת, אבל תסתכלי באחת ההודעות שלי מהיום - אין הרבה). כמובן שזכותו של כל אחד להאמין בחסימות רגשיות, בהרגעה עצמית, או במה שלא יהיה, אבל כדאי להעמיד כמה עובדות על דיוקן: א. פריון הוא תחום רפואי שלמרות התחושה הכללית של "מחוללי נסים" - עדיין, בשלב הזה ולצערנו הרב, רב הנסתר בו על הגלוי. כלומר, זה שלא מצאו אצלך שום בעיה פיזיולוגית עדיין לא אומר שאין לך שום בעיה פיזיולוגית, ועל-כן המסקנה היא שבעייתך היא רגשית. בהחלט קיימת האפשרות, והיא סבירה, שיש לך בעיה פיזיולוגית, רק שעוד לא מצאו אותה. אגב, כשאת אומרת "נבדקתי", באיזה בדיקות מדובר? האם עשית צילום רחם? לפרוסקופיה? ויש עוד המון בדיקות שלאור מה שכתבת אני בספק אם עברת (ל-IVF עצמו יש גם חשיבות אבחנתית לגבי יכולת ההפריה של הזרע והביצית). ב. את בעצמך ציינת, ובצדק רב, שלא ניתן להשאר רגועה במהלך טיפול פריון. ליוויתי כבר מאות בנות שהכרתי במהלך השנים באינטרנט ובחיים ה"אמיתיים" בטיפולים, ואפילו אחת מהן לא היתה רגועה, ובכל זאת רובן, בסופו של דבר, הצליחו. אז אין לי בעיה שנשים ינסו להרגע, להיפך, אבל מה שמפריע לי היא תחושת האשמה שחלק מהן מרגישות לפעמים כשהן לא מצליחות להרגע, וחוששות שמא חלילה הטיפול ייכשל "באשמתן". 2. לגבי הרירית: אין לי מושג אם זה עובד, אני אישית לא ניסיתי, אבל שמעתי שסלק נחשב לירק שעוזר לבניית הרירית. אז תמצאי מתכון טוב לסלט סלק, ו...בתאבון! (זהירות מכתמים על הבגדים...) בהצלחה!

24/10/2005 | 18:51 | מאת: מיכל

אני מבינה שאני צריכה להיות שמחה משני הילדים שיש לי אבל כל הפלה לקחה אותי לאבל ודיכאון - ככה אני.. מה לעשות ועברו שנתיים + ואני לא "מחלימה" נראה לי שכשאני אשיג הריון - אולי - אני כבר אהיה מותשת מכל התהליך שאני עוברת.. שמחתי לשמוע ששולמן הוא טוב - תודה

24/10/2005 | 22:28 | מאת: עפרה

מיכל יהיה בסדר הזמן עושה את שלו בנתיים תשמחי מילדייך ואל תחשיבי על זה , זה יבוא בהצלחה

25/10/2005 | 19:49 | מאת: ילדת האוקיינוס

24/10/2005 | 17:13 | מאת: גלית

אני אם ל-2 מנסה מיזה חצי שנה להיכנס להיריון אך ללא הועיל. מידי חודש אני אחוזת מתח וסקרנות האם החודש זה יקרה. שמעתי מחברים כי זה מחטיא את המטרה האם זה נכון? איך מפיגים את המתח הנל כידי שזה יקרה?

24/10/2005 | 17:43 | מאת: עפרה

להגיד לך את האמת אי אפשר להסיר מתח תמיד בשבועיים האלו ועוד שאם יש סימנים של מחזור לפני כן אז בכלל את ישר יודעת שהחודש שוב לא הלך. אבל בעז"ה יהיה גם לך ןגם לי אל יאוש לך יש עדיין 2 ןלי כלום אז בטוח שלכולם אלוהים יתן וימשיך לתת בהצלחה

24/10/2005 | 17:47 | מאת: אביבית

שלום לך גלית. חצי שנה זה לא הרבה זמן, לכן חשוב הוא מה גילך, במידה וגילך מעל 35 רצוי להתייעץ עם רופאך ובהמלצתו להתחיל בסדרת בדיקות הורמונליות, צילום רחם וכמובן בדיקת זרע כדי לוודא שלא נוצרו שום בעיות במהלך הזמן עד לנסיונך להרות שוב. יש לך יתרון גדול בכך שהרית בעבר ולכן, סיכוייך להרות שוב גבוהים בהחלט. ברור שמתח וסקרנות לא מועיל בשלב זה, אך אין מידע וודאי לכך שזה גורם לאי פריון. רצוי להמשיך כרגיל, להנות מהילדים, להשקיע בזוגיות ובכלל להנות מהחיים, אולי ההפתעה תגיע באופן טבעי. בכל אופן בהצלחה! חג שמח. אביבית

25/10/2005 | 13:41 | מאת: ניני

זה מספיק זמן כדי להתחיל ברור מתח יכול לעכב אבל יש עוד סיבות אפשריות וחבל לא לנצל את הידע שיש היום ולעשות ספקולציות לכי לרופא נשים ותבקשי להתחיל ברור בהצלחה!! ניני

25/10/2005 | 18:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום גלית, מה שהחברים אמרו לך זה שטויות במיץ. אם מתח היה מונע הריון, נשים לא היו נכנסות להריון כתוצאה מאונס, בזמן השואה, ולהבדיל מיליוני הבדלות - במהלך טיפולי פוריות שהם פי כמה יותר מלחיצים מההרגשה של המתח והסקרנות שאת מתארת. אם את רוצה להרות, הפתרון אינו מצוי ב"הפגת המתח", למרות שתמיד כדאי ומומלץ להפיג מתחים בחיים בלי כל קשר כדי שיהיו נעימים יותר. בתור התחלה, כדאי לך לברר מתי את מבייצת, כדי שתוכלי לוודא שאתם מתזמנים נכון את מועד קיום היחסים ביניכם. יש 3 דרכים עקריות לעשות זאת: 1. מעקב זקיקים אצל הרופא 2. ערכות ביוץ שקונים בבית מרקחת 3. שיטת השמ"פ - מעקב עצמי הכולל מדידות חם השחר ובדיקת הפרשות המעידות על קרבת בואו של הביוץ - עוד פרטים על השיטה תמצאי בפורום "לקראת הריון" בתפוז. ה"חלון הפורה" שלכם, כלומר המועד בו עליכם לקיים יחסים על מנת להרות, מתחיל 5 ימים לפני הביוץ (כי זרע יכול להתקיים בגופך עד 5 ימים) ומסתיים ביממה לאחר הביוץ (הביצית חיה מקסימום 24 שעות מרגע הביוץ). כתבת שאת מנסה להרות 6 חודשים, אבל לא כתבת בת כמה את. אם את מתחת גיל 35, נהוג להמתין שנה בטרם תפני לרופא לבירור, ואם את מעל גיל 35, נהוג לפנות לרופא כבר אחרי 6 חודשים כדי לא לבזבז זמן. בהצלחה!

25/10/2005 | 18:48 | מאת: לימור

אני רוצה לציין כי ההכוונה שלך מצויינת ואני אנסה את שיטת השמ"פ ונקווה לטוב ולבכי של תינוק בריא אמן. בהצלחה לכולן

24/10/2005 | 16:15 | מאת: מיכל

בזמן האחרון אני נכנסת הרבה לפורום הזה וקוראת את ההודעות של הבנות. המצב שלי הוא כזה. יש לי שני ילדים מהריונות ספונטניים. בשנתיים האחרונות היה לי הריון אחד שלא הצליח- לא היה דופק בשבוע 13 והשני היה מחוץ לרחם ונפל ספונטנית ואם זה לא מספיק שבועיים אחרי זה הוצאתי בלפרוסקופיה ציסטה מהרחם. אני מרגישה שאני במצב שאני צריכה להתחיל טיפול. בעלי אומר שכל דבר בעיתו.. אנחנו בני 35 ואני מרגישה שאם לא עכשיו אז כבר לא... יש לי תור ראשון ליום שני אחרי החג לפרופ שולמן.. האם מישהי שמעה עליו.. מה כדאי להגיד לו כדאי שיבין שאני לא מוכנה לחכות אפילו חודש אחד נוסף כי אני בקריסה נפשית טוטאלית...

שלום לך! קודם כל אינך צריכה לקחת את הנושא הזה באופן קשה כל כך. בכל אופן יש לך שני ילדים מהריונות ספונטנים, ישנן נשים רבות שעדיין לא זכו ללדת או עברו הפלות כאלו או אחרות, ועדיין מחכים להריון המיוחל. סיכוייך להרות בגילך טובים בהחלט ולכן עלייך להיות, אופטימטית. לגביי פרופ' שולמן שמעתי רבות וטובות עליו והוא רופא פריון מצויין. בפגישתך עימו, הציגי את התלבטויותייך וכמובן את עברך הרפואי ובהחלט, הוא יתן לך את הכיון והדרך הנכונה להמשך הטיפול. בהצלחה. חג שמח, אביבית.

24/10/2005 | 22:23 | מאת: זיו

קודם כלבהצלחה. אני בערך במצב שלך פחות או יותר. יש לי ילד בן 4.5 גם דרך IVF ולפני חודש עשיתי שוב טיפול וזה נקלט, היום הודיעו לי שבשבוע 7 אין דופק וכנראה צריך לעשות גרידה. בעלי אמר לרופא שגם אם לא יהיה זה לא נורא כי יש לנו את הנסיך שלנו בבית, לי קצת קשה ואני מאד מאד עצובה אבל מצד שני הגעתי היום הביתה אחרי הבדיקה+התוצאה וחיכה לי בבית עם נשיקה וחיבוק הבן היקר שלי. יש יותר טוב מזה תגידי לי????????? אל תדאגי בע"ה אנחנו נחבוק עוד ילדים אבל בנתיים יש נשים שעדיין לא חוו את זה. אני מאחלת לכולנו שניפגש פעם אחת כל אחת עם עגלה......ואולי עגלה כפולה... אני אוהבת אתכן, אתן עוזרות לי המון זיו

25/10/2005 | 00:17 | מאת: ניני

שמעתי דברים טובים על שולמן אבל קשה לי לשחזר ממי ולקחת פרטים מדוייקים, אם אזכר אברר לך בכל מקרה, את מדברת על תקופה של שנתיים נסיונות.אני לא יודעת כמה זמן לקח לך להרות בכל נסיון, אבל בגילך, בהריון שלישי, אחרי מעל חצי שנה נסיונות מקובל להתחיל מיד ברור. פשוט תגידי כמה זמן אתם מנסים, ותגידי שחבל לך על כל רגע. מן הסתם הוא לא יתחיל טיפול בלי ברור (פרופיל הורמונלי וכיו"ב) אבל אחרי הברור אני מניחה שיתחיל, גם אם בטיפול "לייט" כמו איקקלומין וכו אני מאחלת לך שלווה ואמונה, אתם תצליחו!

25/10/2005 | 07:11 | מאת: מיכל

תודה לכולן.. בינתיים אני "חיה את החיים" ובכל זאת מרגישה שבגלל שיש לי שני ילדים אף אחד לא מבין אותי - לא הבעל ולא ההורים. יש לי שכנה/חברה שבהריון עם ילד רביעי.. היא סיפרה לי ואני הייתי בשוק כי היא אמרה שהיא לא רוצה יותר.. זה היה הרבה יותר מקינאה זה היה הרסני עבורי מאז ועד היום אני לא מסוגלת להסתכל עליה או להגיד לה שלום.. אמרתי לה שאני הפסקתי לנסות והרמתי ידיים ואני הולכת לעשות התקן.. כי אין טעם לאכזבות - סתם אמרתי לא יודעת למה........

25/10/2005 | 18:25 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, אני שמחה שיש לך תור אצל פרופ' שולמן, קודם כל כי הוא רופא מומחה לפריון נחשב משכמו ומעלה ואיש נעים וסימפטי למדי. עברת בשנתיים האחרונות כמה חוויות לא קלות, שמסבירות בהחלט את המצב הנפשי הקשה שאת מתארת. עם זאת, ומבלי להמעיט, חלילה, בכאבן של החוויות הללו - חשוב מאוד להכנס לתחום טיפולי הפריון מתוך שיקולים הגיוניים ולא ממצב של ייאוש ו"קריסה" כפי שאת מתארת. אני הייתי שם, ואני מכירה היטב את ההרגשה האיומה הזו - שאם החודש לא אהרה, האשה ההריונית הבאה שאראה בקניון תגרום לי לפרוץ בבכי קבל עם וקניון... אבל בואי רגע נבדוק את מצבך בצורה שקולה והגיונית: את בת 35, לא 45. כלומר, את לא בתחנה האחרונה של רכבת הפריון, למרות שגיל 35 מהווה מעין "ציון דרך פריוני" שנוהגים להפחיד איתו נשים. בנוסף, יש לך שני ילדים שנהרו ספונטנית, שזה מאוד מעודד (מבחינת סיכוייך להרות שוב), ותאמיני או לא - גם זה שהרית פעמיים בשנתיים האחרונות זה סימן טוב מבחינת הפריון - אפילו שההריונות הסתיימו בכאב לב וללא תינוק. ואני שמחה שאת הולכת לפרופ' שולמן מעוד סיבה... כי בניגוד לכמה רופאים אחרים, פרופ' שולמן לא יטיס אותך ל-IVFים מיותרים או ירוץ במקום בו לא צריך לרוץ. מה להגיד לו? זו שאלה קלה: את האמת! פשוט ספרי לו את כל ההיסטוריה הרלוונטית שלכם: גילכם, גיל ילדיכם וכיצד נהרו ונולדו (קיסרי או רגיל? לעתים בעקבות ניתוח קיסרי נוצרות הידבקויות ברחם). מצב בריאותך הכללי, כל אירוע גניקולוגי שעברת בחייך (עם דגש מיוחד על השנתיים האחרונות כמובן), ובקיצור - תעני לו על כל השאלות ואל תסתירי כלום. ואז פשוט תקשיבי לו. ותזכרי שהוא רופא נפלא ושאת בידיים טובות. אני ממליצה לך לבוא גם ביחד עם בעלך ולהקשיב גם לו - הדרך היא לא קלה ועדיף לצעוד בה ביחד. ובעיקר אני ממליצה לך להקשיב למשפט החכם שבעלך אמר לך. עוד לא המציאו את הטיפול שיוכל להבטיח לך ש"לא תחכי עוד חודש נוסף" כדברייך, והמטרה שלך היא לא להפסיק לחכות, אלא להשיג הריון תקין שיסתיים אחרי 9 חודשים בלידת תינוק בריא. ושיהיה בהצלחה!

25/10/2005 | 23:08 | מאת: סבבית

מיכל היקרה , אל תדאגי ואל תהיי מיואשת. תהני משני ילדייך המקסימים ואני מקווה שבקרוב תצליחי להרות שוב והפעם תחזרי הביתה בידיים מלאות!!!אמן!!!

24/10/2005 | 13:45 | מאת: אביגייל

אני בת 39 כמעט וחצי. יש לי 2 ילדים שיהיו בריאים. הקטן בן 13 אני מנסה להרות כבר מס' חודשים. הצרה שאני מפספסת אצ הביוץ מאחר ואני טובלת במקווה. וגם גילי לא הכי פורה, אז אחרי הזרעה אחת עם זריקות והזרעה שניה ללא זריקות החודש ננסה הזרעה נוספת ללא זריקות. האם מישהי בגילי ניסתה תהליך זה והצליחה? הרופא אומר שיש סיכויים אומנם לא כמו בגיל 25, אך אני פוחדת להתייאש חודש חודש התקוה עד התאריך של הבדיקה והאכזבה כשהמחזור מגיע.

24/10/2005 | 14:51 | מאת: ניני

ואצלי יש בעיה של FSH גבוה, ואני בטוחה שאצליח ברור שתצליחי, גם אם תחכה טיפה -זה יסתדר!

24/10/2005 | 17:40 | מאת: עפרה

גם אני שומרת מקוה, תמיד תגידו בעז"ה זה יגיע , ויש גם נשים שעדיין אין להם ילדים ועדיי מנסות לשרוד עם הכאב הזה, אז לפחות תגידו תודה שיש לכם ולאט לאט בלי לחץ גם הבאים יבואו כי באמת שעם הלחץ כלום לא עובד והכל בידי ה' אז בהצלחה ויהיה עוד

25/10/2005 | 17:55 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אביגייל, קודם כל, הכי חשוב כמובן זה לא לפספס את הביוץ, ואני די משוכנעת שיש גם דרכים לעשות זאת בהתאם להלכה - בהקשר זה תוכלי להתייעץ עם מכון פוע"ה המתמחה בסוגיות של פריון והלכה (ובעיית פספוס הביוץ בשל הטבילה היא מן הסתם אחת הפופלריות ביותר שהם נתקלים בה, אני מניחה - נשים רבות, גם דתיות, מבייצות מוקדם). איך את יודעת שאת מפספסת את הביוץ? הדרך היחידה לדעת את זה בוודאות היא אם עשית בדיקת דם ורמת הפרוגסטרון הראתה שכבר היה ביוץ. ובקשר לגילך: ברור שבגיל 39 אנחנו כבר פחות פוריות ממה שהיינו בגיל 25, ועם זאת הסיכויים עדיין סבירים בהחלט בהנחה ששאר הפרמטרים תקינים (ביוץ, זרע, מבנה הרחם והחצוצרות), וגם אם חלילה יש בעיה באחד הפרמטרים הללו - ניתן להתמודד איתם בטיפולי הפריון. מה שכן חשוב בגיל הזה, זה לא לבזבז זמן. וכשאני אומרת "לא לבזבז זמן" אני בפירוש לא מתכוונת שתפצחי בריצת אמוק להפריות - אלא פשוט לגשת ישר למומחה לפריון, רצוי מישהו שקיבלת עליו המלצות מכמה גורמים שאת סומכת עליהם. בהצלחה!

24/10/2005 | 13:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

שמחתי לראות בהודעות האחרונות השתתפות של בנות הפורום גם בעזרה ותמיכה זו לזו -חימם את הלב לקרוא את ההודעות שלכם! זו הרי מטרתו של הפורום - אני כאן בשביל כולם אבל הרעיון הוא שהתמיכה תהיה הדדית וכוללת - ואני מאושרת שאנחנו בכיוון הנכון! ובאותו הקשר - במהלך החג אני יוצאת עם משפחתי מהעיר לבלות קצת, ונחזור מחר בערב. אם לא אהיה שחוטה (בתקווה שלא יהיו פקקים היסטריים מחר בדרך חזרה הביתה...) אקפוץ לכאן כבר מחר בערב, אבל אם כן - אשוב בכוחות מחודשים מחרתיים בבוקר. אני רוצה לאחל לכולכם חג שמח ופורה במיוחד! ושתמשיכו להשתמש בפורום, להנות ממנו ולתמוך זה בזה בהעדרי. ממני... ילדת האוקיינוס שלכם!

25/10/2005 | 12:16 | מאת: ניני

תעשו חיים!!!

24/10/2005 | 11:55 | מאת: אני

היי , אני בת 27 , בעלי בן 31 ואנחנו מנסים להיכנס להריון . לאחר שלא קיבלתי מחזור כ-4חדשים מהפסקת הגלולות נבדקתי ואובחנתי כבעלת שחלות פוליציסטיות . מה שמוזר הוא שלפני הגלולות המחזור היה סדיר מאד . כמו כן אין לי אף אחד מהסממנים אשר מאפיינים נשים בעלי שחלות פוליציסטיות (אקנה , שיעור ,השמנת יתר) . הרופא המליץ על איקוקלימין ומעקב זקיקים . האם יש לדעתך מקום לחוות דעת נוספת ?

24/10/2005 | 12:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, לא כל מי שמאובחנת כבעלת שחלות פוליציסטיות סובלת בהכרח גם מהסימפטומים שהזכרת, שהם אמנם מאפיינים אך לא הכרחיים. העדר מחזור הוא מאפיין בולט של שחלות פוליציסטיות. המלצת הרופא שלך נשמעת לי הגיונית למדי. שיהיה בהצלחה וחג שמח!

24/10/2005 | 10:07 | מאת: ניני

מישהי הזריקה לעצמה? אני אמורה להזריק מהיום השלישי של המחזור (שזה מחר) ובחיים לא הזרקתי לעצמי קודם...

24/10/2005 | 12:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ניני, אני הזרקתי לעצמי - אבל לא מעט אלא ממזרקים. עם כל הפחד (ואני בעקרון פחדנית די גדולה בדברים האלו), אחרי הדגמה אחת בלבד של האחות הצלחתי להזריק ללא בעיות, ובהמשך לימדתי גם את בעלי וגם לו לא היו שום בעיות. לפי מה ששמעתי הזרקה מעט היא אפילו קלה ונוחה יותר. חבל שזה נפל לך בדיוק על חג - תצטרכי אולי לגשת למוקד... בכל אופן אני ממליצה לך ללמוד להזריק לבד כמה שיותר מהר. בהצלחה וחג שמח!

25/10/2005 | 09:38 | מאת: ליאתי של יהונתן

ההזרקה עם העא לא מסובכת, אבל בפעם הראשונה כדאי לגשת לאחות (מוקד) על מנת ידריכו אותך. מומלץ מאד ללמוד להזריק לבד, או לללמד את הבעל להזריק(אצלנו). המון בהצלחה

25/10/2005 | 14:33 | מאת: ניני

היום נסיון ראשון....גררררר

25/10/2005 | 20:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

24/10/2005 | 09:00 | מאת: זיו

בוקר טוב! אולי לא כל כך טוב, עכשיו חזרתי מבדיקת אולטרסאונד שבוע 7+ ןעדיין לא רואים דופק, הוא אמר לי לבוא ביום רביעי לבדיקה נוספת ואם עדיין לא יהיה דופק אז עושים גרידה. האמת שבכיתי ואני מאד עצובה אבל האור בחיי החזיר אותי לחיים אחרי חצי שעה של נסיעה הגעתי הביתה וראיתי את הבן שלי בן4.5 שרץ אליי עם חיבוק ונשיקה. אני עצובה מאד ואני מקווה שעד יום רביעי יקרה נס בזכות שמחת תורה ואולי אני אחזור לחייך. שיהיה חג שמח זיו העצובה

24/10/2005 | 09:09 | מאת: ל

זיו המתוקה, גם אני עברתי את זה בשבוע קצת יותר מתקדם ולי זה ילד ראשון לאחר טיפולי פוריות רבים. ועכשיו כבר כמה חודשים מאז אני מחכה שוב "לבוא החסידה". המון הצלחה וכח. וחג שמח.

24/10/2005 | 10:26 | מאת: זיו

תודה על העידוד, אני קצת מרגישה יותר טוב מהבוקר אבל עדיין מחכה לנס ביום רביעי בע"ה.

24/10/2005 | 09:42 | מאת: נעמי

זיו בהצלחה אני מחזיקה לך אצבעות. מאמינה שיהיה בסדר. חג שמח עם המון חיוכים. (: תעדכני אותנו. אביבית.

24/10/2005 | 12:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

לזיו היקרה, אוי, כמה קשה ומאכזב.... (((חיבוק)))) גם אני עדיין ממשיכה להחזיק אצבעות לנס, שיתגלה הדופק ביום רביעי. יעברו עליך עכשו ימים לא קלים... ואני מתפללת שבסופפ יהיו בשורות טובות. אבל בכל מקרה, אל תרוצי לעשות גרידה מוקדם מדי. לי היה הריון אחרי החזרת מוקפאים שלא התפתח טוב. הרופא שלי, פרופ' זיידמן, המליץ לחכות עוד שבוע (הייתי בשבוע 6) שההריון יפול מעצמו, אם לא הוא אמר שיש כדור שניתן לקחת ואולי יגרום להפלה, ורק אם גם זה לא יעבוד נעשה גרידה. למזלי (עד כמה שקשה להגיד את זה) ההריון נפל מעצמו. שווה לתת לזה צ'אנס, זה עדיף על גרידה מכל הבחינות. מקווה לטוב...

23/10/2005 | 23:18 | מאת: אנונימית

שלום, אני בת 29 ללא הריונות קודמים. לפני כשנתיים, ביצעתי US, שבו גילו כי יש לי ציסטה דרמואיד בשחלה בגודל של כ 6 ס"מ. עברתי ניתוח לפרוסקופיה, במהלך הניתוח הרופא החליט לבצע גם צילום רחם, שבו התגלה כי יש מעבר בלחץ ואין יציאה דרך הפימבריה (אני מקווה שכתבתי נכון). הוא הסביר לי שגם הופעל לחץ כדי שהנוזל יעבור ויתכן שמשהו "שוחרר" שם, אבל הוא לא הבטיח כלום. בכל מקרה כשהבאתי את התוצאות לרופא משפחה שלי: הוא אמר לי שחבל על הזמן שלנו, ושכדאי שנתחיל בטיפולי פוריות-IVF: היום,עברתי כבר שישה טיפולים ללא הצלחה (3שאיבות+3מוקפאים), אני מיואשת נורא, כבר לא יודעת מה לא בסדר, מדוע אין השתרשות?? כל כישלון פשוט הורג אותי,מבחורה שמחה ומלאת שמחת חיים הפכתי לבחורה דכאונית ובכיינית. אני מרגישה שהשעון דופק והזמן טס ואני עדיין ללא ילדים ומסביבי כולן כבר עם ילדים. וכמובן-איך לא, ההערות של הדודים והדודות:"נו,מה עם ילד??" לפעמים כ"כ בא לי לצעוק:"באמת מתי??? כמה כבר אני יכולה לחכות עוד??" אני כ"כ מחכה לילד/ה שיבוא כבר שיחזיר לי את החיוך. והכי כואב לי זה שאני רואה את בעלי משחק עם האחיינים שלי,ושואלת את עצמי, מתי לנו תנתן הזכות לשחק עם ילדים משלנו,פרי אהבתנו??? הרופאים פשוט אומרים לי שצריך להיות סבלניים,אבל כמה כבר אפשר??באמת שאני מנסה להחזיק את עצמי, אבל זה כ"כ קשה, ואתן הבנות בוודאי מכירות את התחושה של כישלון.רציתי אולי קצת לשמוע אולי קצת עידוד ואפילו טיפים שיעזרו לי לעבור את הכל במהרה והכי חשוב, בלי להשבר באמצע! נ.ב:לאחר שדיפדפתי קצת בפורום, יש רעיון שהחלטתי לאמץ לעצמי: אקנה לי מחברת,שתיהיה מעין פסיכולוג פאסיבי,שאטיח בו את כל "הצרות",ואני אשאר עם המחשבות החיוביות וכמובן שאשתדל לא לשכוח שיש אור בקצה המנהרה!

23/10/2005 | 23:51 | מאת: איריס

אל יאוש.. אני היתי בדיוק באותו "סרט" כמו שלך. 7 שנים של טיפולי פוריות, אין חברים, המשפחה לוחצת ובגיל 30 הייתי ממש בדיכאון... אך בסוף זה מצליח, עברתי 5 הפריות מבחנה, אין ספור טיפולי פוריות, ניתוח לפרוסקופיה, החזרת מוקפאים, אך בסוף זה חייב להצליח ובגיל 32 הפכתי לאמא מאושרת. יהיה בסדר חג שמח ובהצלחה איריס

24/10/2005 | 00:58 | מאת: אני

אל תהייה מיואשת , אני בת 36 ועדיין בלי ילדים (מקווה שבקרוב), אצלי גם כל הזמן עולות השאלות של נו..... מה עם ילד, אני אימצתי לי את התשובה של הלילה אנחנו נעבוד על זה דבר שמשאיר אותם עם פה פעור וחוסך את השאלה לפעם הבאה. אל תילחצי , זה גם חשוב להיות רגועה כחלק מהתהליך, זה יגיע כשזה יצטרך להגיע לכולנו בסופו של דבר זה קורה יש כאלה שבקלות ויש כאלה שפחות. תשמרי על אופטימיות , כשאת רואה את בעלך משחק עם האחיינים שזה לא יכאב לך אלה ככה את יכולה לראות איזה אבא נפלא הוא יהיה. כל דבר תמצאי בו את הטוב , אני יודעת שלא תמיד זה קל גם מנסיוני האישי אבל זה מאוד חשוב לשמור על אופטימיות. כולנו כאן בשביל לעזור לך לשמור על האופטימיות שלך ושלנו . תהייה חזקה, תקבלי חיבוק ענק מלא אור ואופטימיות . חג שמח בשורות טובות בקרוב ..... א מ ן !!!

24/10/2005 | 09:45 | מאת: נעמי

הנה אנחנו פה, הפסיכולוג הפאסיבי אבל גם האקטיבי, מקום שיתמוך וגם יחזק, גם תוכלי להזדהות אבל גם להיות בדיוק מי שאת. קשה כלכ ך לא להישבר, לכל אחד יש את הנקודות שקשות לה, גם לי זה קורה כשאני רואה את האיש שלי משחק עם ילדים, אני כמעט בוכה, לא מסוגלת לשאת את זה שלי אין. אי אפשר לדעת למה זהלא (או כן) מצליח, אני כבר אחרי שאיבה עשירית ונאדה, אבל אני מאמינה שיבוא!! ראיתי מקרים איומים שנגמרו כל כך טוב ואני חזקה!! אבל חזקה אומר גם להישבר לפעמים, אחרת, תהיי חזקה ותישברי לגמרי חייבים גם קצת גמישות חיבוקים ואנחנו פה! תעזרי בנו!

24/10/2005 | 12:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

כי במשך 3 שנים ארוכווווות הייתי בדיוק במצב הזה. עברנו 5 שאיבות ו-8 החזרות (היו 3 החזרות של מוקפאים). היינו בלתי מוסברים, מה שרק הוסיף מיסתורין ותסכול לכל העניין. (וזה לא כולל עוד מיליון דברים שעברתי קודם (ובמהלך) הטיפולים האלו -אין לי כוח להכנס לזה כרגע אבל בעמוד הפתיחה כתוב עלי קצת יותר...) ועלו לי דמעות גם, כי כל-כך הייתי רוצה להחזיק לך את הידיים, להסתכל לך בעיניים, ולהגיד לך: אני יודעת כמה קשה לך כרגע להאמין שהסיוט הזה יגיע אי-פעם לקיצו, אבל הוא יגיע, תאמיני לי שהוא יגיע... ובינתיים, באמת, הרעיון הכי טוב שיש לי הוא "דפי הבוקר" שהזכרתי. תמיד טוב לכתוב את מה שחושבים ומרגישים, אבל בבוקר, איך שמתעוררים, זה הכי הכי אפקטיבי. בתוך המיטה, איך שפוקחים את העיניים. זה לוקח 10-15 דקות בסך הכל. 3 עמודים של מחברת קטנה, שאת חייבת למלא, לא משנה במה. אז את עדיין לא לגמרי עירנית, ומנגנוני ההתנגדות שלך שלך חלשים, כך שבאמת הכל יוצא החוצה... יוצא ומפנה מקום לדברים טובים יותר שיבואו... ואולי אפילו ה-דבר הטוב ביותר... שולחת לך <<<<חיבוקים>>>> חמים ואיחולי הצלחה מכל הלב!

אני ממש מחזקת אותך ושולחת לך חיבוק ענק. עדיף שתהיי רגועה. יש לי חברה שניסתה 10 שנים טיפולים ולבסוף הם החליטו לאמץ ילד. הם הביאו ילד מרומניה ושהילד היה בן 4 היא נקלטה להריון טבעי בלי טיפולים ובלי כלום!!!!!!!! מה דעתך??????????????? אלוהים לא ישאיר אותך בלי ילדים אל תדאגי. אוהבת זיו

26/10/2005 | 10:25 | מאת: אנונימית

תודה לכולכן, כיף לשמוע שיש עם מי לדבר!!!!

23/10/2005 | 21:48 | מאת: שרון

אני בת 32 ובעלי בן 37, בצילום רחם נתגלה אצלי פיזור לא תקין בשחלה ימנית(חולת קרוהן), פרופיל הורמונלי תקין, אצל בעלי למעט הנפח שאר הפרמטרים תקינים (נתגלה שישנה הרחבה של הוריד שמוביל זרע), עברנו 3 טיפולי הזרעות עם איקקלומין שנכשלו (למרות שהתגובה שלי לטיפול היתה נהדרת) , רופא הפוריות שלנו לא ממליץ לעבור להפריה למרות שאני מרגישה שהגיע הזמן אלא לעבור לטיפולים עם זריקות , הוא אמר שיגיש בקשה לועדה ל-ivf שתאשר , האם אפשר לקבל אינפורמציה לגבי ההליך הזה (אנו חברי מכבי) , זהו נסיון לילד ראשון, מנסיונך מה הסיכויים שנקבל אישור, האם מעבר לרופא פרטי "יזרז" את ההליך?

23/10/2005 | 22:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שרון, אני חברת מכבי, וקיבלתי אישור לעבור ל-IVF אחרי 4 הזרעות שמתוכן 1 היתה עם איקקלומין ו-3 עם זריקות. זה היה די מזמן (קיץ 2002), כך שאין לי מושג אם השתנתה בינתיים המדיניות, ואם כן לאיזה כיוון... אני לא מכירה את מצב השחלה שתארת (קרוהן) וגם לא את נושא הרחבת הוריד של בעלך, ואולי כדאי שתפני את השאלה שלך גם לפרו' זיידמן בפורום פוריות. אבל אם הרופא שלך ממליץ על מעבר להזרעות עם זריקות ולא לקפיצה ישירה ל-IVF, אני הייתי מקבלת את המלצתו - בהנחה שאת סומכת עליו ומרוצה ממנו, כמובן. אני מכירה ילדי IUI רבים מ"מחלקת הזרע" כפי שחברותי נהגות לקרוא לזה, ויש לי חברה אחת שאפילו התעקשה בניגוד להמלצת הרופא לה לא לעבור ל-IVF לפני שתנסה 8 הזרעות לפחות - ויש לה בת מדהימה מה-IUI השמיני שלה. בכל אופן, שיהיה לכם בהצלחה!

23/10/2005 | 21:43 | מאת: אביבית

אנחנו כאן מחזיקות לך אצבעות. בשורות טובות לכולנו - אמן! חג שמח עם המון חיוכים. (-: אביבית.

24/10/2005 | 09:49 | מאת: נעמי

עם הרבה אושר בסוכה, וידיעה שמתישהו נשב שם עם ילדינו ונדביק שרשראות.

23/10/2005 | 21:18 | מאת: א

היי, כפי שהבטחתי אני ממשיכה לעדכן : אני פניתי אליך כאשר לא הייתי בטוחה אם לעשות שאיבה (3 זקיקים) מסתבר שבשאיבה הגעתי עם 5 זקיקים , הופרו 4 ביציות ומתוכם הוחזרו לי היום 3 עם 8 תאים כל אחד. עכשיו אני צריכה להמתין את 12 היום הקשים . מקווה שיצליח לעשות זאת בלי מתח ורגוע . קראתי מסיפור שלך שכאשר החלטת לנוח זה גם לא עזר , האמת זה בדיוק מה שהחלטתי לעשות הפעם כי העבודה שלי היא להיות כל היום על הכביש והאמת אני גם מרגשיה שהגוף שלי צריך מנוחה , לא יודעת אם זה יעזור אבל לפחות אני ינסה גם את זה . מקווה שזו תהייה הפעם האחרונה שלי עד לילד הבא... והמון תודה על התמיכה וההתיחסות , בהחלט פורום מבורך. ח ג ש מ ח ובשורות טובות לכולן.

23/10/2005 | 21:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

ל-א. תודה על העדכון המשמח! כמה אני אוהבת להגיד "אמרתי לך" במקרים כאלו.... אחוזי הפריה מצויינים, 3 עוברים יפים, טפו חמסה נשמע שיש למה לצפות! הסיפור שלי על המנוחה לא היה כדי לגרום לנשים לא לנוח... הוא בא בעיקר כדי שנשים, במהלך ה-12 ימים הקשים, יעשו מה שמתאים להן לעשות ולא יאשימו את עצמן או יחששו ש"ידפקו את הטיפול" אם בא להן למשל, לסוע לטיול או לצאת לרקוד. אז אם מתאים לך לנוח - תנוחי, וכולנו כאן נחזיק לך אצבעות חזק חזק והלוואי שתעשי את הסיפתח לפורום -אמן!

שלום רב! עזבתי את חבר שלי לפני כחודש ימים בגלל החשש שלי מהטיפולים בעקבות ספירת זרע נמוכה שיש לו בערך כ-3 מיליון זרעים. ואנני כל כך שלמה עם זה. אני אוהבת אותו מאד והוא גבר חיי אך החשש לא מרפה ממני ולא נותן לי להתחתן איתו. אני בטוחה שאם הייתי נשואה לו אז לא היתה לי ברירה אלא לקבל את זה. אבל מאד קשה לי עם זה,אני חוששת לגופי ואני גם מגדירה עצמי כרגישה לזה-מעין תחושה. האם זה מצדיק להיפרד מגבר חיי בגלל זה? הטיפולים כל כך נוראים? כדאי לחזור אליו? מבקשת עזרה והרבה תגובות. תודה וחג שמח.

מתוקה תקשיבי בגלל זרע חלש לא עוזבים חבר שבאמת אוהבים או בכלל מתאים להיות ראוי לך כבעל. חיי נישואין בנויים מאהבה כבוד ואחווה. לכל העולם לצערנו יש בעיות מכל מיני סוגים ולא צריך לחשוב לפני הנישואין על דברים כאלה, אבל מה בדיוק החשש שלך ספרי ותמיד אפשר לשפר לגברים את הזרע אין גבר מושלם בנושא הזה ובכלל. בהצלחה עפרה

23/10/2005 | 21:24 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ענת, קשה לי לדמיין את עצמי עוזבת את בעלי (גם לפני החתונה) בגלל בעיית זרע, כמו שלא הייתי עוזבת אותו חלילה בגלל מחלה, צרה כלכלית או כל צרה אחרת שחלילה היתה פוקדת אותו (ואני לא מדברת כמובן על מעשה רע שהיה עושה לי כמו בגידה - על דבר כזה כן הייתי עוזבת...). ובינינו, איך היית את מתייחסת לגבר שהיה עוזב אותך כי יש לך בעיות בביוץ? אני אישית ממש לא הייתי מעריכה גבר כזה (וזאת בלשון המעטה...). תראי, בנישואין עוברים ביחד שנים רבות מאוד, שבהן עלולות להתרחש לא עלינו צרות לא מעטות - כלכליות, בריאותיות, צרות עם הילדים, עם הבית, המשפחה המורחבת וכו'. אז מה, אם קורה משהו כזה פשוט קמים והולכים? גם אם תמצאי גבר עם ספירת זרע של הרקולס, מי יודע איזה דברים אחרים עלולים לקרות לו בעתיד? ולך? קצת בעייתי לצפות ליצור נישואין על-תנאי, ותזכרי גם שה"על-תנאי" הזה יכול להיות גם לכיוון השני - כנגדך... ייתכן כי משהו אחר מפריע לך בגבר הזה ברמות היותר עמוקות, ובעיית הזרע היא רק מעין תירוץ? כי אם באמת מצאת את גבר חייך, והוא אוהב אותך, מפרגן, גורם לך אושר, ישר והגון וחבר טוב ואמיתי - ועזבת אותו רק כי את מפחדת מטיפולי פריון - צר לי עליך.

23/10/2005 | 21:05 | מאת: מושיקו

ואם היה הפוך לא היית נפגעת? תארי לעצמך מצב חלילה אישה שמתחתנת ולאחר מס' שנים, לא עלינו, מלח מים, חולה בסרטן השד. ברגע שבעלה שומע הוא תופס את הרגליים ומתחפף. אם זה ניראה לך נורמלי, מה אני אגיד לך... כל אחד עושה את השיקולים שלו. בעיניי זו התנהגות גם אידיוטית, כי הוא זה שאת אוהבת ומתאים לך, לא מישהו אחר, ובטח שזו התנהגות מגעילה.

23/10/2005 | 21:29 | מאת: ניני

אני חושבת שאת יודעת שאף אחד חוץ ממך לא באמת יכול לענות לך על זה. כשאנחנו בוחרים בני זוג אנחנו מקבלים מכלול של דברים. את חלקם אנחנו יודעים, חלקם נדמה לנו שאנחנו יודעים, ולגבי חלקם אין לנו מושג. יותר מזה- יש דברים שמשתנים. לא תמיד כל זה קשור למצב פיזי רפואי, אבל גם זה קורה. וקורים דברים לטוב ולרע. בהחלטה אם לחיות את חייך איתו את צריכה לדעת שלא הכל יהיה מושלם. רחוק מזה. אבל אם הזוגיות תהיה טובה ויהיה שיתוף ותהיה קירבה, אפשר יהיה להתגבר יחד על הרבה דברים. ולצערי החיים מזמנים לנו דברים קשים יותר מבעיות זרע, ואין ביטוח לאף אחד מאיתנו. אני מבינה כמה מאיים זה להכנס מראש למערכת יחסים כשיש צל מרחף מעליכם. מצד שני, זרע אפשר להשביח. אנשים לא. אם הוא האחד הנכון עבורך, תסתכלי עליו כיותר ממכונה ליצור זרע. אם הוא לא הנכון, אולי זו הזדמנות טובה לסיים את מערכת היחסים ממילא. מקווה שתמצאי את התשובות שלך, ניני

23/10/2005 | 17:22 | מאת: אבי

שלום רב, ברצוננו להיכנס להריון מנסים החל מיוני. ביוני אישתי הרתה והפילה לאחר כשבועיים בדרך טבעית. היום חלפו 7 ימים מסיום המחזור וברצוננו לקיים יחסי מין. אנו נעזרים בערכת ביוץ מזה 6 ימים, בינתיים התוצאה שלילית. שאלתנו: האם עצם העובדה שנקיים יחסי מין ביום-יומיים-שלושה שלפני הביוץ תחליש את הזרע ועלולה לפגוע בסיכויים להיכנס להריון כשהביוץ אכן יגיע? תודה רבה אבי

23/10/2005 | 21:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אבי, אין פלא שעד כה התוצאה בערכת הביוץ שלילית - השימוש שלכם בה לא נשמע כל-כך הגיוני - האם קראתם את ההוראות? אתם אמורים להתחיל להשתמש בערכה רק כ-6-7 ימים לפני מועד הביוץ המשוער (בד"כ בסביבות היום ה-7 למחזור). בכל מקרה, בהנחה שהזרע תקין, אין שום בעיה לקיים יחסים בכל יום לקראת הביוץ. יש כאלה שמעדיפים את שיטת היום-כן-יום-לא, גם בשביל להתעייף פחות.. ובכל מקרה שתי השיטות טובות. עצם זה שאשתך הרתה כבר בחודש הראשון לנסיונות זה בהחלט מעודד. למרות שהיתה הפלה למרבה הצער, יש לזכור שאחד מכל ששה הריונות מסתיימים בשלב מוקדם מאוד (לרוב אפילו בלי שיודעים), כך שעצם ההפלה יכולה להראות פשוט שנפלתם על מזל רע ולאו דווקא שמשהו חלילה אינו בסדר. הצעתי היא שדבר ראשון תקראו טוב את הוראות ערכת הביוץ, חבל - ערכה של 5 ימים עולה מעל 150 ש"ח... אבל גם אם תוותרו על מעקב ביוץ ותקיימו יחסים פעם ביומיים-שלושה אתם מכוסים. בהצלחה!

23/10/2005 | 21:12 | מאת: אבי

תודה, בכל אופן הכסף הוא לא מה שמשחק כאן תפקיד כי יש מטרה חשובה לפנינו. ובמקרה נפלנו על מבצע של 2 ערכות במחיר של 1, כך שגם אם התחלנו את הבדיקות יום אחרי הפסקת הוסת, אנחנו אמורים לראות באחת הבדיקות האחרונות את התוצאה המיוחלת... העניין היה שאמרו לנו שעדיף לחכות ממש עד הביוץ ואז לבצע את האקט כדי שהזרע יהיה הכי חזק. לכן שאלתי את השאלה, אבל בינתיים ראיתי שפרופ' זיידמן ממליץ להתחיל עם הניננייניי כ- 3-4 ימים לפני הביוץ וכך להמשיך בפעילות האירובית כל יום עד יום לאחר ביוץ. מי אני שאתווכח עם זה... אם את חושבת אחרת אשמח לשמע תודה ואחלה ערב שיהיה אבי

23/10/2005 | 15:46 | מאת: מורן

ביום רביעי אני אמורה לקבל זריקת אורביטול זוהי התערבות רפואית ראשונה בנסיונותינו להרות (פרט למעקבי ביוץ) מה אמורה הזריקה לעשות? תופעות לוואי ? בבקשה כל מי שיש לה כל אינפורמציה או הפנייה לאתר שמסביר אני אשמח לדעת. תודה

23/10/2005 | 16:07 | מאת: מורן

תיקון-אובריטול

23/10/2005 | 16:41 | מאת: אביבית

שלום לך, לשאלתך, מהי זריקת האוביטרל: זוהי זריקה שנועדה לתזמן את הביוץ עד כ - 36 שעות. כלומר: מרגע נתינת הזריקה, הביוץ התרחש תוך 36 שעות ואז... תתבצע ההזרעה. בהצלחה!

23/10/2005 | 17:00 | מאת: לאביבית

תודה על התשובה - בהזרעה כוונתך גם לקיום יחסים?

24/10/2005 | 13:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מורן, לא זכורות לי תופעות לוואי מהזריקה. זריקת ה-LH (זו שגורמת לביוץ) ניתנת לעתים ביחד עם טיפול של איקקלומין ומעקב זקיקים - הרעיון הוא שאם את כבר לוקחת תרופות כדאי לתזמן את הביוץ על מנת לוודא שקיום היחסים יתבצע במועד הנכון ולא קיבלת תרופות סתם. שיהיה בהצלחה וחג שמח!

23/10/2005 | 14:23 | מאת: ניני

קיבלתי מרשם לזריקות גונל אף להתחיל מחרתיים את המעקבים וההזרעה יבצע הרופא הפרטי שנתן לי את המרשם שאלתי בעיקר לבנת המאוחדת: המרשם שקיבלתי פרטי, האם אקבל סבסוד במרפאת הקופה או החזר בדיעבד? תודה רבה על כל מידע!

23/10/2005 | 15:31 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ניני, אני אמנם לא מהמאוחדת אלא ממכבי, אבל נראה לי הגיוני שזה יעבוד גם במאוחדת (אבל תבררי לשם בטחון בכל מקרה) - מרשמים פרטיים הייתי ממירה אצל רופא של הקופה למרשם קופה - זה לא צריך להיות רופא פריון - כל רופא יכול להמיר לך את המרשם - אני הייתי קופצת לרופא המשפחה השכונתי, אפילו לא צריך תור - נותנים לפקידה שלו שתכניס לו את המרשם ביחד עם כרטיס החבר שלך, ואז יהיה לך מרשם קופה בלי טובות ובלי לרוץ אחרי החזרים. בהצלחה!