פורום פסיכולוגיה קלינית

44945 הודעות
37407 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורו של מנהל הפורום. 2. מטרות הפורום: היוועצות, מענה ותמיכה הדדית בנושאים הקשורים לטיפול ופסיכולוגיה קלינית. שימו לב: הפורום אינו בא במקום טיפול בידי איש מקצוע. 3. על הודעותיכם לעמוד במטרות הפורום. הודעות אלימות מכל סוג, הודעות מזלזלות או פוגעות - לא יזכו להתייחסות. 4. נא להימנע מאזכור שמות של מטפלים או מטופלים בהודעותיכם. זהו נושא אתי רגיש. שמרו על עצמכם ועל המשתתפים האחרים. אותו הדין לגבי המלצות - אין להמליץ ואין להשמיץ. 5. הפעילו שיקול דעת בכתיבתכם. הודעות שאינן עומדות בכללים אלו לא יפורסמו.
20/10/2026 | 09:56 | מאת: חטולית

אז כן המרתון להחזיר את אמא שלי הביתה לבית נקי ומרוסס מתחיל היום!! המון שיחות טלפוניות כדי לתאם אנשי מקצוע שצרכים להגיע כדי להעמיד את בית הרוחות על הרגלים לשימוש ראוי המרתון מתחיל מפני שתוך כמ ימים צריכה להגיע העובדת הזרה החדשה בתקווה שהפעם לא יארך רק 3 חודשים מתפללת שהפעם תהיה מישהי רצינית ותטפל באמא שלי כמו שצריך שלא תהיה מפונקת כמו הקודמת חטולית

16/10/2026 | 12:49 | מאת: חטולית

מקווה שנהנית וטוב שכבר חזרת בזמנך הפנוי שבת שלום ומבורכת חטולית

הי חטולית, אכן מאוד מאוד נהנייתי! שבוע נהדר שיהיה לכולנו. אודי

הי חברות וחברים, הייתי בחופשה ארוכה, וחזרתי. ביום ראשון אעבור על ההודעות, אשיב להן, נחזור לשגרה. שיהיה סוף שבוע שקט. שמרו על עצמכם, אודי

15/10/2026 | 23:30 | מאת: חטולית

את נהדרת הזכרת שיר ישן ואהוב נכון גם כאן קצת עזוב מפני שאין תנועה די שומם אך זה תלוי רק בנו נשמה ככל שנכנס ונשתף כך היה פחות מרגיש כמו בית הרוחות אצלי המצב שונה כבר קראת לי אין הרבה ברירות אייך להתמודד עם המצב חייבת לעשות מה שחייבת מה איתך בכללי חטולית

15/10/2026 | 21:31 | מאת: חטולית

את חסרה הכל בסדר אצלך מקווה שכן נעלמת חטולית

15/10/2026 | 21:16 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכם, נכנסת לפה כל יום, לפעמים יותר מפעם, פעמיים ביום ומרגיש מעט כמו בית רוחות.. רואה בדמיוני כמו בית/צריף על החוף מבודד, תריסי עץ ירוקים ,הצבע מתקלף, הצירים חורקים.. דלת עץ פרוצה, אין יוצא ואין נכנס.. פעם דלק נר על השולחן.. נטף דמעות עד שכבה... וואוו.. מזכיר לי את שיר הצריף הרעוע ששרה עפרה חזה בקולה -קול פעמונים.. שולחת את הקישור https://www.youtube.com/watch?v=ONpD51u70Ag&list=RDONpD51u70Ag&start_radio=1 במבי

הי במבי, החופשה שלי בטח לא תרמה להרגשה... אבל חזרתי. אודי

13/10/2026 | 15:32 | מאת: חטולית

ברור שמותר לך הכללל דאגות לא חסרות בטוח אין אפשרות כנראה לעבור למקום אחר ותאריך כמעט של עוד החלפת עשור מדאיגה אותך גם?? את צעירה מאוד ועייפות היא חלק מהחיים כמוני כמוך עולה עוד משהו בדעתך שמפריע לך ?? שתפי אהובה חטולית

13/10/2026 | 10:14 | מאת: חטולית

את לגמרי צודקת באמת צריך לבוא לבושים בהתאם למה שהמקום כעת עדיין בהכנות לקראת כל מי שיבואו לנקות שם את כל מה שיש מאמינה שלא יהיה קל אך זה מה יש עדיין בודקת את כל האפשרויות בשטח תתודה רבה לך על תגובתך חטולית

12/10/2026 | 14:32 | מאת: חטולית

ככל הנראה בעוד כמה ימים תגיע מטפלת זרה חדשה לאמי 🙏 מקווה שכן מפני שאנחנו עייפים כבר מאוד.. 7 חודשים ארוכים של טיפול 24/7 באמא שאינה קלה לטיפול אז... אצטרך ללכת אליה הביתה לפתוח לרווחה את כל הבית שהיה סגור עד אותו היום שאלך אליה ולהזמין ריסוס מה גם שהיא לא תוכל להיות שם באותו זמן ..גם כך אינה מזיזה את עצמה אלה אם זה לטיפול וטיפוח של עצמה עם המטפלת הזמנית שמגיעה אליה בבקרים ולא אינה יכולה לקחת אותה עימה אליה הביתה לדאוג לצרכים של הנקיונות לבית שכן צריך להתחיל מההתחלה לכבס כל מה שמלא אבק לדאוג שתגיע מנקה לנקות את הבית באופן יסודי כמו שהיא אוהבת מלא ביקורת וכל הבית זה מלא מלא עבודה ! כמובן גם לערוך לה קניות של הכללל מחדש לנקות מקרר שסגור כבר 7 חודשים ועוד ועוד שלא נדבר גם על החזרה של כל מה שכבר הבאתי אליה במשך כל החודשים האלה לבית שלי שלא יחסר לה כלום לארוז אותה מחדש ואז... לארגן לה שוב הכל אצלה בבבית להשאר שם כמה ימים עד שתיקלט העובדת החדשה הזרה בתוך כל ה.... הכאוס הזה שטרם החל ואני חולה כבר כמה ימים הראש שלי כמו מים ג'לי בתוך הראש כן יודעת מה צריך וכן אני אצטרך לדאוג לכל זה לבד מפני שבעלי אחרי 3 פעמים של אישפוזים שבוע אחרי שבוע כל פעם בין 4 ל 5 ימים עייף וחלש מאי פעם משתדל בקטנה לעזור עם הכנת הרוחת ערב זקוק העצמו לטיפול יומי כן וזה לא הכללל החיים זה לא פיקניק חודש טוב לכולן חטולית

13/10/2026 | 06:51 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, נשמע כמו בית רוחות של ממש, עם קורי עכביש, אבק ועובש. פרויקט ביוטופ. מזעזע למדי. מציעה למי שנכנס לשם לעבוד עם מסכה וכפפות, משקפיים, כובע, בגדים ארוכים. לא יודעת. לפחות הגנה מסוימת לגוף. סוריקטה

הי חטולית, בכלל לא פיקניק. אודי

12/10/2026 | 10:54 | מאת: חטולית

היי סוריקטה יקרה אכן כלום לא קורה פה אני נכמסתי כמה פעמים כתבתי ולא לא היה שום מענה כפי שאת רואה בעצמך טוב שסוף סוף את נכנסת וכתבת ובקשר לנושא של הבחירות הפעם לא יודעת מדוע את בחרדה כזו איומה יפה שלי הפעם באמת אין לדעת מי יבחר אך מה לעשות נחרדה תפתור לך את הבעיה ?? חזקי ואמצי מאמי הכל יהיה לטובה חיבוק גדול עד אלייך חטולית

12/10/2026 | 08:31 | מאת: סוריקטה

הי, רק אומרת שאני באימה לקראת הבחירות. בחרדות שיא. עוד תבוסה ורמיסה - האנשים שנלחמו לא יעמדו בזה. אולי אכעס בעיקר על אחוזי הצבעה נמוכים ביישוב בו אני גרה. ממשיכה לנסות למצוא את הצימוקים בתוך התופת הנפשית והיהירות הפתולוגית שאופפת אותנו. שבוע טוב, סוריקטה

13/10/2026 | 13:27 | מאת: סוריקטה

היום העייפות גדולה מאד, וזה התאריך העברי של כמעט התחלת עוד עשור. אני אכן מודאגת להמשיך לחיות פה שנים, במקום שנהרס, ולא מרגיש לי בית גם בבית. יש לי סיבה טובה לחשוש ומקווה שמותר. סוריקטה

הי סוריקטה, אני מקווה מאוד שבעוד שבוע וקצת נתפנה לתהליכי שיקום ובנייה של כל מה שנהרס כאן... גם אני מודאג. אודי

03/10/2026 | 19:47 | מאת: חטולית

כך אומרים תמיד והנה מה שמוכיח כנכון מהערב בעלי שוב מתאשפז באיכלוב כבר הפך לדפוס קבוע בזמן האחרון יותר מהכל זה מדאיג אותי אייך יתכן שעם כל הטיפולים הטובים ששוב תהיה נפילה בערכים של הבדיקות שלו כן בית חולים מצוין אבל מדאיג אותי נורא מבינה ששוב נופלת כאן עם הודעות ךא נעימות שבוע קשה .שבוע טוב .חטולית

30/09/2026 | 12:27 | מאת: חטולית

בשעה 6 בבוקר ירד גשם נהדר הסתיו הגיע גם אלי סוף סוף ברחתי מהבית כדי לנשום אוויר ולחיות השתכרתי מהאוויר הצלול יצאתי גם לקופת חולים להביא תרופו לאמי שתחיה מתעכבת בחוץ עדיין לא רוצה לחזור הביתה בעלי השתחרר אתמוך בלילה מבית החולים ברוך השם אך מתחיל סידרת חיים חדשה עבורו וגם עבורי כמה נעים לשבת בגינה ולנשום..ולנשום...ולנשום פשוט תחושה נהדרת משכרת ..ולנשום האוויר הקריר שתמיד כואב הפעם פשוט מרענן מקווה שכולכן מרגישות טוב ונהנות מהחג עד עכשיו לא הרגשתי חג אולי עכשיו משהו ישתנה גם החג הזה עומד להיגמר בסוף השבוע ועדיין אין מטפלת חדשה לאמי חג טוב ושמח לכן חטולית

29/09/2026 | 19:10 | מאת: חטולית

יכול להיות שבין היום למחר ישחררו את בעלי הביתה שבוע ארוך ומפרך מכל הבחינות מחכה עדיין לאישור מכל החרדות שלי כבר לא מסוגלת עם כל הכאבים האלה פיברו עם לחץ חוסר שינה טיפולים 24/7 לאמא שלי המתלונת אולי יכנס מעט אוויר לנשום חג שמח מועדים לשמחה זמנים לששון ערב נעים לכולם עד כמה שאפשר חטולית

הי חטולית, מאוד מקווה שנשמת קצת. לא תמיד זוכרים כמה זה חשוב, הנשימה לעומק. אודי

28/09/2026 | 20:45 | מאת: חטולית

היי במבי.. איזה סיפור יפה חג שמח יקרה חטולית

27/09/2026 | 15:30 | מאת: חטולית

נכון איזה כייף אפשר לפחות לכתוב ואני מחזיקה אצבעות למושתלים החדשים שאכן יעלו ויפרחו לפחות ישמח אותך חול המועד שמח חטולית

27/09/2026 | 09:39 | מאת: חטולית

לא יודעת אייך מחזיקים מעמד במצבים כאלה בערב החג אמי מאוד רצה לשמוע גם את בעלי כשבאה לשבת בכסא שלי הוא עם גלגלים היא נפלה על הברכיים והתגלה קדימה .. לאני יכולתי להרים אותה ונאלצתי לקרא לעוד בן שלי שיבוא להרים אותה מהרצפה קשה מאוד להתנהל בצורה כזו גם השנה אין לנו סוכה מאחר והבן שלי שעבר דירה כבר אינו מקים כאן סוכה כמו כל שנה היה עם בעלי רוב הזמן הכל הולך לי הפוך לחץ ופחד גם מכל מה שבעלי עדיין צריך לעבור אבלציה זה צריבה נוספת חזרה ללב שאינו נרגע מדופק לב שמגיע גם עד 100 פעימות מפחידות ויתכן שגם יזדקק לניתוח כריתה של בלטות התריס שעושה לו את כל הצרות האלו אייך אפשר להרגע למרות שאיכילוב בית חולים מצוין כל דבר שקורה לו מחליש את הלב שגם כך אינו עובד המיטבו לא יכולה להרגע מלחיץ מפחיד אין רגע של מנוחנה ובטח שעוד יותר קשה גם בכלל לישון מה שבכל מקרה קשה לי. אייך ארגע חול המועד שמח לכם חטולית

הי חטולית, זה באמת מלחיץ ומפחיד. נקווה שאפשר לסמוך על הרופאים והרפואה שיידעו מה ואיך לעשות. אמרנו כבר, תקווה... אודי

27/09/2026 | 05:38 | מאת: סוריקטה

הי כולם, מנסה להחזיק תקווה. כל כך חיכיתי לסתיו. והנה הוא. מנסה לזרוע זרעים של תקווה. כלומר, צמחי בר. בחצר הבניין, שהיא סוג של מעזבה עד שיהרסו פה הכל. אז לפחות שיהיה משהו חמוד אקולוגי. האם יצליח? זאת נדע בעוד כמה חודשים. עכשיו העונה. ומחכה מאד לגשם. שנשמור על עצמנו, סוריקטה

27/09/2026 | 21:12 | מאת: .במבי פצוע..

סוריקטה אהובה, כמוני כמוך, הסתיו עבורי תקופה מיוחדת, העננים שמתרבים ואת מרימה עיניים ורואה בם אריה, כרכרה, בן אדם מחייך ועוד ועוד.. את מתבוננת ורואה את צבעם שמשתנה בגוני אפור, הציפורים שנודדות ומחפשות מקום מגורים חדש.. סתיו.. תקופה שגם את, גם אני נולדנו.. לגבי הזרעים ,זרעי התקווה שאת בוחרת לזרוע עד שיהרסו הכל.. זה מזכיר לי סיפור זן, בעל חיים קטן (לא זוכרת איזה) משוטט ביער, לפתע מגלה מאחוריו נמר , מתחיל לברוח הקטן, הנמר רודף אחריו, הקטן בורח, הנמר רודף אחריו. לפתע מגיע הקטן לקצה צוק, פסיעה קדימה יתגלגל למטה וימות. והנמר, עוד רגע ויטרוף אותו. לפתע מגלה בקצה הצוק תות צומח, ניגש לתות ,נוגס אותו ,פיו מתמלא בעסיס... חג שמח, במבי

29/09/2026 | 09:11 | מאת: סוריקטה

הי במבי יקרה, איכשהו נדמה לי שכבר סיפרת כאן בעבר על התות המופלא. סתיו רגוע, סוריקטה

29/09/2026 | 12:58 | מאת: .במבי פצוע..

מאוד מאוד ייתכן סוריקטה שסיפרתי בעבר.. יש בתוכי כמו פנסים שמאירים לי את הדרך בעולם.. הסיפור הזה ,עבורי, מהווה אחד מהפנסים הללו .. שלך, במבי

הי סוריקטה, בינתיים הגיע הגשם. מחזיק אתך את התקווה (וכמה תקווה צריך...). אודי

27/09/2026 | 02:59 | מאת: חטולית

היי במבי מתוקה שאת תודה יתכן ויצטרך גם לעבור טיפול אבלציה אולי גם ניתוח כלום עדיין לא ידוע תודה לך חטולית

25/09/2026 | 00:45 | מאת: חטולית

אז אמרנו מותר לומר הכל בעלי שוב מתאשפז הלילה שוב שבת ערב חג סוכות הכל חוזר על עצמו נמאס מכל האישפוזים האלה !!!! חג שמח לכולם חטולית

26/09/2026 | 23:29 | מאת: .במבי פצוע..

אוי חטולית יקרה.. וואוו.. איתך, במבי

27/09/2026 | 05:44 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, בית חולים מקום מבאס ברמות, מאידך, במקרים רבים, במגבלותיו, גם עוזר לייצב ולשקם. להחזיר אנשים למצב תפקודי, הגם אם חלקי, בבית או בקהילה. החזיקי מעמד, סוריקטה

הי חטולית, מקווה שהתייצב. קורא את ההודעות ובטח אתעדכן עוד מעט. אודי

שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת החג, שלאחריה אגיע לגיחה קצרה, וכפי שכתבתי לפני כמה ימים - אטוס לחו"ל עד לאחר חול המועד. אפשר להמשיך ולכתוב, אם כי אני מאמין שלא אוכל לענות, אלא כשאחזור. גמר חתימה טובה ושמרו על עצמכם, אודי

22/09/2026 | 06:17 | מאת: סוריקטה

אודי היקר, אתה תהיה שם וחלקנו נהיה פה. והנה אבהיר את שכתבתי קודם - פה = בפרט בארץ, בבית. שנה טובה וגמר חתימה טובה ובהצלחה ותודות. ומצטרפת - שנשמור על עצמנו טוב טוב. סוריקטה

הי חברות וחברים, לא אספיק להשיב על ההודעות הממתינות, אשתדל ביום ראשון. עוד אספר שבשבוע הבא אני יוצא לחו"ל למשך כשבועיים ואשוב אחרי חול המועד לכמה ימים, ואז תהיה לי נסיעה נוספת, קצרה יותר. משער שבימים אלו יהיה לי קשה יותר להשיב. מה שלא אצליח - ימתין לשובי. ובינתיים - סוף שבוע רגוע ושמרו על עצמכם. אודי

17/09/2026 | 22:06 | מאת: חטולית

במבי אהובה המון תודה לך אכן עמוס ובטוב שתהיה לך שנה מדהימה שתכפר על כל עוגמת נפש וכאב מכל מה שעברת עד כה מגיע לך הכי טוב שרק אפשר חטולית

17/09/2026 | 22:33 | מאת: .במבי פצוע..

חיבוק

17/09/2026 | 20:14 | מאת: .במבי פצוע..

מאחלת לכולכם גמר חתימה טובה, שלכם, במבי

הי במבי, גמר חתימה טובה! אודי

17/09/2026 | 18:04 | מאת: חטולית

היי מיכלי שמחה שקפצת ונכנסת אכן גידול הורים לא קל בכלל הם מתעקשים על כל דבר כאלו שהחיים שלהם תלויים בכך מזדקנים ממש לא קל גם עבורם כך אני משערת כנראה גם הפחד מכל יום שהם כן מתעוררים ולא יודעת מה יביא אותו היום אני תמיד אבל תמיד כל החיים מבשלת בכל החגים למשך כל החג מפני שלא תמיד כולם באים יחד 13=14 איש כל סעודה וגם כמובן לקחת הביתה מה שנשאר כי אלו חגים הם אוהבים אז קדימה זה חלק מכל הכייף בחגים נכון הקטנטנים האלו זקוקים לתשומץ לב כל הזמן הם קטנטנים בטיפול של emdr עולים דברים שנשכחו כמו מה שמרגיש לך עכשיו מנסיון שלי בעבר גם עשיתי 4 טיפולים כאלה והיה ממש קשה מול הטכנים שעלו אז מיכלי מה את כן מוכנה לעשות עבור הקטנה הזו?? כנסי פנימה לתוך הנשמה עם עינים עצומות ותראי מה היא מראה לך.. העינים עצומות חיצונית אף בתוך הבפנים הן פקוחות שרק תרצי לראות ולא לפחד דברי איתה תשאלי אותה אייך לאהוב אותה מה את יכולה לתת לה כיום שלא קיבלה אז... האמת שאותי זה טילטל .. מעולם לא שיערתי שכך ארגיש אם תעיזי אולי תקבלי תשובות לדברים שחסרים מאז.. נסי להשלים איתה מחבקת אותך מכל הלב ותודה על הברכות שתהיה שנה הרבה יותר טובה לכולנו נסי לא להתעקש עם הזקנים לא מועיל לאף אחד בטח שלא לעצמך צום קל למי שצם ולמי שלא גם טוב גמר חתימה טובה לכולם חטולית

חטולית יקרה... וואו, מבוגרים זה לא קל ולבשל לכולם זה מתיש וגם כייף כשאוהבים ומחמיאים. הטיפול מלחיץ אותי כרגע..תהיה הפסקה לשבועיים, נראה איך ארגיש עד אז...תודה יקרה. אנסה מה שכתבת לי.

17/09/2026 | 17:25 | מאת: מיכל...

קפצתי לפה לאחל גמר חתימה טובה ושנה טובה. וגם להגיד שגידול הורים זה ממש לא קל. חמותי דמנתית וחמי לא מוכן לקבל שום עזרה רק הוא עוזר לה ולבית..הוא בן 90 ולא מוכן להודות שגם לו קשה.ומכביד עלינו גם... בישלתי את כל החג לבדי והיינו שם. אחד הבנים שלי סגר בצבא את החג.. ומחר אבי מגיע אליי עד אחרי כיפור וגם הוא עקשן שרוצה לצום ואסןר לו....נראה.למזלי מצאנו מטפל מעולה עבורו ליום יום. הוא מקבל חופש כשאבי אצלינו. אז חטולית מבינה לליבך. העקשנות של המבוגרים קשה. מה איתי? התחלתי emdr רק פעמיים והן היו קשות..תמונה עם אימי.. אני עובדת בגן ומכילה את הקטנטנים שבוכים הם נרגעים אחרי שההורים הןלכים ובכל זאת מאוד מתיש ללמד הרגלים בגן ולהכיל המון חיזוקים חיוביים. חוזרת עייפה אבל מאוד מאוד סבלנית ומכילה..קורה לי משהו מוזר זה לא פלאשבק זה צורך עז בחיבוק של ילדה בת 3..ולעצמי אין לי סבלנות לזה, מרגישה בגיל הזה לרגעים...ואני תוהה אם יש קשר לטיפול העכשוי.. ולא יודעת להיות "אמא של עצמי" איך עושים את זה? לחבק אותי? דובי? הנזקקות הזאת להיות בת 3 מוחזקת מוזרה..למרות שהרגשתי ילדה קטנה כבר לפני המון זמן בטיפול וזה עבר...יש רעיון? איך להכיל את עצמי בצורה הזו? גמר חתימה טובה ושנה טובה לכלכם.

17/09/2026 | 20:12 | מאת: .במבי פצוע..

הי מיכלי, טוב לשמוע ממך.. מאחלת לך גמר חתימה טובה ושנה טובה ומבורכת

תודה יקרה. גם לך...

הי מיכל, יש בנו גם וגם, כל הזמן. והכי טוב זה לתת מקום לכל ההיבטים והחלקים שלנו, אלו המזינים ואלו הניזונים. גמר חתימה טובה ושנה טובה! אודי

16/09/2026 | 23:34 | מאת: חטולית

את ערב ראש השנה קיבלתי השנה עם זכרון בלתי נמחק של השירפה בשנה שעברה עדיין ישנם סימנים לא פשןט היינו 3 בשולחן אמי בעלי ואני ערב שקט ורגוע עם כל מאכלי וסימני השולחן לחג גם שקט זה דבר מבורך ידעתי שחייבת מנוחה לקראת הערב הבא שבא עלינו לטובה לא הגיענו בכלל לבית הכנסת גם השנה אי אפשר להשאיר את אמי הפעם ייתר מתמיד לבד אנחנו לא צופים בטלויזיה בחג זה כמו שבת למחרת הגיעו רובם של בני המשפחה היו חסרים 2 הנכדים המאומצים שלי וגם הנכדה המיוחדת שלי שבילתה את החג באילת עם אימה וסבתא השניה ביחד נפלא לגמרי כולם חוץ מהם הגיעו וכמו תמיד מנשנשים לפני שמשהו מתחיל כדי לא להיית רעבים עד האוכל בשולחן כמו תמיד הבן שלי שהיה דתי לא נגע באוכל בכלל היה ללא מצב רוח טוב בכלל תמיד היה רגיל להגיע עם המיוחדת שלי בערב החג הפעם היה לבד הורגש שהיה עצוב כיבדתי את השתיקה שלו ואז הגיע הנכד החייל שלי ללא מדים וטוב שכך והחלו חיבוקים עם כולם תגידו יכול להיות שתוך חודש של טירונות יגבהה בצורה רצינית ?? אז כן ממש כן המתוק שלי חיבק את סבתוש בחיבוק גבוהה שלא האמנתי שאלתי אייך ככה פתאום אמר יש לנו בבסיס אוכל מצוין ואני אוכל צחקתי כלומר בבית הרעיבו אותך?? כן ..משהו כזה צחק הארוחה היתה חסרה בכל מי שלא היה אך נערכה בסדר הראוי לה אכלו שתו נהנו ולקחו גם הביתה מה שאהבו ערב נעים שקט משהו... לא רגיל אך טוב המיוחדת שלי עדיין לא הגיעה לקחת מה שהותרתי עבורה כמו תמיד אך בזמנה תבוא.. והנה כבר עברו שוב הימים ושוב צריך להכין עבור סעודה מפסקת ארוחה לערב יום כיפור וגם עוגה לצאת הצום .. לא חסר מה לעשות שרק יהיה כוח לעמוד ולהכין יקרים כולם גמר חתימה טובה תכתבו בספר החיים הטובים ותזכו תמיד רק לטוב ביותר שהחיים יציבו לכם חטולית

17/09/2026 | 20:08 | מאת: .במבי פצוע..

חטולית יקרה! נשמע עמוס אבל עומס טוב... מאחלת לך שנה טובה ומבורכת וגמר חתימה טובה

הי חטולית, גמר חתימה טובה, ושיהיו ימים משמעותיים וטובים! אודי

16/09/2026 | 22:07 | מאת: חטולית

בלעדיך לא היה כאן בית בלעדיך לא היה למי לבוא לשפוך את הנשמה בלעדיך לא היה מי שיגיד כך וכך... ומרגיש ומרגיע אין לי מילים ולעולם לא אוכל להודות לך על המקום גם כשהוא די רדום ואתה תמיד כאן זה בכלל לא מובן מאיליו!! רק אדם גדול כמוך מסוגל להיות כאן ללא תנאי ואני הכי מעריכה אותך על הכל ויש לי לא מעט על מה להודות אודי אתה הנשמה של המקום הזה אחרת ???? אבודה בלי עזרה במשך כל הזמן מאז שני כאן תודה רבה אודי יקר חטולית

17/09/2026 | 20:26 | מאת: מיכל...

נכון. מצטרפת למה שכתבת

הי חטולית, תודה לך על מילותייך! גמר חתימה טובה, אודי

16/09/2026 | 22:00 | מאת: חטולית

מי שלא רצה או רוצה לסלוח לא תלוי בך!! נשמה על מה סליחה ? את כל כך עדינה ולא פוגעת רק תומכת ולא רק כאן גם מחוץ למקום הזה ... את מוכנה לסלוח לעצמך על שיפוט לא נכון שלך על עצמך?? אם כך הסליחה התקבלה ברוב קולות!!! נשמה את אשה מופלאה ביותר שהכרתי בימי חיי והם אינם מעטים כפי שציינת חבקי אותך את ראויה סלחי לעצמך את ראויה קבלי את עצמך את ראויה תאהבי גם את עצמך את הכח ראויה חיבוק ענק ממני אלייך שלא נתשת אותי לאנחות כאן לבדי הכי מגיע לך בעולם את מדהימה תפנימי אני בטוחה שאיני היחידה שחושבת כך שנה מבורכת אהובה חטולית

סוריקטה יפה שלי לצערי הסיילן לא מספיק אינו מכייח היא זקוקה להבנתה לחומרים מכייחים תקוע לה בגרון לא מתווכחת בכלל אין צורך אין כבר גם כוח לפחות כעת הבינה שגם רק פעם אחת היום גם מספיקה ונכון אנשים זקנים באמת קשים ועקשניים יותר גם אני מתבגרת וגם לא בריאה בכלל גם בעלי כבר לא וגם מאבד את הסבלנות מהר יותר מה עוד אני צריכה לעשות?? כבר עברו 6 חודשים מאז שהגיעה אלי וממשיכה לטפל בה במסירות רבה וממשיכה לרוץ עבורה לכל דבר שרק צריך מעט התחשבות לא היתה מזיקה בכל גיל לא היה מזיק רק שאני ידועה כאחת עם סבלנות הכי ארוכה ולכן אני מתאפקת בכל כוחי תודה יפה שלי שתהיה לך שנה נפלאה בכל דבר ודבר אוהבת חטולית

17/09/2026 | 05:36 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, מזדהה בקטע של סבלנות כמעט אין קץ, ויכולת ספיגה. אבל באיזה מקום מגיע הגבול שלנו. גם אם הרף גבוה, ואנחנו צריכים לשמור על עצמנו. בברכת שמרי על עצמך, אוויר ומרחב ככל שמתאפשר סוריקטה

16/09/2026 | 19:24 | מאת: סוריקטה

הי חברות ואודי, אתם הכי ראויים לברכה והמשאלה. כאובה מאד, מתיש, כבר שנים. וסליחה - מי שצריך היה לבקש או לא איתנו או לא מבין ולצערי אומר שגם לא ייסלח. ועם זאת סליחה, אולי, מעצמי. על הפעמים בהן התנצלתי ובכלל לא הייתי חייבת. אדרבא. נראה שפוחדת ממה שקורה פה. ומה יהיה ההמשך. לילה טוב, סוריקטה

16/09/2026 | 22:08 | מאת: .במבי פצוע..

סוריקטה הי, אין לי משהו חכם להגיד.. כן מבקשת לאחל שנה טובה וגמר חתימה טובה.

17/09/2026 | 05:37 | מאת: סוריקטה

הי במבי, שמרי גם את על עצמך. גמר חתימה טובה. סוריקטה

הי סוריקטה, פה פה, או פה במובן הרחב יותר? אודי

15/09/2026 | 19:09 | מאת: חטולית

אני משתדלת בכל כוחי ומאודי להיות סבלנית כלפי אמי הייתי איתה אצל רופא משפחה לעדכן את התיק הרפואי שלה והיא חסרת סבלנות להחריד מבינה את החרדות שלה עברה ארוע לבבי בבית החולים כשהגיעה לשם עושה הכל על מנת שתהיה רגועה אך היא לא מוכנה להקשיב הרופא בדק אותה ואמר שהריאות שלה נקיות אך היא מתעקשת על הנהלציה למה זה מועיל להכניס סתם תרופות לגוף החולה שלה רק מפני שהיא רוצה?? בסוף הוא רשם לה רק כדי שתרגיע כבר לא משנה שמיום חמישי לא קיבלה כלום עברו מספיק ימים ללא אתמול התחילה נווו מתי כבר תכיני לי?? יומיים ללא שינה רק דאגה שתהיה בסדר אבל נוווו בסוף קיבלה מנה ונרגעה בערב לפני השינה רוצה שוב לא התווכחתי אמרתי לה טוב .כשהגיע הזמן החליטה שלאאאא מפני שזה היה יותר מידי אני לא יודעת מאיפה היתה לי סבלנות לא להגיב העייפות מתישה מאוד היןם החליטה רק פעם אחת לא 3 פעמים כמו בבית החולים כבר יותר נורמלי . מתי כבר יפסיקו להיות חולים ולרוץ כל הזמן לבית החולים . חטולית

16/09/2026 | 19:27 | מאת: סוריקטה

הי חטולית לא כיף לא כיף בכלל עומס יתר ואת לא צעירה בעצמך. אינהלציה אפשר לעשות רק עם מי מלח (סליין), לא? לילה טוב, סוריקטה

הי חטולית, 'הנה באים ימים של שקט' (יום כיפור, ואני מקווה שעוד...). אודי

שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע וחופשת החג. שתהיה לנו שנה טובה, מלאת תיקון והתפתחות, והרבה יותר שקט. נשוב ונפגש בשני, אחרי החג. שמרו על עצמכם, אודי

10/09/2026 | 13:44 | מאת: .במבי פצוע..

שלחתי לפני מס' שעות הודעה, היות והבנתי שההודעות עולות אוטומטית ואני לא רואה את ההודעה ששלחתי, שולחת פעם נוספת.. מאחלת לכם אנשים יקרים ואהובים שנה טובה ומתוקה, שנה מבורכת מתוך בריאות טובה ואיתנה. מצרפת גם שיר שכתבתי. שלכם, במבי הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי כו' באלול תשפ"ו 08/09/2026 אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בַּיָּם, בָּרֶחֶם וּבַלֵּב, הַלְוַאי שֶׁאֲנִי, יוֹנֵק הַדְּבַשׁ, הַדְּרוֹר, וְהַיּוֹנָה נַמְשִׁיךְ לְזַמֵּר בְּיַחַד תּוֹדָה לְךָ אֲדוֹן עוֹלָם שֶׁיָּצַרְתָּ עֲבוּרֵנוּ יוֹם חָדָשׁ. הַלְוַאי וְעֵץ הָרִמּוֹן יַמְשִׁיךְ לְהָנִיעַ אֶת עָלָיו, וְהַחַצְבָּנִי, הַתְּאֵנִים, הַפֶּטֶל וְהַשַּׁפִּירִית יְחַיְּיכוּ לָעוֹלָם בִּקְרִיצָה. הַלְוַאי וְמְטוּלָה ,קִרְייַת שְׁמוֹנָה, בְּאֵר שֶׁבַע וְאֵילַת עֲדַיִן ייִשָּׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם. הַלְוַאי וְהַמְּדִינָה תִּישָּׁאֵר בַּשָּׁנָה הַבָּאָה הַלְוַאי וְיִתְקַיּיֵם וְאֶרְאֶה במבי

הי במבי, משום מה ההודעות הפעם המתינו לאישור במתכונת המודירייטד הישנה... אבל הכל עלה. אודי

10/09/2026 | 13:07 | מאת: חטולית

במבי מתוקה גם אצלי עצוב מעט בגלל מלח הארץ וגם עולים בי זכרונות משנה שעברה שאחרי שכולם עזבו פרצה אצלי השריפה בבית תודה על האיחולים שלך לשנה חדשה . הלווא שתהיה לכולנו שנה טובה יותר חטולית

10/09/2026 | 13:02 | מאת: חטולית

תהי עם עצמך לבד כנראה מתוך בחירה עצוב להיות בחג לבד מאחלת לך ימים אחרים וטובים כבר בשנה החדשה חטולית

10/09/2026 | 09:46 | מאת: .במבי פצוע..

מבקשת לצרף שיר קטן שכתבתי.. מאחלת לכולם שנה טובה, מתוקה, מבורכת מתוך בריאות טובה ואיתנה.. שלכם, במבי הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי כו' באלול תשפ"ו 08/09/2026 אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בַּיָּם, בָּרֶחֶם וּבַלֵּב, הַלְוַאי שֶׁאֲנִי, יוֹנֵק הַדְּבַשׁ, הַדְּרוֹר, וְהַיּוֹנָה נַמְשִׁיךְ לְזַמֵּר בְּיַחַד תּוֹדָה לְךָ אֲדוֹן עוֹלָם שֶׁיָּצַרְתָּ עֲבוּרֵנוּ יוֹם חָדָשׁ. הַלְוַאי וְעֵץ הָרִמּוֹן יַמְשִׁיךְ לְהָנִיעַ אֶת עָלָיו, וְהַחַצְבָּנִי, הַתְּאֵנִים, הַפֶּטֶל וְהַשַּׁפִּירִית יְחַיְּיכוּ לָעוֹלָם בִּקְרִיצָה. הַלְוַאי וְמְטוּלָה ,קִרְייַת שְׁמוֹנָה, בְּאֵר שֶׁבַע וְאֵילַת עֲדַיִן ייִשָּׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם. הַלְוַאי וְהַמְּדִינָה תִּישָּׁאֵר בַּשָּׁנָה הַבָּאָה הַלְוַאי וְיִתְקַיּיֵם וְאֶרְאֶה במבי

הי במבי, יתקיים ותראי. אמן. אודי

09/09/2026 | 14:08 | מאת: סוריקטה

הי כולם, וואלה, עוד יומיים שישי. שאמור להיות ערב חג בלוח העברי. אהיה אצלי. עם עצמי. עוד יום. שנשמור על עצמנו טוב טוב. סוריקטה

10/09/2026 | 09:40 | מאת: .במבי פצוע..

נשמע עצוב... יחד עם זאת, אני חושבת שאולי ישנם אנשים לא מעטים בעולם ש'מוקפים סביבם אנשים' ואין להם כל כך את עצמם... לך יש את עצמך, בעיני, זה לא מעט... ואם מותר לי לומר, קיבלת את עצמך ביושר.. בזכות ולא בחסד.. לאחר עבודה קשה, סיזיפית בעזרת רופא הנפש שלך.. מאחלת לך שנה טובה, מתוקה, מבורכת מתוך בריאות טובה ואיתנה.. שלך, במבי

10/09/2026 | 20:34 | מאת: סוריקטה

הי במבי היקרה, אהיה אני והמחשבות שלי, בינהן הדמות של האישה ההיא שישבה לי על הצוואר וקשה לי להשתחרר ממנה בראש. מה גם שראיתי אותה פיזית, כי היא מסתובבת הרבה בשכונה לידי. זו באסה. פה יכולה להיות לי שליטה, אבל לא השגתי אותה. תודה על הברכות. יהיה לך עצוב ממש בלי המשלים. סוריקטה

הי סוריקטה, אחד האלבומים המעולים, והיותר עצובים הוא 'אדם בתוך עצמו' של שלום חנוך. הזכרת לי אותו... אודי

09/09/2026 | 01:26 | מאת: .במבי פצוע..

ראש השנה מתקרב, גם הסתיו נותן אותותיו.. אצלי מרגיש עצוב בלב.. מאחלת ומברכת אתכם בשנה טובה, מתוקה, מבורכת, מתוך בריאות טובה ואיתנה. שלכם, במבי שנה

09/09/2026 | 14:10 | מאת: סוריקטה

הי במבי, באמת מאד עצוב. מסיבות אישיות. לאומיות. עולמיות. באסה. מחכה שהסתיו יהיה באמת. סוריקטה

הי במבי, שתהיה שנה טובה, עם הרבה תיקון. אודי

08/09/2026 | 22:08 | מאת: חטולית

ההכנות בעיצומן ויש המון קניות לחג יומיים של אוכל ועוד אוכל.. לפחות לא מפוצל כמו שנים קודמות אמי עדיין בבית החולים עדיין בדיקות והזמן זוחל עדיין אין תשובה חד משמעית לגבי מצבה הכללי אז כן עברה ארוע לבבי לא קל ומחוברת למוניטור שרק מרעיש כל רגע ואי אפשר לדבר בלי נפרעות אחרי הכל זה בית חולים בעלי סועד אותה במשך היום כל היום מרוב עייפות היום נפל בבית החולים בדרך אליה מסכן כל כך עייף אני בבית מחפשת סיבות גם לצאת עם כל העבודות שמחכות לי בבית בכביסות נקיונות בישולים... מחפשת מתכונים חדשים לחגים שינוי לא מזיק למרות שבעלי אוהב את הישן והמוכר מגיעה בערב באפיסת כוחות לנוח במיטה ימים עמוסים בעשיה מבורכת העינים כבר נעצמןת עוד רגע ומחר רופאה חדשה קופה חדשה מכבי וגם יום חדש להמשיך בהכנות דרך אגב איפה אתם בחג? לילה טוב לכולם אצלי כרגיל כולם באים חטולית

הי חטולית, ערב החג כבר ממש קרוב (מחר). מקווה שיהיה זה אות לשנה טובה יותר. אודי

08/09/2026 | 17:52 | מאת: חטולית

היי יכולות להיות סיבות נוספות לתגובה שלה לדעתי תנסי שוב אולי קרה משהו בלתי צפוי אל תמהרי לבטל אותה תבררי עוד חטולית

08/09/2026 | 14:20 | מאת: NOT_FOUND

היי, אשמח לשמוע דעה נוספת לגבי סיטואציה שנקלעתי אליה מול הפסיכולוגית שלי- קבענו תאריך ושעה וכשהגעתי לקליניקה ( טיפול מספר 5) היא לא הגיעה לפגישה. עמדתי מול דלת סגורה במשך 10 דקות , התקשרתי אליה אך היא לא ענתה סימסתי לה והיא ענתה שאני כנראה טעיתי במועד- כששלחתי לה את צילום המסך של השיחה עם התאריך והשעה שנקבעו היא כתבה לי- טעות שלי. מתנצלת. נשארתי המומה, זו נסיעה של שעה לכל כיוון, הרגשתי מושפלת, דחויה ותחושות קשות של זלזול ונטישה. לדעתי זאת חריגה בוטה מכללי האתיקה ואני לא מצליחה לאסוף את עצמי ולשכוח מזה. תוהה למה היא בחרה בתשובה כזו לקונית וקצרה ןלא יצרה איתי קשר לאחר מכן. אשמח לדעת אם אני מגזימה בתחושות שלי ואם זאת עילה מספיק טובה לסיים את הטיפול.

08/09/2026 | 18:37 | מאת: סוריקטה

הי, האם מדובר בטיפול דינמי? רק אומרת שיש מצב שהפסיכולוגית רוצה עכשיו 'לקבור את עצמה' בגלל הפשלה, ועוד פשלה שקרתה סמוך להתחלה. אבל היא לא אמורה לחלוק איתך את רגשותיה, כי המקום בטיפול הוא לרגשות *שלך*. מה שכתבת פה, התגובה הפנימית שלך הוא אחלה חומר להחזיר לטיפול. נראה לי. יפה שהתקשרת וסימסת ולפחות את יודעת. אולי יש סיכוי לתקן או חומר לעבודה. סוריקטה

שלום לך, זו עילה טובה מאוד לעבודה בטיפול. גם על התחושות (המוצדקות) שלך, וגם על היכולת לתקן. לדעתי אחר כך אפשר יהיה לחשוב אם מתאים לך הטיפול אם לא. אודי

שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת אמצע השבוע. נשוב ונפגש ברביעי. שמרו על עצמכם. אודי

07/09/2026 | 10:39 | מאת: חטולית

עדיין לא הסתיימו כל הבדיקות שלה כעת מאושפזת ומרגישה רע דואגת לה מאוד הראש שלי ממש לא כאן ורק התחלתי הכנות בישולים לחג הארוך הזה שמגיע חיברו אותה לכל מיני מכשירים וזה מציק לה נורא מסכנה שלי מאחר ואיני יכולה להגיע לאיכילוב צריכה לחכות בסבלנות עד שבעלי יגיע אליה במהלך היום ויעדכן אותי מה קורה מתחחים ולחצים לא חסרים לי כל התקופה הזו חייבת להמשיך אך אייך כשהראש נמצא איתה שם חטולית

07/09/2026 | 20:21 | מאת: .במבי פצוע..

חטולית יקרה!! נשמע קשה, עמוס, עצוב.. איתך, במבי

הי חטולית, אפשר להסתכל על גם ככה: חלק מהדאגה עכשיו מועברת לצוות הרפואי, שדואגים לאמך. וזה מפנה קצת מקום להכנות לחג, ומשאיר - מצד שני - מקום גם לדאגה שלך (שהיא מובנת ביותר). אודי

06/09/2026 | 19:35 | מאת: חטולית

הבוקר אמי עשתה בדיקות דם והרופא אמר לה שבמצבה היא צריכה להגיע למיין שוב איכיולוב כמובן שסירבה כעת התקשר הרופא האחראי ואמר שחייבת להגיע למיון מפני שהבדיקות דם מהיום אינן תקינות ומסכנות חיים אז כן שוב נוסעים לאיכילוב הפעם עבור אימי והיא כבר נכנסת לסרטים שלא רוצה להגיע שוב מעציב אותי חוסר השיתוף פעולה שלה צריך תמיד רק בלחץ להביא אותה להבנה כמה שזה מסוכן !! לא קל לגדל הורים מזדקנים חטולית

הי חטולית, ממש לא קל לגדל הורים מזדקנים, אם כי אני ממש יכול להבין את אי הרצון להגיע למיון... אודי

06/09/2026 | 10:17 | מאת: חטולית

זה שאמי שתחיה נמצאת אצלי כבר כמעט חצי שנה ואני מטפלת בה במסירות 24/7 לא פוטר אותי משום דאגה יומית אשה בת 91 עם המון בעיות בריאותיות וריצות עבורה על כל דבר שרק צריכה יומיומית בדיקות שאינן מסתיימות .. כל יום הפתעה חדשה גיל לא קל בכלל והחגים בפתח !! בקע סרעפתי הוא צרה צרורה בגיל שלה מה גם שמונע ממנה שינה בלילות ואז כל היום הפוך ולא נעים גם עקשנות בלתי מתפשרת וחוסר רצון להתגמש .הלוואי שתרגיש טוב יותר יהיה לכולנו קל יותר והתחלתי הכנות בישולים לחג והופס הפסקת חשמל עכשיו מי יודע כמה שעות בכל אופן מאחלת לכולם שבוע טוב ומבורך בסוף השבוע ערב ראש השנה סופש ארוך אך לפחות לא מפוצל כמו בשנים האחרונות חטולית

הי חטולית, שיהיה שבוע טוב ולקראת חג משמעותי ומהנה, כמה שאפשר. אודי

שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע, נוחו היטב ואספו כוחות בואכה חגי תשרי. נשוב ונפגש בראשון, שמרו על עצמכם, אודי

03/09/2026 | 12:14 | מאת: חטולית

אייך הבן מגיב לטפול הוא בסדר? מה אחיתך תקופה לא פשוטה גם עבורך מאמינה אם תרצי לשתף כנסי הכל טוב חטולית

02/09/2026 | 19:04 | מאת: חטולית

זה לא הוגן כבר מעל חצי שעה כותבת וכותבת ובשניה אחת פתאום הכל נעלם כלא היה כבר לא יכולה לשחזר את כל מה שכתבתי לא מצליח לי אך זוכרת את כל התאורים שלכן על הסתיו ריחות עננים מחפשות את החצבים את הנחליאלי את כל מה שמסמל עבורכן את התקופה הזו צר לי על אובדנך במבי אהובה גם אצל סוריקטה היו אובדים שונים גם אצלי התכוונתי לכתוב עוד אך התרוקן לי המוח בשניה לאחר שכל מה שכתבתי נעלם בשניה עצוב נורא לכל מי שחווה אובדנים שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה אהובות שאתן מאחלת לכן שנה הרבה יותר טובה מכל מה שחוייתן בתקופה הקשה הזו חטולית

02/09/2026 | 20:55 | מאת: .במבי פצוע..

כן.. יודעת על האובדנים שחוויתן.. אני קוראת את ההודעות והתגובות. בד"כ אין בי את הכוח להגיב.. האצבעות כבדות, כל אצבע מרגישה כמו שוקלת טון.. כל אצבע כמו טון חלודה שמשתקת היד.. תודה לך חטולית ומאחלת לך שנה טובה ומתוקה. שלך, במבי

01/09/2026 | 13:27 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכם אנשים אהובים, אז מה קורה איתי ? מרגישה את הסתיו בעורקים, בוורידים, בכל נים ונים בגופי ונפשי.. זו תקופה כל כך מיוחדת עבורי.. עצב עמוק, מעורב ביופי, מעורב בגעגוע עמוק, בכמיהה.. מרגישה בסתיו את הטבעת שנוספת לגזע שבתוכי .. מתבוננת על העננים שמשנים צורתם, לרגע נדמים כאריה הבא לטרוף את העולם, ברגע שני נדמה כעובר קטן נם את שנתו כאילו כלום לא קרה.. מתחילה לחפש בעיני את החצבים, ועוד מעט גם נחליאלי יחייך חיוך עייף.. עוד שנה חלפה... עוד מעט ותתחיל שנה חדשה... ובראש השנה שוב אהיה חצי בלבד.. חצי ממני חזר לאמא אדמה.. ואשמע את תקיעות השופר, והתקיעה תיראה כחבל טבור היוצא ממני עד למרום. ואולי אז תשמע בעולם קריעה גדולה תכלה שנה וקללותיה. ואז תשמע בעולם קריאה גדולה תחל שנה וברכותיה.. שנה טובה, מתוקה, מתוך בריאות טובה לכולם.. שלכם, במבי

02/09/2026 | 05:42 | מאת: סוריקטה

הי במבי יקרה, כבר זמן מה שאני צופה בחצבים. העננים נוכחים יותר בשלל צורות ונפחים. אנחנו בשלהי הקיץ. אכן שעות האור מתקצרות בקצב וחלקנו מרגישים זאת מאד. גם במצב הרוח. בסתיו גם יצאנו לראשונה לאוויר העולם. עצוב ממש שבמיוחד באירועים משפחתיים תחושת הבור מורגשת כל כך. תרצי לספר פה על החלק החסר? שמרי על עצמך, סוריקטה

02/09/2026 | 10:41 | מאת: .במבי פצוע..

החלק שבי שחסר סוריקטה , בן היתר ,שמורגש בחגים במלא העוצמה, ב ןזוגי שחלה בסרטן לבלב שבוע לאחר שנודע שאני חליתי בסרטן שד, הוא לא שרד.. חזר לאמא אדמה.. כן.. בסתיו הגחנו לאוויר העולם.. גם את, גם אני.. נובמבר.. חודש ללא חגים, ללא אירועים מיוחדים, אבל, כן, גם את, גם אני, הגחנו לאוויר העולם.. ואולי העננים, הרוח, הגשמים הראשונים חיבקו אותנו ,אמרו לנו בחיוך: ברוכות הבאות ,ראו ,העולם צוהל, שמח לקראתכן.. ואז השמיים חלצו שד וטיפות גשם ,מי חיים בעדינות מילאו פינו הקטן.. ענני כבשה עטפו אותנו ברוך, בחום, והרוח בלחש , ליטפה פנינו, שרה : בואי הנה ילדתי, בואי הנה נשמתי, בואי הנה תמתי, יונת חן שלי.. מאחלת ומברכת אותך בשנה טובה, מתוקה ומבורכת מתוך בריאות טובה ואיתנה.. ברכות כל כך בנאליות, ברכות כל כך חשובות.. שלך, במבי

הי במבי, הסתיו עצמו מסמל את הקמילה, אבל גם את המחזוריות וההישתנות. בארצנו הוא קצר וסמלי, אך יש מקומות שהסתיו הוא עוצמתי, ומשמעותי. ממש עונת מעבר. שתהיה שנה חדשה, מתוקה ואופטימית. אודי

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > ... 899