פורום פסיכולוגיה קלינית

הי, שוחחתי עכשיו עם אחי המחלים. הכימו די פירק אותו. הלב שלי נשבר. האח החזק שלי. תחושת האומניפוטנציה קיבלה בומבה בפרצוף. ואנחנו מזדקנים. המטפל ואני עשינו יחד עבודה טובה לקראת ההזדקנות מבחינה נפשית. נראה לי. אולי. מסתבר, כך נמדד, שירדתי דרסטית בגובה ועליתי במשקל. לא בבת אחת, אך פתאום זה היכה בי. הנושא גם ייבדק רפואית. עבודה כבדה בקיץ. הטבע והחיה סוריקטה

סוריקטה יפה שלי מה שלומך את מרגישה טוב פתאום נעלמת וזהו קרה משהו במשפחה לאחיך אולי מישהו אחר במשפחה? עצוב לי בלעדייך בגלל עבודה? בגלל מצבך בריאותי? לא יודעת מה עוד לחשוב חטולית

ביום שישי בערב הגיעו הילדים והנכדים לערב חשוב מאוד חגגנו לנכדים שלי מצויינות של סיום לימודים של הנכד הבכור שלי שסיים תיכון בהצטיינות עם בגרויות גבוהים ועם ברכת הדרך לעוד כמה חודשים של חופשה להנות מהחיים גם נכדתי הגדולה סיימה חטיבת הביניים במצטיינות ועולה כעת לתיכון חוצמזה שהיא גם סיימה מלימודים וכיום מתנדבת ב.מ ד.א קיבלה כבר מדים ובקורב כבר תצטרך כמתלמדת אייך זה נקרא בניידת אמבולנס ונכדתי המיוחדת גם סיימה לימודים כיתה ו ועולה לחטיבה עם ציונים מדהימים !! לפעמים קשה לי להאמין שכל כל מהר הם גדלים ופתאום כבר אנשים גדולים עומדים לפני פלא של החיים ואני נפעמת בכל יום מהתהליך הזה שמתרחש מול עינים שלי חטולית

במבי מותק יקרה ומוערכת כל כך בטח פחד בטח חוסר ודאות לגמרי מובן שמרגיש ריקנות אבל... תראי את חצי הכוס המלאה שעברת גהינות ונגמר ובשורה נהדת קיבלת שהכל בסדר!! את חיה אינך חוזרת לסיוט של שוב טיפולים שוב הקרנות החיים שוב מחייכים אליך נשמה אהובה להאחז בחיים כעת זו משימה חשובה ויש לך כמובן עבור מי.. היקרים שלך הילדים שלך איתך כל השאר כבר עבר תמשיכי הלאה אהובה ותני חיוך אוהבת חטולית

התרגשתי לקרוא את הפנייה שלכם אלי... מה קורה איתי? מותשת... מאוד.. מאוד.. מאוד.. חשבו שהסרטן חזר מדובר על טריפל נגטיב.. מאוד אגרסיבי שנוטה לחזור ב 5השנים לאחר הגילוי הראשוני .ואם הוא חוזר הוא נוטה לחזור כגרורתי.. אצלי עברו 3 שנים וראו האדרה ב M.R.I בשד המדובר. אחרי שלאט לאט אני פוסעת בהיסוס חזרה לצד החיים , לפתע, פתאום כזו בשורה.. הצטערתי ש'האמנתי לחיים' ולאט לאט הסרתי את 'אפוד המגן 'שלי החזרה לחיים... אבל.. לאחר זמן מורט עצבים, קיבלתי בסוף השבוע שתקין.. מה אני מרגישה עכשיו? מרוקנת לחלוטין.. כאילו לקחו משאבה ושאבו ממני ה-כ-ל נותרתי ריקה לחלוטין. אני גם מפחדת להאמין שוב לחיים.. מפחדת להסיר את אפוד המגן. מפחדת לחזור לחיים... החיים והמוות כל כך קרובים.. מותשת

הי במבי, נשמע מפחיד ממש, ועדיין מקווה שאפשר לשמוע כאן סיפור של החלמה. מנסה להתבונן כך גם על הסיפורים של אחיי. איחולי אוויר, סוריקטה

אכן כך בעלי נכה אך לא בצורה כזו שנראית לעין מלבד צליעה קלה שאינו מטפל בעצמו כן הוא עוזר במטבח רק שצריך כל הזמן לנקות אחריו ולסדר כל הזמן וחלילה מלהעיר לו שהכל בלאגן ומלוכלך את יודעת שאני לא..!! מעיר הערות מעליבות על אמי כל הזמן תוך כדי עבודה גם היא לא נקיה לא היגניית מתי הסתכלת.פעם אחרונה עליך? היא רוצה רק לאכול ולישון כל הזמן .. ומה אתה עושה ?? היא זקנה וחולה בת 91 לא כמוך רק בן 72 שלא תסתכל עלי כשאני עובד מעצבן אותי כל הזמן עוקבת אחרי מה אני עושה גם אתה עושה ככה כל הזמן אז מה ?? שלא תעיזי להשוות אותי לאמא שלך !! יש פתגם שאומר "הפוסל..במומו פוסל " יש בך את המום הזה לכן אתה מזהה אותו גם אצל אחרים חכמינו ז",ל אמרו מתפוצצת עוד לפני שהגיי הערב וכבר מפסיקה לענות לו אך הוא אינו מפסיק וממשיך וממשיך מערכה בלתי פוסקת ומתישה חטולית

הבן שלי הגרוש לא ביחסים טובים עם גרושתו יש תקלים בינהם כל הזמן כעת דורשת ממנו שיתקין מצלמות בכל הדירה שבה גר כדי לעקוב אחריו כשהנכדה המיוחדת שלי מתארחת אצלו למשך שעתיים בזמן הביקור שלה אצלו פעם כמעט באף פעם מםני שכבר חזר לעבוד לא לגמרי אך התחיל ואינו נמצא בבית עד שעות הלילה כשהיא כבר נמה את שנת הלילה שלה היא פשוט מחבלת ביחסים בין האב לנכדה המיוחדת שלי סתם מערימה קשיים מקנאה שהנכדה שלי לא תיקשר לאבא שלה ותאהב אותה פחות!! מצב הזוי לחלוטין מפני שנכדתי קשורה אליה בטבור וכל דקה שמרוחקת ממנה ישר אומרת " אמא התגעגעתי אליך " וכולם יוצאים נגדי שאני שומרת עדיין על קשר עם כלתי הגרושה ומתעניינת בה כל הזמן האם לא בזכות זה היא תמיד מסכימה שנכדתי תגיע אלי בכל פעם שרק מבקשים ממנה לבוא אלי בלי להסס ?? ואומנם אומרת לי בכל םעם מחדש בזכותך היא מגיעה תמיד רק כך אני מרגישה בטוחה !! אפשר לחשוב מה כבר היא עושה אצלי כשכולם באים או כשהיא צריכה לצאת ללימודים ואין לה היכן להשאיר את נכדי אבסורד משווע אך אני ממשיכה בשלי וכך מגיע למצבים שנכדתי כן תהיה נוכחת כשצריך נחגוג הערב את סיום השנה של נכדתי בחטיבה .. וגם של נכדתי הגדולה שסיימה לימודים היום והתקבלה כמתנדבת ב.מ.ד.א אז למה להרוס מאמצים של שנים שאני משקיעה בה בכלתי לשעבר ?? תודו שאינכם רוצים להיות חלק מ.. ואל תרדו לי על הנשמה עם כל מיני טירוניות מעצבנות אחרי הכל כולכם שמחים כשהקטנה שלי מגיעה לפגישות המשפחתיות האלה !!! שנעבור את השבת בטוב שבת מבורכת לכולם חטולית

במבי מותק את.חסרה הכל בסדר אצלך? מקווה שאת בסדר מרגישה טוב השמיעי קול חטולית

יפה שלי היא יכולה להרגיש מה שבא לה את חייבת להוציא אותה מהראש שלך רק את סובלת !! אל תתני לזה לנהל לך את החיים לא מגיע לך עונש כזה אוהבת חטולית

אינך צריכה לקחת אחריות על מה שאינו שלך! גם אינך חייבת לתת דין וחשבון לאף אחת!! התעלמי ממנה לגמרי כמו מכת ארבה שאינה פוסקת .. איתך תמיד חטולית

הי חטולית, לא חייבת לה כלום ומאום למרות שהיא מרגישה שמגיע לה. אבל הדמות שלה אצלי בראש עושה שמות בגלל שהיא נוגעת בפצעים עתיקים. עצוב. סיימתי יום עבודה עכשיו כשהתעוררתי היום מאד לפנות בוקר. כמעט אתמול... סוריקטה

אכן הקיץ כבר כאן במלואו ומורגש בעוצמות .. יודעת במשך היום נחמד ונעים גם חם אך בלילות אצלנו ממש קריר גורבת גרבים מפני שקר לי ברגלים וגם זה בנוסף גורם לי לכאבים בגוף מאמינה לך שקשה לך נורא אחרי הכל הקטנים גודלים וגם משקלם גדל ולא פשוט כבר להיות כפופים עימם כל היום. מה לגבי הכאבים שלך בדקת מאיפה מגיעים ? יש אפשרות לטפל בהם להקל עליך באיזה אופן? לגבי לקחת עוד אחריות נוספת האם מדובר בהמשך טיפול בקטנים? כבר בדקת אפשרות חלופית לעבודה פחות מתישה? הלוואי שתמצאי רק איני יודעת על מה שכן יכול להתאים לך כדי להמליץ לך לשנות יפה שלי לכולנו קורים דברים לא נעימים בחיים לפחות לא נפגעת גופנית מהמצב למרות שנפשית כואב הרבה יותר מבינה מאוד לא הבנתי מדוע יצאת אשמה בענין? אינך אשמה בשום דבר יקרה שלי !!! שלא יחרטטו לך תנשמה חיבוק עדין אם מתאים חטולית עד אליך

הי חטולית, איני אשמה. סך הכל שמרתי על עצמי. אבל הצד השני ש'לקחו לו את בובת המשחק' מרגיש פגוע מאד ולא לוקח אחריות, מאשים ודורש הסברים. ובדיוק מהדינמיקה הזאת ביקשתי להתרחק. סוריקטה

הי, היום היום הראשון של הקיץ. כבר חם בטירוף והעבודה קשה לי מאד. הכאבים כבר פה כחמש שנים נראה לי. איכשהו נמאס לי כרגע לקחת עוד ועוד אחריות. ובנוסף אני ממש מתביישת שנפלתי למניפולציות בקשר ההזוי ההוא. מצטערת שהתרחקתי אחרי יותר מידי זמן. כואבת שכביכול יצאתי 'אשמה' בסוף (אגב לקיחת אחריות מוגזמת). המשך שבוע מייגע לפניי. לילה טוב, סוריקטה

טוב 2 דברים קודם כל לא ראיתי אצלי בכניסה לפורום שם דבר או שום הודעה על מה שאתה וסוריקטה כתבתם לא לכתוב על... אצלי אני נכנסת לפורום דרך אפליקציה ישירות למקום כך שזה נסתר ממני ובהחלט לא הייתי כותבת שום דבר שעלול לפגוע ",אנשים מפורסמים' כך ציינתם לענין אחר ימים ארוכים וקשים עוברת לאחר שכתבתי בפעם הקודמת על הפגיעות שעברתי בבית הרוחות עלו עוד פגיעות שעברתי עם בעלה של אימי שלא קרו בבית הרוחות למשל נסענו לטיול לצפת עם לינה בבית פרטי אייך השיג את הכתובת לא ידוע לי שהינו שם כמה ימים בזמן הזה טיילנו במקום כשהוא מחבק את אמי ואותי כל אחת ביד אחרת אותה ביד ועלי הניח כתף מחבקת תוך כדי שעם האצבעות ,שלו הוא משש את החזה שלי ומחייך הפדופיל בלילות כשפרשנו לשינה ישנתי החדר נפרד כמובן מה שהקל עליו להגיע אלי בשקט בשקט כשאמי יושנת ולנסות למזמז אותי תוך כדי " שינה" כך כל לילה זה הפך אצלו להרגל גם כשחזנו הביתה והתלוננתי פבני אמי על מה שעושה לי יודעים מה ענתה לי ..,,,?? הוא רק דואג שתהי מכוסה בלילה .. בלילות קיץ חם מה יש לו לבדוק אם אני מכוסה או לא מה זה עיניינו??? לא ילדה בת 5 .נערה בת 14!! כן הייתי נערה מתבגרת מפותחת שהוא מאוד רצה להנות ממנה ודחה את אמי הצידה המעשים שלו לא הסתיימו רק בזה ניה מגיע אלי הביתה כל פעם בתענה מופרכת רק כדי לומר לי שאמי אינה מספקת אותו מינית ותכף שולח לעברי ידיים מגעילות ..ומנסה בכוח לנשק אותי על הפה וצוחק כמו* כל חולה נפש הפדופיל כשסיפרתי לבעלי אמר שירצח אותו כמובן שמנעתי מבעלי להגיע לכלא הרי אמי גם מעולם לא האמינה ותמיד כיסתה על המעשים שלו בעל מיני תרוצים צולעים.. הראש שלי מתפוץץ מרוב זכרונות וכאב נפשי גם כך לא יושנת בלילות ועם כל מה שצף לי עכשיו אני כבר לא עומדת בזה סליחה אם הכבדתי חטולית

הי חטולית, נשמע אדם דוחה ברמות. ומכעיס שהפוגעים מסתובבים להם כך בסבבה בעולם, ולא זו בלבד, אלא שהופכים עלינו. גם החבר של אמא שלי נגע בי כמו שאסור הרבה מאד מאד שנים. היא ידעה ובחרה בו על פניי. בחרה בשגעון על פני השפיות. ואילו אני בנקודת זמן מסוימת בחרתי בשפיות ובנפרדות ושילמתי מחיר כבד. גם לאחרונה התרחקתי מדמות שהיא סתם קרציה מצויה, אבל הנגיעה היא באזורים ותיקים מאד. שבה ומאחלת אוויר צח עד כמה שניתן לכולנו. ומזון מאוזן. ועיכול בריא. איתך, סוריקטה

אצלי לא רואה את כללי הפורום כמו פעם. נכנסת דרך האתר. ואפליקציה היא כנראה משהו מאד מאד ישן. לא הכרתי את האפשרות הזו אבל הבנתי שהיא קיימת, למי שהתקין אותה מזמן. סוריקטה

התגעגעתי היחת חסרה מאוד נכון שמה שאני מרגישה זה מה שצריכה לעשות !! הם לוחצים עלי כדי שגם אמי תרגיש חזרה בבית שלה אך זה כל כך חסר מציאות ואינם מבינים כלללל על מה אני מדברת זה ממש עצוב כאלו אני חייבת להמשיך לסבול את מה קרה שם שלעולם איני יכולהלשכוח רק נכנסת בפתח לבית והכל מציף הכל שם מול העיניים אפילו אמי אמרה לי לא פעם זה קרה בעבר תשכחי מזה אך איני מסוגלת לשכוח ואייך אפשר ?? שונאת את הבית הזה ואת כל מה שמביא עימו אולי אחרי שהבנין יהרס מיועד לפינוי בינוי אך גם זה לא קורה מהיום למחר ובעלי ממש התרגז ואמר מי שרוצה מוזמן לבוא לקחת אותה ואת הכסף שמציעים ויטפל בה !! כואב לי עליה מפני שחולה וכבר בת 91 וסובלת מאוד מבקע סרעפתי.. ומי עוד יטפל בה כמוני אצלי בבית ?? גם בעלי עוזר בטיפול בה למרות שגורמת לו למרות שער מעצבים גיסתי בחוף מטפלת באחי שגם חולה מאוד ואין מצב שתעזוב הכל ותגיע לארץ לאריך בלתי ידוע ... אז אני כאן .. והלחץ עלי לא הבנתי מאיפה זה הגיע מפני שאמי אומרת שאצלי היא מקבלת טיפול הכי טוב ביום והלילה גם כשאינה מרגישה טוב יושבת איתה לידה עד ש כל משתפר אך בעלי עם כל הטוב שעושה גם צועק עליה וגם כועס ... אולי מכאן באות ההצעות האלה ? אני כבר קרועה מעייפות וכאבים כל הזמן מפני שכל הזמן אחריה. אולי מתלוננת לאחי וגיסתי כשאיני לידה.. כבר לא יודעת וזה מביא אותי ליאושש תודה יפתח שה יחסת לדברי מקווה שאת כבר בקו הבריאות .. חיבוק אם מתאים חטולית

אין פינה אחת ויחידה שטוב בה המתח והלחץ הנפשי רק גואים בלי סוף ואם אומר דבר הכי קטן ישר קופצים עלי תשתקי תסתמי למי עוד אוכל לומר שזה הבית המקום היחיד שנשאר לי? כל המיקרים הקשים שקרו לי אז עם בעלה של אימי שתחיה קרו בבית הרוחות הידוע לשימצה על כל מה שעברתי שם כעת באים אלי ואומרים לי אם קשה לך עם אמא אצלך קחי אותה אליה הביתה שתבוא מטפלת זמנית ביום ואת תמשיכי שם עד למחרת כל הלילה ולישון איתה במיטה שלה ושלו!! עד בוקר הבא ששוב תגיע המטפלת הזמנית.. תצהירי שאת מטפלת בה ותקבלי עוד כסף עבור הטיפול.. ההצעה נשמעת כאלו בטוב על פניה אך באמת זה על הפנים!! תמורת כסף אני אמורה למכור את החיים שלי?? ומי יודע עד מתי,?? לא חושבת שאקח את ההצעה הזו בכלללל מתקמטת כולי ומשתבצת רק מעצם הרעיון שהוצא לי אך בכל זאת מקווה לשמוע עוד דעה בענין חטולית

הי חטולית, חושבת שאת יודעת ומרגישה נכון מה תהא ההחלטה שתשמור גם עליך. הלוואי שיהיה לך אוויר לנשימה. איתך, סוריקטה

שבוע מבורך יקירה משום מה מרגיש לי בזמן אחרון שאת מדברת ברמזים שאיני מבינה צר לי שאינך בטוב מאחלת לך החלמה מהירה חטולית

הי אודי וחברות, בעבר הופיעו כללי הפורום והמופיע בכותרת היה אחד מהם. התחברתי אליו במיוחד. הסיפור עם האישה ההיא, מטפלת בגוף, והדינמיקה לחווייתי מולה, שהייתה לי רעילה והרסנית, הסיפור מציק לי בראש. לא המלצתי עליה מעולם, וגם כעת, כשאני חושבת על הדמות דברים לא חינניים במיוחד, אשמור לעצמי. כדי לשמור עליי. ובנוסף, השמצה, בעיניי, מעידה הרבה על הדובר. עבר עליי שבוע של בחילות והקאות. קיץ. ויום אחד של מלחמה, בינתיים. ממשיכה לי עם הטבע שלי. והשקט. סופש נעים, סוריקטה

כבר ממש מיואשת כלום לא זז שום דבר לא מתקדם רק הגוף החולה שלי עדיין צועק וצורח מכאבים כשהכל סוגר עלי ואין מוצא הגוף שלי משתגע מכאבים המצב ממש לא טוב ושום דבר לא נותן מרחב נשימה גם החדשות מלחיצות אותי תהיה מלחמה לא תהיה מלחמה כל העולם ואמא שלו גם מחליטים מה יקרה בגורלנו הם בכלל לא סופרים אותנו וביבי שתלוי בקאובוי הבלונדי מציית כי צריך אותו על חשבון כולנו כמה אפשר לסבול את המצב הזה ופתאום באישון ליל יתחילו כל האזעקות בכל הארץ ... הפחד לא נותן לעצום עין גם מצבה של אמי כזה וכל הכעסים של כל היום עולים בלילה בדיוק כשמניחה את הראש על הכר עד מתי ? המתח והלחץ מוציאים אותי מאיפוס.. שכבר תבוא כן ההיא שכצת יהיה לי רגיעה קצת מנוחה כאן בבית שאני כבר לא מכירה הכל מתהפך עלי כשאמי שתחיה נמצאת אצלי ילדי בית הספר יוצאים לחופשה בסוף החודש איזה כייף להם כבר לא זוכרת שנים שהייתי בחופשה הלכתי השבוע לספרית כאן ליד הבית השער שלי כבר גלש מתחת לכיסוי ראש שלי ורצתי לקצר גם כך חם מאןד לא הזמנת תור מצטערת תבואי ביום אחר מעולם לא הזמנתי ממש תור הייתה רואה אותי מחייכת ואומרת לי תיכנסי כשאת יכולה אז באתי הצאכזבתי נורא הנה גם זה לא הולך חזרתי הביתה לקחתי מספרים שכבר השתמשתי בהם בעבר והתחלתי לגזור מכל כיוון לא אכפת לי שיצא עקום אז מה גם כך לא רואים כלום תחת הכיסוי ראש..חצי שעה עשיתי שניט. שניט ועוד שניט שניט וזהו הוקל לי למרות שיצא עקום כמוני בכל יום מוצאת עוד שווענץ עקום גוזרת.. כבר לא אכפת לי כלום חטולית

אחרי תקופה ארוכה של תקיפות מלבנון וכל החיילים ההרוגים שלנו צהל תקף באירן וימשיך לתוקף שם וכמובן גם החותים הצטרפו למסיבה כאות הזדהודת פרצה מלחמה אתמול בלילה ולא ידוע עכשיו שוב עד מתי זה יקרה .מאחלת לכולנו ימים יותר קלים שנעבור את הימים האלה ב....?? שוב שיגורים לכל הארץ תהיו חזקים חטולית

כבר לא יודעת מה לעשות עם אמי ועם בעלי הוא מתנגח בה על כל דבר שלא נראה לו בסדר והיא כמובן נעלבת ואייך לא בין הפטיש לסדן ובנוסף קשה לי נורא עם המצב של הבן דודה שלי שלא משתפר כבר 6 חודשים מאושפז ואין כלום לטוב עכשיו גם קיבלתי מגיסתי ידיעה ממש לא טובה שאחי במצב ממש גרוע וכנראה יצטרך לעבור ניתוח לב פתוח כי יש לו סתימות בלב מפחיד אותי נורא ולא יכולה לעזור לאף אחד מהם!! אמי כל הזמן מדמיינת על כל דבר שקשה לה שהיא עומדת למות ואגב אודי התקשרתי שוב בקשר לחזור לטיפול אך מאחר ולא הגשתי את הטפסים בזמן שאני הרי תפוסה כל הזמן בטיפול של אמי צריכה שוב להגיע לרופאה שלי ולהתחיל שוב את כל ההליך מחדש וכבר נאמר לי שצריכה לחכות 6 חודשים שיתפנה מקום אוווף כלום לא הולך לי..הכל כך כך קשה ונסחב כמו מסטיק גיסתי משתפת אותי שאינה מקבלת שום עזרה בבית לא מהבנות שלה לא מהנכדות שלה וכל הנטל הופל רק עליה וצריכה גם לטפל באחי שמצבו מתדרד חשבתי לכתוב לבנות שלה מכתב נוקב מאוד על חוסר ההתחשבות שלהן ועל הניצול שלהן את אחי וגיסתי אחרי הכל כולם גרים אצל אחי והוא עם כל המצב שלו מפרנס את כולם כזה חוסר התחשבות אובדת עיצות והכל ממש בלתי גם עובדת זרה עבור אמי לא נמצאה עדיין שזה ממש מקשה על כל המצב.. כבר לא מדברת על המצב שלנו בעלי ואני 2 אנשים נכים שמטפלים באמא שלי אצלי בבית והמצב פשוט גרוע כל זה לא תורם גם למצבי הגופני שרק מחמיר את הכאבים בגוף הכואב וכלוא שלי שנאבק בכל המצבים הקשים האלה . חטולית

אמת שאת צודקת הטבע תמיד מנצח גם אם שחט את הצמח הוא עוד יגדל ויפרח רק הזמן יעזור לצמח הזה לחזור לעצמו סבלנות יקרה שלי חיבוק מנחם אם מתאים יום טוב עם חיוך להשיב נפש חטולית

הי חטולית, לפעמים היהירות של האדם מקוממת. אבל, כאמור, יש גם חלקים אחרים. סוף שבוע רגוע, סוריקטה

הי כולם, היום גיליתי שגנן (גנן עלק) של השכנים פשוט כרת באכזריות צמח נהדר וגדול שטיפחתי. פשוט הוריד אותו עד הקרקע והרג חיים שלמים. אבל הטבע ינצח. ודברים כאלה גורמים לי לרצות למלא בעוד יותר טוב. יום רביעי, סוריקטה

הי אודי היקר, מסכימה. סיכוי יפה שתהיה השתקמות נקודתית ופראיות טבעית מחודשת. ובכל מקרה המשחקיות שלי עם האדמה היא על זמן שאול. עוד מעט יחפרו פה שטח נרחב ויבנו מחדש. וכולנו זמניים... ולפעמים יש המרגישים שקצר מידי. סופ"ש סוריקטה

הי אנשים, עצובה על פרידות על שלא הייתי חכמה מספיק ולא מאמינה על עצמי איך עם כל הכלים נפלתי לקשר רעיל עם האישה ההיא ואשלם עליו עוד מחיר. על שעוברת ברחוב וכמעט יומיומית רואה את המשפחה הקודמת איתה עבדתי ואני עוקפת את הדרך כדי לא לפגוש וליצור אי נעימות. עוברת במרחבים משותפים באופן שנמנע מלפגוש את האישה ההיא שמסתובבת בשכונה קרוב אליי. עוד מעט אפרד מעוד משפחה. עוד אובדן של קשר. כבר כתבתי את הדברים האלה. נכון? סוריקטה שנזכרה בדברים הקודמים שרשמת, אודי, כן - פגשתי היום כלב זהב.

הי אודי, מכירה בטח. בזמנו עשיתי אנימציה ממוחשבת מורכבת באפטר לשיר הזה. סוריקטה

מה נסגר עם אמא שלהם אין רגע דל אין שקטטט ועוד חיילים.. ועוד בתים נפגעים עד מתי?? נמאס כבר וממשלת ישראל לא עושב כלוםםם!! חטולית

במבי מותק אודי בטוח בסדר רק עסוק כשיוכל יכנס ויכתוב שהכל בסדר גם הצפון לא הכי רגוע הוא בסדר חיבוק מתוקה חוולית

אודי... דואגת לך.. יודעת שהתפוצצו רחפנים.. גם במשגב עם.. אתה בסדר אודי? הלב שלי ממש מבקש שהכל בסדר איתך אודי.. שלך,במבי

במבי אהובה אוהבת את הכתיבה שלך אלופה מענין שגמני חושבת כך תמיד בחג השבועות גם קוראת מגילת רות אכן עצוב נורא על מי שהלך וחסר מאוד היום ואמא צביה תחזור בזמן אני חושבת שהקאויבוי שם בארצות הברית לא עומד לתקוף בחג הזה גם הוא מושך זמן כמו האירנים שיהיה חג שמח עד כמה שאפשר מחשבה חיובית יוצרת הרגשה חיובית מה דעתך? חטולית

חטולית יקרה! קראתי את תגובתך והרגשתי לרגע נשיקה בלב.. הרגשתי לרגע עטופה.. ואני חושבת שאת צודקת.. כשאני מסתכלת ורואה את הירוק שמסביב, מריחה את היערה, הדשא, מרימה עיניים למרום ורואה את הציפורים, מקשיבה להן 'ושומעת' שהן אומרות לי: במבי אהובה... את ילדה טובה.. אנחנו איתך, את לא לבד... וחוצמזה, הפורום השתגע.. ויש משהו כייף שאני כותבת לך עכשיו ויודעת שהתגובה תעלה באופן מידי.. איך אני יודעת ? בגלל שכתבתי עכשיו תגובה לסוריקטה והתגובה עלתה באופן מידי.. גם אתמול זה קרה.. ואודי... ? כל כך מקווה שהוא בסדר.. כל הרחפנים בגליל העליון מפחידים.. חג שמח חטולית, במבי

חג שבועות שמח יקרה שלי אכן לפעמים חגים מלאים בשר נופל כבד גם עלי החג הזה כולו חלבי עם כל מיני שילובים וגם המון סלטים וגבינות ויין והמון אורחים שמחים כולם מגיעים היום לחגוג.. שעת צהרים כעת ההכנות בעיצומן חלק מכל האוכלים כבר מוכן אך הדרך עדיין ארוכה עד סיום ילדים וחטולים.. את משדרת רוגע לכן באים הסיפור עם אחיך טרם הסתיים עדיין חי !! וכן מחשבות נודדות להן חג שמח עד כמה שאפשר חטולית

וחג שבועות שמח מכל הלב, סוריקטה

אודי וכולכם הי, חג השבועות הוא בדרך כלל החג האהוב עלי.. חג של חיבור פנימי, הסיפור עם רות המואבייה.. חג של מפגש עם הזולת באופן שוויוני בעבר הייתי ממש 'רואה' את רות המואבייה לבושה לבן ,שיער שחור ארוך ושופע כמעט עד למותניה... יחפה, מרגישה כל רגב ורגב בכפות רגליה. עיניים שחורות, נוצצות כמו הכוכבים.. חג של חיבור לריחות החציר, הדשא, היערה חיבור לצומח, לחי ולחיים... והיום ? ...... ...... בן זוגי חזר לאמא אדמה.. אמא צביה אי שם במזרח אסיה.. כן.. יודעת שתחזור.. (אם לא יסגרו את השמיים בגלל סבב נוסף עם איראן) מרגישה עצובה.. עצוב.. זהו.. שלך, במבי

הי כולם, היום יום רביעי ומחר שבועות. אף שלא אחגוג רשמית - חג חקלאי נחמד. הקטע עם כל הבשר במועדים אחרים קצת גדול עליי. אגב, אודי - לרוב, גם ילדים וחתולים יוצרים סביבי מעגלים. זה מאד מעניין. ימים אחרונים של אביב ויש המון חיים בגינתנו האקולוגית. העצב על הפרידות עודנו שם וצורב. גם בסיפור עם אחי יש אובדן ואבל. גם אבא הנודניק והחופר חסר. יום עבודה ארוך לפניי. סוריקטה

סוריקטה יקרה! אין לי דברים חכמים להגיד לך.. עצוב.. איתך... במבי

ומממשתי. תרמתי דם סוריקטה

את משהו מיוחד סוריקטה... באמת שאת בן אדם מיוחד!!! מעריכה מאוד, במבי

תגידי סוריקטה, מה את לא מבינה גבולות אז ראית כלב חמוד אבל זכרי שהוא קשור ברצועה לבנאדם ומה את לא מבינה רמזים כאלה עבים שרוצים ממך מרחק? למה את נודניקית. אבל סוריקטה תנסה להצטצמצם ולצערה יש לה נפח פיזי בעולם, שאפילו התרחב לאחרונה. וסוריקטה נזהרת. ולא משמח אותה מאום. והלב נסגר. ואסור לו לאהוב. ומסוכן להיפתח, כי פנימה תפרוצנה דמויות רעילות. ועכשיו היא תלך לעבודה ותתפקד ואף אחד לא ידע. עוגת שוקולד ופרג, סוריקטה

שומעת שעוד יוצאות מהטיפול והאמת שקשה מאוד להסתגל להיות לבד כבר מעל שנה וחצי שאני ללא טיפול לא התמכרתי פדוט הייתי חייבת אך כשתלויים בתקציב של מישהו אחר יותר קל להם לנתק כן קיבלתי ט.17 מקופת חולים לא היה תקציב אישי לשלם ולפני כשנה הרופאה הפסיכיאטרית שלי המליצה שוב לחזור לטיפול שמחתי מאוד ואז התחילה מלחמה ולא היה אפשרי שוב להתחיל אחר כך שוב הכל הסתבך בגלל אמי וכך הזמן התגלגל ונמשך ונמשך וזהו גם שאר הטיפולים שלי נדחו עד היום תמיד יש מכשול בדרך שאני זקוקה לעזרה ועדיין קיים אז..כבר התרגלתי להיות בלי טיפול והיה לי מטפל מעולה.. ברור שאני מצטערת שנשארתי כך תלוינ בארוויר אבל מה לעשות .. סוחבת הכל לבד מתמודדת אייך שהו ומקווה רק לא להתרסק עם כל הנטל שיש עלי כמה פעמים כבר אפשר לומר אני עייפה, חטולית

הי חטולית, ואני שומעת המון נטל ומשא על אישה אחת. שנים. עצוב ובודד. ואיכשהו ריכך את הלב לשמוע שהיה לך מטפל מעולה. גם אם לזמן קצוב וקצרצר. שמרי על עצמך, סוריקטה

את עדיין כואבת אייך עבר עליך היום? אייך כעת בעבודה הנוכחית ? עצים לעולם אינם מגרשים להפך מצילים עליך הטבע בדרך כלל נאמן חיבוק אם מתאים חטולית

מה לעשות - כואב. אצטרך איכשהו לעבוד על זה מול עצמי. בעבודה הנוכחית בסדר סך הכל. מקווה שהטבע יצליח לתפוס מקום משמעותי. סופ"ש סוריקטה

אני בהחלט לא מסכימה עם מה שנאמר לך מרגישה גם את תחושת העלבון מיד כשמגיעה מה הסיבה שהופרדת מהתינוק? אני חוויתי דבר כזה בעברי כשעבדתי כמטפלת לילדים בעברי הרחוק ואז נאמר לי שהילד נקשר אלי יותר מידי והאמא כעסה שהילד שלה רוצה אותי ומסרב לבוא אליה לא הבנתי את הקנאה שלה אך הפיטורין העליבו אותי מיד גם חברות שהיו אז אמרו שזו קנאה של האמא וכמה טוב שאני לא ממשיכה שם כי עשתה לי צרות צרורות צר לי על שזה עדיין מלווה אותך תחושת העלבון אולי תרד ממך אם תפנימי שאינך אשמה שעשית הכל בטוב ויש אנשים שמקנאה מפטרים.. איתך יקרה שלי חטולית

מצער שגם לך זה מוכר תודה יקירתי סוריקטה

הי כולם, 'אחריות העלבון היא על הנעלב' - אמרה אחת ממנהלות העבר בדוקטורס. אני מסתובבת עם עלבון שקשה לי להתאושש ממנו. טיפלתי בפעוט והקשר ביננו היה חזק מאד. בעיקר מכיוונו כלפיי. נפרדנו. הילד כל הזמן מזכיר אותי, כך נאמר לי, ואולי גם לכן ההורים ממש לא רוצים שתהיה בינינו כל אינטראקציה, לא מגיבים בכלל לברכות סטנדרטיות שעוד העזתי בזהירות. מן הסתם אני מכבדת עם כל הכאב, לא מביעה מולם את רגשותיי, אבל מחזיקה תחושת עלבון כבדה. משהו שונה מפרידות ממשפחות אחרות מולן נותר שובל של חמימות שהתפוגג. לא יודעת מה לומר סוריקטה

חוזרת לי הביתה מהעבודה. אומרת שלום לעצים. העצים לא יגרשו אותי, אלא אם יבוא אדם ויכרות. וגם זה קורה. שלום עצים ושלום לטבע. כולי בכי פנימי. בחוץ לא רואים כלום. סוריקטה

הי חברות ואודי, אני פה ובסדר. מנצלת את ימי האביב לסיורים בטבע הקרוב. חשבתי על כך שלעתים מזומנות אני ללא עור בתחושה. פרוצה מידי. ויש אנשים שניצלו זאת, ואת הקושי שלי לשמור על עצמי ולשים גבול, ניצלו זאת כדי לחדור, לחטט, לנסות לסדר כרצונם. אתמול כתבתי לדמות הדורשנית והתובענית הזו שבי - אנא קבלי את בחירותיי, הגם אם אינן לרוחך ואינך מבינה אותן. יש אישה אמיתית שסוג של פלשה לי לחיים במניפולציות לא מודעות נוטפות דבש. לקח לי הרבה זמן לחבר את החלקים ולהבין את התמונה ולנסות לתפוס מרחק. היא, מן הסתם, לא כיבדה ומבחינתה אני מפלצת. רק כי שמרתי על עצמי לעצמי. בפועל הצלחתי בשקט שלי ליצור מרחק ומרחב ככל המתאפשר. עובדת כרגיל. האביב השנה מקסים. אתמול ניגש אליי שכן והתלונן על העצים, הפרחים והמעופפים. בפנטזיה שלו להכחיד הכל. הציפורים מצפצפות עליו. חח. אנשים יש בעולם. יש גם שלתפסיתם זה יפה ממש. שיהיה שקט ושליו, סוריקטה

את בסדר? מרגישה טוב? האם קרה משהו דרסתי לרעה במצבו של אחיך? מה עם האחיינים המשרתים במילואים,? מקווה שהכל בסדר אצלך השמיעי קול דואגת מהשקט שלך חטולית

היי במבי יקרה שאת הקשר הזה של אמא ובת צריך להיות קשר בריא ולא משהו או מישהו שבא על חשבון האחר ועל הרגשות שלו גם אז אמי היתה שורדת שואה אומנם צעירה אך היתה הקשר שלי איתה היה קשר של תלות!! היא תלויה בי ואני תלויה "ממש תלויה" בכל הקשור לאושר שלה זה לא השתנה גם כיום רק שאני כבר מזמן הצלחתי לחתוך את זה שאהיה תלויה באושר שלה רק חמלה ענקית כלפי האשה שהיא אמא שלי שהחיים שלה לא היו קלים וטובים כפי שחשבה שיהיו תמיד וכבר גם חולה לא מעט וכמובן שתמיד אמשיך לטפל בה לא יכולה לדרוש מבעלי שיהיה תמיד עם אורך רוח כלפיה ... הזיקנה עושה אותה הרבה יותר קשה ועקשנית אך אחרי הכל... היא אמא שלי וחורקת המון שיניים כדי לא להתפוצץ עליה .. לפעמים חייבים לשחרר מעט את החבל של " הטבור" כדי לחיות לא כועסת לא שונאת חלילה רק משחררת כי נגמר האוויר ואת נשמה כמובן עשי מה שנכון עבורך חיבוק אם מתאים חטולית

היי במבי מתוקה כבר כתבתי פעם אחת ארוך ומפורט משום מה לא עלה מאז שהורי התגרשו אמי היתה בודדה מאוד וגם די צעירה לכל מקום שהלכה הייתי הבת זוג שלה תמיד איתה וכשהכירה מישהו נחמד לא רצה תוספת של זנב איתה אלה אם כן תכניס אותי למוסד לילדים היא לא הסכימה ואמרה לי אני מוותר אבל את תהי אחראית על האושר שלי ... לא משנה שלימים התחתנה עם אדם חצי עיוור אך בעל ממון שהבטיח לה חיים טובים הוא פגע בי גופנית תמיד עם הידים הארוכות שלו ..ניסה תמיד לנשק אותי על הפה בכוח היא ראתה הכל !! מעולם לא עצרה אותו וכל פעם שהיתה צריכה לבקש ממנו לקנות לה משהו הכל עבר על הגוף שלי היא קיבלה מה שרצתה ואני נאלצתי לסתום את הפה כדי שתהיה מאושרת הדבר הזה נמשך שנים גם כשהייתי כבר נשואה ואמא לילדים תמיד אמרה הוא אוהב אותך את כמו הבת שלו האומנם??? מעולם לא הרשתה לי לפתוח את הפה להתלונן כי אחרת ... ולמרות הכל תמיד שתקתי כי אמא שלי מאושרת יש לה כל מה שרצתה גם נסיעות לחול יש עוד המון דברים כבר לא יכולה להמשיך חטולית

וואאוו חטולית... לא ידעתי את זה... וואאאוו.... רגע...אני צריכה לנשום... פפפווווווו... איזה סיפור.. הבטן שלי עדיין מכווצת... מצטערת כל כך שנאלצת לעבור כאלו דברים איומים.... :(( איתך, במבי

אודי יקר!! מתנצלת.. מצטערת על האופן הבוטה שפניתי אליך... הייתי בקריזה כשכתבתי לך.. חטפת למעשה את הכאב שהרגשתי באותו הרגע.. נפגשתי בחמישי בערב עם אמא צביה לפגישת פרידה .. אמא צביה נסעה לחו"ל לשלושה שבועות פלוס.. מבקשת לומר לך שאני מוקירה עמוקות את המחויבות העמוקה שלך לפורום כבר קרוב ל 17 שנים.. כן הרגשתי לא מוחזקת כשפתאום אני כותבת תגובות והן עולות באופן מידי.. הרגשתי שהפורום פרוץ.. לא שמור.. גם אכזבה מסויימת.. כך אני מפנטזת שאתה קורא את כל התגובות היות ואתה מעלה אותן לאחר אישורך.. סוג של פנטזיה.. יחד עם זאת היה גם משהו כייפי ,כמו קסם.. אני כותבת תגובה ורואה אותה מיידית בפורום עצמו.. בקיצור, הרגשתי בלאגן פנימי.. מתנצלת על האופן הבוטה וכמו משהו דורשני מצידי.. אתה לא חייב לנו כלום.. ואני זוכרת ומוקירה לך תודה עמוקה תודה לך איש יקר ואהוב!! שלך-במבי. ןאמא צביה כבר בחו"ל