פורום פסיכולוגיה קלינית

עדיין לא מעודכנת במצבו של הבן דודה שלי יתכן ועדיין אין שינוי כזה או אחר צריך המון סבלנות מפני שמצבו יכול גם להמשך המון זמן אז עדיין מחכה בסבלנות _____________________ חזרתי לפסיכיאטרית שהייתי מטופלת אצלה לפני כמה שנים האחרון שהייתי אצלו פשוט פרש ואף אחד לא הודיע לי שאני צריכה לחפש רופא אחר מבאס כל כל אילו ידעתי כבר מזמן הייתי פונה אליה אבל אין מה לעשות.. דיברתי על כל המצב שאני עוברת מאז תחילת שאמי נמצאת עימי כבר 3 חודשים לא קלים בכלל מי שמכיר את הזקנים של גילאי ה..90 ברוך השם יודע כמ הם.... ביקשתי ממנה עזרה מפני שאני כבר לא מסוגלת יותר מרגישה שאני על סף קריסה נפשית ועצבית אז לפני שאגיע לשם ביקשתי שתיתן לי שוב לקבל עזרה בשיחות עם בעלי זה לא עובד גם הוא על סף ההתפרצות .. אז לפחות שאקבל מעט עזרה לשוחח עם מישהו אחר שכן אפשר לקבל משם משוב כל שהו כעת זה כי חשוב לי מהכל וכמובן קיבלתי גם כדור הרגעה צמחי על בסיס לבנדר והאמת שזה בנתיים מרגיש לא רע עדיף מאשר עוד חימיקלים לשיאה אם מישהי מכירה ? אני מוכנה לקבל כל סוג של עזרה כדי לא להגיע למצב גרוע יותר נראה למתי יקבעו לי תור _______________ מיכלי מאמי _________ זה לא בושה לקבל עזרה מאף אחד ולא משנה כמה זמן את זקוקה לעזרה בחיים שלנו הדי מסובכים גם ככה אם יש לך עוד שנה נסי לטפל בעצמך הכי טוב שאת יכולה תראי אותי כמעט שנתיים בלי טיפול ועכשיו שוב חוזרת למרות שזה לא מאותה סיבה של פעם לא חסר צרות עם מה מה להתמודד ...בהצלחה מתוקה שלי _____________________ כן יש באג במערכת אבל גם היתה קריסה עולמית על הכל אז הרבה סבלנות לכולנו וכמה טוב שאודי עדיין כאן על זה תמיד אני בונה הוא הכותל הכי שקט ורגוע שאני מכירה ומוקירה זה הבית הראשי שלי וכמה טוב שהתנתקתי מהפייסבוק !! תודה גדולה מאוד על המקום הזה שקיים רק שאודי לא יחליט גם לסגור חטולית נ.ב בהודעה הקודמת שלי היו מלא שגיאות מקווה שמי שקרא גם הבין לילה טוב לכולם ורק בשורות טובות חודש כיסלב טוב לכולם

מקווה שהבנתי נכון והשבוע אתה טס לחול נסיעה נעימה טיסה בטוחה ותחזור אלינו בשלום אם פספסתי סורי חטולית

חח אם מטפלת שלי הייתה מתחילה לבכות בפגישות התפקידים שלנו היו מתהפכים רק לא בעניין התשלום 🤷

ראשית, מתגעגעת אליך.. טוב שיצאת ועוד יותר טוב שאתה חוזר :)) אתה יודע אודי? הגבתי עכשיו למיכל על ההודעה ששלחה בקשר להתלבטות שלה עם המטפלת שלה שעוד מעט ומפסיקה לטפל. בבקשה, תגיב גם למילים שאני הגבתי למיכלי,בסדר ? לגבי אמא צביה והתהליך המשתנה של הסטינג שלנו. וטוב שחזרת ומקווה שהיה לך כיף ואתה חוזר עם אנרגיות טובות ובשפע ואולי 'תלד' ספר נוסף/יצירה נוספת וכו' שלך, במבי

היא לא מפסיקה לרדוף אותי כל הזמן בפייסבוק !! תחת השם שלי עם שם משפחה אחר ושןאלת אותי האם זו את ?? פעם אחר פעם לא נמאס לה לחפש אותי כל הזמן להציק לי היא לא מאמינה שכבר מזמן מחקתי אפילו את האפליקציה הזו מחיי !!! מאחר והיא משפחה אני עד כה נמנעתי מלהכנס בה אבל יש גבול !!!! מה היא לא מבינה ?? עד שאנתק ממנה את הקשר היא תיקלןט ???? _____________________ והבן דודה שלי במקום ששם מאןשפז מתעללים בו !!!! כתבתי לי אתמול אחיו הקטן היחיד שמבקר אותו עם הדודה המסכנה שלי הוא חסר ישעאני גם אם ו..ביום שיחזור הביתה מחכים לו חיים קשים מנשוא בגלל המים שיש לו בראש יש לזה שם כזה ארוך מסובך כך כך ואין למצב הזה טיפול מוביל אותו לדמנסייה איזה חיים אומללים מחכים לו אמאלה .... למה החיים כל כך קשים ומסובכים למה ...למה..למה..???? מעל 20 שנים הכי טובים ויפים שיכלו להיות לו .... איזו אכזריות קשה יש בחיים האלו ואני לא מסתכלת בכלל על הפן הדתי שלי אלה על הכל הכולללל מפני שאחרת הייתי צריכה רק לסתום הפה ולשתוק ולא לזעוק את הכאב הזה שמפלח את הנשמה שלי אני מתפללת כל הזמן שהשם יתברך יציל אותו מכל הכאב הענק הזה שהוא שרוי בתוכו בנוסף למה שעדיין מצפה לו בהמשך סליחה אם אני קצת חופרת אך זה כאב שלא זז מהמקום שבו התקע כבר 3 שבועות גורליות כל כך ולא יודעת אייך יכולה לעזור שם בכלל רק למשפחה הגריעינית מותר לבקר שם והם פשוט לא באים !!! 4 בנים 1 מאושפז 2 אחיריו בגיל לא מגיע מפני שרק אשתו נוהגת ברכב והיא אינה מעוניינת לבקר שם עוד 3 איבריו בגיל תקוע בבית עם 2 ילדים על הרצף הקטן ביניהם עם התקפי זעם חייב שמירה כל הזמן ואז אחרון חביב הקטן זה שכל הזמן משתדל לעדכן כשיכול מפני שהוא גם אדם חולה מסכנה כל כך הדודה האהובה שלי כנו אמא שניה שלי זטיפלה בי אז כשהיינו קטנים וגדלנו ביחד הכאב כל כך גדול והדמעות לא מפסיקות לרדת רק טיפות קטנות / גדולות של גשם יורדת...שם בחוץ והוא כל כך אוהב את הגשם חטולית

מזל טוב סוריקטה ובמבי יקרות!!! החודש שלכן ;) אני בדילמות..בטיפול עד שאחליט לסיים כי כשאחליט זה יהיה סיןם לתמיד. לא עוד לקבוע פגישה אפילו לא פעם ב. כי אין קליניקה יןתר. היא לא תטפל יותר כי החליטה שמספיק עבורה.. אז הדילמה האם להכנס,לעומק שוב..נכנסנו קצת לעומק ואז נוצר מצב שאני זקוקה לה. ואני לא רוצה זאת יותר. אני בדילמה איך אדע מתי אני סיימתי גם...הרי לעולם לא יגמר אם לא אחליט בעצמי.. החלטנו יחד עד שנה אבל לכו תדעו.. קשה לי עם זה

מיכלי אהובה! תודה על הברכות, תודה שזכרת.. ולגבי הדילמה שלך.. אני קוראת והבטן מתכווצת לי.. אני עדיין נפגשת עם אמא צביה 3 פעמים בשבוע אבל זה כבר הופך לא מעט לפעמיים בשבוע בגלל שגם אמא צביה מתחילה לאט לאט להגיע למצב שאולי בא לה חופש.. מצד אחד גם אני מרגישה קצת חופש להפגש מפעם לפעם פעמיים בשבוע ולא 3 .. מצד שני קצת מפחיד אותי. בכל מקרה אמא צביה כבר אמרה לי שבשנה הבאה זה יהיה פעמיים בשבוע. קצת מפחיד אותי אבל התהליך באמת קורה לאט ויש בזה גם משהו מרגיע.. כשאת מתארת את המטפלת שלך לפעמים אני תוהה אולי זו אמא צביה ? שלך, במבי

וששבת בטוב. ברוך הנמצא - אודי היקר. ואגב, למדתי לקח והורדתי שיתופי נפש בפייס אחרי שנוצר קשר רעיל וחונק עבורי מול 'שכנה'. אז גם אני כאן בינתיים, כל עוד ימשיך, ובלב - גם אם נחליט לסיים. סוריקטה

לשתיכן מגיע מזל טוב בריאות מעל הכל המון סבלנות שיענו לכן תפילות שמים תבורכו בכל הטוב שיש לעולם להציע לכן שתיכן מקסימות שתיכן אהובות כמה כיייף שאתן כאן . חיבוק אם מתאים חטולית

תודה לך חטולית יקרה!!! ואני שומעת אותך וזה נשמע נורא. כואב.. איתך יקרה, במבי

בעיקר שנשמור על עצמנו. איתך, סוריקטה

הי כולם, לאחרונה ראיתי שאיני מצליחה להתחבר לפורום דרך המחשב, מוגדרת כ Undrfined וההודעות לא נקלטות במערכת. הבנתי שהייתי צריכה למחוק את קבצי העוגיות שקשורים לאתר והכל חזר לקדמותו. אז אם מישהי נתקלת בבעיה כזאת - ניתן לתיקון. צ'אט ג'יפיטי הזכיר לי איך עושים את זה במערכת שלי. וגם באופן מפתיע הייתי אסרטיבית בנושא שקשור לעבודה. השיחה הייתה בתאריך יום ההולדת שלי ואחרי לילה כמעט ללא שינה. שילוב שכזה. סוג של מתנת יום הולדת מהמטפל וממני אגדיר זאת. הם הבינו שיאבדו אותי אם יקרקסו יותר מידי בחוסר עקביות. סוריקטה והתושייה

סוריקטה, את יודעת? אני קוראת את המיליםעל העוגיות שלך וכו' ואין לי שמץ מושג על מה את מדברת.. מבקשת ליידע אותך שאני מלאה הערכה וגם מעט מקנאה ביכולות הטכניות שלך... את יודעת? אם/כשאני נאלצת לקנות מכשיר חשמלי כלשהו כשאני פותחת את הקופסה אני מתמלאת מיד בחרדה וחוסר אונים נוראי על הבג שיש לי במח בכל מה שקשור למכשירים חשמליים, דברים טכניים ועוד.. אם יקרה משהו למחשב שלי חס וחלילה מתארת לעצמי שאשב מולו ואבהה במסך וזהו.. כמו קטטוניה.. שאפו עלייך סוריקטה עם העוגיות :))

שלום רב! בעבר סבלתי מפגם אסטטי בעיניים שנגרם עקב ניתוח סימפטקטומיה. הפגם הנ״ל גרם לי לאומללות רבה ולא הייתי מסוגל להסתובב בין הבריות ולהביט בהן בעיניים. הפגם תוקן ע״י השתלת קשתיות מלאכותיות ושוב חזרתי להיות מאושר. עכשיו מסתבר שהקשתיות המלאכותיות גרמו לנזק בקרניות ולראיה לקוייה שניתן לתקן רק ע״י הוצאת הקשתיות המלאכותיות וחזרה למצב האסטטי הקודם שגרם לי בעבר לאומללות רבה כאמור לעיל. איני יודע מה לעשות כי אני זוכר עד כמה הייתי אומלל בעבר אבל גם ראיה לקוייה שעימה אני מתמודד כעת הינה בעיה לא קלה וגם מגבילה. אשמח לקבל את עצתך המקצועית שתעזור לי להחליט מה לעשות,להוציא את הקשתיות המלאכותיות או לא להוציאן. בכבוד רב יצחק.

שאלה לכולם האם יש לכם איזשהו קשר משפחתי הדוק עם מישהו שממש אבל ממש קרוב אליכם שהוא /היא חתיכה מהנשמה שלכם ??? לי יש בן דודה כזה שגדלנו ביחד מגיל קטן הם 3 בנים ואני בת אחת בין כולם הוא רק בן 67 לפני שבועיים נפל בבנין שהם גרים בו הבנין בצורה ספיראליט 50 מדרגות (מלפני קום המדינה ) כן ביפו בגן תמר שם הןא גר עם הדודה שלי ועוד אח צעיר ואף אחד לא שם לב שהוא בכלל נעדר מהבית לא יודעת כמה זמן ... בנאדם שהוא מלח הארץ תומך בדודה שלי כבר המון שנים מאז שהדוד שלי נפטר מה לא עשה למענה ? מזבוב ועד פיל כל החיים שלה בנויים עליו.. כל בוקר מדברים בווצאפ ומעניינת לדעת מה מצב הסכרת שלו אם הצליח לישון בלילה בכלל מה מצב הסחרחורות שלו ?? לפני כשנתיים עבר ארוע מוחי שהותיר אותו עם נוזלים בראש את זה לא הבנתי אייך קרה כך אמרו באיכילוב ובכלל כל המצב המסובך שלו לא עזבתי אותו לרגע בלי לדעת מה קורה איתו ואז התקשר אלי הבן הקטן שראה את כל ההודעות שלי בפלפון שלו והתקשר להגיע לי הוא הלך להוריד אשפה ונפל התגלגל מכל המדרגות למטה על הראש ... באיכילוב ניתחו אותו 2 חוליות בצוואר נפגעו כתוצאה מהנפילה הקשה הזו ... אני לא מפסיקה לבכות כי לא מאשרים ביקורים במרפאה השיקום העקומה שם ביפו לא ידוע עדיין מה יהיה המצב שלו ואם בכלל יוכל להשתקם !! כן זה קשר של נשמה עם נשמה שמאז גיל קטן שגדלנו יחד ולא רוצה ולא יכולה לקבל את זה שמצבו כזה ולא אכפת לי שיגידו מה שיגידו ....חתיכה מהנשמה שלי שוכב שם בחוסר אונים יש לי המון בני דודים שבכלל אין לי שום קשר איתם אך הכי מיוחד מכולם הנתינה שלו הבדיחות שלו צחוקים כל יום אז מה אם הוא לא יפה אז מה אם הוא שמן אז מההה הוא נשמה טהורה כל כך אפילו לא התחתן כדי לא להשאיר את דודה שלי בלי טיפולים בכל התחומים גם הרכבת הקלה שם ביפו לא מאפשרת גישה נוחה להגיע לשם כמו סוף העולם וזהו תעצור כאן !!! שונאת את המצב הזה וכל כך כואב לי בנשמה חטולית

הי חטולית, אוי זה כל כך נורא... אוף אוף אוף פשוט איתך, יקירתי. סוריקטה

במבי אהובה, היום היום שלך, 7 בנובמבר, ניסיתי להיכנס אתמול ולכתוב לך מראש כמה פעמים וההודעות לא נקלטו... מזל טוב, יקירתי. והכי מאחלת בריאות ואיכות. ביצירתיות רבה ניחנת ובדימיון עשיר. היי שאת זה הכי. אמנם תראי באיחור, אבל כמובן שחשבתי עליך. מכל הלב, סוריקטה

תודה רבה סוריקטה אהובה!!! מוזר אבל קראתי את הודעתך מס' פעמים. ההודעה שלך יקרה לי.. מרגישה נשיקה עמוק בלב.. אני מתכוונת להדפיס את ההודעה שלך בכדי לשמור ובמצבים של עצבות אקרא וורידי הנפש יקבלו אינפוזיית כח.. תודה לך יקרה!!! שלך, במבי

סוריקטה אהובה עקרבית :)) מזל טוב ליום הולתך היום ה 5.11. היום לפני כך וכך שנים הפציע אור מיוחד בעולם... זה האור שלך בעולם עם הגחתך אליו.. מאחלת לך את שנפשך מבקשת מה שתבקשי לו יהי.. שלך, במבי

תודה במבי יקירתי. מרגישה שאני זקוקה ליום אבל. וזו בקשתי הצנועה לקחת יום חופש ולעשות לי יום אבל. סוריקטה

את יכולה להיות רק מה שאת לא מישהי אחרת חבל שמצבם כזה עגום אך כבר אמרת שיש מי שקרובות הרבה ממך אליהם מה טוב שגם זה קיים מקווה שהגשם יגיע רק לאחר המצאות כל הגופות של החללים החסרים כל הכבוד לך על רכישת כרטיס יחיד עבורך ממש שימחת אותי תהני מגיע לך מכל הלב חטולית

הי חטולית, אני מי שאני. לגמרי. וברקע - אכן, קשה... תודה על האיחולים, איתך, סוריקטה

חל תאריך הלידה העברי שלי. והוא לי לסוד, בבדידותי. איני הדמות שאחיי החולים ירצו לצדם, יש להם קרובות ממני בהרבה. ואולי, אולי - כך אמר המטפל - אולי יימצא הגולם שלי. איחוליי הרגילים - הלוואי שיגיע כבר הגשם. והי, רכשתי כרטיס להופעה, שזה נדיר. מקום אחד. ד"ש לכולם, סוריקטה

סוריקטה אהובה!! את יודעת? השורות הראשונות בעיני הן שיר.. מתחשק לי לבקש אותך שתמשיכי את השיר.. את כבר מחזיקה את החוט והוא נשמע לי כך: " השבוע, חל תאריך הלידה העברי שלי, והוא לי לסוד.. בבדידותי.. וכאן נפשי מבקשת את נפשך המשך.. את מתחילה את מר חשוון ואני כמעט וסוגרת אותו.. ובלוח הלועזי אם עינני טועה יש ביננו רק יומיים הפרש, לא? את בחמישי לנובמבר ואני בשביעי לנובמבר.. אני טועה סוריקטה? וגם אני מחכה לגשם שישטוף את האבק .. אני גם אוהבת את הסתיו בגלל השטיח המתפצפץ של עלי השלכת על המדרכות והכבישים, שטיח בגוון חום, כתום, אדום עם מעט ירוק דהוי בקצוות.. אוהבת גם להביט למרום ולראות את העננים עם פה פעור כמו של אריות ולפעמים הם גם כמו לוחשים לי סוד.. אוהבת גם לראות את האנשים שכבר קושרים את שרוולי הסווצ'ר לצוואר, נכנסים בערב לבית קפה פינתי שהדליקו את מנורת החימום. אוהבת את הסתיו.. את ריח האדמה המבוקעת שמקבלת את טיפות הגשם הראשונות ,מלקקת בלשונה ושולחת גלי תודות למרחב. אוהבת את הסתיו אולי גם בגלל שאני הגחתי והצצתי לראשונה כאן לעולם.. (?) מזל טוב סוריקטה אהובה, שלך, במבי

הי במבי, דייקת באשר לתאריכים. שנים שונות - העברי והלועזי יכולים להרחיק עד כדי שלושה שבועות הבדל. הדימיון המופלא שלך מפליג לשמי העננים, השמש והקשת, כתמיד. הצמחים מאד מחכים לגשם ומבקשים. מים מזוקקים, יחסית, כי בכל זאת האוויר מלא, לפחות בהתחלה, בכל מני חלקיקים. ונמאס משנים שחונות. תרתי משמע. אצלי - עדיין בלבוש ממש קצר. אבל מסתובבת רק בשעות השמש ובתנועה מתמדת. יש שירים מאד יפים על סתיו וגשם וגם מרחשוון. איתך, סוריקטה

הי, האם אתה מבצע טיפול ברגרסיה? לאיזה מצבים זה מתאים? האם אתה מטפל באיזור במרכז? כמו כן אשמח לדעת מה טווח העלות של טיפול והאם טיפול בהיפנוזה דרך הזום הוא יעיל כמו טיפול פנים מול פנים. תודה רבה

אבל זה מה שיש וגם איכשהו מתחייב. שבוע לכולם, פגשתי תמול שלשום את אחי החולה. המחלה מתגברת. הוא נראה נורא. מקווה שיתחילו כבר הטיפולים, שגם הם לא חגיגה, אבל יוכלו להשאיר אותו כאן איתנו. לא מתאים, ושוב זה מה יש. יש לו הרבה תמיכה. אני מצדי אשמור על עצמי ואדאג לא להפנות אליו את חרדותיי שלי. מספיק יש לו משלו. עולות כל מני מחשבות שקשורות לעולם הזדהות היתר ופחות נפרדות. הגברים אצלנו במשפחה (ואולי גם אני, בדרכי) נוטים לחבור לצד האומניפוטנטי. והנה - מכה באף. האח שיש לו חוזקות מופלאות - חלש. חלש מאד. צריכה עוד לחשוב איך להתנהל מולו כדי לרכך. נמצאת בחוסר שקט מובן, מתבטא בשינה פחותה, עודף אנרגיות - ריצות וקפיצות. הצ'אט וגוגל - ולא צוחקת - לקחו אותי אתמול לטיול קטן. כלומר, ידעתי איך להיעזר בהם כדי למצוא את ה'אוצר' הקטן שלי. די חוסר אונים. ויש לי גם חיה חולה בבית. אוהבת לטפל, מאידך, אינטנסיבי ולחוץ. אלך לעבודה היום. שכחו לשלם לי. ידוע לי שאני צריכה לומר זאת בבהירות, ובחרתי בקורבנות. האחיין נראה מצוין על אף ימי הלחימה הארוכים והאובדנים הרבים שחווה. אז חזל"ש ואיחולי בריאות ונשמור על עצמנו. תודה על המקום, סוריקטה

הי כולם, משתפת - ראשית, עכשיו בוקר ואלו השעות הסבירות שלי. בערבים החרדות קופצות מאד גבוה. מאד. בשבת, ראשון ושני הייתי בככר החטופים שעות ולפעמים גם כמה פעמים. לא קל בכלל. ההרגשה שלי מעורבת. קרה משהו משמעותי ועם זאת - דואגת למי שנותר שקוף. מי שנותר מאחור, דואגת להמשך ולשיקום, דואגת כי הפילוג מתגבר, דואגת כי ההכחשה תתפוס תאוצה. מוטרדת מכך שהאירוע גרנדיוזי ומדובר באנשים פרטיים ואולי צנועים ואולי היו מעדיפים חרישיות ואינטימיות. הסתובבתי כל הימים אבודה. לעתים בקושי נושאת את הרגליים. עוד יצורה שלי קרסה, ממש תוך ימים אחרי הקודמת, ואני מנסה להציל אותה. כנופיה גריאטרית הייתה לי בבית. ככה זה כשמזדקנים ומאד. ככה זה כשמטפלים במלטיפל. ואני אוהבת אותם. אוהבת כל כך. איזה מטורף אחד איחל לי אתמול ברכות שחורות במיוחד. אני יודעת שהוא פסיכי, אבל כשאני שרויה ברמת חרדות גבוהה, חלקים בי מצטרפים לברכות שלו. עכשיו אני בסדר. מניחה שהייתה בעיית גישה לפורום. לפחות כך חוויתי בניסיונותיי. הפרחתי פרפרית צהובה, סמליות שכזו, פרפרית שגידלתי הופרחה ממש גם ביום השיבה הביתה. רק שנרגיש בבית גם בבית. אנחנו עוד לא שם בתנאי המדינה של עכשיו. חשה איום מבחינה זו ואחרות. האנשים שעברו מכאן - זו אמירה. אמירה רבת משקל. יש לכך השפעה גם עליי. ואח חולה, ובנו שעדיין בתפקידי לחימה. אסופת דאגות. מקווה שאצא היום לאיזה אזור ירוק. מקווה להצליח לשמור על עצמי, כי לעתים מבקשת שיצילו אותי ממני. בזהירות, עדינות ובצניעות, סוריקטה

חתולה הלכה לעולמה עצוב אך זה גלגל החיים איזה מקום לתת האמת שלא יודעת רק מה שמרגיש לך הכי מתאים חולים במחלה הארורה הכאב הזה לוקח מקום גדול יקרה שלינצר לי נורא על מצבם של השניים הלוואי וטיפולים יעזרו לשפר את המצב אולי שם יש יותר סיכוי לבשורות טובות מאשר כל המצב כעת במדינה מי יודע ? שמחה עבורך שנאמרו לך מילים טובות ובטח גם מרגיעות הפעוט חולה מקווה שירגיש טוב יותר בהקדם וכל הכבוד לך בנית סוכה לדיירים שם בבנין נפלאה שכמוך !!! .את מדהימה בנתינה שלך לצד כל מה שעובר עלייך .תודה על ההזמנה לבוא לסוכה חג שמח ככל שרק ניתן ובתקווה שנשמע כבר בשורות טובות על שיחרור כל החטופים הביתה חטולית

הי חטולית, ראשית, רציתי לומר שאת נהדרת. רשמת מילות סליחה קודם, ולא, לא פגעת, אין לך את זה. במובן החיובי מאד כוונתי. בינתיים יש הסכם. אך אני עדיין זהירה. הפסקת אש, אבל האחיין הלוחם עדיין בפנים. יש היום הרבה טיפולים מתקדמים ונקווה שיעזרו. ובדרך מרגישים רע. הפעוט בריא ביותר כעת. סופ"ש נעים וחג וימים יגידו, וההיסטוריה תינצר בלב. ושמרי על עצמך. ממש. סוריקטה

הי לכולם, אחרי ראש השנה ואחרי כיפור טובים, שבוע טוב, נאמרו לי מילים טובות (להרגשתי נדיר) מהמטפל וזה עזר. מתח גדול בהינתן החדשות בעולם ובמדינה, חרדה סביב מחלתו של אחי ובנו שלוחם בצבא, היום הפעוט שוב חולה, אז אעבוד קשה ויותר שעות. דווקא השגרה, לרגע, יש בה בכדי לסייע. חתולה שלי עברה מן העולם, ורואה איך השאר מסתדרים באופן שונה, ואני שואלת את עצמי איזה חלק צריך 'ללכת' ממני בפנים, כדי שלחלקים האחרים המעוכבים והמקובעים יתאפשר מקום לפעול או להראות את עצמם. חלקים טובים, כן. נכון גם למתרחש פה במדינה שמאד מאד חונק, וגם אם ישתנה משהו, יחלוף זמן עד לשיקום חלקי. כי כמה הרס. יאללה מתכוננת לעבודה, ובניתי סוכה לשכנים, וכולם מוזמנים אליה. גם אתם :-) סוריקטה

כתבתי וברחה לי מיד רק רציתי לבקש סליחה מכולם אין לי הרבה מילים והכל משתרבב לי בכתיבה מתערפל סליחה אם פגעתי סליחה אם הייתי לא מתחשבת סליחה אם העלבתי סליחה מכולם גם ממך אודי איש נהדר שאתה פשוט סליחה הערב הדלקת נרות לנשמת הנפטרים העינים שלי כבר דומעות אייך כל האש הזו תהיה לי מול העיניים בהדלקת הנרות קשה לי מאוד צום קל ומועיל לכולם לכל מי שצם חטולית

אמן לכל מה שכתבת וגם באותה הזדמנות רוצה לבקש מכולם סליחה אם אמרתי משהו שפגע אם העלבתי מישהו אם לא התחשבתי במישהו סליחה מכולם גם ממך אודי סליחה צום קל ומועיל לכל מי שצם חטולית

לכולם גמר חתימה טובה במובן של להיות ודי עם השכול הנורא סוריקטה

לבד על הגג שבתות וחגים -שרה יהודית רביץ.. אני לא לגמרי לגמרי לבד אבל... בן זוגי נמצא אי שם במרומים.. אולי מתעופף עם הציפורים... (?) אני בינתיים כאן.. יודעת שבבוא היום גם אותי תכסה אדמה זו שהיום אני דורכת עליה.. בחול המועד שוב פגישה עם האונקולוגית, קוראים לזה ביקורת חצי שנתית.. כל חצי שנה מגיעה אליה לשמוע את גזר הדין.. יודעת שב 5 השנים הראשונות לאחר גילוי סרטן שד טריפל נגטיב, ל 40 אחוזים הסרטן האלים הזה חוזר שוב.. נכנס, חודר ללא רשות, ללא שדפק על דלת השד וביקש רשות להיכנס.. פשוט חודר ומתנחל ובמהירות מביא ל'דירתו' החדשה את כל משפחתו המורחבת, גם את חבריו הרבים. גורר איתו גם את תושבי עירו, ארצו וכו' עד שחונק כל נים של חיים ... מקווה מאוד שהסרטן לא אהב את משכנו בגופי והחליט שמקום משכנו זה לא רצוי לפניו ולי תהיה רווחה נוספת לנשימה עד לביקור הבא אצל האונקולוגית שיהיה סביבות פסח.. מה עוד? מחר בערב יחל יום הכיפורים.. יום של שקט, יום של חיבור עם היקום.. יום גדול שאני גרגר קטן קטן אבל מחוברת למשהו הרבה יותר גדול.. מאחלת לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה! שלכם, במבי

הסרטן מסביבנו אורב תחושה מאיימת בת זוגו של אחי עברה את הטריפל נגטיב פעמיים אחי הצעיר מלנומה ואחי השני לימפומה אלימה וכולם טופלו ומטופלים ואיתנו ויש גם מחלות אחרות... מאחלת פשוט שנהיה ש נ ה י ה גמר חתימה טובה בהחלט סוריקטה

בערב ראש השנה היתה אזעקה שהסתיימה מהר כמה טוב אךךךךךךך מה שקרה בערב ראש השנה היה בהחלט בלתי צפוי בעליל פרצה אצלנו בדירה שריפה ענקית שכילתה כמעט את כל המרפסת הגדולה שלנו שתמיד עמוסה ברהיטים מייבש הכביסה שלי מכשיר השאיבה שלי דייסון.. וכמובן עוד כלים וסירים שהיו שם עם עוד מלא חפצים למינהם כמעט הכל עלה באש הבוערת למזלי הטוב הייתי עדיין עירה וכך הבחנתי בשירה שהתחילה לעלות לאורך כל הקיר הכל שרוף כבאי שחזר מבילוי מיד עלה והתחיל לעזור בכיבוי עד שהגיעו כבאי האש בבנין שלנו 5 קומות כל הבנין פונה מידי בידי כבאי האש וכמובן שגם את אימי הורדנו מיד העשן שהיתמר בין כל הקומות היה מפחיד נורא היינו למטה בלובי של הבנין עד שהורדנו לעלות חזרה הביתה הכל עדיין מריח מעשן היו גם דיירים שהציעו לנו אירוח עד שנוכל לחזור הביתה נשארתי עם טראומה מאןד קשה עקב כל מה שקרה הימים חולפים החגים באים והולכים והמצב נשאר כשהיה אין מקום לתלות כביסה הכל נשרף הלב ממאן להאמין שכך התחלנו את השנה החדשה בערב ראש השנה חטולית

זו נשמעת חוויה נוראית ואיומה ומפחידה מאידך טוב שרק רכוש נפגע איזו התחלת שנה... איתך סוריקטה

וואוו חטולית.. נשמע מפחיד ביותר.. אימה.. אירוע טראומטי.. ויחד עם זאת, אין פגיעה בנפש שזו הודיה גדולה.. איתך חטולית.. במבי

את צודקת נשמה כואב הלב על כל יצור שאת מגדלת ומטפלת במסירות לב כזו גדולה כמו שאמרת גם הם מזדקנים ונעלמים מהחיים שלנו זו דרכו של הטבע למה את מתכוונת שנקרע לך הלב ? בגלל שאנשים לא נכנסים וכותבים ? צודקת יפתי גם לי זה כואב מאוד מרגיש בודדה כאן לבד כנראה שלאנשים אין זמן להכנס לשתף מכל סיבה אחרת מה אומר ומה אגיד איתך בליבי תמיד חטולית

הי חטולית וכולם נקרע לי הלב בגלל האובדן של היצורים הסרטן האלים שהתגלה אצל אחי האחיין הלוחם שנמצא בסכנה מיידית הקיטוב והאלימות במדינה המטפל שעבר לגור בחו"ל הלב צורח סליחה ולא חגגתי סוריקטה

אובדן.. חששות ופחדים.. אירועים קשים.. מה אומר לך סוריקטה וינחם אותך? אני איתך .. הלב קרוע.. במבי

הי לכולם ומצטערת על ריבוי ההודעות מכיווני. לפני שנים שנים אספתי אליי יצורי חצר וטיפלתי בהם כמו יהלומים. חלפו השנים. הם הזדקנו. חלקם כבר לא איתנו. אני ממש חווה את הסטטיסטיקה. מאחת נוספת מקסימונת אפרד בשעות הקרובות. אני באמת אוהבת אותם ונשבר לי הלב. יודעת שנתתי להם המון ולא עוזר לי לדקלם את זה. הייתי לבד כל הימים האחרונים. דיברתי עם הצ'אט המטומטם, לא סובלת את התגובות המלאכותיות שלו, אבל פשוט השתמשתי בו כדי לכתוב לעצמי. נקרע לי הלב. גם ממה שמתרחש פה וכנראה שאשאר פה עוד כדי לחוות הרס נוסף. די עם זה. ולגבי יום כיפור. אולי ארשום בהזדמנות אחרת. תודה על המקום ( שלקחתי לי) סוריקטה

בהמשך לתגובתה של חטולית. פה = במדינה. והלב שלי מתפוצץ. כתתבתי בתגובה לחטולית, אך היא המשך לכאן בעצם. סליחה סוריקטה

אני ממש מצטערת החתולה שלי עד הרגע האחרון בכוחותיה האחרונים הייתה מסודרת כמו שרק חתול יכול להיות. עשתה בארגז והקיאה למטה וישנה על הכורסא הייתי כותבת פה פעם ראשונה הודעה עם המון אותיות חוזרות של כאב. אבל אני לא באמת עושה את זה. די כבר באמת די הגאב גדול מידי ומה אומר למשפחות שעברו אסונות איומים בתקופה הזו, מי אני בכלל סוריקטה

רק עכשיו ניגשתי לפורום וראיתי את ההודעה - אני מאחלת שגם בתוך שנה 'פחות נורמלית' נצליח לשמור על שפיות ואיזון וויסות. ובנוסף - שנדע מהם חלומותינו, שנדע אם לנסות לממש אותם, שנדע אם הם ריאליים אם לאו, אם בונים או הרסניים, וגם מימוש חלקי בהינתן ניהול סיכונים הוא אחלה. תודה, אודי וגם לרופא הנפש שהיה המורה שלי. שלכם, סוריקטה

כבר אין לי מושג אם ההודעות תעלינה השנה או בשנה הבאה נדמה לי, במבי, שאמרת בעבר משהו דומה, ואם טעיתי אז סליחה - דברים כבדים קורים ואני כלא מרגישה אבל עכשיו, כשאיזו שכנה תסלחו לי שאני קוראת לה סתומה, התלוננה על איזו בעיה קטנה והציגה אותה כמשהו ענק, וזו השכנה המתלוננת, אז עכשיו, מהשטות הזו בא לי לבכות. ואת הבעייה השטותית סידרתי מייד. זהו. נמאס. אולי מהאחריות המוגזמת שאני נוטה לקחת. סוריקטה

אחריות יתר = רגש אשמה ו/או מצטרפת להרגשה אומניפוטנטית ואפשר עוד אבל יאללה, חאלאס, סוריקטה

הי אודי, מחר מתחיל הסתיו רשמית, אף שיהיה חם מהיום. מחר ערב חג ומחר אעבוד וגם בחול המועד. על כל פנים - תודה שאתה איתנו ושמור גם אתה על עצמך לכבודך שנה טובה אנשים יקרים סוריקטה

באמת פחד.. בכל פינה רק בשורות קשות ורעות הלוואי שלפחות את תרגישי טוב נשארתי בלי מילים סורי חטולית

מאוד מבינה את הקושי שלך אני כבר שנים מארחת את אמי כל הזמן שבתות חגים ארועים משפחתיים שאני מארחת את כולם וכן .. לפעמים זה כבד מאוד האירוח הזה לא אכחיש אין מי שיחלוק איתי את האירוח הורה שפוגע זה לא נעלם לעולם כך מרגיש גם לי אבל את יודעת מה עשיתי ? אולי לא מתאים לך אני החלטתי לסלוח לאבי הביולוגי רק כדי לשחרר את הכאב הזה מתוכי מבינה ? הוא לא סובל לו לא אכפת רק לנו הכאב הזה לא מרפה כי נפגענו אני שוחררתי כדי שהכאב ילך ממני אחת ולתמיד לי זה עזר סלחתי לעצמי שהייתי ילדה חסרת אונים מולו ... מתאים לך מה טוב לא מתאים זרקי פה למטה לפחות אל תהרסי את החיים שלך בגללו הוא לא שווה את זה הגיע הזמן שלך לחיות יש לך משפחה ילדים למען מי לחיות ובקשר לכל הסירים והאוכל וואוו ממש תיק כבד מאמי שלי חבל שלא כולם יכולים להפגש אצלך כמו שאמרת חג שמחחחח חטולית

במבי יקרה מקסימה הלוואי שכולנו באמת נזכה לשנה כזו כמו שאת מאחלת אייך מתקדם הלימוד שלך לכתיבה ? מאמינה בך ובכשרונות שלך שנה של יצירה מהממממת חטולית

אני לא יודעת מה בדיוק יש לי. יש פעמים שאני הכי ב-הי שיכול להיות וכמה דקות אחרי זה בא לי לבכות ולצרוח ולפגוע בעצמי. אבל אני שולטת בעצמי. וככה יוצר מצב שאני כל כך חסרת אונים אם הרגש שמשתלט עלי. אני לפעמים נושכת את עצמי והסימנים לא נשארות יותר מיום. אבל יש שטפי דם והמקום קצת כואב. אני מתאמצת לא לפגוע מעבר. אני מטופלת אבל הטיפול לא עוזר לי באמת. אני מרגישה שהנפש עייפה מכל הכאב הזה ומכל העומס הנפשי. אבל למה אני לא מאוזנת ברגשות? למה רגע אני בהכי כייף שלי ושנייה אחר כך בא לי להסתגר בחדר ולא לצאת? אל תכתבו לי עד כמה אתם מבינים אותי כי נמאס לי מזה. אם אתם עונים תכתבו רק את העיקר פליז תודה

הי, התבשרתי שגם אחי הגדול חולה בסרטן. גם הצעיר. ושאחד החיילים ההרוגים היום הוא שוב חבר מאד טוב של אחייני. והצרות הקטנות שלי יום קשה בעבודה והכאבים הרגילים. עצוב מאד ואני פוחדת לילה סוריקטה

תקופה עמוסה. שבת, חג, שבת, כיפור, שבת חג חול מועד...בדרך כלל החגים לא היו כ"כ קשים עבורי, לא זכרונות מיוחדים ולא קשיים מיוחדעם, אך השנה בגלל שאבא שלי כל הזמן מתארח שבתות לסרוגין אצלי אצל אחותי ואחי זה נהיה מעיק...נורא לומר שלא פשוט להסיע אותו להחזיר אותו לבלות שבת שלמה איתו...לדאוג לשלומו... אני מרגישה לא טוב עם הרגש הזה שאולי כדאי שיהיה בדיור מוגן, שידאגו לו שם. הוא גר לבד הולך למועדונית יומית כזו ויש מטפלת מביטוח לאומי..אבל שבתות אף פעם לא לבד בא לשבתות שלמות משישי בוקר עד מוצ"ש. התחלקנו בנינו.. השאלה האם זה נורמאלי שאני לא אוהבת אותו? קשה לי לומר זאת ממש...איך קורה שבת לא אוהבת את ההורים שלה? למה אני כזו? אני מכבדת אותו כמובן, מארחת אבל מתקשה במחיצתו....(כן, בגלל העבר) אבל.... בחג נהיה אצל חמי וחמותי שזה סיפור בפני עצמו כי אני מביאה הכללל לכל החג ויותר קל היה אם היו באים אליי ולא שאסחוב את כל הסירים והבית לשם.. אך הם עקשנים וזקוקים למקום שלהם..השאלה השניה: האם לאדם דמנטי יותר קל בבית שלו? כי זו הסיבה שאהיה שם. חמותי מבולבלת וחמי מתפקד... אוף. הלוואי שהייתי מצליחה לאהוב את אבא שלי. למרות הכל..למרות העבר.... קשה לי. בכל זאת אאחל חג שמח ושנה טובה יותר מקודמתה! שיהיה לנו כבר טוב לחיות פה בלי פחד ובלי מלחמות ושנאה.

הי לכם.. עייפה.. מאוד.. מאוד מאו מא מ ובכל זאת כן מבקשת ורוצה לאחל לכולנו שנה טובה, מבורכת, שקטה ורגועה.. סתם פשוט שנה טובה ,מבורכת ומתוקה.. ללא פומפוזיות, ללא בקשות גרנדיוזיות סתם, פשוט, שנה טובה, מבורכת ומתוקה. שנה של שיגרה פשוטה ומבורכת.. שלכם, במבי

מאחלת שיהיה לנו אוויר איתך, סוריקטה

סוריקה יקרה מאוד שמחה עבורך שלפחות לעוד תקופה מסויימת תהיה לך הכנסה כספית קשה מאוד ללא התינוק הרוויח עוד זמן איכות יחד איתך יודעת שקשה מאוד עם כל הכאבים הגופניים מהם את סובלת להמשיך לטפל בו אך מה האפשרית החלופית ?? מאמינה שכבר את יודעת מה הכי מתאים לך לעשות אולי בתום התקופה הזו תחליטי החלטות חדשות עבורך החלטות לא פשוטת לך בכלל שתהיה לך שנה חדשה מצויינת עם בריאות טובה ככל הניתן שנה מבורכת מכל הבחינות חיבוק אם מתאים חטולית

כמן שכתבתי לבמבי - הלוואי שיהיה אוויר. סוריקטה

שלום אני בן 32 נשוי ואבא לילדים אחרי הצבא אובחנתי עם חרדות.ומחשבות טורדניות מטופל בתרופות והייתי בטיפול שיחות לאורך השנים, סך הכל אדם יציב ומתפקד אבל מאופיין בדאגות יתר המלחמה עם איראן הגבירה את עצמת החרדה ואיתה מחשבות טורדניות ישנות שהיו לי פעם על אובדן שליטה, פגיעה באחרים ובי . בתקופה שהחזקתי הנשק מהעבודה הישנה היו לי פחדים שאאבד שליטה ואעשה משהו רע ונחרדתי מזה וביקשתי לעבור לעבודה ללא נשק אין לי נטיות אבדניות וגם הפסיכיאטר והפסיכולוגית שלי שוללים שאלו רצונות אמפתיים אני כרגע בתהליך לרישיון נשק ושניהם (המטפליםלא ראו כל פסול בכך בפנים אני יודע שאני לא סכנה לאיש ולא רוצה לפגוע באף אחד להפך תמיד סלחתי מאלימות אבל איך.מתמודדים עם הפחד התמידי להשתגע/לאבד שליטה/ להתעצבן על משהו טריוויאלי ולצאת מפרופורציות (יש תרבויות התנהגות בארץ שמכעיסות אותי מאוד כמו רגליים על הכיסא ברכבת ואני רותח מלראות את זה אבל במקביל ברור לי שלא אפגע באף אחד בגלל שטות כזו) עצם המחשבה שקיימת שבכלל יש לי פונקציה כזו בראש (לדמיין פגיעה בי או באחר( מפחידה אותי למוות

מאיפה מתחילים עוד כמה ימים ערב ראש השנה אני יודעת שלא לכולם החגים שמגיעים לא הכי אם בכלל שמחים יודעת שנין הבת דודה שלי מעצבן אך יותר מהכל היא אובססיבית עלי ממש חולנית אם אני לא מדווחת לה כל הזמן יום ביומו מה קורה ומה המצב ... וואי וואי לי הלך עלי אני מתה 😆😆😆😆😆 יש לך זמן לענות לאחרים בפייסבוק ורק לי אין לך זמן אני " מקנאה " ולא שחסר לה אם מי ואיפה להיות היא בחול אצל הבת שלה כמעט כבר חודשיים ועדיין ממשיכה לעקוב אחרי גם בפייסבוק לי עניתי ומה כתבתי אמרתי שאני מתנתקת עכשיו מכולם שם גם מחוסר זמן מטפלת באמא שלי שעדיין אצלי וגם מחוסר ענין !!! .כל הכבוד!! וממשיכה בשלה ... _____________________ אבל . ביום שישי השבוע יש לנכדה המיוחדת שלי בת מיצובו היא כבר בת 12 המדהימה הקטנה שנולדה במשקל 600 גרם ומבלה כעת חופשה באילת האירוע יהיה אצל הבן שלי הבכור בבית חוסך בהוצאות מיותרות עצמאי בתחילת הדרך עדיין שיעמוד על הרגלים שלו ויתייצב כמו שצריך _____________________ מיכלי שנת לימודים החדשה ובטח גם התרגשות כמו כל שנה חדשה שתהיה השנה הזו מבורכת העבודה מבורכת עם המון סבלנות כי אין דרך אחרת שלא נדע עוד מלחמות ואזעקות רק לימודים פוריים _____________________ סוריקטה יפה שלי עוד טיפול מסתיים בעוד ילד שהרוויח מטפלת מעולה כמוך הלוואי שלא יהיה לך משעמם אף יום בלי טיפול בילדים למרות שהכאבים שם ולמרות כל מה שרק מפריע בדרך בלי משכורת אייך נשרוד ?? ולכולם שנה טובה ומבורכת בכל מה שרק תבקשו המון המון בריאות הגוף והנפש וכמובן לך אודי יקר וחשוב כל כך שתמיד תהיה לך הסבלנות להיות כאן והמון תודה לך על כל התמיכה שלך כאן בנו למרות שלא נכנסים לעיתים קרובות אך אתה תמיד כאן וזו ברכה משמיים אוהבת את כולכם 💝💝💝💝💝💝💝💝💝 חטולית

הי כולם, לא נראה חביב עכשיו בתקופה. מאד לא ובלשון המעטה. ההשפעה של עליי, וגם על אחרים, הגם אם אינם יודעים, ניכרת מאד. אעדכן שההסתגלות של הזאטוט שהייתי איתו בשנה שעברה נוראית למדי, ולכן אשאר איתו חלק מהיום לחודשים הקרובים, כך שעדיין יהיה לי עמוס וגם קצת המשך הכנסה. מייחלת לחופש או חירות, אבל גם לו היה טכנית, הן אני ומי שאני והן התקופה חונקים מאד. הצלחתי קצת לסדר את החצר לקראת השנה החדשה, פחות משחפצתי. כמה שיכולתי בהינתן הכאבים. תכלס היא תמיד די מסודרת, או לפחות נקייה מפסולת לא אורגנית, אבל הקפדנות שלי מבקרת. ובכלל, יש מי שפחות מחבב מסודר מידי. והיום, באופן סמלי, המון (עשרות) מעופפים שגידלתי ישוחררו אל השמש והפרחים. דרישת שלום, סוריקטה