פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
אכן את צודקת הם באמת מובילים בתחום הלב ומאמינה שרק טוב יצא מזה אך זכורים לי ימים עכורים אחרים מהימים שמלח הארץ היה מאושפז שם גם בגלל סרכת גבוהה והיה מטופל שלהם שנים ובכל זאת לא טופל כמו שצריך ונזרק משם אל וולפסון שם סיים את חייו בעליבות כואבת אז כנראה שצריך מזל ליפול לידים טובות באשר מתאשפזים שם ולא משנה באיזו מחלקה.. עדיין היום ארוך ועדיין מחכים לתשובות של כל מיני בדיקות בעוד בעלי מחובר למוניטר לב ..מחכה... ןמחכה ומחכה עד ... ולחכות מעייף בלי שום ידיעות טוב שהבנים שלי עושים החלפות ומשתדלים לעדכן הקור שם הורג אותי מכאבים חטולית
אז רק רגע נראה אם הבנתי אותך כלומר נותנים תוקף לכל מה שאת עוברת ומאמינים לך ? הבנתי נכון? הישענות בהחלט מבינה כמה צריך להיות אמפטיים ולתמוך הכי חשוב בכל מצב אז כן מסכימה אם הבנתי נכון איתך תמיד חטולית
בעלי עדיין מאושפז כעת מצאו שיש לו גם בעיה בבלוטת התריס אחד הדברים היותר מסוכנים עבורו בגלל מצבו הלבבי צריך כעת להתחיל עוד סידרה של בדיקות חדשות גם לדפברילטור שלו וגם לבלוטת התריס הולך להיות יןם מתוח ולא נעים עד שלא נדע כנראה בהמשך היום הארוך הזה וחשבתי לנסוע אליו לבית החולים אך איני יכולה להשאיר את אמי כל כך הרבה שעות לבד מחשש לנפילות שלה אז בבית ומחכה כל הזמן לעידכונים והזמן נמתח כמו גומי לעיס בלי יכולת לעזור בכלום מזכיר לי זמנים אחרים שאמרו לי אל תבואי אל תבואי למרות שהמצב הזה שונה אך זה שוב עולה לי דואגת כל הזמן גם כך איני יושנת בלילות כעת נוספת דאגה חדשה חטולית
הי חטולית, רק אומר שהמחלקה הקרדיולוגית באיכילוב נחשבת למובילות בארץ. נקווה שבעלך יטופל במקצועיות המיטבית. החזיקו מעמד ושמרי על עצמך. סוריקטה
סוריקטה אהובה למה אץ מתכוונת בחסרת תיקוף ? וחוסר הישענות? לגבי הבינה במלאכותית אין לי מה לומר איני משתמשת בה זו הסיבה שתמיד נכנסת לכאן ומתייעצת עם מי שכן יכול לתת תשובה הגיונית מאחלת לך יום קל יותר חטולית
הי חטולית, תיקוף, למשל - יאמרו לך מילים כמו אני רואה כמה קשה לך כמה כואב לך כל כך הרבה דברים מעמיסים עליך הישענות - קבלת תמיכה לכל אלה. במילים או מעשים. משהו שירכך רגשית ופיזית. מקווה שאיכשהו הובנתי, סוריקטה
סוריקטה אהובה עצוב נורא עוד פרידות עוד מוות אז כל הזקנים באים למות לידך?? יפה שלי טיפלת בהם הכי טוב שקיבלו אי פעם מה הפלא שבחרו לבוא להיפרד רק ממך?? גם במותם הענק להם המון אהבה ורוך ליטוף אחרון אהובה שאת באמת מרגישה שאת כעת מוצפת וזכרונות של אבא .וזכרונות של אמא מציפים עוד יותר את תחושה המוות באמת קשה ריגשית כל כך לשאת זאת לבד ואני שמחה שנכנסת ושיתפת על מנת שלא תהי גם כאן לבד חיבוק רך עד אליך אהובה חטולית
תודה
הי, בזמן האחרון מתו כמה חתולי חצר שמאד היו קשורים אליי ואני אליהם. הם היו זקנים וחולים. ובאו אליי לקבל אהבה אחרונה ולמות. מצאתי את הגופות שלהם. שלוות. ליטפתי אותם מתים. גם את אבא ליטפתי מת. יותר מידי פרידות. אני לבד עם זה. מאד לבד. מאד מאד. אני היחידה שנגעה בו כך. שהסכימה לאחוז באפר שלו. גם עם אמא שיחזרתי ממש לפני המוות את התנועה בה צולמנו לראשונה כאמא ותינוקת. ואני מפנה ומפנה. ולבד לבד לבד. סוריקטה
הי סוריקטה, מפנה ולבד. קשה ומצער לקרוא. אני מוצא קשר בין התיאורים של חטולית ושלך באשר למסירות הטיפול, והלבדיות. אודי
הי אודי, חושבת ש אצל כל אחת מאיתנו אולי חסר תיקוף וחסרה הישענות לפחות התחושה בקיומם. אגב - הבינה מעצבנת ביג טיים. אמרתי לה שהיא מכונה וכמובן קיבלתי תשובה חיובית. ממש יופי. סוריקטה
כבר מעל שבוע ימים שבעלי אינו מרגיש טוב הלב שלו חלש הרגלים שלו התנפחו כמו בלונים קוצר נשימה פשוט נחנקקק בקושי הולך על הרגלים מועד כל הזמן גם נופל ואני מבקשת ממנו ניגש לרופא למה לחקות הוא יקבל אותך מיד אך לאאא כעת הוא מאושפז באיכילוב עדיין לא נכנס למחלקה בהמתנה ביחד עם הלחץ הנפשי שלי מה הועיל העקשנות שלו?? ואיני לידו חייבת להיות ליד אימי הכל סובב תחת לחץ נפשי כבר בלתי נסבל חטולית
כמה שאת צודקת!! לצערי אצלם דיבורים לחוד ומעשים ..??? לכן כל כך כואב לי על כל המצב וכששאלתי מדוע אינם !! אז אינם עונים!! הכי פשוט להיות ראש קטן לא לשאול לא להתענין לא ללכת לבדוק ולא אכתפת לאף אחד מהם שוםםםם כלוםםם.. גם ככה הדודה שלי גמורה זה כואב לי בנשמה אני כל כך אוהבת אותה והיא פשוט נגמרת לה שם בלי שלבנים שלה אכפת זה הורס אותי ולא יכולה לעשות מאום כדי לשנות את המצב חטולית
כואב לי נורא על הדודה האהובה שלי זו שגידלה אותי כמו אמא ויותר אפילו מאז שחזרה לביתה שנמצא כעת בשיפוצים והכל שם מלוכלך מצביעה של הבית הכל נראה ממש קשה לאשה בגילה לעמוד ולנקות את כל הצבע שדבק בכל הרהיטים שהתלכלכו ואף אחד מהבנים הנוספים בכלל אינו מבקר אינו שואל אם צריך משהו וברור שאף אחד אינו בא לעזור רק הבן הצעיר החןלה שעדיין גם עימה שם עושה כל מה שיכול חוץ מנקיונות מוגבל פיזית קשה מאוד נסיתי להגיע אליה ולפחות כדי לראות מקרוב אך אינה מאפשרת לי לעלות את כל המדרגות הספירליים כמו 2 קומות מפני שאני עם מקל הליכה ופוחדת שגם לי יקרה משהו תהרגו אותי אם אני מבינה התנהגות כזו .זה פשוט מנוולות לשמה!! אך את הרכןש שלה הם כן חומדים אני לא רוצה לומר עוד מילים קשות על הבני דודים שלי מאחר איני נוהגת לקלללל ותבינו כבר את הרמז הזה לבד היא עצובה .עזובה בדיכאון ובקושי מתנהלת עם כל הכאב שלה לא רק הגופני גם הנפשי ואין יום שאיני בקשר איתה והם הבן דודה החולה שלי אך זה אינו מכפה על מה שחסר לה מהבנים שלה עצוב כל כך חטולית
הי חטולית, את יודעת הדיבר החמישי "כבד את אביך ואת אימך" הוא, למיטב הבנתי, היחיד שעליו רשום שמקבלים תגמול, שיש שכר בצדו - "למען יאריכון ימיך על פני האדמה" ככל הנראה משום שהביצוע שלו הכי קשה. לעתים מאד מורכב. עצוב לשמוע את דבריך. איתך, סוריקטה
את יודעת אני לא יודעת אם רק המצב הקיים מעצים את הכאבים הכרוניים שלי אמי אינה עימי כל החיים רק בתקופות כאלה כשאין ברירה והמחלות הכרוניים שלי כבר קיימים שנים רבות גמני הייתי במרפאה כאב במשך יותר משנה ושלחו אותי כל פעם להביא מסמכים רפואיים כאלו ואחרים מכל מיני בתי חולים בהם טופלתי במשך השנים התשובה שלהם היתה : אנחנו לא מספקים קנאביס נגד כל החוליים שלך תלמדי לחיות עם מה שיש !!.. כבר עברו שנים וכלום לא השתנה לצערי .ושוב נמצאת במקום שרצה ממקום למקום ועושה בדיקות בכל מיני בתי חולים ומרפאות כאלו ואחרות ומקווה שאולי בקרוב ימצאו מזור לכאבים האלו שאינם מרפים תודה לך יקרה שאת חטולית
הי חטולית, הכוונה שלי הייתה רחבה יותר ופחות נקודתית. מעין קשורה ללחץ מתמיד, מתגבר והולך. ואולי מעט מידי רגעי נחת. סוריקטה
כבר תקופה שנמצאת בבדיקות מקיפות בגלל כאבים מכל מיני סוגים כאבים כרוניים שלא מצאו להם עדיין פתרון והבית כמעט עולה בלהבות בגלל ...כן בגללה אינה מתערבת . אינה אומרת . אך אינה מפסיקה להעביר ביקורת בלתי פוסקת על הכל..ובעלי כבר מיואש ומתפרץ וצועק ובאמת שהכל רק מגדיש את השאת ולילות ללא שינה גם בגלל מזגנים שדלוקים מכל הכיוונים ואני קופאת למות מהקור ואין עם מי לדבר.. הם זקוקים לקור ולאחר מכך מתלוננים על כאבים בכל מקום.. ואני שאיני זקוקה למזגנים רק נותרתי באמצע וסובלת למרות שסגרתי את דלת חדר השינה כך שכיביכול זה חוסם אך אינו חוסם והקור חודר ומקפיא כל הזמן כבר מבקשת באמת סליחה שהמטפלת הזרה כבר תגיע ואמי תחזור לביתה ושם תיתן הוראות מה לעשות... נכון שלטפל בהורים במצבם זו מצווה גדולה אך עד איפה אפשר לסחות את הגוף והנשמה,? עייפתי מכל הבלאגן הזה ואין מי שיבין כל אחד מהם מתבצר בצורך שלו.. חטולית
חטולית יקרה, את יודעת - כשהייתי במרפאת כאב אמרו לי מילים שעצבנו והעליבו אותי, אבל יש בהן, אני מניחה, אמת מסוימת. אמרו לי שיש העצמה רגשית לכאב, ושורה תחתונה שאני צריכה לעשות דברים אקטיביים בעצמי. למשל, מעולם ההנאות. גרועה בזה. את מספרת על עומס יתר קיצוני, אובדן של הפינה האישית השקטה, המרחב. לעתים אין לוחץ וחונק מזה. להבנתי לפי אותו כיוון זה מכביד גם על הכאבים הפיזיים. התשובה אולי בך, ואולי אולי בעיתוי מסוים תידלק איזו נורה. לי המליצו על חופש. הנפש לא ממש תופסת מה זה. איתך בציפייה לחזרת המטפלת הזרה. הלוואי שתחושי הקלה מסוימת. סוריקטה
הי חטולית, קשוח. גם העומס והלחץ, גם הכאבים. לאל תמיד יש פתרונות. לעתים הטוב ביותר זו קבלה של מה שאי אפשר לשנות. אודי
מה כבר יוכל המטפל בחול שאינך יודעת שהרי את כל כך מודעת לכל המצב בכללי ופרטי ליפעמים יש להם המטפלים מילים קשות רק על מנת לעורר את המטופלים נכון?? זה בטח לא חדש לך שישנם זמנים של עליות וירידות אז כנראה שזה עוד גל כזה חוסר ידע אייך ומה יהיה וכן משפחות מתחלפות מפני שמחליפים להם מסגרות אולי? יפה שלי מדוע אינך מאמינה שניהלת שיחה בלי שבכלל ירגישו מכל הכאבים הכרוניים שאת סובלת הרי אינך יוצאת בגדול ומכריזה על הכאבים הכרוניים שלך ומי בכלל כן יוגע מהם אולי חןץ מרופא/ רופאה שמטפלים בך? גמני מרגישה שהתקופה הקרבה הולכת להיות ממש קשוחה ואגרסיבית מתוך ככל הנראה כמו תמיד לפני ובזמן ועד אחרי תוצאות הבחירות באמת אהובה מבינה כמה קשה לך ומאחלת לך שבאמת תצליחי לסדר לתקן וכל דבר שיכול רק להקל על האי סדר שכעת שורר מקווה שמי שניתן לך לגור בדירה יהיה מספיק הוגן גם לתקן מבחינתו כל שניחתן איתך תמיד חטולית
הי חטולית, נכון שלעתים נאמרים דברים מפלחים בשיחה עם איש מקצוע בטיפול. את מקבלת מראה והולכת עם המראה הביתה. כן יוכל לעזור לי כדי להיות בטוחה עם עצמי למשל לגבי השכר שביקשתי ממעסיקים פוטנציאליים. ובאשר לבחירה. הכל פוליטי כתבה שימבורסקה. אני לפחות מרגישה את זה מאד עכשיו. סוריקטה
באמת נשמע כאלו גם הבית חרב עליו עולמו נשבר התקלקל אין תחזוקה אין נקיון אין מזגן אין אור הכל מט ליפול והיה בית והיו רהיטים והיכן סורוקטה היפה שלי?? הכל רכוש הכל חפצים הכל..מכל כל.. וגם קולות מהעבר.. היכן סוריקטה היפה שלי היכן היא בין כל האין הקיים כעת?? היכן את סוריקטה יפה שלי היכן את...??? חטולית
הי חטולית, לא כל הבית, אבל חלקים ממנו שעושים עוד יותר לא כיף לשהות בט. מוצאת את עצמי יושבת בלי דעת על הרצפה. בביתי שלי. לרוב אני ככה. זה קטע חזק. ולא שאסור כך לשבת. נראה מה המטפל יאמר. זו תקופה בה מחליפים משפחה. בחוץ נראה בסדר. נמרצת. מחייכת. חיה. ניהלתי שיחה יפה. לא מאמינה על עצמי. הם אפילו לא יודעים שאני בכאבים כרוניים מטרידים. תהיה שיחה עם המטפל שבחו"ל, וזה לא קל. וגם הבחירות שמתקרבות יוצרות לתחושתי אווירה עוד יותר אגרסיבית. מקווה שלאט לאט אוכל להחזיר לפחות חלק מהדברים לפעולה. תודה ממש על המילים, את מיוחדת. סוריקטה
הי אנשים, עכשיו ערב ואלו השעות הקשות כתמיד. מה רציתי לומר שהבית שלי מטונף ומסריח. גדול עליי. יאללה, סוריקטה
נזכרתי כמה קשה היה לי לגור בבית עד שלא יכולתי אין לי מושג איך זה קרה שבאמת עברתי לגור בבית; ואיך קרה שאחרי כמה שנים גם היו חפצים בבית שהיה ריק קודם. עכשיו חלף זמן. חלקם התקלקל והתבלה; תחזוקה על הפנים מכשירים לא עובדים אין מזגן אין אור הרצפה תלושה הקירות מקולפים הניאגרה נוזלת איזו בושה ואני לא מסוגלת סוריקטה הזבל (קולות מפעם)
הזזתי כמה רהיטים כבדים וניקיתי שערות של יצורים. העצוב הוא שאני כל כך לבד עם זה. סוריקטה
מעט דברים. יותר טוב מכלום. רחוק מאד מסביר, עדיין. אבל גם כשיורדים במשקל הפיזי, למשל, מנקודת פתיחה כבדה - גם המעט הוא משהו. עדיין כבדים. אחרת. סוריקטה
היום שוב יום של כשלים לפחות היו ניסיונות קטנטנים ועייפות לילה טוב סוריקטה
אף שכולי כאבים, המשכתי לבצע בקטנה עוד משימות. צריך איכשהו לעזור לבית (לצדדים בי) להיות פחות חולה. זה כבר מצב על גבול הפסיכוטי מה שקורה. מנסה להמשיך, על אף המחיר שאני משלמת על פעולות של דאגה לעצמי כאדם נפרד. 'אמא' הפנימית לא יכולה לסבול את זה ותיצור דינמיקה הרסנית. החתולה מפהקת, סוריקטה
עשיתי היום במשך כמה שעות כל מני פעולות למען הקהילה. כנראה שהפעולות איכשהו צריכות לחבור. סוריקטה
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב ונפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
אך דאגות חדשות לא חסר לי אחי שיחיה מצב הלב שלו גרוע ביותר 70% מהלב שלו סתימה ענקית בצד העורק השמאלי ועוד 2 עורקים שלו חסומים אתמול עשו לו צינתור בלב כדי לצלם את כל מה שיש ועכשיו יצטרך לעבור ניתוח לב פתוח למעקפים.. אחי כמעט בן 72 אוטוט ומשקלו גדול מאוד לא רוצה לחשוב אייך ומה ומתי יעשו לו את הניתוח הזה מפחיד אותי מאוד אתמול עד הבוקר בשעה 5 לא ישנתי עד שקיבלתי את הבשורה הזו מגיסתי דאגות לא חסרות לי אין רגע דל מפחדת כל יום שעוד בשורות כאלו יגיעו ואין לי דרך להמנע מהדאגות האלה מתיש מתיש מתיש..חטולית
הי חטולית, יש דאגות, וחלקן מוצדקות וריאליות. אני אוהב ומקווה שלצד הדאגות תוחזק גם תקווה. זה כמו דאגה, רק חיובי. אודי
תודה מכל הלב על השתתפותכם באבלי הכבד אתם אנשים נפלאים וזה לא מובן מאליו אתמול בלילה הסתיים האבל בסעודה גדולה כמו שנהוג לעשות וכבר החלו ליחשושים על ... ותוכניות אייך למכור את הבית של דודה שלי גם תוך כדי איומים על הבן הצעיר החולה שסעד את אחיו כל התקופה מאז שהחל האסון לפני 8 חודשים שלא יתערב ולא יגיד כלום מפני שהוא המארח של כל השבוע אצלו בתקופת השבעה הוא זה שיקבע מה לעשות חוצפה שכזו בעוד הדודה האהובה שלי מתאבלת הוא כבר חושב שמותר לו לבוא ולקבוע מה יהיה נכון שהיום כבר חזרה לביתה ברוך השם ושם כעת משפצים וצובעים מטעם הרווחה אך היא מחילה כבר להגיב לבית שלה לפינה שלה לממלכה שלה .לחיים שלה וכבר אינה רובוט שרק אמור לחייך לכל אלו שבאים לנחם אבלים מסתירה את הכאב שלה ואת האבל שלה שאיבדה כרגע את הבן שהיה מקור לתמיכה שלה למעלה מ 20 שנים בהמון מסירות רק למען המארחים שלה הבן והכלה שלה ביקרתי אותה כמה פעמים בתקופת האבל שלנו ובכל פעם שהייתי איתה כמו תמיד אני קוראת לה אמאלה שלי אחרי הכל בילדות שלי גדלתי עם הבנים שלה והיא הוותה לי לאמא כשאמי עבדה לעולם אכיר לה את כל אהבתי ואת כל הכבוד הראוי לה וכמובן גם את נאמנותי חיבקתיּ אותה ברוך ליטפתי את שערה שערך והתפרע נתתי לה המון נשיקות וכל הזמן רק אמרתיּ לה כמה אני אוהבת אותך אמאלה אהובה שלי היא היתה מתרככת להרגיש אותי ושמחה על כל גילוי אהבה מצידי ואייך אפשר שלא! ישבתי לידה כל הזמן ליטפתי את ידיה שהפכו למחוספסות מכל השנים שסחבה סלים כבדים של קניות ומנקיות של הבית במשך שנים היא מעולם לא בחלה בשום עבודה ועבדה כמו חמור עבודה גם מחןץ לבית במשך שנים הזמן נותן את אותותיו כבר בגילה 88 שנים של מסירות לבית למשפחה אפילו אמי שמודעת לכך שאני קוראת לה אמאלה שלי כאלו ב..סוג של הסתיגות אומרת כן היא האמא השניה שלך אלו ידעת אמא כמה את טועה והיא תמיד היתה יותר אמא ממך חמה מחבקת אוהבת מדריכה מלמדת סבלנית והכי תמיד שם עבורי!! אז הדודה הזו שלי כנראה שמשהו חומד את הבית שלה שלמען האמת אפילו אינו רשום בטאבו ויש כנראה משהו לא ברור בכל ענין מאחר והבטחתי לאחי היקר שנפטר שאדאג להם זה מה שאני משתדלת לעשות כל יום כל היום אני מתכתבת עם הבן דודה שלי ובודקת מה המצב והוא מאושר מהדאגה שלי עבורו וגם עבור הדודה שלי כל הזמן מתעדכנים מה המצב המסכן הזה סובל מטינטון באווזניים שזה משגע אותו ואינו יכול לעמוד על הרגים בגלל חוסר בסחוס בעמוד השידרה וכעת לקח על עצמו גם לטפל באמו המזדקנת למה צריך להיות אנשים רעים ועוד בן של.. אמא שלו!! לא קולטת לא מצליחה להבין העולם הפף להיות אכזר ביותר שהשם יתברך יעזור לי לשמור עליהם רק בטוב מפני שמגיע להם אוהבת אותם כל כך חטולית
הי חטולית, מרגש לקרוא על ההתגייסות שלך, ומקווה שתרגישי שזה חוזר אלייך באופן כזה או אחר. אודי
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב ונפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
מלח הארץ רק נטמן בתוך הקיר הקר המזוויע והם כבר מנסים לחלק רכוש שאינו קיים חדר אחד בבית מיטה אחת משומשת שהקפיצים בה קורעים את הגב בקושי ארון בגדים ומצעים מה כבר יש לרשת מאדם שרק נפטר??? אין לו כסף אין לו רכוש .רק המןן אהבה לאמא שלו ולאחיו החולה עשה הכל בחיים מאז שהאבא נפטר הפך להיות המשענת הכי חשובה לבני הבית תמיד תמך גם נפשית ומילולית באחים שלו. אז מה כבר לכל הרוחות הם רוצים לרשת ?? את הכבוד שלו אי אפשר בלתי ניתן לתת מלח הארץ שלי הלוואי שתנוח על משכבך בשלום בלי לדאוג למי שנשאר מאחוריך אתה כבר לא אחראי על כלום מלח הארץ אתה חסר לי כמו אוויר לנשימה עוד קוייתי התפללתי אך כלום לא עזר .מלח הארץ אחי היקר שלי כך תמיד קראתי לך ושאלת כמה יקר .הכי יקר שיש . קר לך? אתה צמא? רעב ?? כבר לא נותר לי מה עוד לעשות למענך אך.. אני שומרת על אחיך הצעיר החולה שומרת על אמא למענך מנסה לשמור על שפיות ... כי על הכאב לא מצליחה לשמור אחי היקר הכי יקר שהיית עבורי במשך שנים.. מתאבלת עליך ומרכינה ראש לזכרך היקר אהבתי אותך אחי כמו אח יקר ואוצר רק שלי.. תהיה מנוחתך בגן עדן כי רק שם מגיע לך להיות .לפחות בזכות מצוות כיבור הורים שנהגת באמא חטולית ת.נ צ.ב.ה
חטולית יקרה!! כל כך עצוב, כואב, נוגע.. איתך, במבי
עצוב כל כך, כל כך עצוב... "כולנו רקמה אנושית חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו" תנחומיי הכנים, סוריקטה
היי במבי אהובה תודה לך על היותך תודה לך על התגובה שלך היה קשה כל כך להיות היום בלוויה של הבן דודה שלי מלח הארץ כל כך קשה להפרד מאדם שכל החיים שלנו רק עסקו בלשמור אחד על השניה בכל מחיר ובסוף זרקו אותו לתוך כוך בתוך קיר נמוך לרצפה וסתמו עליו את הגולל עם בלוקקק אני לא מפסיקה לבכות ולבקש ממנו סליחה שלא יכולתי שוב להגיע אליו לבית החולים לראות אותו להרגיע אותו מכל הטיפולים הכושלים שקיבל שם בגלל החיידק הזה שגמר את החיים שלו ושבגלל זה לא אישרו לי להגיע כדי לא להידבק ממנו מלח הארץ עצם עינים עם בכי מכאבים שכבר לא יכול היה לסבול יותר וזהו !! לא נפרדתי ממנו וזה כואב למרות שלא עזבתי את המשפחה שלי לרגע בלי לדעת כל הזמן מה קורה ושלחנו לו דרישת שלום עם על מי שכן הגיע אליו אך הוא כבר לא הגיב רק שכב שם וגסס לו על הגב עם העינים לתקרה וחיכה למוות הגואל שלו לא כך קיוויתי / קיווינו גם בעלי שזה יגמר בעוד חודש היה אמור לחגוג יןם הולדת שלו צעיר רק בן 68 הלך לבלי שוב ולנו נשאר כעת רק להתגעגע אליו מי כמוך אהובה יודעת כמה כאב יש בפרידה מאדם אהוב ויקר תודה לך אהובה חטולית
בן גודה שלי נפטר הבוקר גסס במשך 6 חודשים במיטתו בבית חולים וולפסון בחולון עדיין לא סיפרתי לאמא שלי פוחדת מאיך תגיב אהבה אותו מאוד בשעה 2.30 יוצאים לבית העלמין ברוך דיין האמת חטולית
חטולית יקרה! צר לי לשמוע... קראתי את ההודעות הרבות ששיתפת בתהליך שבן דודך עבר. צר לי.. איתך, במבי
היי סוריקטה יפה שלי המון תודה וכן עוד עשור עבר כמו כל השאר ולכן גם צריך לטפל כי לגוף אין חלקי חלוף ורופא אורטופד אדיוט אמר לי היים שחוץ מפיברומיאלגיה אין לי כלום ולאחר שתרקתי לו את הדלת בפרצוף רץ אחרי לחדר מנהלת הסניף וניסה להצתדק .. ואמר ששלח לי למחשב לערוך הבדיקות .. מענין מדוע לא עשה זאת כשהייתי בביקור אצלו?? אני שונאת אנשים כאלה רשלנים בעיקר שמשקרים לך בפנים חבל שלא ראיתי את זה כשהייתי שם אצל המנהלת רק כשחזרתי הבחנתי בשקרים שכתב שם אך לא אוותר לו אגש שוב ואתלונן עליו מפני שכתב שם בטופס "הבחנה" שקרים !! זה מעייף נורא כל המרדף הזה כל הזמן אחרי כל דבר תודה נשמה שאת עדיין כאן עימי חטולית
סוריקטה יפה שלי נכון לא רק לזקנים גם לצעירים יותר הנה גמני קיבלתי לעשות כית בדיקה של מפוי עצמות כל הגוף בגלל כאבים קשים שלא עוזבים ועוד בדיקות של CT כתפיים וכם שאר הגוף מהכתפיים ומטה את מבינה שהגוף נשחק במשך הזמן עם כל הפעילןת השוחקת שלנן בעבודה ושאר כל מה שעושות כמובן שזו רק התחלה אצלי אז מה אם התבגרתי בשנה אז מה אם החלפתי קידומת ממשיכים הלאה מפני שאנחנו לא דוגרות על השמרים נעשה ונבדוק שיקל על הכאבים אצלי כמו שאמרתי רק התחלה טפלי גם בעצמך למענך!! אוהבת חטולית
ומזל טוב ברוכה הבאה לעשור חדש. סוריקטה
אכן צודקת סבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים אך עד כמה ניתן להמשיך לסבול ללא שום תגובה לצערי לא ניתן לשלוט להיות ספוג של רעלים בתוך המערכת הזו שבה אני חיה ובקושי שורדת אותה הציעי לי דרך אייך אפשר ליצור עולם משלי בתוך הכאוס הזה הקיים אני לא מצליחה לחשוב אשמח לעיצה ממך ואכן בלי מקלחות יומיות לא יכולה לשרוד את החום הזה את הלחות הדביקה הלא נעימה המציקה הזו שבאה ביחד עם כל החבילה שלי תודה יקרה שאת מאוד מעריכה אותך בתקווה לשבת שקטה לכולנו חטולית
אולי תחביב כלשהו משהו יצירתי מניחה שאת מכירה מה יחמם לך את הלב, או מה עשה את זה פעם, אפשרי היום, ואולי יש לו עדיין אותו אפקט. שמרי על עצמך, סוריקטה
הי חטולית, מצטרף לסוריקטה: חשוב ואפשרי שיהיה משהו ממלא רגשית, מהנה, רצוי יצירתי, שיצור לך מרחב חופשי ומטעין. אודי
גם מצב הרוח שלי עדיין בתחתית בגלל מצבו של הבן דודה שלי זה מדכא לי את הנשמה שאפילו לא חשבתי לספר גם דברים אחרים אז קודם כל חודש מנחם אב טוב לכולם ימי השובבים כעת עד אחרי תשעה באב אך.. לפני כמה זמן עשו לי הפתעה משמחת יום הולדת בהפתעה פתאום כך בשעות אחר הצהרים דפקו בדלת כולם הילדים הנכדים עם המון דברים משמחים עם בלונים ועוגות וכל מה שהיה צריך כדי לערוך שולחן שמח האמת שהופתעתי כל כך לא צפיתי בכלל כך כך לא היה לי בראש בכלל שזה יומולדת שלי שכחתי לא שמחתי לא היה לי בכלל במחשבה כל כך שקועה בכאב על הבן דודה שלי כי מצבו קשה וכל כך טרודה רק בטיפול באמי 24/7 עייפה נורא ורק מחפשת שלווה ורגיעה אז כן הפתעה ענקית מהמשפחה האהובה שלי כמה חשוב קשרי משפחה קרובים ואוהבים חמים ודואגים. וזה גם מה שאמרו לי גם הכלות שלי דאגו לכל מה שצריך אז מה אומר הפתעה היא הפתעה והיה ערב יפה ושמח וראיתי שכל הזמן בוחנים אותי השתדלתי לשמוח יותר עבורם שכל כך טרחו והכינו ורק באו לשמח אותי בסוף חייכתי אליהם והודתי להם על הכל. הם כולם החיים שלי בלעדיהם אין לי חיים אז כן החלפתי קידומת !! זהו
צודקת עדיין יש זמן עד שישי מקווה שגם תשתפי מה כן הספקת לעשות השבוע ואיזו בדיקה את הולכת לעשות שזה רק לזקנות ?? יש המון בא לך לשתף? חטולית
אבל יש קשר בדיקת צפיפות עצם סוריקטה
הי אנשים, הבטחתי שאעשה השבוע דבר חדש. עד שישי בבוקר. ושוב עדיין לא הגעתי לזה. יש מחר, אך הימים כל כך עמוסים. נוסעת לבדיקה. של זקנות. בהצלחה לי. סוריקטה
החום המתיש הלחוץ הדביקה אמי שאינה מפסיקה לדרוש ובעלי שאינו מפסיק להעיר וכעת גם הסוכן שמטפל בעובדות זרות ... מלחמת עצבים בלתי מסתיימת מפני שעד שהעובדת הזרה לא תירשם במקום חדש אנחנו כבולים אליה בלי לקבל שום עזרה ושום הקלה כזו או אחרת חוקי מדינה מתישים!! וכמובן שצריך כל הזמן לחכות ולחכות ולחכות וכבר אין סבלנות לחכות עוד חודש או חודש וחצי מה יהיה ? 4 חודשים חלפו ואין עדין מוצא בפעם הקודמת היתה אצלי 6 חודשים כעת הוא מציע לי להרשם כמטפלת לאמי עד שתימצא המטפלת הזרה שנית !! כמובן שלא הסכמתי גם תמורת תשלום !! רק רוצה כבר לשמוע בשורות טובות ולהתחיל לחיות חיים נורמליים למה החיים כל כך מעייפים למה?? ערב נעים לכולם הנכדה המיוחדת שלי צריכה להגיע עוד מעט חטולית
הי חטולית, נדמה לי שעם הגירוש של אדם מגן העדן 'העניק' לנו אלוהים חיים של עבודה וכאב. החוכמה היא למצוא גם בתוך זה רגעים של הנאה ושל שקט. מקווה שתמצאי. אודי
הי חטולית, אצטרף לאודי ואזכיר שהסבל הוא חלק מהחיים ובלתי נמנע. לעתים מרגיש פחות מאוזן, לצערנו. שמחה לשמוע שסירבת לתפקיד שלחצו עליך לקבל, גם תמורת תשלום. בעיניי זו החלטה שמאד שומרת עליך. בחרתי בדיוק באפשרות הזו - לא להיות המטפלת - מול אבא הזקן, שממש ביקש, אף שהיה מפצלח לקבוע את הגבול. גם מרכך לשמוע שהנכדה המיוחדת ואת תהיו ביחד המיוחד שלכן. מעצבן להיות ספוג של רעלים, משערת שאיכשהו ניתן להשיג שליטה בזה, אם כי אולי פחות בתוך מערכות יחסים ותיקות. אולי יש לך אפשרות ליצור עולם קטן משלך שפחות קשור לדמויות הדורשניות, התובעניות והמבקרות? יולי חם מאד. מקלחת נעימה יכולה קצת את הג'יפה. גם אם לרגעים קטנים. איתך, סוריקטה
אכן אין חדש מהבן דודה שלי עצוב נורא אך אתמול דיברתי עם אחי שגם אצלו לא היו חדשות טובות וכבר היה מועמד לניתוח לב פתוח בגלל מצבו הלבבי גיסת פייטרית לקחה אותו לעוד חוות דעת נוספת לא השלימה עם הגזירה וערך עוד המון בדיקות נוספות ולשמחתי הרבה מצבו לא השתנה לרעה כלל אז אין צורך בניתוח לב פתוח איזו הקלה וגם בירך אותי לסגירת יום הולדת עגול אז כן לפחות זה ואני כעת מועמדת לסידרת בדיקות מקיפות על כל הכאבים שלי בתקופה הקרובה מה שיצא מקווה להיות מרוצה שבת שלום לכולם שלא יהיו אזעקות חטולית
איזו שמחה היצור שרד רק בזכות הטיפול המסור שלך את תמיד לוקחת אחריות זה מאוד את אין ספק שהעבודה בקיץ קשה ומתישה אייך את מרגישה מבחינה בריאותית מטפלת בעצמך יש מי שמכין את הרכב לחורף וויש מי שצריך להכין את עצמו לקיץ מה איתך?? בבקשה שמרי על עצמך הבריאות חשובה לגוף אין חלקי חילוף נשמה סופש נעים וקל חטולית
הי חטולית היקרה, חיבקתי את הייצור כל הלילה, בלילה הנוראי שלו, לפני שידעתי שהוא במצב חירומי כל כך. להערכתי היצור שרד בעיקר בזכות מערכות הגוף שלו שהצליחו להחזיק מעמד דרך נס. רק אחרי יומיים הבנתי שהוא היה על הגבול הדק שבין החיים למוות. חיה טובה. תודות, סוריקטה
הי אנשים טובים, הראש היה טרוד ולא הגעתי לכאן. באורח פלאי ונסי הייצור שלי שורד עדיין. לקחתי המון אחריות. העבודה בקיץ קשה מאד. עוד משימה לפניי סופ"ש נעים, סוריקטה
הי אודי - במובנים מסוימים אולי אחריות לא מידתית. זו תוצאה של הקשר הרעיל שנחלצתי ממנו. מכירה את התגובה. הגוף פחות עוצר ופחות נח. מוכר וידוע ומובן לעומק ואף על פי כן ולמרות הכל כל כך חזק. מאידך - עכשיו זו בדיוק התקופה לביצוע המשימות, והתקופה תחלוף. עד לשנה הבאה. כן מצליחה לעצור מעת לעת. ס"ה אני די בסדר. מתגעגעת לאבא, מנסה להפריד את אמא. תודה, אודי היקר. סוריקטה
עדיין ממתינה לשמוע מה קורה עם הבן דודה שלי חסרת אנרגיות ומצב רוח חסרת חשק גם בכלל עצובה כל הזמן אך יש את מי שלא מפסיקה להציק לי בנשמה למרות שיודעת מה המצב ומה אני מרגישה!! כן הבת דודה שלי ההיא מליוני פעמים כבר אמרתי לה שניתקתי את הפייסבוק אך היא בשלה... לא עונה ולא מתייחסת למה ששולחת ועדיין.. שלחתי לה היום משהו לטיק טוק וענתה לי אני לט רואה טיק טוק ענייתי לה כמו שאני לא רואה פייסבוק טוב לא אשלח לך יותר דברים מענינים... לא עניתי כמו שתמיד הייתי מרצה אותה נראה אם הפעם קלטה ולא תשלח יותר!! יתכן ונעלבה לא יודעת כבר גם לא מענין !! שתרד לי כבר מהגב !! המתח הנפשי שלי גואה ועולה ולה חשובים הדברים הקטנים האלו שנממלאים את החיים שלה כל הזמן כל כך רוצה לישון ולנוח אך המיוחדת שלי היום אצלי .. עד שתגיע אימה לקחת אותה חזרה אני איתה יש עוד מלאן זמן ... עיחפה נורא חטולית
היי במבי יקרה שאת מאוד מעריכה אותך תודה רבה שאת כאן לידי ידך המושטת מגיעה עד אלי תודה רבה יודעת שגם עבורך לא פשוט לא קל ימים קשים ועגומים מורידים את הראש הכעס והעצב ...הפחד אין מקום להסתתר או לברוח רק לא רוצה לשמוע בשורות איוב ממש לא אהובה שאת תודה חטולית
הבן דודה שלי מאושפז כבר 6 חודשים ובמקום שהמצב שלו רק ילך וישתפר עם כל הניתוחים שעשו לו עד עכשין המצב הפוך !! ביום שישי בלילה הכניסו אותו לניתוח בלי להודיע בכלל למשפחה בעוד שלפנ כמה ימים הודיעו להם שהוא גוסססס שיבואו להפרד ממנו ולא הזכירו בכלל עוד ניתוח כזה או אחר לחץ הדם שלו ירד עד כדי כך שהם אינם נותנים לו עוד סיכוי להחלמה אני הרוסה שבורה לרסיסים.. לא מרשים להתקרב אליו מפני שיש לי זיהום שעלול להדביק את מי שבריא לגמרי לא מפסיקה להתפלל להחלמה שלו כל הזמן מסרבת להרים ידים מסרבת לקבל את הגזרה הכואבת הזו במקום להתמקד בטיפול שלו עם רק מייאשים את כולם !!! איזה מן בית חולים זה שלא יודע לתת אונפורמציה על ניתוח שכבר ניתחו!!! מה זאת אומרת ??? כולם מסתובבים סהרוריים וכבר לא יודעים למה לצפות לא מצליחה גם לעזור לדודה שלי או להקל עליה גם לא מצליחה ליצור עימה שום קשר טלפוני מאחר ונמצא כל הזמן ליד מיטת הבן דודה שלי אסור שם בכלל ועוד שנמצא שם בחדר ניפרד בבידוד .יותר קל להיות שם ולנסות לחבק קרוב ולומר כמה טובות ומרגיעות .... שוב אסור לי מתה מפחד לא לקבל שיחה או הודעה שזהו שזה נגמר ואפילו לא נתנו לי אפשרות להיפרד כי זה מדבק.. מאז שהוא מאושפז 6 חודשים קשים ועגומים אני עוברת וכאלו שרק הם מחכים לבשורה הקשה הזו מסכנים איזו תקופה קשה ואיומה לכולם במיוחד למי שכן מאפשרים גישה אליו. אסור לי להתלונן מותר לי רק לכאוב ולהתפלל שאןלי יקרה נס ומשהו ישתנה לטובה הרוסה על כלוט חטולית
חטולית יקרה, אין לי כל כך מה לומר.. רק מבקשת להיות לידך, לתת לך יד.. איתך, במבי
הי חטולית, זה קשה מאוד, ובזמנים כאלו - כמו שאומרת במבי - הטוב ביותר זה לתת יד ולהיות ביחד אתך, אתכם. אודי
הי חטולית, קשה, מתיש, מפחיד ועצוב. מקווה שנוכל להיות עבורך מעגל תמיכה רך. איתך, סוריקטה
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב ונפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי
איזו בשורה נהדרת..הצמח ניצל בזכות ההשקעה שלך. בזכות האהבה שלך לטבע את אשה מיוחדת במינה באמת שימחת אותי מאוד שמחה גם עבורך אחד היצורים שלך הכוונה לאחד מבעלי החיים שבהם את מטפלת במסירות רבה עצוב האמת מקווה שיתאושש איתך חטולית
גם את מאד מיוחדת, חטולית היקרה. וכן, אחד מהיצורים בהם אני מטפלת. חלק מהם זקנים ממש. ומתאבלת כנראה גם על הזקנה ומה שאבד. תודה יפתי, הצמח השתקם והתמלאו עליו חיים. יולי. סופש נעים, סוריקטה
וואוו מצטערת לשמוע כימו גורם להרבה אנשים להתפרק בטח מפיל מהכוחות הפיזיים הנפשיים אכן מזדקנים תהליך טבעי של כולם את יכולה לשתף איזה תהליך עשיתם ? את מתארת תהליך טבעי של התנמכות ועליה במשקל מוכר גם לי עבודה כבדה בקיץ החם הלח והמתיש אומרים שבימים הקרובים תהיה ירידה בחום מקווה מאוד שכן חטולית
באופן כללי - קבלה של עצמנו על מגבלותינו, חלקים שפחות אוהבים. וגם החלקים הבריאים. השלם. נראה לי שגם לזקנה זה מתאים. סוריקטה
הי, שוחחתי עכשיו עם אחי המחלים. הכימו די פירק אותו. הלב שלי נשבר. האח החזק שלי. תחושת האומניפוטנציה קיבלה בומבה בפרצוף. ואנחנו מזדקנים. המטפל ואני עשינו יחד עבודה טובה לקראת ההזדקנות מבחינה נפשית. נראה לי. אולי. מסתבר, כך נמדד, שירדתי דרסטית בגובה ועליתי במשקל. לא בבת אחת, אך פתאום זה היכה בי. הנושא גם ייבדק רפואית. עבודה כבדה בקיץ. הטבע והחיה סוריקטה
סוריקטה יפה שלי מה שלומך את מרגישה טוב פתאום נעלמת וזהו קרה משהו במשפחה לאחיך אולי מישהו אחר במשפחה? עצוב לי בלעדייך בגלל עבודה? בגלל מצבך בריאותי? לא יודעת מה עוד לחשוב חטולית
הי חטולית, לפעמים שקטה. עובדת קשה, דואגת לאחי, אחד היצורים הזקנים שלי לא בטוב. מנסה להיאחז בטבע. אגב - אודי - זוכר שסיפרתי על הצמח שכרתו באגרסיביות? הצלחתי לעזור לו להשתקם. לפעמים זה עובד. סוריקטה
ביום שישי בערב הגיעו הילדים והנכדים לערב חשוב מאוד חגגנו לנכדים שלי מצויינות של סיום לימודים של הנכד הבכור שלי שסיים תיכון בהצטיינות עם בגרויות גבוהים ועם ברכת הדרך לעוד כמה חודשים של חופשה להנות מהחיים גם נכדתי הגדולה סיימה חטיבת הביניים במצטיינות ועולה כעת לתיכון חוצמזה שהיא גם סיימה מלימודים וכיום מתנדבת ב.מ ד.א קיבלה כבר מדים ובקורב כבר תצטרך כמתלמדת אייך זה נקרא בניידת אמבולנס ונכדתי המיוחדת גם סיימה לימודים כיתה ו ועולה לחטיבה עם ציונים מדהימים !! לפעמים קשה לי להאמין שכל כל מהר הם גדלים ופתאום כבר אנשים גדולים עומדים לפני פלא של החיים ואני נפעמת בכל יום מהתהליך הזה שמתרחש מול עינים שלי חטולית
במבי מותק יקרה ומוערכת כל כך בטח פחד בטח חוסר ודאות לגמרי מובן שמרגיש ריקנות אבל... תראי את חצי הכוס המלאה שעברת גהינות ונגמר ובשורה נהדת קיבלת שהכל בסדר!! את חיה אינך חוזרת לסיוט של שוב טיפולים שוב הקרנות החיים שוב מחייכים אליך נשמה אהובה להאחז בחיים כעת זו משימה חשובה ויש לך כמובן עבור מי.. היקרים שלך הילדים שלך איתך כל השאר כבר עבר תמשיכי הלאה אהובה ותני חיוך אוהבת חטולית
התרגשתי לקרוא את הפנייה שלכם אלי... מה קורה איתי? מותשת... מאוד.. מאוד.. מאוד.. חשבו שהסרטן חזר מדובר על טריפל נגטיב.. מאוד אגרסיבי שנוטה לחזור ב 5השנים לאחר הגילוי הראשוני .ואם הוא חוזר הוא נוטה לחזור כגרורתי.. אצלי עברו 3 שנים וראו האדרה ב M.R.I בשד המדובר. אחרי שלאט לאט אני פוסעת בהיסוס חזרה לצד החיים , לפתע, פתאום כזו בשורה.. הצטערתי ש'האמנתי לחיים' ולאט לאט הסרתי את 'אפוד המגן 'שלי החזרה לחיים... אבל.. לאחר זמן מורט עצבים, קיבלתי בסוף השבוע שתקין.. מה אני מרגישה עכשיו? מרוקנת לחלוטין.. כאילו לקחו משאבה ושאבו ממני ה-כ-ל נותרתי ריקה לחלוטין. אני גם מפחדת להאמין שוב לחיים.. מפחדת להסיר את אפוד המגן. מפחדת לחזור לחיים... החיים והמוות כל כך קרובים.. מותשת
הי במבי, נשמע מפחיד ממש, ועדיין מקווה שאפשר לשמוע כאן סיפור של החלמה. מנסה להתבונן כך גם על הסיפורים של אחיי. איחולי אוויר, סוריקטה
אכן כך בעלי נכה אך לא בצורה כזו שנראית לעין מלבד צליעה קלה שאינו מטפל בעצמו כן הוא עוזר במטבח רק שצריך כל הזמן לנקות אחריו ולסדר כל הזמן וחלילה מלהעיר לו שהכל בלאגן ומלוכלך את יודעת שאני לא..!! מעיר הערות מעליבות על אמי כל הזמן תוך כדי עבודה גם היא לא נקיה לא היגניית מתי הסתכלת.פעם אחרונה עליך? היא רוצה רק לאכול ולישון כל הזמן .. ומה אתה עושה ?? היא זקנה וחולה בת 91 לא כמוך רק בן 72 שלא תסתכל עלי כשאני עובד מעצבן אותי כל הזמן עוקבת אחרי מה אני עושה גם אתה עושה ככה כל הזמן אז מה ?? שלא תעיזי להשוות אותי לאמא שלך !! יש פתגם שאומר "הפוסל..במומו פוסל " יש בך את המום הזה לכן אתה מזהה אותו גם אצל אחרים חכמינו ז",ל אמרו מתפוצצת עוד לפני שהגיי הערב וכבר מפסיקה לענות לו אך הוא אינו מפסיק וממשיך וממשיך מערכה בלתי פוסקת ומתישה חטולית
הבן שלי הגרוש לא ביחסים טובים עם גרושתו יש תקלים בינהם כל הזמן כעת דורשת ממנו שיתקין מצלמות בכל הדירה שבה גר כדי לעקוב אחריו כשהנכדה המיוחדת שלי מתארחת אצלו למשך שעתיים בזמן הביקור שלה אצלו פעם כמעט באף פעם מםני שכבר חזר לעבוד לא לגמרי אך התחיל ואינו נמצא בבית עד שעות הלילה כשהיא כבר נמה את שנת הלילה שלה היא פשוט מחבלת ביחסים בין האב לנכדה המיוחדת שלי סתם מערימה קשיים מקנאה שהנכדה שלי לא תיקשר לאבא שלה ותאהב אותה פחות!! מצב הזוי לחלוטין מפני שנכדתי קשורה אליה בטבור וכל דקה שמרוחקת ממנה ישר אומרת " אמא התגעגעתי אליך " וכולם יוצאים נגדי שאני שומרת עדיין על קשר עם כלתי הגרושה ומתעניינת בה כל הזמן האם לא בזכות זה היא תמיד מסכימה שנכדתי תגיע אלי בכל פעם שרק מבקשים ממנה לבוא אלי בלי להסס ?? ואומנם אומרת לי בכל םעם מחדש בזכותך היא מגיעה תמיד רק כך אני מרגישה בטוחה !! אפשר לחשוב מה כבר היא עושה אצלי כשכולם באים או כשהיא צריכה לצאת ללימודים ואין לה היכן להשאיר את נכדי אבסורד משווע אך אני ממשיכה בשלי וכך מגיע למצבים שנכדתי כן תהיה נוכחת כשצריך נחגוג הערב את סיום השנה של נכדתי בחטיבה .. וגם של נכדתי הגדולה שסיימה לימודים היום והתקבלה כמתנדבת ב.מ.ד.א אז למה להרוס מאמצים של שנים שאני משקיעה בה בכלתי לשעבר ?? תודו שאינכם רוצים להיות חלק מ.. ואל תרדו לי על הנשמה עם כל מיני טירוניות מעצבנות אחרי הכל כולכם שמחים כשהקטנה שלי מגיעה לפגישות המשפחתיות האלה !!! שנעבור את השבת בטוב שבת מבורכת לכולם חטולית
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב ונפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי