פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
מנהלי פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
לפני שנתיים עברתי ניתוח קטרקט בעין אחת,כבר כעבור ימים מספר ראיתי באותה ען טוב.טיפטפתי את הטיפות שנרשמו לי והכל עבר "חלק". לפני חודש בערך עברתי ניתוח קטרקט בעיין השניה ומאז עדיין הראיה באותה עין עכורה.קיבלתי טיפות סטרודקס+ויגהמוקס+אפרין 10 אותן אני צריך לטפטף מספר פעמים ביום.העיין עדיין דומעת ,אדומה וכאמור הראיה בה "עכורה". מה יכולה להיות הסיבה לכך?
לפי העובדה שאתה מקבל טיפות אפרין שהן מרחיבות אישון כנראה שיש דלקת מעבר לרגיל אחרי ניתוח. בדרך כלל הדלקת מסתדרת עם הטיפול המקומי וסבלנות.
טוב אז ככה. אני בן 21 כיום. נולדתי עם קטרקט מולד ולאחר ניתוחים אצל ד"ר בלומנטל בשתי העיניים הושתלו לי עדשות מלאכותיות (סביבות גיל 6). מאז אני משתמש במשקפיים/עדשות. הראייה שלי גם לקרוב וגם לרחוק לא מספק ללא עדשות אך לקרוב אני יכול לקרוא מכ30 סמ כל דבר. השאלה שלי היא כזאת: האם ניתן כיום לתקן לי את הראייה ל6/6. ואם כן אז מה כדאי? ניתוח לייזר להסרת משקפיים? או החלפת עדשה באחת חדישה יותר. מה זול יותר? מה טוב יותר? ולאיזה תוצאות אני יכול להגיע? תודה מראש
קח בחשבון שאם אתה מוריד את המספר לרחוק לא תראה לקרוב בלי משקפיים. אולי כדאי לתקן רק עין אחת. יש אפשרות להשתיל עוד עדשה בעין מעל לעדשה שכבר הושתלה. הניתוח יחסית לא מורכב ואפשר אפילו להשתיל עדשה מולטיפוקלית. זה תלוי במנח של העדשה הישנה. האופציה השניה- לייזר בקרנית להורדת המספר. מה יותר זול אין לי מושג. נראה לי שיותר הגיוני להשתיל עוד עדשה בעין אם זה באמת מתאים מבחינת העדשה הקיימת.
ראיתי שאת עובדת בעין טל. שם עברתי את שני הניתוחים וגם ניתוחי המשנה. זה אומנם היה לפני הגעתך אבל הניתוחים נעשו ע"י ד"ר בלומנטל ז"ל (כולל ניתוחי משנה). השאלות שלי הן האם לדעתך לפי המנתח והתקופה שהיא בערך 14 שנה מהיום אני מתאים לניתוח להשתלת עדשה נוספת? והשאלה השנייה ואני מקווה שמותר לך לענות על דברים כאלה כאן, האם המרפאה שלכם מבצעת ניתוחים כגון זה?
לפני 3 שבועות עברתי ניתוח קטרקט וניתבקשתי לשים 3 פעמים ביום במשך חודש וחצי טיפות פרד פורטה. בעלון של התרופה כתוב 2 דברים שמדאיגים אותי: 1. שאין להשתמש בתרופה לאחר ניתוח קטרקט ו- 2.שבטיפול מעל 10 ימים יש לערוך בדיקה של לחץ תוך עייני ולא נתבקשתי לעשות זאת. האם יש לי סיבה לדאגה?
קודם כל- אם הרופא נותן תרופה אז זה בסדר, האזהרות נועדו למנוע ממטופלים לקחת תרופה על דעת עצמם. בדרך כלל יש ביקור אחרי כשבוע מהניתוח ואם הלחץ לא עלה עד אז סביר שלא יעלה גם אח"כ, אם כי לא בטוח. חודש וחצי זה באמת הרבה זמן, אבל בדרך כלל הרופא מנחה לרדת בטיפול בהדרגה כך שהסיכונים פוחתים.
שלום ד"ר מיכאלי. לפני כשנה וחצי נותחתי באיכילוב בגלל היפרדות רשתית, ולפני כחצי שנה התפתח הקטרקט. כעת אני חייבת לעבור ניתוח. הייתי בהתייעצות אצל 2 רופאים מחוץ לקופה, העניין הוא שאני קצרת רואי, ואחרי הניתוח ההבדל בין המספרים יהיה גדול - מינוס 2 ומינוס 10. אחד הרופאים הציע לכוון למינוס 7, ואז אצטרך עדשות מגע ומשקפיים לשתי העיניים. מצד שני, זה נורא מפתה להוריד את המספר בעין אחת, אבל מה יקרה אם לא אוכל להרכיב עדשת מגע? אני די בהתלבטות - מה דעתך על כך? תודה מראש על התשובה, כתבתי גם בפורום סטרמד, אז אין צורך לענות פעמיים, אני אחפש בשני הפורומים. אינה.
לא אמרת אם את מרכיבה עדשות מגע כבר כעת. אם כן- ברור שאת צריכה להוריד את המספר ולהרכיב עדשת מגע על העין השניה. אם את לא מרכיבה עדשות כעת לכי לאופטומטריסט ותקחי עדשות יומיות ותנסי להרכיבן לכמה ימים. אם זה הולך טוב- יופי. אם לא אז ייתכן שבאמת תצטרכי ללכת כל מינוס 7.
אני מרכיבה עדשות מגה כבר כ -20 שנה. השאלה שלי הייתה לגבי העתיד - מה יקרה אם העין לא תקבל עדשה, או שאני רוצה להיות יום יומיים בלי עדשה, לנוח או שיש דלקת וכדומה - האם המוח יוכל לקלוט הבדל כזה גדול בין המספרים? שוב תודה, אינה.
שלום רב, לאימי הושתלה בעבר עדשה שעושה לה כל הזמן בעיות בעין כגון ראיית ערפת ולחץ האם ניתן להשתיל עדשה חדשה ולהוציא עדשה שהושתלה בעבר ? אשמח לקבל תשובה. תודה רבה, אתי
שלום אתי, אפשר להחליף עדשה, צריך לשקול כל מקרה לגופו. להוציא עדשה מלאכותית ולהכניס אחרת במקומה הוא ניתוח שמבוצע מדי פעם מסיבות שונות. לעיתים לא מדובר בבעיה בעדשה עצמה אלא במיקום שלה ולפעמים יותר קל לתפור אותה או לסובבה מעט וזה פותר את הבעיה.
שלום ד"ר מיכאלי. לפני כשנה וחצי נותחתי באיכילוב בגלל היפרדות רשתית, ולפני כחצי שנה התפתח הקטרקט. כעת אני חייבת לעבור ניתוח. הייתי בהתייעצות אצל 2 רופאים מחוץ לקופה, העניין הוא שאני קצרת רואי, ואחרי הניתוח ההבדל בין המספרים יהיה גדול - מינוס 2 ומינוס 10. אחד הרופאים הציע לכוון למינוס 7, ואז אצטרך עדשות מגע ומשקפיים לשתי העיניים. מצד שני, זה נורא מפתה להוריד את המספר בעין אחת, אבל מה יקרה אם לא אוכל להרכיב עדשת מגע? אני די בהתלבטות - מה דעתך על כך? תודה מראש על התשובה, כתבתי גם בפורום סטרמד, אז אין צורך לענות פעמיים, אני אחפש בשני הפורומים. אינה.
רציתי בבקשה לדעת אם ניתן להחליף עדשה שכנראה לא הושתלה כראוי וגורמת לשיפשוף בעין ובעקבות זאת ללחץ ואישפוז ואם אפשר גם לדעת מה הסיכונים תודה רבה מראש
אפשר. מדובר בניתוח לא סטנדרטי וכל מקרה צריך להשקל לגופו ואין מקרה אחד דומה למשנהו. תלוי באיזו עדשה מדובר, היכן היא "תקועה" וכ"ו.
אמי עברה ניתוח קטרקט בעין ימין ב28/01/10. הייתה אצל הורפא המנתח בביקור והוא אמר שהכל בסדר והניתוח עבר בהצלחה. אבל עדיין יש לה תחושה של גוף זר בעין, אדמומיות, תחושה שהעין מלאה במים. אמי לפני הניתוח הרכיבה משקפיים מולטיפוקליות ועכשיו היא לא יכולה להשתמש בהן. האם יש מה לעשות בקשר למשקפיים, עד שהעין השניה תנותח? ומה לגבי התחושות שפירטתי קודם? תודה על התשובה.
כל התחושות נורמליות. טיפות הרטבה כלשהן, של דמעות מלאכותיות יכולות להקל. לגבי משקפיים פשוט צריך להמתין עד שיחלפו כ- 8 שבועות והמספר יתייצב ואז בעקרון היא יכולה לעדכן את המשקפיים המולטיפוקליים, בהנחה שאין הפרש גדול בין 2 העיניים שיכול ליצור בעיה.
האם לאחר ניתוח קטרקט אין צורך לתקן עי משקפים את הראיה למרחק? האם קיימים מקרים שבהם יש צורך לתקן גם את הראיה למרחק וגם את הראיה לקריאה? אם כן מהן הסיבות לכך?
במקרים רבים נשאר מספר קטן או צילינדר וכדאי לעשות משקפיים למרחק לשימוש לפחות במצבים של נהיגה, קולנוע וכ"ו אבל רוב הזמן אין צורך במשקפיים. החישובים של המספר אינם תמיד מדוייקים. לא מדובר במתמטיקה פשוטה אלא בנוסחאות קרוב. גם כשהרופא אומר שהוא מכוון למרחק בדרך כלל אנחנו משאירים -0.5 כדי להשאיר מקום לקיזוז עם סטייה לכיוון + אם יש. ולפעמים קורות טעויות גדולות יותר בחישוב.
אני בת 26 , לא סובלת ממחלות בעינים ,מרכיבה עדשות מגע דקות לרחוק יומיומית ולפעמיים משקפיים .... מאיתמול חשתי מין גןף זר בעין שמאל עם דקירות , דמעות ... הלכתי לרופא משפחה שהפנה אותי למיון בחשד לאבצס בקרנית... במיון - אובחן אבצס עם תסנין במעגל קוטר 0.95מ"מ בקרנית, ארוכה אינטלרוקנית מעליו .... תרופות : ATROPIN 1? פעמיים ביום Vigamox כל שעה Erythromycin 3 פעמיים ביום וכמובן לחזור מחר להם ... מה זה בכלל אבצס ותבנין בקרנית ? והאם זה הגינוני לשים טיפות כל שעה כולל בלילה ? תודה והשבת שלום
אבצס בקרנית הינו זיהום ברקמת הקרנית. הרקע אצלך כנראה הוא הרכבת העדשות. בהתחלה הטיפול כולל טיפול כל שעה כולל בלילה משום שהאבצס מסוכן ומסכן את הראיה והדרך הטובה ביותר לטפל בקרנית הינה בטיפות ישירות למקום.
לפני כשנה עברתי נתוח קטרקט בשתי העיניים. לאחרונה שהופיעה ירידה בראיה בבדיקה נאמר כי יש לי קטרקט משני ועלי לעבור טיפול לייזר .שאלותי 1.האם יש דחיפות בטיפול ,כלומר ככל שאשהה אותו יותר האם יהיה קשה יותר לטפל בלייזר או שהתוצאות תהיינה פחות טובות כתוצאה מההשהיה. 2.האם הלייזר לא פוגע בעדשה שהושתלה? 3.האם לאחר הפרוצדורה אחזור לראיה שהיתה לי לאחר הנתוח? תודבה ושבת שלום
הטיפול אינו דחוף ובכל שלב ניתן לבצעו באותה קלות. הלייזר לעיתים גורם לפגיעות נקודתיות בעדשה שאינן מסוכנות. הן פוגעות בראיה רק אם יש צבר שלהן בחלק המרכזי של העדשה. אחרי הפרוצדורה ראייתך אמורה לחזור למה שהיה מיד אחרי הניתוח.
שלום, האם קיים סיכון (סיכוי) להתפתחות אסטיגמטיזם בעין, לאחר ניתוח קטרקט? אם כן, כיצד ניתן להקטן את הסיכון? האם הצלחת הניתוח תלוייה במיומנות הרופא(ה) המנתח(ת)? האם תוכלו להמליץ לי על מנתח(ת) טוב(ה) באיזור חיפה? תודה.
שלום רב, לפני 8 חודשים עברתי ניתוח קטרקט בעיין ימין ובעיקבות התייעצות עם הפורום ביקשתי מהרופאה שתשתיל עדשה לקרוב, היות ובעיין שמאל יש לי עדשה לרחוק (גם לאחר ניתוח) כנראה שהרופאה לא מיקדה את העדשה ולכן היום אני נאלצת להרכיב משקפיים כי אני לא רואה ברור לא מרחוק ולא מקרוב. לאחר התייעצות עם הרופאה המנתחת היא אמרה שיש היום אפשרות להשתיל עדשה נוספת כדי למקד ראיה, האם כדאי לבצע ניתוח נוסף והאם כדאי להשתיל שוב עדשה ממוקדת לקרוב , כדי שאני אוכל להיות ללא משקפיים . לתשובתכם אודה מאוד
כמעט תמיד אפשר לתקן את הטעות במספר על ידי השתלת עדשה נוספת מעל לראשונה. כיום יש בשוק עדשה חדשה שמיועדת רק לצורך זה ומעוצבת בצורה ייחודית. אני באופן כללי מאד ממליצה עליה. למרות זאת אם אין חוסר איזון גדול בין העיניים ומשקפיים פותרים בקלות את הבעיה אני חושבת שלא הייתי הולכת על ניתוח נוסף ומסתפקת במשקפיים ובראיה הטובה דרכם.
במקרה של קטרקט האם בעתיד הרחוק יהיה ניתן להשתיל עדשה טבעית מאדם אחר ?
שלום רב, בשבועות האחרונים חוויתי החמרה פתאומית משמעותית בראייה בעין ימין. אובחנתי כלוקה בקטרקט סאב-קאפסולרי אחורי. יש לי שתי שאלות: 1. בגלל האופי המיוחד של הקטרקט הזה, האם ניתן לטפל ולשפר את המצב בעזרת הקרנת החלק האחורי של הקפסולה בלייזר Nd-YAG ? 2. האם מישהו יכול להמליץ על מנתח/ת עיניים טוב/ה באיזור חיפה ? תודה.
קראתי בעיתונות שלאחרונה השתילו עדשות "ביוניות" יעילות יותר מהמולטיפוקל ועם אבחנה גבוהה (מעין היי-דפנישן), פרי פיתוח חדיש שאמורות להחליף את המולטיפוקליות "הרגילות". האם זהו ברווז עיתונאי או יש דברים בגו ושווה לחכות להן?
לא לגמרי ברור לי למה הכוונה אבל כנראה שמדובר על עדשות מולטיפוקליות א-ספריות. העדשות הא-ספריות הן עדשות שאמורות לתת איכות ראיה מעט יותר טובה והן נכנסות לשימוש גם במונו וגם במולטי-פוקליות. עדיין לא ברור לחלוטין מה חשיבות הא-ספריות אבל זה הטרנד היותר חדש.
אחי בחור מוגבל שעבר ניתוח קטרקט בשני העיניים. כעת נתגלה קטרקט משני. מה הדחיפות לנתח או שאפשר לדחות.(קשה להבין ממנו לגבי מידת הראיה). אם דוחים זה יכול היות יותר מורכב לנתח?
קטרקט משני מטופל בלייזר ואפילו בילדים הרבה פעמים אפשר לעשות את הטיפול במרפאה ללא צורך בהרדמה. אם לא ניתן- מנתחים. הטיפול בלייזר ובניתוח יכול להעשות בכל שלב ואין דחיפות.
אימי בת 85 עברה לפני שבוע ניתוח קטרקט. היא רואה מטושטש יותר מאשר לפני הניתוח. האישונים שלה באופן טבעי הם קטנים מאוד, וגם טופלה בלייזר למניעת לחץ תוך עיני, הרבה לפני ניתוח הקטרקט. האישון של העין שנותחה נראה רגיל אך הוא מורחב בהרבה ביחס לאישון של העין שלא נותחה. הרופא אומר שעדיין הקרנית לא החלימה. האם הטשטוש יכול להיגרם מהעובדה שהאישון רחב יותר ממה שהיה לפני הניתוח, והאם עובדה זו יכולה לגרום לסיבוכים אחרים בעין? בתודה
הטשטוש כנראה נובע מבצקת קרנית. לאישון אין קשר לטשטוש. גם אחרי ניתוח קטרקט במהלך רגיל האישון רחב יותר ולוקח זמן עד שהוא מתכווץ. לפעמים ימים, לפעמים שבועות. אצל אימך יתכן שהיה אישון לא מתרחב והמנתח הרחיבו מכאנית בזמן הניתוח.
תודה רבה
אני עברתי ניתוח קטארט לפני 13 יום ועיין רואה מטטשתש בעין אני שמה טיפות
האם מי שעבר ניתוח לייזר להסרת משקפיים, תהיה לו בעיה לעבור ניתוח קטרקט או שאר טיפולים בעיניים בגיל מבוגר?
הבעיה הינה בחישוב של מספר העדשה להשתלה. החישובים לא מדוייקים משום שהמכשירים המצויים כיום בידינו אינם מסוגלים למדוד במדויק את כוח הקרנית אחרי ניתוח הלייזר. חשוב לכן לשמור את כל הנתונים מלפני הלייזר ומיד לאחריו, כולל קמירות הקרנית, תשבורת, והתוצאה מיד אחרי הניתוח (לפני שיש התפתחות של קטרקט). בעוד מספר שנים כנראה שיהיו בידינו מכשירים שכן יוכלו להתמודד עם הבעיה. הבעיה מטרידה במיוחד משום שמדובר באנשים שמלכתחילה ניסו להיפטר מהצורך במשקפיים וכעת נתקלים בבעיה שהניתוח עלול להחזיר להם את התלותבמשקפיים בגלל החישוב הבלתי מדוייק.
שלום, לאימי קטרקט ו AMD יבש בשתי העיניים, הקטרקט בשמאלית חמור יותר והומלץ לניתוח ע"י הרופא. מה הסיכון שכתוצאה מהניתוח יתפרץ ה AMD ? האם ניתן להעריך מה יהיה השפור בראיה אחרי הניתוח בהנתן ה AMD ? תודה
הסיכוי שמחלת הרשתית תיתפרץ אחרי הניתוח נמוך. את השיפור בראיה יכול לנסות להעריך הרופא אבל לפעמים זה מאד קשה. קיים מכשיר שנקרא potential acuity meter שיכול לעזור בהערכה אך אינו קיים בכל מקום. בהדסה ידוע לי שהמכשיר קיים למשל.
שלום רב אימי עברה ניתוח קטרקט לפני שבועיים. מאז היא מדווחת על הרעה בראיה בעין המנותחת. היא רואה מטושטש יותר מאשר לפני הניתוח, ויש "דוק" המכסה את התמונה. אם יתכן שמדובר עדין בתהליך החלמה ארוך והתופעה יכולה להעלם או שלפי דעתכך צריך היה להיות שיפור בטווח זמן זה?
בדרך כלל הראיה צריכה להשתפר בשבוע הראשון אחרי הניתוח. יש מקרים שבהם ההחלמה ממושכת יותר. בדרך כלל הרופא צריך להסביר את העניין- בצקת קרנית, תפרים, סיבה אחרת שתסביר את העניין וגם לומר למה לצפות.
שלום, עברתי ניתוח קטרקט בעין שמאל ושנה לאחר מכן הופיעה עכירות בעדשה שנוקתה ע"י "הפגזת" העדשה באמצעות מכשיר מיוחד. חודש לאחר מכן הופיע קרע ברשתית שאוחה בהצלחה באמצעות ניתוח. בעין ימין זה היה הפוך. קודם הופיע קרע ברשתית שאוחה בהצלחה באמצעות ניתוח ואת ניתוח הקטרקט עשיתי לאחר מכן (לפני כשנה וחצי). בינתיים יש לי עכשיו עכירות בראיה גם בעין ימין. מה עושים ? האם שימוש באותו מכשיר שציינתי למעלה עלול לגרום לקרע נוסף ברשתית ?
הלייזר מפוצץ חלון בקופסית העדשה. אחד הסיבוכים הוא קרע והפרדות רשתית. מכיון שבעין הימנית כבר נותחת יש סיכוי שהתהליך שהביא להיווצרות הקרע, שהוא התנתקות הזגוגית מהרשתית בעקבות הלייזר או בעקבות תהליכים טבעיים שהעין עוברת, כבר קרה וסיים את הנזק שלו. כך שיש גם סיכוי שבעצם הסיכויים לסיבוך כזה פחותים כעת. אם הראיה ירדה בצורה שמצדיקה את הטיפול כדאי לערוך בדיקת רשתית מקפת אצל מומחה רשתית ואז לשקול ללכת על הטיפול בלייזר.
שלום רב, אבי אמור לעבור ניתוח קטרקט באחת העיניים. אחד הדברים המטרידים את אימי היא ההרדמה. 1. האם הולכים לעשות לו הרדמה מלאה או חלקית או בכלל לא? 2. האם בגלל שהוא חולה אסתמה יעשו לו הרדמה מלאה? 3. האם אומרים לחולה קודם הניתוח עצמו (נגיד חודש לפני) אם הוא אמור לעשות הרדמה? 4. האם יש חשש לעשות ניתוח שכזה בבי"ח ציבורי? האם עדיף לשלם יותר וללכת לבית חולים פרטי? אשמח לשמוע חוות דעת. תודה רבה, שיר
מרבית ניתוחי הקטרקט מתבצעים כיום בהרדמה מקומית. הרדמה כללית מיועדת למנותחים שאינם משתפים פעולה או חרדים מאד. אסטמה דוקא מהווה גורם סיכון בהרדמה. בבית חולים ציבורי ייתכן מצב שבו מתמחה ינתח ומומחה ישגיח עליו. לבית חולים יש יתרון מבחינת עבודת הצוות וגם מבחינת הרדמה כללית
אני צריכה לעבור ניתוח קטרקט ומתלבטת בנושא העדשות אני מבקשת לדעת מה הנסיון שיש בישראל בהשתלת עדשות מולטיפוקליות בניתוחי קטרקט ? מספר שנים, מספר ניתוחים הבנתי לפי כתבה שפורסמה בעיתון כי נעשה רק מספר קטן של ניתוחים שבהם הושתלו עדשות מולטיפוקליות MULTIFOCAL IOL תודה
בארץ יש מספר לא מבוטל של מנתחים שמשתילים עדשות מולטיפוקליות. מהם חלק שמשתילים את העדשות (כמובן בדגמים היותר ישנים) כבר מעל 10 שנים. בארץ משווקות עדשות של 3 חברות שונות ולכל אחת החסרונות והיתרונות שלה. אולי את מבלבלת עם עדשות אקומודטיביות שהן יחסית חדשות והושתלו רק בחודשים האחרונים על ידי מספר מועט של מנתחים (בארץ).
שלום! בן 59, עברתי לפני 14 יום ניתוח קטרקט בעין שבוצע בה ניתוח ויטרקטומיה לפני שנתיים, בגלל קרע ברישתית ואיבוד חלק משדה ראייה עקב סכיזיס. מהלך הניתוח היה תקין. הושתלה עדשה לראייה לרחוק. לאחר הניתוח טופלתי בטיפות: אופלוקס, דקסאמיצין, קוסופט במשך 6 ימים, ואז הופסק הטיפול בקוסופט ובאופלוקס והמשכתי טיפול בדקסאמיצין. בבדיקה: ראייה 6/6 וצלולה. 10 ימים לאחר הניתוח, חשתי יותר צריבה, דמעת וירידה בראייה בצורה של ערפול/טשטוש. בבדיקה: נראה שיש תגובה דלקתית . לחץ תקין. הומלץ על הפסקת טיפול בדקסאמיצין והתחלת טיפול ב: pred forte col 1% vigamox (כנראה בשל חשש מזיהום) אתמול, 13 יום לאחר הניתוח, בבדיקה: מכיוון שאין זיהום הופסק הטיפול ב-vigamox, והומלץ להמשיך בטיפול ב: pred forte למשך השבועיים הבאים. הרופא המנתח רואה אך ורק קצת אדמומיות. בבדיקת הראייה: אמנם 6/6 אך בקושי, ועדיין עם עירפול/טישטוש. מבחינת הצריבה והדמעת יש שיפור. לפני הופעת הערפול/טשטוש הספקתי להתאים משקפי קריאה ומאז הופעת הערפול קיים טשטוש רב בשימוש בהם. שאלותי: 1. האם תהליך כזה הוא הפיך מבחינת החזרה לראייה צלולה כפי שהיה בשבוע הראשון שלאחר הניתוח? 2. לאלו תחושות, סימנים, סימפטומים אני צריך לשים לב ולגשת מיידית להיבדק? תודה רבה!
התהליך הינו הפיך בדרך כלל, אם כי אני מוכרחה לציין שרוב האנשים רואים בימים הראשונים את הכל מאד חד ובהיר וזה מתעמעם מעט בהמשך. הסימנים המדאיגים יכולים לכלול- אודם מתגבר, כאב מתגבר, הפרשה ירוקה או צהובה סמיכה, ירידה בראיה, רגישות ניכרת לאור וכתמים בשדה הראיה.
.
שלום, לפני כשלשה שבועות עברתי ניתוח קטרקט. כאשר אני מסתכל רחוק - הכל בסדר. כאשר אני קורא, לפעמים העין (אולי העפעף) מקבלת תנודות קלות בלתי נשלטות. זה גורם להרגשה של הבהובים. האם זו תופעה מוכרת. מה ניתן לקחת כדי לשפר או לפתור ? תודה
התנודות אמורות להשתפר ספונטנית עם הזמן. כשתתאים את המשקפיים זה יסתדר קרוב לוודאי.
בהמשך לשאלתי הראשונה ולתשובתו של ד"ר עדי מיכאלי, תודה, ד"ר מיכאלי על תשובתך. עשיתי כבר משקפיים (בי-פוקליים בשלב ראשוני זה). לפני כשבוע עברתי ניתוח קטרקט גם בעין השניה. בעין שנותחה לאחרונה הכל בסדר. בעין שנותחה לפני חודש ההיבהובים ממשיכים כפי שתארתי. אני מרגיש עכשיו: הריטוט הוא פנימי בעין ולא של העפעף. השערה (מתוך היותי איש בקרה): כרגיל (אולי) יש בעין + מוח, חוג בקרה שעושה מעין "auto focus", עובד על העדשה, כך שהתמונה תהיה הכי חדה שאפשר. כנראה שאת זה המוח למד ועשה במשך 64 שנים (גילי). עכשיו, יש לו פתאום עדשה פלסטית שאי אפשר לשנות בה כלום. חוג הבקרה "נפתח", הופך בלתי יציב ואינו יכול לתפקד. בטכניקה, אי יציבות יכולה להתבטא בתנודות. האם יש אפשרות שזו הבעיה? האם יש טיפות שיכולות "להרגיע" את חוג הבקרה הזה? הבעייה מפריעה לי מאד. תודה, יורם
לד"ר עדי שלום רב.. האם יתכן קטרקט בעין אחת בלבד בגיל 32 בשל תהליך טיבעי? אני עברתי תקופה קשה ובמהלכה התגלה לי קטרקט בעין אחת .. האם זה יכול לנבוע בשל לחץ נפשי? אשמח אם תענה לי בהקדם גם למייל
לא ידוע שלחץ נפשי גורם להתפתחות קטרקט. קטרקט בגיל כה צעיר אינו נפוץ אולם ייתכן. בדרך כלל בגיל צעיר ישנה סיבה או רקע כמו גורם תורשתי, טיפול תרופתי, חבלה, מחלה עיינית, אבל גם ללא סיבה ברורה.
שלום אני בת 16 וחצי ונולדתי עם קטרט מולד ריציתי לשאול לגבי השיטה האחרונה שיצאה שיטת הקריסטל, עד כמה הניתוח יעיל ומה הסיכונים והאם שיטה זו פועלת בארץ? בתודה מוריה.
לשאלתך העדשה אכן מושתלת בארץ. היא אכן עובדת ויכולה לתת ראיה מסויימת לקרוב או לפחות לטווח ביניים בנוסף על הרחוק. יש עוד אופציות לא רעות- עדשות מולטיפוקליות וגם אם הקטרקט בשתי עיניים- לנתח עין אחת לרחוק ועין אחת למרחק ביניים. האופציה האחרונה היא העדיפה עלי.
אבל כך זה מעודד פזילה.. ושאלה נוספת- אם עוברים השתלה תוך עיינית בשתי העיניים הראיה תהפוך להיות דו עיינית כמו של אדם רגיל?
אני בת 64 לפני חודש עברתי ניתוח קטרקט בעין ימין עקב טשטוש בראייה. נכנסתי לניתוח כשאינני נזקקת למשקפיים לראייה לא לקרוב ולא לרחוק. נכון להיום אני נזקקת למשקפיים גם לקרוב וגם לרחוק. אני רואה מטושטש יותר מאשר לפני הניתוח. העין כואבת לי מאד היא לחלוחית ותופעה נוספת היא ראיית כתמים צהובים על לבן ובנוסף תחושה של גוף זר בתוך העין. הרופא המנתח טוען שהניתוח מצויין ואינו רואה שום סיבה לסיבלותי ואני מצידי ממש מצטערת שעשיתי את הניתוח. אם אני רואה גם כיום הכל מטושטש ולפני הניתוח לא הייתי זקוקה למשקפיים בכלל לא מקרוב ולא מרחוק וכיום אני נזקקת למשקפיים גם לקרוב וגם לרחוק אז בשביל מה צריך לנתח. כל הטיפות שניתנו לי כולל הטיפות להרטבת העין לא משפרות שום דבר. אודה על חוות דעתך.
משהו לא מסתדר בתאור שלך. בגילך לא ייתכן מצב שבו לא תיזדקקי למשקפיים לא לרחוק ולא לקרוב. או שלא ראית ממש טוב לכל המצבים והסתדרת עם ראיה מטושטשת. אחרי ניתוח קטרקט המצב משתנה ולפעמים קורה שנזקקים למשקפיים גם לרחוק וגם לקרוב. מה שחשוב הוא אם הראיה עם משקפיים טובה יותר מאשר היתה עם או בלי משקפיים לפני הניתוח, כשהיה קטרקט בעין. אם גם עם משקפיים המצב לא טוב צריך לחפש סיבה כמו יובש או בצקת במקולה למשל. בדרך כלל גם אנשים שסובלים מגירוי אחרי הניתוח עם סבלנות וזמן משפרים באופן ספונטני ויש כל מיני טיפות וקומפרסים שיכולים להקל. עליך להיוועץ ברופא שלך.
ראשית תרשי לי להודות לך על ההתייחסות. קשה לי להבין למה לא מסתדר לכם לרופאי העיניים שאשה בגילי יכולה לראות מצויין ללא משקפיים. לידיעתך ציירתי, סרגתי כתבתי והכל ללא צורך במשקפיים לא לקרוב ולמרחוק ראיתי מצויין. עקב היותי חולת סכרת נבדקתי מידי חצי שנה אצל רופא עיניים ופרט לבעיית הקטרקט לא היו לי כל בעיות ראייה. זו הסיבה העיקרית שאני כל כך סובלת היום שמקרוב אני ממש לא רואה כלום ומרחוק ראייה מטושטשת. הפתרון של המשקפיים הוא פתרון קל לכל רופאי העיניים אבל לא לכל מטופל בעבורי הניתוח לקח את הראייה הטשטוש שהיה לפני נשאר רק שהיום אני זקוקה למשקפיים לכל מצב. חבל שאת הנעשה אין להשיב. בכל מקרה אני שוב מודה לך על ההתייחסות
תודה רבה על תשובתך הקודמת בנושא, וברשותך - שאלה נוספת לאור התשובה: מה אם בניתוח הראשון הקופסית נמצאת שלמה ומשתילים עדשת קריסטלנס, ואילו בניתוח בעין השניה,הקופסית בה אינה שלמה. האם ניתן אז להסתדר עם עדשת קריסטלנס בעין אחת ועדשה מונופוקלית בעין השניה? (אצלי מדובר בקטרקט אחורי בשתי העיניים). תודה מראש.
אפשר להסתדר עם עדשת קריסטלנס רק בעין אחת אך התוצאה מוצלחת יותר במושתלי שתי עיניים. זה רק אומר שאם תהיה לך עדשה רק באחת העיניים תהיה יותר תלוי במשקפיים, כמו במושתלי עדשות מונופוקליות אם כי פחות אך הראיה עם משקפיים תהיה טובה כי העדשה מתפקדת לפחות כמו עדשה מונופוקלית.
תודה!
אני מטופל בכדורי קולכיצין, היות ואני חולה FMF (קדחת ים תיכונית, שהינה מחלה גנטית.) בעבר רציתי לעבור נתוח לייזר להסרת משקפיים, והרופא טען שאסור שיהיה בדם קולכיצין, ואסר עליי את נתוח הלייזר, עתה אני אמור לעבור נתוח קטרקט בשני העיניים, האם גם בנתוח קטרקט חל האיסור הנ"ל ,או שמה אני אמור להפסיק לפני נתוח הקטרקט, את נטילת כדורי הקולכיצין אודה מראש על תשובה
הקולכיצין מפריע להחלמה של פצעים ולכן היה עדיף להפסיקו אולם לא מוצדק להפסיקו במקרה של ניתוח קטרקט כי החתך קטן ונדיר שיש בעיה. אני נתקלתי פעם אחת בלבד בבעיה עם קולכיצין במטופל שסבל מזיהום בקרנית שסרב להחלים ומיד כשהופסק הקולכיצין החל שיפור מהיר עד החלמה. בניתוח לייזר להסרת משקפיים הפצע גדול וגם מדובר בניתוח "קוסמטי" או לפחות לא חיוני לכן היה עדיף להמנע ממנו או לפחות להפסיק את הקולכיצין אם ניתן היה. בכל מקרה הרווחת כי עכשו תעשה ניתוח קטרקט ואפשר יהיה להגשים לך את חלום הסרת המשקפיים ויש יתרון בעובדה שלא עברת לייזר- הלייזר משבש את החישובים של כוח העדשה בניתוח קטרקט.
שלום רב, אודה לתשובתך לשתי שאלות בנושא: 1. האם ניתן להשתיל עדשות קריסטלנס במקרה של קטרקט אחורי (posterior polar)? 2. ככל שניתן - האם יש די נסיון עם עדשות כאלה בארץ? האם הליך ההשתלה שונה מהרגיל וכדאי להמתין עד שיצבר נסיון? תודה מקרב לב.
ניתן להשתיל את העדשות מסוג קריסטלנס במקרה של פוסטריור פולר קטרקט בתנאי שהקופסית נשארה שלמה. כידוע הקטרקט מסוג זה הולך עם שכיחות מוגברת של פתח בקופסית. תפקוד העדשה תלוי בשלמות הקופסית. בארץ הושתלו מעל 10 עדשות. סה"כ לא צריך נסיון מיוחד בהשתלתן. חשוב שתהיה מערכת למדידת כוח העדשה שהיא מהסוג המתקדם על מנת לוודא שהחישוב יהיה מדויק ושהמנתח יהיה בעל נסיון. ההשתלה עצמה די פשוטה.
תודה רבה על תשובתך, ושאלה נוספת ברשותך, לאור התשובה: מה קורה אם בעין ראשונה הקופסית נמצאת שלמה ומשתילים עדשת קריסטלנס, ובניתוח השני בעין הנוספת, מתברר שהקופסית בה אינה שלמה. האם ניתן להסתדר עם קריסטלנס בעין אחת ועם מונופוקלית בעין השניה (אצלי מדובר בקטרקט אחורי בשתי העיניים)?
מהי השיטה המתקדמת ביותר בניתוח קטרקט
השיטה הינה השיטה הרגילה של ניתוח פאקואמולסיפיקציה. יש מכשירים חדישים יותר, שמאפשרים חתכים קטנים יותר, עד 1.8 מ"מ ואפילו פחות. הבעיה היא שהעדשות מגבילות את גודל החתך כי זה לא משנה כל כך אם עושים ניתוח בחתך מאד קטן ומגדילים אותו לצורך הכנסת העדשה. העדשות הסטנדרטיות נכנסות בחתך של 2.2 מ"מ ומיוחדות דרך 1.8 מ"מ. גם העדשות קיימות במגוון רחב- מולטיפוקליות, א-ספריות, טוריות. כל אחת למצב ספציפי. העדשות המונופוקליות הא-ספריות הן העדשות ה"רגילות" המתקדמות יותר. כנראה שהן מאפשרות בחלק מהמקרים ראייה באיכות גבוהה יותר. זה בעיקר חשוב במנותחים צעירים יחסית ולא במבוגרים.
אני בת 62 ואובחן לי קטרקט בעין אחת בלבד (ימין). האם מומלץ לבצע ניתוח קטרקט?
000000שלום רב! לפני כ-שנתיים עברתי אירוע אשר הובחן כ- ניון( naion) בעין שמאל.אין לי אפשרות לראות למרחק בעין זו. עין ימין הייתה תקינה. היום מצבה של עין שמאל היא יציבה אך הובחן בעין ימין קטרקט. רופא עיניים ועצב אמר לי לא לבצע ניתוח קטרקט כל עוד אני מתפקדת רגיל בעין.(אני נוהגת) הראייה שלי בעין ימין די תקינה אך לא בהירה כפי שהייתה קודם. מה דעתך בקשר לביצוע הניתוח. האם רצוי לחכות? אם כן עד איזה שלב? אני מודה לך מראש על תגובתך. מרים
את הניתוח בעין הטובה כדאי לבצע רק כשההפרעה משמעותי כמו קושי משמעותי בקריאה או חוסר יכולת לקבל רשיון נהיגה.
אני צריך לעבור ניתוח קטרקט בעתיד הקרוב, 1.האם יש אפשרות לבחור בעדשת מולטיפוקל? 2.והאם עם עדשה כזו לא אזדקק למשקפים? 3.מה השיקולים החשובים בבחירת עדשה?ועפ"י איזה מידע מחליטים איזו עדשה מתאימה? 4.האם עדשות מולטיפוקל כלולות בסל הבריאות? 5.מי מחליט איזו עדשה תושתל? תודה מראש על תשובה מפורטת.
העדשות המולטיפוקליות הן בעיקרון ביפוקליות, כלומר פוקוס לרחוק ופוקוס לקרוב או למרחק ביניים. הן עובדות טוב. יש מספר בעיות, בעיקר הילות סביב אורות בהתחלה, איכות ראיה מעט פחות טובה לעומת עדשות מונופוקליות, צורך בתאורה טובה לקריאה. עדיף להשתילן בשתי עיניים אך אפשר גם לא.הן לא מתאימות לכולם- לא למי שיש צילינדר משמעותי, לא לאנשים עם קוצר ראיה משמעותי (אם כי אפשר). מתאימות במיוחד לאנשים עם רוחק ראיה בעלי מוטיבציה גבוהה לחוסר תלות במשקפיים. זה גם מה שהן מבטיחות- חוסר תלות במשקפיים אם כי לא חוסר הזדקקות מוחלטת למשקפיים במצבים מסויימים. העדשות המולטיפוקליות אינן בסל הבריאות ואינן ממומנות על ידי חברות הביטוח הפרטיות. בחירת העדשה נעשית ביחד עם המנתח ובהתאם לתשבורת של עיניך שלך והמצב בשתי העיניים. תמיד צריך לקחת בחשבון מה קורה עם העין השניה על מנת לא ליצור חוסר איזון.
שלום אני צריך בקרוב לעבור ניתוח קטרקט בשתי העיניים .ידוע לי כי ניתן לבחור בעדשה רגילה המאשפרת ראייה טובה ממרחק אך מקרוב חייבים משקפיים .מאידך יש היום פתוח חדש המאפשר בחירת עדשה דו פוקאליות כך שניתן לראות מקרוב וגם מרחוק בלי משקפיים לאחר הניתוח .השיקול הכספי אינו השקול המנחה אותי .רציתי לדעת כיצד אדע אם אני מתאים לעדשה דו פוקאלית ומה קורה אם אני לא יכול להתרגל לעדשה כזאת לאחר הניתוח .במה תלוי אם אני אצטרך להרכיב משקפיים לאחר הניתוח בהנחה ששדה הראייה שלי תקין והיום לפני הניתוח הראייה שלי מקרוב תקינה . בתודה צבי
העדשה הבי-פוקאלית מתאימה לאנשים שאינם מאד קצרי רואי ושאין להם צילינדר משמעותי. העדשה דורשת הסתגלות. רוב האנשים מסתגלים אליה בצורה לא רעה אבל באמת במקרים נדירים יכולה להיות בעיית הסתגלות ובמקרים נדירים מאד יש צורך להוציאה בניתוח נוסף ולהשתיל עדשה רגילה במקומה.
שלום, אני צריכה לעבור ניתוח קטרקט בעוד כחודש והייתי מעוניינת לקבל מידע על תופעול הלוואי של הניתוח וכן מהו זמן ההחלמה? תודה,איבט
מדובר בניתוח עם אחוזי הצלחה גבוהים של כ- 97%. הסיבוכים מגוונים ויכולים להיות קלים כמו גירוי כרוני או סטייה במספר העדשה המתוכנן, מעצבנים, כמו צניחת עפעף או דמעת כרונית וקשים, המריכים ניתוח נוסף או מורידים את הראיה באופן קבוע. בין אלו ניתן למנות- הפרדות רשתית, זיהום קשה או פגיעה פרמננטית בקרנית. הסיבוכים הקשים כמבון קורים בשכיחות נמוכה יותר של כאחוז. ההחלמה מהירה ובדרך כלל ביום למחרת כבר אפשר לראות לא רע. יש צורך לטפטף טיפות במשך כחודש ולבוא לבקורות. המשקפיים מוחלפים רק אחרי חודשיים בערך.
האם זה מקובל וכמה זמן אחרי זה אמור לחלוף?
שלום.למה הכוונה שרשום לאישה בת 65 בבדיקת עיניים שגרתית ירוד מתחיל קורטיקלי ומה זה ירוד מתחיל PSC?זה אותו דבר? תודה.
האם אפשר להחליף עדשה רגילה שהושתלה בניתוח קטרקט, לעדשה מולטיפוקל?
ניתן להחליף את העדשה אולם מדובר בניתוח יחסית מסובך משום שיש צורך להוציא את העדשה שהושתלה מתוך הקופסית, לחתוך אותה בעין ולהוציאה בחלקים דרך החתך הקטן ולהשתיל דרך אותו חתך את העדשה המתקפלת. העניין מסובך ומסוכן ולדעתי לא מוצדק. אם אתה מאד רוצה מה שיותר פשוט לעשות הוא להשתיל עדשה נוספת מעל לעדשה הרגילה שתיתן את התוספת של המולטיפוקל. קיימות עדשות מיוחדות לעניין מתוצרת חברת ריינר האנגלית. אז מדובר בניתוח יחסית פשוט שבו דרך חתך קטן מוזרקת לעין עדשה נוספת ויש בכך הרבה פחות סיכון לעין.
שלום , אני בת 54 , ומרכיבה עדשות מגע מס. 14 ( וכמובן גם משקפיים ... )במשך שנים רבות . צריכה לנתח בשתי העינים , כאשר בשמאלית מתקדם יותר .רציתי אם אפשר לקבל תשובות לנקודות הבאות : 1)מה ההסתברות , בקוצר ראייה כזה, שעלול לקרות היפרדות רשתית , ומה הטפול אז ? 2)כמה זמן לפני הניתוח אסור להרכיב עדשת מגע ? ( הבעייה שלי היא בעיקר לפרק הזמן עד לניתוח עיין ימיו - כיון שהבנתי שאוכל להרכעב רק את עדשת המגע , ולא את ה"משקף " הימני..) 3) איזה עדשות עדיפות , בשתי העיניים לרחוק , או אחת לקרוב ? במקרה השני האם אין "פספוס " במס. , ואז כיצד מתקנים זאת ?! (אציין כי היום יש לי את ההפרדה שעין אחת לקרוב והשנייה לרחוק) מה ההמלצה בקשר לעדשות הקריטל שדובר עליהם בימים האחרונים ? 4)מה הסיבוכים שיתכנו אחרי הניתוח? מקווה שתוכלו לענות על הנקודות הנ"ל , שמעסיקות אותי , בתודה מראש
הסיכוי להפרדות רשתית בעין מאד קצרת רואי הוא כ- 4%, פי עשר מאשר בעין נורמלית. אין מניעה מהרכבת עדשה ומשקפיים בעין שלא נותחה. הבעיה הינה האיזון בין 2 העיניים בתקופת הביניים ולכן עדשת מגע נותנת פתרון מצוין. עדשת הקיסטלנס אינה מתאימה לקוצר ראיה כזה. בדרך כלל בקוצר ראיה כזה משתילים לראיה לקרוב ללא משקפיים. גם בגלל שאנשים קצרי רואי רגילים לקוצר ראיה ורגילים לראות מקרוב בלי משקפיים וגם בגלל שהחישובים של העדשות לקראת הניתוח אינם מדוייקים בעיניים חריגות. לכן עדיף לכוון לקוצר ראיה על מנת שאם תהיה טעות לא נגלוש לצד של רוחק ראיה. עד לניתוח אין בעיה להרכיב את העדשות.
יש לי +5 בשתי העיניים, צילינדר 1.5- 90 מעלות. יש לי קטרקט בשתי העניים אך רק הראייה בעין שמאל מפריעה לי (כשנה וחצי). 1. האם מולטיפוקל רלוונטי עם הצילינדר שלי? 2. אם אני רוצה לנתח רק את עין שמאל- לאיזה מספר כדאי כך שלא יהיו בעיות בהבדל בין העיניים...ואם אי אפשר לדייק - האם לקחת מרווח בטחון? 3. אם אני מתעכבת בהחלטה על ניתוח - איך אדע שאני לא מסתכנת בקטרקט מתקדם מדי שיסבך את הניתוח?
הצילינדר אכן אינו מתאים לעדשת מולטיפוקל. אפשר לנסות להוריד את הצילינדר על ידי חתכים בקרנית ואז ייתכן שכן תתאימי. הכוונה לחתכים שמבצעים בזמן ניתוח הקטרקט והמנתח צריך להחליט לפני הניתוח אם את מתאימה לטיפול כזה. אם את מנתחת רק את עין שמאל האופציה היחידה הינה להשתיל עדשה למרחק. תמיד אפשר להתעכב עם הניתוח. הרופא יכול לומר לך אם הקטרקט מתקדם ברמה כזו שהתקדמות שלו תפריע לניתוח.
אני שוקלת לעבור ניתוח קטרקט. קראתי שקיימת היום עדשת קריסטל, אותה ניתן להשתיל בניתוח קטרקט, ואשר מאפשרת טווח ראיה מלא לכאורה (במקום רק לאחד משלושת הטווחים האפשריים). האם נכון? האם מומלץ?
זה נראה כמו יחסי ציבור נטו!!! בדוק עם המנתח שלך
ברור שמדובר קודם כל ביחסי ציבור אבל יחסי ציבור שיש להם בסיס מוצק. עדשת הקריסטלנס הינה עדשה יחסית חדשה בשוק הישראלי ולמיטב ידיעתי הושתלה עד היום ב- 7 עיניים בארץ. העדשה הינה עדשה מצויינת ואיכות הראיה המושגת למרחק טובה מאד. העדשה הינה מסוג העדשות ה"אקומודטיביות" והיא אמורה לתת מענה גם לראייה לקרוב. הבעיה שזה לא תמיד עובד. גם אם זה לא עובד במאה אחוז הרי שכן מושגת ראיה מסויימת לקרוב, דבר שלא קיים בעדשות מונופוקליות. אחת הבעיות מעבר למחירה הגבוה הוא שאחרי הניתוח כנראה שצריך לקחת במשך שנה טיפות של אטרופין שמרחיבות את האישון. האפקט לקרוב דועך עם השנים בקצב זה או אחר. כך שהעדשה אינה מושלמת אבל יש לה בהחלט ערך מוסף.
מספר תיקונים לגבי תגובתי- אחרי הניתוח אין צורך לקחת טיפות אטרופין במשך שנה אלא רק באופן חד פעמי. הושתלו כ- 10 עדשות בארץ עד היום.
ערב טוב, 8 חודשים עברו מניתוח קטרקט בעין ימין ו-3 חודשים מניתוח בעין שמאל. קיימות 2 תופעות- 1. קיימת תחושה של אי בהירות,מיסוך כפי שהיה לפני הניתוח. 2. כשאני מסתכל למוקדי אור, פנסי מכוניות בעיקר, אני רואה "הילה", קרניים מסביב למוקד האו ואי חדות. מה הסיבות ומה ניתן לעשות? האם זה זמני? מודה מראש על התשובות. חג אורים שמח.0
התופעות שתארת יכולות לנבוע מסיבות רבות, הן נוירולוגיות והן שקשורות עם הניתוח ועם העדשה המושתלת. רוב הסיכויים שמדובר בקטרקט משני שהתפתח וגורם לתופעות וטיפול לייזר יחסית פשוט יפתור את הבעיה.
אני בן 57 ומרכיב עדשות מולטיפוקל כאשר החוזק של העדשה לקריאה היא כ-4.5 דיופטר. בבדיקת רופא עיניים שנתית נתגלו לי "סימנים ראשונים" של קטרקט בשתי העיניים כאשר נאמר שהתפתחות הקטרקט תהיה מהירה יותר בצד שמאל. קראתי באתרים שונים שקטרקט מתפתח במשך תקופה הנמדדת בחודשים עד שנים. שאלתי היא מה היא משך הזמן הממוצע מרגע הופעת סימנים ראשונים ועד שהקטרקט מתחיל להפריע לתפקוד (נהיגה לילית, קריאת אותיות קטנות וכו') ובשל כך כבר עולה הכדאיות לביצוע ניתוח. האם מדובר בסביבות חמש שנים בממוצע או בסביבות 20 שנה, או מה. אינני מצליח למצוא תשובה באינטרנט. התשובה הממצה ביותר תהיה הפנייה לעקומה המראה אתאחוזי הפציינטים המוצגים מול משך הזמן מתחילת הופעת סימנים ועד הבשלת הקטרקט עד למצב המפריע לתפקוד יומיומי. בברכה, דוד דרורי
אבקש למחוק את שם המשפחה מהפנייה הנ"ל! תודה, דוד
התשובה היא שאין תשובה- ההתקדמות אינדיבידואלית והיא כן דומה מעין לעין באותו פציינט.
תודה על התשובה. נא למחוק את שם המשפחה שלי מסוף השאלה המקורית.
אימי עברה ניתוח קטרקט וגלאוקומה באחד מבתי החולים הציבוריים במרכז הארץ ע"י מנתח בכיר,מוכר ואף מנתח באופן פרטי . לניתוח המבוצע בהרדמה חלקית הגיע עצבני ביותר ומשזזה אימי ממקומה חבט בראשה פעמיים וצעק עליה לא לזוז . במהלך הניתוח ריסק את העדשה . משלא לא הצליח לעצור את הדימום חבש את עינה והודיע שהוא לא יכול להמשיך את הניתוח וצריך מנתח מומחה. ( אפשר לחשוב שהוא לא מומחה בניתוחים פרטיים ) . במהלך יומיים המתינה למנתח מומחה שהשלים את העבודה . מיותר לציין שלא בוצע ניתוח גלאוקומה , עקב הסתבכות הניתוח . במקום להתאשפז לילה אחד כמוקבל אושפזה במהלך 12 יום . הלחץ התוך עיני שהיה לפני הניתוח עמד על 18 הגיע לאחר הניתוח על קרוב ל-50 ושוחררה כאמור לאחר 12 יום עם לחץ 27 . אז במה הועילו חכמים בתקנתם ? כבר היה עדיף לא לנתח ולא להסתבך . על כמה אחוזי הצלחה עומדים הניתוחים הללו ? האם אין מדובר ברשלנות רפואית בהתנהלות הרופא והמוסד הרפואי שלא השכילו למצוא רופא מנתח אלא רק אחר 48 שעות שבפרק זמן זה היתה עם רסיסי עדשה וכשהיתה סכנה ממשית של פגיעה ברישתית ? האם זה המצב גם בניתוח לב פתוח ? נכון שאין להשוות בין המקרים ואין מדובר בהצלת חיים אולם בכל זאת ....
אני מצטערת לשמוע על הנסיון הלא מוצלח שהיה לאימך. לצערנו סיבוכים יכולים לקרות גם בידיים הטובות ביותר. טוב שהמנתח ידע לעצור בזמן את הניתוח והחליט להמשיכו (במצב אחר) בזמן אחר. הכי גרוע זה כשהמנתח ממשיך וממשיך ואפילו משתיל עדשה ולא מכיר בעובדה שכדאי לעצור, לנשום עמוק ולהחליט לעצור. מדובר בהחלטה לא קלה למנתח וריך להעריכו על כך. אחרי שיש סיבוך כדאי לא למהר ונשמע לי הגיוני להשלים את ניתוח הקטרקט שכבר העין היתה במהלכו ולא לבצע ניתוח גלאוקומה. ניתוח גלאוקומה הוא ניתוח שיכול להביא לסיבוכים רבים. תמיד אפשר לעשות אותו בנפרד. אחרי ניתוח קטרקט הרבה פעמים הלחץ מאד עולה לכמה ימים, ובמיוחד בחולי גלאוקומה. בדרך כלל הסיבה הינה החומרים הויסקואלסטיים בהם אנו עושים שימוש בזמן הניתוח על מנת לשמור על הקרנית ולשמור על נפחים בניתוח. לי לא נשמע שמדובר ברשלנות רפואית מכיון שנראה שהרופא עשה מה שמקובל ואפילו כמו שכבר אמרתי ידע מתי להבין שהדברים יוצאים מכלל שליטה והעדיף לא להחמירם. לא תמיד בבית החולים כל הרופאים זמינים וסיבוך כזה יכול להיות מטופל גם אחרי יומיים. אני מאחלת לאימך החלמה מהירה ושבסופו של התהליך הלחץ יתאזן וראייתה תישתפר גם אם ההחלמה בסופו של דבר תיקח קצת יותר זמן.
לאחר ניתוח קטרקט העין דומעת מאוד וצרבת למרות ששמתי טיםות עיניים. מה הסיבה לכך ואיך לטפל? את הניתוח ביצעתי לפני כחודש ןאין שום הטבה בתוחשת הצריבה. האם זה צריך להדאיג?
עשיתי ניתוח קטרקט לפני חודש. מאז העין דומעת וצורבת מאוד למרות ששמתי טיפות עיניים מכמה סוגים ושום דבר לא עוזר. אני מאוד מודאגת כי נאמר בבדיקה שהכל בסדר ועדיין אין שנוי במצבי.
עשיתי ניתוח קטרקט לפני חודש. מאז העין דומעת וצורבת מאוד למרות ששמתי טיפות עיניים מכמה סוגים ושום דבר לא עוזר. אני מאוד מודאגת כי נאמר בבדיקה שהכל בסדר ועדיין אין שנוי במצבי.
בדרך כלל מדובר בבעיה פשוטה- גירוי מעודף טיפות, חוסר יכולת להיגמל מהטיפות (גירוי שמופיע אחרי הפסקת הטיפות), החרפה של דלקת עפעפיים כרונית. נסי טיפות של דמעות מלאכותיות 4 פעמים ביום ואם לא יחול כל שיפור פני שוב לרופא. בדרך כלל מדובר בבעייה קלה ולא מסוכנת.
שלום, אימי עברה ניתוח קטרקט שלאחריו חל שינוי באופן ראיית הצבעים (שחור נראה ככחול כהה, חום נראה כסגול). אציין כי בעין התפתח לאחר הניתוח קטרקט משני.האם השינוי בראיית הצבעים קשור בסוג העדשה שהושתלה או תוצאה של הקטרקט המשני? תודה מראש
השינוי בצבעים חל אחרי הניתוח משום שהעדשה העכורה, הפגועה מהקטרקט הינה צהבהבה-חומה והיא בולעת את קרני האור הכחולות שנכנסות לעין. כשהעדשה מוחלפת בעדשה חדשה, שקופה, פלסטית הצבעים חוזרים חהיות הצבעים האמיתיים אולם המוח אינו רגיל לכך, במיוחד אם עדיין ישנה עין לא מנותחת שנתפסת כתקינה על ידי המוח. אומרים שלפיקאסו היתה תקופה כחולה כי היה לו קטרקט והוא הוסיף המון צבע כחול לתמונות עד שהיה מרוצה כי הקטרקט בלע את הצבע הכחול. קטרקט משני אינו משנה את תפיסת הצבעים.
לפני שנה אימי עברה ניתוח בעין אחד.לפני שבועים עברה ניתוח בעין שנייה.שאני מתבוננת בעיניים של אימי , בעין שנותחה לפני שבועיים זגוגית העין רועדת ומנצנצת.אימי מתלוננת על מתך בעין וקעבים קלים בעין ובאותו זמן בראש.זה דומה לתיקים בעין. התופעות האלי החלו מיום ה5- אחרי הניתוח. האם תופעות האלו יחלפו עם הזמן ? האם יש לגשת לרופא בדחיפות? טלי
קודם כל הזגוגית אינה רועדת אלא קרוב לוודאי העדשה. העדשה עשויה חומר פלסטי. יש עדשות שיש להן ברק יותר חזק מלאחרות וקרוב לוודאי שזה מה שאת רואה- החזר אור מבריק מהעדשה המושתלת. לגבי מסך וכאבים קלים- ייתכן שהם נורמליים וחלק מההחלמה וייתכן שלא. אם תחול החמרה ברור שכדאי להיבדק ואם יחול שיפור אז כנראה שלא. לשיקולה של אימך.
שלום אני נכה צהל ועקור עין ימיןמשנת 1970 אני בן 60 והתגלה אצלי קטרקט בעין שמאל. האם יש קשר בין הפגיעה החדשה בעין שמאל כעין שמתאמצת יותר לפגיעה המקורית , או לפחות האפ לא ניתן לשלול קשר כזה.
מעניין מה גודל המידגם שאתה מבסס עליו את תשובתך, כמה אנשים הרואים בעין יחידה וקיבלו קטרקט בעין השניה, עברו דרך הסטטיסטיקה שלך? אם אתה מבסס את תשובתך על העובדה שיש גם צעירים מגיל 60 שקיבלו קטרקט, זו אינה הוכחה.
שלום אימי עברה ניתוח קטרקט לפני יומיים אשר בעקבותיו ראייתה בעין אבדה כליל,לדברי הרופא הניתוח הסתבך עקב תזוזה של העדשה החולה והתפרקותה.כרגע מטופלת באנטיביוטיקה וסטרואידים 8 פעמים ביום. מתי אמורה הראיה לחזור?והאם יש מה לעשות כרגע? תודה
לצערי לא אוכל להוסיף מידע מכיון שמדובר בעניין מורכב עם הרבה מישתנים. כדאי להתייעץ עם הרופאים המטפלים. החלמה מהירה.
