פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום דר' זמורה, בעבר היו לי שני טחורים חיצוניים שחזרו פנימה מעצמם. כיום נשארה לי רקמת בשר חיצונית (שני צ'ופצ'יקים) שמפריעה לי. האבחנה הרפואית היא Noduli Haemorrhoidales Ext. ברצוני להסיר את הרקמה הזאת ע"י לייזר (חיתוך). האם זה אפשרי והיכן אני יכול לעשות את זה? האם זה נעשה במרפאתך? תודה מראש.

סרגי שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה. קפלי העור שאתה מדבר עליהם הם הרכיב החיצוני של הטחורים, ולאחר שטחורים פנימיים מתכווצים ומשתפרים לעיתים קרובות נשארים קפלי עור אלו. הסרת רקמה זו אינה פעולת מרפאה, ודורשת ניתוח, שכרוך הכאבים לא זניחים לאחר הניתוח, לא משנה אם משתמשים בלייזר או בכל מקור אנרגיה אחר. כמו כן, אם קפלי העור כוללים חלק ניכר של ההיקף סביב פי הטבעת, ישנו סיכון קטן להיצרות של פי הטבעת לאחר הניתוח. קפלי עור אלו לרוב אינם מזיקים, והסיבה היחידה לכרות אותם לרוב היא אסטטית. אם בכל זאת הם מאד מציקים לך, ניתן להבדק (במרפאתי או אצל כל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג) ולשקול יחד ביצוע ניתוח זה

אבקש לדעת אם--אפשר להיכנס להריון אם רשת בבטן כתוצאה משבר אחרי שני ניתוחים בעיקבות מחלת הקרון האם אפשרי להיכנס להריון בלי לפגוע בעובר. מבקשת את תשובתך במהרה תודה רבה.

לימור שלום, ניתן להכנס להריון בנוכחות רשת לאחר תיקון בקע. גם מחלת קרוהו אינה מפריעה להרות, אך מומלץ להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל קודם לכן לגבי הטיפול התרופתי המומלץ לתקופה זו.

רופאת המשפחה שלי שלחה אותי לצילום בית חזה בין יתר הבדיקות שקיבלתי כהכנה לבדיקה של ראמטולוג לצורך אבחון של דלקת פרקים, אבקש הסבר לגבי התוצאות שקיבלתי בצילום הרנטגן?האם זה סרטן!? משהו אחר? התוצאה; "עכירות עגולה משער ימין, אין להכיר תסמין,תפלית או גודש, רואים פרומציה עגולה גם בחלק עליון של ריאה צדדית". הרופאה שלי הפנתה אותי לצילום סי.טי, יש לציין כי אני מעשנת למעלה מ- 25 שנה כקופסא ביום. תודה מראש, אני מחכה לתשובה בדחיפות. מה האבחון אומר, האם זה חמור דחוף, מה לעשות?

מירי שלום, בצילום החזה יש ממצא לא תקין, ועל סמך התשובה שציטטת הוא יכול להיות גידולי, דלקתי, או אחר, ולכן יש מקום להמשיך את הבירור בנסיון לעמוד על טיבו של ממצא זה. כדאי לבצע את הבירור בהקדם האפשרי, אולם אם אין לך כל סימפטומים הקשורים לריאות כמה ימים לכאן או לכאן לא ישנו הרבה.

שלום כשהתינוקת שלי נולדה היא הובחנה עם פי טבעת קדמי (פי הטבעת קרוב לוואגינה). ובנוסף יש לה גם עם פיסורה (פצע בפי הטבעת) שלא נרפא עם היום (בת 8 חודשים). אנחנו במעקב בביהח שניידר. הבעיה היא שכל רופא אומר משהו אחר. כאילו סוג של בורות רפואית, וזה נורא מבלבל ומתסכל. כשאנחנו באים למעקב, כל פגישה היא עם הרופא שנמצא שם באותו היום. רציתי לשאול- מה עליי לדעת בנושא. תודה. ושאלה בקשר לפיסורה- הרופא האחרון שהיינו אצלו אמר שכדי שהפיסורה תתרפא צריך שיציאות יהיו רכות, ולכן נתן מרשם לשמן פראפין. ואני שואלת- הרי כשהתינוקת ינקה הנקה מלאה עד גיל חצי שנה, והיו לה במשך חצי שנה יציאות רכות, וחצי שנה הפיסורה לא נרפאה מכך, אז האם יעזור השמן הזה? ובנוסף- אם אני כן יתן לה את השמן, האם הגוף יכול להתרגל לעזרה של השמן?

נעה שלום, אינני כירורג ילדים ואני לא מטפל בשגרת יומי בילדים בגיל זה. מציע שתפני לכירורג ילדים ליעוץ.

היום בביקורת אצל הכירורג.. מסתבר שאילו הייתי חוזר אליו בזמן שהרגשתי טוב אליו, אולי המצב היה אחרת... מסתבר כי הטיפול במטרוג'יל שניתן לפני כמה חודשים סייע אך לא מיגר את הדלקת לגמרי..אין רגישות במישוש והדלקת נראית רק ברקטרסקופיהויש כאבים רק ביציאות היציאות קשותכנראה שדאתחיל החל מהלילה מתן פגלקס... הטיפול שניתן שוב טיפול במטרוג'יל והפעם במקום קורטיפואם בטנזול חוקן.. והרופא ביקש ממני שלוש דברים: א. לא לשכוח לשתות!!! ב. לקחת את הטיפול עד תומו ג. לא להגיד "עכשיו אני מרגיש טוב יותר" אלא להגיע גם אם הכל בסדר, כדי לוודא שאכן הדלקת מוגרה אחת ולתמיד.... דבר שאני לא מבין : אם לא מדובר בטחורים אז מה זה? הרי אין שינויים חריגים ביציאות שלא קשורות לתזונה ענייה בסיבים ונוזלים.... הרוקחת שאלה מתוך התעניינות למה אני מקבל את הטיפול האם מדובר במעי רגיז, ענית לשלילה ועניתי שמדובר בטחורים , היא טענה שמדובר בטיפול אגרסיבי כנראה שמדובר במקרה קיצוני, אני לא מרגיש כאבים כה נוראים מלבד היציאות... האם יש צדק בדבריה או שהרופא צודק בזבנג וגמרנו.?

כפיר שלום, הטיפול שאתה מקבל אכן אינו טיפול שגרתי בטחורים, וגם לי קשה להבין מהודעתך באיזה אבחנה מדובר. מטרת פורום זה היא לספק מידע רפואי, ואין באפשרותנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק אבחנות "וירטואליות" באינטרנט. מציע שתשאל את הכירורג המטפל באיזו אבחנה בדיוק הוא מטפל.

שלום, האם פיסורה או טחורים יכולים לגרום לדלקת ובכך לגרום להפרשה צהובה דמויית מוגלה לצאת לפני הטלת צואה? תודה

טל שלום, הפרשה מוגלתית מחשידה יותר לקיום פיסטולה או סינוס באיזור פי הטסעת, שהוא איזור עם תהליך זיהומי המתנקז בעת לחץ על האיזור. ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, מעולם לא סבלתי מטחורים.אחרי הלידה כפי הנראה כתוצאה מהלחיצות נוצר אצלי טחור שלא מדמם ולא תמיד יוצא החוצה.מרבית הזמן הוא בפנים ולעיתים אני מרגישה בליטה וגם נוגעת ומרגישה שהוא בחוץ. הייתי אצל פרוקטולוגית ואבחנתה טחור גודש קדמי קומפוני והציעה קשירה. שאלותי: האם ניתן להתגבר על הבעיה ללא קשירה כי אם אינני טועה עי פעולת הקשירה חותכים את הטחור שיש לו תפקיד בגוף אחרת לא היה קיים. פיזיוטרפיסטית סיפרה לי שהיא גם סבלה מבעיה דומה לפני 15 שנה לאחר לידה ויעצה לי לקנות מכשיר שמקפיאים ומוכנס לפי הטבעת וכך עוזר בכווץ. ניסיתי לברר ונאמר לי שכבר לא מוכרים את המוצר הזה. האם זה באמת יעיל והאם ידוע לך היכן ניתן להשיג ?(היא סיפרה לי שכך פתרה את הבעיה)וכמו"כ רציתי לשאול אם יש משחה שיכולה לעזור בכווץ הטחור פנימה או כול פתרון אחר שאתה יכול להציע לי כי לא נראה לי שהמקרה שלי קשה אז למה לרוץ לפעולה כרורגית. תודה רבה אלה :

אלה שלום, מטרת הטיפול בטחורים היא לשפר את איכות החיים, והטיפול צריך להנתן לפי מידת סבלך. אם אינך סובלת כלל אין צורך בטיפול, אולפ אני מניח שאם פנית לפרוקטולוגית סביר שאת סובלת במידה מסויימת. קשירת טחורים היא טיפול מרפאתי קל יחסית, המשמשת לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הטיפול העיקרי שאני יכול הלציע לך בנוסףהוא לנסות ככל הניתן לרכך את יציאותיך באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, תוסבי סיבים על בסיס פסיליום הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- תוארה לעיל. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

היי אני בת 25 מקיימת יחסים אנאלים עם בן זוגי הקבוע יש לציין והיחיד שהיתי איתו פעם בשבוע ללא קונדום ואם קיימנו יחסים אלה לא מקיימים אחרי מין רגיל. האם יש סיכון לצניחת מעי בעקבות מין כזה סיכון לפיסורה?יש עוד ממה לחשוש? אשמח לתשובה

מין אנאלי לא גורם לצניחת הרקטום, ואם הוא מבוצע בעדינות, בהדרגה, ועם שימון מסויים של האיזור במידת הצורך, אין סיבה שיגרום לפיסורה או לסיבוכים כלשהם.

אני בת 41 אחרי ניתוח להוצאת גידול במעי הגס שהתפשט לשתי בלוטות לימפה מתוך 7 שהוציאו מועמדת לטיפול בכימוטרפיה. מהם אחוזי החלמה? וכמה שנים ניתן לחיות ?

אלה שלום, גידול במעי הגס שהתפשט לבלוטות לימפה מצביע על כך שלגידול זה יש נטיה לשלוח תאים הרחק מהגידול, וההנחה היא שאם נמצאו תאי גידול בבלוטות הלימפה שהוצאו, סביר שיש גם תאי גידול בבלוטות או באיזורים שלא הוצאו, בגודל שלא ניתן לראותם בבדיקות הדמיה כגון CT, ולכן מומלץ לתת טיפול כמוטראפי, על מנת לנסות ולהשמיד תאים אלו. נכון שעדיף היה לו הבלוטות היו שליליות, אבל גם בנוכחות בלוטות חיוביות מגיעים היום (באמצעות הטיפולים הכמוטראפיים התמקדמים) לשיעורי ריפוי מלא לא מבוטלים, שיכולים להגיע לסביב 40% ומעלה. לאילה שאינם מגיעים לריפוי מלא, קשה לצפות כמה זמן ניתן לחיות, וזה נשתנה מאד ממטופל למטופל, אולם פעמים רבות יכולים לחיות מספר שנים עם המחלה.

דוקטור שלום, למה נותנים למחלת קרוהן טיפול שמדכא את מערכת החיסון????????? איך הגוף יתגונן ויעמוד ויתרפא מזיהומים וכדו' שמערכת החיסון ירודה? האם זה מסוכן שמערכת החיסון ירודה? האם אפשר לקחת משהו טבעי לחיזוק? נורא מודאגת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אודה לך אם תפתור לי את התליבטותי , בתודה מראש, ותודה על התיחסותך, פזית

פזית שלום, מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. יחד עם זאת, למרות שאינינו יודעים מה גורם למחלה,אנו מבינים היום הרבה מאד תהליכים שמתרחשים בה, ודרך ההבנה הזו אנו בונים את הטיפול. אנו יודעים שמדובר בתהליך בו מסיבה מסויימת (שכאמור אינה ידועה) מערכת החיסון של הגוף שלנו מפעילה תהליך דלקתי קשה כנגד המעי של עצמנו, הגורם לדלקת במעי, ולסימפטומים מהם סובלים חולי קרוהן. אחת הדרכים העיקריות לטיפול במחלה היא לדכא את מערכת החיסון, שגורמת לדלקת הקשה במעי, ובכך לצמצם את הדלקת ולהקל על הסימפטומים. נכון שלדיכוי מערכת החיסון יש גם יעילות כנגד פעילות המחלה ויש גם סיכונים וחסרונות, כולל רגישות יתר לזיהומים, אבל כמו בכל טיפול רפואי יש צורך להעמיד על כף המאזניים את היתרונות מול החסרונות של הטיפול, ואם היתרונות רבים מהחסרונות, יש מקום להמליץ על הטיפול. יש לזכור שגם דלקת בלתי נשלטת של קרוהן זה לא טוב. מאחר שכאמור אנו לא יודעים היום להביא לריפוי מלא של מחלת קרוהן, מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי.חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי.

נראה לי שבתפיסה (גם הקונבנציונאלית), מן הראוי, שייחשב וייכלל מסלול שלישי, אשר מוסכם כגורם רב משקל בטיפול בחולי קרוהן וקוליטיס, והוא - הטיפול הנפשי (על כל סוגי רבדיו). נראה לי שלו היו לוקחים מימד זה בחבילה אחת, כתפיסה, והיו מיישמים בכל יחידת IBD במרכז רפואי - איכות חיי החולים היתה עולה ללא היכר, ומי יודע - אולי יכולות הריפוי היו מוצלחות יותר - הרי מוכח כבר נושא הגוף ונפש כאחד. נקודה למחשבה וכאתגר יישומי. מה דעתך?

שלום רב, אתמול נכנסתי לשירותים על מנת לעשות את צרכי ולפתע גילתי הרבה דם וגם המים הפכו לאודמים . בבקשה מה עליי לעשות .?ומה זה יכול להיות ? לי

לי שלום, יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים, פיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. איני יודע מה גילך וגורמי סיכון נוספים, ולכן קשה לי להעריך את רמת הסיכון לממצא כלשהו המעי הגס. הייתי ממליץ לך לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

שלום מה זה אומר שבבדיקת אצבע יש עדות לדם רקטאלי ובדיקת רקטוסקופיה תקינה , ולכן מומלץ ביצוע קולונוסקופיה דחופה . אני בת 19 , בריאה בד"כ , הלכתי לפרוקטולוג בגלל דימומ מפי הטבעת.

מיה שלום, יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים, פיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. טחורים ופיסורה אינם נדירים בגיל 19, ולעומת זאת גידול במעי הגס מאד מאד נדיר בגיל זה. מטרת הקולונוסקופיה היא לשלול ממצא כלשהו במעי הגס שיכול להסביר דימום כזה, אולם כאמור הסיכוי שימצא משהו להערכתי אינו גבוה, ויתכן שבדיקת אנוסקופיה (בדיקה של פי הטבעת במכשיר) יכולה לרמז על מקור הדמם באיזור פי הטבעת.

שלום רב, הבנתי שאסור לקחת פגלקס בסמוך לתרופות שכן זה פוגע בספיגתן. האם נטילת פגלקס בסמוך לאוכל גם פוגעת בספיגתו (ויטמינים, מינרלים וכד')? אם כן, אחרי כמה זמן מנטילת הפגלקס מותר לאכול? אשמח לדעת. תודה רבה מראש. אילת.

למיטב ידיעתי פגלקס אינו פוגע בספיגת המזון.אבל אם את לא שקטה אז קחי אותו לפחות שעה לפני או אחרי ארוחה.

שלום רב עברתי לפני כחצי שנה כריתה מלאה של טחורים(2) במכשיר הליגשור. כיום הנני משתמשת קבוע ב-"פלגלקס" התכשיר הנ"ל אזל מהמדפים. יש תכשיר שכבודו ממליץ להשתמש במקומו? ושיעשה את אותו אפקט. בתודה רבה מראש

אם את לא מוצאת פגלקס מומלץ להשתמש בתוסף סיבים על בסיס פסיליום (לא משנה איזה מהם, יש תכשירים מסחריים שונים, אך שימי לב שאינם מכילים תוספת של סנה). הניתן לרכישה בבתי המרקחת ללא מרשם רופא.

תודה רבה אגב, מהו "סנה"?

ד.נ. האם דם סמוי בצואה עשוי להיגרם ע"י טחורים פנימיים (ו/או טחורים בכלל)? ואם כן, האם יש טעם לבצע בדיקה שנתית של דם סמוי בצואה כאשר ידוע שיש לנבדק טחורים כנ"ל? תודה

אלי שלום, טחורים פנימיים גורמים לדם גלוי (ז"א שרואים אותו בזמן יציאה או ניגוב), ולכן אם יש דמם כזה אין כל טעם לבצע בדיקת דם סמוי שכן יש ממילא אינדיקציה מלאה לבצע בדיקה של המעי הגס (קולונוסקופיה קצרה או ארוכה, לפי הגיל ושאר גורמי הסיכון).

ד.נ. תשובתך לא ענתה על 2 שאלותיי, אך ענתה לשאלות שלא שאלתי. אנסה לחדד את הסוגייה. א. לי יש טחורים פנימיים, ולעומת זאת כמעט שאין לי דם גלוי - דבר שקורה לעיתים רחוקות (אוליי פעם-פעמיים בשנה). ב. אני כבר עברתי קולונוסקופיה (מלאה) בעקבות דם סמוי, ותוצאתה הייתה שלילית. על רקע הבהרותיי הנ"ל אבקש תשובותיך לשתי שאלותיי שנכללו בפנייתי הקודמת. אגב, אני בן 72 (הקולונוסקופיה בוצעה לפני שנתיים וחצי). שוב תודה מראש, בתקווה לקבל הפעם תשובות ישירות לשאלותיי. אלי

שלום! אחרי בדיקת רקטוסקופיה הרופא פרוקטולוג שלי נתן הפניה לניתוח לכריתת טחורים , ספינקטרוטומיה, כריתת פוליפ אנלי יש לי טחורים דרגה 3 עם פוליפים אנליים , סדק אחורי עם SENTINEL PILE פוליפ לבנבן אין סיפור משפחתי של סרטן מעי הגס והקולונוסקופיה שלי תקינה. ורציתי לציין שאני לא סובלת מכאבים ורציתי להתייעץ האם כדאי לי לעבור את הניתוח, הסיבה היחידה שבעצם פניתי לרופא הייתה שבשנתיים האחרונות בזמן שהיו לי עצירויות הופיעה דם בצואה. וכשאין לי עצירות לא מופיע דם , אני משתמשת בצמחי מרפא השאלה שלי היא שהאם צריך לעבור את הניתוח או שאפשר להשאיר את המצב כמו שהוא, האם זה לא מסכן אותי? אני מאוד ישמח לשמוע את דעתך בנושא תודה ללי

ללי שלום, ניתוח לפיסורה ולטחורים מבצעים בכדי להקל על סבל שמפריע לאיכות חייך, ואם אין סבל כזה, אין לרוב אינדיקציה לניתוח. אמנם לפי תאור הבדיקה נשמע שיש פיסורה אנאלית מרשימה, אבל אני לא מכיר מישהו עם פיסורה פעילה עם סמפטומים משמעותיים שיכול לעבור רקטוסקופיה ללא הרדמה, כי זה מאד כואב. לגבי הפוליפ, קשה לי לשפוט לפי התאור בלבד. כעקרון למרות שרוב הסיכויים שמדובר בפוליפ שפיר הקשור לטחורים, אנו לא כ"כ אוהבים להשאיר פוליפים באיזור זה, אלא אם אנו בטוחים שאכן אלו פוליפים שפירים כפי שציינתי. כמובן שחשוב להמנע מעצירות, ואנו ממליצים לרוב על כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה.

יש לי הרגשה לא נעימה בבטן ובימים האחרונית גם דקירות בפי הטבעת מלווה בגירודים. ריחות לא נעימים יוצאים לי משם ללא שליטה ואני ממש חסרת אונים. יש לזה איזה הסבר? האם זו תופעה מוכרת? יש לי גם גזים שמלווים את זה שזה גרפסים אחד אחריי השני, והגזים שבבטן לא מורגשים אלא רק בפי הטבעת. גם עצירות שמתלווה לזה מורגשת רק בפי הטבעת ואני מרגישה שם גקירות. זה ממש מביך אותי וזה המקום היחיד שאני יכולה להתייעץ איתו בעניין.אנא עזור לי כי קשה לי להיות בין אנשים עם הריחות הלא נעימים ואני כל הזמן רק מנסה לכווץ את פי הטבעת. אני צעירה ( בסוף שנות ה-20 לחיי)לא ילדתי מעולם כך שהשרירים לא אמורים להיות רפויים.אנא עזור לי.

הדס שלום, קשה מאד להגיע לאבחנה ולכוון טיפול רק על פי תאור באינטרנט, ונראה לי שאת סובלת מספיק בכדי לאזור אומץ ולגשת להבדק. על פניו נשמע לי שיש חשד שמקור הבעיה במערכת העיכול, ולכן הייתי ממליץ שתפני לגסטרואנטרולוג.

חברה שלי סובלת מזה שנים כאבי בטן. בוצעו המון בדיקות שלא נתנו תוצאות. היום היא ביצעה בדיקת פסג מעי דק לאחר שחזרההביתה נתקפה כאבי בטן עזים (לא כמו הרגילים) עכשיו כבר במשך 6 שעות. האם יכול להיום איזשהו קשר בין כאבי הבטן לחומר הניגוד שהיא שתתה לפני הבדיקה..??

יואב שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב בתשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. אני מקווה שבינתיים הכאב החריף כבר חלף. אם לא- מומלץ לפנות לבדיקה בהקדם.

אבקש את עזרתכם לגבי בעיה של בעלי גבר בן 50 הרגשה של צריבה / שריפה בפי הטבעת ובפין לפעמים בו זמנית בשני הכיוונים ולפעמים כל צד בנפרד כל הבדיקות תקינות ואנו לא יודעים לאיזה רופא לפנות אבקש את עזרתכם או להפנות אותנו לרופא המתאים תודה מיכל

מיכל שלום, לגבי הצריבה בפי הטבעת- לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לגבי הצריבה בפין- לאורולוג

האם ניתן לפני בדיקה אצל פרוקטולוג לעשות חוקן רק עם מים ולא עם פליט אנמה?

בן שלום, לכל רופא הרוטינית שלו, ולכן איני יכול לענות במקום הרופא שאליו קבעת תור. אישית, איני מבקש מחולי לבצע חוקן טרם הבדיקה כלל. אנא בדוק עם הרופא אליו קבעת תור אם ניתן להמיר את סוג החוקן.

1. מה הסיכויים שכשני בני הזוג חולים בקרוהן - המחלה תועבר לילדים? והאם זה ישפיע על חומרת המחלה אצל היילוד? 2. האם אתה מכיר זוגות כאלה?

בטח שאני מכיר זוגות כאלה והם נראים לי מאושרים. אף אחד לא יכול להבין מישהו עם קרוהן כמו מישהו אחר עם קרוהן. נכון, יש סיכון מוגבר להתפתחות מחלת מעי דלקתית אצל ילדים של זוגות כאלה (איני יכול לצטט % מדוייק), אבל בואי נקווה שעד אז נבין סוף כל סוף מה זה מחלת קרוהן ונמצא לה מרפא. גם אם לא, אז יהיו לכם ילדים נפלאים כמו רוב חולי הקרוהן. ובכל מקרה, האהבה (ולא המחלה)חייבת לנצח!

שלום ד''ר זמורה ! אני רופא משפחה ורציתי לשאול לגבי הטיפול בטחורים: 1 . קיימות משחות ונרות לטחורים, באיזה מצבים יש להעדיף משחה ובאיזה- נרות ובאיזה את שנהם? 2. קיימים מספר סוגים של משחות בשוק - כמו פרוקטו-גליבנול, רקטוזורין, פרוקטוזורין ופרפריישן H . מה היא לפי נסיונך התכשיר המועדף או אולי יש לך המלצה לגבי כל אחד מהם למצב \ שלב מסוים? תודה רבה

ד"ר נכבד ראשית התנצלותי על העיכוב בתשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. הטיפול השמרני החשוב ביותר בטחורים הוא ריכוך יציאות, כך שהיציאה תהיה ספוגית (ולא שלשולית). לרוב אנו ממליצים על תוסף סיבים על בסיס פסיליום (כגון אגיוקור, קונסיל וכד'), ושתיה מרובה. למטופלים שלא סובלים תוסף סיבים ניתן לתת פגלקס. ניתן לתת תכשירים אלו לתקופות ממושכות ללא בעיה. משחות אנו נותנים בעיקר כאשר יש רכיב ניכר של טחורים חיצוניים בצקתיים, או כשיש דלף של ריר צואתי (בכדי להגן על העור) ועיקר תרומתם הוא בהקלה מסויימת של הסבל הסובייקטיבי. לרוב איננו משתמשים במשחה לטחורים פנימיים מדממים. אישית אני נותן בעיקר פרוקטוגליבנול, אבל אין לי משהו מדעי לומר על בחירת משחה כזו או אחרת, וזו סתם העדפה אישית. איני זוכר מתי נתתי אי פעם נרות לחולים עם טחורים ולדעתי אין להם ערך.

שלום, אני הומו לא פעיל במיוחד (מקיים יחסים כפעם בחודש) פאסיבי במיטה ועמוק בארון. עקב הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, הופניתי לבדיקת קולונוסקופיה. האם הרופא יוכל כתוצאה מהבדיקה להגיע למסקנה שאני מקיים יחסי מין אנאליים? האם הימנעות ממין אנאלי פרק זמן מסוים לפני הבדיקה (כמה?) תטשטש את ה"ראיות" ותמנע מהרופא להגיע למסקנות לגבי חיי המין שלי? תודה

אין דרך להסיק בקולונוסקופיה על נטיותיך המיניות.

כבר חודש אני חשה במעין צריבה ברקטום מלווה בריר דמי מידי פעם. פרוקטלוג שבדק אותי אמר שצא מעין גבשושית עם דלקת נתן לי קצף ואמר לי לחזור לבקורת התופעה חלפה אך מיד כשאפסקתי את הטיפול זה חזר , זה מאד מפריע . גסטרואנטרולוג שהתיעצתי עמיו טען ויתכן ומדובר בסולטירי אולצר . מה דעתך? האם באמת יכול להיות כעין כיב ברקטום וכיצד הוא אמור להרפא?

שרית שלום, סוליטרי רקטל אלצר (Solitary rectal ulcer) הוא כיב שנוצר ברקטום על רקע קושי כרוני מסויים בהתרוקנות, ויכול אכן לגרום לסמפטומים מציקים, כפי שאת מתארת. אין לי כמובן דרך לומר חד משמעית אם אכן הכיב שנראה אצלך מתאים לאבחנה זו או לא, ויש להפנות שאלה זו לפרוקטולוג שבדק אותך וראה את הכיב. הטיפול בסוליטרי רקטל אלצר כולל בד"כ בירור לסיבת הקושי הכרוני בהתרוקנות, וטיפול בסיבת הפרעה זו. לעיתים ההפרעה נגרמת מבעיה בהרפיית שרירי רצפת האגן, ומטופלת לרוב בביופידבק (מעין פיזיוטרפיה של שרירים אלו), ולעיתים היא נגרמת משינויים מבניים של דופן הרקטום, ואז לעיתים מוצע גם טיפול ניתוחי.

שלום אבי אובחן כסובל מטחורים פנימיים עם פרופלס ובמשך שנים יש לו נזילות מהרקטום בצבע חום, ברצוני לדעת האם זה ניתוח מסובך איפה מומלץ לעבור אותו ומה היא תקופת ההחלמה? אחר הניתוח התופעה יכולה לחזור אל עצמה. אשמח לקבל תשובה מהירה תודה רבה

ורוניקה שלום, בהנחה שהנזילות שאת מתארת אצל אביך נגרמות עקב הטחורים, ומפריעות לאיכות חייו, יש מקום לטפל הטחורים אלו. ישנה קשת של טיפולים הטחורים, החל מטיפולים קלים יחסית, עם יעילות מוגבלת יותר, וכלה בטיפולים כירורגיים יותר דראסטיים אך עם שיעורי הצלחה גבוהים יותר, ויש להתאים את הטיפול הנכון לכל מטופל. מטרת הטיפול היא לפתור את הסבל הנוכחי, ועל מנת להפחית את הסיכוי לחזרת טחורים בעתיד יש צורך להקפיד על הרגלי חיים המצמצמים את הסיכון להווצרות טחורים, כגון הרגלי תזונה והרגלי התרוקנות נכונים. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום , אודה על קבלת הסבר מהו פרופלפס? מהם דרכי הטיפול ? סיכונים ? בברכה, דורון

בני בן 18, אינו סובל ממחלה כלשהי, החל לסבול מדימום מפי הטבעת, ללא כאבים, מזה שבועיים. מה יכולה להיות הסיבה. לדבריו, הדימום נראה על הנייר לאחר היציאה. בתודה מראש

נעמי שלום, בגיל 18 הסיבה השכיחה ביותר לדמם ללא כאבים היא טחורים פנימיים, והטיפול העיקרי שאני יכול הלציע לבנך הוא לנסות לרכך את יציאותיו באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, או בתוסבי סיבים על בסיס פסיליום (psylium fiber therapy) הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. אם הדמם נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

מה עושים במצב עצירות ? עד כה לא יחסתי לזה חשיבות אבל היום אני מבינה שזה כל הזמן ברקע בדרגות שונות נכון לעכשיו נוצר שם טחור ממש גדול קשה לי לשבת בגלל זה. תודה יעל.

יעל שלום, עצירות יכולה לפגוע באיכות החיים, וגם ליצור בעיות רבות ושונות באיזור רצפת האגן ופי הטבעת (כגון טחורים שאת מתארת) ובמעי הגס, ולכן מומלץ לטפל בה. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מעאכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול. בנוגע לטחורים, הטיפול העיקרי שאני יכול הלציע לך הוא לנסות ככל הניתן לרכך את יציאותיך באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, תוסבי סיבים על בסיס פסיליום (psylium fiber therapy) הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. אמבטיות במים חמימים יכולות להקל מעט על הסבל. פרט לכך, מומלץ כמובן להגיע לבדיקת כירורג קולורקטאלי גם בנושא זה.

איזו משחה טובה להקלה על כאב האם יש חומר שניתן להשתמש בו מקומית אשר מרדים את האיזור? האם היית ממליץ לי להחזיק בבית ערכת חוקן למצב של עצירות? תודה יעל

שלום וברכה , מאז הלידה ( 16 שנה ) אני סובלת מטחורים דרגה 2 ראיתי בפורום שהמלצת על השיטה, בעלי, סבל מטחורים בדרגה גבוהה יותר וטופל במרפאה פרטית אצל ד"ר שכטר לפני 3 שנים ומרוצה עד הגג. שאלתי היא באם בדרגה שלי טיפול שכזה יעיל ? שכן הוא יקר יחסית . או שאפשר להסתפק בטיפול שגרתי שלא תמיד עוזר . תודה .

בתיה שלום, טיפול ב HAL יכול לעזור גם לטחורים בדרגה שציינת, ואם את מעוניינת לנסות קודם לכן טיפולים פחות יקרים כגון קשירת טחורים רגילה זה גם בהחלט סביר. תוכלי למצוא מידע רב על הטיפול בטחורים בתשובותי בנושא זה בפורום. כל טוב.

שלום רב , עברתי לפני שבועיים בדיקת קולונוסקופיה ( הבדיקה נעשתה ללא טשטוש והיתה מכאיבה - יש לי בעיה במציאת וורידיים - בזמן הבדיקה כל הזמן זזתי) . תשובת הבדיקה היתה תקינה , אבל אחרי כמה שעות מהבדיקה היציאה שלי היא - רק קרישי דם וקרישי שומן בצבע צהוב וגם עם דם - ומלווה בזה כאבי בטן . הלכתי למיון - הבדיקות היו תקינות מצילומי רנטגן , CT , בדיקות דם ושתן , אפילו דופק ולחץ דם תקין וגם כן החום שלי לא עלה על 36.2 ., אושפזתי 4 ימים להשגחה . אתמול שוחררתי מבה"ח , הכאבים חלפו אבל היציאות ... יותר מעשרה פעמים הולכת לשירותיים ( יציאה קרישי דם ומשהו צהוב – צבע הדם לפעמיים אדום כהה ולפעמיים אדום בהיר ) . אז מה זה יכול להיות הדבר הזה ? רופא גסטרו אומר שאולי יש לי פיסורה ולכן ביקש יעוץ פרוקטולוג, אבל האם ייתכן כך ? ואם כן , זה לא מופיע בקולו' ?!!! ואם לא ,מה זה יכול להיות ? האם צריך לסבול כל כך זמן עד שידעו ממה זה ? האם כדאי ללכת לב"ח אחר ( בנתיים אני מטופלת בשיבא ) ? בנתיים יש לי בדיקה נשיפה הליקובטר עוד יומיים ויעוץ פרוקטולוג לעוד שבוע . הערה : אני בת 24 , בריאה בד"כ , לא לוקחת תרופות , צימחונית ,רזה ( 42 ק"ג אורך 155 ס"מ , הקולו' נעשתה בגלל כאבי בטן ושלשוליים מתמשכים ולפעמים עצירות וגם כן בגלל היסטוריה משפחתית בסרטן המעי . תודה מראש על כל עזרה

שלום, פיסורה בד"כ מתאפיינית בכאבים עזים באיזור פי הטבעת בזמן יציאה ולאחריה, ולא גורמת ליציאות שלשוליות מרובות ולכאבי בטן. בכל מקרה, פיסורה לא מאובחנת בקולונוסקופיה אלא בבדיקת פרוקטולוג, ולכן הייתי מציע שתשלימי את הבירור כמתוכנן.

שלום , שוב אני , כבר יותר משלושה שבועות סובלת מאותה בעיה , יציאות של דם ורירי שומן (לפעמים זה נפסק יום-יומים אבל זה חוזר שוב), לא יודעת מה לעשות , נמאס לי מכל הבדיקות ... בבדיקת אצבע אין עדות לדם רקטאלי , צילומים תקינים לגמרי , בדיקות דם תקינה וההימוגלובין יום על יום עולה למרות כמות הדם שמאבדת אותה . בבדיקת רופא פרוקטולוג - תקין לגמרי אין טחורים , אין פיוסרה , אין... ואין... כבר יומיים אני משלשלת רק דם טרי כהה+בהיר עם רירי שומן ולכן נסיתי לעשות את צרכי בכוס והכמות היתה די גדולה יותר מארבעה כוסות ביום , פניתי למיון " למזלי או לצערי" כל הבדיקות תקינות כולל בדיקת אצבע ו- Hb=15.6 הרופא בקש ממני לעשות את צרכי בכוסית שתן וכשראה את הכוסית מליאה יותר מחצי הוא עשה לי בדיקות דם עוד פעם והתוצאה היתה זהה ולכן שחרר אותי הביתה עם המלצה לביצוע גסטרוסקופיה למרות שהוא אמר שלא נראה לו שהבעיה בקיבה בגלל שאני לא סובלת מחוסר תיאבון , לא מקיאה , אין כאבי בקיבה ... אז באמת מה זה יכול להיות , מאיפה הדם יורד ? למי נשאר לפנות ? איזה בדיקות עליי לעשות ( הבדיקות שעשיתי עד עכשיו הן - קולונוסקופיה , צילומי בטן , CT בטן , נשיפה היליקופטר , בדיקןת דם ושתן , בדיקת רופא פרוקטולוג , כירורגי וגסטרו)והכל תקין והערה קטנה יש לי בדיקת רופא גסטרו' בהתחלת אוגסט ? ותודה מראש על כל יעוץ או עזרה

שלום , שוב אני , כבר יותר משלושה שבועות סובלת מאותה בעיה , יציאות של דם ורירי שומן (לפעמים זה נפסק יום-יומים אבל זה חוזר שוב), לא יודעת מה לעשות , נמאס לי מכל הבדיקות ... בבדיקת אצבע אין עדות לדם רקטאלי , צילומים תקינים לגמרי , בדיקות דם תקינה וההימוגלובין יום על יום עולה למרות כמות הדם שמאבדת אותה . בבדיקת רופא פרוקטולוג - תקין לגמרי אין טחורים , אין פיוסרה , אין... ואין... כבר יומיים אני משלשלת רק דם טרי כהה+בהיר עם רירי שומן ולכן נסיתי לעשות את צרכי בכוס והכמות היתה די גדולה יותר מארבעה כוסות ביום , פניתי למיון " למזלי או לצערי" כל הבדיקות תקינות כולל בדיקת אצבע ו- Hb=15.6 הרופא בקש ממני לעשות את צרכי בכוסית שתן וכשראה את הכוסית מליאה יותר מחצי הוא עשה לי בדיקות דם עוד פעם והתוצאה היתה זהה ולכן שחרר אותי הביתה עם המלצה לביצוע גסטרוסקופיה למרות שהוא אמר שלא נראה לו שהבעיה בקיבה בגלל שאני לא סובלת מחוסר תיאבון , לא מקיאה , אין כאבי בקיבה ... אז באמת מה זה יכול להיות , מאיפה הדם יורד ? למי נשאר לפנות ? איזה בדיקות עליי לעשות ( הבדיקות שעשיתי עד עכשיו הן - קולונוסקופיה , צילומי בטן , CT בטן , נשיפה היליקופטר , בדיקןת דם ושתן , בדיקת רופא פרוקטולוג , כירורגי וגסטרו)והכל תקין והערה קטנה יש לי בדיקת רופא גסטרו' בהתחלת אוגסט ? ותודה מראש על כל יעוץ או עזרה

שלום ד"ר זמורה. אני בן 27 וסובל מטחורים כנראה. לפני 3 חודשים הרגשתי מין תחושת אי נוחות כאילו משהו תקוע בפי הטבעת רופא המשפחה בדק ואמר לי טחורים.התופעה נעלמה אחרי 10 ימים. וחזרה אליי במהלך טיול שהייתי בחופשה לפני ארבעה ימים הרגשתי צורך לגשת להתפנות.אז ישבתי וקצת התאמצתי כי רציתי להתפנות ולא לדחות וזה כנראה הוציא לי אותם שוב.יש לי הרגשה טובה אחרי יציאה ל10 דק ולאחר מכן כואב לי. אתמול בלילה מאוד כאב לי ועכשיו פחות. מה ניתן לעשות בשביל שזה יירגע כמו פעם שעברה? והאם שתייה מרובה ואכילת ירקות ופירות יכולה לסייע? מה כן מסייע? תודה רבה מראש :-)

גיא שלום, כאבים עזים כפי שאתה מתאר יכולים להגרם מטחורים חיצוניים שנוצר בהם קריש דם (טחורים טרומבוטיים), טחורים פנימיים בצקתיים שמטבלטים החוצה ולא חוזרים, או מפיסורה אנאלית. הטיפול העיקרי שאני יכול להציע לך ללא בדיקה הוא לנסות ככל הניתן לרכך את יציאותיך באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, תוסבי סיבים על בסיס פסיליום (psylium fiber therapy) הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. אמבטיות במים חמימים יכולות להקל מעט על הסבל. פרט לכך, מומלץ כמובן להגיע לבדיקת כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול, מאחר שהטיפול יכול להיות שונה בכל אחד מהמצבים שהוזכרו לעיל..

טיפול במחטים סיניות עשוי להציל אותך מזה . לרוב שיפור ניכר כבר בתוך שבוע ירון

רציתי לדעת האם ידוע בספרות או מתוך הנסיון על נזק או תועלת כתוצאה משטיפות מעי וחוקנים כאלו אם כן בבקשה תפנה אותי לקרוא על הנל יוסי

הידרוטרפיה קולונית אינה שייכת לתחום הרפואה הקונבנציונאלית, וברפואה שאנו לומדים אין לה תפקיד. מעבר לכך אין לי כלים לחוות דיעה על כך.

שלום, כבר שנים יש לי אירועים חוזרים של דימומים מפי הטבעת (דם נקי וטרי, לא מעורב בצואה), בממוצע זה קורה פעם בחודשיים אבל יכול לעבור יותר זמן בלי. בשנים האחרונות היו גם תקופות של כאבי בטן שלא נמצא להם הסבר, וכנראה שיש לי כיב קיבה (בגסטרוסקופיה לא ראו אותו אבל הביוספיה העלתה תשובה חיובית לחיידק והכאבים מתאימים לכיב קיבה). לפני 15 שנה עשו לי בדיקה קולונוסקופית של המעי (הקצרה) שהייתה תקינה. בשנים האחרונות איבחנו אצלי טחורים ונאמר שזו הסיבה לדימום. לפני כמה ימים שוב התחיל דימום, בגלל שהפעם לווה בכאבי בטן (בעיקר בצד ימין למטה אבל גם בקיבה, רופאה כללית שמעה עודף פעילות בקיבה ואמרה שכפי הנראה וירוס בבטן) ניגשתי גם לפרוקטולוג. הוא בדק אותי עם מכשיר שהחדיר פנימה ואמר שבעומק 10 ס"מ הוא רואה אי סדירות של דופן המעי, הוא קרא לזה גם כיב, ולעשות בדיקת קולונוסקופיה. ביקשתי לדחות את הבדיקה (כי הפעם הקודמת הייתה מאוד טראומטית) והוא אמר שאפשר קודם לנסות מטרוג'יל ולבוא אליו שוב בעוד שבועיים כדי שיבדוק האם הכיב השתפר כתוצאה מהתרופה. מאוד נלחצתי, מהם הסיכויים שמדובר בסימן לסרטן המעי הגס או החלחולת? אני בת 34.

איילת שלום, הסיכוי לגידול ממאיר של המעי הגס בגיל 35 (ובהנחה שאין לך סיפור משפחתי של גידולי מעי בגיל צעיר) הוא נמוך מאד, והסיכוי שמדובר בכיב לא ממאיר כגון כיב דלקתי או כיב הנגרם מקושי כרוני בהתרוקנות גבוה הרבה יותר. יחד עם זאת, אם אכן יש כיב, מומלץ מאד לברר אותו לעומק, לקחת ביופסיה על מנת לוודא ב 100% שאין מדובר בכיב ממאיר, וגם אם מדובר בכיב שפיר בשל אחד מהמצבים הנ"ל מומלץ לשקול לטפל בסיבה הגורמת לו. הייתי ממליץ בכל זאת לעבור את הקולונוסקופיה ולא לעגל פינות.

בדיקת דם חוזרת הראת שוב ערכים נמוכים של HCT וRBC מהנורמה לעומת זאת בדיקה אחרונה של FERRITIN היתה גבוה מאוד 406.3 מה יכולה להיות הסיבה ומה צריך להיות הצעד הבא. לאחרונה המעיים שלי לא כל כך רגועים נוסף לכל הסוכר שלי מעט מעל למותר תודה

יעקב שלום, תוצאות הבדיקה כנראה מצביעות על כך שאתה סובל מאנמיה שלא על רקע חסר ברזל, שהיא האנמיה האפיינית לאנשים שמדממים מדרכי העיכול. מומלץ לפנות לרופא פנימאי לבירור.

דוקטור - אני זקוק לעזרתך באבחון. בימים האחרונים יש לי כאבים עזים ביציאות עם דימום רב, 5-7 יציאות ביום, והרגשת אי נוחות לאחר היציאות, בדקתי את האיזור הכואב במישוש, פי הטבעת, זה כאילו שנפער חור מעל הפתח של פי הטבעת לכיוון האשכים, ממש אפשר להכניס לשם אצבע!! קבעתי תור לכירורג - פרוקטולוג ביום ב' אבל האם צריך להקדים או ללכת למיון?

מצאתי תמונה באינטרנט שמראה בדיוק את מה שיש לי.. אזהרה, לא לרגישים.. http://endoproctos.com/old/web/imagenes/FOTO06.jpg מה זה לעזאזל?

שושני שלום, סליחה על האיחור במתן התשובה, אולם נראה לי שאם כבר הגענו להיום, סביר לחכות ליום שני. המצב שאתה מתאר יכול להתאים להתנקזות ספונטאנית של אבצס פריאנאלי, למרות שללא בדיקה איני יכול לומר חד משמעית. יש לציין לרופא הבודק את הסיפור של מספר יציאות ביום, שכן יכולה להיות לו השפעה על סוג הבירור שתזדקק לו. החלמה מהירה!

שלום, אימי בת 54 חולה בדיבירטיקוליטיס כבר שנים (היתה אצלה טעות בהבחנה לפני כ20 שנה שהגדירו אותה כחולת FMF, ורק לפני שנה נודע לנו שזו טעות ועפ"י בדיקת CT קולונוסקופיה אושר שזה דיבירטיקוליטיס). היא אושפזה וקיבלה במשך חודשיים טיפול אנטיביוטי דרך הוריד, הטיפול לא עזר. היא שוחררה הביתה להמשך טיפול בייתי. לפני כחודש שוב היה לה התקף חזק מאוד והיא אושפזה שוב עם אותו טיפול דרך הוריד, גם הפעם זה לא עזר וקבעו תור לניתוח. עפ"י הבדיקות מוציאים לה את רוב המעי הגס ומשאירים חתיכה קטנה מפני שכמעט הכל מודלק. שאלתי היא באיו מיקרים יש צורך בשקית (פאוץ/סטומה-האם זה אותו דבר?) קבועה? הרופא שצריך לנתח אותה אומר שאין צורך, אך שדיברנו עם אנשים שעברו ניתוחים דומים אומרים שהם חיים עם שקית. במידה וכן יש צורך בשקית קבועה, מה הסיכונים אם היא לא תעשה את הניתוח? אשמח לתשובתכם המהירה מפני שהניתוח מאוד קרוב.

מורן שלום, דיברטיקולים (סעיפים) הם שינויים מבניים במעי הגס והם מאד שכיחים באוכלוסיה המבוגרת. דיברטיקוליטיס היא דלקת של המעי הגס שנגרמת כסיבוך של דיברטיקולים. למרות שדיברטיקולים יכולים להיות כמעט לכל אורך המעי הגס (פרט לרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס), הדלקת לרוב ממוקמת רק לאיזור מסויים שנקרא סיגמואיד קולון, ונדיר ביותר שהדלקת כוללת את כל המעי הגס. אם הדלקת כוללת רק מקטע מסויים, מספיק לרוב לכרות רק את המקטע הזה, גם אם יש בשאר המעי דיברטיקולים ללא דלקת, והסיכוי שתווצר דלקת במקטע הנותר נמוך. מאחר שהרקטום לרוב אינו מעורב בדיברטיקוליטיס, ניתן לחבר את מה שלפני המקטע המודלק אל הרקטום, ולכן אין צורך כמעט אף פעם בסטומה קבועה. לרוב הכריתה כוללת את הסיגמואיד קולון, שהוא הקטע שמעל הרקטום, ואולי גם קצת מעליו, אולם נדיר שיש צורך לכרות את כל המעי הגס. אם יש דלקות חוזרות מומלץ לנתח, הן מאחר שדלקת כזו יכולה לעיתים להגיע למצב מסכן חיים ולהצריך ניתוח דחוף, והן בכדי לשפר את איכות החיים. מעט מידע כללי על מחלה דיברטיקולארית: סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד", אבל יכולים להיות בכל איזור של המעי הגס. נראה כי תזונה עניה בסיבים השכיחה בעולם המערבי, גורמת לעליית לחץ בתוך המעי הגס וליצירה של סעיפים לאורך השנים. רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה המצריך ניתוח דחוף. כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים עזים מלווים בחום ותחושה כללית רעה. במקרים קיצוניים יכולה דלקת כזו לגרום להתנקבות של המעי ולדלקת מפושטת בבטן, הדורשת ניתוח דחוף. סיבוך פחות שכיח של מחלת סעיפים הוא דימום אל תוך המעי הגס, שיכול להיות לעיתים בכמות רבה ואפילו מסכנת חיים, הדורש ניתוח דחוף. כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו' (מומלץ לקבל יעוץ דיאטיקאית מסודר), בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. לעתים רחוקות הדלקת מחמירה למרות הטיפול התרופתי, ואז יש צורך בניתוח דחוף על מנת להוציא את הקטע החולה. מתי יש צורך בניתוח • ניתוח דחוף אינו שכיח בחולים עם מחלת סעיפים, אולם לעתים נזקקים לו במקרים של דלקת קשה, התנקבות תהליך דלקתי לתוך הבטן, או דמום בלתי נשלט. פעמים רבות בניתוח דחוף לא ניתן לחבר את שתי קצוות המעי (שלפני ואחרי המקטע הנכרת) בחזרה באותו זמן, ויש צורך להתקין באופן זמני סטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. לאחר מספר שבועות, כשהאיזור מחלים, ניתן לסגור את הסטומה בניתוח נוסף. • ניתוח מתוכנן מוצע פעמים רבות כאשר יש התקפים חוזרים של דלקת על רקע סעיפים, במטרה למנוע דלקות נוספות בעתיד, ולהקטין את הסיכוי לניתוח דחוף ולסטומה זמנית. באנשים צעירים אנו מעריכים כי הסיכוי לדלקות נוספות בהמשך חייהם גבוה ולכן לעתים נציע להם ניתוח מתוכנן כבר לאחר הארוע הראשון של דלקת. בניתוח כורתים את האיזור הנוטה ליצור דלקות, מתוך שאיפה לחבר את המעי שלפני איזור זה אל המעי לאחריו. בדרך כלל תפקוד המעיים והיציאות לאחר הניתוח לא שונה במידה רבה מזה טרם הניתוח.

אבקש עצה דחופה דבירטירוליטס אובחן אצלי בקצה המעי סמוך לרקטום כולל בצקת הרופאה שללה צורך של ניתוך ונתנה לי ראפסל בכדורים שעזר תחילה, אך עכשיו אני לוקחת 2 כדורים ליום והרופאה שלי בחו"ל ויש לי כאבים רבים איני יודעת אם טיפול כה ממושך עם כדורים אלה לא עלול להזיק לי ולהחמיר את מצבי כאמור יש לי כאבים באגן ובזאזור ואשמח לתשובתך הדחופה תודה מראש mimi

שלום אני סובל כבר כמה שנים מחוסר התרוקנות מלאה ( הרגשת צורך להתרוקן כל הזמן) לאחר שעשית בדיקות רבות קולונוסקופיה אולטרסאוד רקטום מנומטריה ועוד ולא נמצאה שום בעיה נשלחתי לבדיקת דפקוגרפיה שם נראה שהשריר לא משתחרר עד הסוף ויתכן וזו הבעיה . חזרתי לרופא שאמר לי שאין הרבה מה לעשות וצריך לנסות לחיות עם זה. האם יש איזה שהוא פתרון או זה באמת המצב ואני צריך לחיות עם זה. תודה

חיים שלום, הבירור שעברת היה נכון ומקצועי, ויתכן שאף עלה על הבעיה, אבל לצערי איני מסכים עם מסקנתו של הרופא המטפל שאין מה לעשות (בהסתייגות שלא בדקתי אותך ולא ראיתי בעצמי עם הבדיקות). ניתן להשתמש בביופידבק על מנת לנסות להביא להרפיה טובה יותר של שרירי רצפת האגן, טיפול שעוזר לחלק ניכר מהמטופלים. אם הטיפול נכשל ניתן לנסות טיפול להרפיית השרירי המכווץ באמצעות הזרקת בוטוקס. כמו כן, לפעמים ניתן לראות בדפקוגרפיה בעיות נלוות כגון התפשלות פנימית של המעי, ואז לעיתים ניתן לשקול טיפול בבעיה זו בניתוח.

תודה רבה על תשובתך ביובפידבק לא כל כך עזר לי האם בעייתי מסבירה צורך ללכת כל הזמן לשירותים במיוחד בבקר כולל הפרשות מרובות והרגשה של חוסר שליטה

היי האם אם ממשיכים במין אנאלי למרות כאבים עזים יכול להגרם נזק ואיזה? האם יש סיכון להדבק באיידס מבן זוג קבוע שידוע שהיו לו חברות לפניי ששכב איתן אם לא משתמשים בקונדום במהלך מין אנאלי?(אך לא מעבירים לצד השני כלל כלומר מין וגינאלי)?

שרית שלום, איני רואה סיבה להמשיך ביחסי מין כלשהם למרות כאבים עזים, ותאורטית במצב כזה יכולים להגרם נזקים כגון פיסורות, ואף קרעים קלים בסוגרי פי הטבעת. מנסיוני, רוב האנשים המעוניינים במין אנאלי מוצאים את הדרך לעשותו בעדינות, ותוך שימוש במשחות המסככות את המקום, במטרה להנות ולא לסבול כאב. ניתן להדבק מאיידס אם מקיימים יחסי מין לא מוגנים עם נשא איידס, בין אם מדובר במין אנאלי או וגינאלי. אם יש ספק מומלץ להשתמש האמצעי הגנה או לבקש מבן זוגך להבדק.

שלום. היום בבוקר גיליתי (או מה שנראה לי כמו) כתמים לבנים בצואה ומאוחר יותר היום גיליתי גם קצת דם. אני מודאגת. אני בת 21 ובריאה לרב. מה זה יכול להיות?

יעל שלום, איני יודע מהם ה"כתמים הלבנים" בצואה אך לרוב אין מדובר בממצא מדאיג, וגם דימום חד פעמי קל בבחורה בת 21 ללא סיפור משפחתי של מחלת מעי לרוב אינו מאד מדאיג. אם ימשכו הסמפטומים מומלץ לפנות בכל זאת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

אני פוחדת כבר להיכנס לשרותים, אחרי כל יציאה אני מנוטרלת למשך יום או יומיים ומתענה מכאבי תופת , הרופא אמר לי שיש לי פיסורה וטחורים איך להקל על הכאב הנורא הזה?..

נאוה שלום, כאב כמו שאת מתארת אופייני לפיסורה, ופחות אופייני לטחורים, אלא אם נוצר בהם קריש דם. בהחלט ניתן לטפל בפיסורה ולהקל על הסבל. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

דר'תודה על התשובה ..בינתיים הייתי אצל פרוקטולוג והוא אמר שאני חייבת לעשות ניתוח כי הטיפול השמרני לא עוזר לי אך יש לי פחדים מניתוח זה כי שמעתי שיש מקרים שמגיעים לאי שליטה על היציאות ואני פוחדת שהמצב יחמיר אבקש דעה נוספת שלך בנושא ואם תוכל לפרט לי יותר על הניתוח הזה תודה מראש נאוה

ביום חמישי האחרון עברתי ניתוח לכריתת הסינוס,מאז הניתוח ההפרשות שהיום על התחבושות היו בצבע אדום בהיר,והיום גילית שיש הפרשה חדשה לבנה.. האם זה תקין?

מעיין שלום, ההפרשה שאת מתארת לא נשמעת לי בעייתית או מדאיגה, כל עוד אין חום או החמרה ניכרת בכאבים, שכן הפצע שלך פתוח רחב, וגם אם יש הפרשה מעט נוגלתית נגיד, היא מתנקזת החוצה.

שלום ביתי עברה ארוע של מורסה כתוצאה מסינוס פילונדל בעצם הזנב. הארוע הסתיים בניקוד (חיצוני ללא ניתוח), אך הרופא המטפל הורה לנו לעבור ניתוח להסרה של הסינוסים (יש לה 2 סינוסים לדבריו) בטרם יהיה מסוכן מאד השאלות: האם יש חובה בניתוח ? אם יש חובה, האם אין פתרון אחר של ניתוח בהרדמה מקומית ? אנחנו מוזמנים לניתוח לתאריך 5-12-07, נשמח לקבל ייעוץ לפני כן תודה

שלום דוקטור זמורה.. אני עברתי נתוח במעי לפני כ 3 חודשים.( על ידך המבורכות). מס' חודשים לפני הנתוח הופיעו באיבר המין כמה יבלות קטנות ולאחר הנתוח זה עבר גם לפי הטבעת. אני כרגע מטופל באימוראן. והמליצו לי על טיפול בלייזר.. הייתי שמח לשמוע את דעתך ואם תוכל להפנות אותי לטפול במקום אכותי... האם הטיפול יכול לגרום לסבוכים מיותרים?... בתודה מראש תומר

תומר שלום, יבלות כמו שאתה מתאר יכולות להיות על רקע פעילות של וירוס שנקרא human papilloma virus, ופעילות זו של הוירוס יכולה להתגבר תחת טיפול באימורן. אשמח לראותך לביקורת, לבדוק מהן יבלות אלו, ולדון אתך באפשרויות טיפול.

המליצו לי עליה באגודת הסכרת .שמה ליליאן מהמכון לבריאות כף הרגל בקרית אונו היא טיפלה בי במקצועיות רבה ובעלת ידע רב .ביבלת ופטריות בציפורנים .בכף הרגל והיד . וציפורן חודרנית . 0544982752

מבדיקת COLON.. הממצאים:טחורים פנימיים דרגה 3 וטחורים חיצוניים,המעי תקין הרופא ממליץ על צילום מעי הדק ולפנות לכירורג פרוקטולוג אציין שהגעתי לרופא בשל דימום רב במהלך עשית צרכים במשך 3 ימים ברצף (המים באסלה היו אדומים) אח"כ זה נרגע דימום קל בניגוב האם יש הצדקה לביצוע צילום מעי הדק? לא יכולה לחשוב על זה או לשתות שוב את החומר סופודקס האם אצטרך לשתות את החומר הזה לקראת ניתוח טחורים? האם ע"י תזונה עתירת סיביים תזונתיים יכולה להמנע מניתוח? תודה יעל.

יעל שלום, אם האינדיקציה לבדיקת המעי הדק היא רק דמם רקטאלי בזמן יציאה שהיה במשך 3 ימים וחלף, ללא שלשולים או כאבי בטן, וללא סיפור של יציאות דמיות בעבר, אני מסכים כי אפשר לשקול שוב אם יש הכרח בצילום מעי דק. לא צריך לשתות סופודקס לצילום מעי דק ולרוב גם לא לניתוח טחורים. האינדיקציה לניתוח טחורים נקבעת בעיקר לפי מידת הסבל שהטחורים גורמים לך, ואם הסבל מתמצה כרגע ב 3 ימים של דימום נראה לי סביר לנסות קודם טיפול שמרני. מעט מידע כללי על טיפול בטחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

תודה על התגובה המהירה, שאלה נוספת :האם יתכן מצב שבו שינוי בתזונה עתירת סיבים יכולה להעלים עם הזמן את הטחורים? האם יש מצב שמדרגה 3 זה ירד או יעלם לגמרי? תודה יעל.

תודה על התגובה המהירה, שאלה נוספת :האם יתכן מצב שבו שינוי בתזונה עתירת סיבים יכולה להעלים עם הזמן את הטחורים? האם יש מצב שמדרגה 3 זה ירד או יעלם לגמרי? תודה יעל.

תודה על התגובה המהירה, שאלה נוספת :האם יתכן מצב שבו שינוי בתזונה עתירת סיבים יכולה להעלים עם הזמן את הטחורים? האם יש מצב שמדרגה 3 זה ירד או יעלם לגמרי? תודה יעל.

בן 58 , לפני ארבע שנים עבר אירוע מוחי קשה , נפגע בבית הבליעה וניזון דרך פג אוכל מסוג "ג'ביטי". לאחרונה סובל מחוסר יציאות סדירות עם נפיחות בצידה השמאלי של הבטן , מטופל בחוקן נוזלי בתוספת "לקסעדיין". לאחר בדיקה בבית החולים "חדר מיון כרוגי" הובהר שהקיבה מלאה בצואה. איך ניתן למנוע מצב שכזה? מהן דרכי הטיפול שניתן לעשות ? תודה מראש רחל

רחל שלום, קשה מאד לתת יעוץ אחראי באינטרנט למקרה כזה מורכב. בעקרון מומלץ להקפיד על כמות נוזלים מספקת, ואם אפשר מבחינת מחלות אחרות יתכן שכדאי להוסיף כמות מסויימת של מיים ל PEG מדי יום. כן ניתן להשתמש במרככי יציאות שונים. בכל מקרה, מומלץ להווצץ ברופא המכיר את כל פרטי המקרה.

שלום, אמא שלי עברה לפני 7 שנים כריתה חלקית של שד בעקבות סרטן השד,עכשיו גילתה גוש בבית שחי/זנב השד עברה בדיקה PET CT הרופא אמר כי הבדיקה תקינה ומחלה לא התפזרה אך יש קליטה באיזור מעי הגס היורד,הוא הפנה אותה לגסטרו,האם יש סיבה לדאגה?

ים שלום, תשובת בדיקת ה PET אכן מצריכה בדיקה של המעי הגס. קליטה כזו יכולה להיות מסיבות רבות, כולל דלקות פשוטות של המעי הגס, אולם לעיתים יכול להתגלות ממצא הדורש טיפול, ולא כדאי להזניחו.

היינו בבדיקה והתשובה היא שיש שני פוליפים colonic polyp 211.3 אני מודאגת מאוד כי אמא שלי צריכה להכנס לניתוח להוציא גוש בשד האם תוכל להסביר מעט? תודה

אני חולת קרוהן ועשיתי לאחרונה קולונוסקופיה, אודה לך אם תוכל לעזור לי להבין את תשובת הביופסיה.. "קטעי רירית המעי הגס עם שינויים של ACTIVE IBD ניכרת. חלק מהבלטות מראות אטיפיה ריאקטיבית." מה זה אטיפיה ריאקטיבית? והאם זה אומר שיש ממש החמרה שלך המחלה? תודה, שני

שני שלום, הדבר היחיד שניתן להקיש מתשובת הביופסיה הוא שבאיזור שבו היא נלקחה ישנה דלקת פעילה של מחלת קרוהן. מעבר לכך לא ניתן לומר הרבה מבלי לדעת את פרטי מחלתך. ממליץ כי תתיעצי עם הגסטרואנטרולוג המטפל לגבי תשובה זו.

אובחנתי כחולה בטחורים פנימיים והרופא שלל בקולונסקופיה סיבה אחרת לדימום. יש לי דימום כרגע בכל יציאה עם כאבים, אין לי מושג כמה דם יוצא בכל פעם אך המים של השירותים אדומים.. מה היא הכמות של הדימום הנחשבת לדימום רב? מהם הסיכונים מכך? אני מבין שלא על כל טיפה צריך לרוץ לרופא, אבל מתי או אחרי כמה זמן צריך לגשת אליו? לפני כמה חודשים היה סיפור דומה שעבר לבד לאחר 3 שבועות וללא טיפול, האם גם כעת ניתן לחכות או לגשת מיד לרופא?

אבי שלום, דימום שגורם לך לחולשה, סחרחורת, וכד' הוא דמם משמעותי. אם פרט לזה שאתה רואה את הדימום אינך חש שום בעיה, בהחלט סביר לחכות מספר שבועות לשיפור במצב הטחורים. אם אין שיפור כנ"ל מומלץ לבדוק ספירת דם, ולגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לטיפול בטחורים. תוכל למצוא מידע רב על טיפול בטחורים בתשובותי בנושא זה בפורום.

שבוע 12 , סובלת מטחורים בפעם השנייה בהריון זה, בפעם הראשונה עם דימום וחום ועכשיו עם חום בלבד. הייתי אצל כירורג , אמר שאין קשר בין חום לטחורים, אבל שוב זה קרה לי. מה דעתך? ועוד שאלה: האם מותר בהריון להשתמש בפרוקטו-אובלפיכה?( נרות וקרם?)

סנדי שלום, טחורים אכן לא גורמים לרוב לחום, ואם הוא מתמיד כדאי לחפש את מקורו. רוב המשחות לטיפול מקומי בטחורים לא נבדקו בנשים בהריון, אולם הספיגה שלהם למחזור הדם אפסית, ולכן פרקטית ניתן להשתמש בהם. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים.

שלום רב, אני בן 40 חולה קוליטיס מזה 3 שנים. כמעט כחודש בהתקף, מטופל ב ASA5 דרך הפה ובחוקנים (פעמיים ביום) לאחרונה, מרגיש כאב דוקר בזמן החדרת החוקנים, בנוסף, הצואה, כאשר אין שלשול, יוצאת בסלילים דקים. כמן - כן לרוב, בכל היציאות יש כאבים ודימום רב וטרי אך אין לי אפשרות לדעת אם הדימום הוא בעקבות הדלקת הכיבית או מסיבה אחרת. האם יכול להיות שהתפתחו טחורים בעקבות החדרת החוקנים? שאלה נוספת, האם לתרופות למניעת טחורים יש השפעה על קצב הלב? שואל מכיוון שאני מאובחן בפעימות מוקדמות והפרעות קצב לב, ואין לי אפשרות לדעת אם אוכל לטפל בתכשירים אלו. תודה! שאלה נוספת

שלום, בעיות באיזור פי הטבעת כגול טחורים ופיסורה יכולות לקרות בחולים עם קוליטיס כתוצאה מהשלשולים המרובים או מטראומה מקומית כתוצאה מהחוקנים, והטיפול הטוב ביותר בבבעיות אלו הוא לנסות ו"להשתלט" על הקוליטיס הפעילה, ולהביאה לרמיסיה. ניתן להשתמש בתכשירים מקומיים ולמיטב ידיעתי אין השפעה למשחות מקומיות לטיפול בטחורים הניתנות ללא מרשם רופא על קצב הלב. יש לציין כי משאלתך אני מניח שאתה סובל מאולצרטיב קוליטיס. אנשים הסובלים מקרוהן קוליטיס יכולים לסבול גם מתהליכים זיהומיים באיזור פי הטבעת, ובמקרים אלו יש להתייחס לכאבים חזקים באיזור פי הטבעת יותר בחשדנות. בכל מקרה, נונלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת לנסות ולאבחן מה גורם לסבל האיזור פי הטבעת ולכוון את הטיפול.

אני סובל מגיל קטן (כנראה מ~[12..14]) מעצירות כרונית בגלל תזונה לא נכונה ... מגיל 15 היו לי כאבים כבר בפי-הטבעת או ברקטוס ( או .... ) --- הכאבים התמשכו והתגברו, עקב זה נוצר דימום בצבע אדום רגיל ( לא בהיר מדי ולא ח"ו קהה ... ) ; עקב אכילה ותרופות שאז היו באות משוויץ מהר שיפרתי וריכחתי את הצואה (הטיפול נמשך כ-1 עד 2.5 חודשים בערך, וכשהפסקתי לקחתם, המשיך זה להועיל ב"ה עוד זמן רב ... אך היו לי בעיות עם פניות רבות לשרותים ושלשולים אח"כ התחלתי לאכול מאכלים מעקבים שלשול כמו "אבקת קקאו" ולשתות קולה גם אח"כ ... עכשיו כבר אין כביכול את אותן התרופות ... ! ...... יש מחליף ישראלי ששמו: סופרלס (SUPERLAS) ולא נותנים את אותן התרופות ! ..... עכשיו גמרתי לימודי בבית הספר ובגרות, אך אני סובל עוד יותר מדימומים, וכשאיני משתמש בכדורים האלה יש עצירות חזק ולוחץ ושורף...., ואם אני משתמש בהם: עוד יותר שורף ונלחץ הנוזל נודף מפה"ט ויש כאבים נוראיים ..... אני מאוד רוצה לסדר את הבריאות שלי ושלא יהיו לי כאבים ושאוכל להפריש הצואה נורמלי.. ח ו ץ מהטיפול הפרוקטולוגי אני מאוד רוצה הפרשות ר כ ו ת; בבקשה, תגידו לי באיזה תרופה/-ות כדאי או רצוי להשתמש, כי ואיזה תרופות יש ב כ ל ל לריכוך הצואה והפרשות בריאות שבאמת מטפלות ב מ ח ל ה הזאת אני מדגיש: ר י כ ו ך (!!!) ולא (!) שלשול ממש מיימי כמו שיש לי וזה מאוד שורף לוחץ ונורא כואב אנא מכם/ממך, בבקשה תעזרו לי ....... תודה מראש !!.

דוד שלום, עצירות כרונית כפי שאתה מתאר אכן יכולה לפגוע באיכות החיים וכדאי לטפל בה. הבסיס החשוב ביותר בטיפול הוא כפי שציינת ריכוך יציאות ללא שלשול. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) . יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות , שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המתמחה בתנועתיות מערכת העיכול לבירור ולטיפול.

אני בן 24 וכבר יום יומיים שיש לי צואה בהירה יחסית ואני מבחין בחתיכות אדומות מוצקות בתוך הצואה ללא תופעות נוספות חוץ מקיבה רכה איך אני יכול לדעת אם מה שיש לי בצואה זה דם או שמא זה חתיכות מזון?

אושר שלום, חתיכות מוצקות הן לרוב לא דם אלא שאריות מזון. שיהיה בריאות.