מבולבלת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היא הסירה עוד שיכבת כפפות . בתחושה שלי היא פשוט עייפה מלעמוד במשבצת והחליטה לדחוף אותי משם ואם זה לא יעזור היא תרים ידיים. נכון יש לי יכולות גדולות יותר את זה שמעתי כל חיי לילדה יש פוטנציאל היא לא משתמשת בו ... מבינה ברציונל שאישה בגילי לא יכולה להמשיך לפחד מהחלק של הילדה בת החמש או להסתגר כמו מתבגרת בת שש עשרה ..מבינה שהילדים לא יכולים להמשיך להחזיק בפחד , זה מטלטל זה קשה זה מפחיד. לא יכולה לסבול את ההגיון שזה בסדר לכעוס ושכועסים עלייך זה מפחיד. אף אחד לא יכול להבין מה טריגר קטן של פחד עושה לגוף שלי רק מי שעמד מולו ויודע מה זה פחד אמיתי יודע מה זה לפחד באמת..נכון שהסמס שלה זה לא הוא אבל בתחושה בגוף זה אותו הדבר לא יכולה להיות שם עם החלק הבריא בשביל זה יש אותם כבר ארבע עשורים. לא יודעת איך? יודעת ומבינה שהגיע הזמן לגדול אבל איך מגדלים את מי שלא אוהבים, כשילדיי היו קטנים חיבקתי אותם לא יכולה להכיל את הפחד של עצמי לא יכולה לחבק, בשביל לגדל אותם אני חייבת להתעמת עם רמות הפחד שלהם לא יכולה ...
הי אביב, אבל הגוף חי בעבר, ואת עכשיו בהווה. חייבים לשבור את הקשר הזה, הוא לא נכון ומזיק לך. מה שמשתנה זו היכולת שלך להתמודד עם רמות הפחד. את לא ילדה בת חמש עכשיו. אודי
אתה ממש מלאך אמיתי. זה מדהים איך דברים מסתדרים ביקום ,איך הגעתי לכאן בדיוק בשלב שנכון לי. המילה הכתובה שלך כל כך עוזרת לי להתקרקע .להיות כאן ועכשיו ..תודה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
