הודעה עם כותרת

כתבתי מילים על גבי מילים, על השבוע המוזר והמציף הזה, על הכאב שבקיומו של כאב, על הבלבול של מקומי אל מולו, כמה ממנו להרגיש. כל מיני דברים שבאמת מעסיקים, אבל נראה לי שמתחת לכל אלה אני סתם רוצה פה נתקעה הכתיבה, עוד רגע ונסגר החלון האינטרנטי. תני פוש, נעמה, תוציאי מילים. אודי יקר, רציתי איזו מילה ממך, להרגיש שאתה רואה אותי, ופתאום זה נראה לי נלוז יותר מכל צורך אחר. לא רוצה לרצות מילה ממך, לא רוצה לרצות את המבט של המבוגר האחראי. מתערבבים לי דברים ומוזר לי. אודי, אתה יודע שאתה טוב ומיטיב? זה מתעתע בי, מבלבל, ומרגיש רקוב לרצות את הטוב שלך. כפתור מחיקה כפתור שליחה. מרגישה פתטית ומרגישה שחשוב גם לומר. נעמה.

היי נעמה . חושבת שמאוד מבינה את המקום הזה שלך.יודעת שכתבת לאודי ולא לי ונדחפתי רק להגיד לך שקראתי ולשתף אותך כאילו נתת מילים להרגשה שלי "רוצה לרצות את המבט של המבוגר האחראי" עכשיו דברים יותר ברורים לי אצלי.וזה כל כך מפחיד הלרצות הזה ..