לא בטוחה

שבוע מצוין לכולם... לכולנו יש אתגרים בחיים שחלקם קשים לנו יותר וחלקם פחות... אני כרגע נמצאת [יותר מידי זמן לטעמי] באתגר בריאות שיש ימים שאני חושבת שיגמר ולא חשוב לי איך..ויש ימים [רובם] שברור לי שאעשה הכל על מנת לצלוח אותו בשלום.. לכן לא כל כך הבנתי[או הסכמתי] שכתבת חשוב לזכור שעמליה רצתה למות...אם היא באמת רצתה למות למה היא אשפזה את עצמה? הרי ברור שהאשפוז דחה [לצערינו לא מספיק] את מותה.. למה היא ביקשה עזרה כאן כל הזמן? אולי אני טועה ...אבל לדעתי הרצון שלה למות היה צעקה ענקית לעזרה ולא רצון באמת.. לצערינו ויותר לצערם של ילדיה ומשפחתה..הצעקה לא עזרה כי המעשים עלו עליהם.. ברור לי שלא לכל דבר יש פתרון רק חבל שלפעמים התשלום כל כך יקר..

אני דווקא מסכימה עם אודי.. לפעמים גם כשקוראים ומבקשים עזרה, לא באמת רוצים את העזרה הזאת, לא באמת חושבים שהעזרה הזאת תעזור, שבאמת באמת, בפנים רוצים למות. והכוח הזה, ככל שהוא עוצמתי, הוא בסוף מתגבר על יצר החיים שגם קיים.. ואז...:( רחל.

אם מדברי הובן שאני מזלזלת או כל דבר דומה.. ברור לי שדכאון זו מחלה קשה....התכונתי שאולי האמירה "אני רוצה למות" או "מקווה" או כל דבר אחר נאמרה לא בכוונה לכך אלא כבקשת עזרה..אמרתי דברים שלא בדיוק התכוונתי אליהם מתוך יאוש תסכול פחד וכו..ורק לכך התכוונתי.. מצטערת עם דברי הובנו בצורה לא נכונה תודה על כל התשובות