אודי לא רציתי

לפתוח עוד אחד . כתבתי על ההודעה למטה משום מה המון הודעות שלי לא עולות ואני בטוחה שהם לא צונזרו גם שכתוב שנישלחה בהצלחה . בכל מקרה רציתי לשאול אותך . האם שתי פגישות בשבוע (אחת מהן כנראה תצטרך להיות או אינטרנטית או טלפון חלק מהזמן )תצמצם את האובססיה .הטיפול הזה לוקח לי 80 אחוז מהחיים זה לא תקין . תודה על היותך עוגן בדרך .

היום אני לא יכולה לחשוב על פגישה אחת זה ממש לא מספיק לי, אבל אני חושבת שזה קצת עניין של הרגל, אבל לא רק כמובן. זה כן עוזר כי יש לי אותה יותר והיא איתי וזה מקל עליי.

הי אביב אמנם פנית לאודי אבל מהניסיון שלי אבל גם אצלי זה היה ככה במשך זמן לא מועט (למרות שלא כל כך נעים לי להודות) אני לא אוהבת לדבר על העניינים האלו אבל אולי זה פשוט עניין של זמן, אני כבר קרוב לשבע (שבע שנים OMG!!!) וזה נרגע עם הזמן.

עניתי לך בחמישי . משום מה זה לא נקלט .תודה שהגבת לי וכתבת לי מנסיונך. צודקת לא בטוחה שזה ירגיע מעדיפה לתחום את זה לתקופה ולאט לאט לחזור למצב רגיל . וכמו שאודי כותב זה לחדר .. כן הטיפול הוא דבר ארוך מאתגר וחשוב עד מאוד ..

חנה זה באמת הפחד שלי שזה יגדיל את התלות ולא יוריד .תודה לך ע התגובה

אני מבינה ואין ספק שהדרך שלי עוד ארוכה . חושבת שזה תלוי בנו כמה כוח ניתן לפגיעה הזו בחיי היום יום . אני בחצי שנה האחרונה שהתחלתי להפנים שהיא זאת אני וכל השיחזורים הם שלי שקועה בכאב כאילו בלעדיו לא יהיו לי חיים . לא רוצה לתת לפגיעה שנגמרה לפני שלושה עשורים יותר כוח .יש לי חיים גם בלי הפגיעה הזו אני לא הפגיעה . מקווה לחזור לעצמי תודה לך