עכשיו להיעלם.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/11/2014 | 18:40 | מאת: גילת21

עכשיו להפסיק להיות. להפסיק להשמיע קולות להפסיק להשפיע על אחרים. להיות מושפעת מהם. עכשיו להיות הרבה, להיות שוב ושוב אולי לנסות לתקן, לסדר בלגן שאני משאירה. לנסות לבדוק את היותי ההיות המוזר הזה של ההיא, המוכרת/זרה. הי, מה זה כתבת שם, אני בכלל לא מסכימה. (לא מבינה איך אנשים בכלל מעזים להשמיע להישמע) עכשיו לחכות לתגובה. עכשיו לא להבין איך זה שמישהו אחר רואה וקורא. למי הוא בכלל כותב תגובה. גילת מקלקלת והורסת (עוזרת וטובה?) מקלקלת והורסת מחריבה לא שווה משאירה חותם? שקופה? ואיזה חותם משאירה? (גילת דפוקה).

27/11/2014 | 20:11 | מאת: סנופקין

מותר לתפוס לך מקום ושיהיה אכפת לך מאחרים. מותר לך להיות ו"אפילו" יש לך זכות לכך. את בסדר גמור!!!

29/11/2014 | 17:56 | מאת: גילת21

למה הכינוי? את מרגישה כמו סנופקין מהמומינים? או שאולי היית רוצה להיות כמוהו? עצמאי כזה, לא תלוי, אוהב את הטבע, הולך וחוזר מתי שבא לו, וכולם שמחים כשהוא שב?... מנגן לו בחלילית על הרים ירוקים... (מקווה שאני זוכרת נכון :-)) אני אוהבת מאד את הדמות של סנופקין, אבל מרגישה רחוקה ממנו שנות אור, אולי בקצה השני... לא כזאת עצמאית...מאד תלויה וזקוקה... לא מסוגלת לעזוב ולחזור כשבא לי, בשנה הבאה... אוהבת את הטבע, כן, אבל יותר מדי מסובכת עם המין האנושי... (אולי גם הוא ולכן הוא הולך...) ולא כל כך בטוחה ושקטה מה יקרה כשאחזור ... (סנופקין נראה לי גם לא מתערבב כזה, לא מכניס את האף לעניינים שלא שלו... חכם מצידו?) אפשר לשאול למה בחרת את הכינוי?

הי גילת, גם וגם, לפחות בהרגשה. אבל בהחלט נוכחת כאן. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית