אודי, אתה צודק שזה משהו שחזור על עצמו

אבל אני מקווה שאתה יודע שכשאני במצב הזה אני לא באמת חושבת שיהיה או יכול להיות אחרת. אני לא עושה את זה בכוונה. אליה אני לא יכולה לשלוח הודעות. יכולה להתקשר אם קרה משהו מיוחד וגם זה ההי מתוכנן, אבל לרוב היא לא תענה לי בשעות אחהצ ערב אלא רק יותר מאוחר...ואני גם לא רוצה להפריע כי יש לה ילדים קטנים. וכשזה עובר קשה לי לחשוב שהייתי שם וככה התנהגתי והגבתי. גם יהיה לי מאוד קשהל ספר לה מה קרה, לא כי זה יעבור אלא כי אני כבר לא םש. אני עדיין כועסת על מה שעשו לי ומאוד נעלבתי ואם אצליח לומר לה משהו אבכה בטוח, כמו בכל הפגישות האחרונות.. טוב, כתבתי מס]יק.

צר לי על האכזבה והכעס שאת מרגישה בעקבות הטלפון שקיבלת... מקווה מאוד שהדברים יסתדרו בסופו של דבר על הצד הטוב ביותר עבורך.. רוצה להבהיר לך משהו.. זוכרת שאודי נסע לכנס בחו"ל ? כל אחת מפה ניסתה להתמודד בדרך שלה.. עבורי, הנסיעה של אודי היתה מאוד מאוד קשה, מה עוד שחלק לא מבוטל מזמן נסיעתו חפף לזמן נסיעתה של אמא צביה, כך שהרגשתי ממש כמו ילדה יתומה .. התחלתי לשוטט בין הפורומים השונים, נכנסתי לפורום נפגעות פגיעה מינית (פורום שאינני מסוגלת להכנס אליו) ומצאתי נחמה דווקה בפורום של הנפגעות, מצאתי שם כמה "אחיות" מהפורום שלנו פה.(ביניהן את מיכל וחלום ומישהי נוספת) התנחמנו קצת זו עם זו בפורום נפגעות ודיברנו על החסר בפורום שלנו כשאודי איננו.. את יכולה להכנס לפורום ההוא ולקרוא בעצמך.. חנה, לא מתרחש שום דבר מאחורי גבך.. הכל גלוי וידוע.. ומקווה שיהיה גם רגוע.. במבי.

זה בסדר. תודה שהבהרת וגם מיכל ענתה.. כך הרגשתי וגם ככה הייתי פגיעה היום הרבה יותר מהרגיל, כפי ששמת לב. אני יודעת שהיה קשה כשאודי לה היה כאן וטוב שהייתה חלופה גם אם אל אידיאלית... ומניחה שזה בטח לא פשוט להיות שם ולדבר או להיות בזה. ותודה בכלל! שיהיה לנו לילה טוב (למרות שאני ישנתי לא מעט כי הייתי מותשת מהבכי והצעקות שלי ):