אודי יקר-לכשתשוב

הי אודי. לא רוצה להשאיר לך שיעורי בית... בטח יהיה פה עמוס מאד... אבל...אני רוצה לספר לך קצת מה שלומי... מקווה שזה בסדר? אני לא כותבת כאן כבר ככ הרבה. כתבתי יותר לפני שהייתי בטיפול. מאד העסיק אותי הנושא של עד כמה אני חווה את עצמי באופן רציף ומסודר, עד כמה אחרים יכולים לחוות אותי ככה. הרבה פעמים התחרטתי אחרי שליחת הודעה. הרבה פעמים תהיתי/תוהה האם מעבר לכינוי שלי יש עוד משהו שמגבש ויוצר אצל הקורא תחושה כלשהי של מי אני. אני זוכרת שכתבת לי פעם שאתה מתבונן בי ומתפעל וזה היה משמעותי כי הרגשתי שיש לך בראש איזה רצף לגבי מי זו "גילת". וזה קצת הרבה לבקש ממקום וירטואלי כזה, ומצד שני זה גם מה שאתה מנסה לייצר, אני חושבת, בבקשה שלך לשמור על כינויים עקביים. אולי יש כאן גם איזה רצון נוסף שלי. לא רק שיראו אותי בתור תופעה שלמה, אחת, אלא גם שיהיה אכפת ממני, אולי שיהיה איזה רגש חיובי כלפיי.. ואני רוצה לספר לך קצת-קצת ממה שעובר עליי... תקופה מאד לא קלה, אני כל הזמן נאבקת בשיניים. ומצד שני יש לי תחושת הקלה מסוימת כי כמה שהמצב לא פשוט לפחות אני יותר לוקחת אחריות ומנסה לטפל בעצמי. זה מקל קצת על תחושת האשם. ועוד משהו שחדש לי. ההבנה שיש גם דברים שבהם אנשים אחרים פגעו/פוגעים בי.... ואפילו הלבד הזה, אודי... המאבק הזה על התחושה האחידה והרציפה של עצמי... העובדה שאני "צריכה" לכתוב פה, או ללכת למישהו זר לדבר אתו. זה לא כל כך מתאים לי ואני גם הרבה מייסרת את עצמי על זה. משהו שם בפנים פשוט כואב ועצוב. משהו כזה שאי אפשר ממש לרפא. (כמו שכתבת לי, שאתה יכול רק לאסוף בשקט) . אי אפשר לרפא אולי גם כי אני לא יכולה להתמודד ישירות מול האנשים שהכי חשובים לי בעולם. אז אני כותבת פה- כבר הרבה פחות, ואני הולכת לטיפול, ולאט לאט. לא יודעת מה בדיוק אני מבקשת ממך אודי... אולי גם שתראה ותאסוף בשקט... אני יוסיף גם שמהרגע שהגעתי לכאן הרגשתי שלרב הכותבים כאן יותר קשה ממני. הרגשתי "מתבכיינת". אולי זה עדיין נכון, ואולי זה קשור לתסבוכים שלי עם עצמי, שבהם אני תמיד אשמה ותמיד זה לא בסדר להצטרך, ואם אני באה למישהו זר ומבקשת. ממנו את. הזמן וההתיחסות שלו, אז בכלל, אני ממש-ממש לא בסדר. אז אני לא יודעת אם אני לא בסדר. מה שבטוח זה שמשהו בסיטואציה הזו לא בסדר. תודה שאתה כאן בשביל להיות גם עם מי שלא בסדר לו... ואפילו שאתה חושב שזה בדיעבד ואני מסכימה אתך במיליון אחוז- אתה כאן. אני מעריכה את זה. עד כאן בנתיים. שלך אודי ותודה. גילת