אודי קראתי בתגובה שרשמת למישהי על תלות

שתלות אחרי שחווים אותה באופן מיטיב תתחלף ב'אחותה הבוגרת'- ההזדקקות. אתה יכול להסביר? כי תלות חוויתי בטיפול. גם ברחתי מזה בגלל ההשפלה שחשתי. הפערים. רציתי עוד זמן והיא לא הסכימה והסתכלתי על זה במונחים של כמה אני מרויחה לשעה וכמה היא ואיך היא לא מסכימה לי שבאופן יחסי היש שלה כ"כ הרבה יותר גדול וכאילו מעליבה אותי שאני פשוט כ"כ 'פחות' והיא 'יותר'. צביעות חברתית ממדרגה ראשונה!! אז לא יכולתי להמשיך לבוא אם זה הרגיש משפיל כ"כ פשוט מבזה. גם שהיא אמרה 'עברתי קשה' לבן אדם שמעולם לא התמודדה עם חרדת התפתחותיות כשלי- מעצבן שאי אפשר לגרום לה לשלם ולשאת בהשלכות כלשהן על הטעויות שלה! והיא עוד לוקחת כסף כאילו היא ראויה לזה? זה פשוט מקומם ודוחה! אבל את התלות כן חוייתי שם מאוד חזק, את הילדה הקטנה שרוצה שאמא תרצה אותה ותהיה זמינה לה ותהיה מוכנה להתאמץ עבורה, כאילו שאם האמא הזאת תבוא לקראתה אז החיים שלי יהיה טובים, ובפועל החוויה הייתה של שחזזור הטראומה - ברמת הילדה האמא הזאת לא באה , רק בתנאים שלה הנוקשים וברמת הבוגר התנאים הנוקשים נחוו משפילים. היה איזה שילוב של החלקים הילדיים ששחזרו רגשית לחלקים של הבוגר שנפגעו נרקיסיסטית. ואני חוזרת לשאלה בפתיחה, מה המעבר הזה בין תלות להזדקקות. חוויתי תלות בטיפול אז. איך אדע שביצעתי את המעבר או לא? האם אחת כמוני שמעדיפה להיות בשליטה רגשית בהכרח עורב מתחת לפני השטח שוב פוטנציאל לרגרסיות תלותיות? ממש לא בא לי לגלות שזה המצב עדיין