מסרים...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/08/2014 | 12:45 | מאת: ליליפוט

ואם לדברייו, אני לא אמורה להבין אותו...,(גם אם לעיתים נפלט לא באוטנטי...,כל מיני תגובות ) אז איך אראה מולי אדם סובייקטיבי,שהקשר איתו, זה לא הכל רק מראה של השתקפויות והשלכות שלי ?? מרגישה שיש הרבה סאבטקסט , ופעם כך ופעם אחרת, והכל בסדר, אם אכן זה כך וגם אומרים....ולא שותקים. דרך אגב, איזה מין מודלינג זה בעיקר לשתוק.., אבל מנגד לעודד תמטופל להגיד הכל. ?? זה כמו לצעוק על הילדים "שקט...." לא כך? ומה גם בעצם הדבר האמיתי ?? בעיקר כדי לא להשלות עצמי במשהו שתכלס הוא רק שלי?? ואז שם אותי עוד יותר במקום מפודח פאטתי וטפשי. ואני כנראה מתכחשת לאמת? מתקשה לקבל את המציאות הממשית ? וכל מילה...חיוך או חיבה..., ישר מקפיצים אותי מדרגה. למקום שלא נמצא...?? אוףףף אני לא מתכוונת ללכת. למרות שרוצה לראות אותו.(ולמה בעצם??זה גם מטריד אותי). ברור לי גם שאהיה ככ חסומה. שהכל גם יצא בהפוך על הפוך יוותר דפוק. ובסוף גם לא ייאמר כלום. אז למה?? לא חאראם על הכסף?? וגם... הוא חוזר..., והכל חוזר לשיגרה? ועכשיו נדבר על איך הרגשתי עם איך שפעל?? לא בא לי.... דיייי. אוףףףף. מה יהיה?? אני לכודה. לא יכולה להיות עם, ולא יכולה לעזוב ולהיות בלי. אז...מה הסרט שלי?? לאן זה לוקח אותי חוץ מלמועקה מאד גדולה וחוסר אונים משווע.

הי ליליפוט, כנראה שזה הדבר: מועקה וחוסר אונים משווע. זה לא צריך לקחת לשום מקום. זה הדבר. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית