אמא שתלטנית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/04/2014 | 11:37 | מאת: בר

אמא שלי היא אשה מאוד קשה והשינוי הזה קרה לה ממש בשלוש שנים האחרונות כבר אין לה שמחת חיים היא ואבי גרושים ועברנו מהצפון למרכז היא מחפשת המון צומת לב והיא מחפשת אותו כמובן בנו וזה הגיע לרמות שזה כבר ממש מעיק אני אוהבת אותה ובאמת אני הכי משתדלת בעולם שהיא לא תאשר לבד ולהיות איתה כמה שיותר אבל היא לא מעריכה כלום תמיד עם פרצוף חמוץ תמיד יש לה טענות ואי אפשר להגיד לה מילה אחת רעה עליה כי היא תתחיל להתעצבן ולפעמים כשהיא מתעצבנת אני פוחדת ממנה בכלל לא בקטע של אלימות בחיים היא לא הרימה יד או קיללה היא פשוט אומרת לי ייאלה תעופי מהבית הגיסות יותר טובות ממך עצבים כאלה. ומילים שנורא פוגעות בי בכללי לא רק אני לא יכולה לעמוד מולה זה כל המשפחה האחים אבא שלי אף אחד לא יכול לדבר איתה כרגע יש לי בן זוג כשנתיים וחצי הזוגיות שלנו מושלמת ומהתחלה הם לא הכי קיבלו אותו יפה אצלי כי הוא היה גר רחוק ממני ואחרי שנה הוא עבר לגור קרוב אלי השכיר דירת שותפים רק בישבילי הוא הבן אדם הכי מפרגן והכי מדהים שהכרתי אבל המשפחה שלי לא מעריכים את זה הוא היה איתם הכי בסדר יש למשפחה שלי קטע של כבוד זאת אומרת שאסור לך לשבור את המילה של אמא שלי אפילו שהיא טועה אם נהייה איזשהו ויכוח ישר אתה צריך לשתוק כי אחר כך היא תעשה לך פרצופים צריך כשני כנסים לבית להגיד שלום אחד אחד עם נשיקות בלחי כמו באירוע לא יושבים בחדר במהלך היום כי זה לא מכבד צריך לשבת עם כולם וכמובן אסור להיות בבית שלי מבואסים או עצובים או עצבניים (אני מדברת על הבני זוג) בקיצור מסתכלים עליך בזכוכית מגדלת על כל דבר שאתה עושה על כל הבעת פנים ואם אתה עודה משהו מהם לא בסדר אמא שלי מחמיצה פנים מתנהגת מגעיל ולפעמים גם זורקת מילים ראו שהיא אחר כך יורדת עלינו וצעקות ואומרת אני לא שטבלת אותה / אותו וזה סרט נע ונימאס לכולנו להיות צבועים איתה והיא גם לא אוהבת את זה אני אמרתי לה ניסית לעשות לה מלא שיחות אמרתי לה אמא את צריכה שיהיו איתך אמיתיים שאם בא להם להיות עצובים אז שיהיו ואם בא להם לשבת בחדר שישבו ככה תאמיני לי שיהיה לך הכי טוב היא לא מקשיבה לא לי ולא לאף אחד במשפחה היא ממררת לי את החיים אני מרגישה לפעמיים שאני רוצה להיות כל כך רחוקה מהמשפחה כדי לא לסבול את כל זה חבר שלי כבר למד מי אלה המשפחה שלי והוא לא סובל אותם ולא רוצה לראות אותם הרבה הוא אמר שהוא יבוא רק בעם בשבועים בשישי שבת וגם שם סביר להניח שאמר שלי תמצא מה לא בסדר זה גורם לקשר שלנו הרבה קשיים הרבה מרעבות רק בגלל שנמאס לו להיות צבוע אצלו בבית כולם אמיתיים כל אחד עושה מה שבא לו אף אחד לא חושב מה אמא שלו תגיד הם חיים את החיים של עצמם אני כל כך מקנא בהם לפעמיםוזה נימאס כבר לא יודעת מה לעשות ממש מיואשת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בר, מה עם האפשרות לקצת עצמאות? לתפוס מרחק כזה שיאפשר לנשום אוויר, ולא רק את האוויר החמוץ מסביבתה של אמא? אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית