ברגע אחרון......................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ביקשתי פגישה נוספת......זה טיפשי מצידי, כי היא לא יכלה, ברור :( לפעמים אני רוצה שהיא תבין שאני צריכה ותשאל : "תרצי פגישה נוספת?" ושתאמר מתי היא יכולה...תמיד יוצא שאני מנסה זמנים והיא לא יכולה וכאילו היא כל כך מסתורית לגבי השעות שלה, מי שישמע? אוףףףף...ובכלל היא אדם כל כך עסוק, בחיי בלי טיפת זמן? איך זה????? היא אמרה שנדבר על זה בפגישה ובכלל בא לי לשתוק בזמן האחרון, להיות בתוך עצמי...מתחת לכל שכבות של שומן שכבר אינם :( משהו סוגר וסגור בתוכי כבר הרבה זמן ויורדות להן רק דמעות. מרגישה לבדי :(
הפנטאזיה שהמטפלת תראה למה שאנחנו זקוקות... שתדע בלי שנצטרך לבקש... כמה שאני מזדהה... פעמיים רבות חשבתי לעצמי שנשתוק בטיפול כי כעסתי עליה שהיא לא ממלא את כל צרכי ואז הבנתי שאני באמת גורמת לעצמי כאב ונשארת לבד עם הכל... מבינה אותך מיכ יקרה... כואב כל כך שלעולם לא נוכל לחזור ולהיות ילדים אהובים ומוגנים.. יש לנו רק את עצמינו... והאמת שזה אחד הכאבים הגדולים ביותר עבורי... לדעת שיש לי רק אותי בסוף היום... איתך מיכ יקרה...
צודקת...אין לי הרבה מה לומר חוץ מזה שחבל....מנסה כל כך לתת לאחרים כפיצוי אולי...במיוחד לילדים המאתגרים אליהם אני הכי מתחברת והמטפלת שלי אומרת שאני מדברת על ילדי הגן המאתגרים ללא שיפוט...מעניין לא?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
