חגים...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/04/2016 | 17:48 | מאת: אביב 22

יודעת כמה זה קשה מעצים את הלבד מעדיפים להעלם בתוך עצמיינו כאילו ככה הקושי יעלם.... בנות יקרות אהובות לא מזכירה שמות הפעם כי הרשימה די ארוכה ...רואה כל אחת ואחת שלא כאן שהתחפרה לה קצת בתוך עצמה . אתן חסרות לי כאן .... רוצה לאחל לכן חג שמח ואביבי ...ומקווה שבכל זאת תתנו לעצמכן מקום לפני כדי לא להשאר לבד...כי גם עם וירטואלי בכל זאת זה יחד...חיבוק ויד מושטת לאחוז למי שנכון לה ...

21/04/2016 | 10:21 | מאת: פרסונה

הי אביב, נראה לי שעם כל הקושי דווקא טוב שיש חגים, משום שהזמן נשאר קבוע, כשיש בלגן פנימי לפעמים נדמה שהזמן מתעוות לפעמים ולפעמים נעלם (זה קצת נכון מבחינה פיסיקלית ע"פי איינשטיין הזמן נמתח ומתכווץ), והנה מגיעים החגים להזכיר שסה"כ הכל בסדר, שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר מהקיום העצמי, משהו שהיה לפנינו וישאר גם אחרינו (במיוחד בפסח) ושהעולם כמנהגו נוהג. מאחלת לך שידך המושטת תפגוש הרבה ידיים אחיות לאחוז ולהיאחז בהן, שיהיה לך חג שמח.https://www.youtube.com/watch?v=8mbykdTsfzo ("היד המושטת" שלך הזכירה לי אותו והוא גם קשור קצת לשיר השירים שנהוג לקרוא בפסח.)

21/04/2016 | 21:55 | מאת: אביב 22

מה שלומך....

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית