אביב אהובה ויקרה מאד,

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/02/2016 | 06:43 | מאת: סוריקטה

הי נשמה שלי, אביב, עץ במיוחד בשבילך. ראי נא איך את אוספת חלקים, קוראת לכולן, כל אחת ואחת. מנסה לאחד, לחבר. יש בך המון כוחות מופלאים, מדהימה. שולחת לך חיבוק רך ועוטף שיעזור לך להחזיק את חלקייך. עם הזמן ישנה איטגרציה שהיא, אני מקווה, פחות פיצולים. לפחות מבחינת משכי הזמן, התדירות והעוצמות שלהם. הם פוחתים. מאמינה שאת יודעת. שיהיה יום נעים, את אלופה בשירים, משאירה לך למצוא את השיר הנכון והמתאים. סוריקטה

11/02/2016 | 13:30 | מאת: אביב

תודה יקרה חיבוק ענק ושיר אני לא ליד מחשב אבל תנסי את מחכה לשקט של אודי דוידי ....

11/02/2016 | 15:15 | מאת: אביב

מהפלאפון ...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית