לא בורחת , זורעת אומץ

כבר כמה זמן שמנסה לברוח מכאן. משהו גרם לי להרגיש ככה מובסת אולי לא נראית לא מובנת לא יודעת כי לא הצלחתי לשים את האצבע מה שם גרם לי להרגיש ככה. מן הסתם זה משתלב בהרגשה הכללית שאני מרגישה , מה גם שלפורום הזה נכנסתי בניסיון להוריד עומס מהטיפול במחשבה שניתוב יעזור לשמור עליו. עצוב שנה שלמה נלחמתי די לשווא לא הצלחתי לראות שזה ניסיונות של מאבק בטחנות רוח , עדין קשה לי עם ההבנה עד כמה היו שם כשלים וטעויות שהם פשוט לא שלי ..כל כך משחזר מול אבא, שעדין לא מוכנה לקבל שהייתה שם פגיעה שאני לא אשמה !!! ברור שיש הבדל ניכר, מן הסתם היא לא רצתה לפגוע והיא נלחמה יחד איתי. אז מרגישה שאני אשמה ויודעת שזה שטויות ואין כאן אשמים , מרגישה שאכזבתי אותי אותה אותכם אותך אודי ..זה עצוב ואולי בגלל זה מרגישה גם כאן תלושה ולא בטוחה ..אבל לא בורחת וכותבת..מה גם שהבריחה הזו נתנה לי קצת מרחב באובססיה שנכנסתי כאן בכתיבה ככה שזה לא רע כל כך :) ואחרי שהורדתי מעצמי את הסל .. אודי אני מרגישה שהכי נכון כדי לאפשר טיפול ולא רק שתהייה לי מטפלת זה לקפוץ לאש ולספר את הרצף של הפגיעה ובמיוחד את מה שתקוע בגרון ..שכן בתרפיית הדלת אמרתי לקודמת אבל בעצם נשאר ככה ללא עיבוד . זה די מלחיץ אותי ולא בטוחה שזה נכון כי לא יודעת מי יגיע עם החשיפה הזו , לא בטוחה שזה לא כדי לבחון את הכוחות שלה ..בקיצור אודי לא בטוחה שלעבור את הגדר הזו כל כך מוקדם בטיפול זה נכון מבחינת מטפלת וטיפול ..אוף אודי הסוף של הטיפול הזה השאיר אותי חסרת בטחון בעצמי ...אם אני משתיקה רעשים אני יודעת שזה הצעד הנכון וזה רק פחד וקושי שלי להתמודד באמת עם הבעיה האמיתית ולא בשיברון הטיפול הקודם. הרי בעצם למה הגעתי לטיפול.... נראה לי שעניתי לעצמי אבל משאירה כאן ככה כמו שזה גולמי לא מעובד ..רגשי כל כך ..שבוע טוב ...