אורי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/07/2015 | 09:45 | מאת: אביב 11

קשה לכתוב לך . הכאב עצום ובכל זאת מנסה . יכול להיות שמה שאכתוב יהיה קשה תזכור שזה באמת מהלב ושאני מחבקת וחושבת שאני מבינה אותך את הקושי . מבינה את הצורך להיות בשליטה מפוקס אבל בטיפול זה לא הולך .בטיפול אתה מוכרח להיות מחוייב לתהליך לרצות בתהליך ובשינוי . לפרוק ולשמוע כמה מילים יש חברים .כדי שיוכלו להציל את המציל הוא חייב לרצות להסכים להיות להרגיש. כן אורי להרגיש . זה גם התשובה לגבי עמליה כן מן הסתם נעשו טעויות ואולי אפשר אחרת אבל זה רק אולי ולא מקדם לשום מקום . בתהליך שלי הבנתי שרגשות אשם זה עוד דרך לא לאפשר לעצמי לעשות באמת שינוי זה דרך די נוחה גם עם כואבת לא לזוז מהמקום. החיים טרפו לך את הקלפים וכמו בוויז אתה מוכרח לחשב מסלול מחדש ..זה אומר שינוי . שינוי של פני הבית ,שינוי שלך בזוגיות ,שינוי שלך בתוך המשפחה . כל שינוי שנכון לך ולילדייך . אורי כל הורה דואג כל הורה לא יכול להבטיח שהוא יצליח לשמור על ילדיו.האמת שכשמישהו באמת רוצה למות אף אחד לא יכול לשמור עליו . מה שכן אתה יכול לראות אותם להרגיש אותם להיות קשוב ועוד קשוב למה שנאמר ולמה שלא . כואב לי שהמטפל היה צריך לאמר לך שלבת קשה ולא היא יכלה לבוא ולאמר אבא קשה לי לא הולכת . זה בסדר מותר לה לרצות שונה . קוים אדומים רק במקרה חרום ולא על כל דבר . אני חריגה במחשבה שלי אני יודעת אבל אני גידלתי ארבע ילדים בריאים בנפשם באהבה ובהקשבה תוך כדי שבירת הרבה מוסכמות נורמטיביות . כשבני הגדול היה בגיל גמילה זה היה חורף לא מיהרתי ואז הכנסתי למעון והוא החליט (היה גדול בן שנתיים וחמישה חודשים )שהוא הולך בלי חיתול . ובעצם גמל את עצמו ..אבל היה מגיע מהמעון ומבקש חיתול הולך לפינה עושה את צרכיו ומבקש שהחליף לו. הסביבה שלי התנגדה ואני צחקתי שליטה בסוגרים הרי יש אז לבית ספר הוא ילך בלי ...חיבקתי אהבתי והסכמתי לאט לאט הבנתי מימה הוא פוחד מה הקושי וגם זה הסתדר הילד היה בן שלוש ורק אז ניגמל .אז מה ??? מה שאני מנסה להגיד לך תאהב במילים תהייה שם נוכח קשוב מרגיש .תקשיב למה שהם אומרים לך . תשים גבולות שצריך באהבה ואני בטוחה שתעברו את זה . אורי תאפשר לעצמך לחיות להמשיך בחיים זה יעשה טוב לכולם כי אם לך מותר גם להם מותר לחיות ואז לא רוצים להתאבד . לא פשוט ילד בצבא מתבגרת קטנים באמת תיק רציני . אז באמת בטיפול תאפשר לעצמך לפרוק נשק (שליטה) ולנוח . כל מפקד יודע שמנוחה חשובה להמשך .בטיפול תן לעצמך להטען . מגיע לך ...לא תעזור לאף אחד אם תתמוטט. אורי מחבקת ומקווה שלא הכאבתי מידי

31/07/2015 | 01:07 | מאת: ooooofff

הטיפול מציף ביותר, ומעלה ממעמקים כאבים שנחו בשלום על משכבם, מי אומר שאדם שנמצא בתוך קושי אובייקטיבי צריך דווקא בזמן כזה להציף את עצמו את כל מה שקבור בפנים? כל אחד עם מה שמתאים לו, ישנם כאלו שאפילו לא מסוגלים לעמוד בפני ההצפה הזו והיא כמעט הורגת אותם, גם עם מטפל מאד מומחה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית