אודי :(

אודי.. עוד מעט אמורה להתקיים פגישה עם אמא צביה... לא רוצה ללכת אליה.. נמאס לי.. אני גם לא מדברת עם בן זוגי, מאתמול. נפגעתי ממנו עד עמקי נשמתי. קל לי לא לדבר .. אני יכולה גם לא לדבר עם בני"א הרבה זמן.. אני נכנסת לתוכי פנימה.. שם יש לי עולם שלם.. גם מאמא צביה נפגעתי מאוד. מסובך לי איתה. נמאס לי ממנה ומהאנליזה. פתאום גם חולפות בראשי מחשבות שהאנליזה הזו = בזבוז זמן, ומשאבים. כן, גם בזבוז כסף.. אתה יודע אודי ? לפני חג השבועות הרגשתי שאני רוצה לתת לה מתנה.. משהו.. הדבר שהתאים ביותר שאביא היה משהו ממשפחת הצמחים. אבל התלבטתי.. יש כבר צמח גדול שהבאתי לה,ש"תופס" מקום רב בחדרה..קרוב מאוד אליה.. הבאתי לה כבר לפני שנים את זה, עץ האהבה, מכיר ? זה העץ עם השורשים המפותלים , האמנותיים הללו.. מכיר אודי ? אתה יכול להתבונן בהם ולמצוא בם בכל הסתכלות משהו אחר /נוסף.. מכיר את השורשים של עץ האהבה? העץ גם גדל וצומח אצלה באופן מרשים ביותר.. היא בררה בדיוק כמה פעמים ומתי הוא צריך לשתות,כמה אור, באיזו זוית וכו.. הוא גדל מדהים אצלה.. באמת מרשים ביותר.. בכל אופן, דיברנו על הצורך שלי שהתעורר, ולא יודעת מה להביא.. חשבתי וחשבתי ואף שיתפתי אותה ושאלתי אותה אם לא מדובר בהתנגדות ? כלומר, שיש בי גם רצון וצורך ,אך גם התנגדות להביא? בסופו של דבר לא הבאתי לה לחג כלום.. ובחמישי כשהגעתי אליה גיליתי עץ קטנטן שעומד קרוב אליה. (קרוב יותר מהעץ שאני הבאתי) חשבתי מיד שקיבלה ממישהי אחרת מתנה לחג.. בכלל לא יכולתי לדבר, יצא ממני כזה בכי... בכלל לקח לי זמן עד שנרגעתי מהבכי.. ואמרתי לה.. את מעדיפה אותה עלי.. כן, אני יודעת שאני עושה האנשה.. אני יודעת שזה לא קשור.. אבל כך זה מרגיש לי.. והיא אמרה לי שהיא בכלל לא חשבה ,ולא ייחסה חשיבות לעץ ההוא.. לא יכולתי לקבל את דבריה.. אני לא מאמינה לה.. גם אמרתי לה את זה.. נכון שלפעמים "סיגריה היא רק סיגריה" כדברי פרויד.. אבל, אני מאמינה שבלא מודע היא "העדיפה" אותה עלי.. שוב, אני יודעת שכל כולה מדובר בעץ.. אני יודעת שאני עושה האנשה, שאני מתייחסת לעצים כאילו זה אנחנו.. אני יודעת את זה.. אבל זה לא משנה את ההרגשה והחוויה.. וכן , דיברנו על זה, אבל נהיה גרוע הרבה יותר.. היא אמרה לי :" ואת חושבת שלא איכפת לי ממך ? שאני לא חושבת עלייך ? לא דואגת לך? ומי מסדר כל פעם לפני שאת מגיעה את הכרית עם המפית עליה, השמיכה, והורוד הזה ועוד.. ? כל זה היה ביום חמישי, בשישי כשהגעתי , מיד החזרתי את הכרית למקומה, קיפלתי את המפית, בקיצור העפתי את כל מה שהיא סידרה, ואמרתי לה שלא תעשה טובות, שאני מסתדרת לבד ויש לי אותי.. וחזרתי אוטומטית לכל מה שתמיד אני אומרת על האוטומט.. זה ייצר בלגן.. אני לא יכולה יותר לנוח אצלה.. הכל התקלקל.. עד עכשיו, התחושה היתה שזה הכל רגיל כזה.. בכלל לא שמתי לב שהיא מסדרת במיוחד/לא במיוחד.. לא כל כך עניין אותי.. בכלל לא הייתי עסוקה בזה, זה הרגיש לי רגיל כזה.. פתאום , שורף אותי לנוח אצלה.. לא מסוגלת.. מתה מבושה. גם מרגיש לי כאילו שאני פתאום צריכה אותה וזה שורף באופן שלא מאפשר לי יותר.. אודי,לא צריכה אותה.. מסתדרת לבד.. נמאס לי מהכל.. כן, גם מהעבודה נמאס לי פתאום.. מהכל.. אודי.. אתה שומע איך אני חוזרת לדבר בדיוק כמו לפני קרוב ל 6 שנים ? אתה רואה שעל באמת שום דבר לא משתנה ? באמת שלא משתנה כלום !! הנה לך ראיה חיה !! אתה יודע אודי ? אני גם יודעת שישנם מחקרים שמראים שפסיכואנליזה לא בהכרח מביאה לתוצאות טובות יותר מטיפול cbt שיש לו התחלה, אמצע וסוף.. כל כך נמאס לי מהאנליזה הזו שלא רואים את קצה האור.. ב 10 ביוני זה יהיה 6 שנים.. לא מעט שנים , נכון אודי ? לא רואה שמשהו אצלי זז... בא לי לא להגיע אליה .. בשעה הקרובה אנחנו אמורות להפגש.. בא לי להבריז לה.. שתחכה.. שתחכה ותסתכל על השעון .. בא לי לייבש אותה .. בא לי להתנקם בה.. בא לי להכאיב לה.. מתחשק לי להגיע למכון הפסיכואנליטי המזורגג שלה, בו היא נחשבת. יש לה שם מעמד מכובד.. יכולה לדמיין אותה שם יושבת ומצקצקת עם הקולגות שלה שם ,תוך כדי לגימת ספל הקפה שלה.. מצקצקים על הצלחתם המרובה עם המטופלים שלהם.. בא לי להגיע ולצעוק לפני כל הפסיכואנליטיקאים : " שתדעו כולכם שאמא צביה היא כשלון של פסיכואנליטיקאית, כן היא ידועה, כן, היא מורה ומדריכה ומה לא.. אבל בפועל היא כשלון של פסיכואנליטיקאית, שומעים כולכם שם במכון"? אודי, אני מתפוצצת.

אודי.. אתה אומר שההשפעה נמדדת בכמה זמן לוקח להתאושש מההרגשה הנוראית הזו.. זה מורכב.. אתה יודע אודי ? הרי כמובן שהגעתי אליה.. היה לי קשה אצלה, הרגשתי שאין לי מקום .. אחרי זמן מה זה השתפר, אמא צביה גם ייחסה את ההרגשה שלי לעובדה שלא נפגשנו משישי עד היום.. גם מחר לא נפגש, זה הרי יום שלישי.. ואולי קל לי להתאושש כשאני אצלה ? כמו קביים? וכשאנחנו לא נפגשות, שוב אני בנסיגה ?! עד מתי ? אודי , יש מצב שאני אצטרך אותה כל חיי ? קביים להתאוששות ? קביים להליכה ? לזה קוראים התקדמות אודי ? :(( אודי, מרגיש לי חסר בלב :(( מרגיש לי כמו ילד קטן ויתום ,זב חוטם שהולך עם בגדים מרושלים, נעליים בלויות שהשרוכים פרומים, השיער לא מסורק.. ילד יתום ומוזנח.. אגב אודי, למה תמיד הדימוי של היתמות שלי זה בדמות ילד ? יש לי בעייה בזהות המינית אודי ? הרי אני בת ...

מקווה שהסערה נרגעה ושבכל זאת היית ושהיה נעים וטוב

אני קוראת את הודעותייך ותגובותייך הנוגעות, המרגשות והמכילות, כפי שאני קוראת גם את האחרות.. (למרות שבד"כ לא מגיבה..מחסור באנרגיות ומשאב של זמן... ) "היה נעים וטוב" חייכתי כשקראתי את המשפט הזה.. נעים וטוב :( מתגעגעת להרגשה הזו אצלה :( בכל אופן תודה לך מקסימה !!