פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

כבר במשך 4 חודשים יש לי חרדות ופחד שאני לסבית או בי כי אמרו לי שאני נראת כי הייתי קרובה לחברה שלי ואני מפחדת שאני לסבית כי אני לא רוצה להיות למרות שאני תומכת בקהילה הגאה וגדלתי בבית שמקבל מאוד ואני גם מקבלת אנשים לא משנה מה אבל אני לא רוצה את החיים האלה לעצמי אני מפחדת שאני נמשכת וכל פעם שאמרתי טוב אני ינסה אז הייתי מקיאה מרגישה חולה נהיה לי חם ושנאה לחייים שלי ושהבנצי שאני לא זה ושאני סטרייטית אז שמחתי הרגשתי שמחה ורצון אבל פתאום משום מקום שוב פעם בחילות מאז אני בדקתי עם צאט כי פי טי והוא אומר שאני לא לסבית או בי אלא מערכיה נשים אסתטית אבל אני מפחדת שאני בי סקסולאית כי אני לא יודעת איך זה להימשך ואני מפחדת שאני נמשכת לנשים למרות שאני לא מצליחה להימשך שאני מנסה או אם אני מצליחה אז יש לי להקיא ובחילות ואני לא מצליחה לאכול או לשתות ואז אני מבינה שזה לא משיכה ושאני סטרייטית אני מקבלת מחזור פתאום עולה במשקל והלכתי לפסיכולוג וגם היא רמזה לי אני לא לסבית ואמא שלי וחברים שלי שאמרתי להם את זה אבל אני מפחדת שאני כן ואני לא יודת מה לעשות זה פשוט קופץ משום מקום ואז אני לא מצליחה לתפקד ואני מפחדת שזה בגלל שאני בהכחשה ואני מפחדת ואני לא רוצה לגעת בנשים או להיות איתן אז למה זה קופץ לי בראש אם אני לא למה אני לאמצליחה לשחרר כל פעם שאני מבינה שאני לא אולי אני כן אני מרגישה שקשה לי ואני מרגישה שאם אני לסבית אז אני לא אני ואני אכזבה לעצמי כי זה לא מה שאני רוצה באמת והיה לי חלום מוזר כזה שבו אני בבית הישן שלי והיה אישה שדומה לי ואותי והיא הייתה לסבית ואני התחלתי לצרוח את לא את לא והיא המשיכה עם זה ואמרה לי שאני כן ואמרתי לה לא ואז נראה לי שזה בגלל שאני לא לסבית והגוף והנפש שלי אומרים לי שאני לא אבל אני מפחדת שאני כן

הייי יש לי עבר עם מחשבות טורדניות בעיקר על זהות מגדרית... אני בת 40 נשואה פלוס שלוש. מגיל 20 סבלתי פעם ראשון מהתקפף של ocd מחשבתי, טופלתי עם ציפרלקס וזה עבר. לפני כשבועיים זה חזר לי שוב המחשבות והבדיקות אחרי כמה שנים טובות שלא היה כלום, מחשבות שאני צריכה להיות גבר וכולי... חייבת לומר שהייתי מאז המלחמה עם ציפרלקס והפסקתי לפני כחודשיים על דעת עצמי.... התחלתי שוב טיפול. מאוד מייאש התקופה הזאת, כל הזמן בודקת את עצמי, בחרדה מאוד גדולה... מה עוד ניתן לעשות?

שלום שרון אשמח לעזרתך, אני מאובחנת בocd בעיקר מחשבתי וטקסים מחשבתיים בלבד ..יש לי כמה שאלות 1.בשנים האחרונות אני מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי בתחום התעסוקה אני עוברת מעבודה לעבודה בתחום השירות לקוחות מתחום הבריאות הביטוח והכספים.. אני מרגישה שכל עבודה שהתחלתי בה הייתי שואלת הרבה שאלות כדי לדעת וגם שואלת הרבה כדי לא לטעות.אנשים היום כועסים אליי נותנים לי הרגשה שאני חופרת.. בעבודה האחרונה פיטרו אותי בגלל ששאלתי הרבה שאלות ואמרו לי במפורש ": את מעייפת אותנו וזה מציק" עברתי לעבודה אחרת וגם שם יש לי שאלות כדי לדעת האם אני עושה כמו שצריך ואני מרגישה שגם שם אני חופרת.. אבל מה אני אעשה שרון אני מפחדת לתת ללקוח תשובה שאולי לא נכונה ,השיחות מוקלטות, אני חשופה לתביעות אני חייבת לתת במדויק מענה וכל זה גורם לי לסבל ותחושת נטל האם כל זה בגלל הocd?? 2. בנוסף יש לי בעיה נוספת, אשמח שתגידי לי מה לעשות והאם זה ocd או בעיה אחרת? כי בנושא הזה אין לי טקסים. אני מאוד רציתי שהמשפחה של בעלי תתחבב עליי במיוחד אחיותיו ואמא שלו.. חמתי בסדר איתי אבל אחותו במשך השנים אני מרגישה שאני כל הזמן חושבת מה היא אומרת ומה היא עושה וכל דבר שאומרת אני מפרשת כפגיעה שפוגעת בי, אני כל הזמן במחשבות טורדניות במשך כמה שנים, למה היא לא בקשר ולמה לי היא לא אומרת מזל טוב ולאחרים כן? זה גורם לי להרבה מחשבות שאני לא מסוגלת שמישהו לא מתחבר אליי. זה גורם לי לטורדנות גורם לי לריבים במשפחה כולם אומרים לי להפסיק להתייחס לתשומת לב שלה ואני לא מצליחה כל הזמן המוח שלי מנסה לחשוב למה לא אומרים לי שלום למה לא מתייחסים אליי? יש לי המון האשמות עצמיות אני מרגישה שזה טורדני . האם זה ocd? אולי זה בכלל נובע מחוסר ביטחון עצמי?? כבר לא יודעת מאיפה להתחיל ומה לטפל? תודה רבה

שלום שרון 1.ב hocd אם בטקסים בבדיקות יש לחץ וחרדה וגם יש הרגשה של עוררות מינית.. אז מה זה אומר שזה באמת עוררות או פשוט תסמין של לחץ וחרדה זה גם עוררות? השאלה האם עוררות בנושא של hocd זה רק הפחד הלחץ והחרדה שמפיע על הגוף? 2. רשמת כאן בפורום. אי אפשר באמת להבדיל בין פחד לבין דחף אמיתי (וכל הניסיונות לעשות זאת רק מחמירים את המצב), ולכן מומלץ להניח לנושא ולהפסיק לבדוק זאת. אז מה זה אומר? שבאמת לhocd יש דחף אמיתי ורצון ? 3. אם בן אדם מתלבט בנושא הזה ולא בנושא אחר אז אולי הוא באמת בספק.. כי אם היה חושב שיכול לרצוח אנשים אז באמת היה מפחד. למה אני לא חושבת על לפגוע באנשים? כי לא בטוחה שלא אעשה את זה. אותו דבר פה לא ב hocd? תודה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" לגביי "קשר" ביין "משיכה" לבחורה לרצון לנהל איתה "אינטרקצייה" או "להכיר" לסוג של קשר וזאת לעומת "קשר" ביין "חוסר משיכה" לבחורה לחוסר רצון או "חוסר מוטיבציה או חשק " ולעיתים "סלידה" לנהל איתה אינטרצייה או להכיר לסוג של קשר למשל יש לי "מחשבה טורדנית" שאני "לא מסוגל" לקיים קשר מיני עם בחורה שאני לא מרגיש כלפייה משיכה. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? האם זה נכון וטבעי שעניין המשיכה הוא סוג של "קריטריון חשוב" גם לגברים וגם לנשים בקשרים והכרויות? תודה על תשובתך

הייתי מעוניין לדעת איך להפסיק להיות פרסונה שעונה לאנשים את אותם תשובות באוטומט כל פעם : "משהו כזה" "רציתי לדעת על הניסןי" כאילו מה שיש לי בתודעה איזה טקסט קבוע שיוצא החוצה ואני גם מתעלמ מאנשים שאומרים בהצלחהבוקר טוב ודברים כאלה שזה כבר שטניזם ואני רוצה להפוך לאיש יותר ורסיטאלי כי זה הורס את כל המהות של החיים שלי ?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "רמת טימטום" או "טיפשות" של אנשים. אני אומר לעצמי בראש "עד כמה בנאדם יכול להיות מטומטם" אחריי שאני ניתקל בסיטואציות שונות. אני אתן לך דוגמא נסעתי באוטובוס וניכנסה איזו אישה בסביבות גיל 60 ובדיוק התיישבתי במושב ליד הנהג והאישה אמרה לי "למה אתה יושב פה" כאילו שאני "תפסתי לה את המקום".אנימאמרתי לה שיש לי זכות לשבת אייפה שאני רוצה.אני נידהם מרמת הטימטום או בטיפשות של אותה אישה. כאילו מה הבעייה שלה?היו שניי מושבים והייה לה מקום פנויי במושב לידי. לאחר שזה קרה היו לי מחשבות טורדניות שחשבתי הרבה על במיקרה ודיימנתי את המראה של האישה וההתנהגות שלה וגם היו לי "זכרונות" מסיטואציות אחרות שניתקלתי בכל מיני אנשים עם "רמת טימטום" גבוהה". אני יודע שאי אפשר לשנות או ללמד אנשים אבל "לא חסרים" אנשים טיפשים בעולם. השאלה שלי היא: מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל לצמצם "מחשבות שליליות" לגביי סיטואציות שניתקלתי באנשים? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שיש לי בראש כל מיני "מחשבות שליליות לא סימפטיות" כלפיי אנשים ואני מרגיש מאוד לא נוח ומתבייש במחשבות האלו. כשיש לי מחשבה שלילית כלפיי מישהו אז אני מרגיש צורך להיתנצל "ומדבר אל עצמי בראש" ואומר "אני מבקש סליחה מכל האנשים שהיו לי כלפייהם מחשבות "לא סימפטיות" (אני מדבר אל עצמי בראש" ללא הוצאת קול מהפה). מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל "להרגיע את עצמי" כי המחשבות האלה "מלחיצות אותי"? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט השאלה הקודמת "מבוטלת" ( "נשים דתיות) ערכתי וניסחתי מחדש את השאלה. בזמן האחרון "מופיעות לי בראש" מחשבות טורדניות שגורמות לי "לתחושת מבוכה". המחשבות הטורדניות הן לגביי זה שיש לי "פלאשבקים" או "זיכרונות" מפגישות עם בחורות ישראליות מעדות שונות. למשל יש לי מחשבה טורדנית שאני "מדבר אל עצמי" או שואל את עצמי האם זה בסדר ולגיטימי שיש "סקרנות" לגביי "שיוך עדתי"?האם זה בסדר שיש "העדפות"? למשל יכולה להיות לי "מחשבה טורדנית" שאני "מפנטז" על קשר מזדמן עם בחורה מעדות המזרח ומצד שני אני "מפנטז" על קשר רציני עם בחורה אשכנזיים. לפעמיים "זכרונות" גורמות לי "לתחושה מבוכה" כי אני מרגיש שזה "תופס אצלי נפח" או מאוד מעסיק אותי במהלך היום. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד עם "תחושות מביכות" כתוצאה ממחשבות כאלה? האם את חושבת שזה טבעי ונורמאלי שיש "סקרנות" לגביי "שיוך עדתי" או "מוצא") תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון עולות לי בראש "מחשבות טורדניות" שגורמות לי "לתחושת מבוכה". המחשבות הטורדניות הן לגביי זה שיש לי "פלאשבקים" או "זיכרונות" ממצבים שפגשתי נשים דתיות שלחלקן הרגשתי "תחושת משיכה. לדוגמא יש לי מחשבה טורדנית "שאני מדבר אל עצמי" אומר "אייך אתה לא מתבייש לעצמך שאתה מפנטז על נשים דתיות" שהריי דתיות הן "חסודות" מבחינת לבוש או התנהגות מינית או מחשבה טורדנית שאני "שומע את עצמי נותן לעצמי "הערות" או "ביקורות" על זה שאני "מפנטז" על נשים דתיות. דוגמא נוספת:הופיעה אצלי "מחשבה טורדנית" שיש אנשים שיהיו "פחות ביקורתיים" לגביי "מה שעובר עליי" ויהיו אנשים שיהיו "פחות ביקורתיים" לגביי "מה שעובר עליי".(ביחס לפנטזיות או לתחושת המשיכה). מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם שיפור הבטחון העצמי יכול לשחרר "חרדות" שקשורות למשיכה או קשר עם נשים בכלל לאוו דווקא דתיות תודה על תשובתך ת

הי דר' שרון אני דרכתי קלות על הרגל של האישה שעברה בצמוד אלי צמוד ,אין מקום למעבר לשני אנשים ,כי התרגזתי שהיא עברה צמוד אלי ,אמרתי בטח הכתף שלה נגעה בשלי הרגל שלה נגעה בשלי אז רציתי להחזיר לה הבנת ? אני לא אלימה ההפך רגישה כמו ילדה ואני מבוגרת ,שוב אני אומרת התרגזתי עליה כי עברה צמוד לגוף שלי צמוד ,מה דעתך שרציתי להעניש אותה ?

שלום דר' שרון בביקור אצל רופא היתי ליד של הרופא ,חשבתי שאף אחת לא צריכה להגיע כי יש מישהי אצל הרופא .חוק מרפי הבת של האשה שהיתה אצל הרופא בחדר .הגיעה ועברה לידי עכשיו מזה לידי אין מקום ברוחב לשני נשים בטח לא שמנות כמוני וכמוה,אז אמרתי לעצמי היא בטח נגעה נגעה בי ,או ברגל או ביד ,נתון אין מקום ברוחב למעבר של שני אנשים מטר פחות ממטר.אז דרכתי לה על הרגל בכונה ,וביקשתי.סליחה ,האם אני לא נורמלית ? אני לא סובלת מגע וקירבה בטח לא של מעבר של שני אנשים ברוח מטר ,תודה מראש

סליחה אני לא בעד אלימות לא נעים לי ,אני נמנעת מראש מהמקרים האלה שומרת מרחק אבל פה לא שמרתי כי היתה אשה בפנים מי חשב שהבת שלה תבוא עוד אחרי שעה.אבל אמרתי זה בטח היא נגעה בי שעברה צמוד אלי נחזיר לה אז דרכתי לה קלות על הרגל וביקשתי סליחה ,פשוט הרגשתי צורך להחזיר לה כי היא נצמדה לגוף שלי במעבר שלה לחדר כי מקום צפוף.תודה

היי שרון תודה רבה קודם כל שאת עונה כאן עוזרת. רציתי לשאול האם זה ocd או פשוט חוסר בטחון והחלטיות.. וגם איזה מתאים מתאים ? האם מתאים לי טיפול בocd או טיפול להעצמה וביטחון.. אתן לך דוגמאות אני כל הזמן לא בטוחה בעצמי. קשה לי להחליט בדברים, מה לקנות מה לעשות מה ללמוד האם ללכת או לא ללכת האם לקנות בגד או לא לקנות. בנוסף כל הזמן אני שואלת אנשים קרובים או רחוקים, האם זה בסדר ? האם אני בסדר? לדוגמא,אני רוצה ללכת להורים שלי בחג ולא למשפחה של בעלי אז אני חייבת אישור שאני בסדר ושאמא שלו לא כועסת וזה בסדר ואם לדוגמא הבן שלי בוכה בגן ואני לא נשארת איתו אז אני מתחילה לבדוק האם אני אמא טובה או לא ? וכבר קשה לי לחיות ככה אני רוצה להגיד לעצמי שאני לא טובה וזהו.. אם תשאלי אותי אם אני בסדר והאם אני חכמה? לא יודעת לענות לך על התשובה וזה נשמע לי לא הגיוני שבן אדם לא יודע מה הוא. השאלה אם זה ocd או פשוט חוסר בטחון?? תודה אשמח לעזרתך

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם "מחשבות טורדניות שליליות" מזה תקופה. בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" לגביי אנשים שיגיבו "באופן פחות שלילי" במצב שאספר על "מחשבות שליליות" "שתקועות לי בראש" וזאת לעומת אנשים שיגיבו "באופן שלילי" במצב שאספר על "מחשבות שליליות" "שתקועות" לי בראש. במילים פשוטות יש כאלה אנשים שיהיו יותר "מבינים" "רגישים" או "סבלניים" ויהיו כאלה שיהיו "פחות מבינים" וחסריי רגישות למחשבות שלי. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? יש לך עצה לתת לי בשביל "לנקות מהראש" מחשבה טורדנית כזו?

כל חיי מתאהבת באנשים ומפתחת אובססיה קשה אליהם. אי אפשר לטפל בי כי אני מפתחת אובססיה קשה לכל מטפל או מטפלת .מה שגורם לכישלון הטיפול והטרדות ומשטרה . השאלה מה עושים אם בטיפול לא יכולה להיות זה הורס אותי ואת הטיפול האובססיה הקשה לכל מטפל . לכן לא מטופלת. מה עושים , ?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" ביחס לאנשים דתיים.יוצא לי לפגוש כל מיני אנשים כאלה. יש כאלה שאני מגדיר "בעליי "בינה או שכל" שהם גם "חברותיים" ויש כאלה שאני מגדיר "טיפשים" או "בורים" שהם פחות "חברותיים". את יודעת יוצא לי לפגוש כאלה "שאפשר לדבר איתם" למשל בנושאיי דת (אינטליגנטים עם "שכל או חוכמה") ויש כאלה שפחות אפשר לדבר או לתקשר איתם בנושאיי דת.(סוג של בורים). המחשבות הטורדניות מתבטאות אצלי בכך שיש לי "זכרונות" או "פלאשבקים" מכל מיני אנשים דתיים שפגשתי בכל מיני סיטואציות במקומות ציבוריים או במרכזים קהילתיים. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? אייל אני יכול "לצמצם" מחשבות טורדניות "שליליות" לגביי "אנשים דתיים" שאני מגדיר "בורים" או "לא חברותיים"? תודה על תשובתך

יש לי רגישות לצלילים מסוימים, לא בעצמה גבוהה כמו: משיכה באף, טיפוף עם הרגליים או היד, שריקות, ציקצוק, לעיסות וכ"ו. הבנתי שקוראים לזה מיסופוניה ושמאבחן איש מקצוע בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. אני רוצה לעבור אבחון למיסופוניה. האם זה דורש התמחות מסוימת\ספציפית? האם לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר? זה משהו שמאבחן רק איש מקצוע פרטי או גם בקופ"ח?

שלום של לויט קורה לי שאני מסתובב בכל מיני מקומות ציבוריים ולפעמיים אני לא מתמצא במקום למשל בפארקים שאני מגיע בשביל לתפוס "שקט נפשי". למשל קרה לי מיקרה שהייתי באייזה פארק וחיפשתי שירותים ציבוריים.הייה אייזה מתחם כושר ופגשתי בחור צעיר ושאלתי אותו עם הוא יודע אייפה השירותים והוא לא ענה לי.הוא הראה "סלידה" או אנטיפתיות" כלפיי למרות ששאלתי שאלה מאוד בסיסית זה גרם לי למחשבה טורדנית "שלילית" שאותו אדם "מראה סלידה כלפיי הפרט". לעומת זאת פגשתי שם בחור צעיר ושאלתי אותו אייפה השירותים והוא אמר לי שהוא לא יודע כי הוא גם לא מכיר טוב את האזור. לאדם הזה הייתה לי "ההרגשה" או תחושת בטן "חיובית" שהוא חברותי או ידידותי ולא מראה "סלידה" כלפיי הפרט וגן מראה "נכונות עזור".לאותוצאדם הייתה לי "מחשבה טורדנית" "בספקטרום החיובי" שהוא "ידידותי" לזולת" או "מראה מכונות לסייע" ואיין לו את המאפיינים השתיים שהיו לאדם השני תשמעי הרגשתי שיש "הבדל" ביין שניי האנשים האלו מבחינת "רצון להקשיב או לעזור" במשהו כל כך בסיסי". תשמעי אני מסתובב הרבה במקומות ציבוריים יודע שיש כל מיני סוגים אנשים אבל לא חסר כל מיני טיפשים או "אנטיפתיים" או אנשים שאוהבים "לעשות דווקא" וגם אני יודע שאף אחד "לא חייב לי כלום" ואני לא יכול לצפות שאנשים תמיד "יעזרו". מה את חושבת על מחשבות טורדניות "שליליות" לגבי אנשים "אנטיפתיים" או "חסריי רגש" לזולת?האם את חושבת שעצם הידיעה שיש גם אנשים זרים שהם "חברותיים" או "ידידותיים" יכולה לשפר אצלי את "ההרגשה" במצבים שאני ניתקל באנשים "שליליים" או "אנטיפתיים"? תודה על תשובתך

חייב שלמות סימטרית ועד שלא מבצע לשביעות רצוני . לא יורד מהנושא .יכול לקחת שעות וימים . לדוגמא נגיעה ברגל או יד ימין חייב להיות גם ברגל או יד שמאל . ממש סיוט

היי שרון. התחלתי קשר עם מישהי, ובהתחלה הרגשתי שאני נמשך אליה, וממש אחרי יום התחלתי לחשוב על בנות אחרות, והרגשתי שהמשיכה שלי לבחורה פחתה מאוד. אני מרגיש כבוי, ואין לי רצון להמשיך להישאר איתה בקשר. זה קרה לי בעבר עם בנות אחרות, ואני שם לב לדפוס שחוזר על עצמו. כאשר אני מנסה להתקרב רגשית למישהי, מתפתחת מחויבות רגשית, ואז כל החומות והמחסומים מציפים אותי, ואני בורח מהקשר. אני מבין את הסיבה שאני לא נמשך. אבל זה משהו שאי אפשר לשנות - יש לי במוח כל הזמן את הבחורה האידיאלית, והמציאות מנוגדת לאידיאל. במקרה שלי, אני לא יכול לשלוט ברצונות העמוקים שלי, ולכן כל פעם שיש מישהי שלא תואמת את הדמות האידיאלית, עולה לי מחסום רגשי, ואז אני לא מצליח להימשך אליה. איך אפשר להימשך למישהי למרות שהיא שונה מהאידיאל? זה פשוט רגש שאין לי עליו שליטה, ואני פתאום מפסיק להימשך. אודה לעזרתך.

היי שרון. הדמות האידיאלית היא כבר תבנית שטבועה בי עמוק, ולא חושב שאפשר לוותר עליה. זה כמו קיר שלא ניתן להזיז אותו גם אם ננסה. האם אפשר להיות בזוגיות , וללמוד להכיל את המחשבה על הדמות האידיאלית, ועדיין להימשך לבת הזוג שלי? לכן אני לא נכנס לקשר זוגי, כי אני יודע שאני רק אסבול מהעובדה שאני אחשוב כל הזמן על בנות אחרות בזמן שאהיה בזוגיות. אני חושב שיש פה בעיה יותר עמוקה. כאשר אני מתחיל להתחייב רגשית למישהי, אני ישר משווה אותה לבנות אחרות, ומגלה שבנות אחרות הרבה יותר מושכות אותי גם פיזית וגם מבחינה רגשית. כל בחורה ,שאני נכנס איתה לקשר זוגי, נראית לי פתאום פחות שווה מבנות אחרות, כי מופעל אצלי במוח מנגנון שמחפש למלא לי לגמרי את כל הצרכים הרגשיים בזוגיות. זה מנגנון ששואף להגיע למילוי פנימי של הרגש, כי אני מחפש כל הזמן מישהי שתמלא לי את הצרכים הפנימיים העמוקים ביותר. זה לא חיפוש אחרי מושלמות, אלא צורך באמת אמיתי להרגיש מילוי פנימי. מה יכול לעזור לי להרגיש מילוי פנימי עם הבחורה שאיתה אני בזוגיות, אם בפועל יש בנות אחרות שיכולות למלא אותי יותר מבחינה רגשית?

אני לא בטוח אם אצליח להסביר את זה עד הסוף, אבל אנסה. יש לי מין תחושה מוזרה – כאילו הזיכרון שלי לגבי איך החיים אמורים להרגיש משתנה כל הזמן. פתאום יש רגעים כאלה, כמו הבזקים, שבהם אני מרגיש ש”אה, ככה אני זוכר את עצמי, ככה החיים אמורים להיראות ולהרגיש”. יש שקט בראש, התרגשות טבעית, תחושת נוכחות. אבל זה נעלם אחרי כמה שניות או ימים, ואני חוזר להרגיש כאילו הכל מעורפל, כאילו אני חי דרך פילטר אחר, פחות מחובר. אני לא יודע אם זו מלכודת של האוסידי, או שאולי יש כאן גם מרכיב של ניתוק רגשי או משהו אחר. האם מישהו מכיר את התחושות האלה? האם זה יכול להיות חלק מה-OCD (כמו צורך לאשר מה אמיתי או מה “נכון”) או שזה משהו שונה? ואיך אתם מתמודדים עם זה?

הי מה שלומך דר אני רוצה לספר לך שמאוד התרגזתי ,שניה לפני שעברתי במדרכה ,שניה לא דקה ,נהג החליט לחנות על חצי מהמדרכה שאני באתי לעבור בה ,ועוד עברה אשה עם עגלה ,כלומר המדרכה חצי תפוסה על ידי הנהג , אני חושבת שאני התרגזתי בגלל חוסר השליטה ? הוא הפתיע אותי ,,אני כועסת על עצמי שלא עברתי מדרכה אחרת למה רק לי זה קורה למה ? תודה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית שלילית" שקשורות לכך שלמרות שאני מנסה להתנהג באופן נאות כלפיי אחרים או "לשפר" את ההתנהגות האישית שלי "בפרמטרים" שונים כגון :יחס לזולת או משתדל לנהוג בכבוד כלפיי נשים או משתדל לא לריב עם אנשים אז יהיו כל מיני אנשים "טיפשים" או "לא נעימים" או כאלה שלא "מעריכים אותי"שינסו" "לחפש אותי" על כל מיני "דברים קטנים" שקשורים להתנהגות שלי (בפרמטרים השונים). למרות זאת יש לי גם מחשבה טורדנית "בספקטרום החיובי" שיש גם את "אנשים חיוביים" ז"א אנשים "נעימים" "עם שכל" או כאלה "שמעריכים" אותי" שפחות "יחפשו אותי" בקטע של התנהגות גם עם לפעמיים אני "טועה" ביחס שלי כלפיי אחרים. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה?האם אלו "מחשבות" נורמטיביות או טבעיות? (סווגתי מחשבות "בספקטרום החיובי" ומחשבות שליליות) תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שאני מתמודד עם סטרס או מתח נפשי שגורם לי "מחשבות טורדניות" ולחוסר שיינה או קשיי הירדמות. קורה לי למשל שאני הולך לישון אבל לא יושן שיינה רציפה ז"א מתעורר בליילה ואז מופיעות אצלי מחשבות טורדניות "שליליות" או "אגרסיביות" שמפריעות לי להירדם בשנית. המחשבות הן מאוד "לא נעימות" גורמות לתחושת עצבנות ומצב רוח ירוד.נגיד יכולות להופיע מחשבות אגרסיביות שאני "מקלל או מאיים" על אנשים "שעשו לי רע" זה לא בהכרך "מחשבות ספציפיות" כלפיי אדם מסויים אלא מחשבות שהן יותר "כוללניות" כלפיי הפרט אני כאילו מרגיש כמו "שרוח רעה" או "דיבוק" השתלט עליי ויש לי פחד להשתגע או "לאבד את השפיות". לאחר שזה קורה לי אני "יושב עם עצמי" וכאילו מבין שאילו רק "מחשבות" אבל תוהה לעצמי "מה זה המחשבות האלו"?למה יש לי מחשבות כאלו? הריי בחיי היום יום אני לא לא נוהג לריב עם אנשים ומשתדל לנהוג לזולת בכבוד. לאחר מכן אני מרגיש מאיין"תחושת הקלה" וכאילו "חוזר לעצמי" ואז אני גם מצליח להירדם ולמוחורת בבוקר לאחר שיינה אני מרגיש שמצב הרוח השתפר מעט. רציתי לקבל את חוות דעתך המקצועית מה את חושבת על "קשר אפשרי" ביין סטרס יומיומי להופעה של מחשבות טורדניות "שליליות" או "אגרסיביות"שגורמות לקשיי שיינה? תודה על תשובתך

הנושא מאד מורכב יכול לנסות להעלות פה השאלה אם אין מיגבלת מילים יהיה קשה לי להסביר עם כמות מצומצמת של מילים . ואם יש דרך אחרת מועדפת עלייך מייל למשל ( כרגע עקב מה שחווה לאורך 3שנים בציר עולה הסתדרתי עצמי בבית מזנגביל שנה כמשותק מתאבל על 35 שנות חיי …״״״ תודה לתשובתך 🌺

ערב טוב אנכי לא יודעת אפילו איך לגשת ואיך לומר את זה אבל אני אנסה . התארסתי לפני חודש ואנחנו מתחתנים עוד שלושה חודשים . פתאום לפני כמה ימים התחלתי להרגיש שקצת פחות בא לי סקס ופחדתי שאולי אני לא נמשכת לארוס שלי אחרי יומיים נהייתה לי מעין הרגשה או מחשבה שאני כבר לא אוהבת אותו ושאני משקרת על עצמי ועליו פתאום הרגשתי הבן אדם הכי מגעיל. בעולם הסתכלתי על בן זוגי ואמרתי איסה מסכן שאני משקרת עליו ושזה לאק מגיע לו ונכנסתי לחרדות מהמחשבות האלה ברמה שאני שלושה ימים לא אוכלת לא שותה ורק בוכה המחשבה נותנת לי להרגיש בגוף שאני באמת לא אוהבת ופתאום הקרבה שלו נהייתה לי מעיקה ולא רצויה אני לא יודעת האם מדובר במחשבה טורדנית או האם אני באמת לא אוהבת אותו כי תמיד שאני מנסה לענות לעצמי אני מפחדת ונכנסת לחרדה כי אין לי וודאות אני מצד אחד אומרת שמרגיש לי שלא אוהבת ומצד שני אני לא בטוחה אם ירד לי במאה אחוז מה אני אמורה לעשות למי להקשיב? יותר מזה אשמח שתעני לי- כל פעם שאני יושבת איתו אז צצה לי מחשבה או הרגשה שאני לא אוהבת אותו אז אני רוצה לדעת, ההרגשה או המחשבה שאני לא אוהבת אותו זו מחשבה טורדנית או אמיתי? הוא אשכרה מדבר על החתונה ואני נלחצת וחושבת שאני לא יודעת אם זה יקרה בגלל מה שאני מרגישה זה נראה לך שפוי?!

ואני מנסה לשאול את עצמי שאלות האם אני אוהבת אותו אם עכשיו הוא ילך ויהיה עם משהי אחרת איך ארגיש או אם עכשיו הוא יגיד לי שזה נגמר איך ארגיש? פסיכולוגית אמרה לי שאלו שאלות שיכולות להוביל לאמת אבל אין לי תשובות לשאלות אני נשארת ב״לא יודעת״ האם אלו טקסים?

ערב טוב, אני בן 42, סובל מ-OCD קשה כל החיים. בעבר הייתי באשפוז פסיכיאטרי (חוייה די טראומטית), כבר הרבה שנים מטופל תרופתית עם השפעה חלקית, היו כמה נסיונות של CBT שמעולם לא עזרו. באופן קבוע, אני לא יכול לשאת מצב של חוסר וודאות. בשנים האחרונות כל ביקור אצל רופא בקופת חולים מטיל עלי אימה, בגלל חוסר וודאות מה הרופא ימצא אצלי. ועכשיו הגיעה המלחמה וחוסר הוודאות שהגיע איתה מערער את מצבי בצורה קיצונית. אני מקבל התקף חרדה קשה אחרי כל אזעקה ועם כל אזעקה ואזעקה זה הולך ומחמיר, עד שאני כבר לא מצליח להתאושש בין לבין. מתווספת לזה חרדה בריאותית ומפחד מה יקרה לי הלאה, לא רוצה להגיע לאשפוז. התור לרופא רק עוד שבועיים וחצי ודי התייאשתי מהרופא שלי באופן כללי. יש מה לעשות ???

שלום ד"ר לויט אני אובחנתי עם או.סי.די ועם הפרעת "קשב וריכוז". קורה שאני מנהל שיחה עם מישהו ומרגיש שקשה לי "להתרכז" בתוכן השיחה.אני כאילו שומע את המילים אבל למעשה "לא מקשיב". פעם שוחחתי עם אייזה אדם במיסגרת התנדבותית שסיפר לי כל מיני דברים שקשורים למסגרת הרקע שלו גם בתחום העבודה וגם שאלתי אותו האם הוא נוטה לשוחח במיסגרת ההתנדבות עם אנשים והוא אמר לי שהוא פוגש כל מיני אנשים ואז אמר לי שהוא שמע את מה שאמרתי לו וגם "הקשיב" הייטב וגם "הבין" הייטב. את יודעת לא תמיד אנשים "מבחינים" בזה שאני "לא מרוכז" הריי אי אפשר לדעת "מה הולך לי בראש" וגם בגלל שאני "שומע" מה שאומרים לי למרות שאני "לא מרוכז" אבל יכול לתקשר או לשאול והבנאדם לא תמיד "קולט" את זה. השאלה שלי היא מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" שגורמות לתחושת "חוסר ריכוז" בתיקשורת עם אחרים בשילוב עם "הפרעת קשר וריכוז"? זה גורם אצלי גם "לתחושת מבוכה" כי אני לא תמיד "קולט" או "מבין" בפרטיי פרטים מה שאומרים לי וכמובן שהייתי רוצה "להבין יותר" את תוכן השיחה. יש לך עצה לתת לי להתמודד יותר טוב עם "קשיי ריכוז" במהלך השיחה כמו שהאדם אמר "לא מספיק לשמוע" צריך גם "להקשיב". תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט אני בן 54.איין ברשותי רשיון נהיגה. פעם נסעתי ברכב במסלול "קארטינג" והייתה לי תאונה ומאז אני מרגיש שכנראה נהיגה ברכב היא "לא בשבילי". קורה שאנשים שאני "מכיר" שואלים אותי עם יש לי רשיון נהיגה ואני עונה שאיין לי בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" כמו:אייך עליי "להסביר" לאנשים או האם אני בכלל אני צריך להסביר למה איין לי רשיון? או שיש לי מחשבה טורדנית שבחורות יכול "לפסול אותי" בגלל שאיין לי רשיון. או "מחשבה טורדנית" שנגיד עם אני פוגש בחורה שיש לה רכב אז אני מרגיש "מבוכה" לשוחח איתה על "הליך" או "פרוצדורת" קבלת רשיון או להתייעץ איתה על "הסיפור שלי". מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" "מחשבות טורדניות" כאלה? תודה

שלום דר' שרון .מהסופר שמו לי צמוד לשער בחוץ מזון .עבר בחור עם כלב והכלב התחיל להריח את המזון בשקיות ,הערתי לבחור והוא התעצבן ,האם עשיתי נכון בגלל האוסידי שהכרתי לו יש לי זכות להעיר לו ?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי "מחשבות טורדניות" לגביי שיחת טלפון שהייתה לי עם שיירות של "סיוע נפשי". הייתה לי אומנם שיחה "מעניינת"עם מיתנדבת בנושא של "תחושת בטן סתמית" ואפילו קיבלתי תשובה חיובית לתיאורייה (רשמתי את תחושת הבטן בסמארטפון שלי והקראתי אותה) לאחר השיחה פתאום הייתה לי "מחשבה טורדנית " שכאילו אני "מרגיש לא מסופק" או "לא שלם עם עצמי" כי איין "תיעוד לשיחה" ואני כאילו לא אוכל "להוכיח" שאישרו לי תאורייה (למשל עם אשוחח על תחושת הבטן עם אנשים ואשאל את דעתם). הייתה לי "מחשבה טורדנית" שכאילו "עשיתי טעות" שפניתי בטלפון והייתי צריך לפנות לסיוע נפשי בשיירות הווטסאפ ואז הייתי שולח את תחושת הבטן "המושקעת" ויש "מצב" שהמיתנדב/ת היו מסכימים לתיאורייה ואז הייתי יכול להוכיח לאחרים במצב נגיד שהייתי מתייעץ עם אנשים שאני מכיר. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? האם את חושבת שזה "קטנוני" מצידי או שזה "בקטנה" להתעסק עם זה בכלל? האם יש לך "עצה" בשביל "לצמצם" "חשיבה טורדנית" כזאת? תודה על תשובתך

בן 32, נשוי הכל טוב לי בחיים ומשום מה חושב על מין 24/7. לא דווקא משיכה. מין דחף לחשוב על זה עוד ועוד. צופה בפור** בגבול ועם שליטה מלאה, (לפעמים אני מחליט להתנזר חודש ואני יכול) אבל כשזה קורה זה יכול להיות גם ב7 בבוקר... פשוט דחףף. לא מגיע לעולם לחוסר שליטה מעשי. אבל מרגיש לי כאילו לא *אני* חושב על זה אלא מישו דוחף אותי לשם. כיצד אדע את הגבול בין הרגל לבעיה? מתי צריך לפנות ליעוץ מקצועי?

למה אתה חושב על זה כאובססיה ולא כהתמכרות?

שלום ד"ר שרון. אני סובל מזה תקופה ארוכה ממחשבות טורדניות שגורמות לתחושת חוסר נוחות פיזית. אני מתכוון לדמיונות על ציפורניים שמתחככות בברזל וכדומה, שבמציאות גורמים לי לצמרמורת ותחושת חוסר נוחות, וכשאני מדמיין התרחשויות כאלה - אני חש תחושה דומה. הפלשבקים האלה רודפים אותי לכל מקום ובכל זמן, עד כדי תחושת מתח בשרירים וזיעה קרה לסירוגין, מההבוקר עד הלילה. אני לא מקורקע, מרגיש רדוף וכמעט לא מתפקד. אובחנתי בעבר עם הפרעת חרדה ו-OCD. אני ממש אובד עצות. בעבר המחשבות הטורדניות היו סביב נושאים אחרים שגרמו יותר לחוסר נוחות נפשית. למדתי להשלים עם קיומן וכך השתחררתי מהתסביך, אבל במצב הנוכחי אני מתקשה להגיע למצב מנטלי של השלמה עם דבר כזה ולא יודע איך להשתחרר ולצאת ממצב הביש הזה.

שלום ד"ר לויט אני מתרגל מדיטציית נשימה לפניי שיינה כי יש לי קושי להירדם. בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שליליות בזמן שאני מתרגל את המדיטציה אני לא רוצה לתאר את המחשבות אבל אגדיר את המחשבות עם "ספקטרום" של מחשבות של "אלימות מילולית" נגיד שאני "מקלל מישהו". את מבינה כאילו כשמופיעה לי בזמן המדיטציה "מחשבה שלילית" אז אני מרגיש תחושת "לחץ" ומרגיש שכאילו התירגול הייה "לא מושלם" כי בעצם בזמן המדיטציה אני צריך להתרכז בגוף שלי "בזמן הווה" ואז זה אמור "להסיח" את המחשבות הטורדניות ולכן אני מרגיש צורך לחזור כמה פעמיים על המדיטצייה עד שאגיע למצב שאסיים את התירגול כולל הנשימות בלי שום מחשבה טורדנית בראש. זה מאוד מעיק ומלחיץ כי מאוד "קשה" להגיע למצב שלא היו לי שום מחשבות בזמן המדיטצייה. השאלה שלי: מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" שמופיעות בזמן המדיטצייה גורמות לתחושה שלא "מיציתי" נכון את התירגול? האם את חושבת שאיין צורך להגיע למצב של "מדיטצייה מושלמת" ללא הופעה של "מחשבות טורדניות" בזמן התירגול? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בעבר כתבתי פה שאלה כבר, זה אותו רעיון אבל בסגנון אחר, יש לי מחשבות מציקות כל הזמן, מה הייתי עושה אם לא הייתי עושה את מה שאני עושה? בוא נגיד שכל אחד צריך להתעסק במשהו אם מישהו ישתעמם כל הזמן זה יכול להוביל אותו להתאבדות ח"ו, אז כל הזמן אני חושבת מה הייתי עושה אם לא הייתי עושה את זה אם לא הייתי אוכלת אם לא הייתי שותה אם לא הייתי עסוקה וכדומה הייתי רוצה להתאבד ח"ו? זה מטריף אותי כי כאילו אני כפוי לעשות את זה ואני ממש מתביישת עם המחשבות האלה אני מתביישת שמישהו יגלה איזה מחשבות הזויות יש לי בפנים אולי תוכל לעזור לי? מקווה מאוד תודה מראש

תודה ענקית!! אני מנסה להשתעמם בדווקא אבל ברור שאני אמורה להיות גם עסוקה, לא? ובזמנים האלה המחשבות מאוד מציקות לי, אז איך אני יכולה להתמודד איתן?

אני כל פעם בפחד תמידי שאולי אני לא בסדר או שאני אכנס למצב נפשי לא טוב שיגרום לי לאיבוד שליטה על עצמי ועל חיי, או שארגיש כתוצאה מכך שקשה לי להתמודד ולהכיל את החיים. כמובן שיש לי תחושות שמתלוות אליהם מחשבות אז אני לא באמת יודעת אם אני סובלת ממשהו נפשי או שמא אלו רק פחדים. הפחדים האלה ממש מגבילים אותי לפעמים ואני מנסה לא להכנס ללופ מחשבתי שבו אני מנסה לנתח ממה המחשבות האלה נובעות. זה ממש מלחיץ אותי אני מפחדת שמשהו לא בסדר איתי אם אני מגיעה לכאלה מחשבות ותחושות מה את חושבת דוקטור? האם שכיח מה שאני מתארת? אני ממש נלחצת ולחוצה. תודה רק אציין שיש לי קטע של חשיבת יתר ואני לוקחת את המחשבות המפחידות שלי מאד קדימה ולא מצליחה לא לייחס להן חשיבות

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שאני מרגיש "צורך" להסתובב הרבה ממקום למקום מאיין "חוסר שקט". נגיד אני הולך לשבת בספסל בפארק ובאים לשם כל מיני "טיפוסים" ואז אני מחליט לפארק קרוב אחר. לפעמיים אני מסתובב הרבה שעות ממקום למקום וזה מאוד מעייף אבל לאחר מכן יש תחושת "רגיעה" כי זה מעייף את הגוף. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? אייך אפשר להתמודד יותר טוב עם תחושה של "חוסר שקט" כי זה קצת "מעיק פיזית". תודה על תשובתך

היי שלום ד״ר שרון רציתי לשאול אותך האם מותר לקחת ציפרלקס וכדורים ממשפחת SSRI בהריון? ואחרי ההריון לידה הנקה וכו ? אשמח למענה תודה רבה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" זה מתבטא "בזכרונות" מכל מיני אנשים שפגשתי בעבר או ביום יום. גם אני מרגיש שיש לי "פנטזיות" שאני "חושב" הרבה על מצבים שפגשתי נשים או "זכרונות" "מצורת לבוש" למשל :לבוש "מלא או חושפני". מה את חושבת על "קשר" ביין "פנטזיות" "למחשבות טורדניות"? יש לך עצה או טיפ לתת לי בשביל "לשחרר" מחשבות" כאלה? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בקצרה:הייתי חבר בעבר בקהילה רפורמית שגברים ונשים מיתפללים יחד. הייתי הולך לקבלות שבת. בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" של "התלבטות"כמו:האם "כדאי" לי לחזור ללכת לקבלה שבת קהילתית ולפגוש שם אנשים "מוכרים" אך מצד שני יש לי "מחשבה טורדנית שלילית כמו:אני כיום חילוני ולא קרוב למסורת אז למה לי בעצם ללכת למקום כזה שיתכן שארגיש "לא שייך"מבחינת "מהלך התפילה" שאומנם אני קצת זוכר אבל זה יגרום לי קצת תחושת "חרדה" או "מבוכה". מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" מחשבה טורדנית כזו? תודה על תשובתך

אני סובלת מאו סידי ומאובחנת כבר מ2018 למרות שמאז שאני ילדה מרגיש כך אבל לא יודעת אם זו הסיטואציה שאני מרגישה מהרגע שהכרתי את הבן זוג שלי אם בא לי או לא בא לי ואנחנו כבר שנה וחצי ביחד ועוד שנייה מתחתנים יש פעמים שאני נמשכת אליו ואוהבת אותו ויש פעמים שאני מתלבטת ושאין לי כח לזה בכלל אבל אני חושבת אם זה לא בסדר ואולי אני לא אוהבת ואז אני נהיית חרדה וקשה לי עם זה. אם יש לנו ריב אני מסוגלת לבכות באמת וכאילו רע לי ואז אנחנו משלימים וזה מרגיע אצלי משהו לפחות אני באמת לא יודעת מה לעשות הבן זוג שלי הכי מושלם שיש והכי מכיל וקשוב והבעיה לא בו הוא באמת מרגיע ומכיל אותי מעל ומעבר מה שלא היה לי מעולם. אני מרגישה שאני מייצרת בעיות

אם אני לא יודע ויכול להסביר לעצמי למה אני במצב רוח לא טוב כל הזמן ולמה אני מודאג וחרד באופן תמידי מה זה אומר עליי? שמה יכול להיות שיש לי? בגלל שאני יושב עם עצמי וחושב מה עובר עליך למה אני ככה ואין לי באמת תשובה אז אני מפחד שתמיד אשאר ככה ולא אדע להיפטר מההרגשה הזו כי אולי זה משהו שאי אפשר לפתור ואי אפשר להעלים. אני מרגיש מאד רע באופן תמידי ואני מרגיש עוד יותר רע שאני לא מבין למה אני ככה, וברגע שאני לא יודע למה ככה אני גם לא יודע איך להתחיל לטפל ולאן ללכת .. אני מרגיש כל כך מקולקל כאילו המח שלי בוגד בי

אני חרדי בן 27 נשוי + 3. עד גיל 26 עשיתי דיחוי, אך כעת עקב ביטול ההסדר קיבלתי צו. שנים שאני נוטל תרופות ומאובחן בOCD וחרדות (כנראה גם OCPD / סוג של אספרגר). המצב גם גרם להרבה קשיים בזוגיות והיו תקופות קשות מאד. כללית המצב משתפר אך הקשיים עדיין קיימים, וכעת אני חושד מרגרסיה חריפה בגיוס לצבא (לצד הקשיים כבעל משפחה). איך יתייחסו אליי בצבא? מה אני יכול לעשות?

תמיד יש לי תחושה או הרגשה שמשהו לא בסדר איתי, ששיש לי משהו נפשי, שאני לא יודעת מה קורה שאני ככה בחרדות ולא מבינה ממה וזה מתסכל אותי. מצד אחד אני מאד מודעת לעצמי אבל מצד שני קצת מרגישה שאולי במקביל עובר עלי משהו נפשי כי יש לי המון דאגות מדברים, פחדים מדברים וחרדות מדברים. מה את ממליצה לעשות? מדוע אנשים מרגישים מצד אחד שעובר עליהם משהו נפשי אבל באותה נשימה מאד מודעים לעצמם ולמה שקורה סביבם משמע הם מרגישים מצד אחד שהם בסדר ומצד שני חרדתיים? אשמח לתשובה מקצועית בעניין. תודה ויום טוב

שלום ד"ר לויט אני מיתנדב בקהילה בשעות הפנאי (לא אתן פרטים מדוייקים).יוצא לי משהו כמו 2 בחודש. בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי כל מיני אנשים וטיפוסים שאני פוגש במיסגרת הזו.יש כאלה שאני מרגיש שיש לי איתם "יותר חיבור" ויש כאלה שיש לי איתם "פחות חיבור". את יודעת יש אנשים שאני מרגיש שיותר קל לי לשוחח "ולהיפתח" על עצמי ועל הרקע שלי ויש אנשים שאני מרגיש שפחות קל לשוחח איתם "ולהיפתח" על עצמי ועל הרקע שלי. בזמן האחרון גם יש לי "מחשבה טורדנית" שאני מרגיש "תחושת מבוכה" מחשש שנגיד מישהו ידבר איתי ויתעניין בי אבל לא תהייה ביננו "תחושת חיבור" ולכן אומנם אני יכול לדבר איתו אבל ארגיש שהשיחה או ההכרות "לא עושים לי את זה" וזאת לעומת אדם שאני מרגיש "תחושת חיבור" ושהשיחה א "ההכרות" "עושים לי את זה". מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלו? האם זה טבעי ונורמאלי להרגיש ככה? תסכימי שיש אנשים שאנחנו מרגישים שיותר קל לנו "לזרום איתם" ויש כאלה שפחות "קל" לנו "לזרום איתם"? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" מחשבות טורדניות כאלה? תודה על תשובתך

היי שרון קוראים לי יובל אני בן 16 הסיפור שלי מתחיל אי שם בגיל 10 כל הזמן היה בי רצון מוזר כזה לתת לעשות את הדבר האסור אם לתת לעצמי מכה בראש בכוונה או רצון לקלל את ה׳ ואני ממש נלחם עם עצמי שלא או רצון שאם לדוגמא אני על קומה גבוהה לקפוץ מהמרפסת והייתי נורא חרד מהדברים האלה כמובן שלא ביצעתי אף דבר אבל הייתי חרד אוקיי עוברת פה שנתיים שלוש שלמדתי להתגבר על דברים האלה ואז הגיע הפחד ממחלות פיזיות כל כאב גרון מפרש כסרטן מבחינתי כל כאב גב מתחיל לי גידול בגב עד שהוריי היו משתגעים מלרוץ איתי לבתי חולים וגם עם החרדה הזאת למדתי לחיות וכבר היום אני יודע שגם אם אני ישר חושב על המחלה אני מבין שאין לי כולם כעבור שנתיים ושבשנתיים האלה לפעמים קופץ לי פחד ממחלות לפעמים מחשבות חס וחלילה לפגוע במישהו קרוב שלי וכמובן שלא אעשה זאת לעולם אבל בשנה שנתיים האלה דילגתי זה היה בא בתקופות שאני לבד שאין לי תעסוקה וכדומה אוקי כעבור שנה שנתיים אזור גיל 15 שמעתי שסכיזופרני פגע בהוריו ומאז כמובן שכל דבר אני לוקח לקיצון וגם פה לקחתי את המחלה הכי גרועה לנפש ובתור ילד בן 15 שעבר את כל מה שכתבתי למה עם המחשבות ישר ועם החרדות שלי ישר קישרתי אולי יש לי סכיזופרניה ומאז התחלתי לקרוא על זה ואני כל הזמן חושב אולי אמא שלי רוצה לפגוע בי ואז בגלל שאני חושב שהיא רוצה לפגוע בי אז אפגע בה חס וחלילה מרוב מחשבות דומות של זה כבר איבדתי רגש לאמא שלי אני חולם עליה בלילה כשתי דמויות ואני נורא מפחד שאני אעשה לה משהו בטעות ומפחד שאני מסוכן כעבור חצי שנה שנה זה עבר והתחלף בפחד מלחץ דם גבוה ואז אקבל התקף לב בפחד ממחלות מין עם כל אחת שהייתי בפחד מתלונה במשטרה שחלילה מישהי תחשוב שנגעתי בה יותר מידיי או תשתבש עליי אבל לפני חודש אני יושב לי באוטבוס וקורא כתבה שהחוטים תפסו 5 מרגלים ואז עלתה לראשי מחשבה שטווית ולא הגיונית בעליל אולי הם רוצים לחטוף אותי ומאז שוב חזר לי הסיפור של הסכיזופרניה ואני כל כך מפחד מזה ומאז שזה חזר הפחד מזה גם הפחד שאני אפגע באמא שלי כי אחשוב שהיא רוצה לפגוע בי גם עולה לי כל הזמן ואני נורא מפחד להתנתק מהמציאות בבקשה תעזרי לי שרון

שלום ד"ר לויט אני מגדיר את עצמי כחילוני יוצא לי לפעמיים להסתובב בעיר חרדית בגוש דן. אני נוסע בתחבורה ציבורית ושם לב שקיימת מאיין "הפרדה" ביין גברים ונשים.הגברים החרדים יושבים בקידמת האוטובוס והנשים יושבות בחלק האחורי של האוטובוס. כשאני עולה לאוטובוס "קופצת לי בראש" מחשבה טורדנית "אייפה עליי לשבת באוטובוס".אני רוצה לציין שאני מיתנגד "להפרדה" ביין גברים ונשים אבל אני חש מאיין "תחושת מבוכה" בגלל שאינני כל כך "בקיא" בעניין "ההפרדה" בעיר חרדית בהנחה שהיא באמת קיימת. קורה לפעמיים שיושב לידי אייזה אדם חרדי קופצת לי "מחשבה טורדנית" כמו:האם "כדאי" לי לדבר איתו ולשאול אותו לגביי "הפרדה" ביין גברים ונשים באוטובוס ולשאול את דעתו האישית לגביי עניין זה? את יודעת יש כל כך הרבה סוגים של חרדים אני מניח עם רמות שונות של "גישה" כלפיי נשים חרדיות או נשים בכלל באשר הן (יש כאלה שבעד "הפרדה" ויש כאלה שנגד "הפרדה"). מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? אייך אני יכול לפי דעתך "לשחרר" "מחשבה טורדנית" כזו "שלא נותנת לי מנוחה"? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בקצרה הייתי פעם חבר בקהילה רפורמית. יוצא לי לפגוש כל מיני בחורות ונשים עם זיקות שונות כגון:חילוניות מסורתיות ודתיות. בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" של "התלבטות" לגביי האם כדאי לי לשאול בחורה או לקבל ממנה "חוות דעת" לגביי "חברות בקהילה רפומית". יש לי תחושת בטן סתמית כזו שרוב הבחורות תקבלנה את הזרם הרפורמי או יראו באופן חיובי השתייכות לקהילה רפורמית. זה לא שאני חושש מדחייה אלא אני רוצה לספר לבחורה שאני נגיד פוגש או מכיר "משהו מעניין" לגביי העבר שלי שזה יכול ליצור אוליי "בסיס טוב"לקשר או הכרות. מה את חושבת על "מחשבה" טורדנית" כזו שהאמת היא "לא נותנת לי מנוחה"? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" מחשבה טורדנית כזו? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" ביחס לקינאה שאני מרגיש כשאני רואה בחורה למשל "שמכירה אותי" בשמי (איין לי הכרות מעמיקה איתה אלא קרה נגיד ששוחחתי איתה) שנימצאת בחברת גבר למשל ברחוב. ברגע שאני רואה אותה אז אני מרגיש קצת "קינאה" אבל לא ברמה "חולנית".זה מיתבטא בתחושת "מירמור" ומצב רוח לא טוב ויש מחשבות טורדניות "שליליות". מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? אני רוצה לציין שאני לא אייזה "קנאי אובססיבי". האם זה טבעי ונורמאלי שאנשים מרגישים לפעמיים "קינאה" ואיפה בעצם "עובר" הגבול"? תודה על תשובתך

שלום הבן שלי בן 14 התחיל לפני כמה חודשים לסבול מ ocd ואובחן. המצב מחמיר מדי יום, שטיפת ידיים ללא הפסקה עד דם כולל רגליים ונוסף לאחרונה מגבונים. מתקלח 5 פעמים ביום, מחליף בגדחם ותחתונים כל שעה. מחטא את הטלפון והחדר מס פעמים ביום. כבר לא מחייך. ילד חכם ומצטיין בלימודים שפשוט הולך ודועך. טיפול תרופתי פריזמה לא מוכן לקחת כמעט. קשה בבית מאוד בגלל המצב שלו וכבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות כי פסיכיאטר מטפל מאוד אדיש למצב ולא עוזר תודה