פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

היי, אני עוד מעט בן 30. כשהייתי צעיר היו לי תקופות שבהן הייתי מוטרד מהמוות ומסופיות החיים, אבל עם הזמן זה היה עובר והייתי מצליח להמשיך הלאה. לאחרונה, עם ההתקרבות לגיל 30, המחשבות האלה חזרו בעוצמה. אני חושב הרבה על זה שאני מתבגר, מזדקן ושכל יום שעובר מקצר את הזמן שנותר לי. אני מתעורר בבוקר עם התחושה שאני “תולש עוד דף מהחיים”, וקשה לי ליהנות מהרגע כי המחשבה נמצאת ברקע כמעט כל היום. כלפי חוץ אני עדיין נראה שמח ומשוחרר, אבל בפנים זה מטריד אותי כבר כמה שבועות. הייתי רוצה להבין איך אפשר להתמודד עם מחשבות כאלה, במיוחד כשאין באמת תשובה או פתרון לעובדה שהחיים סופיים, ובכל זאת קשה לי להניח להן ולהתרכז בהווה. בנוסף, אני חושש שהמצב יהפוך אותי לדיכאוני, ולא מדובר רק ב-OCD, למרות שרק לפני כמה שבועות הרגשתי אחרת.

יש יותר סיכוי שלא יתנו לאדם לעשות רישיון בגלל או סי די מאשר אדם שבדיכאון ולא מתפקד ביום יום?

היי אלינור, אין שום קשר בין אבחנה של OCD לבין רישיון נהיגה או פסילתו. לגבי מצבים נפשיים אחרים, אני ממליצה לפנות למשרד הרישוי או למרב"ד. בברכה,

אם אני רואה טלויזיה ואנשים מדברים והראש שלי מריץ את המשפט שהם אומרים זה אומר שיש לי פסיכוזה או סכיזופרניה? את כתבת פה שחזרתיות קורית למי שיש סכיזופרניה! הלחצת אותי נורא זה התחיל לי מזה שלפני שבוע ישבתי באוטו ראיתי מילה והיא פשוט נתקעה לי בראש וכל שניה צצה לי עד שהפסיקה להציק לי ואז כל שיחה עם אנשים הייתה טריגר למוח שלי באופן בלתי נשלט לדבר איתם וממש לזכור ולחזור רק בראש כמו לופ על משפטים שאמרו או על שיחות ואז זה המשיך לפחד מלדבר איתם או לראות פרסומים כדי שלא אתקע גם על זה. בקיצור אין לזה סוף זה סימפטום של אוסידי או סכיזופרניה? הגבת פה למישהי בהוסטל שזה סכיזופרניה.

יש מחשבה טורדנית כזו של - ״יש לי משהו חיצוני שעובר עליי״? כי זו לא מחשבה קלאסית של אוסידי זה פשוט מציק לי אני לא מרגישה שיש איזה כוח שמשפיע עלי או משהו רוח או משהו הרגשתי את זה לפני חודש ואמרתי את זה למטפלת שלי ומאז זה נתקע הלכתי לפסיכיאטרית כי נכנסתי ממש לחרדות ולא תפקדתי בגלל כל זה והיא הסתכלה עלי מוזר ואמרה לי מה זאת אומרת משהו חיצוני ורשמה את זה כבוחן מציאות חלקי כאילו אני משוגעת! מה עושים? זה באמת לא מחשבה קלאסית. האם יש מחשבה כזו בכלל? נתקלת בתור פסיכולוגית במחשבות מהסוג הזה? בדקתי בכל האינטרנט ואין מחשבה כזאת

רק כשאני בטלפון אני נרגעת. כשאני קוראת על החרדות שלי ועל המחשבות שלי ועל הכדור שאני לוקחת ומבינה מה אני עוברת ומתייעצת רק אז אני נרגעת. כשאני שמה את הטלפון בצד אני מרגישה צורך לחזור אליו כי אם לא יש לי תחושה מצוקה כזאת שמשהו יחזור לי מצד אחד יודעת שזה לא טוב מה לעשות? מפחדת להישאב למה שאני מרגישה

נתחיל מזה שאני קמה בהריון ואני קמה פתאום בשלוש בבוקר והמוח ישר מתחיל להרגיש מותקף וחרד מזה שיש מלא מחשבות. אחכ חוזרת לישון קמה מרגישה מנותקת קצת כאילו אני אוטוטו נכנסת לדיכאון (אני על כדור רביעי של סרנדה התחלתי לא מזמן) ואז אני ממשיכה ביום שלי כרגיל למרות שהמוח שלי מנתח כל מחשבה שעוברת והוא מנתח גם מחשבה על מחשבה. אפילו את עצם העובדה שהמוח שלי עובר ריבוי מחשבות בשניה גם על זה הוא אוכל חרדה ומריץ. הגיוני שחרדה תגרום לחוסר ריכוז ולזה שאקפוץ מנושא לנושא? אני פתאום יכולה לדבר עם בעלי על משהו ואז לקפוץ לנושא אחר. אני מפחדת שזה לא פסיכו זה כי קראתי שזה דומה. יש לי גם נטייה לבדוק לגבי מחשבה ספציפית אם היא עדיין שם ואני עושה את זה בצורה בלתי נשלטת . אני מפחדת מאד מה את מציעה לי לעשות? ולגבי פסיכוזה זה דומה? להיבדק יותר לעומק? תוכלי להתייחס לכל מה שרשמתי כולל לשינה ולבוקר? אני מפחדת שזה משהו יותר גרוע ממה שאני חושבת…

בנוסף אני גם מוצאת את עצמי נמנעת לענות לאנשים לטלפון, לצאת לספרית או לציפורניים. כל דבר מלחיץ אותי שיהיה לי טריגר אני הולכת לעבודה עם בעלי ואני לא רגועה. הולכת סהרורית מפה לשם מפה לשם והעיניים שלי כבר מוטרדות. ואז אני נכנסת לפחד כי אני מזכירה לעצמי בן אדם שגם סבל ככה והיה סהרורי ולא רגוע ולא הצליחו לטפל בו היה בבתי מאזנים בבית חולים פסיכיאטרי ובסוף ויתר על חייו

יצא לי לראות שם של מישהי באינסטגרם והמוח שלי התביית עליה ובמשך שעה שלמה כל שניה השם שלה קופץ לי לראש זה ממש מטריד אני מנסה לא לחשוב על זה אבל זה בלתי נמנע והיא כל שניה קופצת לי כאילו המח בודק אם היא עדיין שם. איך מפסיקים את זה? המחשבה יכולה להשאר תקועה ככה לנצח?

שלום דוקטור שמתי לב שאני חושבת על כל מה שיוצא לי ולבעלי מהפה. סתם דוגמה הוא אומר משפט עכשיו- אני משחזרת את המשפט שהוא אמר בראש, ואת מה שאני אמרתי גם משחזרת וחוזרת על זה ממש איך שהוא מסיים את המשפט זה עולה אצלי בראש וכל מיני מחשבות חודרניות עולות לי לראש וזה מדאיג אותי שעל כל דבר אני חושבת ומנתחת אפילו אם סתם אמרתי או חשבתי משהו אני מנתחת וחוזרת על זה איך מפסיקים את זה? אני מרגישה חרדה מזה וחום בגוף כי זה מרגיש לי לא תקין מעין חזרתיות על כל מה שהוא אומר או אני אומרת- זה מרגיש ממש טורדני ומוזר

קרה לי היום מקרה שאמרתי איזשהו משפט וחשבתי על זה שאמרתי אותו ועל זה שאני חושב הרבה והוא פשוט נתקע לי בראש בלי סוף ולא הרפה הרגשתי כל שניה צורך (בבפנים לא בקול) לחזור עליו וניסיתי להפסיק ולא הצלחתי ונתקפתי חרדה זה אוסידי?

שלום רציתי לשאול אותך משהו הכרתי בחור שהתאבד בגלל שהמחשבה השתלטה עליו ומאותו זמן כשאני בתקופות שהמחשבות הטורדניות משתלטות עליי אני מפחדת שאגיע למצב שלו שארצה להתייאש מהחיים ואעשה את הצעד הזה מבלי שארצה . אני יודעת שיש לי בחירה על החיים שלי אבל אני לא מצליחה לשחרר מהמחשבה הזאת . בן אדם באמת יכול לאבד שליטה על החיים שלו ולהתייאש בגלל מחשבה שאין לו יכולות להתמודד ? אותו אחד עוד היה מטופל תרופתית זה מה שהכי מפחיד אותי שאגיע לשם וגם זה לא יעזור את יכולה להביא לי טיפ ? את מאמינה שבאמצעות תרגול אישי אפשר לצאת מזה? חוץ מטיפול סיביטי שאני יודעת שצריך. מה להגיד למחשבה ?

במשך היום אני מתנהגת כרגיל מנסה לא להישאב לחרדה ולמחשבות ואיך שמגיע הלילה וצריך לחזור הביתה למיטה לישון אני נתקפת חרדה ויוצא מצב שאני קמה בבוקר מוקדם בבהלה עם דופק לב מהיר בלי סיבה והולכת לישון לא רגועה כאילו בציפייה שהחרדה תשתלט שוב מה אפשר לעשות?

שרון מה שלומך ? אני חסרת כוחות מתי עובר האוסידי הזה מגיל 17 ככה אין לי כוח אפילו לחוגים אני כבר לא מקפיצה את הילדים כי זה קרה לי בנהיגה איתם. אין לי חיים מהכל אני נמנעת כל היום תלויה בבעלי. עוד 3 שבועות צריכים לנסוע לאילת מעכשיו מיליון מחשבות אם לא ארגיש טוב נפשית ולא אוכל ללכת. ואז קול שאומר לי שאם אסע הוא יהרוג אותי ועוד מיליון מחשבות ואז שזה הופך למחשהות על הקולות אז אני אומרת זה סכיזרניה בטול כי תכף אני בת 40 וזה מתפרץ בגילאים האלה אצל נשים כבר חסרת אנרגיה תעזרי לי תני לי טיפ משהו מה אני יכוךה לעשות

כל הזמן מפחדת שהמחשבות השתלטו עליי והגיד אפעל על פיהם ולא אלך לחופשה וואכז את הילדים כל הזמן מחשבות כאלה מציקות

למה כשהספק יורד מנושא מסוים שמטריד אותנו אנחנו ממשיכים באותו נושא כרגיל? כלומר. כשהספק עובר גם החרדה נרגעת אבל אנחנו לא באמת מקבלים תשובה סתם דוגמה עכשיו יש לי ספק אם אני אוהבת את בעלי או לא. המטפלת שלי אומרת שברגע שהחרדה תפחת והספק לא יעניין אני אפסיק לשאול את עצמי שאלות ופשוט אמשיך כרגיל איתו בחיים. אבל אם הספק עלה כנראה שזה לא סתם.. מה היא מנסה להשתיק לי את הספק? הרי בסוף אני רוצה תשובה אם אני אוהבת אותו או לא אז מה אני צריכה פשוט להמשיך להיות איתו כשהספק נעלם?

שלום אני תמיד הייתי שמח ומאושר.. בעקבות סטרס פחד וטראומה שעברתי לא הצלחתי לישון כמה שבועות ולא לאכול.. אז לקחתי כדור שינה טבעי ללא מרשם ובנוסף גם רבע כדור קלונקס אני הפסקתי.. כי זה עשה לי דפיקות לב ורעידות והקפיץ לי את הדופק והלחץ דם למשך שבוע שלם לרמה לא הגיונית.. רעידות ופרכוסים.. מאז המוח שלי לא מגיב לדופמין בכל צורה שהיא.. איך פותחים את קולטני הדופמין? איך אפשר לחזור להיות מאושר עי הדופמין אם זה נסגר?

היי שרון, אני פונה אלייך בעקבות האזנה לפרק שלך בפודקאסט Hope.C.D. לאורך כל 17 השנים האחרונות סבלתי מגלים של חרדות, והייתי בטוח לחלוטין שמדובר בחרדה ממחלות נפש ובריאות הנפש. הפחד המרכזי תמיד היה אובדן שליטה על הנפש, והתכנים השתנו (פחד שלא ארדם ואתאבד, פחד מפסיכוזה/ אנרוקסיה /דיכאון עמיד/ מאניה דיפרסיה ). הדפוס שלי הוא שכאשר אני מקבל הוכחה לוגית חותכת שמחלה מסוימת לא קשורה אליי (כמו סכיזופרניה), אני משחרר ממנה מיד ומפסיק לפחד שזה יכול לקרות לי. אבל מדברים כמו דיכאון עמיד או התאבדות אני עדיין מפחד, פשוט כי אף אחד לא יכול להבטיח לי ב-100% שזה לא יקרה. התפנית קרתה בעקבות הפרק שלך. פתאום עשיתי חיבור פנימי: שתי הבנות שלי סובלות מסימפטומים של OCD (אחת מאובחנת), התכנים שלי אגו-דיסטוניים, ובלי שום קשר אני אדם מאוד פרפקציוניסט (נוטה לעיכוב בהחלטות ולניסוח וליטוש חוזר של הודעות מול כאלו שחשוב לי מה יחשבו עלי כמו קולגות בעבודה). השילוב הזה גרם לי לחשוב שאולי כל השנים ההגדרה שלי הייתה שגויה, ומה שיש לי באמת זה OCD. בעקבות החשש שמעתי עוד ועוד פרקים בפודקאסט עד ששמעתי על Harm OCD, ומאז המוח שלי התחיל להריץ סימולציות בראש של "איחולים רעים" לבני משפחה ופחד לפגוע בהם. נבהלתי מעצם המחשבה, ומאז אני בלופ משתק של בדיקות מנטליות אם אני חושב על זה או לא. אם המחשבה שהייתה היא אורגנית או בעקבות הפודקאסט . כשאני בלופ הטקסים שלי הם מנטליים ודיגיטליים: חפירות בראש, חיפושים אובססיביים באינטרנט, והתכתבות של שעות עם בינה מלאכותית עד שאני קולט שאני חייב להפסיק ואז עוצר במכה , לא נוגע , כמו בהתמכרות וחוזר לשגרה עד הטריגר הבא ( מחשבה טורדנית , לילה בלי שינה , סיפור בחדשות על דיכאון או התאבדות וכו ) הקטע הוא כשאני עוצר עם החפירות באינטרנט ואז מרגיש בריא אני אומר איך יכול להיות , לאן נעלמה החרדה ? בניסיון לפתור השאלה אם ההאבחנה כל השנים של חרדה הייתה טעות ,הלכתי לפרופ' אייל קלנטרוף לצורך מחקר, ובאבחון קליני מקיף (כולל Y-BOCS ) הם שללו OCD וקבעו: "זה חרדה מ-OCD וחרדה בריאותית של הנפש", ושטכניקת ERP לא תתאים לי ( בלי לפרט למה ) כשאני מזקק את זה, קשה לי לשים את האצבע במדויק: מצד אחד, הפחד הכי עמוק שלי הוא פשוט להיתקע, להידבק במחשבה ולהיכנס ללופ שיחריב לי את איכות החיים (עצם הנזק לעצמי). מצד שני, ככל שאני חופר בזה, עולה בי הספק שאולי איפשהו אני כן מפחד מהפגיעה עצמה, או מפחד שאאבד שליטה ואעשה משהו, למרות הלוגיקה המרגיעה שלי שזה דורש מצב פסיכוטי (וזה לא נשלט ולכן אין למה לפחד מזה ). שאלתי אלייך: איך את כקלינאית מפרידה בין המצבים? איך חרדה בריאותית מהנפש מתחפשת בצורה כל כך מושלמת ל-OCD (תוכן אגו-דיסטוני, סימולציות, גנטיקה משפחתית וטקסים מנטליים)? איך יודעים לזהות את מושא הפחד האמיתי כשהכל מעורבב בתוך הראש? והאם בגלל שאלו היו 2 מתמחות ( שהתייעצו גם עם קלנטרוף עצמו ) הן טועות ? אשמח מאוד לחוות דעתך המקצועית האמיתית.

תודה על ההסבר המנומק הסיבה שחשובה לי האבחנה היא רק כי אני רוצה להתחיל לטפל ( וזאת הסיבה שהלכתי לקלנטרוף ) . כל המטפלים בפודקאסט אמרו שהאבחנה חשובה כי הטיפול שונה גם מבחינת מינון של תרופות וגם מבחינת דרך טיפול סי בי טי עם דגש על erp או בלעדיו . מדגיש שוב , 2 מאבחנות שונות בעזרת אבחון של 3 מפגשים לרבות ybox אמרו זה לא ocd ובעיקר שטיפול בחשיפה לא יתאים ואולי אפילו יעשה יותר נזק . לכן אני מנסה להבין איך מתקדמים מכאן ומוצאים מטפל מתאים :) אולי מהותי להגיד שהיה להם חשןב להבין מה התוכן האם הפחד הוא באמת לפגןע או הפחד הוא להיות תקוע עם מחשבות טורדניות שפוגעות באיכות החיים . נקודה נוספת שאולי השפיעה היא שאני בן 45 נשוי 3 ילדים עובד בהייטק ולא הייתה לי בעיה תפקודית בשום צורה.. ( כמובן שזה לא אומר שאני לא סובל ) ושוב תודה רבה

היי תומר, אני אגיד שוב, טיפול ב-OCD כן כולל ERP (חשיפה ומניעת תגובה) כחלק הכרחי בטיפול. הטיפול יהיה פחות יעיל בלי החלק הזה. ERP קיים גם בטיפול בחרדות אחרות, ולכן מהבחינה הזו אין הבדל. בנוגע לתרופות, הסובלים מ-OCD בדרך כלל מקבלים מינון גבוה יותר של תרופות נגד דיכאון וחרדה (אבל מדובר באותן התרופות). בכל מקרה, מתחילים במינונים נמוכים על מנת לאפשר הסתגלות של הגוף, ומעלים את המינון לאט לאט. יש מטופלים, גם כאלה הסובלים מ-OCD, שכן מפיקים תועלת ממינונים נמוכים, ואין צורך להעלות להם את המינון. לפיכך, אפשר לבחון איך תגיב למינון נמוך לפני שמחליטים להעלות. נקודה לא פחות חשובה היא, שלדעתי העיסוק שלך באבחנה עשוי להיות כפייתי כשלעצמו (לפי מה שכתבת, תיארת פחד מפני ההפרעה הזו), ולכן אני מציעה להפחית אותו, ולהתמקד בדרך הטיפול - שכפי שאמרתי, היא דומה. יתרה מזאת, פעמים רבות אנחנו עולים על הבעיה המדויקת תוך כדי הטיפול, ולאו דווקא בשלב המקדים. לגבי התוכן הספציפי של המחשבה - שני התכנים שציינת יכולים להיות טורדניים. מחשבה טורדנית יכולה "להתלבש" כמעט על כל דבר. יכול להיות ששני התכנים רלוונטיים, ואפשר לבדוק זאת על ידי חשיפה לכל אחד מן התכנים (כתסריט אימים), ובדיקה אם התוכן מעורר אצלך חרדה. בברכה,

היי למה אני 15 שנה סובל מזה ולא מוצאים לי טיפול זה כבר מייאש ניסיתי עשרות כדורים שילובים cbt כלום מה אני עושה לא נכון

האם לבדוק מידע שוב ושוב ושוב זה חלק מאו סי די? גם אם קיבלתי תשובה אני יכול להמשיך לבדוק ממלא מקורות או אפילו מאותו מקור שוב ושוב

שלוםד"ר,לויט אני מתמודד עפ הפרעה נפשית o.c.d. יוצא שאנינפוגש כל מיני בחורות. יש כאלה בחורות "שהאינטואיצייה" "מסמנת לי" שהן יכולות "לקלוט או להבין" את המשמעות של או.סי.די בהנחה שאחליט לשתף על עצמי ויש כאלה שהאינטואיצייה "מסמנת לי" שהןמפחות יכולות "לקלוט או להבין" את במשמעות או.סידי בהנחה שאליט לשתף או לספר על עצמי כמתמודד. העניין הוא שיש לי בראש הרבה "מחשבות טורדניות" שכמו:האם כדאי לי לשתף או לספר לבחורה שאני פוגש על עצמי כמתמודד?או "מחשבה טורדנית" שאני עושה בראש מאיין "חישובים" או "השוואות" ביין בחורות לגביי "מידת הבנה" או "סיכויי להבנה". מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם את באופן אישי "מאמינה" או "הולכת" לפי האינטואיציות שלך? תודה על תשובתך

אני סובלת מאוסידי מאז הילדות. כשהייתי ילדה הייתי שומרת על אחותי נושאת אותה על הידיים. פתאום התחילו להופיע מחשבות שאני מפחדת לפגוע בה מינית. היא ישבה אצלי תמיד על הירך וככה הייתי סוחבת אותה. נגעלתי מהמחשבות וסבלתי מזה. אבל כשהמחשבה הייתה מופיעה היה לי דחף לא רצוני לקרב אותנו אל עצמי. בתנוחה שהיא ישבה עליי נוצר כאילו חיכוך. הייתי מרחיקה אותה ממני מיד נושאת אותה באוויר.. זה גורם לי הרגשה נוראית כאילו פגעתי בה. כאילו לא מדובר רק במחשבה אלא במעשה. עצם זה שקירבתי אותה, הדחף הזה בניגוד לגועל שהרגשתי. מדי פעם תוקף אותי התקף אוסידי בנושא הזה. אנא עזרי לי. האם אני אשמה?

מאחר שלא מדובר רק במחשבה אלא כביכול במעשה של קירוב, האם זה נחשב לפגיעה?

שלום ד"ר לויט יוצא לי שאני פוגש או מכיר כל מיני אנשים. יש כאלה שאני מגדיר "סנסטיביים למצבי" שאותם אני מסווג "בעליי רגשות" לעומת כאלה שאינם "סנסטיביים למצבי" שאותן אני מסווג "חסרים רגשות". בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שיש לי מאיין "זכרונות" לגביי מפגש או אינטראקצייה עם הסוגים השונים של האנשים לפי הסווג שרשמתי. מה התרשמותך על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על התייחסותך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שאני "חושב על מצבים או סיטואציות" שפגשתי אנשים אחרים "ושואל את עצמי" "האם נהגתי נכון כלפיי אדם אחר אן שלא נהגתי נכון" זה יכול להיות למשל קשור "להתבטאות" "טאקט" או "צורת דיבור" ביחס לזולת או לפרט. יש לי הרבה "הירהורים" או לפעמיים "ריגשות חרטה" לגביי התנהגות או יחס שלי כלפיי אדם אחר. מה ההתרשמות שלך מהתיאור שלי על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על התיחסותך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי"מחשבות טורדניות ביחס לתחושת נוחות ואי נוחות ביחס לאנשים. יש אנשים שאני מרגיש בנוח בקירבתם ויש כאלה שאני מרגיש לא נוח בקירבתם. בזמן האחרון יש לי בכל זאת מאיין "מחשבה טורדנית" שכאילו אני "מדבר אל עצמי" ויש לי מאיין "תובנה אישית" ואני שומע את עצמי אומר:למה בעצם תחושת האי נוחות צריכה כל כך להפריע לי או "להטריד" אותי בגלל שדווקא ביחס לנשים אני "חווה" או "ניתקל" באופן יחסי בהרבה פחות "מיקרים" או "סיטואציות" ועצם תחושת האי נוחות ביחס לגברים לא צריכה להפריע לי למשל בפיתוח קשרים או הכרויות עם נשים. אני מתכוון לכך שבעצם "בתובנה" למרות התחושות הלא נעימות עם גברים אני מרגיש "שלא הכל שחור" וזה גם יכול לשפר את מצב הרוח הירוד שלי כתוצאה מתחושת האי נוחות כי אני "מבין" שמבחינת "חוויות אישיות" יש הבדל גדול בתחושות ביין גברים לנשים. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" של "דיבור עצמי" וגם על "תובנה אישית"?

היי. בני בן 17 אובחן בocd בשלב מתקדם,חרדתי.הומלץ טיפול בפרוזק ו-cbt. ילד מתנגד לטיפול תרופתי,מוכן לנסות טיפול פסיכולוגי. אני חוששת שהטיפול cbt בלבד לא יוכל לסייע באופן מלא וחושבת לפנות לרפואה אלטרנטיבית כמו דיקור סיני לדוגמה(הוא דווקא מסכים). רציתי לשמוע את דעתך

מה זה אמור לאחרונה יש לי הרבה מחשבות שאני רוצה שיפגעו בי או ישפילו אותי, מה זה אומר ומה אפשר לעשות? תודה

אכן לא גורם לי סבל, אבל זה נראה לי מוזר?

תודה רבה

מועדים לשמחה דוקטור האם כשמגיעות מחשבות טורדניות זה בהכרח על דברים אמיתיים שמטרידים אותנו ? לצורך הדוגמה אני רואה פה אנשים שמפחדים מלהיות הומו ולסבית ( לא ברור מה מפחיד ) למה שלא ינסו ויסירו את הפחד ?? או מישהי שעולה לה מחשבה או תחושה שהיא לא אוהבת את בעלה ודשה בזה במקום להיפרד ??

שלום נשואים חמישה חודשים וביחד שנה וקצת התחילו לי ספקות לגבי האהבה שלי אליו קצת אחרי הצעת הנישואים הרגשתי שהאהבה שאני צריכה להרגיש לא כזו משמעותית ומשם הספקות רק התגברו. לבסוף התחתנו כי הם קצת עברו הספקות ועכשיו אני בהיריון והם חזרו בגדול! הם מעולם כנראה לא עברו אנחנו רבים הרבה מאוד ואני מרגישה שאני מנסה להרוס הכל בינינו פשוט הכל . בגלל שאני כל היום בשאלות אם אני אוהבת אותו או לא אני יודעת שצריך להפסיק לשאול אבל איך עושים את זה כשמרגישים ככה ?? אני מרגישה מנותק רגשית ממנו ואני אמורה להביא ממנו ילד וזה כל כך מתעתע ומפחיד לפעמים יש רגעים שאני כן מתקרבת אליו וישר אני בוחנת אם אני אוהבת אותו או לא וכל הסימנים שאני נותנת לעצמי מראים לי שלא אני כבר לא יודעת מה לעשות אני אשמח לעצה !! רשמת פה למישהי שהיא הייתה נפרדת מבעלה ולא כותב פה אבל זה לא נכון אני במצוקה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" ביחס "לשאלות או ספקות" לגביי אינטרקציה עם בחורות. יש כאלה בחורות שהאינטואיצייה "מסמנת לי" שהאינטראקציה הייתה "מוצלחת" ויש כאלה בחורות שהאינטואיציה "מסמנת לי" שהאינטראקציה הייתה "פחות מוצלחת". יש לך עצה לתת לי בשביל "לצמצם" "חשיבה טורדנית" ביחס "לשאלות או ספקות" ביחס לאינטראקציה? תודה

יש לי (בן 24) כבר שנים כאב ראש בצד ימין של הראש שגרם לי לתחושת ניתוק וקושי משמעותי לחשוב, טיקים בגוף, תחושה כאילו המוח עצבני ושזה מורגש באוזן ימין, נחיר ימין של האף כמעט סתום. הכאב ראש הזה מופיע בתדירות יומית והוא מאוד משפיע עלי נפשית בעיקר כי הוא מקשה עלי לחשוב. בתחושה הנפשית הוא גורם לי לעצבנות פנימית כזאת, שהיא מקשה על החשיבה. אני גם מרגיש שצד ימין של הפנים שלי הוא פחות רגיש ופחות מסוגל להביע הבעות פנים. למשל עין ימין שלי כשאני מחייך היא יותר פתוחה מעין שמאל ומשהו בפנים שונה גם בתמונות. הלכתי לכל רופא אפשרי: נוירולוג, פסיכיאטר, מרפאת כאב, בדיקות א.א.ג ועוד וזה לא מספיק עזר. מה שכן, באיזשהו שלב הפסיכיאטרית שלי רשמה לי Favoxil (כי היא רשמה שיש לי תסמיני OCD, למרות שלא הבנתי אם מדובר באבחון כי היא לא אמרה לי במפורש) במינון 100mg וזה מאוד מאוד עוזר לכאב ראש וכמעט העלים אותו. הבעיה היא שאני לא רוצה לקחת את התרופה כל החיים או לפחות להוריד מינון מתישהו כי היא גורמת לי להתרגש פחות מדברים. אין מישהו שמצא לי אבחנה ואני לא יודע למי לפנות. לאיזה סוג רופא אני צריך לפנות לדעתך?

את בטח תגידי לי אם כתבת פה את יודעת שמדובר במחשבות טורדניות, אז לא. פשוט בעבר חוויתי מחשבות לגבי נטייה מינית והמליצו לי על הפורום הזה אבל פה לא מרגיש לי שמדובר באותה טורדנות ובאותו דבר אז לכן אני פה להתייעץ איתך והלוואי תעני לי בהרחבה ולא בקצרה אז ככה, אני נשואה ואי בהיריון ואפשר להגיד מהרגע שבעלי הציע לי נישואים (אנחנו בסך הכל שנה ביחד) התחילו לי ספקות ומחשבות ממש מבוקר עד לילה - האם אני בכלל אוהבת אותו? מרגיש לי בגוף שלא ומתעוררתאצלי חרדה נוראית ופחד לפגוע בו, ממש פחד לפגוע בו לעזוב אותי במיוחד עכשיו שאני בהיריון. מפחדת שהוא יחשוב ששיקרתי עליו כל החיים ומאיפה בכלל באתי עם מחשבה כזאת פתאום? תעזרי לי להבין אם זה rocd או שאני לא אוהבת אותו באמת תמיד שיש לי מחשבות שאני לא אוהבת את בעלי ישר המוח שלי רץ לזה - שאני אצטרך להיפרד ממנו באמצע החיים, שאני אפגע בו, שהמשפחה שלו תדבר עליי וכו. אני רק מנסה להבין מה אני מרגישה כשאני לידו ואני יודעת שזה נשמע כמו טקסים אבל שאלה לי אלייך קטנה - האם אם הייתי אוהבת אותו זה לא היה צריך להיות כל כך קשה ולא הייתי מטילה ספק בכלל..

ראיתי שרשמת פה למישהי שממש סיפרה את מה שאני מרגישה - ״רואים שמדובר בטורדנות אחרת פשוט היית מסיימת את הקשר״.? זה לא נכון. אני לא מסיימת כי אני מפחדת ואני לא יודעת למהההנננננ איך מבינים למה?

היי שרון , לבת שלי בת ה 11 התחילו טקסים כמו לגעת בצד אחד ואז בצד שני וכו' משיחה איתה חשבתי שזה התחלה של ocd אף על פי שזה לא פוגע לה כרגע בתפקוד. בעקבות כך החלטתי ללמוד על המנגנון של ocd והגעתי לפודקאסט הופסידי . שמעתי המון פרקים עם כל המומחים המובילים בארץ ל- ocd. אתמול הגעתי לפרק מרתק איתך ופעם ראשונה שמעתי שבענייך ההבדל בין ocd לחרדה מתחיל מכך שמחשבות שקשורות לאובדן שליטה על הנפש ( פחד ממחלות נפש , התאבדויות , דיכאון , החמרה במצב וכו) ומאז אני חושש שאולי יש לי ocd ? האמת שאף פעם לא חשבתי שיש לי ocd עד ששמעתי אותך אומרת את זה, אלא ראיתי את זה כמו היפוכנדריה ממחלות נפש ואובדן שליטה. למה ? כי ביום שאני חוויתי בפעם הראשונה התקף חרדה וקראתי שבדרכ החרדה חוזרת נכנסתי ללופ של דריכות שגרמה לחפירות קשיי שינה וכו ( כמו כולם אני מניח ) . בעצם לאט לאט הביטחון העצמי בנפש נפגעת ואתה מרגיש איבוד שליטה. בעיקר מפחד שהמצב יתדרדר ו/או שאולי יש משהו "עמוק" שגורם לכל זה . היום אני מבין שהכנסתי את עצמי לבור ולימדתי את עצמי את כל מה שלא היה צריך לעשות ועדיין אני מפחד שאני שומע שמישהו התאבד או לא ישן או בדיכאון קשה אבל קראתי לזה חרדה . ביום שהבנתי שכל החיפושים והאישורים שלא יקרה כלוםצרק משמרים את החרדה שיחררתי וממש נגמלתי מזה . יכולתי לחיות עם זה בשלום כי זה לא העסיק אותי בשוטף , אלא אם היה טריגר כמו כתבה על אמא שרצחה את הילד שלה או נער שהתאבד. כשטריגר כזה עלה הייתי נכנס לכמה ימים לסרטים וחרדה עד שהייתי משתחרר. עכשיו לאחר ששמעתי אותך בפודקאסט אני מנסה להבין האם יתכן שיש לי ocd וקראתי לזה חרדה ?? חשוב לומר מבחינת תיפקוד אף פעם הוא לא נפגע אני בן 45 נשוי עם ילדים עובד בעבודה שאני אוהב ולא מבצע טקסים פיזים . התחברתי להרבה ממה שאמרת אתמול על התכונות אופי אבל אלו גם תכונות שמתאימות לאדם חרדתי לא ? . מה בכל זאת קובע מבחינתך במקרה שלי אם מדובר בocd או חרדה . אני מבין גם שזה לא "חשוב" כי הטיפול דומה אבל ככל ששמעתי יותר פודקאסטים אני מבין שיש משמעות למטפל עם ניסיון ספציפי ב ocd וגם שמבחינת תרופות המינון שונה . בנוסף מבחינתי לפחות יש הבדל בין ocd לחרדה באיך שאני תופס את עצמי ובכך שocd נחשבת הפרעה קשה יותר לעומת חרדה .

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יוצא לי להיות "עד" בסיטואציות שאני רואה נגיד גבר "שמיתנהג" לא נכון או באופן בלתי הולם כלפיי בחורה במקום ציבורי כגון רחוב. יש לי דוגמא "קלאסית" שממחישה זאת. לאחרונה ישבתי במידרחוב בדרום ת"א ליד איזושהי בחורה "שמוכרת" "כקבצנית" שמתי לב שהיא "ישנה" ולפתע נעמד לידה אייזה בחור ממוצא אפריקאי שניסה להעיר אותה ע"י כך שהוא דרך לה על הגבר. הרגשתי צורך להתערב ולומר לו "למה אתה דורך לה על הרגל" או "מה אתה רוצה ממנה" או 'תעזוב אותה". כשחזרתי הבייתה היו לי "מחשבות טורדניות" כגון: האם הייתי צריך להתערב בסיטואצייה שבה ראיתי "מעשה לא ראויי" כלפיי בחורה או מצד שני י האם בכל זאת עדיף לשווק ולא להתערב כי אני לא מכיר את הבנאדם שיכול להתעצבן עליי או "לתקוף אותי" או מי יודע מה. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? יש לך עצה לתת לי לגביי סיטואציות שאני רואה מיקרה שבו מעורב גבר ביחס לבחורה? תודה על תשובתך

בוקר טוב. אני מעריצה זמר מאוד מפורסם וקשה לי עם זה אני כל הזמן מסתכלת באינסטגרם שלו לא מפסיקה להסתכל עליו באינטרנט וזה ממש אובססיה ואני כל כך רוצה לצאת מזה אני גם חושבת עליו בלי סוף אני יודעת שזה נשמע מגוכך אבל אני באמת רוצה לצאת מהאובססיה הזאת אני ממש אשמח לטיפ חוץ מטיפול איך יוצאים מזה? יכול להיות שזה בגלל המלחמה שאני יותר מדי באינטרנט אשמח למענה ממש תודה מאחלת לך יום שקט ונפלא

סיימתי לאחרונה קשר עם בן זוג משלל סיבות. אותו בן סוג הוא גם היפוכונדר. התחלנו אינטימיות (לא מוצלחת משלל סיבות) מספר חודשים לאחר תחילת הזוגיות (יצאנו בסה כ תקופה ממושכת) לאור החשש הרפואי ההיפוכונדרי שלו שמא יש לי מחלות מדבקות כאלו ואחרות. בהמשך נרגע בנושא. עם זאת. בשלבים מתקדמים של הקשר החל לחשוש מההפרשות מהביוץ שלי והחל לבדוק את הפות שלי לגבי ההפרשות. האם, מעבר להיפוכונדריה שלו, ניתן גם להגדיר את מה שעשה כפגיעה שקופה?

שלום ד"ר לויט בתקופה זו אני מתמודד עם "מתח נפשי""וחרדה קלה" בגלל אזעקות בשעות הלילה.יש לי מחשבות טורדניות שמפריעות לי להירדם שוב בעיקר לאחר שאני שומע התרעה בטלפון או אזעקה. באופן כללי אני מרגיש מאוד מתוח "וניבהל" או "נילחץ" מאזעקות כשאני נמצא בביית או מסתובב בחוץ. יש איזו תחושת "הקלה" כאשר אני נמצא במיקלט או מרחב מוגן ואז רמת המתח יורדת אבל נשארת תחושת "דריכות". אני גם יכול לומר שאני מרגיש "הקלה" כאשר אני יוצא קצת החוצה לשבת להירגע נגיד בגינה או פארק כשזה מיצאפשר לי מה את חושבת על "קשר" ביין "מתח נפשי" "מחשבות טורדניות" וקשיי שיינה בתקופה "רגישה זו"? האם יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד טוב יותר עם "סטרס" או "חרדה" בתקופה זו? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" ביחס לדת או זיקה של בחורות. אני פוגש כל מיני בחורות וקצת "קשה לי לדעת" לאיזו זיקה הבחורה "מסווגת" את עצמה כגון:חילונייה מסורתית או דתייה. זה גורם לי למחשבות טורדניות כגון:האם עליי לשאול או לברר בקשר לזיקה ברגע האינטראקציה או עדיף להשאיר את זה למועד יותר מאוחר כשיהיה "דייט". דוגמא נוספת למחשבה טורדנית:קורה לי שאני פוגש בחורות "ממוצא רוסי" ויש לי "מחשבה טורדנית" כגון :האם הבחורה היא "ממוצא יהודי" או "גוייה" או במידה והיא ממוצא יהודי אז "מה הרמה" של "השורשים היהודיים" שלה כגון יש לנו נגיד אם יהודייה או רק אבל יהודי אן נגיד רק סבא אן סבתא יהודים) מה את חושבת על מחשבות טורדניות יות ביחס לזיקה או דת? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" מחשבות פולשניות כאלו? תודה על תשובתך

שלום שרון יש לי rocd וhocd ואני נשואה כמעט 10 שנים מה זה אומר שיש לי את המחשבות האלה מעל 8 שנים? כמה בן אדם יכול להיות בחוסר וודאות? ומזה אומר שזה המון שנים? בנוסף האם זה שיש לי מחשבות טורדניות בנושאים האלו זה אומר שאני משלה את בן הזוג שלי? אני מרגישה שאני מרמה אותו אבל איך זה יכול להיות אני באמת אוהבת אותו וטוב לי איתו מה אני יעשה שיש לי ספקות? האם אני מרמה אותו? יש לי לפעמים קולות בראש שאומרים:את שקרנית את צריכה להיפרד מימנו את רעה מה זה אומר? יכול להיות שמדובר בסכיזופרניה או שזה ocd? האם צריך להקשיב לקולות האלה? תודה

כבר כמה חודשים מתפתחת אובססית אכילה מפחד השמנה. התחיל בהמון כושר. ולאט לאט פחות אוכל. נמצא כבר על הקצה. מדלג על המון ארוחות. חוקים נוקשים בענין זמני אכילה. חוסר שקט. כל היום מסתובב. רץ הרבה. אשמח לשמוע עצות מאנשים/הורים עם מקרה דומה.

שלום אנסה לקצר כדי למקד את השאלה. אני נשואה חמישה חודשים (בהיריון חודש 3) וביחד עם בעלי כשנה. הכל התחיל בינינו מאד מהר, התארסנו אחרי חודשיים וחצי וכפי שאת רואה הכל הלך די מהר.. נכנסו בי ספקות ובשלושה חודשים האחרונים עוד יותר, שאני לא אוהבת אותו ולא נמשכת אליו. אני לא יודעת אם לקרוא לזה ספקות כי בפועל אני מרגישה ממש חוסר אהבה וחוסר חשק אממה, החוסר אהבה וחשק הזה גורם לי לחרדה ולהמון שאלות ״מה נתגרש״ ״מה אם אפגע בו״ ״מה יהיה עם הילד״ ״מה אהיה גרושה בגיל 25״ ועוד המון שאלות. כמובן שאני בודקת את עצמי אם אני אוהבת או לא כשאני מסתכלת עליו וכשאני מדברת איתו אבל אני מרגישה שאני אוטומטית דרוכה וחוסמת לעצמי את הדרך בלהבין מה מו מי. אני מרגישה אטימות רגשית שאני בפועל אף פעם לא מצליחה באמת להרגיש ואני רק שואלת את עצמי שאלות ברמה שאני קמה בבוקר עוד לא פוקחת את עיניי ישר לשאלות אני לא יודעת מה לעשות. אציין שאני כן סבלתי בעבר ממחשבות טורדניות לגבי hocd וזה עבר לי.. חשבתי בהתחלה שזה קשור לכל העולם הזה של אוסידי אבל השאלות האלה והמחשבות האלה לא מעוררות בי דרמה וחרדות וניגוד פנימי כמו ה- hocd שהיה לי. פה זה מרגיש שאני לא נלחמת עם זה ופשוט מנסה יותר להכחיש את זה.. אומרים לי שזה הורמונים ומחשבות טורדניות, אני לא חושבת ככה כי לפני ההיריון עוד הטלתי המון ספקות אפילו אחרי האירוסין וחודש לפני החתונה. קראתי פה קצת בפורום לא ראיתי משהו דומה לזה.. אני מרגישה שגם כשאני שואלת את עצמי אם אוהבת או לא אין לי תשובה והיא בטח לא נוטה ל- כן. זה מה שמטריד אותי מה אני משקרת על עצמי ועליי? נוראי. אשמח למה את חושבת

מוסיפה- יש לציין שאני כל היום דשה בזה ושואלת מתקשרות ורבנים אם אני אוהבת אותו למה אני לא מצליחה להגיע לתשובה בעצמי? גם כשאני עונה לעצמי אני נכנסת לחרדה כי אני סוג של מאמינה לתשובה למה זה כל כך קשה לדעת אם אני אוהבת או לא? למה זה מלווה בהרבה חרדה וטורדנות?

דר שרון שלום שאלה נוספת אתמול כתבתי שאלה כמובן אוסידי כשאני נמצאת במקום שמחכים בתור יושבים רגל על רגל ויש מרחק קצר בין אלה שיושבים ובין החדר או הקבלה ,אני לא מסוגלת לעבור מול אלה שיושבת רגל על רגל .אן אני נמצאת ליד אחת שיושבת רגל על רגל אני חושבת אולי הרגל שלה נגעה במכנס לי בזמן שעמדתי לידה ,כדי לא להסתבך אני יותר לא עוברת מאנשים שיושבים רגל על רגל ,מולי ,לידי ,אני נגעלת כאילו הרגל שלהם פוגעת במכנס לי ,מה דעתך ? תודה

שלום דר' שרון נזכרתי במשהו והייתי רוצה לשתף אותך כי זה קשור לאוסידי במירפאה שיניים של קופת חולים עשיתי טיפול ארוך ,העוזרת של רופא השיניים ,בסוף הטיפול ,אמרה לי בטח את מתה ללכת הביתה ,אני בגלל האוסידי עניתי לה ,גם את מתה מתה לסיים ,העוזרת התעצבנה בכתה הלכה לחדר אחר ,אני במקום לעוף ניגשתי שאלתי אותה למה היא בוכה ? ענתה לי שאמרתי לה פעמים את מתה מתה לסיים את העבודה ,והתחילה לקלל אותי ,אני מצטערת שלא החזרתי לה קארמה עליה על העוזרת במירפאה ברעננה ,שאלתי היא האם גם לה יש הפרעה ? היא קיללה כי אמרתי לה פעמים מתה מתה ללכת הבית ,לי יש אוסידי לכן עניתי לה כחה אני לא אוהבת את הדיבור הנגוע הזה ,מה דעתך יש לה אוסידי ,? זה שהיא אמרה לי מתה ללכת אפילו פעם אחת מותר לה ? תודה

שלום ד"ר לויט! בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שקשורה לפנייה של אנשים זרים אליי ברחוב שמבקשים ממני סיגרייה למרות שאני לא מעשן. שואלים אותי ציטוט "יש לך סיגרייה' וזה גורם לי למחשבה טורדנית "למה הבנאדם פונה אליי דווקא אליי למרות שאיין לי "פרופיל" של מעשן ז"א איין לי מצית ביד או סיגרייה בפה או שיש לי "מחשבה טורדנית" כמו:אוליי יותר נכון שהבנאדם קודם קצת יתעניין בי וישאל נגיד עם אני בכלל מעשן למרות שאני יודע שאנשים לא נוהגים לשאול. כאילו יש לי "מחשבה טורדנית" שלבנאדם שמבקש ממני סיגרייה יש מאיין "תפיסה מוטעית" לגביי כי בעצם שראה אותי ברחוב או בספסל אז "קבע לעצמו" שאני מעשן מבלי לשאול אותי.האם זה לא נכון להתעניין בי ולשאול אותי קודם עם אני בכלל מעשן?הריי לא כול האנשים בעולם מעשנים. את יודעת אפשר לחשוב על זה באופן אחר. דוגמא:יש נגיד אנשים שנראים או מיתנהגים כמו:"היפים" או "פאנקיסטים" שהם למעשה מעשניי סיגריות ויש כאלה שניראים כמו "היפים" או "פאנקיסטים" שהם לא מעשניי סיגריות. עם נגיד הייתי "היפי" או "פאנקיסט" אז "סביר" שזה הייה קורה לי בתדירות הרבה יותר גבוהה שאדם ברחוב יבקש ממני סיגרייה למרות שאני לא מעשן וסביר להניח שאותו אדם פנה אליי בגלל "החזות" או "פרופיל המעשן" זה בעיניי מאיין "תפיסה לא נכונה" כי לו הייה שואל ומתעניין אז הייה מגלה שאני בכלל לא מעשן מה את חושבת על "מחשבות טורניות" כאלה? תודה על תשובתך

דיברתי עם מומחה מטפל רגשי מוסמך וספרתי לו שיש לי מחשבות טורדניות וחלק מהם על פגיעה ח"ו אני מתבייש לכתוב על זה אבל אני מתגבר... אני מפחש שאפגע במישהו או בעצמו איך שאומרים... והוא אמר לי שזה הכי נורמלי ושלהרבה יש כאלה מחשבות ואדרבה כמה אני אפחד מהמחשבות ואני נבהל מזה זה חוזר אז אני חושב שיש לי תכלית וכולי אבל בכל זאת יש לי מחשבות טורדניות כביכול עם הגיון כלשהי... השאלה שלי שאני רואה כל הזזמן באינטרנט אנשים ששואלים שאלות כאלה וכולם אומרים דחו טיפול!! אל תישאר ככה!! וזה מאוד מפחיד לראות תגובה כזאת אז אני רוצה להבין עצם איפה אני מבין שזה רק טורדני? תוכלי להסביר לי את זה?

אני מסכים איתך שצריך טיפול והלכתי כבר (לא הועיל לי במיוחד) ועכשיו אני לומד איזה סוג טיפול ומקוה שיעזור לי מכיוון הזה אבל השאלה שלי אם המחשבות הן מפחידות שיש אותן בכלל או שהן נכנסות בקטגוריה של מחשבות טורדניות שיש לי אותן בכל מיני דברים אחרים גם מקווה -איך לא?...- לתשובה מרגיעה...

שאלתי היתה שיש מחשבות מסויימות שפולשות שעל זה ראיתי הרבה תגובות באינטרנט של: לך עכשיו לטיפול זה לא טוב וכו' וכו' האם צריך באמת לפחד מזה? זה באמת מפחיד עד כדי כך?

שלום ד"ר לוי אני מתמודד עם או.סי.די. קורה לי שאני פוגש כל מיני בחורות. קורה לי שאני מנהל שיחה או אינטראקציה לפעמיים ברמת small talk עם בחורה ויש לי כל מיני "תחושות פנימיות" גם ברמת האינטואיציה. בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שיש בחורות שאני מרגיש שהן "קולטות את הראש שלי" יש מאיין תחושת "סינכרון" בייני לביין הבחורה כאילו האינטואיציה "מסמנת לי" שבחורה כזאת יכולה "להבין אותי" כמתמודד עם או.סי.די וזאת לעומת בחורות אחרות שאני מרגיש שהן "פחות קולטות את הראש שלי" ויש תחושת "חוסר התאמה" או "חוסר סינכרון" או "חוסר הישתלבות" כאילו האינטואיציה "מסמנת לי" שבחורה כזאת פחות יכולה "להבין אותי" כמתמודד עם הפרעת או.סי.די עם כל המשמעויות של זה. מה את חושבת על "הופעה" של "מחשבה טורדנית" כזו במיפגש או לאחר מפגש עם בחורות? יש לך עצה לתת לי בשביל "להתמודד" יותר טוב עם הופעה של מחשבות טורדניות כאלו או לתת לי טיפ בשביל "להפחית' "עומס מחשבתי" כזה? תודה על תשובתך

שלום דר' שרון בעבר רבתי עם שכן בגלל חניה ,הוא ירק עלי ,מאז קיבלתי אוסידי ,היה לי אובססיה ופחדים אבל זה היה יותר מדי ,אחרי עשר שנים מישהו שפך על הראש שלו של השכן העורק,מים הרגשתי שבא עליו הקארמה להבדיל .אחינית שלי היה לה סכסוך עם שכנה ,והשכנה כל פעם שהיתה רואה אותה היתה יורקת באוויר ,היא סיפרה לי היום ,הרגשתי רע מאוד כאילו קיבלתי מכה ,אני מרגישה לא טוב שלא עזרתי לה ,שאלתי האם אני יכולה לעזור לה ? אן אני אעזור אחטוף גם אני יריקה נוספת ,אני רוצה לעזור אבל לא יכולה מהםחד בגלל מה שעברתי עם השכן שירק עלי ,מה נכון לעשות ? תודה

בן שלי בן ה20 נמנע מלצאת כבר יותר משנה מהבית. נמנע מפגישות עם חברים ובני משפחה וממעיט לצאת מחדרו. התחיל לאחרונה שטיפות ידיים ושטיפת כלים מתחת לזרם המים . כשרוחץ כלים לוקח לו המון!! זמן לרחוץ כלי. ממלא במים חמים ואח"כ שוטף . אוגר צלחות מלוכלכות וזבל שעולה על גדותיו בחדרו וזה יכול להיות גם למשך שבועיים או יותר עד שאני כועסת ודורשת ומתנה תנאים אם לא תתקלח אז לא תקבל...

הוא מסרב הוא לכל טיפול והתיעצנו עם הרבה גורמי מקצוע שמסבירים שהלי שיתוף פעולה אין מה לעשות...הוא התחיל השבוע גם להרבות במקלחות וקושי להרדם . ואיננו יודעים מה לעשות עם המצב שלו ...

שלום רב שרון אני נמצאת כבר כמה חודשים בטיפול cbt מומחה בocd. יש לציין אני באה עם המון מוטיבציה לטיפול אנחנו עובדים על חשיפות כולל תסריט,אך עדיין המצוקה לא יורדת. אני לא מצליחה לעצור את הטקסים המחשבתיים אני יודעת שחלק מהטיפול הוא קבלה של המחשבה הטורדניות. אבל בחלק הזה אני לא מוכנה לקבל, לא מוכנה לקבל מחשבות שאולי אני משהו שאני לא רוצה להיות.. אני רוצה להבין אחת ותמיד איך אפשר לקבל מחשבה שבן אדם הוא אולי אלים,רוצח,הומוסקסואל,וכך הלאה..מה אומרים לו? להשאר עם הספק שאולי הוא באמת אלים אף אחד לא רוצה גם בן אדם שאין לו ocd לקבל תווית כזאת.איך אפשר להגיד לבן אדם לקבל שאולי המחשבה נכונה או אולי אתה כזה? למה שבן אדם יקבל תווית של אדם כזה? יש דרך נוספת מלבד חשיפה ומניעת תגובה? כי השיטה הזו אולי לא טובה לי? עשיתי מלא חשיפות זה לא עוזר. מה אני לא עושה בסדר על מנת להצליח?תודה לך

שאלה אני לוקח רסיטל 40 כבר שנים והוסיפו לי סרקוואל 200 זה מקובל לטיפול באוסיד ?

שלום רב, אני אמא ל4 קטנטנים מאז שנהייתי אמא, התחילה לי חרדה בלתי מוסברת לשלום הילדים,בהמשך עברתי אי אילו חוויות וטראומות שונות שרק החמירו את המצב. בילד הראשון זה עוד היה במינון נמוך ובילדה הרביעית שנולדה בזמן המלחמה ועם בעל לוחם במילואים המצב יצא משליטה פיתחתי ocd קשה של זיהום ופחד מכימיקלים כמו חומרי ניקוי קשים, חומרי הדברה וכו. הדבר הזה הרס אותי ולאט לאט הפסקתי לתפקד, ביחד עם הבדידות והחוסר ביטחון הנוראי שהרגשתי כשהייתי לבדי עם שלושה קטנטנים ובהיריון, האוסידי הפך להיות כל עולמי. זה כולל רחיצת ידיים אינטנסיבית והימנעות מהרבה אזורים בבית, לאלאט זה התפשט גם החוצה וכל כתם חשוד , רכב הדברה, ריח חשוד גורמים לי לברוח, הכי כואב לי על הילדים שלי שרואים את אמא שלהם ככה.מחליפה להם בגדים בערימות, מכבסת כמעט כל יום את התיקים שלהם ובחודש האחרון נמנעת מכל אדם, אפילו משפחה, מפחדת שיכנסו אליי לבית, ובעלי כבר ממש דואג שחזרתי שוב אחורה. עד לפני חודשיים בקושי תיפקדתי אבל אחרי שקראתי פה באתר ראיתי טיפים שלך שכל כך הקלו עליי והחזירו אןתי לתיפקוד חלקי ועדיין זה לא עובר. כואב לי על הילדים שלי שהגבלתי להם את החופש ואני מתגעגעת לאמא שהייתי, לאישה שהייתי. בימים האחרונים מרגישה ששוב הocd מתגבר ותוהה, אם יש אנשים שהצליחו לחיות חיים נורמליים? זאת שאלה גם לכל מי שקורא והתמודד עם זה בעבר, זה יעבור? ואליך יש לך טיפים עבורי? איך להקל? אני סובלת כל כך, בעיקר ממאיך שזה השפיע על המשפחה שלי. אני כרגע מניקה ונמנעת מהכדורים שהפסיכיאטר רשם לי, קניתי את הספר די לאובססיה ועדיין לא קראתי ומחכה לקבל טיפול סיביטי דרך הקופה. יצא לי קצת מבולבל, אבל מקווה שהמסר והשאלות עברו.

תודה על המענה, עדיין לא קראתי בספר, אבל אני נכנסת לפורום הרבה וסה עוזר המון לקרוא את הטיפים שאת נותנת, זה קידם אותי המון. אז תודה על הפורום ותודה על התקווה שנתת לי, יש ימים שאני מרגישה בתהום. מה את חושבת בנוסף לסיביטי על טיפולים כמו מוח אחד וטיפולים שעובדים על התודעה?

אני כנראה חי עם חרדה כללית מאז שאני מכיר את עצמי, אבל בשנה האחרונה התווסף עניין של כל מיני מחשבות לא רציונליות שגורמות איש שקט בגוף(בעיקר אי נוחות בגרון), כל מיני דברים עם חפצים וסדר שיכולים להפריע לי בראש(לדוגמא יכול להפריע לי פלאפון שנמצא בצד שמאל של השולחן ואני צריך להעביר אותו לצד ימין כדי להרגיש יותר רגוע)... האם מדובר ב ocd? האם כדאי לבקש ציפרלקס מרופא משפחה?

היי שרון מה שלומך תראי בעבר כן עשיתי קצת cbt אני מאובחנת עם אוסידי אבל בגלל הספורט שאני עושה האוסידי שלי קצת ירד מבעבר הוא עדיין גבוה יש מחשבות אבל לא בחרדה שהייתה בעבר של חוסר תפקוד רציתי להתייעץ איתך היה לי מחזור והמחשבות שלי בדרך כלל הם מחשבות חולפות כאילו כל יום זה משהו אחר ומהמחזור המחשבות נתקעו משהו כמו שבוע ועכשיו אני עם שפעת אני לא מצליחה לצאת מהם שזה ממש מוזר ולא אופייני בדרך כלל הספורט עושה טוב אבל לא יכולה להתאמן כרגע וזה על אנשים שאני אוהבת ואני נלחמת עם המחשבות בראש לדוגמה שאני לא סומכת עליהם וכל פעם זה מעלה לי את הטריגר הזה בראש ואתה נלחם ועונה לזה ונותן לו את הבמה שלו עכשיו לפני שבוע הכי סמכתי עליהם בעולם והכל היה סופר ברור שאני סומכת אבל יש לי מחשבות בגלל שהם אמרו ככה ולא היה ככה אני לא סומכת דרך אגב כל מה שאמרו זה נכון אני רוצה כלכך טיפ שזה יעלם כי זה כבר שבוע אפילו שיתחלף להבא לחזור לסמוך לחזור למחשבות שאני סומכת עליהם להיות במוח האופטימי שהיה כביכול שאני שמחה כמו שהייתי פשוט זה יותר קשור לדת והם עזרו לי בתפילות מסוימות שבאמת עזרו לי ובגלל המחשבות זה מדכא אותי למטה איך אפשר לחזור לסמוך ושהמחשבה הזו תיפול ואז שהיא תרגיש כלא נכונה? כי בינתיים אני מעייפת את עצמי נורא ואני רוצה לחזור לעצמי למה שהיה אני גם לא יודעת אם החיידק השפעת מעלה את הטורדנות כלפי מעלה אשמח שתעזרי לי ותודה על העבודת קודש שלך המדהימה תודה שרון אשמח מניסיונך העשיר לטיפ ולרגיעה בעניין של המחשבה הזו ספיציפית כי לפניה הייתי ממש סומכת עליהם והכל היה כלכך ברור והכל היה כלכך טוב אז איך המוח כל-כך תקוע שלא והכל שלילי כלכך וגם כל המחשבות כלכך שליליות איך אפשר לחזור למוח האופטימי שלפני שבוע? כי זה רק עניין של שבוע רק שהמחשבה הזו תיפול מתי המחשבה תיפול לדעתך?

אני מרגישה מלאת אשמה שאנשים שאני אוהבת אני חושבת דבר כזה לבקש מהם סליחה כל הזמן זה כבר לא יעיל בעיניי להגיד בראש שאני סומכת ואז זה מעלה את זה כנגדי גם התייאשתי.. אני פשוט רוצה שהיא תיפול ותעבור להבאה.. אבל לא יודעת כיצד זה יקרה במהירות אשמח

שמתי לב שלא חזרתי דוקטור שרון תודה רבה מכל הלב מעריכה אין עלייך